הכנסת הארבע עשרה
מושב שלישי
נוסח לא מתוקן
פרוטוקול מס 199
מישיבת ועדת הכספים
יום ראשון, ח' בכסלו התשנ"ח (7 בדצמבר 1997). שעה 10:00
ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 07/12/1997
חוק התקציב לשנת הכספים 1998, התשנ"ח-1998, חוק לתיקון פקודת המכס (מס' 15), התשנ"ח-1997
פרוטוקול
אברהם רביץ - היו"ר
מיכה גולדמו
צבי הנדל
יהודה הראל
יצתק כהן
מיכאל נודלמן
אחמד סעד
אופיר פז-פינס
מיכאל קליינר
אברהם שווזט
מירב שביב - משרד האוצר, אגף תקציבים, רפרנטית עבודה
ורווחה
שי וינר - משרד האוצר, משרד האוצר,רפרנט שיכון
ליאור ברון - משרד האוצר, רפרנט תקשורת
עופרי בן-אריה - משרד האוצר, רפרנטית דתות
יעל אנדורן - משרד האוצר, רכזת דתות, השכלה גבוהה וחינוך
גבי לוין - משרד האוצר, רפרנט מדע ותמ"ס
שריח רוזנבאום - משרד האוצר, רפרנטית תקלאות
ניר רז - משרד האוצר, רכז תיירות
זהר ינון - משרד האוצר, רפרנט בריאות
גל הרשקוביץ - משרד האוצר, רפרנט בריאות
הראל בלינדה - משרד האוצר, רפרנט משרד מינהל
הילה איל - משרד האוצר, רפרנטית תחבורה
שוקי שי - משרד האוצר, רפרנט קליטה ובטל"ח
רונן חדש - משרד האוצר, רפרנט אנרגיה
שריל קמפינסקי - משרד האוצר
דן זייציק - משרד האוצר
נלי מונין - משרד האוצר, מינהל הכנסות המדינה
איריס ויינברגר - משרד האוצר, אגף המכס והמע''מ
סגן השר אריה גמליאל - משרד הדתות
אשר אוחנה - משרד הדתות, מנכ"ל
יהושע ישי - משרד הדתות, ממונה על תקציב המשרד
דני ארטום - משרד העבודה והרווחה, קצין תקציבים
יועצת משפטית; אנה שניידר
א. חוק לתיקון פקודת המכס (מס' 15)
ב. תקציב המשרד לענייני דתות לשנת 1998 - תשובות
ב. דיון פרוצדורלי בעניין ההסתייגויות לחוק ההסדרים
ד. תקנות בנק הדואר
ה. שינויים בתקציב והודעות שעוכבו
ו. תקציב רשות שיקום האסיר לשנת 1998
א. חוק לתיקון פקודת המכס (מס' 15)
בוקר טוב. אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה. חבר הכנסת אופיר פינס-פז, הצג
לפנינו את הצעת החוק שהיתה בוועדה שלך.
מליאת ועדת הכספים העבירה לוועדת משנה את הצעת החוק לתיקון פקודת המכס (מס'
15). קיימנו טל הצעת התוק, שני דיונים, יתד עם מנכ"ל המכס ואנשיו, כולל אנשי משרד
המשפטים. הצעת החוק הוו בעצם נועדה להעביר, לנוסח של חוק, את ההסכם שישראל חתמה
עליו במסגרת הסכמי גאט"ט, שמכניס בעצם שינוי דרמטי בכל הקשור להערכה במכס. בעצם,
השיטה שהיתה נהוגה עד היום עומדת להשתנות, אם הצעת החוק הזו תעבור במליאה.
השיטה תשתנה במובן זה, שאם עד חיום התבססו במכס על מחירונים שקבעו בעצם מחיר
עתיד למוצר, הרי שהיום אפשר יהיה לבוא עם חשבוניות וקבלות. אני מדבר כמובן על היבוא
המסחרי, לא על היבוא האישי, אין לוה שונן קשר ליבוא האישי. ברמת היבוא המסחרי אפשר
יהיה בהתלט להביא קבלות, תשבוניות ואסנוכתאות, ויצטרכו לסמוך על זה. אבל יש גם דרך
למכס שלא לסמוך על-כך. בעצם התוק קובע שש שיטות חישוב טובין, שהראשונה כמובן היא
על-פי קבלות, וזאת תהיה השיטה הנפוצה והשכיחה ביותר. אבל אם, כתוצאה מכל מיני
בעיות, אי-אפשר להסתמך על השיטה הזו, אזי החוק מציע חמש חלופות לשיטה, כשחלופה
מחליפה חלופה, וזה די מורכב. המכס והאוצר עשו כאן עבודה משפטית מאוד גדולה. אנחנו
עשינו תיקונים בשוליים להצעת החוק, כשראינו שהנוסח הוא לא תמיד נהיר, או שיש בעיות
שלא חשבו עליהן עד הסוף. נדמה לי שאנה שניידר רשמה את כל השינויים.
השינויים לא מהותיים, הם שינויים בשוליים של הצעת החוק. הצעת החוק מעניינת
מאוד, תשובה מאוד, ומכניסה אותנו בעצם למסגרת, שבה עובד היום רוב השוק המתפתח
בעולם, גם ארצות-חברית וגם אירופה.
כן, ודאי. ההסכם נוצר ב-1980, אנתנו הצטרפנו בשנת 1994, ונתנו לעצמנו ארבע או
חמש שנים כדי להכניס אותו לספר החוקים הישראלי. הכוונה היא שהוא ייכנס ב-1.1.1998
לתוקף.
השמועה הרוותח היא, שעד היום לא הסתמכתם על חשבוניות, כי אפשר לפברק
חשבוניות בחוץ לארץ. לכן הסתמכתם על ספר תעריפים, שהיה לכם במקביל, בקביעת סכום
המוצרים השונים. המצב הנוכחי ימנע בעדכם מלעשות כן, תצטרכו להסתמך בעיקר על
תשבוניות.
אלא אם כן יוכה, שהחשבונית לא נכונה.
נלי מונין;
מה שהשיטה הזאת עושה, וזאת באמת שיטה שרוב מדינות העולם כבר עברו אליה, זה
לחפור את הסדרים, בעצם, של מה שהיה. אם בעבר, נקודת המוצא היתה: לא איבפת לנו
החשבונית שלך, הקבלה שלר והרשימות שלר, אנחנו יודעים כמה זה עולה; אז היום השיטה
מתבססת על הצגת החשבונית והקבלות שלר. בשלב ראשון אנחנו מאמינים לר' והולבים
לקראתך. אם אדם בא, ואיו לו קבלה, או שעל פניו יודעים שזו רמאות, הוכח שזה זיוף וכד'
אז יש חלופה אחרת. החוק מגביל את מנהל המכס. זה לא סתם שהוא יגיד: אני לא מתייחס
לקבלה שלך, ועכשיו אני אעשה מה שאני רוצה, אלא יש שיטות בסדר עדיפות יורד, שמחייב
ללכת בדיוק לפי המרשם של החוק, באיזה שיטות להשתמש.
כשהכוונה להתחיל מהאפשרות הקרובה ביותר והדומה ביותר לקבלה של האדם, ולהגיע
עד האפשרות הרחוקה ביותר.
אם אתם נותנים אמון מיידי בקבלות, כנראה, אתם בוחרים מנגנון מסויים שיבדוק דברים
יוצאי דופן שיביאו לכם, ואז הרי יעלו כל מיני דברים.
לגבי יבוא אישי לא השתנה דבר, ומעבר לזה צריך לעשות תקנות חדשות, ונוסף לנוסח
שזה יהיה באישור ועדת הכספים של הכנסת.
אני לא יודעת להגיד לך. אני יודעת שהיו על זה דיונינו, אבל אני לא יודעת אם זה כבר
עובד.
אנחנו מעלים את הצעת החוק לקריאה שנייה ושלישית. מי שירצה להגיש הסתייגויות,
רשאי לפנות לאנה שניידר בעניין.
הצעת חוק לתיקון פקודת המכס (מס' 15), התשנ"ז-1997 - עולה לקריאה שנייה ושלישית
ב. תקציב המשרד לענייני דתות לשנת 1998 - תשובות
אנחנו נמצאים, בסדר היוס, בנושא התשובות של משרד הדתות לשאלות שנשאלו. אני
רוצה להוסיף שאלה אחת. בבוד השר, המנכ"ל, מתוך נסיון שהיה לי בשנים עברו, האם יש
באפשרותכם לגמור את השנה מבחינת המטלות שהטילו עליכם? זו לא שאלה שמתייחסת לשנת
1998, לתקציב, אלא לגבי שנת 1997.
חבר הכנסת אחמד סעד, בבקשה.
אמרתי שהתקציב, מה שמוקצב לסקטור הערבי, לא עונה לצרכים. אני רוצה לתת דוגמה
חדשה. ביוס רביעי, במושב בן-עמי, מול בית-חולים נהריה, הרסו מסגד בכפר הנטוש אום-אל-
פרג' וחיללו בית-קברות מוסלמי שלידו. הבקשה שלנו, שישמרו על כל המקומות הקדושים,
אם זה של יהודים, אם זה של נוצרים ואס זה של מוסלמים. זאת שערורייה, להרוס מסגד קייס
מבטון ומאבן
היתה שערורייה גדולה, אתם לא שמעתם בכלי התקשורת?
הרס את זה חמושב בטענה ששם לא היה מסגד. אבל זה מסגד, וכתוב על השער שלו
"מסגד שנבנה בשנת 1934'. יש לנו תמונות, יש אנשים שהתפללו שם, ויש כל המסמכים. צריך
להיות תקציב כדי לשמור על כל המקומות הקדושים, אם זה מסגדים, אס זה בתי-קברות, בכל
הכפרים שניטשו בשנת 1948. לכן אני אומר, שהתקציב לא עונה על הצרכים.
אני רוצה להוסיף שאלה. ביוס רביעי, במליאת הכנסת, בנוכחות חלקית של סגן השר
גמליאל, אבל בנוכחות מלאה של סגן השר יגאל ביבי, עלה, בהסכמת סגן השר, הנושא,
שמערכת שלמה של נוהלים לא מתקיימת, עד כדי כך שמגן השר אמר: תחוקקו חוקים. דברים
שבכל מקום אחר צריכים להיות מוגדרים בתקנות, למשל, שרב עיר לא יכול לא לגור בעיר;
או, למשל, שרב עיר לא יכול להיות ראש ישיבה ולקבל משכורת כפולה. אני אומר את זה
בהקשר של הדיון בנושא תקציבים.
הטענה היתה שהחילו את השכר של ראש מועצה דתית לראש עיר, והיה דיוו בנושא,
וכשהעלו לראש העיר את השכר בשיעורים. כפי שהעלו לו, אמרו גם הם באותו מעמד, אסור
להמ לעסוק בעיסוק נוסף.
סגן השר אישר את הנתונים שאמרתי. הוא אמר: יש כאן מערכת, רבנות, רבנים, זה
מסובר. החיים מסובכים. אבל בסך הבל מדובר בכספי ציבור, ומדובר במערכת. הנושאים
האלה שנים מטופלים, לפחות בשתיים מתוך חמש השאילתות שהיו לי, זה נושא שאני מטפל בו
שש שניס. הרב של קרית גת, שכל השנים חי בקרית-ארבע, ומשלמים לו. כל העסק לא תקין.
קרית-גת היום היא כבר עיר ואם בישראל, והטענות באות מאנשי קרית-גת, ולא מצליחים
לפתור אח העניין. בסוף זה נגמר בכסף, זאח אומרת, האדם מקבל בסף על שירות שהוא לא
ממלא. אני מניתי עשרה מקרים כאלה, וזה אולי הבולט ביותר. על מקרים אחרים, אומרים: זה
במעבר וכדי.
השאלה באיזו מידה משרד הדתות יכול לצאת מתוך הסבך הזה, שזה בסמכותו. אבל
הרבנות הראשית, כביכול, היא גוף עצמאי, וזה. בסמכותה, והרבנים כולם מחוברים למערכות
שונות, אישיות ופוליטיות ופמילייריות. חבר הכנסת צבי הנדל העלה שאילתה לפניי, את
הבעיה הקיימת במושבים, או במועצות איזוריות - רבנימ שממונים על איזורים מסויימיס ולא
חיימ באותו מקומ. לדעתי, כל המשמעות של רב קהילה היא אחרת לגמרי - יכול להיות שהוא
גדול בתורה - ובטח בישוב קטן ומבודד.
העניין, באופן עקרוני, לא תקציבי, אבל יש לכר היבטים תקציביים. אני בטוח, שחבר
הכנסת הנדל יגיד לר, שהוא יכול באותם מקומות למצוא אדם אחר, אולי במחיר אפילו נמור
יותר, לא משנה כרגע גובה השכר, ולפתור את הבעיה. הבעיה לא פתורה, וגם יש חסרון
תקציבי.
הכל תחת הכותרת: חילול השם. גם הנושא של הקבורה באזור תל-אביב של החברה
קדישא, שאני לא מצול בפרטי הפרטים. גם נושא הרבנות, במקרה אני מכיר מקום אחד, אבל
יכול להיות שיש הרבה מקומות כאלה, רב שגר בירושלימ ומשרת באיזה שהוא מקום רחוק - -
אני מדבר על רב. אם אין ברירה, עדיף שיהיה רב שיתן שירותי דת, גם אם הוא גר
רחוק. אבל במקום שיש אופציה ויכולים למצוא רב שראוי, צריך לעשות זאת. אין פה שום
עניין מפלגתי, נדמה לי שבשני המקרים אני מדבר בכלל על אנשים מהמפלגה שלי, והצד
המפלגתי באמח לא מעניין אותי.
אם צריך חקיקה, הייתי מצפה שהממשלה תחוקק חוק, ואין בעיה לחוקק חוק, וסגן השר
ביקש מאיחנו, אבל אני חושב שזה לא ראוי. אמ לא צריר חקיקה, כי יש תקנות, נא להפעיל
אותן, ואפשר להפעיל אותן. במסכת ברכות נאמר: במקום שיש חילול השם אין חולקין כבוד
לרב. נדמה לי, שיש מקרים שזה על סף חילול השם. עם כל הכבוד ועם כל הרצון העז שלנו
לחלוק כבוד לרב, הוא לא מככד את עצמו, הוא לא מבין בעצמו שזה בלתי-אפשרי. אני מאוד
מבקש להפעיל אח התקנות, זה לא טוב לטווח ארוך. אנחנו עושים לעצמנו חיים קלים
כביכול, כיוון שלא נעים להתעסק עם דברים כאלה, אבל לפעמים אין ברירה.
זה בעייתי, כי הרבנות הראשית נמצאת היום כיוזידת סמך, ואני לא יודע באיזו מידה
משרד הדתות יכול להפעיל עליהם - - -
הגוף הבוחר של רב הוא מקומי. ההרכב כולל את נציגי הרשות ונציגי הרבנות. אפשר
להעמיד זאת כתנאי ברור.
הם מודעים, והם לא מפעילים את זה. בענייו הרב של קרית-גת זה הגיע לרבנות
הראשית והגיע לבג''צ, והיו דיונים אין-סופיים בענייו חזה. הרבנות הראשית לא מתמודדת עם
הענייו.
סגן השר יגאל ביבי אמר שהעבירו חוזר. דברים כאלה מוציאים שם רע, ובייחוד
הצטברות של דברים כאלה. בכל מוסד ציבורי אתר, הדברים היו מגיעים לבית-דיו לעבודה
והיו גומרים את הענייו.
אם אני מוסיף לחוק ההסדרים, שכל התקנות שמופעלות על עובדי עיריות, יופעלו על
מי שממונה למועצה דתית או לרב עיר, אז יש סמבות למנוע את המציאות הזאת.
הייתי מציע לדון בצורה רצינית, ולא לערוך דיון בדרך אגב. חבר הכנסת אורון, אני
רוצה שיהיה לך ברור, אני חושב שאני הראשון, וכל הנציגים הדתיים כאן, שלא אוהב
סיפורים כאלה. אנחנו משתמשים במינוח "חילול השם''.
כבוד סגן השר, אנחנו, ועדה כספים, נשלח. במקביל, מכתב לרבנות הראשית על הדברים
שנאמרו כאן בוועדה, ונבקש מהם תשובות לעניין.
בנושא של החברה קדישא בתל-אביב, אני רוצה לשמוע האם הדבר מטופל, כי כל בוקר
אני שומע סיפורים חדשים.
כל זמן שלא תהיה תחרות חופשית בנושא הזה, זה ימשיך להיות כך. אני יודע ששר
הפנים כבר 3נה לכיוון של הקמח שתי חברות קדישא באזור הזה.
למועצות דתיות יש סגנים. השר יכול למנות סגנים. יש כאלה שעושים את העבודה
בחלקיות משרה, ויש כאלה במשרה מלאה.
יש אולי שתיים או שלוש מועצות דתיות, שיש בהן הרבה סגנים, והן הוציאו שם רע
לכולם. תפטרו את הסגנים במקום הזה, אם הם גורמים להוצאת שם רע לכולם.
שלום לכולם. אני אתחיל בעניין הישיבות, זה נמצא בדף השלישי. אני חייב להקדים
איזו שהיא הקדמה. יש לנו נתונים אחרים לגמרי, הרבה יותר נמוכים ממה שהוצגו בחוברת
הזאת.
בחודש יולי נכנסתי לתפקיד המנכ'ל, ונכנסתי לנושא שנקרא עולם הישיבות. אני מודה
שהעסק הזה לא עבד טוב, וגם היום לא עובד טוב, אם כי הגענו למצב של 95% בעדכון. אני
אכנס לפרטים ואסביר לכם מה קרה.
כשהגיעו למוסד תלמידי ישיבות, ומתלקח הישיבות קלטה אותם, שילמו עבור כל
התלמידים האלה. מאותר יותר, בעבור חצי שנה או שנה, שלחו את רשימות התלמידים האלה
למל"מ על מנת לוודא שאכן אין בפילויות וכד'. זה יצר מצב, שכאשר ביקשת בארבעה או
בחמישה לחודש נתונים על חודש מאי, אז קיבלת נתון אחד, ולמחרת, או בעבור יומיים,
קיבלת נתון אחר.
כשהבנתי את זה, נכנסתי ושיניתי נוהלים, למרות שעדיין יש לנו בעיה עם המחשוב, וזו
בעיה בפני עצמה, אבל לפחות עשיתי מה שיכולתי, ונתתי הוראה חד משמעית: לא ייקלט
תלמיד, אלא אם בן ידווחו עליו. נכון, זה מכביד על הישיבות, מסתבר שלוקח זמן עד
שמקבלים ממל"מ את הסרט, צריך. לבדוק אותו פעם נוספת לגבי שגויים או לא שגויים,
אני מציע לך הצעה מאוד יעילה. תזמין את עצמך למנכ"ל משרד החינוך והתרבות, תשב
עם אגף המכללות ותלמד איך עושים זאת שם. יש שם נסיון.מצטבר, וזה יקל עליך.
עשינו זאת, למדנו את העניין. במשך שנה אנחנו מטפלים בנושא של מחשוב של המשרד
בכלל, עם יועצים של האוצר, במקביל למדנו איר המערכת עובדת במשרד החינוך, ואמרתי:
לעזאזל, שיצאו עוד 500 אלף שקל, אבל שיהיה מחשב כדי שנוכל לעבוד, ולא נחכה לכל
הרישומים וכד'.
בינתיים אני מתמודד עם מחשב שכל 12 שעות יכול ליפול, המחשב, או חלילה גם
המפעיל שלו, המצב נורא ואיום. על כל פנים ניסיתי בחודשים האלה לטפל בענייו, הגעתי
למצב מסויים שיעדכנו אותי כל שעה עגולה, אם מלילה לא נפל המחשב. ביום חמישי ביקשתי
נתון מסויים והמחשב לא עבד, אלה המגבלות הטכניות שיש לנו במשרד. אמרתי: בכל מקרה,
לא קולטים. תלמיד, אלא אם קודם נקלט במערכת.
ניקח משהו יותר קרוב למציאות כרגע. אוקטובר 1997 ואוקטובר 1996 - יש עלייה
בכמות תלמידי הישיבות, גידול של 7% בלבד. זה עדייו לא נתוו סופי, ויכולה להיות סטייה
של 5%, מאותו סיבות, שעד היום אני לא יכול לקבל עדכוו מלא. אני מניח שזה יגיע לעלייה
של 5% נוספים. זאת אומרת, זה יגיע ל-10% עד 11%, גידול במספר התלמידים.
חבר הכנסת חיים אורוו, תסתכל על הישיבה הגבוהה. במאי 1996 לפי הספר היו
22,000, והוא אומר כאו, שכבר באוקטובר 1996 היו 26,000, והוא מדבר על 31,000. המספר
הסופי הוא די דומה. כלומר, הוא אומר: האוצר נתן נתונים לא נכונים על מאי 1996.
מאחר שלא קיבלו נתוני מל"מ, זאת אומרת אם הכנסת לאותה שנה 10,000 תלמידים
חדשים או 20,000, זה צריך להיבדק. אז מנקודת הזמן של מאי, בשנתנו את הנתונים,
העדכונים הללו לא היו. מחודש יולי אני עובד על זה, וברוך השם, אני אומר: הגעתי ל-95%
נתוני אמת.
בספטמבר.
אשר אוחנה;
בספטמבר קלטו תלמידים, בדצמבר מסתיימת השנה לגביך. למל''מ שלחו בספטמבר, ואז
ב-1997 קיבלת נתונים נכונים של 1996. כך עבדו, ועבדו לא נבון. אני מאמין שבפברואר או
מרץ אני אדע, אחת ולתמיד, נתונים אמיתיים, ואני מודה שגם הנתונים האלה מדוייקים רק
ב-95%, עדיין יכולה להיות סטייה של 5%. זו המציאות, זח מה שיש לי.
היתה שמועה, שהיא כנראה יותר משמועה, שבשלב מסויים שר האוצר ביקש לשלוח רואי
חשבון חיצוניים לבדוק כולל-כולל, ישיבה-ישיבה.
ובנוסף לכך, השמועה אומרת שאישיות פוליטית בכירה מאוד הלכה לשר האוצר ואמרה
לו: תן להם לדווח לבד, לא נשלח א1שים חיצוניים, ונחכה ונראה מה ייצא מזה.
המוסדות עצמם צריכים לדווח בינואר-פברואר, אבל לא נעשתה בדיקה חיצונית. האם
לסיפור הזה יש רגליים?
לסיפור הזה יש רגליים, אבל הוא לא מדוייק. בדצמבר 1996, עוד לפני ששר האוצר
הנוכחי התמנה, פנו אליי פקידי האוצר להביא רואי חשבון חיצוניים מטעם האוצר, בשיתוף
משרד הדתות, כדי לבקר את הישיבות. אני טענתי, שזו לא עבודה לרואה חשבון. אם האוצר
"ניקח מבקרים ונכשיר אותם בהכשרה מיוחדת'', אני מקבל את זה. אגב, לשכת
רואי החשבון תומכת בעמדה הזאת, שלא מתפקידם של רואי חשבון לבדוק מספר של תלמידים,
תפקידם של רואי חשבון הוא לערוך מאזנים.
בכל אופן, כיוון שהאוצר התעקש אמרתי: נלך שלב-שלב, אני איתכם, אנחנו רוצים
בקורת. אם האוצר מאמין ברואי חשבון אני לא מתווכח, שיהיה רואה חשברן, אבל לדעתי,
רואה חשבון שהמוסד מזמין או רואה חשבון שהמשרד מזמין אותו, אני לא רואה בכך שום
בעיה, כי רואה חשבון נאמן למקצוע שלו ונאמן לרשיון שלו. אבל תיקחו רואה תשבון לא
מטעם, לא רואה חשבון שיש לו איזו שהיא נגיעה למוסד. דהיינו, רואה תשבון שעובד כשכיר,
ניקח רואה חשבון חיצוני שהמוסד יזמין אותו, כדי שיהיה יותר קל לקבל את זה
מבחינה פסיכולוגית. והיה והמהלך הזה לא יצליח, אז נלך הלאה ונבדוק את האפשרות של
רואי חשבון תיצוניים, למרות שלדעתי רואה חשבון, באשר הוא, הוא רואה חשבון, זה לא
משנה מאין בא.
ואכן, שלחנו חוזר, בשיתוף ובהסכמה של האוצר, לעמותות, ונתנו להן ארכה עד חודש
דצמבר, נתנו להן דוח, והן חייבות לזהות את התלמידים על-פי תעודת זהות או דרכון. זאת
אומרת, לשאול את התלמיד לשמו, לבדוק את תעודת חזהות, ורואה חשבון צריך להצהיר
שהבדיקה היא מקרית וללא תיאום וכד'. לשכת רואי חשבון ביקשה לשנות קצת אח הנוסח.
יש התנגדויות לרשימות, אבל אני מסביר להם. אמרתי להם: אני לא יכול לשלם כסף
ציבורי בלי בקורת. יש לי קשר עם נשיא לשכת רואי החשבון, ואפילו קיבלתי כבר דוח אחד.
בהקשר לזה שמעתי ממספר מנהלים של ישיבות, שאמרו שהם נתקלים בקושי, בגלל שאין
להם מצבת תלמידים מאושרת על-ידכם. מאתר ושמעתי מכם שאכן, היום יש כבר מצבת
תלמידים, אבל כנראה בגלל השביתה הם עדיין לא קיבלו את מצבת התלמידים, אן אולי ראוי
שתאריכו את זה.
אשר אוחנה;
לשכת רואי החשבון ביקשו ממני ארכה והסכמתי לתת ארכה עד לסוף דצמבר, אני לא
רוצה לתת ארכה גורפת, כי יש מוסדות קטנים שכן יכולים לעשות את זה, אז למה שלא יעשו
זאת. אני מוכן, ספציפית, לבדוק כל מוסד לגופו.
היו"ר אברהם רביץ;
הצעתי למוסדות, שנתקלו בבעיה תקציבית, שיקבלו את רואי החשבון של משרד האוצר.
אשר אוחנה, אני לקחתי את חמש השנים שהופיעו בספר הכחול, וחמש השנים שמופיעות
אצלך. למשל, בשנת 1994 אצלך מופיעים 40 אלף תלמידים יותר מאשר בספר של האוצר. שם
מופיעים 138 אלף ואצלך מופיעים 179, זה באוקטובר. במאי, כעבור שנה, בעוד שבספר
הכחול יש עלייה של 10,000 אצלך יש ירידה של 10,000, אז מה בעצם קרה? באוקטובר היתה
עלייה, במאי היתה ירידה. מה קרה, התלמידים נעלמו? א0 יש איזה שהוא רצף, אז בסדר, יש
רישום יותר מאוחר.
חבר הכנסת חיים אורון, אני לא הייחי בשנת 1994 במשרד, והקדמתי ואמרתי שיש מצב
קשה, אני לא רוצה להגיד בלאגן, במחלקת הישיבות. המסמך שאני מגיש, אמרתי כבר, הוא
הרבה יותר קרוב לנתוני אמת.
המסמך שאני העברתי יצא מהחשבות. אני ביקשתי מהחשבות להיכנס לפעולה, ורציתי
לבדוק שהיא תואמת את התשלומים, כי אני לא רוצה פעם נוספת שאני אתן נתונים, ולמחרת
יסתבר שזח אחרת.
הדף הראשון נותן לנו מיצג שאומר מה באמת היה תקציב משרד הדתות לאורך שנת
1997, וטענת המשרד לפחות, שההעלאה בתקציב שמתבטאת בתקציב a199, היא עלייה של
תוספת של 3% בלבד, באופן אמיתי. זאת אומרת, התקציב בתחילת 1997, היה 1,326 מליון,
אבל זה לא מה ששיקף את תקציב המשרד, כי היו תוספות לאורך השנה.
בנושא הישיבות אני שומע כל הזמן טענות של חלק מהישיבות על קיפוח, וטענות
כלליות על אי-סדר, כפי שהוזכרו כאן. ואני יודע, שבאוצר רואים את המוסד שנקרא המוסד
להשכלה גבוהה והות"ת כנקודת אור בכל המערכת של לקיחת אחריות בצורה ציבורית וחלוקת
התקציב. האם לא הגיע הזמן שתוקם מועצה להשכלה גבוהה תורנית, ציבורית, שתחלק את
התקציב, כפי שנעשה בין האוניברסיטאות.
זה היה רעיון שהועלה על-ידי השר שטרית בשעתו, וזה רעיון שצריך להיבדק. האם
ות''ת תורני יוכל לעשות טוב יותר את החלוקה הפנימית בין המוסדות או המשרד. זו שאלה
אמיתית.
אני ממשיך. חבר הכנמח חיים אורון, אני רוצה שתבין שבחודש אוקטובר יש כניסה של
תלמידים חדשים. החודשים אוקטובר ומאי אף פעם לא יכולים להיות דומים, אלא בנקודת
זמן.
בספטמבר יש כניסה של תלמידים. יש כמה מועדי כניסה של תלמידים, יש בחשון,
באייר, באלול, יש שלושה מועדי כניסה של תלמידים.
הערה קצרה לגבי מספר התלמידים בישיבות. עם כל הכבוד לבעייתיות שקיימת במשרד
הדתות, אנחנו צריכים לבנות תקציב, ותקציב חייב לקחת אומדנים. לא ייתכן שמערכו1 ששנה
אחת מצביעה על 130 אלף תלמידים, שלוש שנים לאחר מכן תשלם רטרואקטיבית לעוד 40
אלף תלמידים. אנחנו לא יכולים לבנות שום מערכח עם הפנים קדימה, כאשר המערכת כל
הזמן עושה שינויים רטרואקטיביים, וכאשר כל הזמן חלים שינויים במספרי התלמידים. למשל,
במסמך של משרד הדתות, המערכת מדי חודש מראה נתונים אחרים. 175 אלף תלמידים יש
באוקטובר 1996, לפי נתוני משרד הדתות, ואני למשל רואה את זה בפעם הראשונה. זה לא
סביר ולא הגיוני שמערכת כלשהי בסקטור הציבורי תתנהל בצורה שיהיו שינויים כאלה
במספרי התלמידים בשיעורים ניכרים כאלה, המשמעות שלהם היא תקציבית, וזה מנטרל את
היכולת של משרד האוצר ושל משרד הדתות לתקצב אח כל נושא הישיבות.
אני מפנה את תשומת.לבכם לא לזה, אני מפנה את תשומת לבכם לנתונים שיש בחוברת
הלבנה בהשוואה לנתונים שמופיעים בספר הכחול.
מחודש אוגוסט 1997, זה לא קורה יותר. איו קליטת תלמידים, אלא אם כן זה נבדק.
אותם נתונים הם סופיים, ולא יהיו רטרואקטיביים. הודעתי מראש, זה נכון - אני לא מנהל את
המשרד הזה משנת 1990, אני מנהל אותו בסך-הכל מ-31 באוגוסט 1997.
אני שואל בעקבוח ההערה של גברת יעל אנדורן. בסופו של דבר, אנחנו מדברים על
תקציב 1998 ואנחנו צריכים לאשר אח תקציב 1998, ואנחנו רוצים לאשר זאת באופן
אופטימלי, על-פי מספר תלמידים. וזה קשה, מכיוון ששנת הלימודימ מתחילה אחרת מאשר
שנת הכספים, אבל בכל אופן היינו רוצים להיות קרובים ככל האפשר, כאשר אנחנו מאשרים
תקציב, נגיד למספר הישיבות. השאלה שלי היא האם בתקציב 1998 יש מספיק כסף עם רזרבה
מסויימת לתוספת תלמידים באחוזים מסויימים, שנוכל להיות בתוך התחום, כפי שיעל אומרת,
ונדע, שאם אישרנו את התקציב, אכן אישרנו את החקציב המוסכם למספר תלמידים פלום עוד
7% -6% , כפי שהיה נהוג בשנים עברו? זוהי שאלה שלנו כחברי ועדת הכספים.
יש כאן שאלה קודמת בנוסף לשאלה שלר. אם הבנתי נכון את מה שאשר אוחנה אמר
עכשיו, יש להניח שיש תביעות על 20 אלף תלמידים משנת 1996, שחם מעל מה שכתוב
בחוברת הכחולה.
זה לא מסתדר אחד עם השני. בדקתי, וגם חבר הכנסת שוחט בדק לפי החוברת הכחולה,
עשיתי מכפלות על המספרים שמופיעים כאן, ואמרתי: חסר כאן כסף. יקרה אחד מהשניים, או
שהמספרים נכונים ויבקשו עוד כסף, או שהמספרים לא נכונים ויש מספיק כסף.
זה לא משנה כרגע. ואני לא מדבר על הפרש של 1,000-2,000, כאן יש הפרשים של
עשרות אלפים. עכשיו אשר אוחנה נותן לנו נתון שלישי, ואומר: הפער צמח לא השנה, יש
גידול של 30%, אלא הטעות היא בשנת 1996 וב-1995, שכבר אז, בשנת 1996, היו 175 אלף
תלמידים ולא 159 אלף, כמו שמופיע בחוברת הכחולה, ובשנת 1995 היו 162 אלף תלמידים
ולא 148 אלף, ובשנת 1994 בכלל היה פער של 40 אלף. אומר יהושע ישי, ששולם לפי זה. אם
כך איפה התקציבים? זה מצטרף ל-100 אלף תלמידים בארבע השנים האלה, הפער שאני
חישבתי אותו בזהירות, לפי מה שמופיע בנתונים המקבילים: זה 8,000 בשנה הראשונה, 40
אלף בשנה השנייה, 20 אלף בשנה השלישית, 20 אלף בשנה הרביעית, וזה 100 אלף תלמידים
במשך חמש שנים. אם שולמו, מאיפה בא הכסף? אם לא שולמו, אז זה קטסטרופה. ואני אומר
את זה מעבר לוויכוח הפוליטי.
אשר אוחנה הוא רואה חשבון, אני מכיר אותו, הוא רואה חשבון סוב מאוד. והשאלה: מי
שילם את הכסף?
אני רוצה להעיר הערה אחת לגבי מה שנאמר כאן. אגף התקציבים עובד עם משרד
הדתות כמשרד הדתות ולא עם מנכ''ל זה או אחר. לנו יש סיכום עם משרד הדתות, שלא חלים
עדכונים רטרואקטיביים, כבר לפני שנה, לא מיום בואו של המנכ"ל החדש. הבעייתיות
שמעלה חבר הכנסת אורון היא נכונה, כי אם חלים עדכונים רטרואקטיביים ונדרש לשלם
סכומים, אז גם לגבי התלמידים שקיימים ב-1997, נוצרת בעיה עם התשלום.
אני חוזר, מאותו חודש יולי שנכנסתי לתפקיד, מאוגוסט אין עדכונים רטרואקטיבית, אין
צורך לעשות עדכונים רטרואקטיבית. נכון להיום יש מצב שעד שנת 1996 הצטברו חובות
וזכויות למשרד. תייבים לנו מוסדות בעקבות זה שלא עדכנו בזמן - ולאחר שעודכן יוצא
שהתלמיד לא זכאי - סך הכל כ-22 מליון שיח.
לעומת זאת, אנחנו חייבים כ-19 מליון ש"ח. אנחנו יושבים על המדוכה. פעם אחת אנחנו
נגיע לנתונים מדוייקים. הסיכום שלנו הוא, שאני לא משלם משום תקציב אחר, אלא מגביית
חובות.
רק 3 מליון שקל.
אני לא יודע כמה חובות אני יכול לגבות, ואני הולך להיכנס לזה עד הסוף, כולל
תביעות משפטיות וכד'. אני מניח שיש לו חלק מאותם מוסדות שקיימים ב-1997 והסכומים
שלהם גדולים, שאני לא אפיל אותם, אני יכול לגבות חלק מהחובות, וכך אני משלם. ההערכה
בגדול היא 19 מליון לעומת 22 מליון, וכר זה ישולם.
יעל אנדורן, זה לא עניין של מנכ"ל זה או אחר, ואני לא מנסה להסתתר מאחורי מישהו.
המנכ"ל הקודם ישב איתכם, בדק נתונים, העסק הזה נמשך שנה, לא באשמת אף אחד, ואני
רוצה לומר שאתם משתפים פעולה בעניין הזה, אבל נכון להיום לא יצא מכרז. מדינת ישראל,
ואני חס על כספי ציבור, תפסיד 1/2 מליון שקל שיזכו אותה בעוד שנה, כי בינתיים יעשו
מחשב יותר גדול. זו לא איזו טענה למנכ"ל זה או אחר.
זה נכון שאגף התקציבים עובד מול משרד הדתות, אבל אני חושב שאנחנו, כאנשי ציבור,
צריכים להיות ערים לכך שבכל זאת יש עוד מישהו שמסתובב בשטח, ואלה המוסדות.
המוסדות בונים את התקציב שלהם על סמך דברים מקובלים, על סמך הבטחות, והם נותנים
שירותים לתלמידים שלהם. אנחנו, כאנשי ציבור, חייבים לראות את המוסדות לנגד עינינו,
ואס יש חסר תקציבי, אני כבר אומר את זה, בגלל סיבה א' או ב', או בגלל שעדיין לא עשו
משפטים לבאלה שצריכיס לעמוד גפני ערכאות, יכול להיות. בסופו של דבר יש לזה השלכה
על המוסדות, אין מה לעשות. המדינה התחייבה, זה לא חוק, אבל זו התחייבות כלפי
המוסדות, לשפות אותם, בתקציב לפי גולגולת, בכמה שהמדינה משלמת. ואני אומר באוזני
אגף תקציבים, וגם לאוזני משרד הדתות, אנחנו כאנשי ציבור, אנחנו מייצגים את הציבור,
ולכן אם יהיה חסר תקציבי, אז יכול להיות - - -
אז אני אומר, יכול להיות שבשנת 1998 תגמרו כבר לעשות את הצדק, עד שתתפסו את
ה-19 מליון האלה. אבל לא ייתכן, זה אמנם לא לפי חוק, זה נקרא תמיכה, אבל בכל אופן
החיים הם כאלה, שלא ייתכן שמוסדות לא יוכלו לתת את המינימום לתלמידים ומשכורות
למורים וכד'. לכן, אם יהיה תסר תקציבי ב-1997, צריך להשלים אותו על חשבון 1998.
אני רוצה לדבר כאדם תמים. בסופו של דבר, אין פה אנשים שאומרים: צריך לסגור את
הישיבות או לפזר אותן. אני אומר זאת גס לטובתכם, כמו שאנחנו נאבקים, כל אחד על
המערכת חינוכית-קהילתית שלו, וזה לא עניין פוליטי. אני נאבק שמכללת תל-חי תהיה חזקה
או מכללת יזרעאל תהיה חזקה, והן נותנות שירות לכלל הקהילה, בלי הבדל אם זה ציבור
כזה או אחר. אבל אני אומר, גם אתם, הדימוי השלילי שקיים, לא סוב לכם.
במדינה יש לכם דימוי שלילי, ולמה יש דימוי שלילי, על אחת כמה וכמה שלפני
חודשיים יוצא שר אוצר חובש ביפה ואומר: רבותי, משהו שם לא בסדר. כשאומר את זה אדס
כזה, אז זה כבר לא איזה שר אוצר חילוני או שר אוצר שהיום באופוזיציה וקודם היה
בקואליציה. ישנו כאן מצב, שאתם, לפי דעתי, חייבים לטפל בו.
חבריה, תהיו בסדר. השאלות של חבר הכנסת אורון לגיטימיות בנושא כזה
ובנושא אחר, וזה לא חסר לנו, אנחנו לא רוצים את זה, אנחנו רוצים שהמערכת הזאת תהיה
סופר נקייה.
בעניין הזה אנחנו תומכים בבדיקה לעומק, ולא בגלל שאנחנו רוצים לתפוס את הגנבים
פה, אני לא יודע אם יש גנבים, אבל חייבים לנקות את השטח.
אתה הולך על מצטבר, שכביכול ההפרש הזה, שאתה מצביע עליו, ישולם בשנה אחת, זה
לא נכון. כניסת תלמידים זה בדרך כלל בספטמבר לקראת שנת לימודים, אני נותן לך נתוני
אוקטובר, כשאני נותן לך נתוני אוקטובר יכול
אני תיכף אתן לך נתון נוסף שחסר. כאשר אתה מעדכן כניסת תלמידים חדשים של
ספטמבר, או כל המעברים משנתון לשבתון, זה יוצר את הפער בין מאי לאוקטובר. תיקח
בחשבון דבר אחד, כל שנה היה תקציב ראוי, כמובן במידה מסויימת היה צריך רזרבה של
גידול טבעי או אולי רזרבה על התייקרות שבאותה שנה חלה, אבל כאשר התקציב הזה לא
נוצל במלואו, ואני יכול לציין מספר שנינו כאלה, היתרה הועברה לשנת התקציב שלאחריה,
ובכך יכולנו לעמוד מול מספר התלמידים באותה שנה קודמת. זאת אומרת, לא שצריך לתקן
עכשיו, 89 מול סכום אחר. כשהיה גידול כזה בשנת 1996, אז קיבלתי את העודפים של שנת
1995, וזה היה בשנת 1993, זה היה בשנת 1994, וזה היה בשנת 1995. אני זוכר שישבנו עם
שר האוצר והעברנו את העודפים.
בשנת 1993 גמרתי את התקציב עם עודף של 30 מליון שקל, אז לא היו תלמידים? היו
תלמידים, רק שהם לא נקלטו, כשקלטתי אותם ב-1994, קיבלתי את העודף הזה.
יהושע ישי, אתה יודע כמוני, במספרים האלה לא מדובר ב-30 מליון. 90 אלף תלמידים,
בממוצע על תלמיד שמקבל 500 לחודש, זה 6,000 לשנה, 6,000 כפול 80, זה 500 מליון.
אם אתה עושה 800 על 200, זה 400 ש"ח ממוצע.
אשר אוחנה;
בנוסף לנושא של המחשוב, כשראיתי שהמערכת של הישיבות לא מאורגנת, הקמתי ועדה
עם האוצר ויועץ חיצוני של הנציגות. עופרי. בן-אריה, שנמצאת פה שותפה לעבודתה של
הוועדה, שתבחן את נושא הישיבות. הבטיחו לי שעד סוף דצמבר הם יבואו ויאמרו לי איך
מחלקת הישיבות צריכה לעבוד. מבחינת החומר האנושי, אם זה לנייד עובדים, אם זה לשנות,
מה שלא יהיו התוצאות, אני מקבל עליי מראש את מסקנות הוועדה, אני לא מתערב, ויהושע
ישי מרכז את הוועדה הזאת. אני מקווה שבחודשים הקרובים נדע איפה אנחנו עומדים.
היו"ר אברהם רביץ;
אני הייתי רוצה לסכם את הקטע הזה. בכל זאת, למרות מה שיעל אנדורן אומרת, והיא
צודקת, היא עובדת מול משרד ולא מול מנכ''ל. אני רוצה לציין שהמשרד כיום הולך לעידן
חדש. העידן החדש הזה הוא עידן שיכנים בקורת עדכנית, מצבת תלמידים עדכנית, שזה נעשה
אחד, בתוך המשרד, על-ידי הגברת המחשוב, ויש לכם בתקציב תוספת
למחשוב, וכוח-אדם מיומן לנושא; שניים, על-ידי בדיקה לעומק בישיבות, דרך רואי החשבון,
כפי שסוכם. וכגיבוי לעניין הזה, אני מציין את העובדה שנגמרה מצבת התלמידים, וזה יישלח
לישיבות. אני מקווה שתיתנו להם את הזמן, לאחר שהם יקבלו את מצבת התלמידים, לערוך
את הבדיקות האלה.
במאמר מוסגר אני רוצה לומר, אתם יודעים שיש כמה ישיבות בארץ שמספר התלמידים
שם הוא אלפים רבים, כמו ישיבת מיר, שיש שם 3,000 תלמידים, ובישיבת פוניביז', יש קרוב
ל2,500 תלמידים. הייתי מציע, אני יודע את הבעיות הכרוכות בבדיקת 3,000 תלמידים, זה
מין מפלצת כזאת - - -
אבל לא נעשות אף פעם בדיקות בזמן כל-כך קצר, להביא כל אחד עם תעודת זהות
ולעבור איתם, איו דבר בזה.
אני מציע שתשקלו שלגבי ישיבות גדולות כאלה, והן בדרך-כלל גם האמינות ביותר,
לעשות בדיקה מידגמית, אני יודע שעלה רעיוו כזה, זה גם יזרז את הבדיקה. בדיקה מידגמית
בדרך-כלל נותנת לנו אותה תוצאה בדרך-כלל. לכו אני מציע לרשום לפנינו, שאתם הפעם
הולכים על דרך של עדכוו. אמר באו חבר הכנסת מיכה גולדמו, שיש ללמוד ממשרד הווינוך
והתרבות, ובאמת יש ללמוד מהם. אני יודע שיש מוסדות שעובדים מול משרד החינוך, וזה
פשוט דבר מדהים, הם יכולים לקבל שעה-שעה בדיוק את כל הנתונים, פשוט על-ידי לחיצת
כפתור. הגיע הזמו שזה ייעשה גם במשרד הדתות. אם אתם תבקשו את עזרת הוועדה, אם איו
מספיק כסף למחשוב, איו לי ספק שנוכל להעביר לכם תוספת בהסכמת האוצר, שהדבר הזה
יהיה חזק כסלע, ושכולנו נהיה בטוחים, שכשאנחנו נאבקים כאו בבית הזה, וזה קשה מאוד
לאשר תקציב לישיבות, בגלל סיבות ערכיות, תארו לעצמכם, שאם על זה יתווסף אפילו קצה
של חשד שאולי משהו לא בסדר, אז, אנה אנו באים? תעזרו לנו בענייו הזה. ואנחנו באו נעזור
לכם להתמודד בתוך המגווו הגדול שיש כאו בחברה הישראלית, לדאוג שיהיה תקציב.
אם שמים צוות לשבועיים, אז מקבלים את התשובות של כולם. הרי יודעים מי האנשים,
משלמים להם כסף. אם היו רוצים, סלח לי שאני אומר את זה, יש 1.5 מליון תלמידים במדינת
ישראל, וכל ראש רשות יודע שב-9 בספטמבר הוא נותו דיווח למשרד החינוך על כל בית-ספר,
על כל גן ילדים.
אני מדבר על קריאה של כל תלמיד עם תעודת זהות ורישום, אני לא מדבר על בדיקה של
ראש המוסד.
אתה שם צוות של עשרים איש וגומר את זה בשבועיים או בשבוע וחצי.
אני מתייחס לשר נאמו, לא לאף אחד אחר. כשבילי, לצורך הענייו הזה, הוא עדות טובה
ומסייעת. הוא אמר שיש הרכה מאוד תלמידי ישיבה שהם בעצם נמצאימ שם ולא לומדים שם.
בהצהרה של תלמיד בכולל, התלמיד עצמו אישית נותן הצהרה שהוא לא עובד בשום מקום,
שהוא רק לומד, או שהישיבה עושה את זה? מי נותן את הדבר הזה, בעיקר בהתייחס למה
שאמר השר נאמו, שהוא אמר שיש עשרות אלפים שיושבים שם ולא עושים שום דבר, לא
לומדים?
אני שואל מה הטכניקה. טל מה מתחייבים? רק נרתנימ תעודת זהות ושם או נותנים
הצהרה שאומרת ''אני לומד, אני לא עובד''? חי עושה את זה? ראש הישיבה חותם על זה,
התלמיד עצמו? שאלה נוספת שאני מניח שהיא מובנת מאליה, האם יש ''קרוס" על כל השמות
דרר המחשב, שלא יוכל להופיע שם פעמיים, הוא נפלט התוצה?
בשבוע שעבר, בכמה דיונים, אמרתי שאני כל הזמו עוסק בישיבות בלבד. סיכמתי
בישיבה שישבו בה כל החכמים של משרד הדתות - היועץ המשפטי, החשב וכד' - שהיועץ
המשפטי ינמת טופס, שבו יש הצהרה של התלמיד, שהוא שומר טל הסדר, דהיינו, שבע שעות
כפי שנקבע במבתנימ; ואם הוא עובד, איפה ומה שכרו וכד'? הטופס הזה יוצא לדרך, נדמה לי
שהוא כבר יצא.
אני לא יודע, אני תושב שכן, אבל היה בצורה אחרת, שהצהירו שהם לומדים.
אני לומד את הנושא, ובתקופה קצרה נכנסתי לעניין הזה לעומק, ואני משתדל עניינית.
בשבוע שעבר סיכמנו על הטופס שהיועץ המשפטי ינסת, ונוציא אותו לישיבות. מה שקרה
בעבר לא בדקתי.
יש 187,5 אלף תלמידים, זה מה שיש היום. אני אמרתי שיש סטייה של 5%, ואני בטוח
שאני אגיע כרגע, נכון להיום, בכל הנתונים, ל-192 אלף פלוס.
אני לא בדקתי. תקציב הישיבות משפיע על המשרד. בדיונים על התקציב התלבטנו עם
האוצר, האם להתחיל בהכנת תקציב המשרד ואחר-כך לבדוק מה נשאר לישיבות או להיפך.
לצערי הרב, הדיון היה מה תקציב הישיבות, וממילא זה התקציב. אני, כמובן, חתרתי למצב
שתקציב הישיבות יהיה נמוך, והם חתרו לכך שיהיה יותר גבוה, זה המצב לצערי הרב. יש לנו
3 ימים לדון בתקציב הישיבות, שממנו ייגזר תקציב המשרד, אז מה אתה רוצה שאני אגיד לך?
אשר אוחנה, עם כל ההערכה האישית אליך, מביאים לכנסת ספר, לא הכחול אלא הלבן,
אדוני היושב ראש, אם תיקח את מה שמופיע בספר, תעריף לכל תלמיד, תעשה את המכפלות,
זו עבודה של שעה, אתה תקבל סכום שובה, מאשר הסכום שמופיע פה.
אם זה היה מופיע כך במשרד החינוך והתרבות, היית אומר: לבו הביתה. יוצא שיש באן
שני מספרים, שהם שניהם מחייבים. או שיגידו: חברים יקרים, לא ילנזדו יותר מאשר תקציב,
ילמדו לפי מספר התלמידים ותתנו עוד תקציב. אבל אי-אפשר להגיש תקציב
בצורה שזה נעשה, וכולם מבינים, לא בהפרש של 19 מליון שקל, המכפלות האלה עוד לפני
שבודקים את חובות העבר - - -
אז שיהיה כתוב בפרוטוקול ובהסתייגויות, שתבר הכנסת רביץ וסגן השר גמליאל לא
יקבלו מציאות, שהמשמעות שלה היא, או הפחתה, אני לא יודע להגיד בכמה, אולי ב-20%
מתקציב הישיבות, פר תלמיד, או זריקה החוצה של 20%.
כן, כי היו תודשים, אנחנו עשינו כמה בדיקות, כתוצאה מזה, אתם זוכרים שהיו
בתקשורת כל ההודעות על 10 אלפי11 תלמידים שנפלו מהמערכת - - -
יהושע ישי, האם אתה אומר, שה-185 אלף חלמידים, בהנחה שאין שינוי, ה-185 אלף,
על-פי התעריפים הקיימים, אס תעשה מכפלה שלהם לפי כספים, האם יש כסף בתקציב?
ישבנו עם אנשי האוצר ועשינו הערכה כללית לכמה תלמידים נגיע בשנת התקציב הבאה.
יחד עס זאת, עשינו הערכה שיכול להיות שתהיה הפחתה במספר התלמידים. בנוסף לכך, ישנה
הפחתה של 3% בתעריף. הסך הכל הכללי יביא אותנו לסכום מסויים שאותו שמנו בספר
התקציב. אנתנו מקוויס שזה "בינגו".
כמו שאמר יהושע ישי, ההנחה היתה שמספר התלמידים קטן יותר, הראיה היא שבבר
בספר במאי לעומת אוקטובר, יש הפחתה של מספרי תלמידים, וזה בהפרש של שלושה חודשים.
מאז שהתקציב נבנה כבר יש הבדל של 6,000 תלמידים.
חיים אורון;
אשר אוחנה אמר שהוא מעריו ש-5% האלה ישתנו.
קח בחשבון שאם זה ישתנה ב-5% האלה, נגיד שיש תוספת של 5,000 תלמידים, אבל
תיקח בחשבון ש-1,000 תלמידים לא נקלטו. באמת צריך לגרוע אוהם. הם נגרעים
רטרואקטיבית שנתיים אחורה. אתה יודע כמה כסף זה?
חיים אורון;
כבר גבית את זה מהישיבות?
יהושע ישי;
זה לא משנה, אני מקזז להם את זה מהפעילות.
יעל אנדורן, האם יהיה נכון לומר לפרוטוקול, מאחר והעניין נתון לבדיקה, ויש כאן
במה נעלמים, שיש הסכמה לגבי גובה התמיכה הניתנת לפי ראש, לנו יש אמנם הרהורים על
ההסכמה, אנחנו רוצים. לעדכן. נגיד שלגבי הרישום הקיים היום, יעשו בדיקות וירד מספר
התלמידים, אז אין בעיה, אז יש כסף בתקציב. אם הבדיקות יוכיחו שאין מספיק כסף בתקציב,
אני אומר זאת בצורה הכי ברורה, אנחנו בסך-הכל מייצגים את המוסדות, לא תהיה ברירה
אלא לעשות מה שעשינו בעבר, נצטרך לעשות זאת גם בעתיד, פשוט לתקן את התקציב דרך
הרזרבה.
כולכם שמים לב, שהנתונים כאן הם מאוד דינמיים, וזה מאוד בעייתי לעבוד כך בתקציב
מדינה, זה לא תקציב, זה תקציב שצריך לבנות אותו מספר חודשים מראש. כשבנינו את
התקציב וידענו על 193 אלף תלמידים, הערכנו שהמספר הזה גבוה מדי, ולבן מספר תלמידים
בשנת 1998 יהיה נמוך יותר, כמו-כן, בעקבות ההחלטה על בקורת, הנחנו שגם נושא הבקורת
ישנה את מספר התלמידים.
אנחנו לא קיבלנו נתונים על מספרי התלמידים בישיבות מאז חודש יולי. יש לנו הסכם
שאנחנו אמורים לקבל אותם כל חודש, כדי לראות איפה אנחנו עומדים מבחינה תקציבית.
הנתונים האלה כל הזמן מתעדכנים, עד שלא יהיו בפנינו הנתונים הסופיים, אני לא
יכולה לתת שום תשובה לגבי מה שאחרת לגבי שנת 1998.
אני רוצה להגיד מלה במלוא העדינות האפשרית. המערכת של הדיווח, בחלקה, כמובן
תמיד יש שנוהגים כך או אחרת, אבל בסך-הכל המערכת הזאת, לצערי הרב, לאורך שנים היא
מאוד לא מדוייקת, מאוד לא אמינה, מאוד לא מסודרת, בחלקה, בקטעים מסויימים, יש פה
אפילו אלמנטים של הטעיית במספר התלמידים. זה לא כמו שעובדות מערכות אחרות, גם
העירוניות, בדיווח על תלמידים, גם במשרד החינוך, ואפילו אוניברסיטאות. דרך אגב, כשדנו
פה אז התפלאתי, חבר הכנסת יצחק כהן אמר שבאוניברסיטאות מרמים במספר התלמידים,
אפילו לא רציתי להגיב, אבל טרחחי ושאלתי בות"ת איך הם משלמים, הם לא משלמים על-פי
מספר התלמידים. הם משלמים על-פי התוארים בפועל, זאת אומרת כמה .B.A חילקו, כמה
.M.A, כמה דוקטורט, ומספר התלמידים משמש רק למקדמות. זאח אומרת, ההתחשבנות היא
על המוצר בסוף. אני מקווה שאף אחד לא מעלה על דעתו שמרמים, שאם גמרו מאה
דוקטורנטים, שלא כתבו 150.
מעבר לקביעה האידיאולוגית האם יש גג או אין גג, אני כרגע לא נכנם לוויכוח הזה,
שוחחנו על-כך לא מעט, אבל בנוהל הקיים לפחות, צריך להגיע למצב שאצלם במחשב תהיה
תמונה ברורה, שלא יופיעו תלמידים פעמיים, שיהיו טופסי הצהרת של התלמידים שלא
עובדים בשום עבודה, כי התנאי להיות בכולל הוא שלא עובדים בשום עבודה אחרת, זה תנאי
בסיסי. לכן מערכת הבקרה היא מאוד חשובה, היא לא יכולה להיוח מדגמית, היא בקלות
יכולה להיות אחד לאחד. ישיבות תיכוניות, אולפנות של בני-עקיבא, שם אין שום בעיה, כי
מדווחים גם למשרד החינוך, ומקבלים שכר, אני מניח שאין שם שום בעיה. אבל יש מערכות
אחרות שהתרגלו הרבה שנים לעבוד כך.
חובתנו היא לעזור למשרד, אם באמת הכיוון שלו, כפי שאני מתרשם, הוא להגיע למצב
אמיתי בעניין. מה יקרה אם יתברר שחסר תקציב? אז, אני מניח, שיהיה ויכוח, האוצר יגיד:
להוריד את התעריף, ואתם בצדק תגידו: תביאו מהרזרבה הכללית, דיה לצרה בשעתה. אבל
אני מבין שהנחת היסוד לתקציב היא שכתוצאת מהבדיקות ירד חלק ממספר התלמידים, ולכן
התקציב מספיק.
זה חלק מדברי הסיכום שאמרתי, למרות שאני לא רוצה להשתמש, שאכן באופן קטגורי
יש שם דברים שאינם כשרים. בשלב זה אני מניח שכולם אנשים ישרים והגונים, ויכול להיות
שטעויות, בודאי שיש, במספר כה גדול. אבל, אנא, אנחנו באמת מבקשים שהדבר ייבדק באופן
שכולנו נוכל להיות בטוחים שמספר התלמידים משקף את המציאות.
הייתי מציע בכל זאת לבקש מהאוצר להסביר מה ההבחנה בין נתונים דינמיים לנתונים
סטטיים, אלא אם כן בסטטיים מתכוונים לסטטיסטיים.
מי שמסתכל על המספרים ורואה את הגידול, אני טרחתי קצת להסתכל על המספרים
משנת 1990 לשנת 1997, אז או שיש חזרה בתשובה - - -
לא בסעיף חזרה בתשובה. אם אתה לוקח אח המספרים בישיבות הגבוהות מ-13 אלף
בשנת 1990 הגיעו ל-31 אלף, זה 200%, זה בכל אופן, הגידול הטבעי, אפילו הגידול המבורך
הטבעי באוכלוסיה הזאת, הגידול ל-7 שנים. אני לא הסתכלתי על הסך-הכל, כי אני לא אוהב
אותו, בי הוא מערבב מיו בשאינו מינו, אבל אפילו הסך-הכל הוא הכפלה.
חברים ממשרד הדתות, אנמנו עומדים לשירותכם, אבל, אנא, רחמו, רחמו עלינו, שלא
נצטרך להתמודד עם דברים אדמיניסטרטיביים.
חבר הכנסת אחמד סעד שאל שאלה לגבי התקציב הבלתי-פרו9ורציונלי למגזר
המיעוטים.
אם זה בתי הדין השרעיים, שאגב מינינו את כל הקאדים, בעבר היו
חמישה קאדים קבועים, משנת 996-1997 1 מינינו. יש גם תקציב שאנחנו מתקצבים ומשלמים
שכר לאימאמים ולכרזים בכל מסגד ומסגד, יש גם תקציב לפיתוח של בתי-עלמין ומסגדים.
יכול להיות שכל התקציבים האלה, במידה מסויימת, אינם מספיקים, אבל יחד עם זאת,
הטענה ברמה של גודל אוכלוסיה ביחס לגודל תקציב לא יכולה לעמוד כאן. אם יש לך איזו
דרישה ספציפית, נגיד אנחנו נותנים 320 כרזים, אבל יש 400 מסגדים, אז אני יכול להבין
שאתה מבקש עוד 80 תקנים לכרזים, אבל אם יש לך 320 תקנים ויש רק 250 מסגדים, אז אני
לא יכול לתת לך כסף ל-400 כרזים, בגלל שאתה מהווה 10% מהאוכלוסיה. אני אתן לך
בהתאם לצורך. אותו דבר לגבי בתי הדיו.
יש לנו הרבה בעיות, וציינתי אחת, למשל, איך לשמור על בתי-קברות ועל מסגדים
בכפרים הנטושים. אין בתקציב שום סעיף שיענה על הבקשה הזאת.
אני צריך להגו על שני הצדדים, אני צריך להגו גם על עמדת המשרד וגם על עמדת
האוצר. ברמה העקרונית, יש תקציב כ-2 מליון שקל לנושא של פיתוח. הבעיה היא, שזה לא
מחולק בגלל הלחצים שלכם. לדעתי, זה לא מחולק נכון. במקום לפתור בעיה, כמה עולה
מסגד? 400 אלף שקל לבנות מסגד. מתוך ה-2 מליון האלה תבנה 5 מסגדים. בשנה הבאה תבנה
עוד 5 מסגדים. כל שנה תבנה חמישה מסגדים, ולא תהיה לך בעיה.
בתקציב של שנת 1998 פנינו לאוצר כדי להגדיל את התקנה הזאת של מבני דת, וכל
הנושא של העדות הלא יהודיות בכללן. יש אילוצים תקציביים, אם זה בגלל שהממשלה
אישרה את מה שאישרה, אם זה בגלל המסגרת התקציבית שהמשרד נתון בה. בתקציב ''הזמנה
ואירועים של המשרד" יש לי בקושי 900 אלף שקל אך מליון שקל, במחירי 1997, לכל
לעלייה לרגל בסוכות, ועלייה לרגל בפסח, וברכת כוהנים,
ואירוע כזה ואחר. יש לנו רצון. השאלה היא, מאין אני יכול לקחת מתוך התקציב שלי
ולהעביר, כי אתה פזנה אליי לחלק את הערגה בצורה אחרת. אין לי איך לחלק את העוגה
בצורה אחרת.
אנחנו אזרחי המדינה, למה לא לחלק בצורה שוויונית, שגם תענה על הצרכים של חלק
מהאזרחים של המדינה.
חבר הכנסת רביץ, מה התשובה למה שכתוב מועצות דתיות, שזה יופיע בגירעון של
הרשויות המקומיות? כתוב כאן שבעצם יש פער של 30% בשכר, מאיפה הוא ימומן, הרי אנשים
מקבלים שכר.
הם יקבלו את ה-60% ממשרד הפנים. והמועצות הדתיות, נעביר להם מהתקציב, אני
אומר לך. שיעבירו את כל תקציב המועצות הדתיות למשרד הדתות.
אני קורא, אתם רוצים 75% - משרד הדתות, ו 25% - רשות מקומית. 75% משרד הדתות
מתוך 300 מליון, אז אתם לא רוצים 108 אתם רוצים 200, איפה התקציב?
שאלת אחרונה. לא הבנתי את המכתב של הדובר בענייו בתי-קברות מסופקים: "יש לציין
כי קיימים עוד 10 מקומות, אולם לא באופן רשמי", מה זאת אומרת לא באופן רשמי?
אלה בתי-עלמין נוצריים, של קהילות נוצריות. בחיפה, למשל, יש קהילה נוצרית, ויש
לה בית-עלמין. היא לא קשורה למשרד הדתות באופן ישיר.
כאיש אופוזיציה, הלוואי ולא תעשו את זה. למה? - יהיה לנו במה לנגח אתכם בעוד
שנתיים, בעוד שנה. זאת ממשלה שלא דואגת לפתרון אמיתי של אוכלוסיה לא קטנה, שיש לה
בעייתיות. אתם לא יודעים איזה בעיות זה עושה בישובים עתירי עולים. ואין שום פתרון.
סגן שר הדתות ישב כאן, יש פה קהילה גדולה. תאמינו לי שאני רואה את זה בכרמיאל
ובנצרת עלית, יש שם ראשי ערים שרוצים לעזור, ויש בעייתיות.
השאלה היא גם, אם אני צריך עוד 30 מקומות. אל תקפצו כל-כך מהר, כי ה-16 האלה,
זה נותן פתרון של 250 מקומות קבורה בכל מקום.
תראו לנו תכנית, הרי אני לא מחפש כמויות לשמן, תראו תכנית. לא מתקבל על הדעת
שבכל הנגב יהיה בית-קברות רק בבאר-שבע, וגם מאילת יקברו באר-שבע.
אני רוצה לסכם בשלב זה את הדיון, הרי אנחנו לא יוצאים מסופקים מהמצב של משרד
הדתות, אני מוכרח לומר. אבל בשלב זה אבי רוצה לסכם. העלייה מתקציב 1997 לתקציב
1998, יש תוספת של 3%, אם אנחנו מכניסים לתוך התקציב את כל התוספות שבאו לאורך
השנה.
כמובן. זאת אומרת, לא מתייחסים למספר שהיה נקוב בתחילת השנה בתקציב 1997,
והמעבר מ-1996 ל-1997, אלא אח. כל התוספות שהיו, ואנחנו מגיעים לתקציב של 1,551
לעומת 1,511, כך שהתוספת היא של 3% בלבד, ואם אנחנו רואים שמספר תלמידים בישיבות
גדל ביותר מ-3% , אז אנחנו נמצאיס כאן בחסר תקציבי.
חברימ ממשרד הדתות, יהיה לנו הכבוד להזסין אתכם מייד בתחילת שנת הכספים הבאה.
אנחנו מאוד נרצה לשמוע מכם אח הבשורה, שבאמת.עליתם על דרך המלך, שאתם צרעדים
לקראתה מבחינת בקורת פנימית עדכנית שנכונה יום-יום. אני מודה לכם מאוד.
יש כאן מספרים, שהוגשו לפני שנתיים. גם אז היה מנכ'ל, גם אז הוא טען שהמספרים
טובים. לדעתי, יש מי שרוצה, שהעסק הזה כולו יהיה לא ברור.
יש ספר כחול שהונח לכנסת כחוק, וניירות שמופיעים הפעם. יכול להיות שבארבע שנים
יהיה פער של 89 אלף תלמידים?
ג. דיון פרוצדורלי בעניין ההסתייגויות לחוק ההסדרים
היו"ר אברהם רביץ;
לאנה שניידר יש בעיה פרוצדורלית בנוגע לעניין של נושא חדש.
כל דבר, באופן עקיף, מגיע לתקציב: הלווין מגיע
לתקציב, המוניות מגיעות לתקציב, הכל מגיע לתקציב. לכן הממשלה לא יכולה לנהוג בדו-
פרצופיות, ולהגיד ''חוק ההסדרים כולל את הכל'', אבל כשבאים חברי הכנסת ומכניסים
הסתייגויות, שיכולות ליפול או לא ליפול, היא אומרת ''זה נושא חדש''. הממשלה בנתה חוק
שיצר פתח רחב. יחד עם זאת, אני יודע שאפשר לרוץ לוועדח הכנסת על כל דבר.
יש דברים שהם נטו, אפילו בחקיקה חדשה, תקציב. אני אביא דוגמה, דיברתי הבוקר עם
אנה שניידר, ואני יודע שגם חבר הכנסת חיים אורון וגם חבר הכנסת פיני בדש ואחרים, על
שיעור המענקימ לחוק עידוד השקעות הון. אני רוצה שזה יהיה בחוק ההסדרים, למרות החוק
שהונח על-ידי הממשלה. זה דבר שמחולל צמיחה. אי-אפשר להגיד שזה נושא חדש. מה זה
נושא חדש? כאשר הנושא לא רלוונטי לעניין, זה נושא חדש. לכן אני מציע להיזהר מהקו
יש רע הבדל אחד בין מה שאתה מביא למה שהביאה הממשלה. מה שהביאה הממשלה,
עבר קריאה ראשונה, ומה שאתה מביא - לא עבר.
יש כאן בעיה פרוצדורלית. במשך כל השנים שקייס חוק ההסדרים נוצר מין מנהג,
שההסתייגויות לא מגיעות לדיון בוועדה, אלא ישר למליאח. זה אומר. שבעצם אתם משאירים
בידיי את המיון מה שייך לחוק ההסדרים. ומהו נושא חדש, ואני לא חושבת שאני יכולה לקבל
על עצמי את התפקיד הזה.
יש שחי אפשרויות, או שמחליטים ששום דבר מהדברים שלא עלה בהצעת החוק הכחולה
לא ייכנם כנושא חדש, או שמחליטים שמביאים את זה לכאן, לוועדה, והוועדה תעשה את
המיון ותאשר מה יכולה להיות הסתייגות ומה לא. ואני אתן דוגמה. חבר הכנסת פורז הגיש
שמונה הצעות חוק כחלק מהסתייגויות לחוק ההסדרים, חלקן דברים שלא מופיעים בכלל
בחוק, כגון תיקונים לפקודת מס-הכנסה, כגון ביטוח-לאומי. אמנם ישנו פרק של ביטוח לאומי
בחוק ההסדרים, אבל הוא נוגע בעניינים אחרים. לבן צריכה להתקבל באו החלטה.
לעומת זאת, חבר הכנסת אליעזר זנדברג הגיש הצעת חוק שלמה, שמונחת בוועדת
הפנים, על הקמת רשות לגנים לאומיים, שמורות טבע, אחרים לאומיים ואחרי הנצחה, וזאת
הצעה ארוכה וגדולה, והוא רוצה אותה כהסתייגות לחוק ההסדרים. אמרתי לו שאני לא
יכולה למנוע ממנו, אני גם לא יכולה לייעץ לו ולומר שזה הליך תקין. לכו, באתי ליושב
ראש הוועדה להתייעץ מה לעשות. אני לא מדברת על הצד הטכני של הדפסת החומר, וכמה
עמודים ימלאו ההסתייגויות האלה. אני מדברת על הצד העקרוני, איך להתייחס
להסתייגויות.
חיים אורון;
אני זוכר שחבר הכנסת שטרית ניסה, לפני שנתיים, להעביר יום לימודים ארוך בחוק
ההסדרים.
חבר הכנסת רענן כהן - חוק חיילים משוחררים. יש נוהגים קיימים בכנסת. הפתרון
היחיד למה שאנה שניידר מעלה, האם זה יופיע כהסתייגות או לא, זה שיצטרכו להקדיש זמן
לקרוא ולראות את כל הנושאים שמופיעים בהסתייגויות של חברי הכנסת, ולהסכים, שמה
שלא מצביעים עליו בוועדה יופיע כהסתייגויות. בדיון הזה התבלבלנו, יש חלק
מההסתייגויות שאני אבקש עליהם הצבעה בוועדה, שלא יהיה הליר שכל ההסתייגויות
עוברות למליאה.
יש הסתייגויות על קצבאות ילדים. חברי כנסת אמרו: אנחנו לא ניתן להסתייגות הזאת
לעבור. אני רוצה שבוועדה תהיה הצבטה, אני יודע מה יקרה בהצבעה הזאת, לצערי, אבל
לפחות תהיה הצבעה. ואם איזו שהיא הסתייגות תעבור בוועדה, היא עוברת, והממשלה
מסתייגת או הקואליציה מסתייגת.
אני מקווה שאנחנו נעשה מיון כזה. אני נגד ההצעה של חבר הכנסת זנדברג. גם אם
הייתי בעד ההצעה של חבר הכנסת זנדברג לאחד גנים לאומיים, אני לא אצביע כאן בעד, אבל
אני גם לא יכול למנוע ממנו. על-פי הנוהלים שהיו עד היום בכנסת הנושא יעלה למליאה, כי
נהגו כך אין-סוף פעמים, אז מה פתאום לשנות עכשיו.
אי-אפשר להגיד שקצבאות. ילדים ועידוד להשקעות הון, כל הנושאים שפה עולים
לגופם, הם לא נושאים לחוק ההסדרים.
אני מציע שנקרא לחוק של הממשלה לא "צמיחה", אלא "חוק ההסדרים", ואז אנחנו
פותרים את הבעיה. ביוון שזו לשון החוק, אין שום דבר שאיננו צמיחה. הכל צמיחה. מיון
דיינים זה גם צמיחה.
היום יש ממשלה בזאת, מחר ממשלה אחרת, וחוק ההסדרים זה לא פטנט של הממשלה
הנוכחית, אני לא יודע כמה שנים כבר קיים חוק ההסדרים - - -
חוק ההסדרים כבר קייס 12 שנים, והיו כמה ממשלות מאז, היו נוהגים. נוהגים בכנסת
הם דברים מאוד חשובים, שיש להתחשב בהם. אבל כשאני בודק, השכל הישר אומר שאם יש
חוק הסדרים שעבר בקריאה ראשונה בכנסת, והובא לפנינו, והובא לפנינו לאחר בקורת
בוועדת הכנסת, כי הדבר לא היה פשוט, וועדת הכנסת החליטה שכל מה שנמצא בחוק
ההסדרים נוכל לדון בו, אחרי ערעור על העניין הזה.
אני מציע, כדי לא לעשות חוכא ואטלולא, כל הדברים שנוגעים לחוק ההסדרים, למשל,
חוק הביטוח הלאומי, ושמענו על עניין של קצבאות הילדיס, זה בהחלט בילד-אין בחוק
הנמצא לפנינו, ואף אחד לא יכול להגיד "נושא חדש".
לא. כיוון שחוק לעידוד השקעות הון לא נמצא בחוק ההסדרים. רק בגלל זה, הם היו
יכולים להכניס אח זה לחוק ההסדריס. זה בדיוק כמו החוק של חבר הכנסת זנדברג. אנחנו
דנים במסגרת התקציב. ובמסגרת התקציב של משרד המסחר והתעשייה יכול כל אדס להגיש
הסתייגות - - -
אני רוצה להגיד כמה דברים ברווז דבריו של חבר הכנסת רביץ. זה ענייו שכנראה טוב
לאופוזיציות, כי יש להם משהו להיתלות בו, וזה טוב לממשלות, כי הן חייבות להשתמש בו.
במציאות, במדינת ישראל יש רק ועדה אחת מביו עשר ועדות הכנסת שיכולה גם לעשות דברים
כואבים, וזו הוועדה הזו. ביתר הוועדות אפשר להעביר חוקים, רק כשמוסיפים הוצאות
למדינה, לא כשמקטינים. והחוק הזה משולב בתקציב. זאת אומרת, כל שינוי בחוק הזה,
בייחוד שינוי משמעותי, יש לו השלכה על התקציב, והופך את החוברות הכחולות לחוברות
ריקות מתוכן. במשמעות הכוללת המספרים לא מתחברים, איך אומר חבר הכנסת אורון,
המספרים לא יתחברו בסוף.
אם נעשה שינויים שמוסיפים הוצאות למדינה, המספרים לא יתחברו, אז צריך גם לשנות
את התקציב, ואגב, לאופוזיציה זה לגיטימי לעשות זאת. השאלת באיזה כלים. אז צודק חבר
הכנסת שוחט, שאם אתה מוסיף, דרך הסתייגות לחוק התקציב כסף לעידוד השקעות הוו,
ואומר ''תיקחו מהרזרבה או מיסוי", אלה דברים שאותי יקפיצו, אבל לאופוזיציה מותר. אם
הוא הצליוז לגייס רוב להוסיף כסף לתמ"ס, אז תפקידה של הממשלה למצוא את הכסף, או
שתפנה את המקום לממשלה שכו תוכל, דבר שהם לא מתנגדים. השאלה רק, עד כמה אנחנו
עושים בחוק ההסדרים שימוש בכלים שאולי בעבר היה בהם שימוש - - -
אני מקווה שיש רוב, אבל זאת לא השאלה. השאלה היא לגמרי אחרת, יש כללים
מסויימים לדיוו בהצעות חוק, יש ענייו של נושא חדש, הייתי בכנסת העשירית, הייתי בכנסת
השתים-עשרה - - -
בדיון בוועדת הכנסת, בנושא חוק ההסדרים, כשאנחנו דרשנו לבטל אותו היתה הסכמה
של כל וזברי הבית, שכל השינויים בחוק ההסדרים בקדנציה הבאה. ואז אף אחד לא יודע על
מי זה יפול. רוצים לבטל את חוק ההסדרים, היתה הצעה של חברי הכנסת צוקר ומאור - - -
אני לא מביו למה הכללים שתופסים לגבי כל חוק, ובסופו של דבר הם כללים הגיוניים,
ומי שפוסק זו ועדת הכנסת, למה לא חלים על החדק הזח. בחוק הזה יש גבב של חוקים, אבל
חוקים שעברו במליאה, למה אם בא דבר שהוא 'Out of the blue", תלוש, לא קשור הגיונית
למה שיש בחוק הזה - - -
חבר הכנסת קליינר, בכל החוקים, מי שלא חבר בוועדה לא יכול להביא הסתייגות, אלא
אם הוועדה מאשרת לו. בחוק ההסדרים כולם מציפים את אנה שניידר בהסתייגויות, כי נוצרה
פה מתכונת לאורך שנים, כך פעלו. אני כאן תשע שנים, מהשנה הראשונה ידעתי שלחוק
ההסדרים מביאים מן הגורן ומן היקב, כל שנה מחדש הדבר מתנהל כך, וכך עשו כולם. ואתה
רואה שחבר הכנסת זנדברג מציע רמת הגולן, ובסוף יופיע הרוב, וההתעמלות תיגמר אחרי
עשר דקות, ויגידו "מחק את ההסתייגויות, כי גמרתי לדבר".
חבר הכנסת קליינר, אני באמת מציע, בעקבות מה שאמר חבר הכנסת אורון. יש נוהג של
עשר שנים לגבי חוק ההסדרים וסדר הדיונים בוועדת הכספים. אפשר לשאול את איוור קרשנר,
אפשר לשאול את סמדר אלחנני, אפשר לשאול את אנה שניידר, לא קיימו דיונים
בהסתייגויות, כי לא היה זמן - - -
הדברים נרשמו, הם עלו למליאה בהסתייגויות של חבר כנסת, לא רק של חברי ועדת
הכספים, מכל הכנסת, כי ראו בדיון על התקציב ועל חוק ההסדרים משהו רחב, ששייך לכולם.
לכן אין מה לשנות.
לי, כחבר כנסת שרוצה להעביר חוק, ויש לי כמה חוקים בצנרת, איו בכלל בעיה לקשור
אותם לתקציב, ואני עובר את כל המהמורות שיש שם - אני צריך לחכות 45 יום להנחה, צריך
לעבור קריאה טרומית, ואחר-כך צריך לעבור קריאה ראשונה, וכאן אני עושה הכל במהירות.
אם רוצים לקיים דיון, שיקיימו דיון אחרי התקציב, ויחליטו שמשנת 2,000 יש איזה סדר
מסויים בעניין הזה. אנחנו לא התערבנו בזה בלפי הוועדה כשהיינו בשלטון, ואני לא מציע
לעשות שינוי תחת לחץ התקציב. אני מאוד מבקש לא לעשות את הטיפול בשינוי, למרות שאני
יודע שזה מבביד קצת על אנה שניידר בצד הטבני של העניין.
היא לא תסכים. לפי העיתון, הם הודיעו שהם מושכים. והם לא יכולים למשוך את חוק
עידוד השקעות הון.
אני משכתי את חוק ההסדרים בגלל חבר הכנסת אלי דיין. החוק היה כל-כך דק, שלא
היתה שום בעיה. אנחנו משכנו לחודשיים, לא היה לנו רוב - דוד לוי, דרעי עמדו לתמוך בו -
ולא העברנו את חוק ההסדרים, ומשכנו את זה מהכנסת.
שלושה שבועות עד שחזרנו, כי חוק ההסדרים היה צר מאוד, ולא היתה לו משמעות כל-
כך גדולה כמו שהחוק הזה עכשיו. אבל מחר יבואו עם חוק עידוד השקעות הון, ונגיד שזה
יעבור בוועדה - - -
יש הסכמה שנעשחה בין הקואליציה והאופוזיציה לגבי המועדים, ב-22 לחודש אנחנו
גומרים את חוק ההסדרים.
אם רק ביום ראשון, ה-21 לחודש חהיינה כאן הצבעות, אין אפשרות להניח את החוק
הזה ב-22.
אנה שניידר;
אם יתנו לי עזרה של כתבנית לכל הלילה לעבוד כאן.
ההחלמה אומרת שהדיון בחוק ההסדרים מתחיל ביום שני ב-16:00 אחר-הצהריים, נמשך
ביום שני, שלישי, ורביעי, ובשבוע שלאחר מכן אותו דבר.
אם אתה מציע שינוי, אני מבקש שיהיה כאן דיון נוסף. זו לא מסמכותך המוסרית לעשות
שינוי על נוהל של עשר שנים, שבוע לפני הגשת החוק.
זה לא שינוי, כי אתה אמרת שנושא חדש הגיע למליאה. נושא חדש שמגיע להצבעה
לוועדה, עוד לא היה.
חבר הכנסת קליינר, כרגע בחדר אני הוותיק בוועדה, כל נושא שחבר ועדה ביקש
להצביע עליו, הצביעו כאן. נכון שבקואליציות מסודרות, כל החוקים הללו עפו מהשולחן. אז
אם אליעזר זנדברג יבוא עם חוק הגולן, תעיף אותו. אם אתה לא רוצה להעיף אותו, שיעבור.
יש לו רוב, אנחנו נתמוך בך, אני אומר לך בגלוי. אם מישהו בא עם כל התיק של ועדת
חוקה, אני מודיע, שאנחנו לא ניחן לזה לעבוד.
יכול להיות שאתם לא מבינים מה שאתם אומרים. המשמעות של נושא חדש, זה שהולכימ
לוועדת הכנסת, ואז גם אי-אפשר שיעלה למעלה. אם מוסכם כאן, שכל מה שחבר רוצה להביא
לכאן הוא מביא, ואם הוא לא מביא לכאן, זה עולה למעלה, אז אין בעיה.
חבר הכנסת שוחט, אם אתה לא מסוגל לארגן פה רוב בעד הצעת חוק לעידוד השקעות
הון, אז גם אין לך רוב לנושא חדש. הדבר היחיד שאתה יכול לעשות, זה לגרור אותו לוועדת
הכנסת, כי פה אין לך רוב, ושם, יש להניח, שיש לך רוב. וזה לא יהיה הוגן. זאת אומרת, אם
חבר הכנסת שוחט מביא את עידוד השקעות הון, ובוועדה יש רוב, אם תשיג רוב בוועדה על
נושא חדש, ממילא אין לו רוב להצעה שלו, אז היא נפלה.
חבר הכנסת קליינר, חוק שלי שעבר בקריאה ראשונה, החוק שאם אוסרים תחבורה
בשבת, גם חשרים לא יכולים לנסוע בתחבורה בשבת - - -
זה היה בחוק שבת.
אנה שניידר;
חבר הכנסת דן מרידוד הכניס את זה כהסתייגות באחד מחוקי התקציב.
לא. ואז משכו אותי לקורפו, וקורפו החליט שזה נושא חדש, באו לוועדה, בוועדה זרקו
אותי, וכך נפלנו, בי בקריאה שנייה, זה עבר. עצרו את הדיון, דן מרידוד משך את החוק שלו,
ואז עשה נושא חדש, זו המשמעות של נושא חדש, יש לו רק פירוש אהד, זה יגיד לר צבי
ענבר, אם יש לך רוב או אין לך רוב. אם יש לך רוב זה נושא חדש, אם איו לך רוב זה לא
נושא חדש.
אנחנו טועים. נושא חדש זה בחוק קיים, כשמישהו רוצה להשחיל לחוק קייס נושא נוסף,
ואז השאלה אם זה נושא חדש או לא. ההרגשה שלי, ואני לוקח את החוק של אליעזר זנדברג,
שזה בכלל לא נכנס לקטגוריה של נושא חדש. זה לא ממין העניין, זה בכלל לא שייך למה
שנקרא נושא חדש.
חבר הכנסת רביץ, אל תשבור את הנוהג שהיה קיים, לפחות עד השנה, שאפשר להביא
מה שרוצים. אנחנו אומרים לך, שלא יהיה לך קושי שבנושא כמו חוק רמת הגולן או איחוד
גנים לאומיים או ראש ממשלה יהודי, האופוזיציה לא תיתן לזה לעבור, אלא בצורת הסתייגות
מילולית במליאת הכנסת. ואז לא נפסול את זה לגמרי, ואם חבר הכנסת קליינר רוצה לנאום
על ראש ממשלה יהודי במליאת הכנסת, הוא ינאס.
תבין איזה אבסורד, דבר שבדרך רגילה נשיאות הכנסת לא נתנה לי להעלות כי היא
טענה שזה גזעני - כמובן, אני מתכוון ללבת לבג"צ בעניין הזה ביום מן הימים - אני יכול
להביא את זה למליאה בדרך האחורית.
חבר הכנסת קליינר, יש לי שאלה. יש נוהג בתקנות הכנסת, חוק שנפל במליאה צריך
להמתין 180 יום, עכשיו הוא לא ממתין 180 יום, הוא בא אלינו היום.
אני לא מבין, חוק ההסדרים, מה שנקרא, עבר את שביל הזהב, הוא הגיע על-ידי חוק
הממשלה למליאה, הצביעו עליו בקריאה ראשונה, הוא נמצא אצלנו לפני קריאה שנייה
ושלישית.
חבר הכנסת רביץ, הנוהל בכנסת, אמרו לך את זה גם איוור קרשנר וגם אנה שניידר וגם
סמדר אלחנני, הנוהל בכנסת היה שבחוק הזה הופיעו כל מיני דברים.
מעבר לעניין של חוק עידוד השקעות הון, בכלל ביחסי הגומלין בינינו לבין האוצר,
מאחר ואני לא יושב ראש, שאני יכול למנוע העלאת נושאים, הדרך שלי היא להתחיל להצביע
נגד. בכל מקרה זח יבוא לפני ה-22 לחודש.
בכל נושא התקציב בחוק ההסדרים, אנחנו כאן יכולים להצביע בעד או נגד, או על
ההסתייגויות. איו לנו דרך אמרת, איו הצבעה על הסעיפים.
אני לא רוצה לשבור כללים, אני רוצה גס לדעת מהי סמכותי, אני רוצה להתייעץ בעניין
הזה.
חבר הכנסת רביץ, הבעיה היחידה שהתעוררה פה, נובעת מהרצון להביא לוועדה משהו
שהוא מחוץ למסגרת. אז בעצם עלתה הדוגמה היחידה של חבר הכנסת שוחט.
אני אומר לכם, שאם אני אביא את תוק העתיקות אני אשיג כאן רוב, כי יש החלטח
ממשלה על זה. זה יפה שאני אעביר תוק כזה בוועדת הכספים? - זה לא מכובד, זה לא תקין.
יש לנו כאן תיקון טכני בתקנות בנק הדואר (שירותים בבנק הדואר). התקנות קובעות
מנגנון לעדכון אוטומטי לאגרות בנק הדואר. האגרות אמורות להתעדכן פעמיים בשנה, לפי
שיעור עליית המדד בניכוי מקדם התייעלות.
המנגנון הזה קובע גם כלל עיגול. נוצר מצב שכלל העיגול הקיים, אינו מתאים למנגנון
העדכון. כלל העיגול הקיים קובע, בעניין אגרות שמעל ל-10 ש"ח, שהן יעוגלו לשקל החדש
הקרוב.
מאחר ושיעור עליית האגרה הוא שיעור נמוך יחסית, כשהאגרה מתקרבת לסכום עגול,
כמו 10 שקלים או 11 שקלים,. הוא נתקע, אנחנו פשוט לא מצליחים לעדכן אותו. יש אגרה
אחת, למשל, שתקועה כבר שנה וחצי על סף 11 שקלים, ואנחנו לא מצליחים להעלות את
הסכום בגלל כלל העיגול.
על כן, אנחנו מבקשים לתקן את כלל העיגול, כך שסכום אגרה שעולה על 10 שקלים
יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 0.1 שקלים חדשים.
אנחנו מבקשים לעגל את זה לסכום הקרוב, שהוא מכפלה של עשר אגורות, וסכום
שמסתיים בחמש אגורות זה כלפי מטה.
הגיעו ימות המשיח. כללי העדכון הקודמים לא העלו על הדעת שנעגל ל-10 אגורות,
אמרו לשקל הקרוב. האינפלציה ירדה, יחד עם מקדם ההתייעלות לא מצליחים להתרומם, שום
עלייה לא מגיעה להיקף של שקל. התיקון בעניין שכזה מסתיים ב-5 אגורות. ביקשתי שתהיה
קונטיסטנטיות אריתמטית, אבל הם לא קיבלו את ההצעה שלי שהיא יותר מדי מתוחכמת, אז
הם עושים את זה כלפי מטה, שזה טוב לאזרחים.
תודה. התקנות אושרו.
תקנות בנק הדואר (שירותים בבנק הדואר)(תיקון), התשנ"ח-1997 -אושרו
ה. שינויים בתקציב והודעות שעוכבו
בקשר למה שביקשת, נמתין.
יש בקשה של חבר הכנסת צבי הנדל לדון בפנייה מס' 390. גברתי, את רוצה להסביר לנו
את הבקשה הזאת?
הפנייה היא פנייה של סוף שנה, שעיקרה זה שינויים פנימיים בתקציב משרד העבודה
והרווחה. כמו כן, יש כאן הפשרה של רזרבה להתייקרויות בשכר לתחומי הוצאה קשיחים בהם
היא נדרשת. היקף הרזרבה להתייקרויות בשכר, שמופשרת, היא 4.8 מליון למשרד העבודה
והרווחה, ועוד כ-3 מליון שקל לשירות התעסוקה, בנושא של סעיף כות-אדם בעיקר. נושאים
נוספים, שיש העברות פנימיות בהם, למשל, דמי ליווי לעיוורים, שנדרשת שם תוספת תקציב,
תחום של פסקי-דין במשרד, תחום של שכר דירה, תמיכה בהעסקת מוגבלים בחברת המשק"ם,
וזה עקב הגדלת שכר מינימום, וסעיפים נוספים בסכומים קטנים.
עיקר הפנייה היא להפשרת רזרבות עם פעולות השכר. להבדיל מרוב המשק, הסכם
השכר של המרצים הסתיים בדצמבר 1996, לגביהם לא היתה הארכה בספטמבר. בימים אלה
נחתם הסכם עם המרצים גם על 1997 וגם על 1998, והפרשת הרזרבה להתייקרויות היא
למימון ההסכם הזה.
זה יוצא יותר, הרזרבה של התייקרויות שכר הוא 119,286 זה בדיוק הסכום שהופשר
לצורר שכר, שזה בעצם מכסה את העלויות. מעבר לזה יש שינויים פנימיים בתקציב עצמו,
כמו, למשל, מרכז הסיוע לסטודנטים, שנוסף שם כסף על סמך בקשה. עיקר הבקשה היא
למעשה הסכם השכר.
150 אלף, כולל הכל, גם את המוסדות הלא מתוקצבים. באוניברסיטאות המתוקצבות יש
בערך 110 אלף.
היו"ר אברהם רביץ;
יש לכם פילוח, כמה עולה סטודנט לרפואה, למשל, מול סטונדט למדעי הרוח?
העלויות ללימודי טכנולוגיה, ללימודי רפואה, הן הרבה יותר גבוהות. לעומת מדעי
הרות, שבעיקר צריך שם לוח וגיר.
צריו לזכור שמה שמשוקלל בתוך עלות סטונדט באוניברסיטה, למשל, חלק ניכר מזה זה
מחקר, שזו עלות ישירה על הסטודנט עצמו.
זו פנייה לשינויים פנימיים בתקציב הפיתוח של משרד החינוך, כשלמעשה שני השינויים
העיקריים כאן הם בניית אולמות בבתי הספר, שזה סיום תכנית תלת-שנתית, ופיחות מכללות
אקדמיות, שזה כולל מכללות להכשרת עובדי הוראה, מכללות לחסות.
זה מעבר לתקציב שיש לכיתות לימוד, וזה עבר לנושא של אולמות ספורט, כי בעודפים
המחוייבים היתה בעיה.
(חבר הכנסת יצחק כהו מוזליף את יו"ר הישיבה חבר הכנסת אברהם רבי?)
חלק מזה מיועד למכללות האקדמיות, שלא נתנו את זה בתחילת השנה, בגלל שהתכנית
לא התקדמה לפי הקצב, לא רצינו לשים שם סתם כסף.
זה היה בסף של התכנית של כיתות לימוד, אבל לא יועד ישירות לכיתות לימוד, אלא
לכיתות לימוד במכללות. גם במכללות בונים כיתות לימוד. בגלל שבתחילת השנה לא היה
ברור כמה כסף יהיה צריך למכללות, זה עובר רק בשלב הזה, בסוף השנה.
זה בדוק. זה גס לא כסף שיועד לכיתות, אמנם זה נמצא תחת התכלית הזאת, אבל זה לא
כסף שיועד ישירות לבניית כיתות לימוד.
אנחנו נאשר, אבל אני רוצה בדיקה יותר מסודרת, כי אנחנו לא רוציס לעכב את
המכללות. אני מציע ששניאור יתקשר ויסביר.
פנייה מסי 575 - אושרה
הפנייה שמונחת לפניכם, זו פנייה של נווף שנה, שבמסגרתה מופשרת הרזרבה
להתייקרויות בנושא של תקציב הגמלאות לעובדי מדינה. גמלאות שמשולמות לפי חוק, זה
למעשה אומדנים לגבי הביצוע עד סוף השנה, שקיבלנו ממינהל הגמלאות, ויש שם חוסר, גם
בגמלאות לעובדי מדינה וגם לגמלאי משטרת ישראל.
זו לא פעם ראשונה שמפשירים רזרבה להתייקרויות, גם בסעיפים שלא היו התייקרויות,
יש לכם מנגנון לעשות את זה?
כאן למעשה אנחנו מסדירים את התפעול של הלשכה לשיקום נכים. התגבור הזה נועד
בגלל שינוי בחוק שאיפשר הגשת תביעות באיחור.
זו פנייה, שלמעשה מעבירה תקציבים מהתקציב השוטף של משרד התיירות, העברה בין
תכניות, לפי תכנית העבודה של המשרד לקראת סיום השנה. כמו כה יש כאן הגדלה של
ההוצאה, מותנית בהכנסה בתקציבי השיווק ובהתאם לתכניות העבודה בשיווק. למעשה נעשה
הגידול, כך שהם יכלו להוציא את הכסף.
ההחלטה על השטחים, על מה שאתה אומר אזור צפוו ים המלח, התקבלה לפני שנה,
לקראת סוף השנה, על-ידי הממשלה. וההחלטה על יהודה ושומרון נתקבלה אחרי זה. מפת
אזורי עדיפות
אילת הגיעה למצב של רוויה במלונות. למעשה, התפיסה של המשרד ושלנו, שמי שרוצח
להקים מלונות נוספים באילת, חוץ מבאזור הלגונה המזרחית, שנשאר שם מתחם, למעשה אין
למדינה יתרון בלעודד שם עדיפוח.
המענקים מחולקים לשניים. לדוגמה, השנה זה הוגדר כ-24% מענק, מתוכו 20% מענק
על-י חוק, ו-4% מענק מינהלתי. כך זה לאורר השנים היה מחולק, בשנים עברו זה היה 12
ו-13. המגמה בשנה הבאה, שהכל יהיה על-פי תוק.
בעניין אזורי עדיפות. למעשה, ריכזו את זה על-פי אזורי עדיפות, על-פי השווקים
והפילוח של השווקים. שוק היעד, שמדינת ישראל מתמחה בו למעשה, היה מיקוד על אזור
ירושלים, אזור הכנרת והצפון, אזור נצרת, נשאר בעדיפות לאומית, וזה פחות או יותר היה
אזור עדיפות לאומית אי.
זו העברה בין גגות. זאת אומרת שזה עובר מסעיף תקציב 52 לסעיף תקציב 26, שזה
סעיף של איכות הסביבה. זה למעשה עובר לאיכות הסביבה. סעיף 32 זה תמיכות במצרכי
יסוד ותמיכות כלכליות - - -
מ"מ היו"ר יצחק כהן;
זה ברשות לגנים לאומיים.
נכון, הרשות לגנים לאומיים מתוקצבת דרך המשרד לאיכות הסביבה, שנו נמצא התקציב
שלה, חלק קטן. רוב התקציב שלה הוא מפעילות כלכלית.
המשמעות של "בין גגות'', זה להעביר מסעיף לסעיף. כאשר משרדי ממשלה מעבירים את
התקציב אחד לשני, אז יש שתי דרכים, או שאנחנו מעבירים ישירות מהגג, ואז זה עובר דרר
הרזרבה, או שיש השתתפות. פה זו העברה מגג לגג.
זה לא בדיוק כיסוי גירעון. יש להם גם פעילות פיתוח וגם פעילות שוטפת. למעשה,
הוחלט לתמוך בפעילות, גם של הפיתוח וגם השוטפת, ולהעביר להם את ה-2 מליון האלה,
כדי שיסיימו את השנה עם הסכום הזה.
למעשה אנחנו צועדים לאיחוד שלהם עם רשות שמורות הטבע בשנה הבאה.
מדובר בשינויים בתקציב הארגוני של מע"צ. הפנייה מורכבת משלושה מוקדים עיקריים.
הראשון הוא שינויים פנימיים בתקציב הארגוני של מע"צ; השני הוא העברת רזרבה
להתייקרויות למימון גירעונות שכר עד סוף שנת התקציב הנוכחי; והשלישי הוא הגדלת
הוצאה מותנית בסך של 35 אלף שקל בגין הכנסות ממכירת ציוד. אלה שלושת מרכיבי
הפנייה.
חבר הכנסת יהודה הראל, יהיה דיון על משרד התשתיות.
וזעניין מורכב, חבר הכנסת שוחט ביקש, היות ויש ועידת מפלגה, לא לדון.
לחבר הכנסת יהודה הראל אין אח הפריביליגיה הזאת, יש לו רק התייעצות סיעתית
ורוויזיה.
אני מבקש שהסעיפים הקשורים במע"צ, שידונו בהם כשהאופוזיציה תהיה כאן, זאת
אומרת, לאתר ועידת מפלגת העבודה.
פנייה זו היא פנייה של שינויים פנימיים בתקציב משרד האוצר לשני צרכים. האחד, זה
תגבור תקציב השמאים של נוס רכוש - 50 אלף שקל, על מנת לבצע פעילויות בעקבות נזקי
מזג-האויר מסוכות, אם מישהו זוכר. הנושא השני הוא שינויים פנימיים בתקציבי הנציגויות
לחוץ לארץ, שאישר המשרד.
זו פניית סוף שנה של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, כוללת הפשרת רזרבה
להתייקרויות בשכר, ושינויים פנימיים בתקציבי השכר, בעיקר לתגבור תקציבי האמרכלות.
סקר חגורה, זה סקר שהיה אמור להתבצע במימון של המינהל האזרחי. זה קשור בנושאי
סטטיסטיקה בשטחים, ובסוף הוחלט לא לבצע אותו.
שינוייס פנימיים בתקציב המדפיס הממשלתי אלה שינויי סוף שנה, כולל הפשרת
הרזרבה להתייקרויות בשכר.
מדובר כאן בסך-הכל בתוספת של הרשאה להתחייב על סך של 916 אלף שקליח,
שמיועדת לאפשר חתימת חוזה על קליטת נתוני תכניות מתאר במסגרת פרוייקט ''אגם"
למיחשרב מינהל התכנון.
שינויי סוף שנה בתקציב משרד המשפטים והנהלת בתי המשפט, כולל הפשרת הרזרבה
להתייקרויות בשכר בהנהלת בתי המשפט.
אלה שינויים פנימיים בתקציב הפיחות של הנהלת בתי המשפט, שמהותם שינויים
בתקציבי השיפוצים ותגבור תקציבי של ההרשאה להתחייב בתחום המחשוב.
יש כאן דברים מוזרים. למה לא עובדים משמרת שנייה, בשביל מה הקצבנו להם 12
מליון, ואתה מוריד עבשיו?
פנייה מס' 399 - מעוברת
מבוקשים שינויים במסגרת תקציב הפיתוח של משרד החקלאות, תקציב משרד החקלאות
ותקציב התמיכות בייצור החקלאי. מדובר בשינויי סוף שנה. השינויים האלה כוללים מספר
דברים. הם כוללים את נושא השבר, ללא הפשרת רזרבה להתייקרויות. אנחנו כאן משתמשים
במקורות פנימיים של המשרד לשכר, והם כוללים העברות בנושא תמיכות בהתאם לתקציב
לביצוע של תקציבי התמיכות.
הפנייה הזאת נועדה לתקצב עודפי הכנסות שנוצרו מבתי-חולים גריאטריים ממשלתיים.
כאשר הכסף מיועד לקניית שירותי אשפוז לזקנים שממתינים בגריאטריה.
זאת בעצם פנייה של התקציב התפעולי של משרד הפנים, זאת התאמה תקציבית לתקציב
סוף שנה, שינויים פנימיים על-פי סדר עדיפויות של המשרד. ביו היתר יש הפשרה של חלק
מהרזרבה להתייקרויות לשכר. פן נוסף זו הגדלה של ההרשאה להתחייב על סך של 2,043
אלפי שיח, כאשר זה מיועד לטובת חתימת חוזים לשיפוץ ומעבר לשכות ומחוזות של משרד
הפנים. זאת אומרת, יש תקציב לשנת 1998, ואנחנו נותנים את ההרשאה כבר עכשיו. יש כאן
גס הגדלה בהוצאה מותנית עקב גידול בהכנסות. ההכנסות כבר קיימות בפועל, אנחנו רק
מתאימים את זה בתקציב.
שוב, המצב הזה גם לגבי המשרד לאיכות הסביבה. מדובר כאן בהתאמות תקציב לסוף
שנה לפי סדרי עדיפויות, ושוב יש כאן הגדלה של ההוצאה המותנית עקב הכנסות גדולות
יותר.
זו הגדלת תקציב ההוצאה מותנית בהכנסה של תחום בריאות הציבור, עוסקים בנושא של
רפואה מונעת ורפואה סביבתית. כמו כן, שינויים פנימיים בתקציב המשרד.
413 מעבירה סך של 9 מליון שקלים בהרשאה להתחייב מתקציב הפיתוח של משרד
הבריאות, שמיועד להתקדמות לחתימת חוזים בנושא של תשתיות, בעיקר לגריאטריה
ולפסיכיאטריה; והעברה של 9 מליון שקלים במזומן מול תקציב המשרד לתקציב הפיתוח,
למימון הוצאות פיתוח גם בתחומים שהזכרתי.
אלו שינויים פנימיים בהרשאה להתחייב בתקציב הוצאות חירום אזרחיות, שמיועדים
לאפשר תתימה על חוזים בנושא ערכות המגן השנה, על חשבון תקציב שנה הבאה.
בשנה הבאה, נדמה לי, יש 54 מליון. ההרשאה להתחייב, על מנת שאפשר יהיה לחתום
כבר את החוזים.
שינויים פנימיים והפשרת רזרבות מתקציב המשרד הראשי, ותקצוב עודפי הכנסות של
בתי הנופר לאחיות בסך של מליון שקלים.
פנייה זו נועדה לבצע שינויים פנימיים בתקציב משרד הבריאות ולחלוקת רזרבות לשכר
בתקציב המשרד הרשאי.
שינויים פנימיים בתקציב הפיתוח של משרד האוצר לתגבור ההרשאה להתחייב בתחום
הפיתות ובמיכון שע''מ, יחידת המחשב של אגפי המיסים. אנחנו מתגברים שם את ההרשאה
להתחייב, בעיקר בשביל לאפשר הוצאה של מזומנים שכבר קיימים.
מדובר על עודפי תקציב שנת 1996, ועל בקשה אחרונה שמוגשת, מדובר על תקציבי
עידוד יצוא ירקות ולפינוי ירקות לשוק המקומי. הטו הבל שמבוקש הוא 2,8 מליון שקל בשתי
הבקשות. מדובר בעודפים קיימים.
פנייה מס' 356 - אושרה.
3נייה מס' 356 - אושרה
ו. תקציב רשות שיקום האסיר לשנת 1998
תקציב הרשות לשיקום האסיר לשנת 1998 הוא 8 מליון שקל תקציב מדינה, ו-2,435,000
זה מה שנקרא הוצאה מותנית בהכנסה. בסעיף 23(ב) לחוק מותר לנו לקבל תרומות ועזבונות
מכל אדם.
התקציב הזה הוא ממש תקציב מינימלי. לצערי הרב, חסר לנו הרבה, כי יש לנו הופעה
מאוד חשובה, שיש רצון גדול מאוד בקרב האסירים לעבור תהליכי שיקום, מה שלא היה
בשנים קודמות. בפעם הראשונה אנחנו עומדים עם שמונה הוסטלים ממש מפוצצים מאנשים,
והיינו צריכים להקים לפחות עוד שלושה הוסטלים מהתקציב הזה ממש.
דבר שני. יש גידול עצומ במספר האסירים שמוכנים לעבור היום תהליך של הכשרה
מקצועית בתעסוקה. הגענו לכך, שלמעשה אין אמיר משוחרר שפונה אלינו, שתוך שבועיים אין
לו עבודה, וזאת למרות שיש אבטלה במדינה. בנינו שירות לליווי תעסוקתי והגענו למסקנה,
שאחת הסיבות שהאסירים נפלו בעבודה, לא היתה שלא נתנו להם עבודה, ושהם לא התמידו
בעבודה. בנינו שירות לליווי תעסוקתי. אמנם אנחנו עוסקים באסירים, אבל, למעשה, בחלק
גדול של האוכלוסיה שאין לה מקצוע ולא הכשרה, זה הכרחי גם לאנשים שהם לא אסירים.
אצל אנשים שלא מרגישים את עצמם בטוחים במקום עבודה, עצם העובדה שכל יום באים
ובודקים, מה היה, אם היו בעיות, ובערב יש קבוצה שדנים מה קרה איתר במקום העבודה, כל
הדברים האלה, כולל בדיקות שתן שלוש פעמים בשבוע כדי להיות בטוח שהאדם לא לקח
סמים - כל הדברים האלה הביאו לידי כך שיותר ויותר אנשים גמרו את העבודה, כלומר
הצליחו להתמיד שנה בעבודה. זה המבחן שלנו.
היום אנחנו מקפידים על-כך בדברים ששינינו מהעבר. א) שהוא עובד במקום שהמעסיק
יודע שהוא היה אסיר. הגענו למסקנה שזו שטות להכניס אדם בלי שהמעסיק יידע שהוא אסיר
משוחרר. בארץ הזאת אי-אפשר להשאיר דבר בסוד, וזה עדיף על-כך שמעסיק יגיד: אני לא
מוכן לקבל אותו בגלל שהוא אסיר, ואחרי חודש יזרוק אותו. היום, בכל מקום שהם עובדים,
המעסיק יודע שהוא אסיר או אסירה משוחררת. ב) הוא יודע בדיוק אל מי לפנות אם יש אצלו
בעיות, וזה לטובה, כי הרבה פעמים המעסיק היה זורק אותו, אז היה בא האיש שלנו, מרגיע
את האווירה וכד'.
האנשים, יותר ויותר רוצים ללכת להכשרה מקצועית. קודם היינו מנסים לחזר אחריהם,
בלי הצלחה, או בהצלחות קטנות נואוד. הגענו השנה לגידול ב-350% במספר האנשים שלנו
שהלכו להכשרה מקצועית. הדבר בא לידי ביטוי במלת"ב, מרכז בחולון לבניין, שזה אתד
הגורמים העיקריים שלשם אני מפנה את האסירים, מפני שבניין זה נושא, שבתור שאין לו שום
השכלה והכשרה, יחסית בטפסנות או במקצוע כזה, עם קצת מורים פרטיים למתמטיקה פשוטה
מאוד, הוא יכול לעבור את הבחינות.
מתייחסים לזה כאל עשיית מצווה, או שפשוט, כאשר לא מצליחים להשיג עובדים, הוא
שמח שאני משיג לו את העובדים. חוץ מזה, יש לו הרגשה שהוא לא לבדו במערכה. כאשר הוא
מקבל סתם פועל פשוט מהלשכה, הוא מגיע עם איזה פתק משירות התעסוקה ובכך הטיפול
נגמר, כאן הוא יודע שיש גוף שמטפל בו. ששומר עליו. המעסיקים מקבלים מאיתנו אחר-כך,
מראשי הערים בכל עיר, תעודת מעסיק ידיד, ונותנים פרס גדול וכדי. זאת אומרת, אנחנו
מנסים לתת לו איזו שהיא יוקרה.
השנה הגענו ל-300 אנשים בעבודה. בשנה הבאה, בינואר 1998, קיבלנו אפשרות, וזה
במסגרת ב', בכסף שהוא לא במסגרת ה-8 מליון, להקים מרכז מיוחד לשיקום תעסוקתי
לאסירות משוחררות.. הגענו למסקנה שאמירות משוחררות, אם, נניח, הן נופלות במקום
עבודה, ובעוד שבועיים תהיה להן עבודה, הן לא יגיעו לעבודה, הן יפלו, כי כבר יהיו לה
מעמיקים אחרים שיעסיקו אותה. לכן, הצלחנו לשכנע אנשי מקצוע עם גורמים שונים,
ואיפשרו לנו לעשות פרוייקט מיוחד לנושא הזה: שהבחורות האלה תבואנה, באותו יום שאין
להן עבודה, והם יודעים, מ-8:00 עד 16:00, איפה היא נמצאת. המרכז הזה יאפשר לנו להגדיל
עוד יותר את אחוז הבחורות שמצליחות להתמיד בעבודה.
בישיבה כאן עם משרד המשטרה, השר הציג כאהד מקווי המדיניות, שהשב''ס יתחיל
לטפל בעצם בשיקום אסירים.
אני ישבתי עם השר לביטחון פנים על הנושא הזה, והצעתי לו, וזה היה יכול להגדיל
לנו באופן ריאלי את התקציב, ולהקטין את ההוצאה הציבורית. אמרתי לו: תן לי אפשרות, את
כל הבחורים שעברו אצלר גמילה מסמים, שהשקעת בהם כל-כך הרבה כסף, להוציא אותם חצי
שנה לפני הזמן ממאמר, עדיין, אפילו, בסטטוס של אסירים, להוסטלים שלנו, ושאתה תשלם
לנו פר אדמ 3,000 שקל. זה היה מאפשר לנו בעצמ להכפיל את התפוסה בהוסטלים, כי שישה
חודשים הם יהיו על חשבון שירות בתי הסוהר ורק שישה חודשים אחר-כך הם על חשבוני.
ועל-ידי זה בעצם היינו מגדילים את המספר. הוא מינה עכשיו, הנציב, וסגנו, ועוד אדמ אתד,
יתד איתי, ואני מקווה שנגיע להסדר בנושא הזה. זה יאפשר לנו להגדיל את התקציב הריאלי.
ניסו. זה בלתי אפשרי. חבל שלפעמים הולכים על דברים שבעצם בלתי ניתנים לעשייה.
יש סתירה מוחלטת בין מי שעוסק בענישה למי שעוסק בשיקום. בחור שיצא החוצה מהכלא,
הוא בכלל לא רוצה לראות את הסוהר שלו. הוא ישמח כמה שפחות לראות אותו. חוץ מזה, זו
דרך חשיבה שונה לגמרי, ויש בזה סיכונים. הסוהר, או כל מי שקשור למערכת שירות בתי
הסוהר, יכול להיות נתון ללחצים חזקים מאוד כשהוא בקשר עם אוכלוסיה מעורבת. אני יכול
להסתובב בביטחון, ואני לא הולר עם משטרה, בכל שכונה שיכולה להיות מלאה עבריינים.
כיוון שכל אחד יודע שהוא לא יכול ללחוץ עלי, שאני אשחרר את הבן-דווד שלו לפני הזמן
וכד', אין לו שוס אפשרות ללחוץ עלי. לעומת זאת, לגבי סוהר, או מי ששייך למערכת זה
בעייתי, וזה דבר שטעון בדיקה מאוד רצינית.
מה שהייתי אומר, אולי, יש חידוש. יכול להיות שזה יתן משהו, אני לא בטוח. אבל
אומר השר לביטחון פנים, הוא מביא את הנסיון שלו בצבא. הוא אומר: בצבא, כשחייל מסיים
את שירותו, המגיד מזמין אותו לראיון מג''ד, ויש לו, אולי, איזה קשר איתו פעם בשנה או
משהו כזה. והוא הציע שמפקדי הכלא - - -
יש ארגונים פרטיים, או נוצריים, בעיקר. אין ארגון ממשלתי, למיטב ידיעתי. גם
בארצות-הברית יש ארגונים פרטיים, נוצריים בעיקר, אבל אין פעולה ממשלתית בנושא.
אתם תוכלו לבוא להוסטל כאן בירושלים ולראות.