ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 23/07/1997

הארכת ערבות מדינה לתעשייה הצבאית בע"מ (100 מיליון $) מכתב שר האוצר מיום (13/07/97); פניה תקציבית 192 - דיון עם מנכ"ל משרד התעשייה והמסחר; פניות תקציביות 186-7 (מענקים והלוואות לדיור של אגודות שיתופיות), ופניה 20020 (מוסדות פטור) - הצבעה; שינויים בתקציב והודעות שעוכבו

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 154

מישיבת ועדת הכספים

יום רביעי, י"ח בתמוז התשנ"ז (23 ביולי 1997), שעה 09:00
נכחו
חברי הוועדה: אברהם רביץ - היו''ר

רפאל אדרי

פיני בדש

ניסים דהן

אברהם הירשזון

צבי הנדל

יצחק כהן

מיכאל נודלמן

מיכאל קליינר

שלום שממון

מ"מ: חיים אותן

זאב בוים

סופה לנדבר

דוד ראם

ניסן סלומינסקי
מתמנים
דב מישור - מנכ"ל משרד התעשייה והמסחר

מיכאל בירן - התעשיה הצבאית

ירון אתון - משרד האוצר

יוחנן שליין - משרד האוצר

דני קריבו - אגף התקציבים, משרד האוצר

קובי הבר - אגף התקציבים, משרד האוצר
יועצת משפטית
אנה שניידר
מזכיר הווננדה
איוור קרשנר
יועצת כלכלית
סמדר אלחנני
קצרנית
סיגל גורדון
סדר-היום
1. שינויים בתקציב והררעות שעוכבו.

2. הארכת ערבות מדינה לתעשיה הצבאית בע"מ (100 מ. $).

3. פניה תקציבית 192 - דיון עם מנכ"ל משת- התעשיה והמסחר.

4. פניות תקציביות 186-7 (מענקים והלוואות לדיור של אגח-ות שיתופיות),

ופניה 20020 (מוסדות פטור) - הצבעה.
שינויים בתקציב והודעות שעוכבו
בקשה מס' 52006-52007
היו"ר אברהם רביץ
אני פותח את ישיבת הוועדה. מונחים לפנינו כנוה בקשות שעוכבו על ידי חבר הכנסת יצחק

כהן על מנת לקבל הסברים. נדון בבקשה הראשונה, בקשה מספר 52006-52007.
דני קריבו
מדובר בהעברת עודפים מחוייבים למשרד לביטחון פנים חרועותיו, משטרה, ושירות בתי

הסוהר. מדובר בעיקר בתוכניות בינוי של תחנות משטרה, הרחבה ושיפוצים, בין היתר בקו התפר.

כמו כן בפניה של בתי כלא המיועדים להרחיב את מקומות הכליאה בשירות בתי הסוהר, לשפר את

התנאים בשב"ס. בשתי הפניות יחד מדובר על העברת עודפים בסך של 73 נזליון שקל.
יצחק כהן
מדוע העודפים כל-כך גדולים?
דני קריבו
ראשית, אלה עודפים מתוייבים. שנית, מתוך 73 מליון, 60 מליון עד 65 מליון שקל בא

מהבינוי ושם כל עיכוב גורר יצירה של ערדפים. הכסף יושב בתוכנית בניה בתחום בתי הכלא, קרוב

למליאת- שקל על פני שבע שנים, שזה כסף קטן.
היו"ר אברהם רביץ
אנחנו מאשרים את בקשה מס' 52006-52007 ואנחנו עוברים לבקשה מס' 46002, 52 מליון

לקרן חיילים משוחררים.



בקשה מס' 46002
היו"ר אברהם רביץ
בקשה 46002, העברת עודפים של 52 מליון שקל במסגרת חיילים משוחררים. יסביר לנו את

הבקשה נציג האוצר, קובי הבר.

קובי הבת

מדובר בהעברה של 52,444 אלפי ש"ח, מתקציב הקרן לוזיילימ משוחררים. העברת רובו של

הכסף לקרן לסיוע נוסף, על פי חוק חיילים משוחררים, העברת עודפים מחוייבת. זאת אומרת, הכסף

שלא מנוצל עובר לשנה העוקבת. ישנו נתח קטן של עודפים מחוייבים בתקציב התפעולי של הקרן.
יצחק כהן
מהי הקרן לסיוע נוסף?
קובי הבר
הקרן לסיוע נוסף בשנת 1997 עונזדת על היקף של 84 מליון שקל. היא נועדה להטיב עם

החיילים המשוחררים בהטבות שונות כגון, לימח-ים במכינות והכשרה מקצועית, ומילגות קיום

לחיילים על בסיס סוציואקונומי.
היו"ר אברהם רביץ
יש מבחני הכנסה של המשפחה?
קובי הבר
נערך שיכלול של מכלול קריטריונים. זאת אומרת, מהי ההשכלה, מהו אזור המגורים, המצב

המשפחתי וכר.
היו"ר אברהם רביץ
אנו מאשרים את הבקשה, בקשה מס' 46002. אנחנו עוברים לבקשה מס' 17004.



בקשה מס' 17004
היו"ר אברהם רביץ
בקשה מס' 17004, המינהל האזרחי.
קובי הבר
זה לא החתום שלי אבל אנסה להסביר. מדובר בהעברת עודפים מחוייבים על כל התחום של

המינהל האזרחי בעיקר מדובר בפרוייקטים שהתחילו בהם בתחומי היו"ש. לא מדובר בפרוייקטים

של האוכלוסיה המקומית, אלא בפרוייקטים של המינהל המזרחי.
היו"ר אברהמ רביץ
מדובר ב- 95 מליון שקל, זהו סכום אדיר.
אברהם הירשזון
מה פירוש יחידות איכות הסביבה? למה בסדרי העדיפויות החליטו להקצות לכר כספים?
קובי הבר
במסגרת המינהל האזרחי יש כמה תחומים כגון שמורות טבע. אין כאן ענין של סדרי

עדיפויות. מדובר בעודפים מחוייבים של תוכניות משנת 1996 ומעבירים לאותם יעררים בשנת 1997.
אברהם הירשזוו
החלק הארי הולך לתקציב פיתוח המינהל אזרחי ביהודה ושומרון.
קובי הבר
מיועד לפרוייקט פיתוח שהמינחל האזרחי מבצע.
יצחק כהו
איזה פיתוח, מה הוא מבצע, תן דוגמה.
קובי הבר
מים, ביוב. אם יש שאלה ספציפית, אני אדאג שיעבירו תשובה מסודרת בענין.
היו"ר אברהם רביץ
אנחנו לא מאשרים זאת, אנחנו מבקשים שיבוא הנציג המתאים ויסביר את הבקשה.



הארכת ערבות מדינה לתעשיה הצבאית בע"מ (100 מליון $)

מכתב שר האוצר מיום (13.7.97)
היו"ר אברהם רביץ
אנחנו עוברים לדון בהארכת ערבות המדינה לתע"ש. אם אנחנו מחליטים היום, זה עובר על

חשבון האובגילו של הערבות לשנת 1997?
יוחנן שליין
המיגבלה לניצול ערבויות היא 10% מהתקציב למעט תקציב פיתוח תה עדיין לא מתקרב ל-

10%. אם זה יאושר היום, זה אכן ייכלל בתוך ה- 10%.
היו"ר אברהם רביץ
אנחנו מדברים על 10% של ערבויות נח-ינה מותרות. מדובר ב- 100 מליון דולר.
יוחנן שליין
זאת מסגרת שהייחה קיימת מזה 3 שנים. בתע"ש יש מגמות חיוביות עם מבוא להון עצמי

חיובי. תוכנית ההבראה בתהליכים של הפשרה, כמו כן חתמו על הסכם עבודה מדש.
היו"ר אברהם רביץ
יש תעסוקה מלאה?
יוחנן שליין
מצב התעסוקה משתפר. נתונים ספציפיים יותר יכול לתת מיכאל בירן מתע"ש.
סמדר אלתנני
תע"ש לא ענודה בתוכנית ההבראה. העסקאות הללו הם עסקאות בסיכון גבוה. בשלב

הראשון שבו ניתנה הערבות, העסקאות היו בסיכון גבוה, לא היתה ברירה אחרת. השאלה היא,

במסגרת תוכנית ההבראה של תע"ש, האם צריך להמשיך בעסקאות בסיכון גבוה?
יוחנן שליין
האישור הוא לא אישור אוטומטי, אנחנו נבחן את העסקה. יש מדינות שלא ניתנת להם

הערבות לתע"ש כסיכון גבוה מדי. מדינות שלא משלמות את תובותיהן, לא ניתן להן ערבות. ישנה

מדינה אתת שבאמת לקחנו סיכון, לבסוף הכסף חזר אלינו למרות העיכוב.

יצרו אז מסגרת של 100 מליון דולר, לפי הערכות שהיו, אבל דבדים מתגלגלים, יש

דינמיקה.
אברהם הירשזון
תורכיה, אינה מדינה בעלת סיכון גבוה?
מיכאל בירן
מאז המסמך באוקטובר 1995, אושרה תוכנית ההבראה האחתנה, תוכנית עסקית ארוכת

טווח לחמש, שבע שנים. נציג האוצר ואני נציג התע"ש יכולים להעיד שתע"ש הולכת בתלם מאח-

צמוד לתוכנית ההבראה האחרונה והראיה לכך, הדוחות הכספיים, הרווחים, ותחושה גדולה מאוד

של התייצבות במערכת מבחינת תעסוקה.

המסגרת עוברת דרך ביטוח סיכוני סחר חרץ. היא נמדדת בכלים של בסס"ח.
סמדר אלחנני
זאת ערבות מהלוואה או ערבות כנגד העסקה?
יוחנן שליין
בשנת 1994 הורחבה התחולה שאיפשרה גם לאותן עסקאות ספציפיות לאפשר לביטוח

סיבוני סחר חוץ לארוב למימון ואני ערב בנגד זה לבסס"ח.
היו"ר אברהם רביץ
אנחנו מאשרים את הבקשה.



פניה תקציבית 192 - דירו עם מנכ"ל משרד התעשיה והמסחר
היו"ר אברהם רביץ
מונחת לפנינו בקשה מס' 192. חברי הכנסת חיים אורון ואברהם שוחט ביקשו לקבל הסברים

והרי לפנינו מנכ"ל התמ"ס שייתן את ההסברים.
חיים אורון
הבקשה להסברים בגלל הסעיף, תרבה לתמיכה בתעשייה. החרבה נוצרה כאשר בתוק

עידוד השקעות הון הופחתו המענקים ואז נאמר שההפרשים שנותרו בחוק עידוד השקעות הון ינוצלו

למטרות טובות אך בכלים אחרים. המטרות הטובות הן תמיכה בתעשיות באזורי עדיפות לאומית א'

ו-ב'. עולה מתוך הבקשה שחלק לא קטן מהשימושים הם לנושאים כלליים. נוצר מקור תקציבי אך

החשש הוא שהשימושים הם לא למטרות שבהן מדובר.

השאלה של בייגה שוחט, מכיוון שמדובר על הכשרה פנים מפעלית כחלק ממסקנות ועדת

גבאי, נאמר שעושים פיילוט. האם תוך כדי יצירת הפיילוט אנחנו יוצרים מערך שלישי של הכשרה

מקצועית בארץ? יש הכשרה במשרד החינוך, במשרד העבודה והרווחה ועכשיו יהיה במשרד התמ"ס.

האם אלו כלים נכונים?
פיני בדש
לנושא עדכון התקציבים של וננדת גבאי, הכל מוקפא, השנה מסתיימת ודבר לא יצא לדרך,

אם יש התלטה צריך ליישם אותה.
דב נזישור
אתה צודק שחלק מהדברים מוקפאים ולכן זאת אחת הסיבות שאנחנו כאן. נכון שהיה עדיף

לקיים את הדיון לפני ארבעה חודשים, בהנחה שזה יאושר היום.

מה שאנו עושים היום זה תרגום טכני של החלטות שהתקבלו בממשלה בפורום הזה, ועדת

גבאי, לפני שלושת רבעי השנה. נקודת המוצא שהיתה אז לא השתנתה. נקודת המוצא היתה, ששיטת

העידוד במדינת ישראל, בכל ממשלות ישראל, ימין שמאל וגם מחשלות מעורבות, היתה שיטת עידח-

לא יעילה. היא ניסתה להשיג שתי מטרות שהן לא בהכרח אותה מטרה. מטרה אחת לסייע לאזורי

פיתוח ומטרה שניה להגדיל את הייצוא של מדינת ישראל. מצד שני, כאשר הלכנו לפתרון נקודתי,

כל העידוד ניתן בננצם להון פחי. יש לנו נסיון הסטורי של עשרות שנים שהדרך הזאת לא הצליחה.

על רקע זה הוקמה אותה ושרה, ועדת גבאי אשר המליצה את המלצותיה. לא הייתי אז באותה

מערכת, אבל אני סומך עליהם. אנחנו בעצם אומרים שיש לנו כמה מטרות חשובות ואנחנו רוצים

למקד את אותה מסגרת סיוע בצורה נכתה יותר. מטרה אחת היא סיוע לאזורי פיתוח. מטרה שניה

היא סיוע חזק לייצוא.
חיים אורון
מקובל עליי סיוע לאזורי יצוא, אבל לא מהמקום הזה. הוויכוח הזה היה גם בזמנו בוועדה.
דב מישור
הוויכוח הזה למיטב הכרתי כבר נפסק ברגע שהמנזשלה, הכנסת והוועדה אימצו את

המלצות ועדת גבאי. אפשר לפתוח את הדיון מחדש, אבל אני אומר שההמלצות הללו התקבלו על

דעת כל הגורמים הרלבנטים. אנחנו, קרי האוצר והתמ"ס יצאנו לדרך. בחלק מהדברים רצנו מהר

יותר ובחלק מהדברים הלכנו לאט. אני לא מאושר מהקצב, הייתי רוצה לצאת שלושה חררשים קודם.

המספרים שמוצגים על ידי אגף התקציבים באים אחרי התדיינות והגענו להבנה שאלה המספרים

שאנו יכולים להקצות לנושאים הללו.

היו שתי מטרות לחוק הבסיסי. המלצות ועדת גבאי איפשרו לנו לחדד את ההתייחסות לשתי

המטרות נכון יותר, ולא לשים את כל הביצים בסל אחד. שתי המטרות הן כאמור סיוע לאזורי פיתוח

וסיוע לייצוא. בסיוע לאזורי פיתוח אנחנו הולכים בשני מסלולים וכל אחד מהם בשלב שונה של

טיפולו.



לגבי אזורי פיתוח, אנחנו הולכים על מסלול של טיפול נקודתי או טיפול ממוקד. זיהינו 20

מקומות באדץ שחם אזודי פיתוח. 10 בעדיפות א' ו- 11 בעדיפות ב'. בעדיפות אי נמצאים ירוחם,

קדית-שמונה, הישובים שאיו חולק עליהם. לעדיפות ב' אנו רוצים להקצות כסף לפרוייקטים

שיישפרו את החיים ואת המצב הכלכלי באותם מישורים. בנינו מינהלות שמקבלות בימים האלה

תוכניות מאותם מקומות ישוב. אנחנו מתחילים בתהליך בדיקה, כיצד לעמת- במגבלה התקציבית על

מנת להשיג את התועלות הטובות ביותר באותם מקומות ישוב. את הפרוצדורה האדמינסטרטיבית

התחלנו להניע. במהלך יתרת 1997 נבחן, נסנן, נגדיר את התהליכים. את הפירות לא נקטוף ב- 1997,

זהו תהליך של שנתיימ, שלוש.

לענין הסבת כוח אדם. לצורך כך מונתה ועדה ציבורית כנגזרת של ועדת גבאי. יושבת ראש

הוועדה היא דפנה שוורץ שהיתה חברה גם בוועדת גבאי. בימים אלו אנו אמורים לקבל המלצות.

הוועדה טיפלה בנושא אחד, הכשרה והסבה מקצועית של כוח אדמ באזורי פיתוח. אנחנו לא

מתיימרים להחליף את משדר החינוך ולא את משת- העבודה והרתחה. לגבי שיתוף, אני אדאג

שיהיה שיתוף ננם משרד הננבודה והרווחה. יושבת ועדה מקצועית של אנשים ממשרדי הממשלה

ומהתעשיה, אנחנו אמורים לקבל את המלצותיהם בזמן תקרוב. אנחנו מתכוונים ביתרת השנה הזאת

לעסוק בזה בתהליך נסיוני, בתוך שגרת השנה להפעיל זאת בירוחם ובמקומות ישובים מוצדקים

שאין ויכוח עליהם. זאת תהיה הכשרה פנים מפעלית, הסבה. לקראת סוף 1997 ו- 1998 נצא לדרך

בהיקף גדול יותר ויש לנו כבד הבנה עם אגף התקציבים שהתקציב שישוייך אליהם ב- 1998, יהיה

גדול פי כמה מהתקציב שמיועד ל- 1997.
מיכאל קליינר
מה ההבדל בין הטיפול הנקודתי לבין ההכשרה?

אביקם בלח

הטיפול הנקח-תי הוא טיפול ממוקד, הוא לא נועד לעשות מהפך, הוא נועד כדי לאתר

צווארי בקבוק שמפריעים להתפתחות הישוב. לדוגמה, בישיבה האחרונה דנו באופקים. באופקים

ישנו שוק שנמצא בלב ליבו של העיר ומכער גם את הכניסה לעיר ומפריע לכל התנועה. פרוייקט

אחד שאושר, להעביר את השוק ממרכז העיר וליצור חמות על הקרקע שמתפנה. פרוייקט שני, יש

אגמי חימצוו בצד הצפוני של אופקים שצמודים לאזור התעשייה ולכן הם מפריעים לגידול אזור

התעשייה. צריך להעתיק אותם למרחק של כמה קילומטרים על מנת שייתפנו שטחים לתעשייה. היום

יש בערך עשרה מפעלים שלא יכולים להיבנות באופקים מאחר והמשרד לאיכות הסביבה חוסם את

האפשרות בגלל אותם אגמי חימצון. במסגרת הטיפול הממוקד, הכוונה להעתיק את אגמי החימצון

למקום מרוחק יותר ולאפשר את פיתוחו של אזור התעשייה באופקים.
פיני בדש
לשיפור החזות יש משמעות גדולה מאח- למשקיע על מנת שישקיע.
דב מישור
בתחום של ההסבה המקצועית יש לנו בעיה בעיקר באזורי פיתוח. בחלק מאזורי הפיתוח יש

תעשיות אשר רוצות להגיע לאזורי הפיתוח, ומדובר בתעשיות מתקדמות יותר אך אין כוח אדם

מקצועי טוב, שיוכל לטפל ולהתמודד עם הצרכים הללו. אנחנו מתכוונים להניע את התהליך בעיקר

בשניים, שלושה ישובים. נעשה כמה צעדים נסיתיים, כגון קורסים שנערוך עם מפעלים שעונח-ים

להגיע. אנחנו רוצים לשבור את מעגל הקסמים, שמפעל לא רוצה להגיע לעיר כמו אופקימ או ירוחם

כי אין שם כלח אדם מתאים. לקחנו צוות מקצועי שייתן לנו מסקנות וכאמור בקרוב מאדר ניישם את

ההמלצות. ב- 1997, התהליך יהיה נסיוני על מנת ללמח- מהטעויות וב- 1998 נצא לדרך בהיקפים

גדולים יותר פי כמה.
אביקם בלר
לרוב הפעילות בתחום הכשרת כוח אדם תהיה זיקה גדולה מאח- לאותם מפעלים שיגיעו

לאזורי הפיתוח. מפעלים שיראו שאין להם כוח אדם מקצועי שיכול לעברו במפעלים, משה- התמ"ס

יתמוך בהם על מנת שיוכלו להכשיר עובדים מבני המקום, על מנת שיוכלו להצטרף ככוח עבררה.
אברהם הירשזון
מדוע זה לא נעשה על ידי משרד העבודה והרווחה?
אביקם בלל
למשרד העבודה והרוותה יש הכשרה פנים מפעלית. הכוונה כאן, ליצור את הזיקה בין

מפעלים שבאים להשקיע באזורי פיתוח חקוקים לכוח אדם מקצועי לבין המפעל.
דב מישור
אין למשרד התמ"ס כוונה להקים נזערכת מקבילה להכשרת כוח אדם כפי שעושה משרד

העבודה והרווחה. זה לא בסדר היום שלנו, לא באמביציה שלנו ואין לנו גם תקציבים לכך, לא לכך

מיועד הענין. אנחנו רוצים לקחת מפעלים ספציפיים שרוצים לבוא למקום ספציפי ולעזור להם

להתמדרד בענין הזה.
חיים אורון
מה אתם מציעים? אתם אומרים, אופקים תממן את הוצאת האשפה ממרכז אופקים,

מההטבות שהיו אמורות להגיע לאופקים, לא מכל התקציב. אני מסכים לכל מה שאמרתם, הוויכוח

הוא בנקח-ה אחת, האם צריר לשלם זאת מתקציבי הפיתוח או מתקציב המדינה. מה שעשיתם,

קיצצתם לאופקים, מ- 38 ל- 32 ויצרתם מאגר של 500 מליון שקל. 150 מליון מתדכו מחזירים בשנה

אחת בגלל התיקון של חבר הכנסת פיני בדש. נשארו 350 מליון שקל. ממה שנשאר עושים פעולות

חיוביות באופקים, אבל למה על חשבון עידוד השקעות הון של אופקים? דוח גבאי הוא לא להזיז את

האשפה ממרכז אופקים. נאמר, נחליף את ההשקעה הישירה במפעל בבתלים בהשקעות נוספות,

בעידוד הכשרה מקצועית, אולי דובר על אפשרות של עידרד שלא רק תהיה להון אלא גם לעבת-ה.

לדוגמה, מהנדס שיעבוד באופקים עשר שנים, יקבל הטבות מס. מה שקורה, שמתור 68 מליון שקל,

60 מליון שקל הולכים לתמיכות בתעשייה בכל הארץ.
פיני בדש
הכסף ישתחרר רק היום ולכן תוא לא ינוצל כולו ב- 1997. האם ניתן לשמור את היתרה ל-

1998 כהעברה? ראיתי סעיף האומר שכל מה שלא ינוצל השנה, לא יחשב במסגרת החרבה ואי

אפשר להשתנזש בו לדבר אחר.

לנושא הנקרדתי. בנושא של ועדת גבאי היה ויכוח על מה ילך הסכום לשיפור נקודתי. יש

בזה הגיון שחלק מהכסף במקומות הקריטיים לא חייב ללכת לנושא של התעשיה אלא לשיפור.

לענין כפל ההכשרות. הוכחנו בוועדת העבודה והרווחה שלא ניצלו את התקציב עד תום

ונשארו עודפים בנושא של הכשרה מקצועית. היה נזצב שלקראת סוף שנה התחילו בעבודות שחורות

כדי לנסות לגמור את התקציב על דברים שלא היו הכרחיים ולהראות ניצול של תקציב וגם בכך לא

הצליחו. לכן אמרנו, קחו סכום מסויים, ספציפי להכשרות המפעליות.

רעדח גבאי הגדילה בצורה נזשמעותית את התקציב לשיווק בחו"ל. היכן זה עונזד? האם הוא

נוצל או לא. למבקרת המדינה בזמנו היו טענות קשות על התקציב הקטן שהיה ועל צורת ניצולו. מה

נעשה בעניו זה?

לנושא הקמת המינהלות. הקמת המינהלות בפיקוח שלכם נותן ניהול נכון לאזורי תעשייה

כאלה שלא תמיד הצד המקצועי הוא החזק בהם בגלל אילוצים פוליטיים כאלו ואחרים. ניהול נכון

של מערכת מאת משפר מאוד וחוסך כסף רב.
מיכאל קליינר
בענין הכשרת עובדים, יש כאן מילכוד של הביצה והתרנגולת.
אברהם הירשזון
אתמול ניהלנו דיון קטן בנושא של הכשרה מקצועית. הועלה הענין של משרד העבודה

והרווחה. אמרתי אתמול ואני אומר גם היום, אני לא במות שדווקא הריכוזיות במקרה הזה היא הדבר

הנכון. אני חושב שדווקא פיזור של הכשרה מקצועית במקרים מסויימים הוא הדבר הנכון. אני לא

בטוח שמשרד העבודה והרווחה, מאחר ויש לו קשת רחבה מאוד של הכשרות, יכול לתת הדגשים

נכתים דווקא לדברים הללו. אני בעד מפעל תמורת כוח אדם כי אני חושב שהאינטרס הוא הדדי.

הייתי רוצה לראות את עיירות הפיתוח מתמודדות יותר בנושא כמו היי-טק שמדינת ישראל

רואה אותם לעשר עשרים שנה קדימה. זה יכול להתקיים רק אם יוכנסו הטבות מסויימות בבתי ספר

תיכוניים בעייתת הפיתוח. הייתי מבקש שתקחו בחשבון את הנושא הזה כדי שבהמשך הדרך נראה

את המגמה הזאת בבתי הספר ודבר זה ישאיר במקום, את הנוער הטוב של עיירות הפיתוח שעחב

היום למרכז הארץ.

מה נעשה בנושא של שיווק לחו"ל, היכן זה עונזד?
דב מישור
לענין כוח אדם: א. אין למשרדינו אמביציה להקים מערכת מקבילה למשרד העבודה והרווחה.

ב. למיטב ידיעתי בוועדה יש גם איש משרד העבח-ה והרווחה שנכח בדיתים.

ג. בענין ההכשרה, כוונתנו לא ללכת במערכות הרגילות של הסבה והכשרה של כוח אדם בארץ.

אנחנו רוצים לטפל נקודתית. אנחנו מנסים דרך חדשה, לקחת מפעל פלוני בעיירה פלונית ולשבור את

מעגל הקסמים באנזצעות טיפול ספציפי לאותו מפעל.
חיים אורון
חוק עידח- השקעות הון לא נגמר באופקים ובחצור הגלילית, החוק הרבה יותר רחב מאשר

הנושא הספציפי של העיירות. מאיפה ממנים את מפעלי ים המלח, לא מחוק עידח- השקעות הון?

אתם מערבבים כאן.
דב מישור
הרצון שלנו לסייע בצורה מסיבית יותר מעידרר הייצוא. לצורך כך יש כאן כמה סכומים לא

מבוטלים שאנו רוצים להגדיל, הסיוע ניתן במסגרת קרן לעידוד השיווק. בתחום עידוד השיווק יש 35

מליון שקל ישיר וערר 6 מליון שקל שנועדו לאפשר פעילויות יצוא בעיקר בתחום של רוסיה שחברת

ביטוח סיכוני סחר חוץ צריכה גיבוי נוסף של משרד האוצר.

נכח שסדר הגררל הוא 500 מליון שקל. יש לנו בעיה קשה שהתמודדנו איתה. הסיוע במסגרת

חוק עידח- השקעות הון הוא סיוע לטווח ארוך. קרי, כאשר מפעל מקבל אישור מעמד של מפעל

מאושר, הוא מקבל את המענקים ולא חשוב נזה שיעור המענקים בהתאם לאבני הדרך של ההשקעה.

ההשקעה מטבע הדברים יכולה לקחת שלוש, ארבע או חמש שנים. לכן, גם אם תאורטית מבטלים את

חוק עידוד השקעות הון, יש כמה שנים שאחנה מחויב להוציא כסף בגין ההתחייבויות מהעבר. זאת

אומרת, בשנת 1997 וגם ב- 1998, החלק הארי של ההוצאות התקציביות של מרכז ההשקעות בגין

התחייבויות מהעבר כאשר המענקים היו גבוהים מאח- ולא ניתן רטרואקטיבית להפעיל את החוק.

החוצאה שקצב ההשתחררות של המשאבים מהקטנת חוק עידוד השקעות הון לטובת כל המהלכים

הנכונים, לא בקצב שהיינו רוצים ולכן שנת 1997 במבחינתנו היא שנת התארגנות והערכות בכל

התחומים, גם בתחום הכשרה והסבה מקצועית וגם בתחום קרן השיווק. חייתי רוצה להקצות לכך

הרבה יותר, אך יש כאן מגבלות תקציביות. הייתי שמח אם היו לנו סכומים גדולים יותר מעל מה

שמשתחרר מחוק עידוד השקעות הון. אין מנוס להכיר בעובדה שקצב ההשתחררות של המשאבים

התקציביים בגלל העובדה שההשקעה היא תהליך ארוך טווח ולכן יש כאן כניסה איטית יותר

יחסית.
אביקם בלר
לגבי התקציב, היקף הפעילות לא 68 מליון שקל. היקף הפעילות ב- 1997 שנגזר המשינוי

בסופו של דבר הוא 200 מליון שקל. 68 מליון שקל זה רק המזומן. חלק גדול מ- 200 מליון שקל בן

מגיע לאזורי הפיתוח. הוא בולל בתובו 75 מליון שקלים הטבות מס שניתנו למפעלים שהולכים

לאזורי פיתוח. בתחום הטיפול הממוקד, יעשו פעילות בהיקף של 40 מליון שקל מתוך 200 מליון

השקל הללו. לכן יש באמת תקציב גדול שהולך לפעילויות באזורי פיתוח.

לנושא קרן השיווק, התוספת הזאת מגדילה את פעילות קרן השיווק השנה ל- 100 מליון

שקל.
חיים אותו
קרן השיווק לא מיועדת רק לאזורי פיתות.
דב מישור
לא, המטרה היתה עידרר הייצוא. אביקמ בלר צייו שהיקף הפעילות שאנו מדברים עליה

קרובה ל- 200 מליון שקל.
חיים אורון
היקף הפעילות לא שייך לדיון היום מכיוון שהשנה השתחררו 300 מליון. נאמר שהכסף הזה

נשאר לאזורי פיתוח. הכסף הזה נשאר לאזורי פיתוח באופו חלקי ובאופו חלקי הוא עוזר לייצוא

בכלל, אך למה על חשבון אופקים? אפשר לעזור לייצוא על חשבון תל-אביב. שר האוצר הופיע כאן

ואמר: ''אני מתחייב שכל הסכומים האלה ישארו באזורי פיתוח ויערודו אזורי פיתוח". יש ויכוח

שעה- לא הוכרע, כיצד מודדים אזורי פיתוח. הטיפול הנקודתי הוא מעבר לחוק עידוד השקעות הוו

ותמיד היה צריך להיות מעבר לחוק עידרר השקעות הון. הבור הזה מתמלא מחולייתו כל הזמן,

לוקחים מנושא אחד של אופקים ומעבירים לנושא אחר באופקים. סדרי העדיפויות נבחנים כאשר

ממלאים את הבור לא מחולייתו אלא מבור אחר.
דב מישור
הסוגייה של עידרר השיווק לא התחבאה מאחורי שום מסך. הנסיון ההסטורי שלנו לסייע

לאזורי פיתוח כמו לדוגמה אופקים באנזצעות מתן מענקים אדירים להון פחי, הוא נסיון שנכשל.

אופקים תקבל סיוע טוב ויעיל יותר, אם ניתן זאת ישירות לפרוייקטים בעיר, שהעיר עצמה תזהה

יחד עם המינהלת שקמה. הם יושבים ומסננים ושוקלים מה נחוץ לאופקים על מנת שתתפתח כלכלית.
היו"ר אברהם רביץ
שמענו בקשב רב את ההסתייגות של חבר הכנסת חיים אורון וכעת נצביע בעד בקשה מספר

192.

הצבעה

בעד-6

נגד-1

פניה מס' 192 אושרה.
היו"ר אברהם רביץ
אנחנו מאשרים את פניה 192.



פניות תקציביות 186-7 (מענקים והלוואות לדיור של אגודות שיתופיות),

ופניה 20020 (מוסדות פטור) - הצבעה

בקשה 20020
היו"ר אברהם רביץ
נצביע עבור בקשה מספר 20020, של משרד החינוך והתרבות. מדובר בהעברת 5 מליון שקל

למוסדות פטור.

במדינת ישראל יש במה מערכות חינוך. אתת מהן היא מערכת מוסדות פמור. במוסדות פטור

יש בערר כ- 27,000 תלמידים והם מקבלים מהמערכת הממשלתית רק 60% מעלותו של תלמיד

במדינת ישראל. מתברר כי החישוב הולר לפי תלמיד ומה שקרה שאלפיים תלמידים לא חושבו.

נעשתה ביקורת, קיבלו את מספר התלמידים והתברר כי חסרים 5 מליון שקל עבור 2,000 תלמידים

חסרים.

חבר הכנסת יצחק כהן מצא ובצדק שיש עוד 600 תלנזידים במוסדות פטור שמשתייכים

למעיין החינוך התורני ולא נמצאים כאן. אני מוכרח לומר שלא ידעתי על קיום 600 התלמידים רק עד

לפני שבועיים. חבר הכנסת כהן טוען בצדק, היכן 600 התלמידים הללו שגם הם ילדי ישראל

ונמצאים במוסדות פטור ברשת אחרת, מדוע הם לא מקבלים. אני בהחלט חושב שהם צריכים לקבל

ואין לי ספק שהם יקבלו. אני לא חושב שמישהו במשרד האוצר יבהל אם נעצור את ההקצבה הזאת

ל- 2000 התלמידים בגלל 600 התלמידים הללו. הם ימשכו את הדיונים עד אין קץ. לכן, אני מציע

לחבר הכנסת כהן להסיר את התנגדותו, אנחנו עוברים על איסור של הלנת שכר של מורים שמלמדים

מתחילת השנה במוסד פטור ולא מקבלים שכר.

אני תושב שאנו צריכים להצביע בלח- הבקשה אר זכותכם גם לבקש התייעצות סיעתית.
יצחק כהו
הפניה של התלמידים במוסדות פטור היא פניה צודקת.
אברהם הירשזוו
אני רציתי לבקש התייעצות סיעתית אך אני חחר בי מכיוון שאני נזבין שיש כאן הלנת שכר.
ניסים דהו
אם הוועדה מביעה את הסכמתה לנושא שהוא אמיתי, נכון וצודק, הוועדה קוראת למשרד

האוצר לתקן את העיוות בהקדם ולכן אין לנו התנגדות שהנושא יעבור היוס.
היו"ר אברהם רביץ
אנחנו מאשרים זאת ונעביר את ההצעה של חבר הכנסת ניסים דהן כהחלטת ועדה.



פניה 186-7
היו"ר אברהם רביץ
כעת נצביע על פניה 186-7 של משרד השיכון. היה דיון, הדיון הסתיים, היתה התייעצות

סיעתית של חבר הכנסת אברהם שוחט וכעת נצביע.

הצבעה

בעד-8

נגד- 3

פניה מס' 186-7 אושרה.
אברהם שוחט
אני מבקש רווחיה.
היו"ר אברהם רביץ
הצבעה על הרוויזיה תתקיים ביום שני בשבוע הבא, אני מודה לכולם, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:00.

קוד המקור של הנתונים