ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 29/12/1997

הקפאת מענק המכס לעולים חדשיםמכתב השר לקליטת העלייה מיום ג' בחשון התשנ"ח. 03.11.97; שינויים בתקציב לשנת 1997

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 216

מישיבת ועדת הכספים

שהתקיימה ביום ב'. לי בכסלו התשנ"ח. 29.12.1997. בשעה 30;11

נבחו;
חברי הוועדה
מ"מ היו"ר אברהם הירשזון

זאב בוים

כעמי בלומכטל

מיכה גולדמן

עבד-אלמאלכ דהאמשה

נסים דהן

צבי הנדל

יהודה הראל

יצחק כהן

מיכאל נודלמן

אחמד סעד

אברהם פורז

אופיר פינס-פז

מיכאל קליינר

חיים רמון

אברהם שוחט
מוזמנים
דני טופז, המשרד לקליטת העליה

יעקב אבירם, משרד לביטחון פנים

שלמה כהן, סמנכי'ל המוסד לביטוח לאומי

עורכת דין רות הורן, המוסד לביטוח לאומי

אבי גבאי, משרד האוצר

יעל אנדורן, משרד האוצר

זהר ינון, משרד האוצר

נטשה מיכאלוב, משרד האוצר

שוקי שי, משרד האוצר

ניר רז, משרד האוצר

תמר לשם, משרד התקשורת

חוה מנצורי, משרד התקשורת
יועצת כלכלית
סמדר אלחנני

מנהל הוועדה; אברהם קרשנר
נרשם על-ידי
חבר המתרגמים בע"מ

סדר היום

(1) הקפאת מענק המכס לעולים חדשים.

מבתב השר לקליטת העליה מיום ג' בחשון התשנ"ח, 3.11.1997.

(2) שינויים בתקציב לשנת 1997.



(1) הקפאת מענק המכס לעולים חדשים

מכתב השר לקליטת העליה מיום ג' בחשון התשנ"ח. 3.11.1997

מ"מ היו"ר אברהם הירשזון; אנחנו פותחים את ישיבת ועדת הכספים.

דני טופז; ב-5 באוקטובר 1990 אישרה ועדת הכספים של

הכנסת תיקון לצו מס הקניה, לפיו הצו יחול על

עולים מארצות מצוקה שמקבלים סל קליטה ומענק מכס. מענק המכס הזה בזמנו

היה 5,000 שקל למשפחה ו-3,000 שקל ליחיד. מה שקרה הוא שבמהלך השנים

מתוך הבנה עם ועדת הכספים ועם משרד האוצר מעדכנים את זה על-פי מדד יוקר

המחיה, כמו סל קליטה, ואחרי בדיקה שערכנו לפני מספר חודשים - זו הפעם

השנייה שאנחנו מופיעים בוועדה בנושא הזה - מצאנו ששיטת העידכון נותנת

מבחינה זו איזה שהוא עידכון ריאלי למענק, מכיוון שהמחירים של מוצרי

החשמל, וגם המדד של מוצרי החשמל מראה שהעידכון הוא מעבר למה שהמחירים

עולים.

אנחנו מבקשים להודיע לוועדת הכספים שהחל מה-1 בינואר 1998 אנחנו

מתכוננים להקפיא למשך שנה את העידכון כדי להתאים את מחירי המענק למחירי

המוצרים בשוק. סל הקליטה ממשיך להיות מעודכן כל שלושה חודשים על-פי מדד

יוקר המחיה.

אברהם פורז; למה האוצר לא מדווח לנו על זה אלא אתם?

דני טופז; נמצא פה נציג אגף התקציבים.

מ"מ היו"ר אברהם הירשזון; אנחנו בזמנו ביקשנו את הפנייה הזאת ולכן הוא

מנמק אותה.

סמדר אלהנני; הניסוח הוא לא לגמרי ברור. אני מבינה שהמענק

ליום 1 באוקטובר 1997 זה גובה המענק מעתה

ולהבא, אבל זה לא כתוב כאן. אבל זה לא כתוב כאן, אני ניחשתי. סכום

המענק הוא 9,974 שקלים למשפחה ו-5,981 שקלים ליחיד.
דני טופז
הוא יהיה כזה במשך שנה, במשך שנת התקציב

1998.

אופיר פינס-פז; מה העלות הכוללת של ההסדר הזהו לפחות לגבי

1997.

שוקי שי; הסעיף הזה הופחת ב-16 מיליוני שקלים. אי

העידכון חוסך לנו כ-16 מיליוני שקלים.

אברהם פורז; כמה הסעיף כולו?

שוקי שי; סדר גודל של 250 מיליוני שקלים במחירי 1997.

לשנת 1998 הופחתו 16 מיליון בגלל אי העידכון

הזה.

סמדר אלהנני; ההפחתה הזו נעשתה לפני שהתקבל אישור?



דני טופז; לא. יש פה שתי התייחסויות. בסעיף 4(ב) של

מכתבו של שר הקליטה רשום שב-1 לינואר 1997

אנחנו הבאנו לוועדת הכספים את ההודעה הזו על חצי מהעליה. העדכון הבא

צריך לחול ב-1 בינואר 1998, ולפי זה באנו לפני ה-1 בינואר 1998.

סמדר אלחנני; בספר התקציב זה כבר כתוב, הסכום הזה כבר

מיועד. השאלה מה כתבו בסכום הזה.

שוקי שי; בהצעת התקציב? כבר הפחתנו את זה.

מ"מ היו"ר אברהם הירשזון; אבל הם צריכים קודם לקבל אישור. בלי אישור

זה לא יהיה.

סמדר אלחנני; התקציב צריך לשקף את המצב החוקי הקיים.

כשהכנתם את המצב החוקי הקיים, כשהכנתם את

הצעת התקציב, המצב היה עידכון במחצית עליית המדד.
נטשה מיכאלוב
גם את השינויים בחוק ההסדרים אנחנו מביאים

בהצעת התקציב ואלה הם שינויים ששייכים לחוק

התקציב. זה חלק מההחלטות שהחליטה עליהן הממשלה.

אופיר פינס-פז; מה היה הסכום אילו לא היתה מתבצעת ההפחתה?
שוקי שי
הסכום נשאר אלא לא מעדכנים אותו לפי מדד

המחירים לצרכן. אומרים שהסכום לא יפחת. אף

אחד לא יקבל פחות ממה שהוא קיווה לקבל.

מ"מ היו"ר אברהם הירשזון; הוועדה רושמת לפניה את הנושא. אני מאוד מודה

לכם.

אברהם שוחט; לפי דעתי צריכה להיות הצבעה, כי הנושא הזה

עבר פה בהצבעה בתקופה ההיא.

דני טופז; עד כמה שאני זוכר, ואני השתתפתי בוועדה

בראשותו של חבר הכנסת שוחט, וכתבנו זאת גם

במכתב הקודם, כי בדיוני ועדת הכספים הביעו חברי הוועדה את דעתם שיש

להצמיד את הסכום הנ"ל למדד המחירים לצרכן ולעדכנו אחת לשלושה חודשים.

חברי הוועדה הביעו את דעתם ולא היתה הצבעה, אלא זו היתה דעה שהושמעה

על-ידי כל חברי הוועדה. אנחנו בדקנו בפעם הקודמת וגם הפעם, ואנחנו

מביאים את זה לידיעת ועדת הכספים ואין צורך בהצבעה.

אברהם שוחט; הסל הוא לפי חקיקה ראשית.

דני טופז; הסל, כן. לגבי הסל יש חוק.

אברהם שוחט; אני הייתי מציע שיהיה אישור ועדה.

מ"מ היו"ר אברהם הירשזון; לא זקוקים לאישור ועדה.

הוועדה רושמת לפניה את הפניה הנ"ל.



אנה שניידר; אני צריכה לבדוק את זה, אני לא יכולה לומר

בעל-פה, אבל חשוב שיהיה בכתב.
שוקי שי
משכת 1990 בדקנו וראינו שהמחיר נשחק לגבי

מדד מחירי הצרכן. לכן, כדי להתאים את זה

לאותו סל, יש מקום להפחית את הסכום.

סמדר אלחנני; נתנו לזה סל בסיסי. אם הסל הבסיסי ירד, צריך

להוריד את המחיר.

מ"מ היו"ר אברהם הירשזון; אני מעלה את הנושא להצבעה.

מי בעד ההצעה שהוגשה לפנינו? 7. מי נגדל 1.

מי נמנע? 3.

ההצעה התקבלה.

(2) שינויים בתקציב לשנת 1997

מ" היו"ר אברהם הירשזוו; בקשה מספר 20031. מספר פנייה לוועדה, 0435.

יעל אנדורן; הפנייה הזו כבר הוסברה פה מספר פעמים.

הפנייה הזו נועדה לתקצב את יום לימודים

ארוך, וזה אמור להיות בישובים מסויימים. יש רשימה של ישובים שם זה אמור

להתקיים.

בשנת לימודים אמורים להיות מקצועות עם מאה אלף שעות לימוד, וזה היקף

תקציבי של בערך 400 מיליוני שקלים. רשימת הישובים היא רשימה שאמורה

להיות מאושרת. שר החינוך אמור להגיש אותה לוועדת החינוך של הכנסת

שאמורה לאשר אותה. יש חוק יום לימודים ארוך של חבר הכנסת מאיר שטרית

ובחוק נקבע שיום הלימודים הארוך יופעל בהדרגה, כאשר בשלב הראשון אמורה

הוועדה לאשר את רשימת הישובים בהתאם לקריטריונים שיגיש שר החינוך

לוועדת החינוך של הכנסת.

אברהם שוחט; זה רק בחינוך הממלכתי?

יעל אנדורו; לא. גם בממלכתי-דתי.

מיכה גולדמן; אני רוצה להתייחס לנושא. מאחר ואני מכיר את

הנושא הזה מקרוב, אני גם שוחחתי אתמול לקראת

הנאום שלי בנושא יום חינוך ארוך, ודיברתי עם מטפר ישובים ובכוונה שלא

מזוהים עם מפלגה אחת אלא עם כמה מפלגות וזאת כדי שלא להפוך את הדיון

הזה לדיון פוליטי מפלגתי, שהוא בכל מקרה לגיטימי. אנחנו מצד אחד

מתבשרים על יום חינוך ארוך, ומצד שני אנחנו שומעים - ויעל מכירה את זה

מקרוב - על צימצום המועדוניות, צימצום הזדמנות שנייה לבגרות, צימצום

תקציב קרן קריב, ואנחנו רואים שאת אותן התוכניות שבאות לחזק את החלשים,

אנחנו לוקחים מכיס אחד מהחלשים ונותנים בכיס השני לכאילו חלשים, אבל

השעות ניתנות היום לאורך.

אני רוצה שתקשיבו מה זה שעות לאורך. אם לכיתה יש 40 שעות, והכיתה הזאת

הצליחה כתוצאה מתוכניות העשרה לקבל עדו 14-12-10 שעות, היו מוציאים

מאותר; כיתה את הילדים החלשים ונותנים להם שעות תגבור כדי לחזק אותם



ולהביא אותם להשוואה עם יתר הילדים היותר חזקים והבינוניים. היום אמרו

להם שאיו דבר כזה יותר, יש שעות עורף והכיתה הזאת לא יכולה לפצל. אתם

תשארו 40 תלמידים, כולל החלשים שימשיכו להיות חלשים ויהיו יותר חלשים.

ליום לימודים ארוך מצד שני בא מנהל בית-ספר בכל ישוב ואומר שכאשר באים

אליו בחודש דצמבר, אחרי שהוא שיבץ מורים, אין לו היום יכולת לגייס

מורים לאותן שעות יום חינוך ארוך. את יום החינוך הארוך בחלק מהישובים

בבתי-הספר אפשר יהיה לממש, ובחלק אחר אי-אפשר יהיה לבצע, כך אנחנו

מענישים פעמיים את אותם הילדים.

נסים דתו; האם הקיצוץ במשרד החינוך לצורך המימון של

יום לימודים ארוך הוא קיצוץ אחיד בכל

הסעיפים?
אברהם פורז
אתה רואה שלא. לשם מה אתה שואל?

נסים דתן; אני רוצה שנציגה האוצר תענה לי. הייתי רוצה

לדעת מה הם הקריטריונים שלפיהם נקבע הקיצוץ

בסעיפים, ברמת הסעיף. אני רואה פה שבאחוזים זה לא. אני רוצה לדעת איפה

קוצץ יותר ואיפה קוצץ פחות ומה היה הקריטריון.

זאב בוים; שמעתי את מיכה גולדמן, סגן שר החינוך לשעבר.

אני רוצה לומר לכם שכאשר אני מסתכל, יכול

להיות כיוון שהוא מתחיל באמצע השנה, אז יש בעיה בהפעלה. יכול להיות

שאי-אפשר להפעיל את מלוא התוכנית כאן, אבל לפי דעתי זה תלוי בישובים

ובהתארגנות של הישובים. אני כבר עברתי כמה רפורמות כאלה שהונחתו מעכשיו

לעכשיו במערכת החינוך, כולל הרפורמה הגדולה עוד בימי זלמן ארן שהיה לי

הכבוד להתחיל אותה יחד עם שמונה בתי-ספר בארץ. יכול להיות שיהיו קשיים

בעניין הזה, כי יש הבדל אם מכניסים את זה באמצע שנת לימודים לעומת

היערכות מתאימה בקיץ וכדומה.

אני רק אומר לכם שאם ישובים רוצים להיכנס לעניין הזה, אפשר להיכנס.

מיפה גולדמן; אמרו לי שמנהלי בתי-הספר יביאו מורים פחות

טובים כתוצאה מזה שמי שנשאר פנוי, אלה

המורים הפחות טובים.

זאב בוים; אין ספק בעניין, אין ויכוח על העניין הזה.

בגדול זה נכון. באמצע שנה לא מסתובבים מורים

טובים מחוץ למערכת. גם בתחילת שנת הלימודים מורים קשה למצוא, בכלל קשה

למצוא מורים טובים.

אני חושב שצריך להתחיל להניע את זה. זה כמו כל דבר, גם אם זה לא יהיה

במאה אחוז, הן מבחינת כוח אדם ומבחינת האיכות וכולי, צריך להניע את זה

כי זה גם יתן בכל-זאת איזה שהם אינדיקטורים, איזה שהוא התחלה של נסיון

איך להיערך טוב לקראת שנת הלימודים תשמ"ט.

אברהם פורז; אני מודאג מאוד ממה שאני רואה פה בקיצוצים

בתקציב המשרד. יכול להיות שיש יום לימודים

ארוך,. אבל זו פגיעה אנושה בדברים חשובים אחרים. מקצצים במחקרים

ובסטטיסטיקה בסכום של 369 אלף שקלים, מקצצים במוסדות להכשרת מורים



ב-218 אלף שקלים. בחינוך הדרוזי יש 5,000 שקל, גס זה צריכים להוריד

להטי בשירות הפסיכולוגי 117 אלף שקלים. פרוייקט מחר 1998, אני לא יודע

מה זה. הדבר הכי מדאיג פה אדוני היושב-ראש, לדעתי זה כסאח על הטלויזיה

החינוכית. תסתכלו מה קורה כאן בטלויזיה החינוכית. החליטו להוריד להם

2.5 מיליון שקל שזה הפקות, הוצאות שידור בערוץ ראשון, בכבלים וכל

הדברים האלה.

אני חושב שאנחנו לא צריכים להסכים לזה. אני חושב שאנחנו צריכים להתנגד

לקיצוצים האלה בתקציב משרד החינוך. אם יש מקורות מחוץ למשרד להפעלת יום

לימודים ארוך, שיביאו את זה, אבל לא במחיר של קיצוץ פעולות חיוניות

בתוך המשרד, כולל כל מיני דברים כנראה חשובים שזה סכומים לא גדולים,

אבל לדעתי אסור לקצץ בהם.

אברהם שוחט; אני הבנתי שבהמלצות ועדת אדלר ובהכרזת

הממשלה דובר על סוג אחר של יום לימודים

ארוך. דובר על משהו של עבודה עם קבוצות של 6-5 ילדים חלשים בתוך המערכת

שיכסו בערך 15 אחוז מילדי ישראל. זו היתה ההמלצה, על זה הכריזו

ראש-הממשלה ושר החינוך נדמה לי לפני כשנה כאשר הם אימצו את הדוח. מה

שאני רואה כאן - ועברתי על החומר ברפרוף - זה דבר לגמרי אחר. השאלה האם

הממשלה שינתה את עמדתה ובמקום דוח אדלר והשיטה שהוא הציע לעבוד רק עם

החלשים בקבוצות קטנות, האם זה נעלם ובמקום זה פשוט מגדילים את המערכת

לכל הרוחב. אני לא הבנתי את העניין.

אני רוצה להתייחס למה שהיה בוועדת החינוך. גם המורים, גם המנהלים, גם

אירגוני המורים אמרו שאין להם יכולת לא פיזית ולא ניהולית להפעיל את

זה. לא הייתי בדיונים, אבל יצאתי ושמעתי את הדברים. אני לא יודע לקבוע

עמדה בעניין והייתי רוצה לשמוע מה אתם אומרים, מה יכולת הביצוע, ושנית,

איזו שהיא תשובה שתגיד לנו לאיזו שיטה עוברים, כי כל העניין הזה נראה

לי מאוד מוזר.

אחמד סעד; לפי הפרוט אני רואה גישה שהיא גישה לא

בריאה. בכל הדברים החיוניים יש קיצוץ. היכן

שבאמת צריך לתת עוד יותר בגלל המצב הקשה, אני רואה שמקצצים. תמריצים

למורים, מקצצים. מוסדות להכשרת מורים, מקצצים. הדבר הבולט, פעולות

בחינוך הערבי, מ-53 מקצצים ל-28. זה 40 ומשהו אחוז, וזה אומר קיצוץ של

אלפי שקלים.
?על אנדורו
לשאלתו של חבר הכנסת דהן. אנחנו נמצאים כרגע

בסוף שנת הכספים 1997. הקיצוץ נעשה בשיעור

אחיד בכלל הסעיפים, כאשר מדובר גם בכושר הביצוע של אותם סעיפים בשנת

התקציב הנוכחית.

בקשר לדברי חבר הכנסת שוחט, אכן היתה תוכנית אדלר ובעקבות החוק של חבר

הכנסת שטרית הוחלט על הפעלה של יום לימודים ארוך, לא בחתך מקביל של 15

אחוז של התלמידים החלשים בכל ישוב, אלא ללכת על ישובים ושכונות חלשות,

ושם בכל ישוב שבו יהיה יום לימודים ארוך, להפעיל יום לימודים ארוך בכל

הישוב. זה בשונה מתוכנית אדלר שדיברה על מתן שיעורי עזר לכלל

האוכלוסייה החלשה בכל רחבי הארץ.



אם תראה את ההנחיות של משרד החינוך בנוגע לחוק יום לימודים ארוך, משרד

החינוך מבקש באופן מפורש שלא לפגוע בשעות הטיפוח שאתה מדבר עליהם שהן

מיועדות לאוכלוסייה החלשה. באמת קיימת בעייתיות מסויימת בזה שזאת שנה

ראשונה. החוק התקבל רק בחודש יולי-אוגוסט ולכן צריך איזו שהיא תקופה

על-מנת ליישם את החוק. מאה אלף שעות לימוד, באמת זה קשה בהתחלה.

מיפת גולדמן; אבל נותנים את השעות כשעות אורך ואי-אפשר

לקחת שעות לטובת החלשים.

יעל אנדורן; אני אראה לך את חוזר המנכ"ל שהוציא משרד

החינוך שבו הוא מורה לבתי-הספר באופן מפורש

שלא לפגוע בשעות הטיפוח. כלומר, אפשר לראות את זה. יכול להיות אולי

שבשלב ראשון יהיה קשה לבתי-הטפר להיערך, אז הם עושים הסטה מטויימת, אבל

המדיניות של המשרד היא כזאת.

אברהם פורז; מה עם ה-2.5 מיליון שקלים שהורדתם לטלויזיה

החינוכית?

יעל אנדורן; מדובר בצימצום שהיה בשיעור אחיד על כל

היחידות והיחידות ידעו על זה.

אני רוצה להגיד עוד משפט אחד שהוא חשוב, והוא נוגע גם לשאלתו של חבר

הכנסת סעד. מדובר על קיצוץ חד-פעמי בשנת 1997. ההיערכות בשנת 1998, כבר

כל היחידות נערכו וכבר ידעו והוא היה בשיעורים שונים. כאן מדובר באופן

חד-פעמי על תקציב 1997 על הפחתות ביחידות. כך שמדובר באמת רק על שנת

1997.
אחמד סעד
זאת אומרת, התקציב הזה לא נוצל עד היום והוא

נשאר?

יעל אנדורן; לא. אני אומרת שכאשר מדברים על ההפחתות,

מדובר על הפחתות לשנת 1997. לקראת שנת 1998,

המשרד שלנו נערך בהתאם להפעלת יום הלימודים הארוך. מדובר על הפחתות רק

בשנת תקציב אחת.
אחמד סעד
אנחנו עכשיו בסוף שנת התקציב 1997 והתקציבים

לכאורה היו צריכים למשך השנה.

יעל אנדורן; הפנייה הזו נמצאת כבר הרבה זמן בוועדה. משרד

החינוך כבר פועל בהתאם.

אברהם פורז; אני מבקש התייעצות סיעתית. זה עניין מורכב

מאוד.

יצחק פתן; מי אמור ליהנות מהתוכנית הזאת?

מיפה גולדמן; לזאב בוים יש את הרשימה.

מ"מ היו"ר אברהם תירשזוו; חבר הכנסת פורז, ביקשתם התייעצות סיעתית.

בעוד חמש דקות אנחנו נצביע.



אברהם פורז; תמיד כאשר ביקשו התייעצות סיעתית, דחו אותה

למחרת, למעט אם היה משהו דחוף. אם היה דבר

קריטי, היו מצביעים מיד. אתה רוצה לעשות את זה כך? אל תיצור תקדים כזה.

אני מציע לך לא ליצור תקדים כזה.
מ"מ היו"ר אברהם הירשזון
אם זה היה באמת באמצע השנה, הייתי נענה

לבקשתך ונותן לך אפילו יומיים ולא יום. מאחר

ואנחנו נמצאים באמצע התקציב ובטוף שנת תקציב, אי-אפשר, זה לא ילך.
אברהם שוחט
אני רוצה להגיד לך מה הפרוצדורה ומה היו

ההטכמים שהיו כל השנים ויעידו על כך החברים.

אתה יכול לעשות התייעצות טיעתית בחמש דקות, בנושא התקציב. בנושא של

העברה רגילה, אתה חייב לשמור על הכללים.

צבי הנדל; ב-29 לחודשל

אברהם שוחט; כן. מה זה משנה? יש מחר יום.
מ"מ היו"ר אברהם הירשזון
אתה אחד מאלה שמבקש שיהיה פה דיון בנושא של

התקציב.

אברהם שוחט; אני אומר לך שאם זה בנושא התקציב, זה בטדר

חמש דקות. אם זה לא תקציב אלא זו העברה

תקציבית, תדחה את זה ביום אחד.

מ"מ היו"ר אברם הירשזון; אני נותן לכם שעה אחת להתייעצות סיעתית. אני

חושב שזה מספיק מקובל ומספיק הוגו במצבנו

הנוכחי לקראת סוף השנה.

אברהם שוחט; אני רוצה להגיד משהו כללי בנושא של הישיבה.

מיכאל קליינר; בייגה צודק, זה לא נושא תקציבי ואיו תקדים

שעושים באותו יום.

מ"מ היו"ר אברהם הירשזון; בטוף שנה?

מיכאל קליינר; אפשר לקיים ישיבה אחר-הצהרים בשעה 2:30.

מ"מ היו"ר אברהם הירשזוו; בטדר. בשעה 2:30 אחר-הצהרים. מקובל עליכם?

קריאה; מה זה משנה לך? זה אותו הדבר מחר.

אברהם שוחט; אני רוצה לומר משהו ברמה המאוד כוללת

כיושב-ראש האופוזיציה בוועדה.

מ"מ היו"ר אברהם הירשזוו; מאחר ואני רוצה לעבור לנושא הבא, אני אתן לך

בהמשך את רשות הדיבור. קבענו ישיבה על-פי

בקשתו של יושב-ראש הקואליציה בוועדת הכספים לשעה 2:30.



קריאה; תעשה את זה מחר בבוקר.

מ"מ היו"ר אברהם הירשזון; בסדר. מחר תתקיים חתצבעה.

בקשה 435 - חברי האופוזיציה ביקשו התייעצות

סיעתית,

במשך היום אנחנו נודיע באיזה שעה תתקיים הישיבה מחר, כאשר יושב-ראש

הוועדה יגיע ויתן את שעות הישיבה.

חבר הכנסת מיכאל קליינר, שהוא יושב-ראש הקואליציה, ומאחר והוא לא היה

כאן אני התבקשתי למלא את מקומו. אם אתה נשאר פה, אני מבקש ממך לבוא

ולשבת בראש הוועדה.

מיכאל קליינר; אתה מנהל את הישיבה כל כך טוב.

אברהם שוחט; אני הייתי חצי שנה יושב-ראש ועדת הכספים

כשהיינו באופוזיציה. זה היה אחרי התרגיל

המסריח ולא היה רוב להחליף אותי. אני רוצה להגיד משהו לגבי מה שקורה.

אני לא חושב שהיה מצב כזה כאשר מחר על-פי לוח הזמנים צריך - בהנחה

שנשארים במגבלות ה-31 בחודש - להצביע על חוק ההסדרים ועדיין הממשלה

אומרת שהיא באה לשנות את חוק ההסדרים, ובדיון עם רביץ נאמר שימשכו חזרה

פרקים ממנו, בריאות, ביטוח לאומי, אני לא יודע מה עוד.

אנחנו יושבים פה היום ואין לנו יכולת לדון בחוק ההסדרים, הממשלה לא באה

עם החקיקה החדשה עד לרגע זה, וכבר נקבעה ישיבה לשעה 4:00, אחרי-כן

ישיבה לשעה 8:00, אחרי כן אמרו שתהיה בבוקר בשעה 10:00, אחרי כן אמרו

בשעה 11:00, אחרי כן אמרו ב-11:30, והיא נפתחה בעצם בלי כלום. למה? כי

לא באה הממשלה עם התיקון ואם הממשלה לא באה עם הצעת תיקון, אין לנו מה

לדון על התקציב, מכיוון שיכול להיות שהתיקון יגיד שצריך עוד מיליארד

שקל בבריאות או חצי מיליארד שקל לצבי הנדל למטרות החשובות שהוא הציג,

ובכלל אין מה לדבר על זה שצריך תקציב ל"גשר".

לכן אנחנו באיזה שהוא מצב בלתי מתקבל על הדעת לחלוטין. צריך לעשות את

סעיף 127 ולמשוך את זה מלמטה, ולשבת פה. היתה הסכמה על הסתייגויות

מהותיות לא רבות. אני מבקש תשובות על העניין.
מ"מ היו"ר אברהם הירשזון
אנחנו אכן רוצים להביא סדר לנושא הזה. הרב

רביץ מטפל בנושאים מסוימים, והוא יבוא ויתן

לך תשובה מה הזמנים וכולי.

אברהם שוחט; הגיעה אלי שמועה שהממשלה לא מתכוננת לבוא עם

תיקון לחוק הבריאות.

מ"מ היו"ר אברהם הירשזון; בקשה מספר 472. שימוש ברזרבה הכללית. שר

האוצר מבקש את אישורה של ועדת הכספים של

הכנסת על סכום של 40 מיליון שקלים מהרזרבה הכללית.

זהר ינון; אנחנו מבקשים את אישור ועדת הכספים לאשר

לבתי-החולים הכלליים הממשלתיים תקצוב של 40

מיליון שקל כאשראי למימון הון חוזר לבתי-החולים הממשלתיים.



אברהם שוחט; זה במסגרת הסל?

זהר ינץ; לא. זה באשראי, אבל תנאי האשראי של קופות

החולים מאפשרות להן לשלם את החודשים

נובמבר-דצמבר בשנת הכספים הבאה. על-מנת לגשר על הפער הזה אנחנו מבקשים

לתקצב אשראי למימון הון חוזר ואנחנו נקבל את זה בחזרה בשנת הכספים

הבאה.

מ"מ היו"ר אברהם הירשזון; מי בעדל מי נגדל

בקשה 472 - התקבלה.

בקשה מספר 473. משרד התיירות.

ניר רז; מתבקשת פה העברה במסגרת המענקים לחוק לעידוד

השקעות הון מההרשאה להתחייב של המענק

המינהלי למענק על-פי חוק. זוהי מהות ההעברה. מה שקרה הוא שהשתנו היחסים

בשנה שעברה, המשרד לא שם לב אלא עכשיו ואנחנו נמצאים במצב שצריך לאשר

כ-125 מיליון שקל. היום החלק המינהלי הוא 4 אחוז ו-20 אחוז המענק על-פי

חוק. חוק עידוד, כשמפעל מקבל מענק, בעבר נגיד זה היה 25 אחוז, מתוכו 12

היה בחוק ו-13 מענק מינהלי. היו לו שני חלקים והם ישבו בתוכניות שונות.

בתחילת השנה המצב השתנה והחוק הפך ל-20 אחוז ו-4 אחוז הפך להיות המענק

המינהלי.
צבי הנדל
אני מאוד שמח שהמענק הוא בחוק ויש צורך

בהעברה הזאת.

זאב בוים; אני באמת רוצה לשאול מה המשמעות של ההעברה

הזאת על מה היא מלמדת?

מיפה גולדמן; זה השלמות על התקופה של עוזי ברעם.

ניר רז; היא לא מלמדת על שום הגדלה.

זאב בוים; אנחנו יודעים שהתיירות במצב כזה ואני רוצה

לדעת אם זה מסמל משהו.

מיפה גולדמן; זה השלמות של התחייבויות מ-1995, 1996

ו-1997.

ניר רז; על-מנת לאשר תוכניות השקעה, כאשר תוכנית

השקעה מורכבת משני חלקים. השנה ניצלנו את כל

הסכום שעמד למרכז ההשקעות.

מ"מ היו"ר אברהם הירשזון; מי בעד? מי נגד?

בקשה 473 ? אושרה.

אברהם קרשנר; יש כאן ארבע פניות של משרד התקשורת.

מ"מ היו"ר אברהם הירשזון; בקשה מספר 30008. 39009. 39010.
אבי גבאי
יש כאן בעצם ארבע פניות שהן כולן פניות

בהיקפים קטנים של הודעה לוועדי;.

מ"מ היו"ר אברהם הירשזון; מישהו מבקש דיון בנושא הזה? לא.

הבקשות אושרו.

אברהם קרשנר; נשארה פניית המשטרה.

מ"מ היו"ר אברהם הירשזון; בקשה מספר 07027.

אברהם קרשנר; יצחק כהן ביקש לדבר בנושא.

מ"מ היו"ר אברהם הירשזון; אבל הוא איננו.

זאב בזים; הוא אמר שהוא מסיר את ההתנגדויות.
מ"מ היו"ר אברהם הירשזון
יש מישהו שמתנגד לנושא הזה?

בקשה מספר 07027 " אושרה.

תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 30;12

קוד המקור של הנתונים