ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 23/02/1998

אישור עמותות לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה; העברות תקציביות; הצעות לסדר היום; חוק רשות ניירות ערך (תיקון מס' 11) (תיקון מס' 4); צו היטלי סחר (היטל בטחה על יבוא טובין להגנה על הייצור המקומי) (הוראת שעה) (תיקון, התשנ"ח - 1998; צו היטלי סחר והיטל בטחה על יבוא גלידה), התשנ"ח - 1998; צו לעידוד החיסכון (מעריב החזקות בע"מ); צו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין (תיקון מס' 4) התשנ"ח- 1998; צו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין, התשנ"ח - 1998; שינויים בתקציב לשנת 1998

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע - עשוה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 242

מישיבת ועדת הכספים

שהתקיימה ביום שני, כ"ז בשבט, התשנ"ח (25 בפברואר, 1998) בשעה 10:00
הנוכחים
חברי הוועדה: מיכאל קליינר- מ"מ היו"ר

זאב בוים

נסים דהן

צבי הנדל

יהודה הראל

אופיר פינס-פז

אמנון רובינשטיין

אברהם שוחט

שלום שמחון
מתמנים
שמעון וייס - הרשות לניירות ערר
משרד התמ"ס
אריה בר

א. צוק

פ. קוצר

גבריאלה כהן

דבי מילשטיין
משרד החקלאות
דני קריצ'מן - מנכ"ל

ע. שביט

ד. הראל
משרד האוצר
ג. שמי

ר. צרויה

דוד יהושע

יהושע בן-יונתן

יאיר פלג

ב. סופר

הראל בלינדה

רון אילון

א. ברקן

הילה אייל

נטשה מיכאלוב

דרורה ליפשיץ

א. שרון

שמואל לשם - המרכז החקלאי

חזקיה ישראל - התאחדות התעשיינים



י. לימור - מועצת החלב

עומר גולעד - גולמט בע"מ
חברת תעמס חומרי בידוד בע"מ
עדה טייבר

שבתאי טייבר
מנהל הוועדה
אייוור קירשנר
יועצת כלכלית
סמדר אלחנני
יועצת משפטית
אנה שניידר
קצרנית
לאה קיקיון
סדר היום
1. העברות תקציביות

2. צו לעידוד החיסבון (מעריב החזקות בע"מ)

3. הצעות לסדר היום

4. חוק רשות ניירות ערר (תיקון מס' 11) (תיקון מס' 4)

5. צו היטלי סחר (היטל היצף על צמר זכוכית מטורקיה)

6. צו היטלי סחר (היטל בטחה על יבוא טובין להגנה על הייצור

המקומי) (הוראת שעה) (תיקון), התשנ"ח - 1998

7. אישור עמותות לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה

8. צו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין (תיקון מס' 4)

התשנ"ח-1998

9. שינויים בתקציב לשנת 1998

10. צו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין, התשנ"ח - 1998

צו היטלי סתר (היטל בטחה על יבוא גלידה), התשנ"ח - 1998



העברות תקציביות
היו"ר מיכאל קליינר
אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה. נפתח בהעברות תקציביות.
גיא שני
בבקשה הראשונה, מספר פניה 0016, מדובר בשינוי פנימי בסעיף 17 - תאום

הפעולות בשטחים. הבקשה היא לתקצוב בודקים ביטחוניים במעבר קרני ולווי סחורות

פלסטניות ממעבר ארז. בטעות לא תקצבנו את זה השנה. מדובר בעיכוב עד העברת

העניינים לרשות שדות התעופה. אנו ממשיכים בנושא ברבעון הראשון, עד אפריל.
היו"ר מיכאל קליינר
איו הערות לחברים. הבקשה אושרה. תודה.



צו לעידוד החיסכון (מעריב החזקות בע"מ)
איוור קירשנר
יש פה פניה של הרשות לניירות ערך בענייו הנפקה של מעריב החזקות בע"מ. הם

היו צריכים לצאת השבוע והגישו שינויים. הם מבקשים אישור חיובי.
היו"ר מיכאל קליינר
אם אין הערות - אישרנו. נעבור להצעות לסדר.



הצעות לסדר היום
אמנון רובינשטיין
יש לי שתי הצעות לסדר. האחת בנושא שכר המינימום, והשניה היא נושא שאני

רואה בו דוזוף. נושא שכר המינימום והאבטלה הוא נושא פרובלמטי. אומר את האמת -

שיעורי שכר המינימום בארץ אינם גבוהים. יש חוק, ואני גם איש ריאלי. לא יהיה רוב

כלשהו לביטול החוק הזה. מצד שני אני חרד לקבוצה נוספת של מפעלים שייסגרו כעת.

אלה מפעלים שאולי צריכים להיסגר, אך לא במכה אחת, ולא בקשיים החברתיים האיומים

שנוצרים. האבטלה היא מכה קשה תמיד. אבטלה בפריפריה היא דבר בלתי אפשרי.

לכן ההצעה שלי היא לכנס את ועדת הכספים לדיון דחוף עם שר האוצר, עוד
השבוע. הצעתי היא פשוטה
שכר המינימום יעלה, אבל למפעלים שיוגדרו על ידי ועדה

מיוחדת, ציבורית, סטטוטורית, כעומדים בסכנת סגירה - הממשלה תוותר או תדחה חלק

מההוצאות הסוציאליות שהם משלמים עבור העובד, בשיעור העלאת שכר המינימום. גם

מבחינת הוצאת הממשלה, תשלום דמי אבטלה או הבטחת הכנסה הוא יותר גבוה מההפרש

השולי הזה של העלאת שכר המינימום. אני גם לא מדבר על פתרון קבוע, אלא על פתרון

למצוקה חברתית קשה, בזמן הנראה לעין.

אם ייסגרו עשרים מפעלים, כאלה שעומדים על סף רווחיות כבר היום, אנו נראה

כאן עוד כמה אלפי מובטלים. זה גם נטל כספי כבד על החברה.
היו"ר מיכאל קליינר
אתה מציע להטיל את הנטל על הממשלה. היה אפשר להציע, נניח, שבאותם

מפעלים כאשר האלטרנטיבה היא או להיות מפוטרים - שבהסכמה עם ההסתדרות לא יעלה

שם שכר המינימום, או יועלה במחצית.

אמנון רובינשטיין-.

אין לזה סיכוי. הרי יש חוק.
יהודה הראל
מה החוק?
אמנון רובינשטיין
החוק אומר שההעלאה היא אוטומטית. טייס אוטומטי. אישרנו את זח.
היו"ר מיכאל קליינר
זה חוק שאי אפשר להיות נגדו, אבל כבר אז, אני רוצה להזכיר לחבר הכנסת אמנון

רובינשטיין, הממשלה היתה נגד, והיא נאנסה להצביע בעד. היתה התנגדות. הבינו שהדבר

הזה יכול ליצור אבטלה, אבל זה מסוג הדברים שאי אפשר בילתם.
אמנון רובינשטיין
אני מציע הצעה מינימלית של דחיית התשלום, לא ויתור על המס. מבחינה כספית,

אבטלה תעלה יותר מאשר הויתור הזה. אני לא מדבר על המתיר החברתי. צריר להבין שאנו

עומדים בפני מצוקה גדולה מאד.
יהודה הראל
על איזה מפעלים אתה מציע להחיל את זה? על מפעלים שיקבע משרד התמ"ס?
אמנון רובינשטיין
לא. אני אומר שנקבע ועדה ציבורית שתבדוק. ההגדרה היחידה היא שזה יהיה

מפעל שאם יעלה בו שבר המינימום הוא ייסגר.
יהודה הראל
למה לא להשאיר את זה לשר התמ"ס?
אמנון רובינשטיין
אני מובן לשמוע. נקיים דיון. אני מובן שזה יהיה באחריות שר. אני אומר לבם:

סגירת מפעלים בימים אלה, ואנו יודעים איפה הם ממוקמים, תהווה בעיה. אנשים שבל

חייהם עבדו, ייפלטו ממעגל העבודה, ולא מדובר באנשים צעירים, בי הם לא הולבים

לעבודות באלה. אנו חייבים לעשות משהו.
היו"ר מיבאל קליינר
הרעיון מעניין.
סמדר אלחנני
שבר המינימום הוא בל נ: ר נמור, שברור שזה לא נורא. ההצעה הזו, שהממשלה

תתערב, ותעזור למובטלים, הייתי מתנה תנאי במקביל, שיאמר שאותו המפעל יגיש את

דו"חות השבר שלו לבל עובדיו, ואחרי שיתברר שהוא הוריד את אותה התוספת משבר

הבבירים, או השבר הממוצע, או בל שבר אחר - בולל דיבידנדים של בעלי מניות, רק אז

יקבל את עזרת הממשלה.
אמנון רובינשטיין
אני מקבל את הדברים לגבי השבר. לגבי המניות והדיבידנדים - אני לא יבול לדון

על בר.
יהודה הראל
אם את משאירה את זה לשיקול שר, הוא לא חייב לקבל את זה.
סמדר אלחנני
אם סך כל ה- pay roll שלו לא השתנה, והוא חילק את זה אוורת, אז הוא יוכל לקבל

את העזרה הממשלתית.
אמנוו רובינשטיין
אני מקבל את ההצעה, אם כי יש לדעת כי השכר במפעלים האלה אינו גבוה.
סמדר אלתנני
יש גם הנהלה במפעלים האלה.
היו"ר מיכאל קליינר
אם אני מבין נכון את דברי חבר הכנסת אמנון רובינשטיין, מדובר על מפעלים שהם

על סר התמוטטות, על סף סגירה.
סמדר אלתנני
אבל תראה איזה שכר יש לבכירים שם.
היו"ר מיכאל קליינר
כמה זה יכול לעלות למדינה - בהערכה גסה?
סמדר אלחנני
מקבלי שכר המינימום הם בערך 10% מן העובדים.
אמנון רובינשטיין
אבל אני לא מדבר על כל העובדים.
יהודה הראל
אם אתה מוסר את העניין לסמכות של שר, ובונה זאת כר שהוא לא יהיה חשוף

לבג"ץ של מפעל שלדעתו היה צריר לקבל את זה ולא קיבל, אז השאלה לכמה מפעלים זה

יינתן תהיה נתונה להחלטה של הממשלה.
סמדר אלחנני
אם יתקבל גם התנאי שאני הצעתי, ההוצאה תהיה קטנה.
אמנון רובינשטיין
אני מוכן לקבל את זה, אבל אני אומר לכם. שוחתתי עם חלק מהמפוטרים. אם זה

דבר שאין מנוס ממנו, ונגזר דינה של התעשייה הזו, אז נחכה שנה. אולי תהיה צמיחה

במקומות אחרים במשק.
יהודה הראל
זה לא יעזור לעובדים האלה, אתה יודע.
היו"ר מיכאל קליינר
אבל זה נכנס לקטגוריה של עזרה נקודתית.
יהודה הראל
אבל מצבם לא ישתפר.
אמנון רובינשטיין
בתקופה שהיתה צמיחה גדולה במשק, נסגרו מפעלים, אבל הביקוש לעובדים היה

כה גדול שחלק גדול מהם מצאו עבודה.
היו"ר מיכאל קליינר
זה נחשב כדחיית תשלום?
אמנון רובינשטיין
כן.
נסים דהן
בלי תאום מראש, זה היה הנושא שרציתי להביא לדיון דחוף בוועדה. מה שקורה

בימים האחרונים במשק מתייב דיון דחוף בוועדה. אני קושר את המצב לתוכנית החשיפה.

יש מספר ענפים שנפגעים. בהתחלה ראינו את זה בענף הטקסטיל. היום אנו רואים זאת

במוצרי העץ. תוכנית החשיפה של הממשלה היתה מהירה מידי. בימים אלה תוכנית

החשיפה מגיעה לשלב המקסימלי שלה, שאריות המפעלים נפגעים מכך.
אמנון רובינשטיין
לא בטקסטיל. בענף הטקסטיל יש עוד ארבע שנים.
נסים דהן
טקסטיל כבר נגמר. אין טקסטיל יותר.
אמנון רובינשטיין
זה לא נכון שאין טקסטיל יותר. יש טקסטיל מתוחכם.
נסים דהן
לטקסטיל מתוחכם החשיפה לא תזיק. אני מדבר על התעשיות המסורתיות בענף

העץ. כולנו מכירים את הדוגמה של "עץ לבוד" שנסגר. זה רק קצה הקרחון. מתור מכתבים

ופניות טלפונים שקיבלתי, למדתי שאנחנו בפתח של משבר אבטלה שיבוא בבת אחד, של

אלפי מפוטרים. זה בעיקר בגלל תוכנית החשיפה והמדיניות של בנק ישראל. מדיניות בנק

ישראל לא תלוי בנו, אך תוכנית החשיפה תלויה. אנחנו יכולים להתערב בזה.
אמנון רובינשטיין
יש לנו הסכמים בינלאומיים על כך.
נסים דהן
אפשר לבקש שזה יהיה לעוד שנתיים, במקום שיהיה לעוד שנה.
אמנון רובינשטיין
אתה צודק לגבי מדינות שלישיות.
נסים דהן
בגלל תוכנית החשיפה יצרנים מתחום תעשיית העץ והכבלים לא מצליחים

להתמודד עם המחירים מחו"ל. לכן אני מבקש לקיים כאן דיון דחוף, להזמין לכאן את כל

בעלי המפעלים, התעשיינים, ולשמוע מהם האם זו הבעיה היחידה. יבואו נציגי הממשלה

ויציגו גם את הצד השני של המטבע. יכול להיות, שיש שם גם בעיה של התייעלות.
אמנון רובינשטיין
כאשר פתתנו את המפעלים של חברת החשמל למכרזים בינלאומיים הורדנו את

ההוצאות - - -
היו"ר מיכאל קליינר
אנו לא נקיים עכשיו את הדיון, זוהי רק הצעה לסדר. אני מציע שנזמין לישיבה מחר

בעניין חגיגות ה- 50 את נציגי התמ"ס כדי לקבל נתונים לגבי מה מרכיב העלאת שכר

המינימום באבטלה ומה צפוי, נתונים על החשיפה. לדיון נזמין את נציגי התמ"ס, נציגי

האוצר, ואת התעשיינים. אלה המרכיבים שיכולים לצייר את התמונה במלואה.
יהודה הראל
בנושא החשיפה אני נחכיר שאנו מייצגים גם את העובדים אך גם את הצרכנים. זאת

אומרת - אנו מפילים עליהם מחירים גבוהים יותר. מספר הצרכנים זהה למספר העובדים

במדינת ישראל.

שנית, היה מקרה של בעיה, שבכות האלימות של ועד העובדים נמנע קידוח

ש"מקורות" זכתה בו ברמת הגולן. ניסינו להכרית אותם, והם דרשו כל מיני דרישות
משונות
שישלמו להם במזומן ומראש. הסוף של הסיפור, לאחר שנכשלנו ביכולתנו לכפות

על הנהלת "מקורות" לא להיכנע לוועד ולבצע את העבודה - חברת מי גולן התייאשה. היא

הזמינה את הקידוח הזה משבדיה. ציוד מיוחד מובא לארץ, עם צוות מיוחד. המחיר

שמשלמים עבור כל זה הרבה יותר זול מהמחיר ש"מקורות" דרשה. בושה בשבילנו.
אמנון רובינשטיין
אני שומע בתקשורת הודעות מתחלפות, כל כמה דקות: חלוקת האנטיביוטיקה

חינם. כמה זה עולה? אני מוכרח לומר שזה נראה לי דבר מוזר ביותר. אתמול הודיעו שזה

יהיה בתשלום, ואחר כך הודיעו שזה יהיה בחינם. אם אנו מתכנסים מחר, אני מבקש שנקבל

מהאוצר ידיעה - כמה זה עולה.
היו"ר מיכאל קליינר
בזמנו דנו בכר בוועדת המשנה. אישרנו זאת בוועדת המשנה, מתור הנתה שזה

יחולק חינם.
אמנון רובינשטיין
חל שינוי בנסיבות.
אברהם שוחט
לא דיברנו על זה, אבל הסכום שהלר לביולוגי חיה בערר 50 מיליון ש"ת מתור

הרבע מיליארד.
אמנון רובינשטיין
הנזק לבריאות הציבור מחלוקת אנטיביוטיקה קשה להערכה. האנטיביוטיקה הזו

מסוכנת ועושה חורים בקיבה. זה דבר ידוע. צריך לברוח מזה. אני ממש לא מבין את

ההחלטה הזו.
היו"ר מיכאל קליינר
מי עוסק בבריאות? ועדת הכלכלה?
אמנון רובינשטיין
אנחנו עוסקים בכל דבר. ועדת הכספים יכולה לעסוק בכל דבר שעולה כסף.
היו"ר מיכאל קליינר
אני מניח שזה נושא שוועדת הכנסת גם תדון בו.



חוק רשות ניירות ערך (תיקון מס' 11) (תיקון מס' 4)
דרורה ליפשיץ
ההצעה היא די טכנית במהותה - הארכת תוקף של סעיף בוווק ניירות ערה שמסמיך

להתקין תקנות בשלושה נושאים. מלכתחילה הוגבלה תכולתו של הסעיף, כי יצאו מתור

הנחה שהסוגיות ישולבו בחוק החברות החדש לכשיחוקק. האריכו אותו מעת לעת, כי

חשבו שחוק החברות אכן ייכנס לתוקף. חוק החברות עדיין לא נתקק, לא עבר קריאה שנייה

ושלישית. הוא נמצא בימים אלה בהכנה בוועדת המשנה של ועדת התוקה לקראת קריאה

שנייה ושלישית. על כן אנו מבקשים להאריך בשנתיים נוספות את הסעיף.
נסים דהן
לחה להאריך בשנתיים אם החוק הזה נחקק בקרוב?
דרורה ליפשיץ
כי מועד החקיקה לא ידוע, ואין טעם לבוא בבקשה כל כמה חודשים. יש הבנה

שבמסגרת חוק החברות יהיה תיקון עקיף לחוק הזה, שיבטל אותו אם החוק ההוא ייחקק

קודם, לפני תוך השנתיים.
היו"ר מיכאל קליינר
אם אין הערות-אישרנו.
נסים דהן
שנתיים זה יותר מידי.



צו היטלי סחר (היטל היצף על צמר זכוכית מטורקיה)
היו"ר מיכאל קליינר
אנו מתכקשים לאשר בקשה של הממונה לעניין היטל היצף והיטל משווה. כיום

8.6.97 החליט שר התעשייה להטיל צו היצף על יכוא צמר זכוכית מטורקיה. אנו מתכקשים

לאשר את זה. כפי שאנה שניידר ממכירה, גם כאן מדוכר באישור מראש. מי שיציג לי את

הנושא צריר להסביר למה ההיטל היה ב- 8.6, חמלצת הוועדה היתה ב- 25.3, שר האוצר

אישר ב- 25.1 - למה אנו צריכים להגיע לפרוצדורה כל כר ארוכה כאשר כל המגמה היא

לפעול מהר כדי להגן על התוצרת המקומית מפני היצף?
נסים דהו
הערה מקדימה. כידוע לנו, מדיונים קודמים כנושא ההיצף, יש כלים למכס

ולממשלה למניעת העניין. אחד הכלים הוא החרמת הסחורה. למה צריכים את ההיטל?
היו"ר מיכאל קליינר
הבעיה היא שכאן מתבצע היצף, ואנו באים לדון על כר שלוש שנים אחרי שהוא

התחיל. אני רוצה הסבר על כר.
נסים דהן
בינתיים יש לכך כלים.
אברהם שוחט
כלים זה ועדה ציבורית, שר התמ"ס.
נסים דהן
ובינתיים?
אברהם שוחט
אבל בינתיים אין עוד החלטה. אין אישור של הכנסת.
נסים דהן
בינתיים יש כללים. המכס לא נותן להציף, אם יש חשש.
היו"ר מיכאל קליינר
אריה בר, בבואו להציג את הנושא, יענה גם תשובה לשאלתי למה זה לוקת כל כך

הרכה זמן, ומה האפקטיביות בחוק הזה אם כה ויענה לשאלת חבר הכנסת נסים דהן האם

יש איזשהו כלי להילחם בהיצף עד אשר אנחנו נותנים לעניין גושפנקא.
אריה בר
אני מסכים עם כבת יושב הראש. היו לנו מספר תלונות שהטיפול בהם נמשך הרבה

זמן. הדבר נבע מעומס די גדול על היווידה. זכינו לתגבור, ואנו מקווים שהתהליך יקוצר

באופן מאד משמעותי. למרות זאת אני רוצה לומר שאנו פועלים היום, ומתאימים את עצמנו

לכללים שקבע ארגון הסחר העולמי. על פי כללים אלה, הטיפול בנושא היצף מקובל

לתקופה של שנה עד שנה וחצי, במקרים מסוימים, כאשר העניין הוא מסובך במיוחד.

הסיבה שהעניין נמשך כל כך הרבה זמן, גם בחו"ל, נובעת מן העובדה שלא סתם

מטילים היטל. אם מישהו מתלתן על היצף , לא מטילים את ההיטל ומונעים יבוא באופן

מיידי. זו פרוצדורה ממושכת של חקירה כלכלית. בתום החקירה הזו מוגשים ממצאי

החקירה לוועדה ציבורית שמונתה על ידי השרים הנוגעים בדבר. היא שומעת את שני

הצדדים בהליך מעין שיפוטי.
היו"ר מיכאל קליינר
ואז, כאשר כל הסוסים ברחו, סוגרים את האורווה?
אריה בר
לא. אסביר מה עושים נגד בריחת הסוסים מן האורווה. היות והתהליך הזה, גם

בעולם, הוא תהליך ממושך, יש אמצעי שנוקטים בו, תוך כדי התהליך, והוא נקרא "ערובה

זמנית". בתום שישים יום מאז שנפתחה החקירה, רשאי הממונה, וכך נעשה גם במקרה הזה -

להטיל ערובה זמנית. דינה של הערובה הוא, שאם בסופו של דבר יימצא שהיה היצף, ויוטל

היטל, אז חולטים את הערובה. כל יבואן שהביא יבוא במסגרת ערובה כזו צריך לשלם.
אברהם שוחט
למרות שהוא כבר מכר את הסחורה במחירים נמוכים?
אריה בר
כן. הוא צריך להביא בחשבון אם שווה לו למכור את הסחורה במחירים נמוכים.

הוא צריר לקחת בחשבון את כל הסיכויים, ולהעריך אם הוא מעריך שיש סיכויים טובים

שיוטל היטל בסופו של התהליך, הוא ודאי יימנע מלמכור את הסחורה במחירים נמוכים.
אברהם שוחט
מה שיעור הערובה שנקבע?
אריה בר
זה סדר גודל של 25% מן חמחיר. אנו מבקשים להטיל 25% על כל החומר, ו- 9% על

מיעוטו של החומר. היבואן לוקח את זה בחשבון. שמנו לב שכאשר אנו מטילים ערובות

זמניות, היבואנים פועלים, בהרבה מקרים, כאילו שהוטל היטל. הבחנו שיש הסתת סחר

ממקום שהוטל בו ערובה, למקום שאין בו ערובה. זאת אומרת שהיבואנים מתייחסים

לערובה ברצינות.
אברהם שוחט
כמה מקרים עברו כיבוא בהיצף בשלוש השנים האחרונות?
אריה בר
אני חדש בנושא.
דבי מילשטיין
ועדת הכספים אישרה שניים.
היו"ר מיכאל קליינר
ובכמה מקרים הטלתם ערובה זמנית?
אריה בר
הרבה יותר. החוק התקבל בשנת 91. היום יש שני היטלים שהם בתוקף.
אמנון רובינשטיין
אבל קיים האיום בהיטל.
אברהם שוחט
אבל קיים גם הייאוש של הנפגעים.
היו"ר מיכאל קליינר
הוזמנו לכאן היצרנים והיבואנים.
עומר גול-עד
שמי עומר גולעד, ואני יבואן. יש אוירה מאד עוינת ליבואנים. הייתי מבקש שתנסו,

במקרה הספציפי הזה להתנתק ממנה, עם כל ההבנה לקשיים של התעשייה המקומית בארץ.

צריר לשקול את המקרה לגופו. אני חושב שהתהליך הזה ארור מידי. גם אם תחליטו עכשיו,

זה כבר לא רלבנטי. המקרה כבר לא דומה. הדבר הראשון שאני אעשה הוא להגיש בקשה

להיטל ההיצף, כי התנאים בטורקיה אחרי ארבע שנים, עם אינפלציה של 140% הם שונים

לחלוטין.

יש הרבה תלונות על היצף. זו פעם ראשונה שמתלוננים על מישהו שמוכר במחירים

גבוהים יותר, ב- 20%. בדרך כלל ההיצף הוא כאשר היבואן מוכר במחירים נמוכים יותר.

אני לא מוכר בזול. זו פעם ראשונה שניתנת לי הזכות לדבר. עורכי הדין דיברו בזמן מאד

מצומצם. זו פעם ראשונה שניתנת לי אישית הזכות לומר את דברי.

אני מוכר ב- 20% יותר ביוקר. בשנת 90 הוגשו בקשות לשני מפעלים מאושרים

בארץ. אחד, על ידי חברה אמריקאית שרצתה להשקיע 15 מיליון דולר, ואחד על ידי חברה



ישראלית שרצתה להשקיע כ- 500 אלף דולר. גודל השוק שמשרד התמ"ס הצהיר עליו הוא

עכשיו הרבה יותר גדול. הוא היה 4,000 טון, והיום הוא יותר מ - 7,000 טון. כמובן

שהמשרד העדיף את המפעל הישראלי, ולא את האמריקאי. האתד הלך על מסלול של

מסים, והשני הלר על מסלול של השקעות. המפעל הזה הוקם. לפי דעתי האישית הוא

כשלון טכנולוגי. מעשית המצב הוא כזה שהסחורה שלהם נמכרת אר ורק לשוק הזול ביותר

בענף הבנייה. הם לא הצליחו לבצע חדירה לייתר השווקים, למעט מקרים ממש בודדים.

כושר הייצור שלו הוא 2,400 טון. בשנת 94 הם ייצאו 500 טון, לפי הנתונים שלהם.

אני ייבאתי 700 טון. הם לא יהיו רווחיים לעולס. יש יבואנים אחרים. משרד התמ"ס

מתעלם מהם. היתה מודעה בעיתון, וקיבלתי פניה מהיבואן. הוא מוכר בזול יותר ממה

שאני מוכר. אני משלם ערבויות, ומשלם על ההיטל. מעשית, מה שאחם עושים, אתם

לוקחים את השוק שלי ומעבירים אותו ליבואן אחר.
אברהם שוחט
אני לא מבין. המחיר הוא הרי על המוצר, לא על היבואן.
עומר גול-עד
יש 10 יבואנים, ביניהם: "תדיראן" ו "אלקטרה". מעשית, אני מבקש דבר אחד.

תבקשו מסמי נחמיאס, שאחראי על האגף הזה, שיפרט לכם כמה יבואנים קיימים ומה גודל

השוק. השוק השנה, ב- 97, היה של 29 מיליון דולר, שזה למעלה מ- 7,000 טון של צמר

זכוכית מיובא. תודה לכם.
אמנון רובינשטיין
לא הבנתי מה התשובה לשאלה איר הוא מצליח למכור יותר ביוקר.
עומר גול-עד
הסחורה שלי טובה יותר. זה הכל.
צבי הנדל
לא הבנתי- 29 מיליון זה סר כל השוק?
עומר גול-עד
זה לא כולל יצור מקומי.
גבריאלה כהו
אני ממשרד התמ"ס, וכחברה בוועדה המייעצת בנושא ההיצף אני רוצה לומר

שבוועדה ניחנת זכות שווה לכל צד להציג את עמדתו. זו הערה פורמלית פרוצדורלית.
נסים דהן
יש פה שאלה קשה מאד, אם הוא מוכר יקר יותר.
עדה טייבר
אני מייצגת מפעל מקומי בחולון. בזמנו עומר גול-עד היה יצרן, שנתן פרנסה

לעובדים מקומיים. הוא הפך ליבואן, כי החליט, בצדק, מסיבות של הכיס הפרטי שלו, שזה

יהיה כדאי יותר. אם היה תשוב לי הכסף הפרטי שלי, "תעמס" כבר לא היתה קיימת. אנחנו

מתזיקים את המפעל, ולדעתי תשוב שתהיה תעשיה כזו בארץ, שיכולה להתמודד עם

חשיפה. תשוב שתהיה חשיפה, אבל אף תעשיה בעולם לא יכולה לתתמודד עם מחירי

היצף. את זה צריך לקחת בחשבון.
היו"ר מיכאל קליינר
היבואן שאתנו טוען שהמחיר שלו יקר יותר.
עדה טייבר
המפעל שלנו, "תעמס", הוא מפעל משפחתי שהוקם בשנת 51, ומעסיק היום 130

עובדים, מתוכם 84 עולים חדשים.
שבתאי טייבר
זה היה המפעל הראשון באזור התעשייה בחולון.
עדה טייבר
אנחנו מפתחים גם היום הרבה מאד מוצרים בתחום הבידוד. היות וגבר הביקוש

לחומרי הבידוד, צמר הזכוכית נכנס אחרי צמר הסלעים. קנינו את הטכנולוגיות האחרונות

שישנן בתחום צמר הזכוכית.

אנחנו המפעל היחידי בארץ שיש למוצריו תו תקן שעומד בתקן הישראלי. שלחתי

לבדיקה את החומר שמייבא עומר גול-עד. התומר לא עומד בדרישות התקן הישראלי

לבידוד טרמי. יש לי על כך תעודות רבות. שלחתי את זה למכס, אך הם לא בודקים

קונטיינר אחד, למרות שהתקן הרשמי וחוק המדינה מחייבים זאת. אנו בונים קו ייצור חדש,

ומערכת הייבוש כבר מוכנה. הסחורה שלנו היא כיום באיכות בינלאומית. אם הייתי

מביאה כרגע לבחינה של מומחה שני סוגי צמר הוא לא יכול היה להבחין איזה מהם של

"תעמס", איזה מהם טורקי, ואיזה אנגלי. לא חשבתי שאעמוד כאן כנגד השמצות כאלה.

לגבי ההיצף - עשינו עבודת מחקר, וקיבלנו הצעות מסוכנים בטורקיה. ההיצף שאנו

הבאנו, מבחינת יחס מחירי FOB של חומר מטורקיה מול חומר מישראל היה 100% - הפרש

של דולר לקילו בין ההצעות שקיבלנו בטורקיה לעומת ההצעות שמכרו לארץ. מתוך ה-

100% הזה אושרו לנו רק 25%, שעל זה אתם דנים עכשיו.
צבי הנדל
סליחה, לא הבנתי.
אברהם שוחט
ביו המחיר שמוכרים בטורקיה.
עדה טייבר
כדי להוכיח היצף אנחנו צריכים להראות הפרשי מחירים. היצף פירושו שמפעל

מסוים מוכר בארץ המקור שלו את הסחורה, הרבה יותר ביוקר מאשר אצלנו. אנחנו הוכחנו

שההפרש הוא של 100%. הפרש של דולר בממוצע לקילו של צמר זכוכית.

לא אישרו לנו את ה- 100%, אלא כרגע 25%.
נסים דהו
איר את מסבירה את זה שבטורקיה זה יקר יותר?
שבתאי טייבר
הממשלה הטורקית עוזרת ליצואנים הטורקיים.
סמדר אלחנני
גם תחתונים של "דלתא" זולים יותר בחו"ל מאשר בארץ.
צבי הנדל
יש ממשלות שעוזרות ליצואנים שלהם.
נסים דהו
אז זה לא רק בצמר סלעים. זה יכול להיות גם בלוחות גבס ובעצים.
שבתאי טייבר
לא הרבה תעשיינים יחכו שלוש שנים עד שיצילו אותם.
עדה טייבר
גם בריהוט הם יקברו אותנו. כבר היום הם מביאים פנלים מפוליאוריטן בהרבה

יותר זול ממה הם מוכרים אצלם. רציתי רק לתת לכם דוגמה. ממשלות חושבות שאם

יאפשרו להביא לכאו מוצרים בהיצף הם יגרמו להוזלת מחירים בשוק. זה דבר שהוא לטווח

מאד זמני. אתן דוגמה לגבי צמר זכוכית. לפני ש "תעמס" יצרה בארץ, צמר הזכוכית נמכר

כאן בסביבות 2 דולר לקילו. ראינו את המכיר, ועשינו תחשיבים כלכליים. "תעמס" נכנסה

לשוק, ומייד אנגליה וטורקיה הורידו מחיר. הגשנו תלונות נגד שתי המדינות הללו. אנגליה



מייבאת לכאן במחירי היצף איומים. פנה אלינו משרד התמ"ס ואמר שהם אינם מוכנים לדון

בשתי תלונות יחד, ושעלינו להוריד את אחת התלונות. הורדנו את התלונה נגד אנגליה.
היו"ר מיכאל קליינר
אומר היבואן - אם תקבלו את התלונה נגדי, "תעמס" לא תרויח כלום. פשוט,

במקום מטורקיה יהיה יבוא מאנגליה.
עדה טייבר
"תעמס" תרוויח, ועוד איך, והיא זקוקה גם ל- 25% האלה. לפני שהיה היטל בצורה

של ערובה זמנית, שחלקו הוטל בגלל החלטה של שופט, המחירים היו מתחת לעלות,

בצורה חריפה ביותר.
היו"ר מיכאל קליינר
זאת אומרת שההיטל הזמני השפיע.
עדה טייבר
הוא השפיע עד שהוגש ערעור לבית המשפט המחוזי, והשופט טלגם קבע

שמצפיפות מסוימת והלאה הוא מאשר את החלטת משרד התמ"ס, ומצפיפות מסוימת ומטה

הוא לא מאשר. מאז, התחילו להגיע גלילים מטורקיה שעל כולם כתוב- 10 קילו לקוב.
שבתאי טייבר
זהו טריק, גימיק. נתנו רשימה של מוצרים שאנו מייצרים, של, נניח, 9 סנטימטר או

10 סנטימטר, ואז הם אמרו: אנחנו נחיה בנישה ביניהם. מצאו דרך להתחכם ולומר שהם

מביאים סחורה שאנו לא מייצרים. אף אחד לא בדק את הקונטיינר. גם הערובה הזמנית לא

עזרה לנו.
עדה טייבר
מה שקורה הוא שאנו זקוקים מאד גם ל- 25% האלה, כדי להשקיע עוד בפיתוח.

תעשיין זקוק גם לאיזשהו מרווח לצורך השקעות ופיתוח מוצרים נוטפים.

חלק גדול מיבוא של סיבי זכוכית בכלל לא נמצא בפריטים האלה, כי אלה סיבים

של חומרים פלסטיים, ובאלה אנו לא דנים.
אברהם שוחט
מה המחזור שלכם?
שבתאי טייבר
10 מיליון דולר.
אברהם שוחט
והכל לשוק המקומי?
עזה טייבר
יש יצוא לקפריסין, לבלגיה, ליוון.
שבתאי טייבר
גם לטורקיה ייצאנו, ועבשיו נגדיל את היצוא לשם.
עדה טייבר
אין גם השוואה בין מכסים של מדינות. בטורקיה יש מכס של 35%, כאשר פה יש רק

12%. אני לא מבינה את זה. זה קיים גם עם ירדן, ועם עוד מדינות. אין שוויון בין מכסים.
אמנון רובינשטיין
היצף מוגדר בחוק. צריך להסביר לנו על סמך מה ההחלטה.
אריה בר
הייתי מבקש קודם כל להבהיר שוב, מה הוא היצף. היצף מוגדר כפער המתירים בין

המתיר שהיצואן מוכר את הסתורה אצלו בית, לבין המתיר שהוא מור אותה ליצוא. אם הוא

מוכר את הסתורה אצלו בבית בממיר גבוה יותר מהמחיר שהוא מוכר לארץ זרה, זה היצף.

ההיצף נמדד באחוזים מתוך המחיר שהוא מוכר את הסתורה בבית.
יהודה הראל
מאיזה גובה זה מוגדר כהיצף?
אברהם שוחט
כל גובה.
אריה בר
כן, אבל אם מדובר באחוזים נמוכים זה נחשב למשהו זניח, שלא מטפלים בו. זה לא

מספיק כדי להטיל היטל.
נסים דהן
כל היצרנים במדינת ישראל, כאשר הם מוכרים באירופה הם מוכרים בזול יותר

מאשר כאן.
עדה טייבר
זה לגיטימי, אתה רוצה לעודד את הייצור המקומי, אבל אתה לא צריר להיות

מייצג האינטרס של הממשלה הטורקית.
אריה בר
כדי להטיל היטל היצף לא מספיק שיהיה היצף. החוק דורש גם שיוכח נזק ליצרן
המקומי. זאת אומרת
צריר לבוא ולהוכיח שנגרם נזק, ולא סתם נזק, אלא נזק כתוצאה מן

ההיצף. יכולה להיות דוגמה שבאותה תקופה שיש היצף היצרן המקומי סובל מנזקים כי

ירד הביקוש המקומי לסחורה שלו, משום שהתייקרו התשומות. צריר להוכיח, וזו תוצאה

של תהליר ארור של חקירה, שהנזק הוא תוצאה של ההיצף.

אם נתקיימו שני התנאים האלה, רשאי שר התמ"ס להטיל היטל היצף.
היו"ר מיכאל קליינר
ואתם השתכנעתם ששני התנאים התקיימו.
אריה בר
כן.
אכרהם שוחט
לכמה זמן מוטל ההיטל?
אברהם בר
לפי החוק הקיים הוא יכול להינתן לכל היותר לתקופה של שלוש שנים. במקרה

הזה, כמו בכל המקרים האתרים, גם היצרן וגם היבואן טענו את כל הטענות שלהם בפני

הממונה, ובפני הוועדה המייעצת. הם דיברו על יחס המחירים, והם העלו את כל הנושאים

בפני הוועדה. הוועדה ישבה ישיבות רבות מאד וחקרה את הנושא. היא הגיעה למסקנה

שגם חיה היצף וגם נגרם נזק.

נדמה לי שזה קצת מוגזם לבוא בפני הוועדה הזו ולטעון שהמצב הוא אחר, הוא

שמה שהוועדה אמרה אינו נכון. זה עבר תהליר ארוך, מייגע ויסודי, וזה לא השלב שאפשר

לבוא ולטעון שהוועדה שגתה בממצאים שלה. אם רוצים לערער - אפשר ללכת לבית

המשפט. אם חושבים שהתנאים השתנו, החוק מאפשר להגיש לממונה בקשה לבחינה מחדש.

אנו נבחן זאת מחדש במלוא תשומת הלב וכובד הראש, נביא את הממצאים בפני הוועדה,

ואם יהיה צורר - נבטל את ההיטל.
חזקיה ישראל
צריר לקחת בחשבון שהתהליכים האלה לוקחים הרבה זמן. חובת ההוכחה היא

בדרר כלל על הצד הנפגע, ועובר פרק זמן עד שהעניין מתברר. לדעתנו צריר לאשר את

ההיטל הזה, וצריר לעשות שינוי מהותי בחוק הזה כדי לקצר תהליכים.
נסים דהו
אם לא נטיל את ההיטל, האם המחירים לצרכן ירדו, או שיישארו אותם המחירים?
עדה טייבר
המחירים לא יכולים כבר לרדת.
שבתאי טייבר
אם לא תטילו היטל, המחירים יעלו. לא נצליח להמשיך לשרוד. כמה זמן אפשר

לשרוד כך, עם כל האהבה שלנו לייצור הזה?
עדה טייבר
המטרה של ההיטל - שאני אוכל להרוויח עוד סנט למטר מרובע, כדי שאוכל לייצר

מוצר שיהיה כלכלי, אוכל להשקיע בעוד ציוד, לפיתוח עוד מוצרים. אם אני מוכרת

במחירי העלות, ומחירים מתחת לעלות, אי אפשר לפתח תעשייה, ואי אפשר להחזיק אותה

במצב הזה. ההיטל מאפשר לי לעבוד בתנאיס כלכליים רגילים.
נסים דהן
אנחנו לא רוצים לפגוע ביצרנים, חס ושלום, אבל ראש דאגתנו היא לייצג את

הציבור. בשורה התחתונה - הצרכן יקנה את זה יותר בזול.
חזקיה ישראל
אם זה לא יאושר המפעל עלול להיסגר.
היו"ר מיכאל קליינר
אני מודה מאד לגורמים המעונינים, שבאו והציגו את הדברים. אנו נקיים את הדיון

רק עם נציגי הממשלה. תודה לכם.
אברהם שוחט
מכיוון שאני תומך בחשיפה ובתחרות במשק, אני רוושב שלטובת הצרכן והמשק

צריר לטפל ביבוא בהיצף. אחרת, כל הטענה שאומרת: תתחרו, ואם אתם לא מסוגלים -

תסגרו, שהיא הטענה של החשיפה, והיא נכונה. אני בעד לאשר את ההמלצה, גם כדי שהיא

תשמש תמרור.
היו"ר מיכאל קליינר
מאד קיוויתי שהבקשה תהיה צודקת, כי אסור שיהיה מצב, לאור התופעה שהיתה,

שלא ישתמשו בעניין הזה. ברור שיש לזה השלכות על תעסוקה. חיה ברור לי שיהיה רע



מאד אם ייצא מצב שלא נוכל לאשר את הבקשה. במקרה הזה לא הובאו נימוקים כבדי

משקל כדי לא לאשר את הבקשה. לכן מציע שנאשר.
אנה שניידר
לא כל כך הבנתי את המצב העובדתי שאי אפשר לדון בשתי תלונות באותו זמן,

כאשר מדובר ביבוא משתי מדינות שונות.
אריה בר
היות ואני ממונה מדש, יוזסית, לא לוויתי את התיק הזה בתפקידי. אני יכול לומר

בצורה מוסמכת שפשוט לא קיים דבר כזה. כמעט בכל תלונה שיש לנו, יש הרבה יבואנים

והרבה יצרנים והרבה פעמים ממדינות שונות. הריבוי הזה אף פעם לא מהווה שיקול

אצלנו. אם מביאים לנו ראיות לכאורה שיש היצף מאנגליה וטורקיה ויווו - - -
צבי הנדל
השאלה היא לגבי העתיד.
אריה בר
קל וחומר.
צבי הנדל
עכשיו הטלנו היטל על טורקיה. אז הוא יפסיק לייבא מטורקיה ויתחיל לייבא

מאנגליה.
אריה בר
לא, היתה שאלה לגבי העבר. זו תוצאה של אי הבנה מוחלטת. אין אצלנו דבר כזה,

בכלל. יש לנו עכשיו תלונה של יצרן ישראלי קטן שמתלונן נגד 15 יצרנים בחו"ל. אנו פונים

לכל אווד מהיצרנים האלה.
דבי מילשטייו
במקרה הספציפי היתה תלונה כנגד אנגליה, התברר שעקרונות ההיצף לא יכלו

לחול במקרה הספציפי.
היו"ר מיכאל קליינר
שמענו כאן מעומר גול-עד שיש יבוא גדול ממדינות אחרות, שהוא בתנאי היצף.
אריה בר
דווקא מפני שהיטל ההיצף בא אחרי תהליך ארוך ומדוקדק של חקירה ודרישה, וזה

לא סתם צו שבא להגן מפני יבוא זול מחו"ל, לכן אי אפשר להגיד שאנו מטילים היטל תיצף

על צמר זכוכית. זה צריך להיות תוצאה של תלונה שנבדקה על מישהו מסוים שמייבא

בתנאי היצף. אם איו תלונה כזו---
אמנוו רובינשטייו
זה צריך להיות נגד ארץ מקור.
היו"ר מיכאל קליינר
את התלונה הזו יכול להגיש רק יצרן, או גם יבואן אחר?
אריה בר
לא, רק יצרן.
נסים דהן
מה אנו מרוויחים מכך שאנו מטילים היטל על סחורה מטורקיה? ישלוזו אותה ליוון

ויחליפו תוויות.
אברהם שוחט
אבל צריך לציין את ארץ המקור.
נסים דהן
בשוק האירופי כבר אין נפקא מינא מה ארץ המקור.
אריה בר
אחת התוצאות מהטלת היטל היא הסטת סחר למקורות אחרים. בדרך כלל המקורות

האלה לא כל כך זולים כמו המקור שממנו היה היצף.
היו"ר מיכאל קליינר
אנו מבקשים למצוא דרכים לזרז את הטיפול בעניין. שלוש שנים הוא פרק זמן ארוך

מידי ולא אפקטיבי.
אריה בר
העברנו הצעת חוק לממשלה שמטפלת גם לאורך התקופה, ומגבילה אותנו לשנה

עד שנה וחצי, כפי שדורש ה- 0.W.T.
היו"ר מיכאל קליינר
האם יש מקרם בעולם בו נטל הראיה הוא הפוך?
אמנון רובינשטייו
לא. יש בללים של ה- World Trade Organization.
אריה בר
אני לא משפטן, אך הסבירו לי המשפטנים שבמקרים האלה אין בכלל שאלה של

נטל ראיה. נטל הראיה הוא על הממונה.
היו"ר מיכאל קליינר
כוונתי לאפשרות להבאת ראיה לכאורה, משהו ראשוני, מצד המתלונן, ואז להעביר

את נטל הראיה ליבואן. יש שלב בו נטל הראיה עובר ליבואן?
דבי מילשטיין
זה לא עניין של נטל הראיה כפי שאריה בר ניסה להסביר, חוץ מבנקודה

ההתחלתית צריך להיות ביסוס עובדתי שיש היצף, נזק וקשר סיבתי ביניהם. במהלך

הדיונים זה לא בדיוק כמו בית המשפט כאשר על התובע חל נטל הראיה. הממונה, הוועדה

המייעצת והשר צריכים להיות משוכנעים שיש את היסוד להיצף. זה לא בדיוק עניין של

נטל ראיה כפי שהוא בבית משפט.
גבריאלה כהן
בכל המדינות וגם על פי החוק שלנו, התהליך הוא כזה: הראיות לכאורה, שהן

מספיק מבוססות, אותן צריך המתלונן להגיש. לאחר מכן, הממונה שולח שאלון גם ליצרן

מחו"ל וגם ליבואן, ועליהם לענות. אם היצרן מחו"ל לא מספק את כל הנתונים הנדרשים,

אז אפשר לקחת את מה שנקרא : .best information available.
היו"ר מיכאל קליינר
ומי נותן את האינפורמציה הזו?
גבריאלה כהן
האינפורמציה הזו היא מה שקיים, ומה שבידי הממונה. אם היצרן מחו"ל לא הביא

מספיק נתונים, אז הנתונים הקיימים הם אלה שנלקחים בחשבון, וזה גם מה שמקובל

במדינות אחרות. במובן זה, אפשר להגיד שנטל הראיה עובר, במידה מסוימת, לא ליבואן,

אלא ליצרן. מדובר פה בנתונים שאין ליבואן בארץ.

מה שקורה בארץ זה שהרבה יותר קשה לקבל את שיתוף הפעולה של היצרנים

מחו"ל מאשר לארצות הברית, למשל. לארצות הברית, עם כל הכוח שלה וגודל השוק שלה

אין בעיה. בארץ הרבה פעמים מתקשים לקבל את שיתוף הפעולה הזה, ואז יש בעיה האם



אפשר להחליט החלטה שיכולה להיראות כשרירותית ככלל, אם היצרן כחו"ל מסרב לשתף

פעולת.
היו"ר מיכאל קליינר
יכול להיות שצריר להתייחס בחקיקה למקרים כחם היצרן לא משתף פעולה.
זכי מילשטיין
יש התייחסות כזו גם היום.
היו"ר מיכאל קליינר
אני מכין שאין לנו ערעור על כך. אושר.



צו היטלי סחר (היטל בטחה על יבוא טובין להגנה על הייצור המקומי)

(הוראת שעה) (תיקון, התשנ"ח - 1998
גבריאלה כהו
אני אסביר את זה מבחינה כלבלית. כשנקבע הצו שנכנס לתוקף ב- 1 לינואר, נשכח

היטל מופחת על יבוא מהקהילה האירופית. כתוצאה מכר הוטל היטל גבוה יותר ממה

שהיה לפני כן, ולכן נדרש תיקון טעות, כדי להפחית את ההיטל. הקהילה האירופית נכללה

בשאר המדינות. כמו כן - הורדת ההיטל מהונגריה.
היו"ר מיכאל קליינר
אם מדובר בתיקון טעות, אנו סומכים עליכם ומאשרים.



אישור עמותות לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה
סמדר אלחנני
בפעם הקודמת הגישו פה את הפירוט של העמותות. הערתי אז ואמרתי, שהם

צריכים להציג את ממלאי התפקידים בשמותיהם ותפקידיהם. זה לא יכול להיות שפעם זה

גזבר ופעם זה חבר הנהלה, פעם זה יושב הראש ופעם זה יועץ משפטי. אין אחידות. הערתי

על כך ואמרתי שצריכה להיות אחידות של ממלאי התפקידים שהם מציגים.

יש פה גם כמה עמותות שעוררו אצלי סימני שאלה. למשל - יש רואה חשבון אתד,

שפעם הוא משמש כיושב ראש העמותה, ופעם הוא אחראי ארגון בעמותה אחרת, והכל

מתנהל אצלו. תרגילים כאלה. בעיקר מפריע לי שאין אחידות בהצגת הנתונים. הערתי על

כר, ואמרו לי שיהיה בסדר. אתה קיבלת את המכתב שלי?
דוד יהושע
כן, וגם קיבלת תשובה מהנציב. אנחנו מציינים את מורשי החתימה.
סמדר אלחנני
חתוך הרשימה שלפנינו, יש עמותה שנראית לי ממש מסחרית. כפי שמצוין כאן:

"להקים ולקיים בתי ספר לרכיבה". זה עסק מסחרי.
דוד יהושע
אלה בתי ספר לרכיבה שמכשירים קבוצות תחרותיות בין-ארציות. אני לא כותב את

כל מה שיש לי בתיק.
היו"ר מיכאל קליינר
כתוב "התאחדות לאומית לספורט הרכיבה".
דוד יהושע
ההתאחדות עצמה לא עוסקת במתן שיעורי רכיבה או בניהול תוות רכיבה, והיא

עוסקת בארגון התחרויות, בייצוג של קבוצות ישראליות בחו"ל. ללא הימורים.
אופיר פינס-פז
מה עם שתי הקבוצות האלה שהוצאתם, "אמית"י", ו "איכות השלטון"?
דוד יהושע
זה נמצא אצל השר. הם היו אמורים להגיב לטיעונים בכתב, תה טרם נעשה. הערה
כללית
מותר למוסד ציבורי לקיים עסק, ובלבד שהעסק לא יהיה עיקר הפעילות, וידווח

עליו בנפרד.
סמדר אלתנני
כל ההגדרה הזו נועדה לצורך זה שהם יקבלו תרומות. לתת פטור ממס לאלה

שתורמים עבורם.
אופיר פינס-פז
אתה מוכן לברר את העניין הזה עם "אמית"י" ו"איכות השלטון"? הצעתי הצעת

חוק בענייו הזה.
אייוור קירשנר
היתה רשימה של עוד 4 מוסדות, שיושב ראש הוועדה, אברהם רביץ, ביקש שנחכה

עם זה עד שובו מחו"ל.
סמדר אלחנני
בתקופה שיש כזו בעיה עם גבייה של מסים, האם צריר לתת פטור ממס?
צבי הנדל
אין ספק שיש לתת תמריץ לתורמים לעמותות, ובכלל לא מעניין במה הן עוסקות,

אם במקום לחפש דרכים להוציא כסף מהממשלה הן מגייסות תרומות.
אברהם שוחט
שמענו גם שכל הסכום על עלות המס הוא 100 מיליון, נכון?
צבי הנדל
אני אומר בלב נקי. אני מדבר לא רק על כאלה שאני אוהב אותן או עוסק בעניינן.

פעם זה היה אחרת, אר ככלל- פעם היה מימון ממשלתי בסדר גודל של 90%-80, שזה מימון

כמעט מלא, לבתי כנסת. היום בתי כנסת מקבלים מימון של 15%-10. התהפכו היוצרות.

בזכות זה שאתה מנציח שם -
היו"ר מיכאל קליינר
אני מסכים אתר לגבי בתי כנסת. מצד שני, יש מוסדות, שהם חשובים, אבל הסבסוד

הוא לא לאותן השכבות שאותן אתה רוצה לסבסד.
צבי הנדל
קח למשל את המקהלה הקאמרית תל-אביב.
היו"ר מיכאל קליינר
אני בטרח שבשדרות היא לא תופיע אף פעם.
צבי הנדל
אני לא הולך להופעות שלה, וגם חבריי לא, אבל אין לי ספק שאם לא היו מגייסים

תרומות, או על החלק מהתקציב שלה שבא מתרומות, לא היו מקפיצים את מחיר הכרטיס,

אלא היו מוצאים דרך למימון. האלטרנטיבה לא היתה הקפצת המחיר פי חמש.
היו"ר מיכאל קליינר
אבל תמיד אפשר לשאול - למה צריך ללכת לתזמורת קאמרית מסובסדת, ולא

סבסד, נניח, יותר הופעות של "הבימה" בבית שאן.
צבי הנדל
הכל תלוי בכוח גיוס התרומות.
היו"ר מיכאל קליינר
כמו מה שקורת עם העיריות. איזה עיריות מצליחות לפנות לחו"ל? אלה שיש להם

כוח להרים את האופרציה. התקציבים לא מספיקים, אז איפה אפשר לגייס תקציבים לגנים?

ירושלים, תל-אביב, ואולי חיפה. שדרות, אופקים, או טבריה - אין להם את הכוח להרים

קרן.
אברהם שוחט
לא. גם לערד וגם לחוף-עזה יש מקורות אחרים, והם נראים לא רע עם המתקנים

שלהם.
אברהם שוחט
יש הרבה טענות שבחברות לא-ערביות, סכום הגג שנותן הקלה במס הוא הרבה

יותר גבוה. האמריקאים, כאשר הם באים לארץ, אומרים שאנו מונעים מאנשים לתרום

לדברים מסוימים. אני לא יודע אם בארצות הברית יש גג לעניין הזה של פטור ממס. זה

הרבה יותר גבוה ממה שנהוג אצלנו.
דוד יהושע
זה 50%, ואם אתה לא מנצל את הזיבוי, יש לך אפשרות להעביר את זה לשנה

הבאה.
צבי הנדל
אני בעד לאשר.
אברהם שוחט
בספרד יש זכות לתושבים להודיע למת הם רוצים להעביר את תשלומי המס שלהם-

לצורכי דת, לתרבות או לספורט. זה רעיון לא רע, מעבירים סכום גדול ומשמעותי.
דוד יהושע
אי אפשר לבחון קיומה של תרבות על בסיס סוציאלי. לא קיים דבר כזה.
היו"ר מיכאל קליינר
אני בעד לאשר. במלוא גילוי חלב: בתי כנסת זה דבר מוגדר, שברור שכולנו רוצים

בו. באופו טבעי גם קל להגדיר ולפקוו עליו. איך אתה מפקח על עמותה כמו "אגודת אחים

בוגרים חיפה"? הרעיון הוא יפה- לעזור לילדים חשוכי אב, ולספק להם דמות גברית.

השאלה איר בודקים לאן הולכות התרומות, מה הביצוע?
סמדר אלחנני
הוא לא מפקח על זה, הוא מפקח רק על התרומות.
אברהם שוחט
שיקול הדעת של מקימי העמותות הוא הרבה יותר הגיוני משיקול הדעת של פקידי

כל ממשלה שלא תהיה. מה הן ארבעת העמותות שעיכבו את אישורן?
דוד יהושע
ברשימה הקודמת יש ארבע עמותות לאישור. כל הרשימה מעוכבת. זו חבילה אחת.

היה עוד נייר, ישן יותר.
אברהם שוחט
אני מבקש לקבל את רשימת כל שבע העמותות.
היו"ר מיכאל קליינר
שהכל יובא לאישור ברשימה אחת, ביחד.
אנה שניידר
אבל הפנייה מתייחסת לכל אחת באופן נפרד. הן מובאות יחד לצורר הנוחיות.
היו"ר מיכאל קליינר
אני מוכן לאשר את הרשימה, מלבד השלוש.
סמדר אלוזנני
יושב הראש, אברהם רביץ, ביקש לעכב את כל הפנייה.
צבי הנדל
לדעתי זה לא מכובד.
היו"ר מיכאל קליינר
לא יכול להיות שארבעת העמותות תפגענה ותעוכבנה רק בגלל שהן נכרכות יתד,

מבחינה טכנית, עם שלושת העמותות, שיושב הראש ביקש לעכב את הדיון בפנייתן.
אייוור קירשנר
הוא ביקש לא להביא את הפנייה לדיון.
צבי הנדל
אני לא רוצה לעקוף את יושב הראש, ולכן אני מציע שנאשר את הבקשות ולא את

הביטולים.
אברהם שוחט
יש גם גבול למה שהוא יכול לעשות כיושב ראש.
היו"ר מיכאל קליינר
אנו נדחה את ההצבעה עד לדיון בפנייה הקודמת.



צו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין (תיקון מס' 4) התשנ"ח- 1998
יהושע בן-יונתו
בידוע לבם, המשק נמצא בתובנית חשיפה של מוצרי תעשיה משנת 1991. במשך בל

השנים המבטים יורדים, באשר היעד הסופי של שיעורי המס הוא 8% על חומרי גלם, ו-

12% על מוצרים סופיים.

באוגוסט הורדנו לאפס את המסים על שעווה, שהיא בעצם מומר גלם ליצור, משומ

שתשבנו שבעצם אין באן בעיה של יבוא.
היו"ר מיבאל קליינר
ועבשיו יש סבנה למפעל "שבח". אישרנו את הבקשה.



שינויים בתקציב לשנת 1998
יאיר פלג
פנייה מספר 004 - רישום מגרשים בעיירות בדואיות. מדובר על בדואים שפונו

משטח שדה התעופה נבטים בתוזילת שנות ה- 80, בדי לבנות את שדה התעופה אחרי פינוי

סיני. יצא חוק שנקרא "חוק רבישת מקרקעין בנגב - חוזה השלום עם מצרים". צריך

לרשום את שטח שדה התעופה על שם המדינה, ואת המגרשים שהמפונים קיבלו בתמורה -

על שמם.
היו"ר מיבאל קליינר
למה העניין הזה צץ עכשיו? למה זה לא תוקצב קודם לכן?
יאיר פלג
עד עכשיו היו שלבים של גמר ההליכים המשפטיים. הם קיבלו כפיצוי מגרש

מפותח ועוד סכום כסף כלשהו, לפי השטח שהיה ברשותם, ולפי גודל המשפחה.
היו"ר מיכאל קליינר
מאיפה נלקח הכסף?
יאיר פלג
הכסף נלקח ממינהל מקרקעי ישראל, והגוף שהוקם בו, שאחראי שם על הבדואים.

יש החלטה של ראש הממשלה לאחד את שני התיקים. הפינוי נעשה כבר לפני 15 שנה.

ברגע שיגמרו לרשום את המגרשים על שמם, נקווה שנוכל לסגור את הגוף הזה שהוקם, וזה

יחסוך כספים.
היו"ר מיכאל קליינר
אישרנו.
הילה אייל
פנייה מספר 008, בסעיף תקציב פיתוח של משרד התחבורה, עניינה בהעברת סכום

של 25 מיליון מרזרבה להשקעות לתוכנית חיפה, במטרה לאפשר התחייבות להליך הפקעות

של פרוייקט מנהרות הכרמל. הנתונים הם בהתאם להערכת השמאי הממשלתי על אומדן

עלות ההפקעות. מדובר ב- 35 מיליון שקל, 25 מהם מועברים מהמקור הזה. זו הרשאה

להתחייב.
צבי הנדל
אני בעד.
היו"ר מיכאל קליינר
האם יש שאלות? אישרנו.
הילה אייל
בפנייה מספר 009 השר לתשתיות לאומיות מציע שינויים בתקציב משרדו. הבקשה

מורכבת ממספר העברות. מעבירים 22 מיליון שקל בהוצאה, ו- 41 מיליון שקל בהרשאה

להתחייב מתוכנית רזרבה להשקעות לתכנית הכבישים העוקפים ותכנית פיתוח אזורי

הדרום, על מנת לאפשר חתימת התחייבויות והתחלת ביצוע של הפרוייקטים המפורטים.
היו"ר מיכאל קליינר
אישרנו.
נטשה מיכאלוב
בקשה מספר 0010. מדובר בתוכנית קליטת מדענים עולים, בתוכנית "קמע". הוקצב

סכום לביצוע התוכנית בשנה הראשונה, בהחלטת הממשלה לפי ההסכם הקואליציוני.

משרד הקליטה פנה אלינו ואמר שלמעשה הוא חייב להתקשר עם האוניברסיטאות בהסכם

תלת שנתי להעסקת המדענים האלה. האחוזים הם תלת-שנתיים, ולכן הם צריכים הרשאה

להתחייב לשלוש שנים מול הסכום הזה.
היו"ר מיכאל קליינר
אני מבין שזה קשור להסכם קואליציוני.
נטשה מיכאלוב
כל הפנייה הזו היא למימון הסכם קואליציוני.
היו"ר מיכאל קליינר
יהיו דברים שאנו נעכב בהסכם קואליציוני, עד שיהיו דברים אחרים בהסכם הזה

שיגיעו לביצוע.
סמדר אלחנני
זה לא ברור מה בהסכם הקואליציוני ומה לא?
היו"ר מיכאל קליינר
השאלה היא למה לקחת דווקא את הנתח הזה ולא נתח אחר?
נטשה מיכאלוב
תרץ מההרשאה להתוזייב, שהיא הפנייה הסופית בנושא הזה, כל המעברים

במזומנים שאנו עושים כאן הם מעברים זמניים. זה מימון ביניים עד שנעשה פנייה.
היו"ר מיבאל קליינר
יש שם עשרה סעיפים שאין להם מפלגה. דווקא אותם הייתי מביא לדיון קודם.
צבי הנדל
לא בל דבר ברור שם, במשרד האוצר. למשל- 45 אלף שעות, שרק חלק קטן זה

מפלגתי.
היו"ר מיבאל קליינר
אני הלבתי על משהו מוסכם, לא על הדברים היהודיים.
נטשה מיכאלוב
אני רוצה להזכיר שפרוייקט "קמע" אינו רק הסבם קואליציוני, זה למעשה - - -
היו"ר מיבאל קליינר
אני בעד, קליטת עליה היא דבר טוב ותשוב. אישרנו אותו.
הילה אייל
פנייה 0012 - מדובר בשינויים בתקציב משרד התחבורה. הפנייה נועדה לאשר

העברת סכום של 5,240,000 שקל בהוצאה, מתכנית רזרבה להשקעות לתכנית תשתית

לתחבורה ציבורית של השתתפות של המשרד לביטחון פנים למימון אביפת נת"צים, שהם

נתיבי תחבורה ציבוריים לאוטובוסים, ואכיפת חוק מסיעים פיראטיים.
היו"ר מיכאל קליינר
אנו מאשרים. לא נקשה על השר החדש.
הראל בלינדה
פנייה 0017 - על פי החלטת הממשלה הוקמה ועדה ציבורית לבחינת חוק בנק

ישראל. מבוקשת העברת סכום של 450 אלף שקל לשם תפעול הוועדה.
סמדר אלחנני
מה?
זאב בוים
השתגעתם?
סמדר אלתנני
אי אפשר לקיים דיון על זה בלי נוכחותו של אברהם שותט. הוא יקבל שבץ נוכח

הסכום הזה. אנשי הוועדה נוסעים לחו"ל לבדוק את כל הבנקים המרכזיים בעולם.
היו"ר מיכאל קליינר
יובא לפה החוק, נשב ונדון בו, נזמין את כל המומחים. מה זה הדבר הזה?
הראל בלינדה
היתה החלטת ממשלה להקים ועדה ציבורית. אני מוכן לפרט לשם מה נועד הסכום:

קיום ישיבות במתכונת של ימי עיון - 9,000 שקל, ראיון יועצים מחו"ל, על ידי ארבעה

מחברי הוועדה, מימון נסיעת שני החברים - כ 30 אלף דולר, הקלטות ופענוח עדויות-

6,000 שקל, מודעות בעיתונים המזמינות את הציבור להגיש תזכירים לוועדה - 22 אלף

שקל. תשלום לחברי הוועדה על פי תעריף ייעוץ, כ- 100 שעות לתבר ועדה, וכ- 200 שעות

ליושב הראש ולפרופסור צוקרמן - 200 אלף שקל. שירותי משרד ושונות - 100 אלף שקל.

הסיכום הוא- כ 450 אלף שקל.
סמדר אלתנני
אני יכולה לחסור כסף לוועדה הזו. יש לי תיק עב כרס על בנקים מרכזיים מחו"ל.
היו"ר מיכאל קליינר
לפני שנקבל החלטה, בשם כולנו, אני רוצה לשאול - מה מקובל בוועדות כאלה?
אנה שניידר
מקובל, שאם קמה ועדה ציבורית היא צריכה להתקיים ממשהו, כלומר, צריר לתת

לה משאבים כדי לפעול. אני לא יודעת אם זה כר גם לגבי בחינת חוק מסויים.
זאב בוים
אם נחזור אחורה - מה היתה מטרת הקמת הוועדה?
אנה שניידר
לבחון את שינוי חוק בנק ישראל, אם יש מקום להקים מועצת נגידים.
היו"ר מיכאל קליינר
מי האיש שדחף את זה? איזה משרד ביקש את זה?
הראל בלינדה
משרד ראש הממשלה, בהתאם להחלטת הממשלה. יש פה כתב מינוי שחתום עליו

ראש הממשלה. יש פה שמות, ואם אתם מעונינים - אקרא אותם.
היו"ר מיכאל קליינר
זו הצעת חוק של הממשלה. משרד ראש הממשלה דוחף את זה.
סמדר אלחנני
היתה התחייבות של אברהם רביץ שהוא מביא את החוק הזה. אחרי כן היו חילופים

מסוימים בממשלה, ותוך כדי זה היה צורך ללמוד שוב אח פני הדברים. העמידו את יושב

ראש ועדת הכספים בפני מגבלה.
היו"ר מיכאל קליינר
זה נושא שיש עליו ויכוח עקרוני.
זאב בוים
הממשלה לא מודעת לזה שיש כבר חומר גלם שצריך להיות.
היו"ר מיכאל קליינר
המחיר שהיה על הרייטינג, והמחיר שהמדינה היתה צריכה לשלם אם הרייטינג

שלה היה יורד, כפי שכמה הצעות פופוליסטיות היו גורמות- היה פי כמה יותר גדול. לכן,

אני חושב שבמקרה הזה אנחנו לא צריכים להיות שופטים. עם כל ההסתייגות שלי לא

הייתי דוחה את בקשת הממשלה, כאשר כבר החליטו על הקמת הוועדה. מה יקרה אם לא

נאשר?
סמדר אלחנני
סליחה. אפשר לבדוק מחדש את המחיר הזה.
אנה שניידר
אם לא נאשר העניין יידחה. הוועדה לא תוכל לפעול.
סמדר אלחנני
יכול להיות שהיא תוכל לפעול בתקציב קטן יותר?
היו"ר מיכאל קליינר
יש אפשרות שנוכל לקבל סעיף מסוים, ואחר - לא?
סמדר אלחנני
אני לא מבינה למה צריר לנסוע לראיין מישהו בווו"ל. אני בדקתי את הנושא. אמנם

לא בהיקף של עבודת ועדה ציבורית. החומר על תפקידי נגידים ומועצות נגידים נמצא

אצלי. הם יבולים לבוא אלי לצורך זה. לא צריך לנסוע לחו"ל לצורך כך.
היו"ר מיכאל קליינר
אולי כאקט חינוכי נאשר סכום קטן יותר?
זאב בוים
אפשרי. אני מציע שגם ננמק את זה. נוריד את כל הנסיעות לחו"ל, ונאשר סכום

מופחת.
הראל בלינדה
אני מוכן להעביר את עמדת חברי הוועדה באשר לגובה הסכום.
אנה שניידר
אם יש צורך - תגיש פנייה חדשה.
אייוור קירשנר
אנחנו יכולים להחליט שאנו מאשרים 350 אלף בלבד.
אנה שניידר
הוועדה צריבה לדחות את הבקשה ולהמליץ להביא פנייה עם סכום נמוך יותר.
היו"ר מיכאל קליינר
אני מוכן לאשר, תמורת התחייבות שלכם שלא יוצאו יותר מ- 350 אלף שקלים.
הראל בלינדה
אני לא יכול להתחייב ליותר ממה שאתם מאשרים.
זאב בוים
אנו תומכים בקיומה של הוועדה באופן עקרוני. יש לנו ביקורת על היקף ההוצאות,

ולכן מעמידים את זה על סכום של 350 אלף. אתם תפעלו בהתאם לכך.
היו"ר מיכאל קליינר
אנחנו אישרנו את הפנייה, בסכום של 350 אלף. אתם תתקנו את הפנייה לסכום

הזה.
הילה אייל
העניין יגיע אליכם שוב.

הישיבה הופסקה בשעה 12:00 והתחדשה בשעה 12:30



צו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין, התשנ"ח - 1998

צו היטלי סחר והיטל בטחה על יבוא גלידה), התשנ"ח - 1998
רון אילון
אנחנו מבקשים להעלות מבסים על יבוא גלידה לישראל ויבוא גבינות קשות. זה

חלק ממהלך של חשיפה ליבוא. המצב כיום הוא שיש חובת רישוי ליבוא גבינות קשות.

הרישוי שניתן בשנה שעברה היה עד 700 טון, מתוך צריכה כוללת של 20 אלף טון.

התוצאה היתה שאם המחיר היבוא הממוצע לפני המכסים עמד על 20 שקל לקילו, ויחד עם

המכס הוא עמד על 30 שקלים לקילו, המחיר שבו נמכרו הגבינות המיובאות עמד על מתח

של בין 70 ל- 100 שקלים לקילו לצרכן. כלומר, היה כאן יותר מרווח בלתי סביר ליבואנים.

התוצאה של הרווח הזה הוא העובדה שהממשלה התירה יבוא רק בכמות מוגבלת, על מנת

לא לאפשר רווחים כאלה מצד אחד, מצד שני לאפשר לצרכן ליהנות מהפחתת מחירים,

ומצד שלישי לגרום לחשיפה מבוקרח, הדרגתית ומאושרת.

אנו מציעים לבטל את חובת הרישוי, שכבר בוטלה על ידי משרד התמ"ס, וכנגד כך

להעלות את המכס על גבינות קשות מרמה של 50% לרמה של 100%, כדי לאפשר מדיניות

של חשיפה שקולה. המטרה היא להביא למחירים כאלה של מוצרי יבוא, שהתעשייה

המקומית תוכל להתחרות בהם, בשלב ראשון, ועל פני זמן התחרות תלך ותגבר, תוך כדי

נתינת זמן מספיק ליצרן המקומי להיערך לתחרות כזו.
היו"ר מיכאל קליינר
זאת אומרת שבסך הכל המחירים לצרכן ירדו?
רון אילון
כן. זה יגרום לחץ על היצרנים המקומיים לשפר את האיכות שלהם. הם יצטרכו

להגיע לרמת המוצרים המיובאים.
שלום שמחון
יש פה קביעת עמדה. לדעתי, למשל, גבינות מהארץ טעימות יותר.
סמדר אלחנני
מדובר באיכות.
רון אילון
כדי להסביר את העניין, זה לא שהגבינות של "תנובה" או של יצרן מקומי אחר הן

לא מספיק טובות, אבל יש מותגים שאמורים להיות שווי ערך למותגי חו"ל, והם לא ברמה

הזו, כמו, למשל, גבינת "טל העמק", שאמורה להיות "אמנטל" הישראלית. היא לא ברמה

כזו.
היו"ר מיכאל קליינר
אני. מבין שזה על דעת משרד החקלאות ומשרד האוצר.
שלמה לשם
אני מהמרכז החקלאי. אני מסכים עם דבריו של רון אילון. יש נקודה אתת שהייתי

רוצה שתימצא לה דרך. אני יודע שלאוצר אין התנגדות לכך. המדובר בעניין עדכון המכסים

האלה. המכסים האלה נקובים בשקלים. יש לנו מכתב התתייבות ממשרד החקלאות

שבתחילת כל שנה הם יעודכנו בהתאם לשער הדולר. הייתי רוצה שהדבר הזה ייכלל בתור

ההכנסה.
היו"ר מיכאל קליינר
אני רואה שיש הסכמה לכך מאגף התקציבים.
רוו אילון
אנחנו מסכימים. נצמיד את המכסים הקצובים לשער החליפין.
היו"ר מיכאל קליינר
אם כך-אישרנו.
יהושע בן-יונתן
יש רק לציין שאצלנו מקובל במסים העקיפים לעדכן את הכתובים אחת לשינויי של

20 אחוז. מה שנאמר כאן - אחת לשנה, ייתכן שהעדכון יהיה אתת ל- 5%. אם זה כל כך

חשוב, רשמנו לפנינו את ההערה הזו.
דני קריצ'מן
אני לא רוצה להפריד את עניין הגבינות מעניין הגלידות. עניין הגבינות הוא עניין

שבהסכמות, שקשור להסכמות שהיו בעניין הגלידות. שני הדברים האלה הם מקשה אתת.

אתה אמרת שעניין הגלידות הוא עניין מסובך.
היו"ר מיכאל קליינר
זה עניין שלכם. זה ביניכם. אמרתי שהעניין מסובר מבחינת הסיפור.
צבי הנדל
אז אולי, כדי להסיר ספק, נקבל את ההחלטה על שני העניינים יחד.
יהושע בן-יונתו
מוסכם עלינו שנעדכן אחת לשנה, כפי שמבוקש על ידי המרכז החקלאי.
היו"ר מיכאל קליינר
כעת נעכור לעניין הגלידות.
רון אילון
לפני כשנה בוטל על ידי בית המשפט היטל הבטחה על יבוא גלידות, שעמד על חצי

דולר לקילו. נימוק הביטול היה שהעילות, שבגינן היה מוטל ההיטל, לא עמדו ברוח החוק,

פחות או יותר, ולכן---
סמדר אלחנני
לא היתה פגיעה ממשית ביצור המקומי.
רון אילון
זו היתה הטענה שהועלתה בפני בית המשפט. הטענה התקבלה, ולכן בית המשפט

ביטל אותה. נטען שלא הוכח נזק. זה לא אומר שלא היה נזק.

בשעתו האוצר סירב להטיל מכס, או היטל אחר, כתחליף להיטל שבוטל, משום

נימוקים של חשיפת השוק המקומי ליכוא מתחרה. מטרת החשיפה היא כפולה: הוזלת

המחיר לצרכן, ודרר ירידת המחירים - התייעלות של היצרן המקומי.

לאחר שנה הסתבר לנו שאותו יבואן לא הוזיל מחירים, ולמעשה תנאי המשחק

בשוק לא השתנו. התוצאה היתה שההיטל הגיע לכיסו של היבואן ולא הגיע לכיסו של

הצרכן. מסיבות אלה, האוצר מסכים ומבקש מהוועדה להשיב את ההיטל על היבוא.
יהושע בו-יונתו
השינויים שנעשו היו לגבי ארצות הקהיליה האירופית וארצות הברית. לגבי ארצות

הקהיליה, את אותם שיעורי המסים אנו מטילים בצורה של מכס, וליבוא מארצות הברית -

בצורה של היטל. האבחנה הזו נעשתה משום שיש לנו הסכם עם ארצות הברית, שאנו לא

מטילים מכס על מוצרים כאלה, אלא בצורה של היטל, לכמויות מוגבלות. לכן ההבחנה

היא יותר טכנית מאשר מהותית.
אסתר שרון
גובה ההיטל והמכסים יהיה דומה. רק בגלל שלפי ההסכם עם ארצות הברית אסור

לנו להטיל מכסים מאז שנת 1995, אנו מטילים היטל שהוא שווה ערך למכס.
היו"ר מיכאל קליינר
האם הגלידה שמיוצרת כאן מיוצרת כולה מחלב מקומי, או שמייבאים חלב, או

אבקת חלב?
רון אילון
למיטב ידיעתי, כולה מיצור מקומי, מחלב מקומי. איו יבוא של אבקת חלב לצורך

יצור גלידה. יש איזה שהוא יבוא, אבל לא בכמות משמעותית.
היו"ר מיכאל קליינר
אני זוכר שהיו טענות בעבר של יצרנים קטנים שמוזייבים אותם לקנות מ "תנובה"

את אבקת הוולב, ולכן הם מופלים לרעה.
גבריאלה כהו
היו פניות למשרד התעשייה, שבהעדר מכס, שאנו נאשר יבוא אבקת חלב וחמאה.

זה לא אושר.
היו"ר מיכאל קליינר
אז היתה אפליה. אני מבין שזה נפתר עכשיו, וחוזרים למצב הקודם.
גבריאלה כהן
הטלת ההיטל מאפשרת לנו לסרב.
היו"ר מיכאל קליינר
היתה אפליה של יצרנים מקומיים, שהם היו צריכים לקנות מוצרי חלב ולשלם

עליהם מכס, ואחרי זה להתחרות עם יבואן, שלא שילם מכס, כי הוא מיצר בחו"ל.
דני קריצ'מן
התרגיל הזה שנציג האוצר הסביר אותו, שהתברר להם שהיתה טעות בבסיס

המחשבה שלהם ---
היו"ר מיכאל קליינר
אין לנו סמכות להטיל עונשים.
דני קריצימו
יש אפשרות להוסיף תקציב. נגרם לנו נזק של 15 מיליון שקל מהטעות הזו. נגרמה

לנו ירידה בייצור של 15 מיליון ליטר בתקופת הדמדומים הזו.
היו"ר מיכאל קליינר
אתה רוצה שאנחנו, כמשלמי מסים נשלם את זה?
דני קריצ'מן
לטעות יש מחיר. מישהו צריך לשלם את מחירה.
היו"ר מיכאל קליינר
זה לא תפקידנו. אם כולם יידרשו לשלם על טעויות שנעשו בתום לב, אנו לא נוכל

להתקיים בכלל.
דני קריצ'מן
לא. יהיו פחות טעויות.
היו"ר מיכאל קליינר
אני חושב שצריך לשבח איש ציבור שהולך בכיוון מסוים כי הוא חושב שהוא נכון,

וכאשר הוא מגלה נתונים חדשים הוא אינו מתבצר בטעות רק כי הוא עשה אותה.
סמדר אלחנני
מאותם נימוקים שאתם מטילים את המכס כיוון שלא היה שינוי בכמויות היבוא -

3% מסך כל צריכת הגלידה בארץ, ואתם אומרים שלא חל שינוי - אז גם לא חל שינוי

בצריכת חומרי החלב מהיצור המקומי. לכן אין נזק.
שלום שמחון
איך אתה מסביר את זה שיבואני הגלידה שהיו כאן בשנה שעברה וצעקו, לא

נמצאים פה היום?
סמדר אלחנני
חלק מהגלידה המיובאת היא שרבטים, שאין בהם אחוזי שומן כלל. המחיר הוא

מחיר זהה, למרות זאת.
רון אילו!
מוכרים אותן לא לפי עלות הייצור.
היו"ר מיכאל קליינר
תודה. אישרנו. אני מודה לכולכם, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:10

קוד המקור של הנתונים