ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 16/03/1998

בקשה לאישור הנפקה של חברת גילץ; הצעות לסדר היום; צו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין (תיקון מס' 10), התשנ"ח-1998; צו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין (תיקון מס' 8), התשנ"ח-1998

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 250

מישיבת ועדת הכספים

יום שני. י"ח באדר התשנ"ח (16 במרץ 1998). שעה 00;10

נכחו; חברי הוועדה; אברהם רביץ - היו"ר

רפאל אדרי

מיכה גולדמן

אברהם הירשזון

צבי הנדל

יהודה הראל

יצחק כהן

אחמד סעד

אופיר פי נס-פז

מיכאל קליינר

אמנון רובינשטיין

אברהם בייגה שוחט

שלום שמחון

מ"מ

חיים אורון

מוזמנים;

ציפי גל ים - הממונה על הכנסות המדינה, משרד האוצר

עו"ד נלי מונין - סגנית היועמ"ש, מינהל הכנסות המדינה, משרד האוצר

בועז סופר - משרד האוצר

שלמה אלישר - סגן מנהל אגף תכנון וכלכלה, משרד התחבורה

חוה בן-ארי - מנהלת אגף הרכב, משרד התחבורח

חנוך עמיאור - כלכלן, משרד התמ"ס

הילדה גוטמן - מנהלת מינהל תעשיות עתירות יידע, משרד התמ"ס

חזקיה ישראל - מנכ"ל התאחדות התעשיינים

ישעיהו בן יהונתן - אגף המכס ומע"מ

עו"ד שי ברגר - אגף המכס ומע"מ

אלכס הורבי ץ - אלכס אורגינל

דני הורביץ - אלכס אורגינל

שרגא סורקיס - אלקטרה

אברהם יקירה - לורדן

צפריר בכנר - מזגנים קוים

יובל רגב - רב קר תעשיות

אברהם בר לוי - בר לוי

אביהו בן-נון - יו"ר איגוד יבואני הרכב

י ועצת משפטית; אנה שניידר

מנהל הו ועדה; איוור קרשנר

קצרנית; ימימה פרלס

סדר-היום; א. הצעות לסדר היום.

ב. צו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין (תיקון מסי 10).

ג. צו תעריף המכס והפטרוים ומס קנייה על טובין (תיקון מסי 8).

ד. בקשה לאישור הנפקה של חברת גילץ.



א. הצעות לסדר היום

היו"ר אברהם רביץ;

אני פותח את ישיבת ועדת הכספים. חבר הכנסת פינס, מה ההצעה לסדר?

אופיר פינס-פז;

אנחנו התבשרנו, בעצם זאת לא בשורה גדולה, שהמדד ירד במינוס 0.1%.

מיכאל קלי י נר;

למה לא בשורה גדולה?

אופיר פינס-פז;

כי בעיניי זאת לא בשורה גדולה. השאלה היא מה המחיר. בגלל שזה לא מדד יוצא

דופן, אלא זה אותו מדד שמצטרף לשורה של מדדים נמוכים מתחת לאפס, שמעידים לפי

דעתי על מיתון עמוק שהמשק שרוי בו, אני חושב שגורם מרכזי, גם בנק ישראל,

הנגיד, ושר האוצר, או אחד משניהם, צריכים לבוא בפני הוועדה, וראשית להגיד לנו

מה התוכנית הכלכלית שלהם כדי לחלץ את המשק מהמיתון הזה, מה המדיניות המוניטרית

שלהם, איך יש לזה השלכות, מרמת אבטלה, דרך שיעורי צמיחה ועד להשקעות. הכל קשור

בהכל. המדד הזה צריך מאוד מאוד להדאיג את האוצר, ויש לי תחושה שהאוצר בכלל לא

מודאג. ראיתי את ההצהרה של שר האוצר היום בבוקר. הוא אומר שהמדד מצוי ין, כבשנו

את האינפלציה, הכל נהדר. אני רק מסתכל על הפרמטרים האחרים של הכלכלה הישראלית

והם מאוד מאוד מדאיגים. אני הייתי מצפה שבעקבות העניין הזה, שר האוצר ונגיד

בנק ישראל יבואו בפני הוועדה וישרטטו גם את התחזית, ואם יש להם תוכנית כלכלית,

שיציגו גם אותה.

מיכאל קלי י נר;

אני הייתי חושב שדווקא צריך לשגר ברכה.

היו"ר אברהם רביץ;

הוא לא היה נגד ברכה.

בי יגה שוחט;

מיכאל קליינר;

צריך קודם כל לשגר ברכה, גם לשר האוצר וגם לנגיד בנק ישראל. אני מבין שזה

כואב לחבר הכנסת שוחט באופן אישי שאני מברך את השר והנגיד.

בי י גה שוחט;
מיכאל קליינר
אני חושב שזה הישג עצום. המחיר היה בגלל שהיה צריך לתקן הרבה עיוותים,

בלי להכנס לפירוט. אני חושב שזו הדרך הנכונה, וגם להוריד את הריבית, מכיוון

שאם אתה מוריד את האינפלציה, באופן טבעי כדי לשמור על הריבית הריאלית הקיימת,

אתה צריך להוריד אותה. אני שמח שסוף סוף יש קונצנזוס גם בקרב התעשיינים, כי מה

אומר פרופר? גם פרופר אומר שצריך להוריד את הריבית לאט לאט, אי אפשר להוריד

אותה מהר. ככל שהאינפלציה יורדת, אז אפשר להוריד ריבית. כשהאינפלציה עולה, אי

אפשר להוריד ריבית.

אמנון רובינשטיין;

אני רוצה לחזור להצעתי מהשבוע שעבר. אני רואה בירידת האינפלציה הישג גדול

מאוד. מצד שני, בגלל המצב במשק ובגלל מיתון שהוא הרבה יותר רציני ממה שהוא

נראה כנראה לאוצר או לממשלה, אני חושב שזאת הזדמנות בלתי רגילה לנקוט צעדים

בנושא האבטלה. אנחנו גם שמענו אתמול כמה דברים, ואני רואה בעניין הזה היום את

אחד הדברים המרכזיים. במקום להרחיב את התשלומים עבור דמי אבטלה, ואחר כך הבטחת

ההכנסה, אנחנו מוכרחים לקבל משר האוצר-

היו"ר אברהם רביץ;

נקרא לזה, לפי הרעיון שלך, דמי אבטלה תוך מפעליים.
אמנון רובינשטיין
רק לאחר בדיקה מדוקדקת.
הי ו"ר אברהם רביץ
לפי דעתי זה רעיון שראוי שיילמדו אותו.
אמנון רובינשטיין
אבל שר האוצר לא התייחס אליו.
מיכאל קליינר
זה מסובך.
אמנון רובינשטיין
זה מסובך, אבל עוד יותר מסובך זה שיהיו עוד עשרת אלפים מובטלים. אנחנו

הרי רואים מה קורה בתעשיה. אגב, לא רק תעשיות פרימיטיביות עומדות בפני סגירה.

הרי יש כאן שילוב של שער המטבע קפוא, שישה חודשים לא זז בכלל. יש לנו חשיפה

בקנה מידה גדול מאוד, ואנחנו רק עכשיו מתחילים להרגיש את ההשפעה של ההסכם,

החיובי כשלעצמו, עם תורכיה וירדן. כולם אומרים לא לעשות שום דבר. אני מציע קו

פעולה, ואני מבקש ששר האוצר יבוא לכאן ויידחה אותו.
היו"ר אברהם רביץ
חבר הכנסת שוחט, בבקשה.



בייגה שוחט;

האמת היא שאני לא רציתי להגיב.

היו"ר אברהם רביץ;

לאחר מדד כזה ראוי שוועדת הכספים תאמר מלה.

בי י גה שוחט;

אני מתייחס בעיקר לדבריו של חבר הכנסת קליינר, שאין פרוצדורה כזאת

שמציעים הצעה והיא עולה לדיון -

מיכאל קליינר;

תמיד היתה.

בי י גה שוחט;

אני לא רוצה לריב איתך. אני בכל זאת רוצה להגיד מלח לפרוטוקול. אתה היית

אתמול יחד איתנו בסיור, ושמעת בדיוק את הדברים הידועים עד הסוף. חבר הכנסת

קליינר לשיטותיו, הן שיטות ידועות. תלך תשאל את חבר הכנסת מרידור, תשאל את

מנכ"ל האוצר שהתפטר כשהיה פה, שמעת פה את מנכ"ל משרד התעשיה, אז אני מציע לך,

גם בפוליטיקה צריך להגיד אמת, צריך לברך על המדד הנמוך, אבל צריך לדעת שהממשלה

החליטה - אני לא יודע אם הממשלה, או ראש הממשלה או שר האוצר - החלטה אסטרטגית

שצריך לחיות איתה וזהו זה, אלא אם כן היא תשתנה. גם חבריך שהתפטרו מהממשלה,

וגם חבריך שהתפטרו מניהול האוצר, אמרו את הדברים: אנחנו לא מוכנים לחיות כאשר

סדר העדיפויות הלאומי הצטמצם בנושא האינפלציה, בכך שהאינפלציה ירדה. אי אפשר

למרוח את זה. אי אפשר לבוא ולהגיד שהכל 100%. אנחנו עוד לא יודעים בדיוק את

המחיר שמשולם. צריך לקבל החלטה. אם לא החלטה כזאת, 100%. לבוא ולעוות את זה,

ולהגיד שזה גם בגלל זה-

מיכאל קליינר;

קראת את סבר פלוצקר ביום שישי?

בי יגה שוחט;

סבר פלוצקר כל שבועיים-

חיים אורון;

היו לו שני מאמרים.

בי יגה שוחט;

לגבי האמירה של שר האוצר שבעצם בלי אינפלציה נמוכה אין צמיחה במשק

הישראלי, פשוט צריך להסתכל אחורנית ולראות אם היתה צמיהה או לא היתה צמיחה. זה

טוב אם האינפלציה נמוכה, של 9%, של 8%.תראה אפשר להגיד הכל, אבל בסך הכל-

מיכאל קליינר;

כשיש 39 מעלות חום, הלחיים אדומות.



בייגה שוחט;

חבר הכנסת קליינר, יש לי אליך בקשה, תן לי בשקט.

אהמד סעד;

יש לי ויכוח גדול על העניין הזה. העובדה היא שמורידים את האינפלציה, אבל

לא יוצאים מהמיתון. להיפך, המצב הולך ומחריף. אני הייתי מציע שאנחנו נזמין את

שר האוצר, שיסביר לנו את העניין הזה.

חי ים אורו ן;

נזמין ישר את הנגיד.

אהמד סעד;

גם את הנגיד.

היו"ר אברהם רביץ;

חברים, אני רוצה לומר לכם שאני לא מתכוון להשיב בשם שר האוצר, אבל בפגישה

השבועית שלי עם שר האוצר הבוקר, כמובן שבאופן טבעי שוחחנו גם על ירידת המדד,

על הדברת האינפלציה. אנחנו הולכים בכיוון מאוד חיובי. מבחינה זאת, לית מאן

דפליג, הרי כולם סוברים כך. השאלה היא כמובן מהו המחיר. אני לא מתכוון לייצג

אותו כאן, וראוי ששר האוצר יגיע לכאן, ואני באמת אתאם איתי. אני לא חושב שאחרי

כל מדד צריך להגיע שר האוצר, אבל אני בהחלט אתאם איתו. בשבוע הבא ביום שני

תהיה לנו כאן פגישה מאוד חשובה בלי שר האוצר, אבל יהיה המנכ"ל החדש של משרד

האוצר, וראשי המשרד יהיו בהקשר לנושא אחר של מס רכוש. זה יהיה דיון מקדמי.

אופיר פי נס-פז;

אגב, הוא אמר לך שהוא בא עד סיף החודש לדיון בנושא המס?
היו"ר אברהם רביץ
הוא אמר, אבל הוא לא רצה להתחייב. אני לא יכול לדבר איתכם במונחים של

תהליך מדוייק. תהיה הצגת הממשלה. אומר לכם באופן פשוט. שר האוצר התכוון להביא

את החלופות השונות לממשלה קודם. אנחנו יודעים איך שזה הולך בממשלה עם הצעות

חוק. זה סיפור ארוך וממושך. אני טענתי, מאחר שיש לי ארבע הצעות שעברו את

הקריאה הטרומית, שמונחות על שולחננו, אני ביקשתי את שר האוצר, והוא הסכים לכך

וגם שאל את ראש הממשלה, שקודם תיערך הצגת הדברים בפני הוועדה, על מנת לקבל

פידבק מחברי הוועדה. מכיוון שהם לא באים עם הצעה אחת, אלא עם כמה חלופות, הם

בהחלט מעוניינים לשמוע מה אומרים חברי הוועדה.

בי י גה שוחט;

בעניין מס רכוש?

הי ו"ר אברהם רביץ;

כן.



אחמד סעד;

הם מביאים את החלופה להצעות ועדת גבאי?
היו"ר אברהם רביץ
כן, זאת איות ההמלצות. לי עדיין מותר לכם לפחות להאמין. בשיחה שלי היום עם

שר האוצר, ונדמה לי שחבר הכנסת שוחט הזכיר את זה, שר האוצר באמת חושב שהורדת

האינפלציה זה טיפול נכון במשבר שנוצר ומצטבר משנים עברו, והכוונה היא להביא

ליציבות של המטבע הישראלי, להביא לפתיחת המטבע הישראלי במשך שנת החמישים. הדבר

הזה יביא ליציבות בשוק הבינלאומי, וזה יביא להשקעות רבות. נכון שבעבר גם היו

השקעות, אבל לפי דבריו של שר האוצר, זה עושה שכל. כשהמטבע היא יציבה, כשהיא

איננה בתנודה, כשהאינפלציה נמוכה, זה מעורר אמון בשוק ההשקעות הבינלאומי.

בי יגה שוחט;

היה מאוד יציב בשנים האחרונות.

היו"ר אברהם רביץ;

אבל אם האינפלציה איננה יציבה-

מיכאל קלי י נר;

בדיוק, אם האינפלציה יורדת, אתה צריך פיחות הרבה יותר קטן.

היו"ר אברהם רביץ;

אין כוונה להצמד לשער החליפין, אלא פשוט לשחרר, לפתוח.

אמנון רובינשטיין;

אין כל ספק שאינפלציה נמוכה, פלוס קונברטביליטי של השקל, זה צעד חיובי.

היו"ר אברהם רביץ;

לשיטת האוצר, זה יביא לידי צמיחה, וצמיחה תביא גם לידי הקטנת האבטלה. זאת

השיטה, וראוי שזה יובא לכאן ויהיה דיון יותר מעמיק בנושא.



ב. צו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין (תיקון מסי 10). התשנ"ח-1998

היו"ר אברהם רביץ;

רבותיי, יש לנו צו שאנהנו צריכים לדון בו. מר בן יהונתן, בבקשה.

ישעיהו בן יהונתן;

בינואר 1997, הטלנו מס על מזגנים שקודם היו פטורים ממס קניה ויבוא, וכאשר

המזגן מורכב ברכב, היה משלם את ה-^95. כאשר המזגן מורכב כאן בארץ, הוא לא שילם

מס קניה בכלל לפני 1997. בינואר 1997 שינינו את המס, והטלנו מס קניה של 30% על

מזגנים שמורכבים פה בארץ, כאשר מזגן שמורכב ברכב ממשיך לשלם את ה- 95%. מזגן

שמורכב בארץ יכול להיות מייצור מקומי, יכול להיות שהוא מגיע לכאן כקיט ומורכב

כאן בארץ, הוא משלם את המס.
מיכאל קליינר
עד 1997 היה 95% מול אפס, ומ-1997 זה 95% מול 30%, בין אם מיוצר בארץ,

ובין אם מיובא.

היו"ר אברהם רביץ;

וגם קודם זה היה אותו דבר, כלומר, אפס מול אפס. גם מיובא שמרכיבים היה

אפס.

ישעיהו בן יהונתן;

אנחנו שינינו את המס בינואר 1997, והטלנו על המזגנים המורכבים פה בארץ,

הן יבוא והן ייצור מקומי, מס קניה בגודל של 30%. כאן כדאי לציין שעל הייצור

המקומי משלמים 30%, ועל היבוא יש תמ"א (תוספת מכסת אחוזים), שהיא בעצם מסדרת

לנו את בסיס המס, את הערך לצורך מס בגודל של 60%. זה 30 כפול 1.6, זאת אומרת

על היבוא הוטל מס של 48% ועל המקומי 30%. כדאי גם לציין שעל מזגני יבוא יש מכס

בגודל של 10.5%. הגענו ל- 58%, בערך 60%.

מיכאל קלי י נר;

כלומר, ה- 95% זה כולל מכס ומס קניה.

ישעיהו בן יהונתן;

95% זה כולל הכל.

אנה שנ י ידר;

על כל סוג של מזגנים?
ישעיהו בן יהונתן
על כל סוג מזגן. המכס מוטל רק על ארצות שלישיות, דהיינו, ארצות שאין

לישראל איתן הסכם אזור סחר הופשי, כלומר, יפן, קוריאה וכוי. אם המזגן יובא

מאירופה, אז אין על זה מכס של 10.5%.



חיים אורון;

זאת אומרת שזה או 48% או 60%?

ישעיהו בן יהונתן;

נכון.

בייגה שוחט;

גם על מכוניות יש מכס.

ישעיהו בן יהונתן;

נכון, של 7%.
היו"ר אברהם רביץ
7% זה כבר 102%.

ישעיהו בן יהונתן;

אנחנו התלבטנו בקשר לעניין של שינוי המס שנעשה בינואר 1997, כתוצאה

מגילויים שלנו שנעשה שיפטינג בין מחיר המכונית למחיר המזגן. זאת אומרת, העבירו

את מיויר המכונית למחיר המזגן, ובמקום לשלם 95%, אז שילמו את ה- 30% או את ה 48%

בהתאם.

אברהם הירשזון;

זאת אומרת המזגן עלה מאה אלף דולר, והמכונית-

ישעיהו בן יהונתן;

משהו כזה. זה הרעיון. אנחנו התלבטנו בעניין הזה, אבל גם שינינו את השיטה.

היינו גם בטוחים שמבחינת תפיסת המס, לא נכון לתת רמה כזאת גדולה על הייצור

המקומי של 30%, לעומת 93%.זה פער בלתי נסבל במצב החדש. הבאנו את זה לוועדת

הכספים, והיו כאן נציגים של הייצור המקומי. הם טענו שזה יכול לגרום להם

למפולת. הוועדה המליצה שזה יבדק לאורך שנה.

היו"ר אברהם רביץ;

ואמנם אנחנו כעבור שנה מעלים שוב את הנושא.
ישעיהו בן יהונתן
הוועדה גם ביקשה מאיתנו לפעול למיגור השיפטינג, ועשינו מספר פעולות, אני

חושב שבהצלחה. הייתי רוצה לומר שהיום אנחנו מבקשים את הוועדה להאריך את אותה

שיטת מס לתמיד.

היו"ר אברהם רביץ;

לתמיד?



ישעיהו בן יהונתן;

זה מה שאנחנו מבקשים לעשות. הייתי רוצה לומר כמה מלים-

היו"ר אברהם רביץ;

אני רוצה להגיד לכם, אצלי כל הדילמה האם להעביר את החוק הזה שאנחנו

מדברים עליו, זה ואפרופו ההוא, עם הקואליציה, או להראות לכם דווקא שהאופוזיציה

מעבירה לי את זה, אתם יודעים בדיוק למה אני מתכוון.

ישעיהו בן יהונתן;

בדקנו גם את ההתפתחות של הענף בשנה האחרונה.
היו"ר אברהם רביץ
מה קרה עם אלכס אורגינל?

ישעיהו בן יהונתן;

אלכס אורגינל מעט ירד בייצור שלו, בשיווק שלו, ויש לזה סיבות. היבוא קצת

גדל. בסך הכל היבוא של מכוניות בשנה האחרונה ירד.

היו"ר אברהם רביץ;

אבל אם אנחנו רוצים למדוד באחוזים, זה לעומת יבוא המכוניות.

ישעיהו בן יהונתן;

יבוא הרכב לארץ ירד בשנה האחרונה ב- 6%, וכמות הייצור המקומי בכלל ירדה ב-

7%. יש לזה סיבות לדעתנו מעבר לעניין יבוא הרכב. היבואנים אינם מעדיפים לרכוש

מזגנים מייצור מקומי. הייתי מציע לא להכנס בינתיים לדיון ולוויכוח, כי נמצאים

פה היצרנים והיבואנים, וכדאי לתת להם את ההזדמנות לומר.
אברהם הירשזון
כמה אחוזים מהרכב שמיובא מגיע עם מזגנים?
ישעיהו בן יהונתן
50%.
היו"ר אברהם רביץ
מה קרה עם השיפטינג? על ידי השיטה הזאת הורדתם את השיפטינג? זה עשה משהו?

ישעיהו בן יהונתן;

זה בהחלט עשה משהו. אנחנו מעריכים שכתוצאה מהטיפול שלנו, ערך המזגנים

ירד, וערך המכוניות עלה. זאת ההערכה שלנו.
היו"ר אברהם רביץ
למרות שעדיין כדאי לעשות את זה.
ישעיהו בן יהונתן
עדיין כדאי, אבל הרבה פחות ממה שהיה עד ינואר 1997.
היו"ר אברהם רביץ
מה אחוז המכוניות שאין להן בכלל מזגנים?

ישעיהו בן יהונתן;

יש רווק שקובע שברכב מ-1400 סמ"ק אסור לנסוע בלי מזגן.

היו"ר אברהם רביץ;

מר הורביץ, בבקשה.
אלכס הורביץ
שמעתי פה ויכוח על אחוזים, ויכוח אקדמי, . 8% , 30%, 50% הגנה, לא הגנה,

רציתם לדעת מה יקרה במשך שנה. אמרנו את זה מראש בפירוש. בזמנו, כל הצעד נעשה

בפירוש לא בשביל הרבה מיסים, אלא בשביל לגבות את המיסים שהמכס רצה לגבות. זאת

עובדה. אנהנו פשוט נפלנו קורבן. במשך 15 שנה לא היה מס קניה על מזגנים. ברוח

הליברליזציה שבכל פינה שומעים אותה להוריד מיסים, פתאום במקום להוריד מיסים,

אחרי 15 שנה מטילים את המיסים. זה נוגד כל הגיון בריא. התוצאות הברורות הן

שבחברת אלכס המכירות ירדו בארץ ב- 50%. לא ב- 7% ולא ב- 8%, אלא ב- 50%.

קריאה;

כמה מזגנים מכרתם?

אלכס הורביץ;

לא הכנתי שיעורי בית כמה מזגנים. זה לא משנה. המחירים שלה המזגנים שלנו

ידועים לכולם.

היו"ר אברהם רביץ;

אתם מכרתם 50% פחות מזגנים למכוניות?

אלכס הורביץ;

כן.

היו"ר אברהם רביץ;

למרות שיש פער גדול מאוד?

אלכס הורביץ;

העובדות מדברות בעד עצמן.
היו"ר אברהם רביץ
אולי יש סיבות אחרות.

אלכס הורביץ;

אין שום סיבות אר)רות. נציג האוצר עשה סיבוב אצל כמה יצרנים. אמרו לו:

אלכס יותר זול, ואין לנו טענו; לגבי הטיב שלו, אבל לא כדאי לנו בשביל כמה

השקלים שאתם זולים יותר.
היו"ר אברהם רביץ
כמה זה בשקלים?

אלכס הורביץ;

זה תלוי. אני בסך הכל יכול להצהיר שאנחנו, בדולר נגד דולר, אנחנו זולים

יותר מכל ייצור אהר, אם זה איטליה, גרמניה, קוריאה או יפאן.
אמנון רובינשטיין
אז למה לא מעדיפים אתכם?
אלכס הורביץ
זה ויכוח ארוך מאוד. מכיוון שקודם כל תוצרת הארץ זו לא מציאה. תוצרת

קוריאה זו מציאה.
היו"ר אברהם רביץ
אתם יותר טובים מהקוריאנים.
אלכס הורביץ
נכון, אבל לציבור אין שליטה על זה. תרשו לי לומר לכם, אני לא רוצה להכנס

לאחוזים.
חיים אורון
אם לא תביאו אף נתון אחד ממשי, לפי מה נחליט?
אלכס הורביץ
אני מביא נתון ממשי.
חיים אורון
לא, כי אתה אומר 50% ירידה, זה ממיליון מזגנים? מהמישים מזגנים?
אלכס הורביץ
זה עניין של עשרים מיליון שקל.



אמנון רובינשטיין;

אני רוצה להסביר דבר אחד. אותנו הדברים שאתה אומר לא מעניינים. זה הדבר

המעניין, מפני שיש לכם הגנה מאוד מאוד גבוהה. אנחנו לא נותנים היום הגנות כל

כך גבוהות בדרך כלל. יש לכם הגנה גבוהה על הייצור המקומי. אנחנו צריכים להבין

למה ההגנה הזאת לא מספקת.

אלכס הורביץ;

אין לנו שום הגנה. כל מה שאנחנו מבקשים הוא: אל תתנו לני הגנה. תשחררו גם

אותנו וגם את היבוא, כי במשך 15 שנה עשו אפס מיסים. זאת הליברליזציה. אני לא

מבקש הגנה, להיפך, תשחררו אותנו.

היו"ר אברהם רביץ;

כאדם שמביא את המזגן בתוך המכונית, אתה עושה אפליה, אתה אותו כן מחייב

במיסים.

אלכס הורביץ;

לא, תסלח לי. הוא לא מביא את המכונית. מנסים כל הזמן להכניס אותנו להלק

של חלקי חילוף. אנחנו לא חלקי חילוף. יש סעיף מכס 8415. זה המוצא שלנו, וכל

העולם הוא אותו מספר סעיף מכס. באותו סעיף מכס יש חיוב במכס או פטור ממכס או

מיסים. מנסים בכוח להכניס אותנו לתוך הרכב. רכב זה רכב. אנחנו לא מייבאים רכב,

אנחנו לא מייצאים רכב. אנחנו מייצרים מזגן. המזגן הזה היה פטור במשך 15 שנה,

והוא צריך להיות פטור הלאה.

היו"ר אברהם רביץ;

אבל מה זה מפריע לך אם מדינת ישראל לוקחת משיקוליה היא מיסים על המזגן

שלך? מה זה מפריע לך? אם יש פער עצום בין המזגן שלך לבין המזגן המובא בתוך

הרכב. מה איכפת לך שהמדינה לוקחת מיסים?

אלכס הורביץ;

לי זה לא איכפת.
היו"ר אברהם רביץ
אני רוצח שתסביר לנו. אנחנו פה כדי לשמוע אותך, על מנת להשתכנע ממך.

אנחנו לא חותמת גומי של האוצר.

בי יגה שוחט;

אנחנו מדברים על מוצר מסויים שבא דרך הרכב. השאלה אם נותנים לך יתרון של

100%, או רק של 30%.
היו"ר אברהם רביץ
כמה מזגנים פחות מכרתם?
אלכס הורביץ
12 אלף פחות, מתוך 24 אלף מזגנים.
היו"ר אברהם רביץ
שלך בלבד?

אלכם הורביץ;

כן.

אברהם הירשזון;

השאלה אם האחוז שירד השנה בא כתוצאה מהעליה במיסים, או שאין לזה שום קשר.
היו"ר אברהם רביץ
ישנה שאלה נוספת. השאלה שלנו היום, מר הורביץ, ותעשה לנו טובה, תשכנע

אותנו אם אתה יכול, האם אותו דבר שעשינו בינואר 1997, האם זה הזיק לך.

אלכס הורביץ;

זה הזיק בפירוש.
היו"ר אברהם רביץ
אז תסביר לנו.

מיכאל קליינר;

קודם כל, בהגדרה כלכלית, אם קודם היה הפער בין 95% לאפס, ועכשיו בין 95%

ל- 30%, אז ברור שבאיזושהי מידה הוא נפגע. הפיתוי לקנות את האורגינל גדול יותר.

בי יגה שוהט;

הבעיה היתה גם שנעשו כל מיני קביעות מחירים של המזגנים אל מול מחיר

המכונית, והפירצה הזאת גרמה להרבה מאוד, כפי שהוצג בפנינו---

חיים אורון;

הסתות מס.

בי יגה שוהט;

אני מוכרח לומר, הכותרות היו גדולות. מה יוצא מזה, אף פעם לא ברור.

בעיקרון, היתה פה תהושה, ומה שאנשי האוצר עשו, הוא שכתוצאה מההבדל במיסוי

נוצרה גם בעיה של הגדרת מחיר המכונית אל מול מחיר המזגן. אין ספק שדבר כזה הוא

פירצה שקוראת לכל מיני דברים מסביב לעניין. לכן בוועדה ביקשנו, כאשר באה

ההצעה, מעבר למה שהאוצר אמר- הם גם סימנו את זה במסגרת הכרזות, בהגדלת

המיסוי, אני לא זוכר את הסכומים.

ישעיהו בן יהונתן;

120 מיליון.



בייגה שוחט;

120 מיליון. זאת אומרת, קבעו את זה.היה בזה גם הצד של ההכנסות, אבל היה

בזה גם צד של העיוות שנוצר במשק. לכן הציעו את מה שהציעו, וכמו שנאמר פה, ברגע

שהפער נהיה יותר קטן, סביר מאוד שההזמנה מהשוק המקומי תהיה יותר נמוכה. השאלה

אם הדבר הזה הוא באיזשהו שיווי משקל סביר, פחות טוב מאשר היה קודם מבחינת

העניין. זאת השאלה שאנחנו צריכים לשאול את עצמנו.
היו"ר אברהם רביץ
יש לי שאלה, מר הורביץ, המפעל שלך עובד בפחות CAPACITY?

אלכס הורביץ;

בסך הכל פוטרו 150 איש. אתה ביקשת דוגמאות. מיצובישי, כל הסופר-לאנסרים

נעשו על ידינו. כשהגיע הדגם החדש, כריזמה, הוחלט שלאלפיים הראשונים יעבירו

מזגנים אורגינלי ים, ואנחנו נרכיב להם אותם בשביל להכניס את הרכב, ואחר כך

אנחנו נחזור לעשות את המזגנים בשבילם. הנושא בוטל.

היו"ר אברהם רביץ;

למה?

אלכס הורביץ;

בשביל הפרש של 750 שקל לא כדאי להתעסק בזה. אנחנו מדברים כל הזמן על

מספרים, אבל העובדות הן הרבה הרבה יותר חמורות, בלי חלילה לפגוע באף אחד.

אנחנו הלכנו לפגישות עם האוצר. קודם כל, נתנו לנו להבין שאי אפשר לעסוק בשינוי

במס לגבי תוצרת הארץ ולגבי חוץ לארץ, שזה נוגע להסכמי גאט"ט. אנחנו פנינו לשני

משרדים ידועים ביותר בוושינגטון. קיבלנו חוות דעת משניהם. א. שזח בהחלט ניתן.

ב. שאין שום סיכוי סביר שפיקוח כה יגיע לגאט"ט, מכיוון שרק מדינות יכולות

לפנות לגאט"ט, ולא אנשים בודדים, כלומר, חברות.

היו"ר אברהם רביץ;

אבל אנחנו מדינה כבר חמישים שנה.

אלכס הורביץ;

אין שום סיכוי. יפאנים או קוריאנים לא מוכרים מזגנים ולא מעוניינים למכור

מזגנים. הם מעוניינים למכור את הרכב, ולא יגיעו לגאט"ט, אבל גם אם יגיעו

לגאט"ט, יש לנו כל הסיכויים לזכות בזה. הבאנו שתי חוות דעת של מומחים בנושא.

אני מדגיש, מומחים בנושא, שהציגו ארצות הברית או יפאן בוויכוחים ביניהן

בסיכסוכים בינלאומיים. היועצת המשפטית של האוצר אמרה שזה לא נכון, הם לא

צודקים. ואז אמרו לנו יותר מזה. אמרו לנו שבעצם זה לא משנה, כי המדיניות שלנו

היא כזאת וכזאת, ושום דבר לא יעזור.

דור ההמשך שלי הם שני בנים, אחד יושב פה. שאלתי שאלה; אנחנו בונים מפעל

חדש עכשיו, בנתניה, האם יש חגיון שנשקיע בזה כסף? התשובה היתה; לא. תלכו לחוץ

לארץ. כי בחוץ לארץ, במזרח אירופה, יש קרנות בינלאומיות, ואתם יכולים לקבל

תמיכה.
היו"ר אברהם רביץ
זה ציטוט?

אלכס הורביץ;

אדוני, אני מצטט.

ציפי גל ים;

במקום לצטט אותי לא נכון, תן לי לר!גיד,

אלכס הורביץ;

תני לי לגמור קודם. קיבלתי דוגמא של אלי הורביץ, שהוא משאיר פה את

הפיתוח, ואת הייצור הוא מעביר לחוץ לארץ. אני מצטט. זאת ציונות של היום. 17

איש אצלנו עסקו בפיתוח, נתנו עבודה ליותר מ-400 איש. בלי להכנס לוויכוח שאי

אפשר לייצא בלי תשתית בארץ, אם אני אצליח, אני אשאיר פה 17 בפיתוח, ואני אעסיק

400 גרמנים במזרח גרמניה. חמישים שנה אני לוחם בחזית הייצור. 42 שנה אני

מייצא. השם שלנו הולך לפנינו בכל היבט ובכל המדינות בעולם בענף הזה. אנחנו

מייצאים מסין עד ארגנטינה, ומפינלנד לאיטליה. ואני צריך עכשיו לשמוע ציונות?

היו"ר אברהם רביץ;

אבל הי יצוא לא י יפגע.

אלכס הורביץ;

בוודאי שהוא ייפגע. מי מסוגל לייצא בלי תשתית פה? באה שאלה בסיסית נוספת.

אתם שולחים אותי היום, אחרי 50 שנה, שאני בא מגרמניה כניצול שואה, לחזור

לגרמניה המזרחית, לבנות שם מפעל, ולתת לגרמנים עבודה? זה מכיוון שמוציאים את

השטיח מתחת לרגלים. זאת המציאות. אתם מתווכחים על אחוזים לפה ולשם. זאת

המציאות. 150 איש פוטרו. ה-100 הבאים בדרך. איזו דמות תעשיה אתם רוצים בארץ?

מפעל הייטק במכאניקה, מצוייד בכל הציוד המודרני ביותר. כל היידע תוצרת הארץ.

הכל עבודה עצמית, יידע עצמי. הכל, הכל, הכל. איזה קריטריונים אתם רוצים לראות

בתעשיה בארץ? שיקומו ויגידו מה אתם רוצים, איזו תעשיה. החוק הזה, למי הוא

מועיל, תגיד לי? אתם מתווכחים, הגנה מספקת או לא מספקת. עובדתית - אנחנו

נתמוטט, ואתם מתווכחים על אחוזים לפה ואחוזים לשם. איבדנו דרכנו. חישבו

פעמי ים.

אני מבקש לבטל את החוק ולחזור למוטב. לבטל את מס הקניה על תוצאת מקומית

ועל יבוא. ואם למכס יש בעיה, והמדינה רוצה לגבות מיסים, תחפשו לעצמכם דרך

לזה. זה לא הנושא שלנו. לא צריכים להרוג ענף כזה. לא צריכים לשלוח אלף משפחות

לרחוב. לא צריכים לחסל תעשיה לתפארת, מכיוון שהמכס צריך לגבות מיסים. אנחנו לא

כלי לגבי ית מיסים.

היו"ר אברהם רביץ;

תודה.

אברהם בר לוי;

אני הבעלים של חברת מיזוג אוויר לרכב, היום בפתח-תקווה. אני זוכר את היום

שהי יתי פה.
היו"ר אברהם רביץ
גם אני.

אברהם בר לוי;

זה טוב. ואז ההסתכלות היתה שמשהו קרה, ואמרתם: אתה יודע, בוא לא נפסוק

היום, וניתן לזה ארכה של שנה. הגיוני מאוד. נראה מה קורה במשך שנה, נקבל

נתונים. במשך השנה הזאת, מה שאומר מר הורביץ, חברת רסקור, שהיתה חברה-

הי ו"ר אברהם רביץ;

היום אנחנו כבר בלי המיסים.
ישעיהו בן יהונתן
נכון, בעקבות הצגתם של היצרנים, העברתי את זה לעוד חודשיים.

אברהם בר לוי;

הסימנים שאתם מבקשים, פעם אחת חברת רסקור סגרה בחיפה חברת בת של דלק.

אנחנו כחברה קנינו אותה. קנינו אותה די קרוב לאותם זמנים שאתם נתתם ארכה של

שנה. להגיד לך שזה היה השיקול הבלעדי, לא, אבל אני בסבירויות העסקיות שלי,

לקחתי בחשבון שהשכל הישר, ההגיון התעשייתי, מדינת ישראל שהולכת לדלתות

טכנולוגיות בייצור, יכולה לקחת ענף כזה, ואם לא עזרה להם במשאבים כספיים, יצרה

אפשרויות שהחברות האלה עושות היום אקספורט. אני ביקרתי באוצר, אצל הגב' ציפי

גל ים, ואצל מר בן יהונתן, והם היו אצלי במשרד, גם ציפי וגם בועז היה, לפרטי

פרטים, שעות וימים, הייתי אצלם בכמה פגישות. הם באו לבקר אצלנו, לזכותם, במשך

שעות, וראו שלא מדובר בתעשיית טכסטיל. זאת תעשיה שהבסיס שלה היא הדלתות

הטכנולוגיות, מול תעשיות אחרות שלא רק כוח עבודה זול או לא זול יוצר. אני

אמרתי לציפי, אני את המשרד שלי לא רוצה להעביר, לא לתורכיה, לא למזרח אירופה,

ולא לגרמניה. אני באתי לפה ב-1949, בשביל לעשות משהו בשביל עצמי, בשביל

משפחתי, ובהקשר לזה גם למדינה. באים ואומרים: לא, אנחנו בחמש השנים האחרונות

נשגע אותך. לא שילמתם לי אגורה אחת, לא עשיתי תערוכות בחוץ לארץ על חשבונכם.

לא ביקשתי כסף למפעל מאושר, לא ביקשתי כסף לשום דבר. רק החזקתי 140 איש,

שהחזקתי במשך שנים. להשוות תעשיה לתעשיה, זה יפה מאוד, זה כלכלי מאוד.
היו"ר אברהם רביץ
מה קרה במשך השנה הזאת במפעל שלך?
אברהם בר לו י
מ-140 איש, החברה היום עומדת על 70 איש. .
היו"ר אברהם רביץ
וזה לא היה מפיטורי ייעול?
אברהם בר לוי
אלה לא היו פיטורי ייעול, כי באיזשהו מקום, דווקא כשחברה קונה חברה שניה,

היא מתי יעלת בתקורות שלה, בקבועות שלה, אבל היא לא מקטינה את-



היו"ר אברהם רביץ;

איזו חברת מכוניות הפסיקה לרכוש את המזגנים שלך?

אברהם בר לוי;

מספר הברות,
היו"ר אברהם רביץ
מי למשל?

אברהם בר לוי;

קח למשל את פורד.

היו"ר אברהם רביץ;

הם בעבר רכשו את שלך, ועכשיו הפסיקו?

אברהם בר לוי;

בהחלט. קח את פיאט. היום אנחנו מספקים לג'יפ סופה את המזגנים. אני קיבלתי

עבודה מדרום אמריקה. אני הראיתי את המסמכים האלה לכל האנשים, שייראו שהדברים.

האלה הם אמיתיים. חצי העיתונות, חצי התקשורת, דיברה על איזה מפעל שמוכן להעסיק

באופקים 50 איש. אני אומר לך שיש פה כמות של ענפים שאתה לוקח אותם, בלי השקעה

. של לירה. אתה לא צריך להקציב שום תקציב לתשתית פיתוח. שום דבר. מהיום למחר

להעסיק מאות ואלפי אנשים. אתה אומר; לא, אני עובד במקרו של הכלכלה, אני הולך

לעשות מה שאני עושה, שיהיה מה שיהיה.

היו"ר אברהם רביץ;

איך אתה מסביר את העובדה שיש לך פחות הזמנות? דרך אגב, כמה איוו ז פחות

הזמנות יש לך?

אברהם בר לוי;

אמרתי את זה. זה בסדר גודל של 50% פחות.

היו"ר אברהם רביץ;

גם אתה 50%?

אברהם בר לוי;

בהחלט. זה יכול להיות 3% לפה, 5% לשם.

היו"ר אברהם רביץ;

זאת אומרת שבמספר המזגנים שמכרת ב-1997, ירדת ב- 50% ?



אברהם בר לוי;

נכון. אומר לך דבר אחד. כמו שאתר! מייצב את הדולר, כמו שאתה מייצב את

האינפלציה, וכולם מסכימים שזה נכון, לא יכולה להיות תעשיה, שהיא בנויה גם מול

הרץ לארץ, שהשינויים המבניים, שינויי המס שלהם, משתנים כל שנה וחצי. אתה לא
יכול להסביר למישהו, להגיד
סע לאילת, הנה הציוד שלך, הנה הכלים, המטרה שלך

היא להגיע לשם, ובבאר-שבע להגיד לו: סליחה, יש לי טעות בהחלטה, אני מבקש

שתחזור הזרה. או שלא תחליט בשבילי, ואז הייתי יודע לפני ארבע שנים שאני כן

מתעסק בזה, או לא מתעסק בזה-
היו"ר אברהם רביץ
הצגת את עניינך בצורה הכי טובח שיכולת.
בי יגה שוחט
הבנתי ש- 50% בא עם מזגן אורגינלי. כמה מה- 50% שלא מיובא במכוניות הפרטיות

זה קיטים שמרכיבים פה, וכמה זה דברים מייצור מקומי?
ישעיהו בן יהונתן
מסך הכל הקיטים שמורכבים כאן בארץ, ייצור מקומי ויבוא, היבוא זה שני

שליש, והייצור המקומי זה שליש.
קריאה
וזה בסך הכל 50% מהענף.
אלכס הורביץ
רבותיי, אתם שוב עוסקים באחוזים.
חי ים אורו ן
היבוא הוא של 140 אלף מכוניות בשנה, אז 70 אלף באות עם מזגנים?
קריאה
לא נכון.
חיים אורון
מי יכול לומר לנו מה המספרים?
ישעיהו בן יהונתן
אני אומר. סך כל היבוא בשנת 1997, ואני מדבר על רכב נוסעים, כי זה העיקר,

הוא 123,500 מכוניות. היבוא של הקיטים הוא 62 אלף, והייצור המקומי השנה, לפי

הנתונים שלנו, הוא של 25 אלף. זאת אומרת שיותר משני שליש מהקיטים זה יבוא,

ושליש אחד מייצור מקומי.
קריאה
יש הבדל גדול מאוד בין המכירות בפועל ליבוא. מכיוון שיש תרבוץ מאוד מלאים-

- תמיד זה קיים ותמיד יש פער. הקיטים בדרך כלל לא מיובאים אחד לאחד, את

אומרת, ייתכן מצב שבו יש מלאי של קיטים-
אברהם הירשזון
מדובר לא על , 30% ו- 50%, אלא מדובר על שליש ושני שליש.

קריאה;

הוא מדבר על שנת 1997. קחו בחשבון שהטילו את מס הקניה בינואר 1997. אז

היינו סגורים עם הסכמים עם יבואני הרכב, ויבואני הרכב היו סגורים עם היצרנים.

התמונה השתנתה לחלוטין באוגוסט 1997, קרי, מודל 1998. הנתונים שאתה אומר הם

לחלוטין לא נכונים.

אברהם הירשזון;

ועכשיו תגיד לי מה הנתונים לגבי 1998.

קריאה;

לגבי 1998, להערכתי, מקסימום ב- 10% מהמכוניות שמיובאות לארץ יותקן בהם

מזגן מקומי. בוטלו כל ההזמנות.

אברהם בר לוי;

ישנם שני דברים שצריכים לעניין אתכם. דבר אחד הוא מה אנחנו מעסיקים, ואת

זה הסברתי. אני מדבר על מספרים אמיתיים, כלומר, שזה קיים בפועל, שהמפעלים

האלה, מקודם, מאחר כך, יצטרכו לעשות את החושבים לגבי רווח והפסד. יש פה נקודה

חשובה ששאלת קודם, אם אי אפשר לעשות יצוא בלי תעשיה מקומית. אם אתה מגיע לרמה

מסויימת, לנפח מסויים, אז בהחלט המסה ברמה, בהיכרויות, גם מאפשרות לך ביצועים

שונים, להביא מכוניות, לעשות מהלקת פיתוח פה, לעשות יצוא שם. אני חושב שזאת לא

הנקודה. אם החברה שלי התחילה יצוא, ולא התחילה-

אתם הובלתם את היצוא, וזה אומר, ברמה של תערוכות בפרנקפורט, בצרפת

ובשוויץ, במקומות שהנגישות של האוכלוסיה קרובה מאוד לנושא. עשו יצוא, עשו

דברים יפים. היום נמצאים במצב שאתה אומר: תביא אותם. אותו יצרן או יבואן רכב,

אם זה יוון, אם זה תורכיה, הוא יגיע לפה וישאל: למי אתה עושה פה? אני אומר

לו: לא, אני כבר לא עושה שום דבר. אני לא יכול להראות לו שום דבר, אני לא יכול

לקחת רכב לתיקון, אני לא יכול לעשות על זה ניסויים. תעשיית הנשק במדינת ישראל

לא התפתחה כתעשיה בפני עצמה. היא התפתחה בגלל שהיו צריכים להשתמש בה, והיו

צריכים אחר כך למכור את זה, ואנשים באו וראו את הדברים בפועל. אז אנחנו אומרים

לו: תבוא לפה, תקנה מזגנים, אנחנו לא עושים מזגנים בארץ. המדינה שלנו לא צריכה

את המזגנים שלנו, אבל אתה תקנה את המזגנים שלנו. זה לא עושה שכל. מי שהוביל את

היצרנים לדרך הזו, בלי שאתם תרמתם אגורה אחת, לא ביקשו מכם לירה אחת, זה אתם,

לא אנחנו.
היו"ר אברהם רביץ
תודה, מר בר לוי. אם הנתונים שלהם נכונים, זאת אומרת שהצפי לגביית מיסים

הגיע רק ל- 50%.
ציפי גל ים
לא . אנחנו גובים גם מקיטים מיובאים.
היו"ר אברהם רביץ
מהם גביתם ב- 50% פחות ממה שחשבתם?
ישעיהו בן יהונתן
לא, נגבה, הם מדברים יותר על שנת 1998.

דני הורביץ;

בעוד שנה תקבלו נתונים שאין יותר תעשיה.

ציפי גל ים;

לא, אין יותר הרכבה מקומית.

דני הורביץ;

באוגוסט 1998 התעשיה נסגרת.

שרגא סורקיס;

אם לא תהיה תעשיה מקומית, לא יהיה יצוא.

דני הורביץ;

את היית במפעל שלנו. יש מפעל שתגידי עליו שהוא יותר יעיל, יותר מודרני,

יותר משוכלל? הייצוא שלנו הוא לא בגלל שאתם מטילים מס קניה.

ציפי גל ים;

אני מאוד התרשמתי מהמפעל. הייצוא הוא רק לזכותכם, הוא בכלל לא לזכותנו.

רק תגיד לי מהם אחוזי הייצוא במפעל שלכם?

דני הורביץ;

בשנה שעברה זה היה 50%.

אלכס הורביץ;

אבל למי זה מועיל כל הדבר הזה? למי זה מועיל שהגדילו את מס הקניה? רצו

לגמור את הנושא של היבואנים, אז תטפלו ביבואנים.

שרגא סורקיס;

אני מאלקטרה. אנחנו לא יצרנים, אנחנו יבואנים של חלפים, ואנחנו מספקים את

הקומפוננטים לכל היצרנים שנמצאים כאן. אני מאוד מתפלא על הנתונים שמר בן

יהונתן הציג, כאילו בין 6% ל- 7%. סך הכל ריאלית זה אחוז אחד. העובדה היא

שהתעשיה המקומית ירדה בצורה נוראית. אין לכם מושג עד כמה התעשיה המקומית של

המזגנים ירדה. אני יודע את זה ממה שאנחנו מספקים. אם אנחנו היינו מוכרים



בסביבות ארבעים אלף מדחסים בשנה לתעשיה המקומות, בשנת 1997 מכרנו כעשרת אלפים

מדחסים. מר בן יהונתן, כשאתה אומר שישים אלף מול עשרים אלף, זה לא שני שליש

ושליש, זה שלושת רבעי ורבע, מבחינת האחוזים. אני לא יידע מה זה מועיל, למה אתם

רוצים להוביל. לסגור את הענף הזה? תצליחו בזה. אני לא יודע במח זה מועיל

למדינה.

אברהם יקירה;

המפעל שלי, לורדן, נמצא בקיבוץ כפר סולד, שבעה ק"מ מהגבול הלבנוני. המפעל

מעסיק בחלקו חברי קיבוץ, בחלקו עולים מרוסיה, ובחלקו -

אחד הקווים שלנו מייצר מאיידים ומעבים למזגני רכב. בתחום הזה היתה ירידה

של 45% באספקה של סוללות מעבים ומאיידים לתעשיה המקומית. גם לנו יש יצוא לתחום

הזה, לחלק מהיצרנים הגדולים בעולם. גם אותנו שואלים: מי הם הקונים אצלכם בשוק

המקומי, איפה אתם מוכרים, איפה מותקנים המוצרים שלכם. המצב שישנו היום, עם

הירידה שמביאה לחיסול, הוא אמנם לא יביא לחיסול המפעל, אבל הוא בהחלט מביא

לחיסול ולצמצום של אחד הענפים החשובים. גם בנושא הזה יש השפעה על התעסוקה,

בהחלט בצורה משמעותית.

היו"ר אברהם רביץ;

תודה.

י ובל רגב;

אני יצרן מזגני אוויר לרכב, מרב קר תעשיות. הנושא הוא מאוד רציני. צריך

להבין, שמחר על פי החלטה שלכם, הרבה אנשים מאחורי הבעלים של המפעלים האלה,

ימצאו את עצמם ברחוב בלי תעסוקה. אני רוצה שתבינו מה המשמעות של ההחלטה שלכם.

כשנתנו את ההחלטה, נתנו לה זמן של שנה לבחון את זה מחדש. השנה הזאת הוכיחה חד-

משמעית שהכיוון הולך לסגירת המפעלים האלה. הגב' גל ים יכולה לומר שזה לא נכון,

אבל היא לא יכולה להתווכח, כי היא לא תסגור את המפעלים, אנחנו נסגור אותם, כי

אף אחד פה לא ינהל מפעל בהפסד. המציאות היא שהם מפסידים כסף, וזו עובדה.

אנחנו חברה ציבורית, ואתן לכם את המספרים. אני משווה את שנת 1996 לפני

השינוי במיסוי, לשנת 1997. ממחזור מכירות של 75 מיליון שקל, ירדנו ל-16 מיליון

שקל, ירידה של 36%. מספר המועסקים ירד מ-100 עובדים, ל-60 עובדים, ירידה של

40%. מרווח של 3.3 מיליון שקל, ירדנו להפסד לא קטן בשנת 1997, מהירידה

במכירות. יש לנו תשתית לכמות מסויימת.

היו"ר אברהם רביץ;

מה סך כל הייצור שלכם?

י ובל רגב;

לגבי כמות, מכמות של 3,700 יחידות מזגן שייצרנו, ירדנו ל-2,700. היצוא ב-

1996 היה בסך הכל חצי מיליון שקל, ובשנת 1997 ייצאנו בשני מיליון שקל.

היו"ר אברהם רביץ;

זאת אומרת שעליתם בייצוא.



יובל רגב;

עלינו,

היו"ר אברהם רביץ;

אז זאת מגמה חיובית.

יובל רגב;

זה נהדר, אבל אומר בדיוק למה ציינתי את הנקודה. הנקודה היא שזה מוכיח

שקיים פוטנציאל לענף הזה לייצא מזגנים.

היו"ר אברהם רביץ;

גם אצלכם היתה עליה בייצוא, נכון מר הורביץ?

אלכס הורביץ;

נכון. אצלנו יש כל הזמן עליה, אבל זה בעקבות פעילות שלנו. לבנות תשתית

יצוא לדבר כזה, זו מלאכה של שנים.

היו"ר אברהם רביץ;

בסדר, אני רוצה לשבח אתכם על כך.

אלכס הורביץ;

תודה. אשמח אם בעוד שנה תוכל להמשיך לשבח אותנו.

היו"ר אברהם רביץ;

בעזרת השם יהיה בסדר.

י ובל רגב;

במהלך השנים צברנו הרבה מאוד ניסיון לפתח מזגנים בתנאים של ישראל, והיום

יש לזה פוטנציאל לא נורמאלי. הצוהר הזה שמדובר בו, הפוטנציאל לנצל אותו, קיים

היום, והוא לא היה קיים לפני שנתיים או שלוש שנים. היום באירופה זה שוק אחד

שיש בו ביקוש למזגנים, וזה מתחיל עכשיו. אנחנו ניסינו לייצא כבר לפני הרבה

שנים. אנחנו לא הצלחנו, זה לא היה העיתוי המתאים. הלקוחות אמרו; יפה, אבל זה

לא הזמן.
אברהם הירשזון
מהן המדינות העיקריות שאתם מייצאים להן?

י ובל רגב;

נכון להיום, אנחנו מייצאים לאנגליה, להולנד ולתורכיה, ואני מודיע לכם כבר

שבעוד שנה רב קר הולכים להקים מפעל בתורכיה. יש לי טענות פה למדינת ישראל, כי

במה שקשור בנושא תעשיה, זו ארץ אוכלת יושביה.



היו"ר אברהם רביץ;

בגלל העבודה?

יובל רגב;

עבודה, עלות, ארנונה, יש לזה הרבה סיבות. בשוק התורכי אני יכול לייצר,

אבל בשווקים אהרים, שזה אנגליה, גרמניה, הולנד ודרום אמריקה, אנחנו לא יכולים,
מיכאל קלי ינר
למי בעיקר אתם מוכרים במקומות האלה, ליצרנים?
י ובל רגב
אנחנו שונים. יש כל מיני מוצרים. אנחנו בעיקר הולכים לכיוון הנישות,

ליצרני משאיות, רכב מסחרי.
מיכאל קלי י נר
אבל למעשה רוב הקונים של הענף, אני לא מדבר רק עליכם, אלה חברות יצרניות

שקונות כדי להרכיב ברכב שהן מייצרות.
יובל רגב
גם, וגם מה שאמרתי, כלומר, גם השוק המשני.
חיים אורון
אי אפשר לקבוע חד-משמעית לאיזה סוג של פלח שוק זה הולך. זה הולך לכל מיני

פלחי שוק.
יובל רגב
בי יגה שוחט: אתם מוכרים גם ליצרנים הגדולים?
מיכה גולדמן
אלכס אורגינל, לאלו פירמות אתם מוכרים בחוץ לארץ?
אלכס הורביץ
אנחנו מוכרים דרך דילרים ויבואנים בארצות שונות. זאת אומרת, שאם אדם נכנס

בגרמניה לסוכנות של מרצדס, ובוחר לו רכב מסויים ואומר שהוא רוצה אותו עם מזגן,
אומר לו היבואן
מחרתיים תקבל את הרכב. מרכיבים מזגן שלנו. אני רוצה להסביר

משהו, כדי שלא תהיה פה טעות. יצרני רכב לא קונים מזגנים, הם קונים קומפוננטים.

הם מזמינים צינור מיצרן של צינורות, הוא מזמין צמיגים במקום אחר, הוא מזמין

סוללות, הוא לא קונה מזגן. הכוח שלנו, התחרות שלנו, הם ביכולת התכנון שאנחנו

מוכרים PACKAGE, מזגן מתוכנן. יצרנים של רכב לא עוסקים בזה. הם קונים צינור,

הם קונים מדחס, הם קונים את זה ואת זה ומרכיבים, כך שהשאלות האלה לגבי האם אתם



מוכרים ל-ORIGINAL EQUIPMENT, הן לא רלבנטיות לגבי הענף שלנו. אנחנו לא רוצים

להתהרות מי יעשה את הצינור הזה או את החלק הזה יותר זול.

דני הורביץ;

לסוכן שלנו ביוון יש הסכם עם היבואן של פיזיו, כמו דוד לובינסקי בארץ,

ואנחנו מספקים להם מזגנים. הם רצו מזגן על פיז'ו 406. אמרנו: אין בעיה, תביאו

את האוטו לארץ, ונפתח לכם מזגן. שלחו לנו אוטו, ואז הגיעה משלחת לארץ. המשלחת

ראתה שיש בארץ הרבה פיזיו 406 על הכבישים. הם אמרו: תגידו, אתם נורמלים? למה

אנחנו צריכים להביא אוטו מיוון לפתח מזגן? חשבנו שאתם ספקים של יבואן פיזיו

בארץ. אנחנו צריכים להתחיל להתקמט, להכנס מתחת לשטיח, ולהגיד שזה ו-ק למכוניות

הקטנות, וכו'. הוא רוצה לקנות מאיתנו היום מזגנים. הוא אומר: אם בישראל יבואן

פיזיו לא לקח את המזגן של אלכס, כנראה יש משהו.
היו"ר אברהם רבי ץ
למה זה כך?
דני הורביץ
כי הוא בא עם אורגינל. למה שהיבואן של פיזיו יקנה? פיתחנו מזגן, אבל בסוף

הוא לא קנה.
היו"ר אברהם רביץ
אבל למה היווני לא לוקח את האורגינל?
דני הורביץ
הוא רצה מזגן שלנו, כי אנחנו מספקים לו גם מזגנים אהרים. הוא רצה מזגן

יותר זול, ואספקת תעסוקה לעובדים שלו, אבל כאשר הוא ראה שבארץ אנחנו לא

משווקים, הוא נתן לנו אוטו לפיתוח, אבל להזמין הוא לא הזמין.
היו"ר אברהם רביץ
דני הורביץ: רצינו לקנות אוטו, ומשרד התחבורה לא אישר לנו, כי התקינה היא רק לאוטו עם

מזגן.
י ובל רגב
אנחנו מספקים מזגנים לטובת אוטו-סאן, יצרן פורד בתורכיה, ב- 50% בעלות של

פורד. אחת הדרישות שלהם היתה להקים מפעל בתורכיה ולספק את זה משם.
היו"ר אברהם רביץ
אבל זה לא קשור לבעיה שלנו.



יובל רגב;

מיד אומר למה זה קשור לבעיה שלנו, מהסיבה המאוד פשוטה, שנשאלת השאלה מה

יקרה בעוד שנה וחצי או שנתיים, האם את היצוא לאירופה, נעשה ממפעל בישראל, או

שנעשה אותו ממפעל בתורכיה. בשיטת המיסוי הנוכחית, המשמעות היא-

היו"ר אברהם רביץ;

על יצוא אתם משלמים מיסוי או לא משלמים מיסוי?
חיים אורון
הטענה שלהם היא שבפלח שוק גבוה ישראלי, לא יהיה יצור. זו הטענה שלהם. אתה

יכול להסכים או לא להסכים-

מיכה גולדמן;

לחברות הרכב שמגיעות לארץ, למעשה לא יכול להיות להן TITLE כלפי הוץ, משום

שאם אתה לא יכול לומר להן: אני מספק ל-א', בי, גי, ו-ד', אף אחד בחוץ לארץ לא

יהיה מוכן לזה.

י ובל רגב;

זאת הטענה.

אלכס הורביץ;

זאת לא הטענה, זאת המציאות.

היו"ר אברהם רביץ;

לא אמרתי שלא. טענה יכולה להיות מציאות.

יובל רגב;

אם היום תסעו מרחק של כמה עשרות קילומטרים מעבר לגבול, לירדן, תגלו שם

תעשיות שהיו פעם פה, והיום מעסיקות אלפי עובדים ירדנים. אנחנו לא רוצים למצוא

את עצמנו שבמקום לייצר את המזגנים בישראל, נייצר אותם במפעל בתורכיה. אנחנו

חיים פה, אני רוצה להיות פה עם המשפחה, ואני לא רוצה לגור בתורכיה. דבר אחד

בטוח, בתורכיה הממשלה מעודדת את התעשיה. יש פתרונות של קווטות לתעשיה המקומית.

בשנת 1996 כשהביאו 55 אלף מזגנים, זה היה מעסיק פה שלושת אלפים עובדים, אם זה

היה מיוצר בשוק המקומי. אני נותן מספרים, כדי שיהיו לנו סידרי גודל כמה תעסוקה

נותן העניין הזה. לשאלה לגבי המיסוי, בעצם, למרות שיש איזשהו פער במיסוי, מדוע

בעצם המכירות יורדות? התשובה היא נורא פשוטה. זה נכון אם אייבא מים, אם אייבא

כובע, אם אייבא מוצר שהלקוח יכול ללכת לחנות ולבחור מה הוא רוצה. בתעשיה

המקומית אנהנו לא יכולים להגיע לצרכן הסופי. יבואני הרכב מחליטים מהיכן הם

יירכשו את המזגן. ההוק מחייב אותו לספק לי מזגן. על מנת שליבואן הרכב יהיה

אינטרס, וי ישקלו אולי כדאי לבדוק מזגן מתוצרת מקומית, זה רק יכול לבוא דרך

המהיר.

היו"ר אברהם רביץ;

אם היה פחות מיסוי, נניח, במקום 30% היו 20%, זה גם היה כך?



אברהם הירשזון;

אם אנחנו מחליטים היום לבטל את המיסוי. מה קורה בעוד שנה מבחינת השווקים

שלכם בחוץ לארץ- ?

אלכס הורביץ;

אני מניח שהמצב יחזור לקדמותו ונתחיל להתקדם.
י ובל רגב
נחזור ל-1995.

מיכה גולדמן;

מדברים פה על שני דברים. אחד זה המיסוי, והדבר השני זה הרצון של יבואני

הרכב לשמור על 25% רכישה מהשוק המקומי.
מיכאל קליינר
יש שני סוגי תחרות. תחרות אחת היא מול אלה שמביאים מזגן מקורי שבא עם

הרכב, והם משלמים עליו 95%. התחרות השניה היא מול היבואנים של הקיטים. מבחינת

מה שעשה האוצר לפני שנה, בתחרות ביניכם לבין יבואני הקיטים, הוא למעשה לא שינה

כלום, אולי אפילו טיפה שיפר את המצב. לכאורה, איך זה השפיע בקטע היחסי של נתח

השוק של מי שמרכיב כאן? עזוב את אלה שבלאו הכי יביאו מחוץ לארץ. נניח שהיינו

היום מבטלים וחוזרים לאפס, לכאורה הרעתי את מצבכם מולם.
יובל רגב
את התשובה מה השיקולים לקנות מתוצרת מקומית כחול-לבן או לקנות מיבוא, זה

הם צריכים להגיד, כי הם המזמינים ולא אנחנו. הם צריכים להחליט היכן הם יזמינו

את המזגנים. דבר אחד בטוח, שאנחנו יכולים לספק לכם עובדות על אותה שנה שנתתם

לנו כדי לראות מה זה עושה. העובדות הן שהמפעלים עומדים להסגר, ושהם מפסידים

כסף.
מיכאל קליינר
האם זה בגלל הירידה מול הקיטים, או בגלל הירידה מול האורגינלים?
היו"ר אברהם רביץ
הוא לא יודע.
י ובל רגב
אני כן יכול להגיד לך שלפני 1997, כשהיה אפס מיסוי גם לקיטים וגם לייצור

מקומי, העסקים פרחו והרוויחו כסף, והמשיכו לפתח את הייצור. אני מבקש דבר אחד,

רבותיי, אנחנו לא מבקשים חטבה, אנחנו לא רוצים את זה כל הזמן. לפני שנה הטלתם

עלינו כמו סכין את הדבר הזה, והתוצאות ברורות לחלוטין. אנחנו צריכים זמן כדי

לתחום שוק המקומי, כדי להתחיל לפתח את שוק הייצוא, וניתן לעשות זאת. זה מה

שאנחנו מבקשים.



מיכאל קליינר;

אני רוצה לחדד את השאלה עוד קצת. אם אנחנו נקבל פה נתונים שהירידה שלכם

ה יתה אל מול הקיטים, ולא הירידה שלכם ושל הקיטים אל מול המזגנים שבאים עם

הרכב, אנחנו נגיד שכנראה שיש סיבה אר1רת, שהציבור רוצה יותר אורגינל, ולכן נגיד

שזה בכלל לא קשור לעניין של המיסוי, ונשאיר את המיסוי. כלומר, אתם צריכים

להסביר לנו איך קורה שאתם יורדים מול הקיטים, ואיך זה מתקשר להעלאת המיסים.
דני הורביץ
בקשר למה שמר רגב אמר, בניגוד לתעשיית הטכסטיל, אנחנו תעשיה שיכולה

להתחרות מול כל אחד במחירים וביעילות. פה אנחנו שונים לעומת תעשיות טכסטיל.

נפריד בין רכב אירופאי שהגיע עם מזגן מקורי. יושב פה מנכ"ל סבלט שאנחנו מספקים

לחם מזגנים לפיאט, והכדאיות שלהם להרכיב בפונטו מזגן שלנו קטנה בכמעט 700 שקל.

הפער בין המזגן המקורי שהוא יכול לייבא אותו, או המזגן שאנחנו מספקים, קטן ב-

700 שקל.
חי ים אורון
מדובר בשישים אלף קיטים בעלות של 600-700 דולר לקיט. זאת אומרת, יש פה

סיפור של 35-40 מיליון דולר, שעליו יש מס של 35-40 מיליון דולר. 100% מס.

ההפרש ביניכם הוא בין 30% ל- 100%. זאת אומרת, היבואנים צריכים לוותר על 20

מיליון דולר סתם? זה הרבה מאוד כסף.

דני הורביץ;

אם אתה רוצה לקיים מדינה שהבסיס הכלכלי שלה הוא גביית מיסים, אני מסכים

איתך ב- 100%.

חיים אורון;

אם אני מייבא עשרת אלפים מזגנים בשנה, או קונה אצלך, ההפרש הזה של 60% על

600 דולר, זה סיפור של 350 דולר למזגן. על עשרת אלפים מזגנים זה 3.5 מיליון

דולר. לשיטתך, למה היבואן יוותר על הרווח הזה?

אלכס הורביץ;

יש חלק מהיבואנים שמוכרים את האורגינלי. זה שווה המון כסף. היו אחרים כמו

של מיצובישי, שהלכו בכיוון הפוך. עם פיאט, כשהיום יקי נכנס לתפקיד בתור מנכ"ל,

לפני זה היה לנו הסכם חתום על 8,000 לשנה הזאת. הרכיבו כמות לא מבוטלת של

מזגנים בהצלחה מרובה, שהתקבלה אצל כל הלקוחות כולל חברות השכרה, אבל המיסים

עשו את שלהם, וירדו מזה.
היו"ר אברהם רביץ
תודה.

חנוך עמיאור;

בקשר לשאלה שעלתה כאן, אם זה על חשבון הקיטים אי לא. יבוא הקיטים בשנת

1996 היה כ-54 מיליון דולר. יבוא הקיטים בשנת 1997 היה שישה מיליון דולר. זאת

אומרת, ההקטנה של הייצור המקומי לא באה על חשבון הקיטים.



בועז סופר;

אדוני היושב ראש, יש פה הבדלים בין פרטי מכס, זה הכל. הנתונים של שישה

מיליון דולר, הם נכונים לגבי מספר פריטי מכס מסויימים, אבל הקיטים כוללים הרבה

מאוד פריטי מכס, כך שהנתונים של המכס הם הנכונים. זה לא אומר שהנתונים שלו

אינם נכונים, אבל הם חלקיים.

אביהו בן-נון;

אני יושב ראש איגוד יבואני הרכב, לכן אני מייצג את כל היבואנים, אני יכול

אולי לפתור הלק מהשאלות שעומדות פה על השולחן. אנחנו לא נמצאים פה כדי לעמוד

מול היצרנים. היצרנים ואנחנו שותפים במשך הרבה שנים לעבוד משותפת, ואנחנו

מעריכים מאוד את כל מה שנעשה בפיתוח בארץ בתחום המזגנים, שהיה הזדמנות שנבעה

כתוצאה מהכדאיות שהיתה בשנים עברו לייצור מקומי, לכדאיות שבדרך כלל היא כדאיות

מוכתבת בהתאם למיסים. כי הלא הכדאיות הזאת היא לא בסיסית. בבסיס, במקומות שאין

מיסים, רוצים מקורי. אף אחד לא מוציא את המזגן מהרכב והולך לעשות תרגילים

מהסוג הזה של השתלות, אם אין לו כדאיות שהיא לא כדאיות בסיסית, אלא כדאיות

ממשלתית שהיא בתחום המיסים.

כאן נוצרו בשנים שעברו מספר עיוותים. העיוות הראשון היה החוק שהביא לאותו

שיפטינג. ברגע שקבעו אותו אנחנו יצאנו באופן רשמי, עם מכתבים, וכוי. אמרתי: מה

שאתם עושים לנו עכשיו, זה שאתם מביאים אותנו למצב שאנחנו או רמאי, או טיפש, כי

אתם שמים מכשול בפנינו, ואחר כך תבואו אלינו ותראו את כולנו כרמאים. אנחנו

מבקשים לא לעשות את הדבר הזה. תקבעו קביעה כמו שעכשיו עשינו עם כריות האוויר

ו-ABS-, קביעה של סכום, ומי שיפסיד קצת - יפסיד, אבל אנחנו לא ניכנס למקום

שיחשדו בנו כל הזמן שאנהנו רמאים. לא קיבלו את העמדה שלנו כמובן, ועכשיו באים
אל חלק מהיבואנים ואומרים
רימיתם.
בי י גה שוחט
זה עלה גם פה בוועדת הכספים כהצעה, אבל האוצר לא קיבל את זה.
אביהו בן-נון
אני אומר פה שאנחנו מצטרפים ליצרנים בבקשה שלהם להוריד את המיסוי. אני לא

חושב שמישהו אהר היה אומר אחרת. אנחנו מייצגים בעצם את הלקוחות שלנו, והלקוחות

שלנו ירוויחו מהעניין הזה אם לא יחיה מיסוי. אבל אסור בשום אופן לעשות עיוות

על עיוות, ולהתחיל לעשות פה כל מיני תרגילים שלאחד יהיה מס, ולשני לא יהיה מס.

אף אחד לא שאל פה כמה הערך המוסף. מוכרים בכמויות כאלה, כמה באמת מייצרים

בארץ, וכמה מייבאים מהחלפים האלה מחו"ל.
אלכס הורביץ
70% אצלנו ערך מוסף.
ציפי גל ים
אתם יוצאים מן הכלל.
י ובל רגב
40% אצלנו.
בייגה שוחט
כמה הוא הערך המוסף על הקיט?

קריאה;

20%-25%

קריאה;

לא.
אביהו בן-נון
העמדה שלנו היא שכל מה שיעשו, שיהיה באופן שווה, ושיימנעו כל מיני

תרגילים,

מיכאל קליינר;

נניח שאני רוצה לעודד את תוצרת הארץ, ובדרך כלל זח מה שרוצים בחדר הזה,

למה בעצם שלא נעשה את זה?

אביהו בן-נון;

אנחנו לא אומרים שלא לעשות את זה. תעודדו את תוצרת הארץ עידוד בזח, שיביא

לשיקול כלכלי טהור להרכיב מזגנים תוצרת הארץ, אז זה מה שיעשו.
חי ים אורון
הוא אומר שאל תכניס אותו לתוך הסיפור. אתה רוצה לעודד - תעודד, אבל לא

דרכו.
אביהו בן-נון
תצטרך לעודד כך שאני אחליט החלטה נקיה.
בי יגה שוחט
הוא אומר: אם אתה מוריד את המיסוי, תוריד גם לי, או שתקבע לי את המחיר של

המזגן.
חיים אורון
תוציא אותי מהסיפור שלך.
אביהו בן-נון
אנחנו צריכים לשאול את עצמנו האם באמת זה על חשבון קיטים, או על חשבון

מקורי. אם מביאים הרבה יותר מקורי, זה אומר שאפילו בפערים גדולים מאוד, הם לא

מצליחים להחדיר לשוק, בגלל התדמית ומה הלקוח מוכן לשלם.



בייגה שוחט;

מי שקובע אם זה מקורי או מקורי שמורכב פה, זה הקליינט או אתם משיקולים

שלכם?
אביהו בן-נון
זה הקליינט. יש תדמית שאתה רואה אותה גם בפרסום של היבואנים, שעדיף מזגן

מקורי.

בי יגה שוחט;

באיזה קטע משתילים את המזגן שהוא מייצור מקומי?
קריאה
. מיכאל קליינר;

יש מדינות שהן יצרניות אירופאיות שהמזגנים שם הם יחסית חלשים, מכיוון

שמייצרים אותם למדינות קרות. האם אין מצב שהמזגנים המקומיים מקררים יותר

מהאורגינל, ולכן יותר מתאימים לתנאי הארץ?

אביהו בן-נון;

זה לא עניין של יותר קירור. עניין ההתקנה, הוא שאם הרכב לא מוכן מראש

להתקנת מזגן, אתה הורג את הרכב כשאתה מתקין את המזגן. כשבאו נציגי היצרנים

וראו מה אנחנו צריכים לעשות לרכב כדי להתקין את המזגנים המקוריים, אמרו לנו

שלא נקבל כל אחריות. זה כרוך בפירוק הרבה מאוד חלקים ברכב.

אלכס הורביץ;

הרשו לי לתקן תיקון קטן. לנו יש מכתב מפולקסוואגן שאומר בפירוש שאי אפשר

להוריד את האחריות על הרכב, גם אם מרכיבים מזגן, ולא חשוב מאיזו תוצרת. אם

ייפגע איזשהו חלק מקורי כתוצאה מהמזגן, מרכיב המזגן יהיה אחראי, אבל את

האחריות על הרכב לא ניתן להוריד.

בי יגה שוחט;

למה כדאי להביא קיט?

ציפי גל ים;

בגלל המס. ההבדל הוא בין 95% ל- 48%, לכן מביאים קיט.

היו"ר אברהם רביץ;

הגב' גל ים, את חייבת עכשיו להשיב מלחמה שערה.

ציפי גל ים;

לא צריך להלחם, כי אין נגד מי להלחם. אני מוכרחה להגיד שבצורה יוצאת דופן

מול תעשיות אחרות, עם התעשיה הזאת אנחנו חיים, אפשר לומר, בשנה האחרונה. כל



הנציגים שדיברו פה היו אצלנו, ואנחנו ביקרנו במפעלים, גם מר סופר וגם אני,

ואני מניחה שגם המכס. אני אישית ביקרתי בשני מפעלים, ומר סופר ביותר. למדנו את

התעשיה הזאת והתרשמנו ממנה מאוד.

היו"ר אברהם רביץ;

ובכל זאת החלטתם לחסל אותה?

ציפי גל ים;

אנחנו לא החלטנו לחסל אותה. אנחנו לא מחליטים לא לחסל ולא להחיות, בשום

אופן. אני חושבת שדחינו את הדיון בחודש בוועדה, כדי שלא יהיה פתחון פה, ולא

יהיה שום ספק ששמענו כל טיעון אפשרי, ובדקנו כל אפשרות קיימת בשטח, וגם כזאת

שלא אפשרית בשטח. בדקנו את כל המגרש, והם צודקים לגמרי, אין שום ספק שאם אתה

נותן יתרון מיסוי לתעשיה בארץ של 95%, ואחר כך אתה מוריד את יתרון המיסוי מ-

95% ל- 65%, אתה תפגע בייצור המקומי לצרכי השוק המקומי. זאת פיזיקה. אני לא

אטען פה שמצאנו את הפטנט לעבוד נגד כוח הכבידה.

אין שום ספק שכאשר אנחנו נותנים מידת חיסוי של 95% מול אפס לתעשיה הזאת,

אנחנו יוצרים לה פלח שוק שהוא הרבה יותר גדול מאשר כשאנחנו נותנים יתרון

מיסוי, חיסוי, שיעור הגנה, של 65%. אני רוצה להגיד שני דברים על כך. בתעשיה

הישראלית היינו במצב הזה לפני הרבה שנים. את כל התעשיה הישראלית, כולל ענפים

רחבים וטובים וגדולים, חשפנו בצורה מודרגת למצב שבו אנחנו לא מכירים יותר

שיעורי חיסוי כאלה. בטכסטיל, רגישים ולא רגישים, קלט ולא קלט, אין שיעורי

חיסוי בגובה הזה. למה זה כך? משום שהתעשיה הזאת היא תעשיה שצמחה לנו יפה מאוד.

בצל המיסוי על הרכב. אנחנו רצינו מכל מיני סיבות, להחזיק מיסוי גבוה על רכב,

בגלל תשתית, פקקים וכל מיני דברים. תחת מטריית ההגנה הזאת, צמחה לה תעשיית

מזגני רכב שמייצרים אותה בארץ. ולכן בצורה לא מכוונת, לא כדאית-

מיכאל קלי י נר;

רק בגלל פערי האקלים בין ישראל לבין היצרנים?

ציפי גל ים;

כמעט כיוון שלא שמנו לב, צמחה שם תעשיה. לפני כמה שנים עוד רצינו להגדיל

את הבטיחות בדרכים, ונתנו פטור ממס לאפס. אחר כך חייבנו להביא מזגנים, מה

שצריך היה באותה עת לעשות, עם החיוב, כדי לחייב מיד במכס. עשינו את זה כעבור

שנתיים, והיום אנחנו נמצאים היכן שאנחנו נמצאים. בזה שהתעשיה הזאת מוכרת פחות

לשוק המקומי, זאת פשוט תוצאה הכרחית של הצעד שעשינו, ועדיין אני חושבת שזה צעד

נכון. יש מגמה בתחום הזה, גם לפני כן וגם עכשיו, וגם אם נחזיר את המיסוי, יש

מגמה לעבור למזגן אורגינלי, גם אם שיעורי המיסוי לא היו משתנים. הסיבה הפשוטה

היא כיוון שיותר יצרנים ויותר דגמים ויותר מזגנים נמכרים גם במדינות המקור

באירופה. אם באירופה עד לפני כמה שנים, שיעור מאוד זעום של המכוניות לצרכים

המקומיים יצא עם מזגן, היום התחזיות הן שתוך שנתיים-שלוש, 40%-30% של מכוניות

אירופאיות תצאנה עם מזגן. זאת אומרת, קודם כל המזגנים המקוריים הפכו לחיות

לתעשיה במימדים רחבים, מה שכנראה שינה גם את מחיר היצרן שלהם. אין לי ממש

נתונים שלהם, אבל כמו בכל תעשיה, כשזה הופך להיות נפוץ ונרחב, המחירים יורדים.

זאת אומרת, המגמה הכללית במחיר המזגנים האורגינלי ים, היא של ירידת מחירים,

ולכן, בהרכבה של יבוא עם אורגינל, עם ה- 95%, הכדאיות גדלה. זה דבר אחד.

דבר שני, לאט לאט נוצרה מודעות צרכנית לנושא המזגנים. עם עליית רמת החיים

ומודעות הצרכנים, עם כל הכבוד ועם כל ההבטחות, גם של התמ"ס וגם של מפעל אלכס,

שהוא באמת יצרן מאוד אחראי, אבל לראות מה עושים לך לרכב, זאת אומרת, מספיק



שתוכנית צרכנות בטלוויזיה צילמה פעם מה עושים לך ברכב ההדש, הנוצץ, היוצא

מהיצרן, כדי להכניס בתוכו מזגן, זה דבר ששום צרכן לא אוהב לראות. עדיף לו

שהמכונית תגיע יחד עם המזגן.

אברהם הירשזון;

והוא מוכן לשלם על זה במיסוי?

ציפי גל ים;

הוא מוכן לשלם על זה הפרש מחיר. זה טעם הקהל, וזאת לא תדמית, כמו שהם

אומרים, שבתדמית רוצים הוץ לארץ. במקרה זה, בנוסף לזה, יש יתרון צרכני, ואסור

להתעלם ממנו.
אלכס הורביץ
אבל בגרמניה ובאיטליה אין לנו בעיה.
ציפי גל ים
כי שם קודם כל אין חיוב.
אלכס הורביץ
גם פה אין חיוב-
מיכה גולדמן
מה שאתה אומר לגבי גרמניה ואיטליה, היה נכון גם בישראל לפני 15 שנה, כשבא

אוטו בלי מזגן, וידעת שאתה לוקח את האוטו משם לארץ, מרכיב את המזגן, וחוזר

אחרי יומיים לקבל את האוטו.
אברהם בר לוי
אבל אם זאת המגמה, אז תשאירי את זה כך ב- 95%, וכוחות השוק יפעלו.
ישעיהו בן יהונתן
הייתי מבקש לתת דוגמא למה שהגב' גל ים אמרה קודם. אני דיברתי עם

מיצובישי, וקיבלתי ממנו רשות לומר את זה גם כאן. הם הפסיקו את ההרכבה של אלכס

אצלם, בסדר גודל של 15 אלף מזגנים, והוא אמר לי: גם אם תעשו אותו אפס, אנחנו

החלטנו כמדיניות שאנחנו לא נייצר אצל אלכס, נקודה.
אלכס הורביץ
זה לא נכון. מר סופר היה אצלם ושמע.
בועז סופר
אני מוכן להגיד מה שמעתי. מנכ"ל מיצובישי, ואני חושב שזו בסך הכל עשויה

להיות תופעה, גם אם היא לא תבוא עכשיו. הבדלי המחירים שאנחנו כל הזמן נדרשים

אליהם, ואין מה לעשות, צריך לדבר על מספרים, הם קטנים יחסית למכונית. בפיאט

אמרו לי שזה 555 שקל. אמרתי: בשביל 555 שקל? הם אמרו: אנחנו לא מוכנים. פערי

מחירים יכולים לנוע בין כמה מאות שקלים, לאלף שקל ואולי קצת יותר'. אלה לא



פערים גדולים, אבל כאשר אנשים רוכשים רכב במחיר ממוצע במדינת ישראל של k8 אלף

שקל, תסלחו לי, אני לא חושב שאלף שקל מהווים מרכיב קריטי בשיקולי צרכן.

עוד משפט לגבי התמחיר. הסיפור של תמחיר הוא נורא נורא רגיש. לא מדובר פה

על מוצר מדף. לא מדובר במוצר שניתן לגשת לדילר באירופה, להגיד שזה עולה X או

Y. מדובר בחלק מתמחיר. הנקודה הזאת מאוד חשובה להבהרה, מכיוון שיכול להיות שה-

95% חיסיון, ולכן יש X פערי מס. יכול להיות שייווצר פער שהיבואן יגיד: שווה לי

להרכיב מייצור מקומי. אבל, מכיוון שלא מדובר על מוצר מדף, אלא במוצר שנכלל

כחלק מתמחיר כולל של רכב, היכולת של יבואן להציג חבילה כוללת, והיכולת של יצרן

למכור חבילה כזאת במחיר זול יותר, שהיא מורכבת מכל מה שהצרכן הישראלי רוצה, אם

זה אוטומט ואם זה חלונות ואם זה מזגן, היא זולה יותר כשמדובר בחבילה.

חי ים אורון;

אז למה הקיטים?

בועז סופר;

לגבי הסיפור של הקיטים, התחרות, המטבע, יתרונות הגודל של המזגנים, הופכים

את התופעה, ואני לא מתווכח עם מר דני הורביץ, הוא אמר נכון, בחודשים האחרונים

התופעה של קיטים הולכת ונעלמת. יש כמה יצרנים, ואני לא רוצה לנקוב בשמות,

שהחליטו שהם הולכים לקו הייצור. הם אמרו: תעזבו אותי, לא שווה לי, אני יכול

להשיג תמחור כולל של רכב, שכולל את כל מה שאני רוצה, ובכלל זה מזגן. ולכן,

ההבדלים פה, שעשויים להגיע ל-200 ,150 ,100 דולר, הם בטלים בשישים. יבואנים

מסויימים, אני לא רוצה לנקוב בשמות, הורידו מחירים של אלפי שקלים. מכיוון

שהתחרות פה מאוד גדולה, הם יכולים לפנות ליצרן, ולבקש במשא ומתן עסקי מחיר

מסויים. המזגן בכלל זה משהו בשוליים. אין פה התייחסות למוצר מדף. אין פה

התייחסות שאם תקנו רכב X בלי מזגן המחיר הוא כזה, ו-X- עם מזגן, זה עוד 10%.

בכלל לא כך. תקנו חבילה שאומרת כך וכך-
חיים אורון
אם יורידו את עניין הקיטים, זה לא ישיג משהו?
בועז סופר
לא. היום זה נכון בגלל הפערים.
קריאה
אם זה נכון, מה איכפת לכם להוריד את הקיטים?
חיים אורון
יש או רכב עם מזגן, או ייצור מקורי.
ישעיהו בן יהונתן
ההסכמים הבינלאומיים לא נותנים לנו את הדבר הזה, כי אתה יוצר אפליה ברורה

ביבוא של-
חיים אורון
אחת מן השתיים, אם הלקוח מוכן לקנות אוטו בחלקי חילוף, תביא את כל האוטו

בחלקי חילוף. אתם עכשיו טוענים שחמגמה החזקה בשוק חיא לקחת יחידה שלמה. אם אתם

אומרים שיש פח עכשיו שלוש מדרגות, אם אתח אומר שהיצרן רוצה אוטו אורגינל, זאת

מגמת השוק, טעם הקהל, תגיד שעל האוטו עם מזגן יש מכסי. אם אתה רוצה אוטו בלי

מזגן, קונים את המזגן בארץ, עליו יש מכס x. יכול להיות שזה יעשה הסטה מסויימת.

קריאה;

זה לא יעשה הסטה.
מיכה גולדמן
אתם מוכנים לוותר על הרכבת הקיטים?
ציפי גל ים
אתם דנים על פתרון בלתי אפשרי.
חיים אורון
למה לא מביאים קלאציים בקיטים?

ציפי גל ים;

מסיבות היסטוריות. ההצעה הזאת עלתה והיא נבדקה. יש מזגנים והם מורכבים

בנוסף לרכב, ולא חלפים אחרים, מסיבות היסטוריות. אם המכס היה ממלא אחר דבר

חחוק, אסור היה לו לשחרר מהנמל, מהמכס בכלל, אוטו בלי מזגן, כי אין לו רישוי.
חוה בן ארי
לא, אנחנו יצרנו, ובגלל שרצינו ליצור-

ציפי גל ים;

תנו לי לסיים את המשפט, זה המשפט הבא שלי. שאלת למה לא מביאים בלי קלאצ',

ולמה לא מביאים בלי גלגלים. יצרנו מבנה משפטי מיוחד שמאפשר לרכיב מסויים

שמיוצר בארץ, בגלל הגנה לתוצרת הארץ, להרכיב אותו בתוך המכס. זאת אומרת, יש

כלל שאומר שאת המזגן מותר להרכיב ברכב-

חיים אורון;

בסדר, אנחנו יצרנו את זח, וביטלנו את הייצור.

ציפי גל ים;

אם תבטל את הייצור, הם לא יוכלו להרכיב בכלל מזגן. המזגן יהיה חייב לבוא

מחו"ל, כמו הקלאצ' וכמו הגלגלים.

דני הורביץ;

לא, המזגן זה לא חלק חילופי. מה פתאום קלאצ'?



ציפי גל ים;

נכון. אתה מבין? יצרת מצב-
חיים אורון
לא, אני באמת לא מבין. אני לא מבין, משום שאם מתברר היום שכל הקיט-

ציפי גל ים;

תן לי לענות על זה השלב הראשון הוא שיצרת מצב שבו אתה מאפשר לייצר

ולהרכיב בארץ חלק מהרכב, הלק מהמוצר, ועשית את זה במיוחד. אתה קשור בהסכמים

בינלאומיים. הסכם בינלאומי אומר שאם אתה מאפשר להרכיב באוטו חלק מסויים שהוא

לא מיובא כחלק אינטגרלי שלם, אתה מוכרח לתת הזדמנות שווה גם לאותו חלק כשהוא

בא מחו"ל. אתה יכול להגיד שאתה מרשה להרכיב מזגן בנפרד מהרכב או לא מרשה. אתה

לא יכול להגיד על פי הסכמים בינלאומיים, שאתה מרשה אם המזגן הזה הוא תוצרת

הארץ, ואתה לא מרשה אם הוא תוצרת חוץ.

מיכאל קליינר.-

אבל ההבחנה היא אורגינלי או לא אורגינלי.
ציפי גל ים
אין דבר כזה.
אלכס הורביץ
יש הבחנה כזאת.
ציפי גל ים
אנחנו בדקנו את הנושא. ההצעה הזאת הרי לא רק שעלתה, אלא גם היצרנים

הוציאו כסף והזמינו חוות דעת, בדיוק בנקודה הזאת, האם אתה יכול לאשר הרכבת

מזגן תוצרת הארץ, אבל את להגדיר בעצם אחרת את הקיט המיובא, כך שהוא ישלם שיעור

מס.
מיכאל קלי י נר
לא, אם הקיט המיובא זה מזגן שיצרן פרטי שמייצר-
ציפי גל ים
לא, היבואן מביא להוד את המכוניות, ובאניה אחרת הוא יביא לך מכולות עם

קיטים. אתה לא יכול לעשות תרגילים. עו"ד נלי מונין, המשפטנית, בדקה את הנקודה

הזאת ובדקה את חוות הדעת. תנו לה להסביר.
נלי מונין
כל הסכמי הסחר שישראל התקשרה בהם, זה הסכמי אזור הסחר החופשי של ישראל עם

מדינות אירופה, עם ארצות הברית ועם כל שאר המדינות של מזרח אירופה, והסכם

גאט"ט שהוא הסכם הסחר העולמי, כולם בנויים למעשה משני עקרונות שמשלימים זה את
זה. עיקרון אחד אומר
נוריד מכסים, וזו הליברליזציה. העיקרון השני המשלים

אומר: ברגע שכל המדינות המתקשרות בהסכם התחייבו להוריד את המכסים ולהוריד את

ההגבלות על הסחר, הן לא תוכלנה לעשות טריקים באמצעות המיסוי הפנימי שלהן,

ואחרי שהמוצר יעבור את שער המכס, להטיל עליו פי שניים מיסים מאשר על הייצור

המקומי. המשמעות של זה למעשה היא איסור מיסוי פנימי מפלה, לא מכס, לא מה

שמטילים בגבול, אלא אסור להפלות במס הכנסה, במס קניה, ובכל מס פנימי שמוטל

לכאורה על הייצור המקומי ועל היבוא. אם יש ייצור מקומי ויבוא של מוצר מסויים,

הם צריכים להיות ממוסים בדיוק באותו שיעור.
בי י גה שוחט
איך זה מסתדר עם התמ"א?
נלי מונין
התמ"א היא הפרה של ההסכמים. אסביר בצורה יותר מדוייקת. התמ"א היא ההפרש

בין מתח הרווחים בין סיטונאי לקמעונאי. היא מחיר שנקבע על פי תחשיב של המכס,

שאמור להתאים למצב בשטח. ברגע שהמחיר לא מתאים למצב בשטח, מבחינה עובדתית זאת

הפרה של ההסכמים הבינלאומיים. זה יכול לקרות, זה קורה לפעמים, ואנחנו משתדלים

לצמצם את זה כמה שאפשר. בתמ"א ישנו החיסרון המובנה שהיא תחשיב והיא לא

התייחסות לכל מקרה לגופו, ומהבחינה הזו יש בה הסיכון שהיא תהווה הפרה של

ההסכמים הבינלאומיים.
חי ים אורון
איך המצב הקיים של 95%- 60%-30% עולה עם ההסכמים?
נלי מונין
הוא לא תואם את ההסכמים.
חיים אורון
אז למה מקי ימים אותו?

האם הפער הזה שקיים היום, בשלוש רמות המחירים, האם הוא עולה בקנה אחד עם

כל ההסכמים?
נלי מונין
הוא לא עולה בקנה אחד.
מיכאל קלי י נר
אני רוצה לשאול את הגב' מונין, ואני מוריד כרגע את עניין התמ"א. אני רוצה

להבין דבר אחד. בלי לחלוק על מה שאמרת, אנחנו ארץ חמה, ומביאים אלינו מכוניות

בלי מזגנים. אם מביאים אוטו בלי מזגן, אתה צריך, במקום לתת משהו שמתחבר מיד,

לעשות כל מיני דברים שקודם מר בן-נון תיאר אותם בצורה דרמאטית,' שבכל ז.את



פוגעים ברכב. היות שזה כך, אז אני על המוצרים האלה, שבגללם אני צריך לעבוד עם

כל מיני מכשירים ולשנות את הרכב, אומר שאני מטיל 30% מס קניה, ולא משנה לי אם

המזגן הלא מתאים חזה, שבגללו אני צריך לנסר את הרכב, בא מישראל או מיבוא. זה

מקובל עליי. אם יביאו מהוץ לארץ מזגן שהוא כזה שבשבילו צריכים לעשות עבודה

בתוך האוטו, יטילו 30%. אם יביאו מזגן שבעצם ברור שהיה בפנים ורק הוציאו אותו-

קריאות;

אין מצב כזה.

מיכאל קליינר;

שמתאים בדיוק. לא בגלל שהוא בא מחוץ לארץ, אלא בגלל שהוא מתאים בדיוק.

בועז סופר;

התקווה של כל צרכן היא שהמזגן יתאים בדיוק...

מיכאל קלי י נר;

השאלה אם הוא מוכן בשביל זה לשלם פחות.

בועז סופר;

ומי ייקבע?

מיכאל קליינר;

לא, אני כרגע מדבר על יצירת הפער בין הקיטים לבין המזגנים שמי וצרים מחוץ

לקיטים.

ציפי גל ים;

אבל הוא מייצר קיטים.

קריאה;

את אותם 15 אלף מזגנים שהוא מכר למיצובישי בשנה האחרונה, הוא עשה בדיוק

כמו שעושה יבואן שמביא קיטים.
בי יגה שוחט
על מה אתם מתווכחים? או שמקיימים הסכמים, או שלא. תראה איזה התפתחויות

עושים פה. דרך המיסוי אתה מעוות-

היו"ר אברהם רביץ;

חברים, אני מבקש.

בי יגה שוחט;

מה קורה עם רדיו מבחינת מיסוי?



קריאה;

לא מייצרים בארץ רדיו,אז אין בעיה.
אביהו בן-נון
חלק מביאים עם רדיו וחלק בלי רדיו.

ציפי גל ים;

חלפים צריכים להיות ממוסים באותו שיעור כמו המוצר השלם. זה מה שהיינו

צריכים להגיע אליו. הפילוסופיה של המיסוי אומרת שעל אופניים מפורקים ואופניים

שלמים משלמים אותו שיעור. פה יש פער בין חלפים למוצר מוגמר.

נלי מונין;

אני רוצה לענות לשאלה שנשאלה כאן, ולומר שלפי ההסכמים הבינלאומיים,

הסעיפים של איסור אפליה במס מתייחסים למוצרים דומים או תחליפיים במישרין. ברגע

שהמוצר חוא תחליפי, הוא לא צריך להיות דומה בכל צינור ובצורה שמרכיבים אותו,

וכו'. ברגע שזה מזגן וזה מזגן, ואחד יכול להיות תחליפי לשני, ואין לנו ספק

שאנחנו מדברים פה במוצרים תחליפיים, אחרת לא היה כל הוויכוח הזה, אז אנחנו

מחוייבים למסות אותם בצורה לא מפלה.

היו"ר אברהם רביץ;

ברור.
ציפי גל ים
כשחוות הדעת נוגעת לזהים ולא לתחליפיים, זאת אומרת, חוות הדעת היא חלקית

לגבי סעיף אהד ולא לגבי סעיף אחר.

בי יגה שוחט;

יש הרבה מוצרים שהמס על החלקים שלהם שונה?

ציפי גל ים;

בדרך כלל אנחנו משתדלים להמנע מכך, משום שזה יוצר את כל העיוותים האלה.

ישעיהו בן יהונתן;

כל המוצרים, כל החלקים, כל הלקי הרכב, המס עליהם הוא 30%, וכשבא רכב שלם

הוא 95%. אבל כאן צריך לדעת להפריד, משום שכשאנחנו מדברים על רכב, לפי אותם

כללים בינלאומיים, אני לא יכול לומר ליבואן אל תביא-
בי יגה שוחט
המכס בעד הלפים הוא טוטאלי 30%?
ישעיהו בן יהונתן
30%.
בייגה שוחט
מה קורה אם אתה בא בלי קלאצ'?

ישעיהו בן יהונתן;

לא, כי עכשיו נקבע שאתה חייב להביא רכב שלם. אתה לא יכול להביא רכב בלי

הגה-
ציפי גל ים
רק בלי מזגן, למרות שהתקן מחייב מזגן.
אביהו בן- נון
יש עוד הרבה אביזרים נוספים, כמו אזעקה לרכב, כמו רדיו ומערכת שמע. כמו

כל מיני תוספות של חשמלים כאלה ואביזרים, ששם יש את הפער הזה חד-משמעית. אתה

משלם את ה- 95%, ואם אתה מרכיב את זה בארץ, אתה משלם פחות. פוגעים ברכב במפורש

בתחום הרכבת אביזרים. ברגע שאתה מכניס אזעקה לא מקורית לאוטו, אתה פוגע ברכב.

הלק מהפגיעות האלה נעשות בלי הסמכות, במדרכות ובכל מיני מקומות אחרים, וזה

בגלל הפער הזה במחירים.
ציפי גל ים
אני רוצה לסכם את הנקודה המשפטית, ולהגיד שאחרי בדיקה מאוד ממושכת, פגישה

עם הפרקליטים, עם נציגי היצרנים, קריאת הוות הדעת שהגיעו עכשיו, התייעצות,

וכוי, הגענו למסקנה שמשפטית אנחנו מנועים מלמסות שונה את הקיטים המיובאים ואת

המזגנים תוצרת הארץ. בכך אנחנו מרגישים מאוד בטוחים. הקטע הזה לא ניתן להפעלה.

לגבי התיאומים הנוספים, תעשיה מקומית כבסיס לייצוא. אני מסכימה שכשעושים פיתוח

ראשוני של יצוא, אתה צריך תעשיה מקומית שהיא הבסיס, זה מה שאתה מראה ליבואן

שבא מחו"ל, כבסיס לייצוא, להראות מה אתה יודע לעשות. אני חושבת שהתעשיה הזאת

עברה את השלב הזה. זאת אומרת, התעשיה הזאת היום, כשהיא מזמינה משלחת, היא לא

תראה לה באיזו מומחיות היא לוקחת אוטו שלם, ומרכיבה עליו מזגן שלא יוצר במיוחד

בשביל האוטו הזה. היא מראה לו איך היא מייצאת. אם אלכס אורגינל מייצא 50%

מתוצרתו, חלון הראווה שלו ליצרן או דילר בחו"ל שבא לראות מה הוא יודע לעשות,

הוא מה שהוא כבר עושה כשהוא מייצר. זו הוכחת היכולת, ולא העובדה שהוא לוקח

טנדר ומרכיב לו מזגן.
אברהם הירשזון
איך את מסבירה את הירידה שלהם?
ציפי גל ים
הירידה שלהם היא בשוק המקומי. הייצוא שלהם התרחב. הירידה שלהם היא חלק

ממגמה ארוכה שלא תיפסק גם אם תהזיר להם את ההגנה שהיתה. ירידה דראסטית, בתוכה

נמצאת גם ירידת כלי הרכב בכלל, בתוכה נמצאת המגמה ארוכת הטווח, ובתוכה נמצאת

הקטנת הגנה מ- 95% ל- 65%. הקטנת הגנה מהסוג הזה יכולה להיות כמו שאנהנו עשינו,

על ידי העלאה, השוואת המזגן במיסוי לכל חלפי הרכב האחרים. היינו יכולים לעשות

את זה אחרת. זאת אומרת, ייתכן מצב בעתיד שזה יקרה אחרת, על ידי הורדת המיסוי

על הרכב. זאת אומרת, אם במקום להעלות ל- 30%, היינו משאירים אפס, אבל באים

ואומרים שהגיע הזמן שמדינת ישראל תהיה יותר מודרנית, ושמס הקניה על הרכב

הגמור, במקום 95%, יהיה 65%, היה קורה אותו דבר לשוק שלהם. אותם פערים היו

קורים.



אברהם בר לוי;

רק בזמן אחר.
ציפי גל ים
אותו הדבר היה קורה בדיוק. כדי להגן על תעשיית מזגני הרכב, לההליף או

להוריד את שיעור המכס?

נקודה אחרונה, ביחס לאבטלה. אני מצרה על עליית האבטלה בכל ענף שהוא, וגם

בענף הזה. ואני לא מזלזלת גם ב-100 או ב-140 או ב-200 עובדים שמאבדים מקום

עבודה. זה קשה מאוד לכל עובד, וזח קשה מאוד לבעלים של חמפעלים האלה, שבאמת

השקיעו את מיטב שנותיהם במפעלים האלה. אני חושבת, לנוכח שיעורי הייצוא בתוך

המפעלים, והגידול בזח, שיש להם עתיד. הם במעשיהם מרמזים שיש עתיד לענף הזה. יש

תוכניות הרחבה.
בי י גה שוחט
אבל אם המגמה בעולם תחיה ייצור אורגינלי -
ציפי גל ים
לא, כי הם מתחילים לייצר לעולם, לדילרים. בעולם הרי אין חובה להרכיב

מזגן. העתיד שלחם הוא בייצוא. כשמייצאים הם נמצאים באותו מעמד-
אברהם בר לוי
אבל תני לי להגיע לעתיד.
ציפי גל ים
שמעתי אותך בסבלנו בארבע פגישות, אני חושבת. קודם כל אנחנו הולכים

בהדרגה. יש עוד הרבה דרך. דבר שני, הם צריכים להתחרות בשוק שלהם, לא בשוק

המקומי הקטן שלנו על מאח הדגמים המיובאים, ודגמי הדגמים להרכיב כל דבר, אלא

בהסכמים על כמויות גדולות, כמו שהם עושים בייצוא. ביחס לאבטלה, אמרתי מה

שאמרתי. לורדן זה רק קו ייצור אחד מבין הרבה, ואלקטרה זה בכלל פעילות של יבוא,

אז אוציא אותם. המפעלים של ייצור המזגנים נמצאים ברמת החייל ובפתח תקווה,

באזור המרכז. אני לא רוצה להשמע דמגוגית, אבל בנושא האבטלה, טרחתי והתעדכנתי

השבוע עם שירות התעסוקה באזורים האלה. יש עודף ביקוש לעובדי מתכת. אני לא

חושבת שהבעיה הזאת היא בעיה. באזור המרכז שיעורי האבטלה מאוד נמוכים, ויש היום

עודף ביקוש באזורי התעשיה שלכם לעובדים.
שרגא סורקיס
מה אחוז המתכת בייצור מזגן?
היו"ר אברהם רביץ
אני רוצה לשאול אותך, הגב' גל ים. בשנה שעברה הייתם כאן, וזה נכון שהגעתם

אלינו בעקבות הטריקים שעשו עם השיפטינג.



ציפי גל ים;

זה מאוד פחת.

היו"ר אברהם רביץ;

אני מוכרה לחזור, ואפשר גם לראות את זה קודם. אמרנו שאנחנו עושים את זה

לשנה, כי אנחנו רוצים לבדוק מה באמת קורה בענף. כך אמרנו אז. יצאנו כולנו מתוך

תקווה שבעצם זה לא ייפגע בענף, מכיוון שעדיין הפער בין 30% ל- 95% זה פער גדול.

ובכל זאת היתה כאן פגיעה בענף, במיוחד בייצור לשימוש בארץ. נכון שהיה ייצוא.

אנחנו עומדים עכשיו עוד הפעם בפני אותו דיון. אני מוכרה לומר שאני נמצא כאן

במבוכה יחד עם חבריי חאחרים. אנחנו יודעים רק את העובדות. מר אלכס הורביץ

אומר: עזבו אותי ממספרים, העובדות הן שפיטרתי 140 עובדים, העובדות הן שאני

מי יצר ב- 50% פחות.

ציפי גל ים;

לתוצרת הארץ. אתה לא מייצר 50% פחות. כמה אתה מייצר פחות?

אלכס הורביץ;

50% פחות בשוק המקומי.

ציפי גל ים;

אני שואלת לגבי השנה לעומת שנה שעברה.

דני הורביץ;

היו"ר אברהם רביץ;

על כל פנים, אני מוכרח לומר שלא קיבלנו תשובות חכמות מהיצרנים. גם

מהממשלה אנחנו לא מקבלים תשובות מדוע זה באמת הגיע ל-50% פחות בייצור המקומי.

ציפי גל ים;

זה לא 50% פחות.

אלכס הורביץ;

אבל אלה עובדות, ובשנה הבאה זה יהיה 90% פחות.

בועז סופר;

יש נקודה אחת עיקרית שאי אפשר להתעלם ממנה, וכולם פה קצת עצמו עיניים,

ואמרו את זה בפה רפה. אין מה לעשות, הצרכנים מבקשים מזגנים מקוריים.

היו"ר אברהם רביץ;

שמעתי,

דני הורביץ;



למה אנחנו פה? כי עברה שנה, ואנחנו רוצים לראות מה קרה. אנחנו המדינה

היחידה בעולם שמחייבת להרכיב מזגן. כמדינה כזו, היינו מצפים שתהיה פה תעשיה

מפוארת שתשתלט על כל אירופה, והפלא ופלא, בגלל שאנחנו מחייבים מזגן, אז רואה

בזה הגב' גל ים כהלק מהרכב, שזה מעוות. מזגן הוא לא הלק מהרכב. קלאצ' הוא חלק
מהרכב. ואז חיא אומרת
אין לי ברירה. לא משנה בעצם מה קרה בתעשיה המקומית.

עברה שנה, היינו צריכים לשבת ולראות את ההשלכות, אבל למעשה אני לא יכולה

להפריד בין מזגן מקורי לבין מזגן לא מקורי.

שרגא סורקיס;

לפני שנה היה דיון. הירידות השנה הן של 50% בייצור המקומי, בניגוד לכל

תחזית מוקדמת. מה יהיה בשנה הבאה כשזה יירד ב- 90%?
היו"ר אברהם רביץ
חברים יקרים, אני מאוד מודה לכם, למשלחות. כעת אנחנו רוצים להשאר בפורום

מצומצם.

בי י גה שוחט;

ההסטה שחיתה ליותר יבוא אורגינלי, היא נבעה מכדאיות כלכלית?
קריאה
לא, הצרכנים לא רוצים מזגנים מקומיים, ואי אפשר להכריח אותם לקחת את

המזגנים האלה.
היו"ר אברהם רביץ
חברים, יש כאן מבוכה אמיתית. מצד אחד זה ירד לייצור מקומי. זה מה שהצליח

לעשות י יצור.
ישעיהו בן יהונתן
לא רציתי להתווכח איתו. זה לא ירד ב- 50%, אבל לא רציתי להתווכח על 10%

יותר או 10% פחות. בעצם הם מבקשים אפס מכס אצלם, ו- 95%על קיטים מיובאים.
חיים אורון
מר בן יהונתן, אני רוצה להבין למה מכס של 30% על המזגנים, בהוצאת סיפור

הקיטים, כשכולם אומרים שהקיטים זה טריק? למה זה לא מסתדר עם כל החוקים

הבינלאומיים? כולל מה שהוא אמר בסוף, שלמרות שהחוק הישראלי אומר שהמזגן הוא

חלק מהרכב, אבל המזגן מבחינה בינלאומית הוא לא רדיו. אז השוק יפעל באופן יותר

טבעי. אוטו עם מזגן זו יחידה אחת, ויכול להיות ש- 100%מהמכוניות יהיו בזה. אין

לי בשבילו תשובה. לפחות את פלח השוק הזה של הקיטים, שהוא טריק, כי מביאים את

המזגן של מכונית, קנו אותו באותו מפעל, שמים אותו במכולה נפרדת, משלמים לו

/,'20, אני לא יודע אם זה 20% או מחיר אחר בעד הרכבה, אז הלקוח קיבל אוטו

מיצובישי הכל אורגינל, ושילם את זה אורגינל. הוא רצה מזגן מפוצל כמו רדיו, יש

מחיר לרדיו. מה לא מסתדר בהצעה הזאת?



ישעיהו בן יהונתן;

לא מסתדר, ראשית, זה אם אתה קורא לזה "טריק". זוז "טריק" לגיטימי. אם הוא

מייבא את הקיט עם המכונית ומרכיב אותו, אתה יכול לומר שזה בלוף, אבל אם הוא

מביא אלף קיטים ומאתיים מכוניות, על סמך מה אני יכול לומר לו שזה בדיוק אותו

חלק של המכונית? אלה שני דברים נפרדים, מכוניות וקיטים. אנחנו צריכים לקלוט את

הדבר הזה. על פי ההסכמים הבינלאומיים, אני חייב לקבל את זה. אני לא יכול ליצור

אפליה של הייצור המקומי לעומת היבוא. אני משתתף בכל המשא ומתן של הסכמי הסהר

של מדינת ישראל, ואהד הסעיפים הברורים שם, וכל פעם זה הו זר על עצמו: לא יוטל

מס בישראל, תחליף של מכס, שיפלה בין היבוא והייצור המקומי. זה סעיף שעומד בפני

עצמו וחוזר בכל ההסכמים הבינלאומיים. אני לא יכול לומר שעל הקיט המיובא שנרכיב

אותו בארץ, יוטל מס של 95%, ואם אני מרכיב את הקיט פה, יהיו פחות מיסים. זה

מחייב אותך לתת אותם תנאים על קיט מיובא ועל קיט מייצור מקומי.

עד היום ניתנה הגנה עצומה, הגנה של 60% רק במס קניה, ואמרתי שיש גם הגנה

של מכס במדינות מסויימות, וזה בנוסף.

מיכאל קלי י נר;

אני רוצה לשאול, נניח שיש מוצר, למשל רדיו, שיש עליו 100% מכס, אבל אם

אני קונה רמקול לחוד, יש עליו רק 50% מכס. אם אני קונה רדיו, וגם רמקול אחר

שהוא שונה, לא מאותה הברה או מודל, ומרכיב את הרמקול הזה, אז ברור שאני משלם

עליו 50% מכס, אם הוא מיבוא או אם הוא מתוצרת הארץ. אם אני מביא בדיוק את

הרמקול של הרדיו עם הרמקול, אני הושב שעליו אני יכול לומר שתשלם 100%.

ישעיהו בן יהונתן;

המכס מספיק חכם כדי לעשות שעל רמקולים ועל מערכת יהיה אותו מס. נאמרה כאן

קודם על ידי מר שוחט דוגמא של רדיו עם מכונית. לו היינו מייצרים רדיו בארץ,

הייתי חייב להטיל על זה אותו מס כמו שאני מטיל על רדיו ביבוא. זה מה שאנהנו

אומרים. על קיט מיובא ועל קיט מייצור מקומי יש אותו מס.

בי יגה שוחט;

אם אתה פותח את העסק, אין שום סיבה, אני אומר את זה בכאב, שהם יקבלו מצב

מועדף על פני האחרים.

מיכאל קליינר;

יש ערך מסויים לאורגינליות. מבחינת האפליה, מי יצר את ההגיון האחר?

מבחינת האפליה, אם אני אומר שאני לא ממסה את זה אם זה מיבוא או יצוא, אלא אני

ממסה מבהינת האם אורגינלי או לא אורגינלי, ואז אני אומר שהלא אורגינלי מהארץ

ומחוץ לארץ, שניהם 30%. האורגינלי יהיה תמיד 100%.
כלי מונין
יש לי שתי תשובות כדי לענות לך. התשובה הראשונה במישור של ההסכמים

הבינלאומיים, שהיו הרבה ויכוחים על זה בערכאות הבינלאומיות השונות, וגם

ההסכמים עצמם בנויים כך, ואמרתי זאת כבר, שמדובר על איסור אפליה בין מוצרים

דומים או תחליפי ים. דומים זה דומים בהכל, זאת אומרת, אם הם אותו דבר, אותה

אריזה, משמשים בדיוק לאותו דבר, הכל דומה. תחליפיים, התחליפיות נבחנת מבחינת

הפונקציונליות. אם מבחינת הפונקציונליות הם מבטאים אותה פעולה, ואפשר להחליף

אחד בשני, אז לא נכנסים שיקולים של איכות, לא נכנסים שיקולים של אורגינליות

וכדומה. י ,



מיכאל קליינר;

כל זה בין חו"ל לארץ.
נלי מונין
צבי הנדל;

חבר הכנסת קליינר אומר שעל דבר לא אורגינלי, בין אם מתוצרת חוץ ובין אם

מתוצרת הארץ, אין אפליה.

נלי מונין;

אורגינל ולא אורגינל הם מוצרים תחליפיים, ואסור להפלות ביניהם. זאת השורה

התחתונה. דבר נוסף שאני רוצה לומר לוועדה, שאני לא בטוחה שהוועדה מודעת אליו,

הוא שהאנשים האלה קיבלו הגנה נוספת שהיא לא חוקית, והערנו לאגף המכס על כך.

השאלה האם הרכב כולל מזגן או לא כולל מזגן, נבהנת כאשר מוציאים את הרכב משער

הנמל, משחררים אותו מהנמל, מהמכס. להם ניתנה אפשרות להתקין במזגנים שלהם בתוך

מחסני רשות המכס, כך שכאשר הרכב הגיע למוכס כדי לשחרר אותו, למעשה הוא היה רכב

עם מזגן, ולפי תעריף המכס, אם קוראים אותו כפשוטו, המזגן היה אמור להיות ממיסה

ב- 95%, ואף על פי כן מיסו את המזגן שלהם כאילו לא הותקן ברכב לפני ששיחררו

אותו מהנמל. הם קיבלו פה עוד הטבה-

מיכאל קליינר;

מצד אחד יש פה בעיה, ומצד שני יש תחושה שזה ייצור מקומי חשוב.

ציפי גל ים;

במה הוא חשוב יותר מכל תעשיית הטכסטיל? מכל תעשיית הרהיטים? מכל תעשיית

המזון? פשוט נוצרה שמורת טבע לא בכוונה, בגלל מיסוי הרכב, שמורה שלא הגענו

אליה בתוכנית החקיקה. אנחנו מגיעים אליה היום מאוד מאוהר. אתה אומר שקשה לך

להתסכל להם בעיניים, תאמין לי שגם לי, אבל תשאל את עצמך איך תסתכל בעיניים

לעובדי הטכסטיל, ואלה תעשיות פריפריה. חשפת את כל תעשיות הפריפריה. הם היום

נמצאים עם מס של 20%, עם הגנה של עשרים וכמה אחוז, וגם היא הולכת לרדת בהדרגה.

פה הורדת מ- 95% ל- 65%.

י צחק כהן;

שיקולי המס שלך מתחשבים תמיד ב- . עיין ערך; שיפוי מס.

ציפי גל ים;

140 העובדים בשטח התעשיה של פתח תקווה ורמת החייל, שיש שם עודף ביקוש

בשירות התעסוקה.

בועז סופר;

הם ממלאים טפסי עובדים לעובדים באזור אשקלון.



ציפי גל ים;

מסיעים היום עובדים לאזור הזה מאשקלון.

יצחק כהן;

- התוצאה תהיה אבטלה.

ציפי גל ים;

פה תשאל במה הם יותר טובים, ובכמה הם יותר טובים. תזכור שכבר שנה שלמה,

בשנה הזאת, רסקור היה היחיד שנכנס לבעיות עוד קודם, אחרי הטלת ההיטל. בר לוי

קנח את רסקור. אחרי חטלת חהיטל, לא מזמן, יש תוכניות הרחבה לבניית מפעל חדש

לאלכס אורגינל. ועכשיו אתה רוצה לחזור אחורה ולהעלות להם בחזרה מ- 65% ל -95%?
היו"ר אברהם רביץ
למה הוא מתכנן מפעל חדש אם הייצור שלו ירד?

ציפי גל ים;

משום שהייצוא שלו גדל מחר מאוד.

בועז סופר;

הוא נמצא על קרקע יקרח ברמת החייל. הוא מתכנן מפעל חדש. לפני שנה הוא שאל

אותנו האם להמשיך לתכנן. כל חודש הוא התקשר, ואמר שהוא עצר את התכנון. אחרי

חמישה חודשים אמר שהוא נשאר בתכנון. שאלתי אותו למה, והוא אמר שהוא יושב על

קרקע יקרה ברמת החייל. יש פה תעשיה שמתמחה היטב בנישות.

ציפי גל ים;

זה תלוי, יש פה כל מיני מפעלים. אלכס אורגינל מספק את כל המזגנים

למרצדסים של אירופה. זה מה שהוא עושה היום. מזה הוא עושה הרבה כסף. בר לוי

מנסה להכנס ל-

מיכאל קליינר;

נשאל כאן, ובצדק, אם הוא מגדיל את הייצוא, למה הוא צריך לפטר עובדים?

ציפי גל ים;

כי בשלב הראשון יש התאמה, ואז הוא-

מיכאל קלי י נר;

השאלה שלי הוא מול הקיטים. מה שלא מסתדר לי פה זה הנתונים. כלומר, האם

הירידה שלו היתה כי סך הכל ההרכבה המקומית ירדה, או בגלל שינוי יחס בינו לבין

הקיטים?

בועז סופר;

סך הכל כלי רכב מייבוא, ירדו בצורה יחסית משמעותית. זה פגע גם בייצור

המקומי, מבחינת היקפי הזמנות. פגיעה נוספת שהיתה, זו היתה הסטה. אנחנו חשבנו



שיש להם כביכול מלחמה עם הקיטים. התברר שיבואנים וצרכנים מוכנים לשלם את תוספת

ההפרש בין 30% ל- 95%. הפגיעה היתה מורכבת בעיקר ממעבר להתקנה בקווי הייצור. הם

אמרו נכון, בשנת הדגם 1998, מיצובישי וטויוטה ועוד כמה יצרנים הביאו קיטים.

היום, היחידים כמעט שמביאים קיטים, זה מיצובישי.
ישעיהו בן יהונתן
גם הוא הפסיק להביא קיטים.
בועז סופר
לא, הוא עדיין מביא. הייתי אצלו בפגישה לפני שלושה ימים. התשובה פשוטה.

מיצובישי כריזמה ההדשה מגיעה מאירופה. על אירופה אין 10.5% מכס שיש על קיטים

מהמזרח הרחוק. ה -10.5% האלה עדיין נותנים לו את התמריץ. אבל אם הוא היה ממשיך

לייצר ביפאן, הוא אמר לי, זה כלכלי טהור. הוא כמדיניות אמר לי: תראה, זה כסף.

אם היום תיתן לי אפס, אני לוקח מקורי, אין פה בכלל שאלה. הוא אומר: גם אם

תיתן לי פער מסויים, בין 500 ל-700 או אלף שקל, זה לא משהק אצלי. אני מוכר את

כלי הרכב, קונים ב-80-91 אלף שקל, אלף שקל זה לא משהק. שאלתי יבואן אם 500 שקל

זה הרבה או מעט. הוא אמר שזה תלוי, בכלי רכב שהוא מוכר להברות השכרה, זה הרבה.

אם זח לשוק הפרטי, הוא לא מוכן, כי הוא מקבל טענות, למרות שחייבים לציין שלא

היתה להם בעיה במזגנים המקומיים. מבחינה טכנית, אין להם טענות קשות ליבואנים.

הטענות הן בעיקר משקעים הסטוריים של הצרכנים.
היו"ר אברהם רביץ
אני מוכרח לומר שעד עכשיו לא שוכנעתי שהפער הזה של בין 30% ל -95% איננו

פער משמעותי. למה להביא את זה לאפס?
חיים אורון
הבעיה היא של ה- 60%, של הקיטים.
היו"ר אברהם רביץ
זה מזל שאפשר להביא את זה ל- 60% בארצות האלה. לא מסתדר לי שלא תהיה השפעה

לצרכן, כשהוא הולך לקנות. זאת אומרת, הוא יחליט לקנות את אלכס אורגינל רק אם

זה יהיה אפס מכס, ואם זה פער של 65%, זה לא ישפיע עליו?
אברהם הירשזון
יש לי שאלה אליך. אם אתה אומר כמו שהגב' גל ים אומרת, שהיום הולכים לקראת

כל הנושא של האורגינל, והפער הקטן לא מעניין כבר את האנשים, וכוי וכוי, אז זה

נותן תשובה. מה איכפת לך?
צבי הנדל
מול הסכמי הסחר אתה לא יכול.
ציפי גל ים
אני מודיעה לך שאם אתה נותן היום 95% הגנה לתעשיות נוספות, יהיו לך פה

עוד מפעלים.



יצחק כהן;

מבחינה ערכית אני לא יודע מה יותר טוב. מאתיים אלף מובטלים, או-

ציפי גל ים;

לא מכסים אבטלה בזה שאתה מסבסד-

צבי הנדל;

היקף השיווק של הייצור ירד, כנושא מרכזי, לא בגלל המכס,

יצחק כהן;

רק בגלל המכס.

צבי הנדל;

אלא בגלל שמייבאים אורגינל. פחות מכוניות מצד אחד, ומצד שני, גם אם ישאלו

אותי אם אני מוכן לשלם עוד 800 שקל ויהיה לי מזגן אורגינלי, בוודאות אני אומר

שכן. וכך גם אתה וכולם.

אברהם הירשזון;

מה אתה רוצה?

צבי הנדל;

להשאיר את זה כמו שהיה.

ציפי גל ים;

בזה שאתה מעודד תעשיה ב- 95%, היא לוקחת משאבים מתעשיה אחרת שהיתה יכולה

לקום באותו אזור תעשיה, שיכולה להיות גם בלי ההגנה של ה- 95%. זאת התשובה. אני

לא יכולה לתת לך דוגמאות, אבל זו לא תיאוריה. בשנת 1992 עמדנו במצב הזה, עשינו

חשיפה של התעשיה הישראלית, וירדנו מ- 11.5% אבטלה, ל -6% אבטלה, למרות שחשפנו את

ענף הטכסטיל. אתה מסובב במיסוי מתעשיה יעילה ללא יעילה. המובטלים נוצרו בין

1996 ל-1997. ב-1996 שיעור האבטלה היה מאוד נמוך.

י צחק כהן;

למה הם נוצרו?

ציפי גל ים;

מסיבות לחלוטין לא שייכות לכלכלה.

יצחק כהן;

אני מבקש התייעצות סיעתית.

חיים אורון;

אני רוצה להבין את הסיפור של 48% ו- 60% באמצע.



ציפי גל ים;

אין 60%.
חיים אורון
יש 48% פלוס 10%.
נלי מונין
30% פלוס תמ"א שזה , 48% ריאלית.

חיים אורון;

וזה הקיטים. אני רוצה שיציעו לנו הצעה איך לגמור את הטריק הזה.

ציפי גל ים;

הוא נגמר לבד. יש לך שיעור מכס אהוד לאוטו כולל מזגן, ושיעור מכס אחד

למזגן שאפשר להרכיב אותו באוטו, וזה המזגן הנפרד, בין אם הוא של אלכס, ובין אם

הוא קיט. אתה לא יכול לשים שני שיעורי מכס, לפי מאיפה הוא בא.

חיים אורון;

על הייצור המקומי 30%, ועל היבוא 95%.

ציפי גל ים;

זה בניגוד להסכמים הבינלאומיים.

צבי הנדל;

אני מבקש שהנושאים של מע"מ לא יידונו היום, אלא כשיבוא התיקון גם על-

יצחק כהן;

אני מבקש התייעצות סיעתית על הכל.
היו"ר אברהם רביץ
עו"ד נלי מונין, הייתי רוצה לבקש את שרותייך הטובים. חבר הכנסת קליינר

העלה בדרך אחת את השאלה, ועכשיו מעלה את זה גם חבר הכנסת חיים אורון. האם יש

שאילתא באיזושהי ועדה משפטנית שעוסקת בהסכמים הבינלאומיים, לשאול את השאלה

באופן ישיר? אנחנו במדינת ישראל רוצים לחוקק את החוק הבא, לומר כך: כל מזגן,

בין ישראלי ובין מחו"ל, משלם את אותו מכס 30% אנחנו מתי ישרים עם החוקים של

השוק הבינלאומי. פרט למזגנים אורגינליים, בין אם הם באים מורכבים ברכב, ובין

אם הם באים שאינם מורכבים ברכב, הם משלמים מס אחר.

נלי מונין;

אין לך אפשרות לעשות את זרז.



היו"ר אברהם רביץ;

איך את יודעת?
נלי מונין
משתי סיבות. מהסיבה המהותית שגם החברות שכביכול יש להן מזגן מקורי כמו

מיצובישי וחברות כאלה, זה לא מזגן שבהכרח מיצובישי מייצרת אותו. לפעמים יש לה

קבלן משנה שהיא קשורה איתו בהסכם, והוא מייצר לה את המזגנים.

היו"ר אברהם רביץ;

אין שם מיצובישי על המזגן?
נלי מונין
לא בהכרח.

היו"ר אברהם רביץ;

אבל אם יש שם מיצובישי, אני יכול לעשות את זה?

קריאה;

אז מחר לא יהיה.

מיכאל קליינר;

סליחה, זה סותר את מה שנאמר כאן. מר הורביץ אמר שהם מרכיבים לבד את

המזגן.

נלי מונין;

זו אחת השאלות הראשונות ששאלתי אותם, והתשובה שקיבלתי מחם, ואפשר להפנות

את השאלה אליהם, שלא בהכרח חברות שמייצרות את הרכב, מייצרות גם את המזגן לרכב.

חוה בן ארי;

אני ממשרד התחבורה. קודם כל, בעניין הקומפוננטים, ניתנה קודם דוגמא של

קלאצ'. כשקלאצ' יביא בקונטיינר כקלאצי, הוא ישלם מיסים אחרים, וללא קשר אם הוא

הלק חובה או לא.

היו"ר אברהם רביץ;

זה חלקי חילוף, גם אם הוא אורגינל.

חוה בן ארי;

בנושא של המזגן, המזגן מורכב מהרבה קומפוננטים. שאל מר בן-נון אם יש להם

OAM, אין להם OAM. על פי רוב זה צינורות לחוד, קומפרסור לחוד, ואין עליו מותג.

עוד נקודה, היא שנתתם שנה לראות מה קרה. בסך הכל זה כן נגע לליבי. בשנה

הזאת כן קרה משהו, והסיבה היא לאו דווקא השיפטינג. היום המגמה היא להכניס את

החשיפה גם לענף הזה. יכול להיות שהחשיפה בכל מקרה היתה מגיעה, אבל יש עוד



אלמנט פה, ולא היה לי כל כך נוח לדבר עליו, וזה האלמנט הצרכני, שפה ושם

גימגמו, ומר סופר הזכיר אותו. יש בעיה, שמר בן-נון בא, כחול-לבן, והכניס כשישה

דגמים שלו לאלכס אורגינל. אני לא יכולה לספר לכם על שעות של הכאב של התלונות

שהצטברו אצלנו. הוא בא עם אידיאולוגיות. אני אומרת פה את זה, ואני לא רוצה שזה

יתפרסם, מר בן-נון הפסיד לקוחות רבים. אני עמדתי לשלול לו את רשיון היבוא,

משום שהוא לא הצליח להסתדר עם התלונות והמחדלים. אני מעריכה את זה שהוא לא

דיבר על זה.

לגבי פיאט היתה בעיה אחרת. פיאט התלבש על תחום של מכוניות קטנות, שבמקור

היצרן לא בנה עם מיזוג אוויר, אבל החוק הישראלי מחייב מזגן בכל רכב מ-1,500

סמ"ק ומעלה, פיאט, מ-1,500 סמ"ק ומטה, הביאה הרבה מכוניות, והן לא היו חייבות

על פי חוק למזגן. לכן, פיאט הביא מכוניות, הביא אותן לפיתוח, ודווקא בפיאט זה

כן רע.

היו"ר אברהם רביץ;

בזה את מסבירה את הירידה בצריכה המקומית?
חוה בן ארי
הירידה היא בגלל הטעם של הצרכן. אמר את זה מר סופר, ואמרה את זה הגב' גל

ים.
היו"ר אברהם רביץ
לא פער המכס הזה שגדל?

ציפי גל ים;

זה האיץ אולי. זה קרה בזמן קצר, במקום בזמן יותר ארוך.
היו"ר אברהם רביץ
חברים, אני חושב שאנחנו מיצינו את הדיון. אנחנו נמצאים בהתייעצות סיעתית.

אנחנו נמצאים בפני ההצבעה.



ג. צו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין (תיקון מסי 8). התשנ"ח-1998

היו"ר אברהם רביץ;

בנושא הרמקולים צריך גם כן התייעצות סיעתית?

ישעיהו בן יהונתן;

לא, הגענו להסכמה עקרונית, אין פה בעיה. יש תביעות לרמקולים, למה מהברים

את אותו רמקול- מסתבר שהמס על הרמקולים הוא גבוה, 85% מה עשו היבואנים?

הפרידו את הארגז מהרמקול, ואז יצא ששילמו הצי מס על אותו רמקול. כשאנחנו

גילינו את זה, אמרנו שלא יכול להיות דבר כזה, ועל ארגז לרמקול צריך להיות אותו

מס כמו שיש על רמקול. באו היצרנים המקומיים וטענו שאני פיגע בהם, וביקשו לדחות

את הישיבה שהיתה אמורה להתקיים. אני ישבתי איתם, ועובדה שהם לא פה. אני אומר

לכם שסיכמתי איתם, וזה מקובל גם עליהם.

היו"ר אברהם רביץ;

מר י שראל, בבקשה.

חזקי ישראל;

באמת נציגי הוועד של הענף ישבו עם מר בן יהונתן והגיעו לסיכום.

היו"ר אברהם רביץ;

אבל סיעת ש"ס רוצה לחשוב על הרמקולים.



ד. בקשה לאישור הנפקה של חברת גילץ
איוור קרשנר
בקשר לרשות ניירות ערך, ביקשו לאשר תיקון פוזיטיבי להנפקה של גילץ.

י צחק כהן;

אנהנו רוצים התייעצות סיעתית.

היו"ר אברהם רביץ;

אני מודה לכם, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 50;12

קוד המקור של הנתונים