ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 04/05/1998

הצעות לסדר היום; צו מס בולים על מסמכים (שינוי תוספת בי לחוק), התשנ"ח-1997; צו מס קנייה (פטור) (תיקון); צו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין (תיקון מס' 11), התשנ"ח-1998; תקנות התעבורה (תיקון מס' 6)

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 260

מישיבת ועדת הכספים

יום שני, ח' באייר התשנ"ח (4 במאי 1998). שעה 10:00

נכחו;

חברי הוועדה; אי רביץ - יו"ר

פ' בדש

מי ג ולדמן

נ' דהן

אי הירשזון

צי הנדל

אי פינס-פז

מי קליינר

אי רובינשטיין

אי שוחט

מוזמנים; שי אלישר - משרד חתחבורח

שי קומפל, בי שילר, שי סינדלר - משרד האוצר

מי אברהם, י' לוי, גי כהן - משרד התעשייה והמסחר

די ליברמן - התאחדות התעשיינים

אי קפלן - לשכת המסחר

י י קבבי - לשכת המסחר

שי קנדלס - משרד האוצר

יועץ משפטי; אי שניידר

מזכיר/ת הוועדה; אי קרשנר

יועצת כלכלית; סי אלחנני

קצרנית; אי לוין

סדר-היום; 1. הצעות לסדר היום

2. תקנות התעבורה (תיקון מסי 6)

3. צו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין (תיקון מסי 11)

4. צו מס בולים על מסמכים (שינוי תוספת בי לחוק)

5. צו מס קנייה (פטור) (תיקון)



1. הצעות לסדר היום

היו"ר אברהם רביץ;

אני פותח את ישיבת הוועדה.

חבר הכנסת אופיר פינס ביקש הצעה לסדר.

אופיר פינס-פז;

שר האוצר התחייב שבפתח המושב הוא יעלה את ההצעה לרפורמה במיסוי. במהלך הפגרה

הייתה יותר מידיעה אחת שבה הועלה ספק האם בכלל שר האוצר מתכוון בעניין הזה ללכת

עד הסוף או לא.

אינני מכחיש שהייתי בין יוזמי הצעת החוק לחובת דיווח כללית.

היו"ר אברהם רביץ;

הוא קנה את הרעיון.

אופיר פינס-פז;

אבל אני אומר לך שחובת דיווח כללי בלי רפורמה במיסוי זה אבסורד שאין כמותו.

היו"ר אברהם רביץ;

הוא מסכים אתך גם בזה.

אופיר פינס-פז;

השאלה מתי הוא מתכוון להביא את הרפורמה הזאת, ואני מניח שאתה יודע בזה יותר

ממני, והאם הוא דבק בעמדתו?

היו"ר אברהם רביץ;

שאלת אותי אם אני יודע. אני יודע שהוא דבק בעמדתו, אבל אני גם יודע שהדבקות

הזאת יכולה להיות מושפעת ממניעים אחרים שהוא אולי לא יוכל לשלוט עליהם. למשל,

אחת הבעיות שעומדות על הפרק היא באיזו מידה - אני לא מדבר דווקא על הוועדה אלא

הכנסת - נשתף פעולה בביטול הפטורים, וזה חלק אינטגרלי של כל העניין.

לכן אומר את הדבר הזה גם מהצד השני של אותה מטבע; באיזו מידה הממשלה תהיה

מוכנה להיות נחרצת לנוכח כנראה כל מיני קבוצות שייפגעו לגבי הנושא של ביטול

הפטורים.

אני חושב שהמפתח של המשחק הזה, אם הייתי יכול לנבא ולומר לו, תשמע, אנחנו

הולכים על ביטול הפטורים נוסח סמדר אלחנני - כי היא הכוהנת הגדולה של ביטול

הפטורים - הוא היה רץ מהר על העניין הזה. אבל אף אחד מאתנו אינו יכול לנבא.

לכן, לפי דעתי, זה מצב של שני צעדים קדימה וצעד אחד אחורה.

השר נסע או נוסע היום. הייתי צריך להיפגש אתו בדיוק בנושא הזה והפגישה נדחתה

עקב נסיעתו. אני חושב שאתה וגם אחרים תוכלו בסוף הדרך להשתבח בכך, שהגישה שלהם

לגבי דיווח כללי בכל זאת תתקבל, למרות הנציבות וכל אלה שחששו ועדיין חוששים

מביצוע של מהלך כזה.



אופיר פינס-פז;

אני חושב שבלי רפורמי; במס הכנסה אין שום משמעות לחובת הדיווח הכללי.

היו"ר אברהם רביץ;

ברור. חלק מהרפורמה זה גם הפחתת המס.

אברהם שוחט;

אדוני היושב-ראש, הייתי מבקש מבקש וראיתי את סדר היום של השבוע, שיתקיים

באופן דחוף דיון עם שר האוצר.

הי ו"ר אברהם רביץ;

הוא לא בארץ, הוא נסע לעשרה ימים לוותר על הכספים מאמריקה.

אברהם שוחט;

בשביל זה לא צריך עשרה ימים.

היו"ר אברהם רביץ;

הוא כנראה נפגש גם עם רפורמים.
אברהם שוחט
נפגש עם הרפורמים, מגייס כסף לישיבות. הדברים ידועים.

אולי מנכ"ל המשרד יכול לבוא לכאן, עד שהשר יבוא.

הי ו"ר אברהם רביץ;

על איזה נושא?
אברהם שוחט
על הנושא ה"פעוט" שעליו דנה אתמול הממשלה. סוף סוף הממשלה תרגמה אתנתוני

האבטלה, סוף סוף הממשלה - - -

נסים דהן;

היא תבוא בכל מקרה אם היא רוצה לעשות העברות תקציביות.

אברהם שוחט;

סוף סוף הממשלה ראתה שמה שאמרו לה לא רק באופוזיציה, אלא גם מנכ"ל משרד

האוצר שהתפטר ושר האוצר הקודם שהתפטר, שהמשק נמצא במצב חמור מאוד, הוא דבר נכון.

לא נראה לי שוועדת הכספים לא צריכה לדון בעניין.

הממשלה אתמול קיימה דיון ולא קיבלה הכרעה. גם מה שהובא שם לא פותר את הבעיה.

אבל נדמה לי שכוועדת כספים, אדוני היושב-ראש, יהיה אבסורד מוחלט אם נחכה ששר

האוצר יחזור מנסיעותיו, אולי אחרי זה תהיה עוד נסיעה. יש מנכ"ל לאוצר, יש נגיד

בנק ישראל, ולפי דעתי, הכנסת באמצעותנו לא יכולה להמתין אלא חייבת לקיים דיון

בעניין לגבי המצב; ניתוח המצב, מה גרם לזה, הפתרונות שצריך לעשות. אפילו אם זה

יהיה דיון שבסופו לא תהיה החלטה מעשית, אבל לפחות נוכל לשמוע ונוכל להביע את

דעתנו. אנחנו לא יכולים להישאר בלתי רלבנטיים בנושא שהוא מאוד קשה, ואפילו אם



ב-15 במאי נתוני האבטלה לא יהיו נוראים, המצב של המשק הוא ברור לחלוטין.

לכן אני פונה אליך, אדוני היושב-ראש, ליזום דיון בדחיפות, אס אפשר אפילו

השבוע. אם שר האוצר איננו, יבוא מנכ"ל האוצר, יבוא ראש אגף התקציבים. נגיד בנק

ישראל נמצא בארץ, אני מניח. הייתי מאוד מבקש לא לדחות את העניין ולא להיגרר אחרי

הממשלה שדיוניה מתמשכים. כי אני לא יודע, אם שר האוצר כעת לא בארץ, אולי הוא גם

לא יהיח ביום ראשון הבא בישיבת הממשלה.

היו"ר אברהם רביץ;

אני לא בדקתי את העניין. קודם אמרתי שהייתי צריך להיפגש עם שר האוצר והפגישה

נדחתה. אבל כמו כולנו, בעניין הזה אני יודע מהתקשורת, שהממשלה עומדת לקיים המשך

הדיון בישיבתה הבאה.

חי ים אורון;

אם הוא נסע לעשרה ימים איך הדיון יכול להתקיים?
היו"ר אברהם רביץ
יש לו ממלא מקום. הרי הוא הגיש את התכנית.

שמענו שיש דעות שונות. סילבן שלום דיבר על 80 מיליון. כל אחד נלחם על חלקת

אלוקים הקטנה שלו. הוא אחראי על המסיכות והוא מבקש לעניין לזה.

אני לא כל כך בטוח, ולא שאני בא להגן כאן על הממשלה, אני לא כל כך בטוח שזה
ראוי שאם הממשלה אומרת
אני הולכת לדון בשבוע הבא על הנושא הזה, אז אנחנו נבוא

ונקרא לה. בואו נראה מה יקרה ביום ראשון בישיבה. אם זה באמת מתמשך, אני מסכים

שהדיון צריך להיות.
אברהם שוחט
המצב הוא מצב נתון, ידוע.
חי ים אורון
אני חושב שדווקא מאוד מתאים, זח בדיוק ההליך. כאשר הממשלה דנה באוגוסט ומקבלת

את אותו נייר, את הקווים, היא באה לכנסת. נוצר מין מנגנון כזה: היא באה לכנסת,

מביאה אותו. חוזרת, אחר-כך מגבשת הצעה של תקציב. חוזרת לכנסת וכו'.
לגופו של עניין
אני מודה שאני לא מצליח להבין את המצב רוח שנע בין זחיחות

דעת לבין רוגע של קברניטי המשק, ולצורך העניין זה כולל את ראש הממשלה, כאשר

הנתונים כל שבוע מתפרסמים. זה כבר לא שאלה מי אומר את הנתונים. עושים שבועיים

חגיגה של ליברליזציה שאין לה שום קשר למה שמדברים עליו עכשיו פה. נתוני האבטלה הם

כפי שהם והמיתון הוא כפי שהוא.

אני גם חושש, ואני אומר את זה פה, שמכינים לנו סיפור בדיוק כמו עם הבריאות.

הממשלה תחליט החלטה. היא יודעת שזה לא עובר בוועדת הכספים. איך אני יודע שהיא

יודעת? כי אני שומע את החברים בוועדת הכספים. כמו שמצא ידע שמה שהוא מביא לא

עובר את ועדת הכספים. קופות חולים מתחילות להיות בצרות, יספר לך אברהם הירשזון,

שולחים אותן אלינו. יש פה חלוקת עבודה מאוד משונה: הם יציעו הצעות שלא יתקבלו

פה, כשזה נופל אנחנו אחראים, וכשאנחנו אחראים ויש "ברוך", לא הם אחראים על ניהול

המערכת אלא יש מישהו, זה נע במקום כלשהו בין ש"ס למרצ, ש"דפקו" את ההצעה המטורפת

לחוק הבריאות.



נסים דהן;

מה אתה מתרגז? שישלחו אותם אלינו.

חיים אורון;

אבל בינתיים הם בצרות. תשאל את אברהם הירשזון מה קורה.

נסים דהן;

הם באו אליי, אז מה? גלגלתי אותם מכל המדרגות.

חיים אורון;

אברהם הירשזון קרוב לקופה אחת יותר מאשר אני קרוב לקופה אחרת, הרבה יותר,

והוא ידווח לך על המצב כיצד זה נראה שם בפנים, התוצאה מהפינג-פונג שנמשך עד חודש

מאי והיה צריך להסתיים בחודש דצמבר.

למה אני עושה מזה השלכה על הדיון פה? העולם לא עומד והחיים מתנהלים וחצי שנה

עברה. הממשלה דחתה בשבוע והשרים ידונו בעוד שבוע. אני חושב שהדיון כאן במקרה זה

הוא גם חשוב, כי אני יודע שגם בקרב חברי הקואליציה ישנם אנשים שמתנגדים. למשל,

סילבן אמר 80 מיליון לערכות. ראש הממשלה הבטיח לבחון. איציק מרדכי מתנגד. שר

החקלאות מתנגד. שר העבודה והרווחה מתנגד. נו, טוב, מאין יביאו את ה-500 מיליון,

שלפי דעתי זה מעט מדי?

אנחנו מתחילים מושב חדש. יש בעיה של מעמדה של ועדת הכספים, והוא ב-80% בידיך

ו-% 20 בידינו. נכון שלוועדה הזאת יש תחרות עם ועדת הכלכלה, וזה לא בהתאם לטמפרמנט

שלך, אמרת לנו את זה כמה פעמים, אדוני היושב-ראש; אבל היום יהיה במליאה דיון על

האבטלה. ידברו 40 חברי כנסת, ינאמו נאום, ומה יחליטו בסוף? להעביר לוועדת הכספים

להמשך הדיון. אנחנו נשחק את המשחק הזה כאשר כאן הסדן האמיתי לדיון יותר ענייני

שיעמת בין הגישות השונות, בין העמדות השונות, שיכריח את הממשלה להביא הצעות כאלה

וכאלה, שלחלק נתנגד ובחלק נתמוך. המצב לא יכול להימשך כפי שהוא היום.
משפט אחרון
העובדה שהשר נסע עוד פעם - ואני אומר את זה למרות שבדרך כלל אני

לא אוהב את ההערות האלה - אבל עם כל הכבוד, מדד הנסיעות הזה כבר מתחיל להיות

משונה במצב של המשק. יש ממלא מקום שר האוצר? אני אפילו לא יודע מי הוא, אבל שיבוא

הנה. יש מנכ"ל משרד האוצר? יש צוות מקצועי? שיבואו לוועדה.

היו"ר אברהם רביץ;

חבר הכנסת אורון, אני מסכים שהוועדה שלנו היא הוועדה שצריכה לדון בכובד ראש

בדיון רחב ולעומק בכל הנושאים האלה. אין לי ספק בכך. אני רק אומר דבר אחד: אם

הממשלה אכן ביום ראשון תחליט החלטות, ההחלטות האלה צריכות לבוא אלינו, אנחנו

צריכים לאשר אותן. לבוא ולומר, דווקא השבוע, עוד לפני שאתם יושבים, נקיים דיון,

זה דבר שהוא לא במקומו, לדעתי.
אברהם שוחט
לא דנים על החלטות הממשלה אלא על מצב המשק ולקראת מה זה הולך.
היו"ר אברהם רביץ
אבל הממשלה באה עם תכנית, טובה או לא טובה. אנחנו צריכים לבחון אותה.



חיים אורון;

אם גם חבר הכנסת דהן, גם הבר הכנסת הירשזון וגם אתה תגידו לממשלה - 850

מיליון שקל היו מתאימים לפני שנה והצי, היום באבטלה של % 8.3 אם לא תבעירו את

המבערים ביותר דלק, לא יהיה שום דבר.

נסים דהן;

אני ביקשתי להעלות את זה כהצעה לסדר דהופה.

היו"ר אברהם רביץ;

אני מוכן לקבל את דעת חבריי ואני אדבר עם מנכ"ל משרד האוצר ואשתדל להכניס את

זה לסדר היום. לפני יום שני הקרוב אין לי אפשרות לכלול את הנושא הזה בסדר היום.

יש לנו ביום רביעי נושא של משרד התיירות, נושא גדול כשלעצמו שגם בא לפי הצעות

הברים. מהר יש לנו הרבה דברים שהצטברו.

נסים דהן;

מה ביום המישי בתל-אביב?

היו"ר אברהם רביץ;

אני אבדוק את זה. אני אדבר עם מנכ"ל האוצר ונקיים את הדיון.

נסים דהן;

אני ממשיך את הדברים שנאמרו כאן. לא צריך להיות הבר אופוזיציה כדי לומר את

הדברים האלה. גם הברי הקואליציה שבההלט תומכים בממשלה ורוצים בקיומה אמרו את

הדברים האלה לפני הפגרה. אדוני היושב-ראש, אני העליתי את זה כהצעה דהופה לסדר

בוועדת הכספים. חבר הכנסת קליינר שהיה יושב-ראש זימן את הנוגעים בדבר. הדברים

נאמרו והממשלה התחייבה שאו-טו-טו עושים משהו ולא נעשה דבר.

בדבר לפה

היו"ר אברהם רביץ;

במרכז הדברים הנושא של האבטלה?

נסים דהן;

כן. היו פה כמה גורמים ממשרד המסחר והתעשייה ששללו הלק מהדברים. לדעתי הם

טועים. צריך לקיים על זה דיון רציני.

נושא נוסף שאני רוצה להעלות זה הנושא של בנק דיסקונט. הנושא לא נפסק.

הסכסוכים נמשכים. אנחנו מפסידים שם המון כסף. בקרוב יהיו עוד פעם שביתות.

היו"ר אברהם רביץ;

מה אתה מציע?

נסים דהן;

לזמן את שני הצדדים לשמוע אותם. מספיק שנשמע אותם והם כבר יגיעו להסדר כי

הם יודעים שאנחנו עם היד על הדופק.



היו"ר אברהם רביץ;

בדרך כלל אומרים שזה מזיק שאנחנו נכנסים לתמונה.

נסים דהן;

ברגע שאנחנו נזמן אותם הם יסתדרו ביניהם כי אחרת אנחנו נצטרך לתת להם הוראות,

כי אנחנו הדירקטורים של המדינה.

היו"ר אברהם רביץ;

אבל זה אומר שאתה מקבל את עמדת העובדים.

נסים דהן;

אני לא יכול לשמוע שיש סכסוכים ועובדים לא מקבלים את שכרם האמיתי וההנהלה

חושבת שמפרקים להם את הבנק, ושאנחנו, הדירקטורים האמיתיים של המדינה, לא עושים

כלום. מפרקים לנו בנק ואנחנו לא עושים כלום. מפרקים את בנק דיסקונט ולא ייתכן

שאנחנו נשב בשקט. אנחנו הדירקטורים של המדינה. חלק מהנכסים של המדינה זה הבנק.

סי אלחנני;

חס וחלילה שתגיד שזה בנק של המדינה.

אברהם הירשזון;

לא נוח לי לתמוך בדברים של ג'ומס, אבל הוא אמר דברים לא חסרי טעם בנושא הזה.

לא ייתכן גם שמנחיתים עלינו את הדברים. בנושא של קופות החולים הוא צודק

לחלוטין. החביאו את זה מתחת לשולחן, בינתיים הקופות קורסות והחולים קורסים יחד

אתן.

גם בנושא של האבטלה, כל אחד מאתנו בא מגוון מסוים של אוכלוסייה שהוא קרוב

אליו. אנחנו מתריעים על העניין הזה כבר חודשים. עכשיו הולכים לגבש תכנית ולא ישבו

אפילו עם חברי הקואליציה בוועדת הכספים. הנחיתו לנו תכנית בלי לשמוע, בלי

להתייעץ, בלי לדבר. לא כך נוהגים.

צבי הנדל;

אני, ב"ה, בלי נדר, אעשה כל מאמץ, מאחר שאני יודע על מה הולכים להחליט

בממשלה, לטרפד את המהלך הזה בכל כוחי ובכל מאודי, וחשוב שהם יידעו את זה.

היו"ר אברהם רביץ;

באי זה קטע?

צבי הנדל;

אמרתי את זה לשר כשישבנו שם, כשישבנו פה, ברמיזה, והוא רוצה לקצץ עוד. הבנתי

את הפרינציפ ואני אטרפד את זה בכל כוחי ובכל מאודי.

היו"ר אברהם רביץ;

אתה מדבר על -% 2?



צבי הנדל;

אני מדבר על הקיצוצים.

חי ים אורון;

זה ,% 2 פלאט אבל זה המין קיצוצים.

צבי הנדל;

עוד פעם מהחינוך, עוד פעם מהביטחון. במשרד העבודה והרווחה הקיצוץ הוא לא

משמעותי, הוא לא מביא כסף. מה מביא כסף? עוד פעם משרד הביטחון ועוד פעם משרד

החינוך.

שר האוצר אמר, ואני מצטט, שכמה פרוייקטים תקועים בגלל הביורוקרטיה שלנו. מה

זה ביורוקרטיה? לא אנחנו חברי הכנסת אלא רשויות השלטון. יש פרוייקטים שבהם עשרות

אלפי עובדים יכולים לעבוד אם הביורוקרטיה תפתח אותם; גם ברשות הנמלים, גם ברשות

שדות התעופה. יש כסף לזה. אני מצטט אותו, אני יודע את זה גם בלעדיו. גם במשרד

התשתיות, ויש לזה כסף. זה עוד לפני שאפשר להוסיף עוד מיליארד. יחד זה יותר מ-2.5

מיליארד. אבל הולכים בשיטות הקלות כמו במכולת, שלא נקנה היום "אשל" אלא "גיל"

ונחסוך קצת.

היו"ר אברהם רביץ;

כפי שאמרתי לכם, אני מקבל את דעת חבריי ואזמן את מנכ"ל האוצר לפגישה בקרוב.



2. תקנות התעבורה (תיקון מס' 6)

היו"ר אברהם רביץ;
הסעיף הבא
תקנות התעבורה (תיקון מסי 6).

ש' אלישר;

הייתה רפורמה בשנת 1997 בנושא של רכב פרטי ואגרות רכב שבה עברנו משיטה של

נפה מנוע לשיטה של קבוצות מהיר, וב-1998 לגבי רכב מסהרי. נפלו מספר טעויות

בסיווג של מספר כלי רכב וכמו-כן הוספה אינפורמציה נוספת שיכולנו לעשות הערכה מהדש

לגבי שני דגמי רכב. כפועל יוצא אנחנו מבקשים מזה מספר תיקונים, שכולם לטובתו של

הצרכן.

היו"ר אברהם רביץ;

הכול לטובת הצרכן?

ש' אלישר;

כולם לטובתו של הצרכן.

לגבי רכב פרטי המדובר ביונדאי וסובארו, שאנחנו מפהיתים את הקבוצה מ-3 ל-2 או

מ-4 ל-3.

לגבי רכב מסחרי הייתה השמטה מסוימת של קבוצה שלא הופיעה בכלל - טויוטה.

בטויוטה נשמט דגם שלא הופיע בכלל. היו תיקוני טעויות טכניים, שגם שם אנחנו לא

מעלים את האגרות; או משאירים בעינו או מפחיתים.

היו"ר אברהם רביץ;

זה הכול לטובת הצרכן?

סי אלחנני;

אתה יכול לתת את הדוגמא המספרית? בגרנד לאונה זה יורד מכמה לכמה?

ש' אלישר;

בגרנד לאונה יש ירידה מקבוצה 3 לקבוצה 2.

סי אלהנני;

בכמה כסף מדובר?

ש' אלישר;

אני לא זוכר בדיוק. ההפרשים הם בסדר גודל של 200 ש"ה. עד מנוע 1,600 יורד

מקבוצה 3 לקבוצה 2, ומעל 1,600 יורד מקבוצה 4 לקבוצה 3.

סי אלחנני;

כמה כסף זה?



ש' אלישר;

אני לא יודע.

מיכה גולדמן;

אני רוצה להבין את הקטע המסחרי. לגבי סובארו ויונדאי יש בזה היגיון.

שי אלישר;

בנושא המסחר היח דגם שהושמט - טויוטה לנד קרוזר. בדגם נוסף, מזדה, כשבנינו

את הנוסחה השתמשנו על נתוני 1997 ובנובמבר התחילו להיכנס דגמי 1998 יותר זולים,

לכן הפחתנו את דגמי 1998, רק לגבי רכב מסחרי.

נסים דהן;

דרך אגב, כל המכוניות הוזלו ב-1998.

ס י אלחנני;

זה המחיר לצרכן. הם לוקחים את מחיר היבואן.

נ' דהן;

גם ליבואן ירדו המחירים.

היו"ר אברהם רביץ;

מה קרה עם המיסיס שעלו בכמה מאות אחוזים?

סי אלחנני;

הכוונה לביטוח.

ש' אלישר;

השווינו את הרכב המסחרי לרכב הפרטי, עשינו אחידות, וברור שזה הקפיץ את הרמה.

אבל מצד שני, הפחתנו את הביטוח, כך שאחד קיזז את השני ובסך הכול מסוף שנה זו,

משנת 1999, הצרכן לא ישלם יותר.

סי אלחנני;

חוץ מאלה שנפלו בכמה חודשים.

ש' אלישר;

עשינו את זה מודרג כי אחרת אנשים היו מבטלים את הביטוח.

היו"ר אברהם רביץ;

היוזמה לתיקון היא שלכם?

שי אלישר;

כן.



א' שניידר;

למה אתם מחילים את זה ב-1.7.98 ולא מהיום?

שי אלישר;

יכול להיות שזו היערכות של המהשב שלנו, כי צריך לשלוה את ההוראות לתשלום

חודשיים או חודש מראש.

אי שניידר;

אבל אמרת שזה תיקון טעון. זה תיקון טעות או חשיבה מחדש?

ש' אלישר;

חלק זה השמטות. חלק זה חשיבה מחדש לאור אינפורמציה נוספת שקיבלנו.

ס י אלחנני;

אם זה רק שני דגמים למה אי-אפשר לעשות את זה ידנית? למה אי-אפשר לתקן את זה

ידנית?

ש' אלישר;

מה פירוש לתקן ידנית? צריכים לשלוח לאנשים הודעות חודש או חודשיים מראש.

היו"ר אברהם רביץ;

אישרנו את התקנות.
הוחלט
לאשר את תקנות התעבורה (תיקון מסי 6), התשנ"ח-1998.



3. צו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין (תיקון מסי 11), התשנ"ח-1998

היו"ר אברהם רביץ;
הסעיף הבא
צו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין (תיקון מסי 11).

ב' שילר;

על חוטים ובדים שמיובאים מארצות מתפתחות - 16 ארצות שחתמו על חוזה במסגרת

הסכמים בין-לאומיים - ניתן פטור ממכס. החוטים והבדים האלה הובאו לארץ במסגרת

רישוי. ליבואנים ניתן רישוי וזה עזר מאוד ליצרנים מקומיים גם לייצר לשוק המקומי

וגם ליצוא.

הייתה מגבלה של שוק של 16 מדינות בלבד. כיום קיימות אפשרויות לייבא מארצות

רבות אחרות שאין לישראל הסכמים בין-לאומיים אתן, ולמעשה היבוא מחארצות האלה היה

חייב מכס. על מנת לאפשר לייצור המקומי להתחרות הן בשוק המקומי ובן בשווקים בחו"ל

רצו להרחיב את היריעה ולתת פטור ליבוא גם מארצות אחרות.

היו"ר אברהם רביץ;

זאת אומרת, זה פטור כללי לכל העולם?

בי שילר;

לארצות שאין לנו אתן הסכם. אותן ארצות שיש אתן הסכם בילטרלי אין ממילא מכס.

אבל על מנת לא לפגוע בייצור המקומי של הוטים ובדים - - -

נסים דהן;

לא מספיק 16 מדינות בשביל ליצור תחרות? צריך 300?

ב' שילר;

קודם אגמור את ההסבר. על מנת לא לפגוע בייצור המקומי של מוצרים אלה הגבלנו את

היבוא באותו נפה יבוא שהיה בשנת 1997. זאת אומרת, אנחנו לא רוצים לאפשר שהיבוא

הזה מכל העולם יתרחב מעבר למידה ויפגע בייצור המקומי של מוצרים אלה.
היו"ר אברהם רביץ
הגבלנו את מספר המדינות?

בי שילר;

השארנו את נפח היבוא שהיה בשנת 1997 וקבענו מכס מינימלי של אגורה אחת למטר בד

ואגורה אחת לקילו גרם חוט על מנת שתהיה לנו סטטיסטיקה שתאפשר לנו לראות בעתיד אם

הייצור המקומי לא נפגע מכך שמביאים כמויות גדולות.

אי שניידר;

לעשות סטטיסטיקה עם מס?

ב' שילר;

יש לנו ניסיון, לדאבוננו, שכל סטטיסטיקה שלא קשורה במס לא מהימנה. לא יכולים

לסמוך על כמויות שישנן היום במערכות הסטטיסטיות. אם היינו קובעים לפי הנתונים

שישנם היום היינו מגיעים לנתונים לא רציניים.



נסים דהן;

אני רוצה להבין: למה היינו צריכים לפתוח את הפטור לכל העולם אפילו למדינות

שאין לנו אתן הסכם, ואחר-כך להגביל את הכמות? היינו משאירים את זה רק למי שיש לו

אתנו הסכם, כי זה מובן שמי שיש לנו אתו הסכם מקבל פטור, ומי שאין לו הסכם אתנו

ישלם, והכמות תהיה מותאמת. למה אני צריך לפתוח, מצד אחד, לכל העולם, ואחר-כך אני

בדילמה?

היו"ר אברהם רביץ;

העולם לא מרשה לנו.

ב' שילר;

אולי לא הסברתי את הדבר מספיק טוב. במצב שהיה קיים נתנו אפשרות לייבא בפטור

ממיסים מארצות מתפתחות, 16 ארצות, ללא מחויבות. לא היינו חייבים על-פי הסכמים
שחתמנו אלא זה היה רצוני
אנחנו נתנו ואנחנו יכולים להפסיק את זה. ראינו שהדבר

הזה פוגע דווקא בייצור המקומי שלנו בכך שאתה שולח את היצרן המקומי להביא רק מאחת

מ-16 ארצות אלה בפטור ממס. למרות שאתה לא חייב לארצות האלה שום דבר. לכן החלטנו,

להיפך, לפתוח לפני היצרנים המקומיים את כל הארצות, יבחרו מאין הם רוצים לייבא או

לפי הערך או לפי האיכות. מצד שני, לא רצינו לפגוע בייצור המקומי, לא להרחיב את

היריעה מעבר למה שצריך.
אברהם שוחט
מי יהיה מוסמך לקבוע מאיזו ארץ ואיזו כמות מביאים?



ב' שילר;

אף אחד לא קובע. יש נפח בכסף וניתנים רשיונות.

אברהם שוחט;

מי קובע למי נותנים רשיון?

ב' שילר;

המכס לא נותן רשיונות יבוא. לגבי הטכניקה אני מציע לשאול את משרד התעשייה

והמסחר.

אברהם שוחט;

אז אני מציע לא לאשר.

בי שילר;

יש נציג של משרד התעשייה והמסחר והוא יענה. אני עונה על הצד הכלכלי.

היו"ר אברהם רביץ;

הצגת הדברים מלכתחילה היא של משרד המסחר והתעשייה.

אברהם שוחט;

אולי אשלים את השאלה; אני מבין שהתפיסה הבסיסית של המשרד הייתה להשתחרר מכל

מיני רשיונות וקווטות ודברים שהם בידי האדמיניסטרציה אל מול הצרכים והיכולות של

תנועה חופשית של סחורות ויבוא וכל מה שכרוך בזה. אבל כיוון שכאן מוצע לשמור על

כמות מסוימת, מאוד חשוב לדעת איך נקבעים הדברים. כלומר, אם יש גג, מי מחלק את

הרשיונות, באילו נפחים, באילו כמויות, ממה נגזר, עם כל מה שכרוך בזה.

גי כהן;
אולי להוסיף להסבר שניתן קודם
התברר לנו שלמשל אחת מהמדינות הספקיות החשובות

במסגרת פרוטוקול ה-16 יצא פרוטוקול ה-16. לכן עצם העובדה שהיצמדות לפרוטוקול ה-16

הייתה פוגעת מיידית, הייתה מצטמצמת באופן ניכר כמות היבוא המותרת.

אברהם הירשזון;

איזו מדינה זו?

ג' כהן;

הודו. עם תורכיה חתמנו הסכם. ברגע שיש הסכם בילטרלי אנחנו נגיע לפטור בשנת

אלפיים. גם כאן אלה תהליכים הדרגתיים.

לכן הצעד הזה היה מחויב כי אי-ביצוע צעד כזה חיה פוגע ישירות בתעשייה

המקומית.

עכשיו אנחנו יושבים במשרד כדי לבחון ולקבוע קני מידה וקריטריונים ברורים

מבחינת חלוקת הרשיונות, כי, כפי שנאמר, הבעיה קיימת. מצד אחד, המטרה היא לאפשר

יבוא פרוץ כי אחרת זה היה כמו לקבוע פטור ממכס ליבוא ולעשות קפיצה גדולה בכל

תכנית החשיפה. מצד שני, לאפשר במקום שבאמת נדרש לצורך קיום הייצור המקומי יבוא

פטור ממכס. הקריטריונים לא נקבעו עדיין סופית.



היו"ר אברהם רביץ;

מה היה עד היום? מי קיבל רשיון?

ג' כהן;

ניתנו רשיונות למי שקיבלו בעבר. ברגע ששינינו את הצו, מי שכבר קיבל רשיונות

בעבר על-פי פרוטוקול ה16, חודשו לו הרשיונות באותו היקף.

אברהם שוחט;

איזה מפעלים מייצרים בארץ? "ארגמן"?

ג' כהן;

"סלילים חולה" בקרית-שמונה.

אברהם שוחט;

זאת אומרת שכל העניין הוא בשביל המפעל הזה?

י' לוי;

לא רק. יש תשלובות כמו "כיתן דימונה" או "פולגת", תשלובות שרוצים לעצמם

לכל התהליך.

אברהם שוחט;

כמה ערך הייצור המקומי?

חי ים אורון;

כמה זה ה-100 מיליון מהסך הכול?

יי לוי;

איזה 100 מיליון?

חיים אורון;

יש פה 68 ו-28.

י' לוי;

אלה שתי מכסות.

אברהם שוחט;

כמה יש ייצור מקומי?

י' לוי;

שליש מזה.



חיים אורון;

יש יותר יבוא מאשר ייצור מקומי?

י' לוי;

כן.

אברהם שוחט;

מר; זה עושה למחירים של המוצר? באופן תיאורטי אם היו פותחים זה היה מוריד את

זה.

י' לוי;

בעבר תמחיר בשוק המקומי היה תמיד יותר גבוה.

אברהם שוחט;

באילו אחוזים?



י' לוי;

באילו אחוזים?

מי אברהם;

המכס הוא סדר גודל היום של 17%-20%. לזה יש עוד להוסיף את הרווחים של המפעלים

המקומיים, וזה יכול להגיע לפער של 25% בקלות במחיר המקומי לעומת המחיר של

היבוא. אבל התשובה שלי לא מספיק טובה אם אני לא אוסיף שבכל זאת יש חלק מהתוצר פה,

בתעשיה המקומית, שלא יכולים לייבא אותו. זאת אומרת, חוטים שמשתמשים פה לתוצרת

עצמית לא שייכים ליבוא.

אברהם שוחט;

כאן אין בעיה. כל אחד מחליט מה הוא עושה.

י' לוי;

במקרה הזה אין בעיה גדולה, אבל צריך לזכור שאנחנו מדברים פה על יצוא של מדינת

ישראל של כמיליארד דולר. בין השאר היבוא הזה הזול בא לשרת את היצוא הזה. אתם

צריכים לזכור, חברי הכנסת, שגודל היכולת שלנו לתחרות בעולם קשור ליכולת שלנו

להשיג חומרי גלם.

צבי הנדל;

איזה אחוז מחומר הגלם המיובא הולך לטובת היצוא?

נסים דהן;

הכול. הכול זה תשומות ליצוא.

אברהם הירשזון;

בכמה הייתם מגדילים את היצוא אם הייתם פותחים הכול?

י' לוי;

לא היינו מגדילים את היצוא כי לא היה יצואן שעשה יצוא ולא קיבל חומר גלם.

היו"ר אברהם רביץ;

נשמע עכשיו את לשכת המסחר.

אי קפלן;

שמי קפלן אברחם, חברת מי קפלן בע"מ, 72 שנה יבואנים שמספקים את ענפי האריגה

והסריגה בארץ, סוכנים של "אתא" במשך 50 שנה עד סגירתה. כך שאנחנו מעורים מאוד

בנושא ובעניין העזרה לתעשייה המקומית.

אבל הגענו כעת למצב, שחבר הכנסת שוחט הזכיר בהתחלה ועברו עליו לסדר היום,

שאנחנו מביאים פה מצב שמחזיר אותנו 40 שנה אחורה. לקח לנו שנים עד שהממשלה לאט

לאט שוכנעה שאין קווטות, אין פס-טרייד, אין את כל המערכות האלה. החופש בלי

הפקרות הוא הדבר הטוב ביותר. מ-20 מטוויות שהיו לפני שנה והוקמו על ספיר במצב

שהיה חובה להקים אותן הגענו למצב כלכלי שונה לגמרי, שלצערנו, כואב לנו, אבל הן

יכולות להתקיים בתחרות הבין-לאומית עם ארצות שיש שם מערכות גדולות יותר שהן

זולות יותר, ולמרות כל ההגנות מה לא הענישו אותנו והיכו את האריגה ואת הסריגה



בשנית ה-70? - אברהם קפלן, הנה אני שולה את האוטובוס מדימונה אליך, אתה תענה להם,

אני כבר לא יכול לענות להם. זו לא הייתה תשובה כלכלית, זו הייתה תשובה אמוציונלית

אמיתית כנה.

מה לעשות? נשארה רק מטוויה אחת בודדת שעליה צריכים להגן, עם כ-190 עובדים

לעומת 10 אלפים עובדים עדיין בענף הסריגה, האריגה, המצבעות. כל הדברים האלה

נפגעים מהמכס שנותר על חוטים, שחוטים לדעת כל בר-בי-ריב בעולם הם כמי חומר גלם,

כמו סיבים. הפרידו את החוטים מסיבים כי היו פה מטוויות. אבל הסיפור הזה, לצערנו,

לא קיים. אני ייצגתי מטוויה 50 שנה. חייתי את כל זה. לא ייתכן שהיום נטיל

קווטות, וכל ההתפתלויות פה, כאשר אתה שאלת את השאלה הנכונה: איך יחלקו.

חיים אורון;

יצרני הטקסטיל מוכנים לקבל את ההגנות עד הסוף?

אי קפלן;

למה צריך את הסוף? למה מוכרחים על בגדים חופש גמור? תנו צ'אנס לשלב מסוים

להתייעל ולהחזיק מעמד. למה צריכים כבר לחסל את ענף הסריגה והאריגה? למה להשאיר

מכס על חיטים?

חמיר מזה, אם מחליטים להשאיר מכס על חיטים, כי תמיד הסבירי לני שזה לא הצד

הפיסקלי, הצד הפיסקלי היא כלים, היא רק ההגנה על עיירית הפיתיה, דבר שניגע

לכולנו.

היו"ר אברהם רביץ;
אדוני, אני ריצה לשאיל איתך
אנחנו מתבקשים היום בעצם להקל עליכם, לביא

ילפתיח את השיק העילמי ילהישאר באיתן קיוטוית שהיי אתמיל. אתה בהזדמנות חגיגית
זו, יזה לגיטימי, אימר
חבריה, תורידו בכלל את כל העניין הזה.

אי קפלן;

כי העניין הזה נעשה כדי להקל על היצואנים.

היו"ר אברהם רביץ;

מה שאנחנו מתבקשים לעשית היום על-ידי משרד האיצר זה להקל עליכם.

אי קפלן;

תעשי קווטות. למה אתם מירידים מכסים בלי קווטות? כל מדינה אירופית יש לה

קווטה. פה הירדתם חלק מכילם. אני חלק מהתעשייה המקימית. הירדתם את כל המכסים ילא

הטלתם קווטות.

היו"ר אברהם רביץ;

אנחנו משאירים את הקווטה שהייתה, רק מפזרים בין יותר מדינות.

אי קפלן;

לא. אתה עושה דבר אחר לגמרי; אתה עושה קווטה לפי מפתח של אפלייה בין סיג

אנשים שיקבל את הרשיונות לסיג שלא יקבל. אני היום נפגע. היצרנים שקשורים אתי לא

יכילים לייבא כי אין לי קווטה משנה שעברה ימלפני שנתיים, יהם החליטי שבעלי

הקייטית יקבלי.



חיים אורון;
יש פה שני ויכוחים
יש ויכוח על עצם קיום הקווטות, ויש ויכוח איך מחלקים

אותן. אתם אומרים שיחיו קווטות אבל יחלקו אותן בצורח אחרת?

אי קפלן;

שיחלקו חופשי.

היו"ר אברחם רביץ;

איך יכול לחיות קווטה חופשית?

חי ים אורון;

ברגע שאתח אומר שיש קווטה, מישחו מחלק אותח,

אי קפלן;

אתה יודע איך חקו וטח באמריקה? חיא מתפרסמת, מי שבא ראשון מקבל ראשון.

נסים דהן;

זה ויכוח על הדרך.

חי ים אורון;

אתם לא מתנגדים לקיומן של קווטות?

אי קפלן;

אנחנו מתנגדים לקיומן של קווטות, ואסביר למה. כל יבוא החוטים על-פי נתונים

מתוך סטטיסטיקה ממשלתית היא 156 מיליון דולר. 68 מיליון הולכים לחלק לקווטות.

יתר ה-80 מיליון, מהם % 70 הם ללא מכס, רבותיי, כי יש בהם את כל סוגי החוטים

שפטורים ממכס, שלא מיוצרים בארץ. נשארים 30-20 מיליון מסכנים שמסביבם יש מחול

שדים - לעשות קווטות, לעשות רשיונות, לעשות כל מיני עסקים. מתוך ה-156 מיליון

דולר 25 מיליון רק ממוסים. זה ממאיס ומכער את כל המערכת.

י' קבבי;

אני מרכז את ענף הטקסטיל בלשכת המסחר. מר קפלן חוא יבואן חוטים. אני רוצח

להתייחס גם לחוטים וגם לבדים.

מדינת ישראל חחליטה על תכנית חשיפה ונתנה לענפים פרקי זמן להתארגן לעניין

הזה. אנחנו כלשכת מסחר תמיד באים ואומרים, בואו נבטל את המכס על חוטים ובדים

לחלוטין, ואסביר גם למה.

היום הבעיה של מר קפלן זו הבעיה של המטוויות בארץ, היא לא הטוויה והאריגה,

אלא להתחרות עם חיבוא של מוצרי חטקסטיל המוגמרים. מי שבא ואומר שאם היום אני

אעשה תהליך ואני אסייע בתרופה, זה רק יחיה אקמול. רק דוגמא קטנה; שיעור ההפחתה של

מכס על מוצרי טקסטיל מוגמרים בכל ספטמבר הוא % 10, ואילו על בדים וחוטים זה % 1.8

במקרה הטוב. או שרוצים לעזור לתעשייה ולתת לח קצת להיות או שלא.

לגבי עצם חעניין; באו וחחליטו שיתנו 68 מיליון ו-28 מיליון קווטות. זח במסגרת

הצו הראשון. יש עוד צו שסגור על לוחות זמנים. הקווטות יינתנו לאנשים מוגדרים

שייבאו בשנה שעברה. מי שייבא חוטים ובדים עבור התעשייה המקומית, למשל סוחרי

יפו-תל-אביב שגוזרים ותופרים בארץ ואולי הם לא תעשיינים שמייצאים, הם לא קיבלו את



הקווטות בשנה שעברה והשנה הם אמורים לקבל אותן במסגרת ההסדר הזה, כשקריטריונים או

פרסום רשמי לזה או בתקנה זה לא יצא. אנחנו באים ואומרים כך: אם אתם רוצים לחלק

קווטות ומכסות, הכול טוב ויפה. קודם כול תתנו לכולם. אם אתה נותן לכולם זה לא
קווטה ומכסה. דבר שני
תפרסם קריטריונים רשמיים למי אתה נותן. דבר נוסף: אם

אני יבואן חדש, על סמך מה אני אקבל? אין קריטריון ולא הוצא קריטריון.
חיים אורון
איזה קריטריון חיית מציע אם היית מתבקש להציע קריטריון?
נסים דהן
מי שבא עד שנגמרת הקווטה.
י י קבבי
אבל השאלה למי ניתנת הקווטה מלכתחילה. אם קפלן לא קיבל בשנה שעברה כי הוא לא

ייבא בכמויות כאלה, הוא לא יכול גם השנה.
אי קפלן
זו שיטה שכבר לא קיימת 60 שנה.
היו"ר אברהם רביץ
חברים, הבעיה היא בעיה. אנחנו מבקשים לשמוע את תגובת נציגי הממשלה.
ס י אלחנני
חדיכוטומיה הפנימית שנוצרת פח ברורה מאוד, אבל יש לי שאלה: לא כתוב בדברי

ההסבר שיש מכסה וברור שלא כתוב איך היא מחולקת, אבל המכסה נקבעת פה בסכום, לא

בכמות. זאת אומרת, אם נניח ירדו מאוד המחירים בעולם, הכמויות תגדלנה ואז "סלילי

החולה" גמורים. אם המחירים מאוד מאוד יעלו, היצוא של המשק הישראלי גמור, כי לא

יהיה לו ממה להביא חומרי גלם. העיקרון הזה של המחיר שנקבע בנקודת זמן מסוימת חוא

משונה בעיניי.

המשק הולכת לפי התכנית הכלכלית שכנראה תגיע אלינו, אז יחיה גידול ביצוא,

בצמיחה ובתשתיות. למח לחגביל את כושר הייצור הישראלי מטקסטיל שיכול ללכת ליצוא או

תחליפי יצוא? כי גם מייצרים בגדים בארץ. הסדינים של "כיתן" נמכרים במחירים מאוד

גבוהים בכל העולם.
דבר שני
הנימוק לאגורה אחת לקילוגרם חוטים הוא נימוק של סטטיסטיקה. כאשר

קראתי את זה לא האמנתי למה שאני קוראת. אני מציעה הצעה אחרת: אם אתם צריכים

סטטיסטיקח לדעת כמה ייבאו, תעשו חשבוניות הפרס. כבר עשו את זה פעם. כל אחד שייבא

יחזיר את זה אחר-כך לממשלה ויקבל פרס. זה מגוחך אגורה. הרי אנשים ישלחו לי מכתבים

ויגידו, אני צריך לשלוח את עמיל המכס וכו', בשבי.ל לשלם אגורה?
חי ים אורון
זה בשביל לשמור על הקווטה. או שיש קווטה או שאין קווטה. אם אין קווטה

אין בעיה. אבל אם יש קווטח צריך מנגנון לשמור על זה. הוויכוח הוא על הקווטה ולא

על המנגנון.



ג' כהן;

לגבי הכמויות צודקת בהחלט סמדר והיה לנו ויכוח גדול. יש משמעות לכמויות אם זה

ביחידות משקל ולא בערך כספי. על זה דנו הרבה. התברר לנו שאין הקפדה ואין ביקורת

סטטיסטית אם רושמים טון או קילוגרם. טון אחד וקילוגרם אהד שוויו שני קילוגרם. לגבי

חוטים יחידת המידה היא קילוגרם, ואם מישהו רושם טון זה טון.

ס י אלחנני;

את מדברת על כמויות? אין הבדל בין נפחים לכמויות?

ג' כהן;

אני מדברת על כך שאנחנו רצינו לקבוע מכסות בהתאם לכמויות יבוא של שנת 1997.

כשהלכנו לבדוק התברר שהכמויות הן בכלל לא אמינות. רשומות כמויות אבל בכלל

אי-אפשר לסמוך עליהן. לכן לא ידענו מה הכמות של היבוא. זאת בעיה מאוד בסיסית

בסטטיסטיקות שלנו. זה הוסבר על-ידי המכס. יש לנו ויכוח אדיר בנושא הזה. מה

שנאמר לנו מהמכס זה שאם רושמים אגורה ובלאו הכי הכול נעשה דרך מסמכים, זה לא

מכביד מבחינת היבואן, יש סיכוי טוב שהרישום יהיה נכון.

אברהם שוחט;

זאת אומרת, כל רישומי היבוא שאין עליהם מכס הם מעוותים?

ג' כהן;

כן.

אברהם שוחט;

יש הרבה מוצרים היום שהם בלי מכס, אז כל הדיווח לא שווה, הוא עם סטיות, עם

שגיאות, כי אין על זה מכס של אגורה? אם כך, בואו נטיל אגורה על הכול. למה רק על

זה?

ג' כהן;

אי-אפשר להטיל מכס על יבוא מכל מיני מדינות שיש לנו אתן הסכמי סחר. עובדה

שאין דיווח סטטיסטי.

אמנון רובינשטיין;

אז כל ההערכות הממשלתיות למשל על המסחר הבין-לאומי של ישראל עם מדינות

ספציפיות אינן נכונות?

ס י אלחנני;

הסטטיסטיקה העולמית מראה שאם אתה מסתכל על מה שהמדינות מייבאות לעומת כל מה

שהמדינות מייצאות זה לא מסתדר.

ג' כהן;

לגבי הנקודה השנייה; אנחנו הולכים לכיוון של מכסות במקום ליברליזציה.



היו"ר אברהם רביץ;

את אמרת קודם שאתם מכינים את הקריטריונים.

גי כהן;

אנחנו מקבלים עכשיו את התגובות של כולם, כולל של מר קפלן, לגבי הקריטריונים.

היו"ר אי רביץ;

מתי, לדעתכם, תוכלו לגבש עמדה לגבי הקריטריונים?

ג' כהן;

בקרוב מאוד. לא רצינו לעצור את הזרם.

היו"ר אברהם רביץ;

אנחנו מרגישים מאוד שלא בנוח עם העובדה שאנחנו מאשרים קווטה והקריטריונים זה

איזה מין "שכונת חאפ" כזאת. לך תדע אם אין פרוטקציות שם ואין כל מיני דברים מהסוג

הזה, או למשל דבר עוד יותר גרוע, שמה שהיה הוא שיהיה. למה?

י' לוי;

הנושא מפוקח ושקוף שהיום אין יבואן אחד שמרגיש שקופח בדולר שאינו פונה ישר

לבגייצ. כך שאם אתה או מישהו בוועדה חושב שיכול היום במציאות של מדינת ישראל בשנות

אלפיים לבוא פקיד ולחלק לו, הפקיד ה.זה נמצא מעט מאוד זמן בתפקיד. שלא יהיו

אי-הבנות. השיטה תהיה שקופה עם קריטריונים. כשאתה מגבש שיטת כזו לכל גוף ישנן

הערות משלו. אנחנו הרי ישבנו עם מר קפלן ואנחנו יושבים גם עם גופים אחרים. המטרה

היא לגבש כזאת דרך שתהיה מקובלת על כולם ושתהיה שקופה וטובה.

הי וייר אברהם רביץ;

ויהיו קריטריונים נורמטיביים?

י' לוי;

בוודאי, ותהיה מבוקרת אוטומטית על-ידי בתי המשפט.

אברהם שוחט;

הכול בשביל חולה טקסטיל? נניח שחולה טקסטיל היה נסגר?

י' לוי;

במידה גדולה - כן.

נסים דהן;

בתנאים שנוצרו היום אי-אפשר לשלוח עוד 150 מובטלים הביתה. אין מה לעשות. זה

שווה.

אברהם שוחט;

לא מצאתם דרך אחרת?



י' לוי;

לא.

אברהם שוחט;

חבל שלא מוצאים דרך יותר אלגנטית במקום הסיפור הזה שמחזיר אותנו אחורנית.

אי קפלן;

אני רוצה להדגיש את הנקודה, שהמחשבה שעל-ידי מערכות מסוג זה יפתרו בעיות היא

מוטעית. לא ייפתר כלום. מכיוון שחוזרים אהורה. אני לא בעד החופש המטורף הזה של

הפרטה בלי שום גבולות, אבל ליצור מערכת היום, כשכבר הסברתי לכם ש-75%-80 מהחוטים

לא משלמים מיסים בלאו הכי, אז תורידו מהיתר ותוציאו את הגולם של הדבר הזה, ולא

יהיה כל העסק הזה. למה להיכנס לאפליות ולקווטות ופס-טרייד? ממשלת המנדט נתנו לנו

פס-טרייד. אבי היה הראשון שעם קום המדינה בא ודרש את ביטול הפס-טרייד.
בי שילר
אני רוצה להחזיר את הדברים לפרופורציות הנכונות. למעשה אנחנו עושים היום צעד

אחד קדימה. פה התקבל הרושם כאילו שאנחנו הולכים אחורה. להיפך, היום במקום לאפשר

יבוא מ-16 ארצות אנחנו פותחים את זה לכל הארצות שחייבות במכס. יש תכנית חשיפה

שאומרת שבשנת אלפיים יהיו שיעורי מכס על מוצרים שמי וצרים בארץ או שיש פוטנציאל

לייצור מקומי. אתה צריך לתת לארץ הזאת גם אפשרויות לפתח תעשייה. זאת אומרת, אתה

רוצה להשאיר על חוטים ,/'8, שזה חומר גלם. זו הייתה תכנית חשיפה ששרים לענייני

חשיפה החליטו, ובשנת אלפיים נגיע אליה. אני עונה לך שאתה אומר שעל בדים מורידים

% 10 ועל חוטים % 1.1. כי זה חלק יחסי מהמכס החל היום. אנחנו בשנת אלפיים רוצים

להגיע ל-% 8 על חוטים. הפער בין /,'8 למה שקיים היום מחולק ל-3. יש עוד 3 שנים עד

החשיפה - 1998, 1999 ו-2000 מחולק ליניארית שנה שנח.

לגבי בדים יש 30% תוספת, אז מפחיתים ב-% 10.

הצעד שעשינו היום הוא הקלה. נכון, גם אנחנו באנו ואמרנו שצריכים להיות

קריטריונים. אני מקווה שמשרד התעשייה והמסחר יבנה קריטריונים מקובלים על כל

הצדדים הנוגעים בדבר. זה צריך לקחת עוד קצת זמן, אבל בינתיים, להיפך, פתחנו יותר.
רציתי להגיד עוד צעד קדימה
זה לא רק מפעל החולה. יש פה עניין של יצואנים,

שאם תשאיר את המצב והיצואנים ישלמו מכס על יבוא מארצות שאין לנו אתן הסכם, אין

להם אפשרות לקבל הישבון, ולכן אנחנו חייבים לתת פתרון גם לזה. החוטים זה שליש.

הבדים הם העיקר. אם אתה לא נותן פתרון לדבר הזה, היצואנים נפגעים והם לא יכולים

לקבל הישבון ולא יוכלו להתחרות בשווקים אחרים.

אי קפלן;

אבל כאן את תוקפת את השוק וכל העסק הזה לא כדאי.

בי שילר;

אני רוצה לענות לסמדר בקשר לסטטיסטיקה. אנחנו יודעים את המגבלה שקיימת, רצינו

ללכת לכמות. גם אמרתי בהתחלת דבריי שכרגע אנחנו מחוסר ברירה קובעים נפח דולרי.

אנחנו בעתיד נבדוק ונקבע קווטה כמותית, אבל אנחנו צריכים לדעת באיזו כמות מדובר.



ד' ליברמן;

אני מהתאחדות התעשיינים, ענף הטקסטיל. אני רוצה להביע את הדעה של ההתאחדות.

אנחנו הולכים לטובת הממשלה, כלומר, אנחנו בעד ההקלה הזאת.

היו"ר אברהם רביץ;

חברים, הושמעו כאן דברים מאוד חשובים במיוחד לגבי הקריטריונים. אנחנו עומדים

על כך שיהיו קריטריונים נורמטיביים מקובלים בעצה אחת עם הגורמים השונים.

היום כאן אנחנו מתבקשים רק דבר אחד: לעשות הקלה, לפתוח את השוק גם למדינות

אחרות בנוסף ל-16 ולהטיל מכס של אגורה. אין ספק שזו הקלה בכיוון הנכון. נכון, יש

כמה דברים שהיינו רוצים אולי להיפטר מכל הנושא הזה, אבל זה לא מה שאנחנו מתבקשים

לעשות היום.

אמנון רובינשטיין;

צריך למצוא פתרון קונסטרוקטיבי למפעל חולה טקסטיל.

צבי הנדל;

מאוד נהניתי מההסבר של גבי שילר, אבל יש בקשה אחת אלייך; היות שאת באה מאגף

המכס והמע"מ, תעשי שליחות של מצווה ותגידי לעוסקים במלאת הקודש, שהם הבטיחו

לוועדת הכספים לפני חודשיים, שתוך שלושה שבועות יביאו תיקון מע"מ לגבי קק"ל. כבר

עברו שלושה שבועות, היו באמצע חגים ולכן אנחנו סולחים ומצביעים הפעם בעד, אבל

אחר-כך - - -

היו"ר אברהם רביץ;

אנחנו מאשרים את הצו.

הוחלט; לאשר צו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין (תיקון מסי 11)



4. צו מס בולים על מסמכים (שינוי תוספת בי לחוק), התשנ"ח-1997

היו"ר אברהם רביץ;
הסעיף הבא
צו מס בולים על מסמכים (שינוי תוספת בי להוק).

שי קומפל;

אני סגן המפקח על הביטוח. הצו נועד לתת פטור ממס בולים לחברות ביטוח במקטע

מאוד מסוים. כדי שהעניין יהיה ברור אתן את הרקע למה דרוש חצו.

ענף הביטוח כרגע, זה החל בתקופתו של דורון שורר ונמשך בתקופה של המפקחת

הנוכחית, גבי ציפי סאמט, עובר שינויים והסדרה. חלקם עברו בתקנות בתחילת השנה

בוועדה זו, ויש עוד סדרות של תקנות שאנחנו כרגע עובדים עליהן ויגיעו בהמשך

לוועדה. הצו הזה הוא בעצם נקודה משלימה לתקנות שעברו בוועדה בנושא של תקנות

ההון, דרישות הון של חברות ביטוח. בתוך התקנות עצמן יש מגבלה שדורשת יחס מסוים

בין סך כל ההון העצמי לבין הון המניות שיש בחברת הביטוח. חברת ביטוח כדי לעמוד

ביחס הזה צריכה להוון מניות הטבה מעודפי ההון שיש לה, כדי לעמוד בדרישה לפי

התקנה. כתוצאה מכך מסתבר שיש אירועים של מס בולים, כתוצאה מהנפקת מניות הטבה.

הבקשה כאן בצו היא לפטור את אותה חבות במס שנובעת מדרישת התקנה.

הצו הזה מיועד בדיוק לתקנה ולא חורג מזה. כלומר, אם תבוא הברה ותנפיק מניות

הטבה או שתנפיק אפילו בבורסה מניות, זה לא הל עליה. זה רק הל לפי דרישת התקנה עד

גובה של % 50.

נסים דהן;

עד שמתאימים את זה ל-% 50, בין ההון העצמי להון הנפרע?

די ליברמן;

כן. זו בעצם הדרישה בתקנה.

נסים דהן;

כמה זה עולה למדי נה?

די ליברמן;

זה לא עולה למדינה מסיבה אחת פשוטה; כי עד התקנה הזו לא הייתה חובה כזו, כך

שזה בכלל לא מתוקצב. הצו הזה כבר מוסכם על-ידי שלטונות מס בולים.

היו"ר אברהם רביץ;

חברים, נאשר את הצו.

הוחלט; לאשר צו מס בולים על מסמכים (שינוי תוספת בי לחוק), התשנ"ח\1997



5. צו מס קנייה (פטור) (תיקון)

היו"ר אברהם רביץ;
הסעיף הבא
צו מס קנייה (פטור) (תיקון).

שי קנדלס;

אנחנו באים למען הסר ספק לשנות את הנוסח, למרות שהפרשנות יכולה להיות הפרשנות

גם לפי הנוסח הקי ים.

קטין חוזר שהוא בהגדרה של עולה מקבל זכויות עולה כל זמן שיצא את הארץ

לפני גיל 14, שהה ארבע שנים לפחות ברציפות מחוץ לישראל וחוזר אחרי גיל 17, ובסעיף

נאמר "ונכנס לישראל על מנת להתיישב בה". השאלה מה זה על מנת להתיישב בה. הבהרנו

פה שמי שנכנס לצורך לימודים במוסד להשכלה גבוהה או לצורך צבא יכול להיכנס ולצאת

שוב, להתארגן שם ולחזור והזכויות שלו לא נפגעות.

היו"ר אברהם רביץ;

אנו מאשרים את הצו.
הוחלט
לאשר צו מס קנייה (פטור) (תיקון), חתשנ"ח-1998.
היו"ר אברהם רביץ
בזה סיימנו. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:15

קוד המקור של הנתונים