הכנסת הארבע-עשרה
מושב שלישי
נוסח לא מתוקן
פרוטוקול מס' 267
מישיבת ועדת הכספים
שהתקיימה ביום רביעי, כ"ד באייר התשנ"ח (20 במאי 1998), שעה 09:00
ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 20/05/1998
חוק מס ערך מוסף (תיקון מס' 19), התשנ"ח-1998
פרוטוקול
חברי הוועדה: אברהם רביץ - היו"ר
מיכה גולדמן
אופיר פינם-פז
אברהם שוחט
שלום שמחון
מ"מ: שמואל הלפרט
יורי שטרן
שי טלמון - החשב הכללי, משרד האוצר
טלי אלדר ירון - היועצת המשפטית, מס הכנסה, משרד האוצר
דוד יהושע - מם הכנסה
אריאל אברהם - המכם
מאיר יעקובסון - מנכ"ל מ.י. נכסים
דוד ברודט - יו"ר בנק המזרחי המאוחד בע"מ
יצחק בקר - לשכת יועצי המס
ציון שמע, זאב רוזנטל, יוחנן לבני - ההסתדרות החדשה
לאה ליברמן בנדר, חמוטל גורי - שתיל
אורית שנער כהן, יסמין קשת - התנועה לאיכות השלטון
אבי ורדה יוסף דולב, דוד בן-דוד, שרה לזרוביץ - ועד עובדי בנק המזרחי
המאוחד בע"מ.
1. הצעת חוק מם ערר מוסף (תיקון) (שיעור אפם לתושב חוץ) התשנ"ח - 1998
של חבר הכנסת יורי שטרן.
2. תקנות מם ערר מוסף (תיקון), התשנ"ח - 1998.
3. צו מס בולים על מסמכים (שנוי תוספת ב' לחוק), התשנ"ח - 1998.
4: הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (תיקון - הרחבת מטרה ציבורית), התשנ"ח - 1998
של חבר הכנסת אברהם שוחט.
5. מכירת מניות בנק המזרחי המאוחד בע"מ.
הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון - שיעור מס אפס לתושב חוץ) התשנ"ח - 1998
בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה בהצעת החוק שלי, הצעת חוק מס
ערר מוסף, תיקון, שיעור מס אפס לתושב חוץ. אני רוצה לפרט על מה מדברת הצעת החוק:
מדובר בשיעור מס אפס ממע"מ על השתתפות בירידים, בתערוכות, ורכישת שירותיס נלוויס
לירידימ ותערוכות לגורמיס זרים. כידוע, גרמניה היא מרכז הירידימ והתערוכרת באירופה,
וההשתפות הישראלית בתערוכות באירופה ברובה נמצאת בשטח הגרמני. היתה התדיינות
ארוכה עם שלטעות המע"מ הגרמנים, שהפסיקו להחזיר מע"מ לחברות ישראליות שרכשו
שירותים עסקיים בגרמניה. ההצעה הזו נועדה למנוע נזק לעסקים רבים וכן גם למכון
הייצוא, אשר ארגן חלק ניכר של התערוכות מטעם מדינת ישראל ואיבד כמליון וחצי שקל.
(תקציב המכון לייצוא הינו כ- 70 מליון שקל, ומליון וחצי שקל זהו סכום ניכר מארי).
לאחר שקיימתי מספר ישיבות התברר, שאין לנו מנוס, אלא להגיע לחקיקה הדומה
לזו הקיימת באירופה מבחינת הפטורים. אם לא נעשה זאת כעת, בעקבות גרמניה יבואו,
ספרד, שוויץ, ועוד מספר מדינות. כלומר, יפסיקו להחזיר מע"מ לחברות ישראליות. האובדן
הוא הרבה יותר גדול מאשר אובדן ההכנסות של הפטור כאן בארץ, כי לצערנו, השתתפות
החברות הזרות בירידים ובתערוכות בארץ היא מינמלית. בין היתר, שיעור מס אפס יעודד
גם השתתפות החברות הזרות בירידים ובתערוכות בארץ, חה כשלעצמו דבר חיובי.
בהתייעצות עם שלטונות המע"מ החלטנו לקדם את החקיקה הפרטית, כי בהצעה
מקיפה יותר של הממשלה הסעיף הזה כלול אבל יש שם סעיפים נוספים אחרים והדיונים
יהיו ארוכים יותר. על מנת לקצר את התהליך, הצעתי הצעת חוק פרטית. הודענו מייד
לקהילה האירופאית, שאנחנו מקדמים את החקיקה ולכן אנחנו מגיעים לאחזה נקודת
הדדיות שהם מבקשים, ואני מקווה שנסיים זאת בהקדם ונמנע את אותו אובדן ההחזרים
שגרם לנזקים כבדים בשנתיים האחרונות.
אין לנו דבר נגד הפטור כמובן, אבל, יש כאן פסקה בתור סעיף הפטור של מס ערר
מוסף, שלא שמים אליה לב, ומס ערך מוסף שולף זאת מדי פעם כשנוח לו. כדי שתושב חוץ
יהיה פטור משיעור מס אפס, הוא צריך להיות בחוץ לארץ. ברגע שהוא דורך רגל בתוך
מדינת ישראל הוא כבר לא תושב וזוץ והוא לא זכאי לפטור על פי הסעיף הזה, זה כולל גם
תיירים. באותה הזדמנות שמתקנים את התיקון, אני מבקש להשמיט את הסייג להגדרה של
תושב חוץ, כדי שהפטור יחול כפי שהוא אמור לחול.
אנחנו מבקשים תיקון טכני, שמאוחר יותר נתאים את המיקום הספציפי של אותו
תיקון, במסגרת סעיף 30(א).
אופיר פינס-פז;
אתם תומכים בהצעת החוק?
אנחנו מבלבלים בין פטור לביו שיעור מם אפם. כשיש פטור איו החזרים. בשיעור
מם אפם היצח מקבל החזר. יש הבדל מהותי ביו הפטור לביו שיעור מם אפם.
שנית, אתה אומר שאיו סמטריה, שהקהילה האירופית עושה סנקציה לישראל. איר
תהיה סמטריה לישראל?
ניסינו לקבל החזר מהגרמנים היכו שאיו שיעורי אפם, כמו שירותי תיירות. הם סרבו
ואמרו, שהם פועלים על פי רשימה כוללת של השירותים הפטורים, ולכו, מצאנו שזה בעצם
מה שחסר.
כעת נערור הצבעה, מי בעד להעביר לקריאה ראשונה את הצעת חוק מם ערך מוסף.
הצבעה
בעד - רוב
נגד - אין
נמנעים - איו
הצעת חוק מם ערר מוסף (תיקוו - שיעור מם אפם לתושב חוץ), התשנ"ח - 1998 נתקבלה
ותעבור לקריאה ראשונה.
אנחנו עוברים לנושא הבא, תקנות מס ערך מוסף, תיקון, התשנ"ח 1998. אבקש
מנציגי המכס להסביר, באיזה תקנות מדובר?
תמיכות או סיוע. לשר האוצר יש אפשרות לקבוע בתקנות
תמיכות, תרומות, או סיוע, שהם לא חלק מהמחיר לצרכי מע"מ ובמסגרת זו נקבעו תקנות
הקובעות סוגים שונים של תמיכות שלא יהיו במסגרת המחיר. אנחנו מבקשים להוסיף
לסוגים האלה גם תקבול שניתן במסגרת תכנית להכשרה ולהסבת כוח אדם בתעשיה
המתנהל על ידי משח- המסחר והתעשיה, כדי שהתקבולים האלה שיינתנו, לא יראו בהם
חלק מהמחיר ולא יחויבו במע"מ.
מי בעד, מי נגד?
הצבעה
בעד - רוב
נגד - אין
נמנעים - אין
תקנות מם ערך מוסף (תיקון), התשנ"ת - 1998 נתקבלו
אנחנו מחליטים לאשר תקנות מס ערך מוסף, תיקון, התשנ"ח - 1998.
צו מס בולים על מסמכים (שינוי תוספת ב' לחוק), התשנ"ח - 1998
במסגרת הנפקות תבנקיס לציבור, בשלב ההבנה של המניות להנפקה צריך להנפיק
מניות הטבה נוספת על מנת להגדיל את הון המניות של החברה. בשנת 1996 היה כוונה
להנפיק את הבנקימ, ניתן פטור ממס בולים למסמכים הקשורים בהנפקת מניות הטבה
נוספות לצורך ההנפקה לציבור. ב- 1996 לא הציעו לציבור את כל הבנקים, היום עומדים
להציע לציבור את בנק המזרחי, בשנה הבאה כנראה את בנק איגוד, ואנחנו מבקשים
לאפשר היום, ב- 1998, את הפטור שניתן ב- 1996 להנפקת מניות ההטבה, מניות המדינה
בבנק המזרחי. הכל נעשה באישור השר ובאישור נכסיס מ.י.
לפני כמה שניס הציעו לבטל את צו מס בולים. הוועדה החליטה לא לבטלו
ולהקצות את התמורה בחינוך. רשימת הפטורים מצו מס בולים משתרעת על 30 עממיים.
כאן מדובר בדבר טכני ולכן אי אפשר להתנגד לו, אבל יוצא, שמי יודע איך לסדר לעצמו
פטור, מסדר לעצמו פטור מטס בוליס. למי שהעסקה גדולה ויקרה הוא נוסע לחתום אותה
בקפריסין. לכן אני מציעה לקבוע שהכל יהיה פטור בדיוק כפי שעשו בליברליזציה על
מטבע החוץ, הכל פטור פרט לכמה סעיפים.
אני חושבת, שיש לשנות את הניסוח ולקבוע 2-3 אייטמים שיש עליהם מס בוליס
ולא לבוא לוועדה על כל פטור.
אנחנו ניגשים להצבעה בנושא צו מס בולים על מסמכים, שינוי תוספת בי לחוק.
הצבעה
בעד - רוב
נגד - אין
נמנעים - אין
צו מס בוליס על מסמכים (שינוי תוספת ב' לחוק), התשנ"ח - 1998 נתקבל
אנחנו מאשרים פה אחד את צו מס בולים על מסמכים, שינוי תוספת ב' לחוק,
התשנ"ח-1998.
הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (תיקון - הרחבת מטרה ציבורית), התשנ"ח - 1998
אנחנו עוברים לנושא הבא בסדר היום, הצעת חוק לתיקון פקררת מס הכנסה, תיקון
הרחבת מטרה ציבורית, של חבר הכנסת אברהם שוחט.
חבר הכנסת אורון פנה אלי טלפונית על מנת להרחיב את ההצעה לשני גופיס
נוספים העוסקים בנושאים ציבוריים, אך מכיוון שהוא לא הביא את ההצעה, והוא לא
נמצא כאן כרגע, לא ארחיב זאת כרגע, ואולי אפשר לעשות זאת בין הקריאה השניה
והשלישית.
הייתי מציע למשרד האוצר לא לבוא לכן עם הטענה, ששר האוצר מסוגל ויכול
להרחיב על פי החקיקה הקיימת לכל גוף שהוא רוצה.
לדעתי הוא מתנגד להצעה. אני יודע שמייד מזהים את הבקשה הזו עם "אמיתי",
ונכון שהדבר יחול במקרה הספציפי של "אמיתי" אבל ההצעה היא לא ספציפית ל"אמיתי"
כי אם יקום גוף נוסף שיעסוק בנושא של טוהר המידות בשירות הציבורי ואיכות השלטון,
כמובן שגם הוא יכלל בתוך הקטגוריה הזו.
אני רוצה להקריא מכתב שכתב זאב פלדמן, סגן נציב מס הכנסה, ל"אמיתי", ב- 16
בדצמבר 1993, וממנו יובן מדוע צריך לקבל את ההחלטה בדחיפות. הוא כותב להם:
"בבקשה להארכה, הריני להודיעכם כי נציב מס הכנסה החליט להאריך לתקופה נוספת,
אישור מוסד ציבורי לענין תרומות לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה". זה ניתן בדצמבר 1993
כלומר עד דצמבר 1995. הוא עוד כותב שזה בתנאי, שהגוף יעמרו בכללים שהוא עומד בו
"תוקף האישור הוארך בשנתיים נוספות, מהתאריך 1
בינואר 1994 ועד ל- 31 בדצמבר 1995, והוא יוארך בכל פעם בשנתיים נוספות, אלא אם כן
יקבע נציב מס הכנסה, כי המוסד לא עמד בתנאים המנויים בחוק או בהתחייבות". הדבר
לא בוצע והם לא קיבלו הארכה. דיברתי עם אנשי מס הכנסה ואמרתי להם, שהגוף קיבל
מכתב התחייבות להמשיך את הענין.
הן לא כלולות ברשימת החקיקה הראשית. יש הגדרה בחוק: "מטרה ציבורית: מטרה
שאיננה דת, תרבות, חינוך, מדע, בריאות, סעד, ספורט או כל דבר אחר ששר האוצר יאשר".
המטרה הזאת לא היתה כלולה בפנים ואני מציע עכשיו להכניס זאת ולא להשאיר זאת
לשיקול דעתו של שר אוצר כזה או אחר. אני חושב שהעמותה ראויה. אני מתפלא ששר
האוצר, במשך שנתיים לא הכנים אותה בתוך הקבוצה ולכן אני מציע להעביר זאת
בחקיקה.
סעיף 9(2) קובע מטרות ציבורית החובקות עולם ומלואו ואנחנו לא מוצאים צורך
כרגע להוסיף עליהן. אם יש צורך להוסיף מטרה נוספת, אנחנו מציעים באותה סמכות
שניתנה לשר האוצר.
בענין הספציפי הזה, נכון שעברו שנתיים ולא האריכו להם, אבל שרי אוצר
התחלפו, ואני רוצה לומר לכם, ששר האוצר הנוכחי קיים שני דיונים בענין הזה, הוגשו
הניירות והוא עומד לפני החלטה בענין זה.
לא רק בענין "אמיתי" אלא בכלל בכל המטרות הנוספות העומדות היום על הפרק.
אני חושב שזה לא נכון להכניס זאת לחקיקה ראשית, מכיוון ששר האוצר נמצא בפני
החלטה.
נכון שבזמנו ל"אמיתי" היה אישור והוא ניתן לה על בסיס הצהרתה שהיא תעסוק
בחינוך. כעבור ארבע שנות פעילות הסתבר לנו שהפעילות היא לא חינוך במשמעותה
בסעיף 9(2), ובענין הזה פנינו ליועץ המשפטי לממשלה והוא חיווה את דעתו, שאכן מטרות
העמותה אינן נופלות בגדר סעיף 9(2) הקיים, ולכן לא הארכנו את ההכרה.
בדבריך אתה מחזק את דבריו של חבר הכנסת שוחט, שבעצם, לפי ההגדרות
הקיימות, למרות הסמכות לשר האוצר להרחיב, ברגע שהדבר לא נופל בקטגוריות הצרות
יותר המוגדרות בחוק, אתם מסרבים לתת פטור.
אנחנו מסרבים, אבל לשר האוצר יש סמכות להרחיב את מסגרת המטרות. שרי אוצר
בעבר הפעילו את הסמכות הזו והוסיפו מטרות ציבוריות, כמו: סיוע לחיילים משוחררים,
כמו קליטת עליה. כרגע אנחנו נמצאים בעיצומו של דיון, כפי שאמרתי היו כבר שני דיונים
אצל השר. דרך אגב, ניתנה הזדמנות לאותם גופים שטוענים להכרה כמוסד ציבורי,
להשמיע את טענותיהם בכתב בפני שר האוצר. למיטב ידיעתי, רק גוף אחד השיב לבקשה
הזו וטען בכתב. כל החומר מצוי על שולחנו של שר האוצר.
אני מבקש שנפריד בין דיונים בבקשות ספציפיות לבין ההגדרות הכלליות יותר
שבהן אנחנו דנים בעת.
התנועה לאיכות השלטון היא תנועה הקיימת מזה שמונה וחצי שנים ומעולם לא
קיבלה את הפטור הזה למרות שהיא עוסקת בדיוק במה שכתוב בתיקון. לפי פרשנותנו את
החוק היום, אנחנו נכנסים לגדר החוק גם היום.
נציב מס הכנסה אמר לנו, שהוא מוכן לתת לנו את הפטור לחלק החינוכי של
התנועה בתנאי שנפצל זאת לשתי עמותות וכמובן לא רצינו לעשות דבר פיקטיבי. העמותה
היא עמותה אחת שיש בה מספר מחלקות, מחלקה משפטית, כלכלית, חינוכית, וכולן יחד
עוסקות בנושא של איכות השלטון וטוהר המידות והשרשת נורמות ראויות של מינהל
ציבורי תקין. מאז קיומה של התנועה אנחנו נמצאימ במגעים עם שר האוצר, עמ נציב מס
הכנסה, ועד היום לא קיבלנו אישור. פרסנו נימוקים בכתב בצורה נרחבת מספר פעמים,
מדוע מגיע לנו לפי נוסח הסעיף היום, וכן לחלופין, אם לא לפי נוסח הסעיף היום, צריו
שר האוצר לתת לנו לפי סעיף סל כפי שהקריא חבר הכנסת שוחט ועד היום לא קרה דבר.
כל הזמן אומרים לנו, שר האוצר התחלף, זה נמצא על שולחנו של שר האוצר, שר האוצר
שוב התחלף. ביקשנו מספר פעמים להפגש עם שר האוצר, הדיונים מתארכים שנים, ודבר
לא קורה. זה בעצם מקור ההכנסה היחיד שלנו מעבר לדמי חבר. אנחנו לא מקבלים
ומסרבים לקבל תרומות מכל גורם הקשור לממשלה, התרומות שלנו הן רק מגופים בלתי
תלויים ובלתי פוליטיים. אי ההכרה פוגעת בנו לחלוטין, ונעשה עוול שלא נותנים לפעול
לעמותה כה חשובה, עמותה הפועלת קשה במשך שנים בביצוע הדמוקרטיה הישראלית.
עמדת משרד האוצר, שיש דיונים במשרד האוצר. זה דבר כל כך קטן וכל כך חשוב,
ולדעתי אפשר להעביר את ההצעה לקריאה ראשונה.
אנחנו בעד זה שתהיה בדיקה אזרחית ולא רק של מבקרת המדינה, אנחנו שמחים על
האפשרות. יחד עם זאת, אנחנו גם מסכימים שלא כל אחד יבוא ויקים עמותה של שבעה
אנשים ויבקש פטור. לכן, אני חושב, שלקראת הקריאה השניה והשלישית תציעו הצעה, מה
דמותו של ארגון כזה הזכאי להכנס לתוך הנישה של סעיף 9(2), אנחנו נסכים לקבע זאת
בתוך מסגרת החוק. אני מציע שלקראת הקריאה השניה והשלישית תשבו עם היועצים
המשפטיים שלנו, ואנחנו נשתדל לקבע את זה בתוך החוק.
קבענו אמות מידה וכללים נוספים שנחיל על מטרות ציבוריות חדשות. כל התומר
מתח על שולחן שר האוצר.
אי אפשר לטעון שתי טענות גם יתד, מצד אחד, שאין צורך להרחיב מטרות, כי הרי
כל מטרה ראויה תחשב כמטרה ציבורית ואז ינתן לה פטור. מצד שני, אתם אומרים, זה לא
כלול במטרות ולכן לא ניתן את הפטור. כל עוד אי הכללה במטרות כן פוגעת, הרשימה הזו
תתרחב.
נצביע מי בעד להעביר את הצעת החוק לתיקון פקודת מם הכנסה, תיקון הרחבת
מטרה ציבורית, לקריאה ראשונה.
הצבעה
בעד - רוב
נגד - אין
נמנעים - אין
הצעת חוק לתיקון פקודת מם הכנסה (תיקון - הרחבת מטרה ציבורית), התשנ"ח - 1998
נתקבלה ותעבור לקריאה ראשונה.
הצעת החוק לתיקון פקח-ת מם הכנסה, תיקון הרחבת מטרה ציבורית של חבר
הכנסת אברהם שוחט תעבור לקריאה ראשתה.
מכירת מניות בנק המזרחי המאוחד בע"מ
הנושא הבא שלנו, מכירת מניות בנק המזרחי המאוחד בע"מ. שי טלמון יציג לנו את
הבקשה של מכירת מניות המזרחי.
לא מקובל עלי שהבנק לא מופיע בישיבה חשובה כזו. הנושא של מכירת מניות
בבנק המזרחי נתקל בשעתו בהרבה מאוד קשיים מצד מועצת המנהלים של הבנק במאי
1996, עד כמה שידוע לי, הדברים עדיין לא מסודרים, עלה נושא נוסף, נושא של תשלום
מע"מ בגין הביטוחים, שלטונות המכס בודקים את הענין. ולכן, מחר בעיני, שנציגי הבנקים
לא נמצאים כאן כאילו שלא צריך לשמוע אותם.
בשלוש-ארבע שנים האחרונות דנו במכירת בנקים ללא נציגי הבנקים.
למדינת ישראל יש היום כ- 46% ממניות בנק המזרחי, 3% נוספים מוחזקים על ידי
אגודת מזרחי. בכל בנק ניתן לאבות המייסדים אחתים מסויימים. 51% מוחזקים על ידי
בעלי השליטה הפרטיים, קבוצת ורטהיים-עופר, שרכשה את הבנק: ב- 1994 26%. ובשנה
שעברה מימשה אופציה נוספת של 25%.
הממשלה, משרד האוצר, מ.י. נכסים, מבקשים היום את הוועדה לאשר מכירת כל
יתרת המניות של הבנק ובמסגרת זאת גם לתת לעובדים את אותמ 10% ממניות המדינה כפי
שנהוג בכל המערכת הבנקאית האחרת.
לא, המדינה נותנת 10% מתוך מה שהיא מחזיקה, היא לא נותנת 10% ממה שאחרים
מחזיקים. עד היום, בכל ההנפקות שהמדינה נתנה, המדינה נתנה מתוך 10070 שלה.
זה לא מה שכתוב באן. בסעיף 2 בתוב: יוצעו לעובדים 10% מהמניות שהמדינה
מחזיקה בתוספת 10% מהבמות שנמכרה לרוכשי השליטה מתוך 51%.
אמת, זה מה שאמרתי, אין ויכוח. המדינה החזיקה 97% ממניות הבנק, המדינה כרגע
מתכותת לתת לעובדים 9.7% מהון הבנק, שזה 10% מתור 100% שהמדינה מחזיקה או
החזיקה.
בהסכם השוואת הזכויות עם אגודת מזרחי, המדינה התתייבה, שבעת מימוש
האופציה ובזמן שהמדינה תעביר 51% לבעלי שליטה פרטיים, המדינה מתחייבת לקנות את
ה- 3% של אגודת מזרחי. בשנה שעברה, עם סיום העסקה עם חבורת בעלי השליטה, קבוצת
ורטהיים-עופר, אגודת מזרחי ביקשה שהמדינה תקנה ממנה 3% בפי שהתחייבה בהסכם
השוואת הזכויות. ביקשנו מאגודת המזרחי שלא לקנות את המניות. באותה עת היתה גם
בעיה תקציבית, ואמרנו להם, שבעת הנפקת מניות בנק הנזזרחי בשיעור 46% שבידי
הממשלה, כולל מה שמגיע לעובדים, נמכור גם את 3% והם יקבלו את התמורה שמגיעה
להם. בך שבמסגרת ההנפקה הזאת, אנחנו מתכוונים למכור את 3% הנוספים, שהם בעצם
3% השייכים לאגודת מזרחי, והתמורה תעבור לאגודת מזרחי לפי מחירי ההנפקה.
זו לא הוצאה תקציבית, אנחנו בעצם מוכרים את המניות שלהם. זו היתה הוצאה
תקציבית אס הייתי צריר לקנות מהם את המניות היום לבעלותי, אבל בעצם, מה שאנחנו
עושים, אנחנו מצרפים אותם להנפקה, והם מוכרים יחד איתנה
זה היה בהסכמה איתם, המ בעצס נענו לבקשתנו בשביל למנוע את אותה הוצאה
תקציבית. זה היה ההסדר איתם. לגבי פרטי ההנפקה וההסדר עם העובדים, מר יעקובסון
ישליס.
ההצעה מורכבת משני חלקים, הצעת מכר אחת לעובדים - 9.7% מהון המניות של
הבנק בתנאים המקובלים, דהיינו, הלוואה צמחיה למדד ללא ריבית. ההלוואה היא
לתקופה מקבילה לתקופת החתימה, הפעם פיצלנו זאת לשלוש-ארבע-וחמש שנים, ולא בפי
שהיה עם בנקים אחרים ארבע-חמש שנים, וזה משום שיש מסה גדולה של העובדים.
אני מוכרח לומר, שלאורך כל תהליך ההכנה להנפקה, היה רצון אמיתי מצד כל
הצדדים ועל כך יש לי רק מחמאות לנציגים שיושבים כאן.
מדובר בסדר גודל של 2,600 עובדים, שיקבלו את המניות בהנחה של 25% על
המחיר שייסגר במכת למציעיס המוסדיים. היה והעובדים לא ירכשו חלק מהמניות הן
תעבורנה במכרז לציבור.
לגבי ההנפקה לציבור, הצעת מבר לציבור תהיה מורבבת משני מבתים. מכרז אחז
שבולו חבילה של מניות בלבד ולא חבילות עם אופציות. מברז שני, שייתקיים במקביל,
יהיה מברז עם שני סוגי אופציות. אופציה אחת היא מעיו מניה בתשלומים, שבשליש
מהתמורה מידיית ושני שליש בדצמבר השנה. האופציה השניה הינה למימוש בסוף השנה
הבאה.
שני שלישים מהתמורה בהנפקה הזו, נקבל בתמורה מיידית והיתרה עם מימוש
האופציות כאשר חצי מהיתרה עוד בסוף שנה זו, והחצי הנותר בסוף השנה הבאה. במו
תמיד אנחנו קובעים את המחיר הסופי בסמור לפי התגובות. אני מניח שציבור הנזשקיעים
יגיד את דברו במכרז.
2.040 מיליארד שקל.
במו בן אנחנו משתפים משקיעים זרים. הצגנו זאת בפני משקיעים מוסדיים זרים,
ההפצה היא מעין חיתום, הם נותנים התחייבות מוקדמת על 80% מהנפקת המניות,
ומובילים שני בנקים להשקעות זרים. התשקיף הוא תשקיף ישראלי והחתמים הישראלים
הם; לידר, ילד ואייל.
אברהם שוחט-.
איזה מחיר מניה מינימום זה מבטא?
אנחנו אמורים לפרסם את התשקיף במהלך הימים האחרונים של החודש, כאשר
נצרף לתשקיף את הדוח. התשקיף הוא על בסיס דוחות דצמבר, ובתוך התשקיף יצורפו גס
הדוחות הכספיים של הרבעון הראשון.
אני מברך את נכסים מ.י. על כל מה שעשתה, הם התקשרו עם העובדים, הבהירו
את עמדתם. יש דבר אחד שעלה היום ומבחינתנו הוא קשה מאוד והוא הנושא של 10%. עד
היום חיינו עם החלטה של 10% מכלל המניות. ישנה החלטה של ועדת הכספים בעת מכירת
בנק המזרחי מיום 14 בדצמבר 1994 ובה כתוב מפורשות, שהעובדים מקבלים 10% מכלל
מניות הבנק. למה זה חשוב? כאן יש 3%, דיסקונט, אי.די.בי מחזיקים 13%, בנק לאומי
מחזיק ב- 17%, ויש לנו הסכמה שבבנק איגח- מקבלים העובדים 10% מכלל מניות הבנק,
למרות שאי.די.בי מחזיק ב- 13%, דיסקונט מקבל 10% מכלל מניות הבנק. זה פשוט שובר
לנו את המסגרת ואת העקרון שהסכמנו עליו עד היום. הענין הזה הוא ענין חדש לחלוטין.
לצורך העובדות, עד היום, גס בדיסקונט, גס באיגוד, גם בפועלים, גם בלאומי,
הממשלה באה לכאן, וכאשר היא הנפיקה מניות, היא נתנה לעובדים 10% ממה שהיא
הנפיקה. נכון שאלה מניותיה, היא לא מנפיקה מניות של אחרים. בבנק איגוד היתה לנו
הבנה עם בנק לאומי כאשר הגענו לוועדה, שהוא, מכספו, יעמיד לעובדים הנחה על חלקו,
אבל לא המדינה העמידה זאת.
השבוע קראתי בעיתונות, שנוספה בעיה הקשורה בשלטונות הנזס בנושא של מע"מ,
שהיה צריך או לא היה צריך לשלם בגין הפעולות הביטוחיות שנעשו על ידי בנק טפחות.
אני רוצה לשאול, מה השתנה מאז? עד במה שאני יודע, הבנק ממשיך לבטח, הוויבוח
ממשיך להתקיים, הכרעות סופיות בעניו איו כרגע, החלטות סופיות לא קיימות. איך הדבר
מוצג בתשקיף? מה טוב היום לעומת מה שלא היה טוב לפני שנתיים וחצי, שאי אפשר היה
ללכת להנפקה? אלה נושאים שלפי דעתי הוועדה צריכה לקבל תשובה גם מהחשב הכללי,
גם מ-מ.י. נכסים וגם מיושב ראש מועצת המנהלים של בנק המזרחי.
אישור הוועדה היה ב- 30 בנובמבר 1994, וסיכום הוועדה היה כלהלו:
"1. ועדת הכספים רושמת לפניה הודעת הממשלה, ומ.י. נכסים, שבהליך מכירת בנק
המזרחי יוצעו לעובדים 10% מכלל מניות הבנק.
2. המניות יוצעו לעובדים בעת המכר לציבור של יתרת מניות הבנק.
3. המניות יוצעו לעובדים באותם התנאים שהוצעו ונמכרו לעובדי בנק הפועלים ובל"ל.
4. הוועדה מחליטה להביא לידיעת הממשלה את החלטתה, שעובדי הבנקים האחרים -
בל"ל, פועלים ודיסקונט, יזכו לתנאים אלה כתנאי לאישור הוועדה בעת מכירח הבנקים
בעתיד.
5. בכל מקרה יישמר עקרון השוויון בתנאים הניתנים לעובדי כל הבנקים בעת מכירתם".
ואם המדינה לא היתה מוכרת היום את 3% של אגודת מזרחי, אתה סבור שהעובדים
לא היו מעמידים דרישה?
הניסוח הזה הוא ניסוח שאומר, שבכל מקרה, ולא חשוב מי הבעלים של המניות ומי
מוכר, העובדים צריכים לקבל 10%.
אבל אם הם לא מוכרים, אז לא, והראיה, שמכרו 51%.
ציוו שמעי.
אנחנו לא רוצים שתהיה איפה ואיפה בין ציבורי עובדים. תאר לעצמך, שבבנק אחד
יש מינוס 3 פרומיל, בבנק אחר יהיה מינוס 1.7% לעובדים, בנק שלישי יהיה 1.3%. זו היתה
החלטה שלפיה עד עכשיו יצרה שקט תעשייתי. הריני להזכירכם, בזמנו דרשנו מתיטין
דרישות נוספות. ההחלטה הזאת יצרה שקט תעשייתי בעניו מכירת הבנקים.
הניסוח הזה הוא ניסוח גורף. לא שימשתי אז בתפקיד ולא ייצגתי את העניו של בנק
המזרחי, כך שאני לא יודע מה היו הנסיבות. אבל אני אומר, אם מסתכלים מנקרות המבט
של מה נכוו, הוגן, וכלכלי לתת לעובדים, המדינה יכולה לתת לעובדים על המניות שהיא
מחזיקה, היא לא יכולה לתת לעובדים על המניות שהיא לא מחזיקה. זאת אומרת, אחזקות
המדינה בבנקים השונים בעצם המצב הבסיסי הוא לא מצב שוויוני. המצב הבסיסי
שהמדינה מחזיקה או החזיקה בדיסקונט בתחילת הדרר רק 87% ולא 100%, ובבנק הפועלים
97%. בבנק הפועלים לצורר הענין, חברת העובדים מכרה את המניות שלה לפני מספר
חמישים עוד לפני מכירת גרעין השליטה לאיש עסקים פרטי והענין הזה לא עמד על הפרק.
אני חושב, שלא נכון ולא הוגן, שהמדינה תיתן לעובדים מניות או 10% ממניות
שהיא לא מחזיקה בהן. זן עמדת המדינה.
אם אתם מקבלים את דרישתו של נציג ההסתדרות, יצא איפוא, שאתם צריכים לתת
מהמדינה יותר מ- 10% כי המייסדים הרי לא יתנו מתור 3% שלהם.
אין לנו אפשרות לבוא למייסדים או במקרה הזה לאגררת מזרחי ולומר להם, רבותי,
מתוך 3% שלכס תיתנו 0.3% לעובדים בהנחה של 25%. אין לנו שום בסיס, לא משפטי ולא
ציבורי לומר להם זאת. המדינה החליטה מיחמתה, והיא נותנת על המניות שבבעלותה ולא
על המניות שבבעלות מישהו אחר. מה שמבוקש מאיתנו כרגע, לתת 10% מ- 97% ולא מ-
100%.
את הפורמט הזה אנחנו לוקחים בעת מכירת הבנקים לבנק איגרר מקצועי. ההחלטה
מדברת על בלל המבירות של בל הבנקים. ההחלטה הזאת, שאנחנו חיים על פיה משנת
1994, היתה ברורה לחלוטין, שזה 10% מבלל המניות, והפרטנר שלנו זה המדינה ולא
מישהו אחר.
בחברות ממשלתיות יש גג הרבה יותר נמוך, ובחברות ממשלתיות לא משלמים על
החלק שלא הולר בשוק ההון.
הרבה יותר נמוך.
הבעיה היא בדיסקונט וב- 3% בבנקים האחרים. בבל מקום המדינה הקצתה לבעלי
המניות ההיסטוריים 3%. במסגרת הפיבת המניות קיבלו 3%.
לא הגיוני שהמדינה תשלם על 13% בדיסקונט, אבל אם המדינה הקצתה מניות
במסגרת ההסדר בנפח של 3%, אני- חושב שהמדינה יכולה לספוג את ה- 10% על 3%,
במסגרת מה שהיא משלמת לעובדים. זה לא סוף העולם תה גם לא הרבה כסף אם זה
משחרר אותנו מההחלטה הקודמת.
אני מזכיר לך, היית שר אוצר בזמנו, בנושא מכירת הבנקים היו המון בעיות,
והנוסחה הזו פתרה את הבעיות, זו נוסחת פשרה. יש כאן פגיעה בעקרון שיישבור לנו את
כל מסגרת ההבנות.
אנחנו נמצאים כאן היום לאשר את הצעת המכר. נשארה כמות קטנה בידי המדינה,
והיה ויחליטו אחר כך, אפשר לעשות את ההקצאה מהכמות הזאת. יותר מזה, גם בתוך
ההקצאה, יש הקצאה עודפת על כמות נוספת שלא ברור אם היא תמכר. יש אפשרות
למשקיעים המוסדיים הזרים לרכוש למחרת המכרז במחיר - - -
לכן אני אומר, לא מוכרחים לסגור את הנושא הזה עכשיו. הנקררה הזו חלובן לכאן
או לכאן, ויש כמות שתכסה אותה.
היא לא עלתה קודם מכיוון שהעובדים קיבלו את המניות שהוקצו להס במסגרת
10%, ולא העובדים ולא נציגות העובדים שנכחה בוועדה בחרה לחדד זאת בדיון. כאן כרגע
מחדדים את אותו 0.3%. אני יכול לומר לכם, שהיו מקרים בעבר, שהוקצאו מניות לעובדים
והעובדים לא לקחו אותם. אנחנו מנהלים כאן דיון על 0.3% שהם לא של המדינה.
יש שתי אפשרויות: אפשרות אחת, להגיע לפשרה שזה עניו מורכב ומסובך.
ואפשרות שניה, שייכתב בהחלטה, שמשאירים את ההנפקה בנושא הזה. אני חושב שצריך
להמליץ לבנק ולמ.י. נכסים לקיים דיונים בעניו. חצי אחת נשאר בטוח, זאת אומרת, שאם
יוחלט לתת, יש מאיפה לתת. אם כך, לא לעצור את ההנפקה, ללכת עם ההנפקה, לציין,
שהנושא הזה יתברר וילובו על בסיס אותה החלטה בין מ.י. נכסים לביו העובדים. חצי אחת
מהמניות ישמר כדי שאם תהיה הסכמה או החלטה אחרת אפשר יהיה להמשיך, לא לעכב
את ההצעה והנושא ישאר פתוח. זו אפשרות שאפשר לחיות איתה. זה משאיר את העניו
פתוח ומאפשר את ההנפקה.
יש כאו כמה דברים לא בהירים. ראשית, האם כל האופציות שאנחנו מנפיקים כרגע
ימומשו במהלך השנתיים הקרובות? יכול להיות מצב, שהאופציות לא יממושו כפי שקרה
לנו לפני חרישיים עם מניות בנק דיסקתט והמניות האלה יחזרו למדינה והמדינה תצטרך
להחליט מה היא עושה איתם. אגב, אתם, על האופציות האלה כבר מקבלים את ההכרעה.
החצי אחח הזה הוא עניננו. 0.3% נשאר פתוח ואנחנו לא נחדד זאת כרגע, אבל 0.2%
הנותרים, עליהם איו ויכוח, הס של המדינה והמדינה תחליט מה היא עושה איתס כמו גם
עם שאר המניות או האופציות שימומשו או לא ימומשו.
איו ויכוח ש- 9.7% מגיעים לעובדים, אני לא מבינה למה משאירים זנב? הרי לא
תיעשה הנפקה על 0.2%.
אני מקבל את ההצעה שהוצעה.
הנקודה נוגעת למספר בעיות שברוכות בתשקיף בנק המזרחי. יש מספר בעיות
שצפות ועולות, הן היו גם לפני שנתיים. בעיית הביטוח והמשכנתאות יותר בהירה בבחינת
האפשרות להציג אותה בגילוי נאות בתשקיף, היא לא הגיעה נכוו לרגע זה לכלל סיכום,
איך משרד האוצר ובנק ישראל מתייחסים לעובדה, שהבנקים למשכנתאות משמשים כאילו
סוכני ביטוח בעת מתן משכנתאות? הנושא הזה היה מתח אז כבעיה, הוא הכשיל אז את
ההנפקה, הוא עומד היום כבעיה, הוא היה בעיה בעת העברת התשקיף לרשות ניירות ערך
כטיוטה ראשונה עכשיו, הוא לא הוכרע על ידי שר האוצר, והדרך היחידה היא, להציג את
הדברים בתשקיף בצורה בהירה יותר מבחינת הגילוי הנאות של העמדות השתות הקיימות.
אנחנו בעיצומם של הדיונים עם רשות ניירות ערך, וכרגע המטרה היא לתת את
הגילוי המקסימלי לגבי הענין. אני יכול לומר, שהשונה מלפני שנתיים היא היכולת לתת
קצת יותר אינפורמציה בתשקיף לגבי התפתחות הדברים גם ממשרד האוצר וגם בבנק
ישראל. הנושא הזה הוא עדיין צל על ההנפקה הזו.
נקודה שניה, בנושא המיסים. נושא המיסים כפי שמסתמן כרגע זה ויכוחים על
שומות, וויכוחים על שומות מקומם בגילוי נאות בתשקיף כפי שיש בכל תשקיף. בתשקיף
כמו גם בתשקיפים אחרים יש עשרות בעיות שחלק מהן לא מגיע לשולחן הזה. הרשות
לניירות ערך דואגת למצות את העניין עד תומו במסגרת תפקידה. לפעמים היא לא מאשרת
לתשקיף לצאת, ויש מקומות שהדירקטוריון לא מאשר. הבעיה המרכזית כרגע היתה
ונשארה, הביטוח בבנקים למשכנתאות.
אני לא יכול לייצג את מועצת המנהלים לפני שנתיים, כי לפני שנתיים ייצגתי
מישהו אחר. אני רוצה לומר, שהסטטוס שבו אנו נמצאיס, אישרנו טיוטא שניה, עוד לא
הגענו לתשקיף.
מבחינת מורכבות הנושא, המצב אינו מורכב כפי שהיה לפני שנתיים, אם אני מנתח
את הענין כשלעצמו, אפילו מורכב יותר, מכיוון שאז הבעיה שעלתה היתה רק לגבי תקרה
לביטוח נכסיס, והיו מעלים את כל נושא הביטוח, גס ביטוח חיימ וגס ביטוח נכסים. לא
היה פתרת לכך אז ואין לכך היום פתרון. הסוגיה הזו מוצגת בתשקיף על כל בעיותיה וכל
חילוקי הדעות שבה. למפקח על הבנקים יש דעה אחת, למפקח על הביטוח יש דעה אתרת,
ואילו יש את עמדת האוצר כקובע הנודיניות איך להתנהג בסוגיה הזו, והיא עדיין לא
נקבעה. חבל מאת, שמשרד האוצר לא ניצל את ההזדמנות על מנת לקבוע את עמדת
המדיניות ולפתור את הענין, זה היה הדבר הטוב ביותר והנכון ביותר. אז, בזמנו, הנושא
הזה בא כחטף. הסיטואציה הפוליטית, לא היתה אפשרות לקבל החלטה ולכן בתנאים
הללו אפשר להבין למה לא קיבלו החלטה. מאז עברו שנתיים ואני חושב שצריך היה לקבל
החלטה. הנושא הזה היה צל במשך דיוני הדירקטוריון. יש עדיין אפשרות לקבל החלטות
עד יום שלישי הבא.
כעצה מינסטריאלית ברורה ביותר, הייתי אומר למשרד האוצר, קבלו החלטות,
חשוב לסיים את הנושא הזה, הוא מעמיד צל בעניו הזה גם לאחר ההנפקה. יהיו מצבים,
שבו קונה המניות העתידי יבוא בטענות בכובע אחר, מדוע היא קיבלה החלטה למרות
האזהרה. הגילוי הנאות הוא גילוי נאות שהצגנו בשיתוף פעולה עם משרד האוצר. נראה לי
שהוא מקובל על הרשות לניירות ערך למרות שהיא לא אמרה את מילתה האתרתה. המצב
הזה כמצב פתוח הוא מצב לא טוב. האירועים האחרונים של מע"מ ושל מם הכנסה הם
ביטוי נוסף גם של מאבקי כוחות וגם של מאבקי עניו שנגזרים מהענין הזה, וגם זה לא
מוסיף לא בריאות ולא תועלת, לא למדינה מבחינת כבודה כי היא מוכרת למשקיעים זרים.
אחר כך היא תצטרר להסביר לקרו בחו"ל, מדוע המדינה החליטה את ההחלטה כאשר היא
היתה בכובע אחר, של רגולטור, ריבוו, וקובע מדיניות.
בפניה אחרונה למשרד האוצר, אני אומר, אנא קבעו את עמדתכם, זה עדיף מאשר
להשאיר את המצב עם תשקיף פתוח, במיוחד כאשר מוכרים למדינות מעבר לים ולאנשים
שלא תמיד מעורים ובקיאים בכל הדינמיקה הפנימית, שאנחנו בתוכנו מבינים אותה.
נדמה לי, שהאישור של המכירה לא נכוו. רשות ניירות ערר עדייו לא אמרה את
דברה, דירקטוריוו הבנק לא אמר את דברו, איו עדייו תשקיף.
איו עדייו תשקיף, משום שהמועדים האחרתים שקבענו, לאחר שנפרסם את הרבעוו
הראשוו. זה יהיה ב- 26-27 במאי.
למה שוועדת הכספים לא תאמר: נקבל החלטה סופית ברגע והעניו יוכרע. גם אי
הכרעה זו הכרעה. אבל כרגע, אתה מבקש ממשרד האוצר שתהיה הכרעה. למה שתהיה
הכרעה של ועדת הכספים כשלא ראינו את חוות הדעת המשפטית שיש לה ולא ראינו את
חוות הדעת של המפקח על הבנקים ולא של המפקח על הביטוח.
הוועדה נותנת הרשאה למדינה לעשות את ההנפקה. יש עדייו רגולטור של שוק
ניירות הערך, שהיא הרשות לניירות ערר, והרשות לניירות ערר פועלת בסמכות מלאה ועל
פי החוקים שאליהם היא כפופה. היא הנאמנה בהסמכת המחוקק. אס היא תחליט שהיא לא
מקבלת את התשובות הנכונות, היא לא תאשר את ההנפקה, והיו דברים מעולם. רק
לאחרונה, לפני כשנה, היתה הנפקה של בנק דיסקונט, שיושב ראש הרשות, שהיוס הוא
יושב ראש הבנק, החליט אז, לא לאשר לצאת להנפקה כתוצאה מכר שהוא אמר, לא
קיבלתי מספיק גילוי על העניו הזה, ונאלצנו לדחות את ההנפקה ברבעוו שלם. כרגע,
הוועדה נותנת לנו הרשאה להמשיך ולהתקדם.
אני פועל בדבקות ובנחישות להוציא את ההנפקה לפועל. אני חושב שצריך לעשות
את ההנפקה. ההנפקה הזו טובה לאיו ערוך ממה שעמדנו לפני שנתיים. לפני שנתיים
המלצתי לשר האוצר לצאת להנפקה למרות שהמחירים היו בסדר גררל של 75% מההון
העצמי של הבנק. היום אנחנו מדברים על מחירים שהם קרובים להון העצמי של הבנק.
השוק כרגע מוכן לקלוט, המערכת בחו"ל מוכנה לקלוט.
על מחירי המינימום כפי שקבענו אותם, השוק בחוץ לארץ מגיב בצורה חיובית.
תמיד יש סיבות, מדוע שלא להתקדם בתהליך. זו הנפקה לציבור בבורסה בתל אביב. אנחנו
מבקשים מהוועדה לאפשר לנו להתקדם. אני לא רואה סיבה לעכב את העניו.
אנחנו מחליטים לאשר את ההנפקה כולל ההערות בהקשר לעובדים. תודה לכולם,
הישיבה נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 11:00.