ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 21/01/1998

הצעה לסדר היום בנושא בזק של חבר הכנסת אברהם שוחט; חוק החברות הממשלתיות (תיקון - אישור ועדת הכספים להפרטה) הצעת א. שוחט, ח. אורון. י. כהן. נ. דהן); רכישת מניות בזק באפיקי תקשורת בע"מ על ידי המדינה; תקציב רשות השידור וערוץ לשנת 1998- הצבעה

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 229

מישיבת ועדת הכספים

יום רביעי, כ"ג בטבת התשנ"ח (21 בינואר 1998). שעה 09:45

נכחו;
חברי הוועדה
אברהם רביץ - היו"ר

?זאב בוים

מיכה ג ולדמן

גיסים דהן

יצחק כהן

מיכאל נודלמן

אחמד סעד

אופיר פינט-פז

מיכאל קליינר

אמנון רובינשטיין

אברהם שוחט

שלום שמחון

מ"מ; חיים אורון

אלי גולדשמידט

ניסן סלומינסקי

מוזמנים; ציפי לבני - מנהלת רשות החברות הממשלתיות

נתי ביאליטטוק - משרד האוצר

גבריאלה כהן - משרד המסחר והתעשיה

יועצת משפטית; אנה שניידר

מזכיר הוועדה; איוור קרשנר

יועצת כלכלית; סמדר אלחנני

קצרנית; סיגל גורדון

סדר-היום;

1. רכישת מניות בזק באפיקי תקשורת בע"מ על ידי המדינה.

2. חוק החברות הממשלתיות (תיקון - אישור ועדת הכספים להפרטה)

(הצעת א. שוחט, ח. אורון, י. כהן, נ. דהן).

3. תקציב רשות השידור וערוץ 3 לשנת 1998 - הצבעה.

4. צו היטלי בטחה - הצבעה.



רכישת מניות בזק באפיקי תקשורת בע"מ על ידי המדינה

היו"ר אברהם רביץ;

בוקר טוב חברים, אני פותח בזה את ישיבת ועדת הכספים. מונחת לפנינו בקשה

לאישור ועדת הכספים לרכישת מניות בזק באפיקי תקשורת בע"מ על ידי המדינה.

נתי ביאליסטוק;

אפיקי תקשורת היא חברה שעוסקת בתחום יעוץ ותכנון של ספקטרום תדרים לוויני.

היא החברה היחידה בארץ שעוסקת בזה, בגלל האופי של המדינה, זאת לא מדינת לווינים

כמו ארצות הברית וכדומה. היא עוסקת בעיקר בייעוץ למשרד התקשורת בתחום הזה,

ולאחרונה מונתה כמנהל התמסורת בלווין עמוס.

סוג התקשורת הלווינית למעשה השתנה מאז שיש לנו לווין כחול לבן בשמים ולבזק יש

מערכת לווינים נפרדת. לכאורה, נוצר מצב של ניגוד ענינים בין החברה שבזק מחזיקה

בה כ-24%, לבין בזק עצמה.לכן, חשבנו שנכון, לפני החלטת בזק, להעביר את המניות

מבזק לידי המדינה. זה לא ישנה דבר באופיה של החברה, היום היא ממשלתית והיא תמשיך

להיות ממשלתית.

היו"ר אברהם רביץ;

הכוונה, שגם אחרי ההחלטה היא תשאר בידי המדינה?
נתי ביאליסטוק
כן, היא תשאר ממשלתית.

אברהם שוחט;

לדעתי, לא צריך לקיים דיון.

היו"ר אברהם רביץ;

אני לא מקיים דיון, אני רק רוצה להבין.

זאת חברה ריווחית?
נתי ביאליסטוק
החברה ריווחית, יש לה מחזור של כ-3 מיליון שקל בשנה עם רווח של כמה מאות

אלפים.

סמדר אלחנני;

אנחנו מכירים את כל הנכסים שיש לחברה. תהליך ההפרטה וההסדרה של בזק לתחרות

הוא קריטי. יש לבזק עוד חברות כאלה?
נתי ביאליסטוק
כל שאר החברות שבזק מחזיקה בהן, עוסקות בתחום שב-1 בינואר 1999 יפתח לתחרות

מלאה. החברה הזאת היא היחידה שלא תהיה כנראה בתחרות.



סמדר אלחנני;

יש עוז- משהו שצריך להוציא מבזק, כדי שאם גורם 1ר יהיה בעל גרעין שליטה - - -

נתי ביאליסטוק;

אין חברות אחרות. על שירותי תקשורת בינלאומי חל צו הבזק שדיברנו בו אתמול.
היו"ר אברהם רביץ
חברים, אנחנו מאשרים את הבקשה.



חוק החברות הממשלתיות (תיקון - אישור ועדת הכספים להפרטה)

הצעת א. שוחט, ח. אורון. י. כהן. נ. דהן)

היו"ר אברהם רביץ;

"בחוק החברות הממשלתיות, כפי שתוקן בשנת 1996. נקבע כי דרך ההפרטה טעונת

אישור ועדת הכספים של הכנסת בשלב המוקדם שלפני מועד פרסום תשקיף או לפני המועד

להגשת הצעות לרכישת המניות, לפי הענין.

כמו כן נקבע כי אישור הוועדה האמור מהווה גם אישור למכירת המניות עצמן לפי

סעיף 5(3)(2) לחוק נכסי המדינה ואין צורך באישור נוסף.

מוצע לקבוע כי בכל מקרה תיתן ועדת הכספים שני אישורים - אישור אחד על דרך

ההפרטה בשלב המוקדם שלפני המכרז או התשקיף, לפי הענין, ואישור נוסף בשלב הסופי

שלפני מכירת המניות עצמן.

בדרך זו תושג בקרה פרלמנטרית לכל שלבי ההפרטה."

בייגה, תציג את הצעת החוק שלך.

אברהם שוחט;

היום יש לנו שני מצבים בהפרטה. בנקים באים אלינו בסוף הדרך לאישור העסקה ואם

אנחנו לא יוזמים - - -

ניסים דהן;

אבל בבנקים אנחנו גם קובעים את תחילת הדרך, האם זה הולך להנפקה בבורסה או

למניות.

אברהם שוחט;

לא. לא על פי נוהל ולא על פי חוק.

בחברות ממשלתיות, גדליה גל העביר תיקון, לא הייתי מעורב בענין, אני מניח

שידעתי, שבחברות ממשלתיות תהיה הודעה רק בתהילת הדרך כיצד הולכים בתהליד ואין

אישור בסוף הדרך. ציפי גל-ים באחד מהדיונים אמרה, אני תמיד אביא לכם את סיפור

התוצאה.

ציפי גל-ים;

ואני אכן פועלת כך.

אברהם שוחט;

לא היו יותר מדי הפרטות.

אני חישב שאנחנו ככנסת, עם כל -זה שיש בעיות, למרות שעברנו הרבה הפרטות קשות,

אבל הצלחנו לעבור אותם בקדנציה הקודמת. אבל כממונים, אנחנו בעלי המניות, אנחנו

האסיפה הכללית, מועצת המנהלים של העסק הזה, אני לא חושב שאנחנו יכולים להשאיר את

הענין של התוצאה של המכרז כאינפורמציה.



היו"ר אברהם רביץ;

במיוחד בעיית העובדים מטרידה אותך?

אברהם שוחט;

אני לא יודע, אתה יודע מה? היום הכל בסדר, מחר יהיה משהו לא בסדר ואנחנו

נרצה להחליט מה אנחנו עושים בעניו. זה היה מקובל, עושים את המכריז, עושים את

ההסכם, וכותבים בסוף, כפוף לאישור ועדת הכספים, כמו שעושים בבנקים. זה יחזור להנה

ויהיה אישור. אני חושב שצריך לעשות זאת. אני לא חושב שזה יהיה הגורם שיעכב הפרטה,

יש גם אווירה בסך הכל חיובית להפרטה, עם כל הבעיות ונוצרו מספר בעיות בהפרטה.

ולכן, אני חושב שצריך לאשר זאת.

חיים אורון;

כשגדליה גל הציע את החוק אני הייתי נגד. נכון שאז הייתי פחות פעיל בוועדה כי

זה היה בתקופה שהייתי בהסתדרות ואני לא יכול לומר, שניהלתי קרבות רחוב בנושא הזה

אבל הייתי נגד מהטעם העקרוני שאני חושב, שלעיתים דרך ההפרטה היא בעצם ההכרעה

המרכזית של הוועדה. נכון, שכאשר אומרים, העיקר להפריט ולא חשוב באיזה מחיר משום

שצריך להפריט כמה שיותר מהר, כמה שיותר הרבה, למשל אני אתן דוגמה רק מהימים

האחרונים. התנהל ויכוח עם שר הביטחון לגבי השאלה: האם נכון שבמצב הקיים, גרעין

השליטה במשק יהיה בידי גורם זר. אין לי שום עמדה בנושא, אני גם לא מכיר זאת.

באיזה שלב, הכנסת תהיה גורם בדיון הזה? היא תהיה חייבת להיות גורם. יכול להיות

שאציע הצעה לסדר. אם המערכת יודעת שיש נושאים ושככל שמגיעים לשאלות הקשות, של

חשמל וזיקוק ומים ובזק ונמלים ותעשיה אווירית, תמיד יש אספקטים מקרו, שגם מבטאים

גישות, גם מבטאים עמדות. קטע שני הוא ללא ספק נושא העובדים.
היו"ר אברהם רביץ
אבל זה בתחילת הדרך.

חיים אורון;

אם הוועדה מעורבת בשני הטקטים, גם בטקט של האישור הסופי וגם בטקט הראשוני,

זאת אומרת, יש איזה שהוא מסלול שהכנסת אומרת, זה המסלול שאנחנו רואים אותו לנגד

ענינו ולא רשימת אופציות כוללות שבתוכן נעים איך שרוצים. זה כל ההבדל. הידיעה של

המערכת, שהיא נזקקת לשני טקטים, לטקט אחד ראשוני, שמדובר בו על המדיניות. לטקט

שני, איך המדיניות הזאת באה לידי ביטוי, ללא ספק, זאת תהיה הבעיה היותר קשה.

במקום שנבוא אחר-כך כמו שקרה עם הבנקים, עם השק"ם, עם בזק. בכל מקרה, הוועדה היתה

איזה שהוא גורם שיצר את המגרש למצוא את הפתרון. לפי דעתי, המסלול הזה הוא נכון

יותר. נכון שגם עומדת הסכנה, שהביאה את גדליה גל בזמנו להביא את ההחלטה וזה מה

שקרה סביב הענין של כי"ל.

ניסים דהן;

אני מצטרף לכל הדברים שנאמרו, אבל אני רוצה לתקן למרות שאני חתום על הצעת

החוק ואני עומד מאחורי החתימה שלי. אני חושב שהצעת החוק הזו נכונה. יש לי בעיה

שאני רוצה לתקן. אני לא בטוח שכל חברי ועדת הכספים יוכלו בסופו של דבר לנתח איזה

הצעת מחיר טובה יותר וראויה יותר כאשר יביאו בפניהם את כל הצעות המחיר הקיימות

ואת המשא ומתן.
אברהם שוחט
לא. מקבלים את ההמלצה שלהם, אנחנו לא ועדת מכרזים.



ניסים דהן;

זאת ההסתייגות שלי.

אברהם שוחט;

לא זאת הכוונה.

יצחק כהן;

אני מתפלא איך החוק לא היה קיים עד היום. בגלל שהוא לא היה קיים, קרה מה

שקרה עם כי"ל.

אברהם שוחט;

הוא היה בזמן כי"ל. הוא היה וביטלו אותו.

יצחק כהן;

אני בעד הצעת החוק.

מיכאל נודלמן;

גם אני בעד החוק.

סמדר אלחנני;

הייתי שותפה לחשיבה של היושב ראש הקודם לגבי החוק הזה. תמיד נוצרים חוקים

בגלל משהו שקרה ואי הנוחות הגדולה שנוצרה בגלל -זהות הקונה. אמרו, מאחר ואני נלחם

בריכוזיות במשק, אני יוצר פה ריכוזיות גדולה יותר. זאת היוגה התחושה, שבעלים של

גוף גדול מאוד שקנה גם את כי"ל, גם את צים, גם את בתי הזיקוק. נאמר, שיותר חשוב

שנקבע את דרכי ההפרטה, -זאת אומרת לאיזה סוג של קונה מוכרים. לכן, בא התיקון

והשמיטו את הדבר של האישור הסופי. הוא לא היה ער לזה שמבטלים את סוף הדרך. מה

שהוא רצה, גם את תחילת הדרך וגם את סוף הדרך.

ציפי לבני;

אני אתייחס לכל התהליך ואומר איזה נושאים לדעתי יפריעו לתהליך ואיזה תהליכים

אפשר לבצע אותם אולי עם תיקון, אולי עם הסדר אבל לאו דווקא עם התיקון הזה. הועלה

למשל הנושא של קביעת קריטריונים, שליטה -זרה.

למה אנחנו מגישים את החלטות ההפרטה כפי שאנחנו מגישים? מאידך גיסא, אני לא

רוצה להשקיע הרבה מאוד עבודה - תהליך ההפרטה הוא הליך שמושקעות בו שעות רבות של

עבודה, שלבסוף על עצם היכולת להתקדם, תאמרו; לא. לכן, אנחנו באים בשלב מקדמי, ולא

תמיד כל התהליך סגור כבר בהחלטת ההפרטה. לדוגמה, אל-על, החלטת ההפרטה תכלול את

העקרונות, את עצם האו.קיי. ללכת, כשמניית הזהב עדיין לא מובנית בהחלטה ועליה גם

נחזור לוועדת השרים להפרטה. כל עוד לא התחלתי בהליך כלפי צד ג', כל עוד זה הליך

של עבודה בינמשרדית בתוך רשות החברות, אני לא מוטרדת מלבוא עשר פעמים ביום לוועדת

הכספים. אני לא אוהבת את זה, אבל זה הרע במיעוטו מבחינתי.

אם מסתכלים על תהליך שבו אני מצויה מול צד שלישי, 1( סיטואציה, שאני חושבת

שהמדינה צריכה להיפטר בתהליך ההפרטה מהתדמית של הגוף המסורבל, הביורוקרט, בלי

לעבור כהוא -זה על כל כללי מינהל תקין. כשאנחנו נמצאים מול צד גי, צד ג' יודע שיש

ועדה למכירת מניות המדינה שהיא משותפת לרשות החברות ומשרד האוצר, ועדה מסודרת,

היא מחליטה, מידע לא יוצא. במהלך התקופה שהייתי שם, לא היה מידע בעיתונות. חברות

לא אוהבות להיכנס לתהליך ושיהיה כתוב בעיתונות שהם השתתפו ונפסלו. בתהליך ההפרטה

למשל, פסלתי חברה על רקע של כתב אישום נגד אחד ממנהליה, על רקע חוק ניירות ערך.



אפשר לעגן את התהליך כי התהליך הוא תהליך מאוד מסודר. איך אפשרות טכנית

להפלות או לעשות דברים שאינם תקינים.

תוך כדי שאנחנו נמצאים מול צד שלישי, התהליך הזה בוועדת הכספים הוא תהליך

בעייתי, הוא לא שייך לזהות חברי ועדת הכספים.

חיים אורון;

למה התהליך הזה לא נעשה בסוף הדרך?

ציפי לבני;

חברה שנכנסת לתהליך הזה צריכה להביא ערבות לפני כניסה לחדרי מידע, ערבות

שמצורפת להצעת המחיר. על הוצאות ניכרות שהם מוציאים בהליך בדיקת החברה במהלך

הדרך. סוף התהליך ה-זה צריך להיות עם כל זה שאנחנו שומרים לעצמנו את האופציות לא

לקבל את ההצעה, האופציות נשמרות על רקע מקצועי. כל התהליך תקין, אנחנו מגיעים

לוועדת הכספים.

אברהם שוחט;

גם החברה הכלכלית לירושלים, גם מבנה תעשיה, גם כי"ל, גם שיכון ופיתוח, גם

מספנות ישראל - - -

ציפי לבני;

וזה היה רע ולכן שינו את החוק.
אברהם שוחט
למה זה היה רע?

ציפי לבני;

הראיה מוטלת כאן, שינו את החוק.

אברהם שוחט;

אם את שואלת אותי, אם אני כשר אוצר מצטער שבשק"ם, לאחר שהיתה בעיה גדולה מאוד

עם עובדים, בלחץ של הוועדה הסכימו להקים קרן, אני לא מצטער על -זה.

ציפי לבני;

אז תאמר, אני רוצה שיחזור לכאן הנושא של שמירת -זכויות עובדים.

אברהם שוחט;

לא. שש חברות גדולות מכרו את שיכון ופיתוח במיליארד שקל,מכרו את מבנה תעשייה.

מה היה רע בזה?

ציפי לבני;

מבחינת המשקיעים, הם רואים שזה סוף התהליך.
חיים אורון
יש מדינה באיזה שהוא מקום שעושה אחרת? נותנים למישהו שליטה על שליש, הכנסת לא

יכולה לדון בזה?

ציפי לבני;

מאחר והליכי חקיקה הם הליכים סבוכים, ואני אפילו הולכת לקראת חלק מהנקודות

שהועלו כאן שמטרידות אותי. אונם יכולים כבר בשלב הראשון של אישור החלטת ההפרטה

לומר, אלה הנושאים שחשובים לנו, זה לא מספיק ברור לנו כאן.

אברהם שוחט;

השלב הראשון, אפשר לומר את כל הדברים כי זה חשוב, זאת גם הנחיה לטיפול ולמשא

ומתן. אני רואה כחובה של הכנסת, לשמוע מכם, לקבל את ההצעה שאתם בחרתם - - -

ציפי לבני;

ושוב לשמוע את העובדים?

היו"ר אברהם רביץ;

אני רוצה להציע את הדבר הפרקטי הבא; זאת הצעה שאמורה לעלות לקריאה ראשונה,

תגישו הצעה בכתב שתכנס לכאן דרך הסתייגות, בין הקריאה השניה והשלישית. תעבירו

לנו את ההתיחסויות שלכם.

אנחנו מעבירים לקריאה ראשונה את הצעת חוק החברות הממשלתיות, תיקון-אישור ועדת

הכספים להפרטה, התשנ"ז -1997.



הצעה לסדר היום בנושא בזק של חבר הכנסת אברהם שוחט;

אברהם שוחט;

בנושא מריל לינץ' אני מבין שהם במצב שהם לא יכולים למכור.

ציפי לבני;

הם מחויבים במחיר מסויים על חוזה.
אברהם שוחט
כרגע המצב הוא, מי שיקנה מהם - יקנה ביוקר. הם לא יכולים למכור בעד הצד העסקי

של הענין.

ציפי לבני;

מבחינה משפטית הם יכולים. הקטע החשוב מבחינת המכירה או אי המכירה הוא הקטע

שבו קבענו פרק זמן שיאפשר לנו להוציא תשקיף מאחר והיו אינטרסים מעבר לביצוע

העסקה הזאת, אלא גם אינטרסים שקשורים בגיוס הון לחברה, לא רצינו שיהיו הליכים

מקבילים ולכן הם מעוכבים.

אברהם שוחט;

אתם באתם עם חו-זה עם תאריכים, שתוך חצי שנה הם צריכים למכור אחרת הכסף חוזר

אליהם.

ציפי לבני;

החוזה קובע את התהליך, שבתקופה הזו פרק הזמן הזה מוסב לסוף התהליך. החוזה

הועבר במלואו לוועדת הכספים. למיטב הכרוני אפילו הסברתי זאת, כי אני חושבת שזה

יתרון גדול מבחינת המדינה אם אנחנו רוצים שתהליך אחד לא ידפוק את השני.
אברהם שוחט
עד מתי יש להם זמן?

ציפי לבני;

אני בלי היומן.

אברהם שוחט;

אני מבקש שתשלחי תשובה.

שנית, מה ההבדל במחיר היום בין מחיר המכירה לבין השוק? אני מבקש תשובות.

יש לי הרושם שקיבלתם החלטה שהיתה צריכה לבוא לוועדת הכספים בנושא הרחבת הזכות

של כייבל אנד וויירלס. כאשר היתה הנפקה של מניות בזק, הגבילו את יכולת הרכישה של

גורמים ל-10% או 11%. קראתי בעיתון שנתנו להם היתר לרכוש עד 20%.זה בניגוד למה

שאושר כאן. אם הממשלה רוצה לשנות מדיניות, היא צריכה לבוא הנה.



ציפי לבני;

לא היתה מגבלה חוקית עד בפרואר 1997 להעלות. בפברואר 1997 בעקבות צו הבזק,

שדרש אישור שרת התקשורת מכוח חוק הבזק, שדרש במדרגות מסוימות את אישור שרת

התקשורת. התנהל דיון, שרת התקשורת החליטה לתת להם היתר בשלבים. המדינה לא מוכרת

לכייבל אנד וויירלס מניות. כייבל מקבלת היתר.

אברהם שוחט;

זה לא בניגוד לתשקיף שהונח כאן? אם יהיה היתר של 20%, מה יהיה עם מכירת גרעין

שליטה?

ציפי לבני;

את ההשלכות החיוביות והבעיתיות מבחינת הליך המשך הפרטת בזק, העלתי בפני

הגורמים המחליטים, בפני שרת התקשורת, ביקשתי דיון בוועדת שרים להפרטה, ועדת שרים

להפרטה אישרה, שרת התקשורת חתמה על הסכם איתם, מרגע זה אני יכולה להסתכל קדימה.

הסמכות היא של משרד התקשורת.

צו הבזק קובע, שבעל מניות שרוצה להגיע לאחוזי אחזקות מסויימים, יקבל את מרות

שרת התקשורת.



תקציב רשות השידור וערוץ לשנת 1998- הצבעה
היו"ר אברהם רביץ
אני מעמיד להצבעה את בקשת הרביזיה של חבר הכנסת יצחק כהן לגבי תקציב רשות

השידור וערוץ 3 לשנת 1998.

הצבעה

בעד - 7

נגד - 7

נמנעים - אין

הבקשה מאושרת, הרביזיה לא נתקבלה.
היו"ר אברהם רביץ
הרביזה לא התקבלה, על כן הבקשה אושרה.



צו היטלי בטחה - הצבעה

היו"ר אברהם רביץ;

דהינו את ההצבעה על היטלי בטהה מכיוון שהיתה לנו בעייה עם השקדים. האם אפשר

להצביע ללא סעיף השקדים?

איוור קרשנר;

אני רוצה לציין, שאם לא נאשר את סעיף השקדים, לא יהיה היטל בכלל.

אנה שניידה;

מאהר ומדובר בצו שלם, צריך להחזיר אותו עם המלצה לתקן את נושא השקדים.

מיכה ג ולדמן;

אפשר לדהות את ההצבעה ליום שני בשבוע הבא ועד אז הם יביאו נוסה מתוקן.
היו"ר אברהם רביץ
גבי גבריאלה כהן הגיעה והיא תיתן לנו נתונים.

גבריאלה כהן;

ובכן, בעקבות הסכם עם ארצות הברית, היה לחץ גדול מצד האמריקאים בנושא השקדים,

היה קושי רב בהמשך יצוא שקדים מארצות הברית לישראל,זאת אומרת יבוא לישראל. סוכם

וכד הוצע, הצו תוקן באופן שאיפשר יבוא שקדים, אלפיים טון שקדים מקולפים בסוף שנת

1997- בפועל, היבוא לא היה אלפיים טון אלא 500 טון. היום אנהנו שומרים על המצב

שהיה קיים בסוף שנה שעברה. היום אין שום הורדה של ההיטל לעומת שנה שעברה.

ניסים דהן;

האם יבואנים לא הביאו מלאי גדול ששוכב בבונד ד? כמו בשנה שעברה, היו יבואנים

שאמרו שוכבים בבונד ד 20 אלף טון, אנהנו רוצים לשהרר אותם בתנאי שתורידו את

ההיטל.

גבריאלה כהן;

היום לא שוכב דבר בבונד ד. אני רוצה להבהיר היטב, אין שום כוונה להוריד.

עשינו הסכם עם ארצות הברית ואנהנו מבצעים אותו, אלא אם בית משפט יחליט שחייבים

להוריד.

היו"ר אברהם רביץ;

אנחנו רושמים לפנינו שאין כוונה להוריד.

האם אני יכול לרשום בפנינו דבר נוסף, למרות שאתם לא זקוקים לוועדה, שאם

תתכוונו להוריד, תספרו לנו -זאת.

מיכה גולדמן;

אדוני היושב ראש, אני מבקש שיירשם, שההיטל שהיה ב-1997 ימשך גם ב-1998.



גבריאלת כהן;

-זה ימשך.

היו"ר אברהם רביץ;

אנחנו מאשרים את הבקשה. תודה לכולם. הישיבה נעולה,

הישיבה ננעלה בשעה 00;11.

קוד המקור של הנתונים