ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 01/07/1997

אישור החלטת הממשלה בדבר אזורי עדיפות לאומית; דיווח מנהל מרכז ההשקעות על פעולות המרכז במחצית הראשונה של 1997; שינויים בתקציב

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע-עשרה

מושב שני



נוסת לא מתוקן



פרוטקול מס'421

מישיבת ועדת הכספיס

יום שלישי ביו בסיוו התשניז (01.07.1997) שעה 10:00
נבחו
חברי הוועדה
אברהם רביץ - היו"ר

רפאל אדרי

מיכאל נודלמן

אחשה סעד

אופיר פינס-פז

מיבאל קליינר

אברהם רובינשטיין

אברהם שוחט

סילבן שלום

שלום שמחון

מ"מ: שמריהו בן צור

מיכה גולדמן

שמואל הלפרט

יונה יהב

סופה לנדבר

רפאל פנחסי

מאיר שטרית

יורי שטרן

מיכאל איתן
מחמנים
דוד ברוך - מנהל מרכז ההשקעות, משרד התעשיה והמסחר

מרה מרתביה- משרד התעשיה והמסחר

יאיר מעיין - משרד ראש הממשלה

שמעון שטיין- משרד ראש הממשלה

יואב מני - משרד ראש הממשלה

הילה אייל - משרד האוצר

שי וינר - משרד האוצר

שירית רחנבאום- משרד האוצר

ד. שר - משרד האוצר

חזקיה ישראל- התאחדות התעשיינים
יועצת משפטית
אנה שניידר
יועצת כלכלית
סמדר אלחנני
מנהל הוועדה
איוור קרשנר
קצרנית
חנה כהן
סדר היום
א. דיווח מנהל מרכז ההשקעות על פעולות המרכז בממצית הראשונה

של 1997.

ב. אישור החלטת הממשלה מס' 878 בדבר אזורי עדיפות לאומית.

ג. שנויימ בתקציב לשנת 1997



דיווח מנהל מרכז ההשקעות על פעולות המרכז במחצית הראשונה של 1997

היו"ר אברהם רביץ:.

בוקר טוב, אני מתבבד לפתוח את ישיבת הוועדה. אנו שמחים להזמין את מר דוד ברור

למסירת דיווח על פעולות מרמ ההשקעות במחצית הראשונה של השנה, במיוחד לאור

החוק החדש.
דוד ברור
אני מבקש לפתוח בסקירה קצרה על שנת 1996 בדי להבין את התוצאות בשנת 1997.

שנת 1996 היתה יוצאת דופן, בבל קנה מידה, מבחינת סדר הגודל שלה ב- 20 השנים

האחרונות. בשנה זו אושרו, דרך מרמ ההשקעות, השקעות בהיקף בולל של ב- 5.5 מיליארד

דולר, מספר חסר תקדים הגדול במעט ב- /%100 מהשנתיים הקודמות.
ב- 1996 היו במה מגמות שראוי להזבירן
היו מספר השקעות גדולות וריבחיות שלקחו

למעלה מ- 0/50% מהתקציב, במו ההשקעות ב"אינטל", "וישי" ו"מגנזיום ים המלח". תופעה

בסדר גודל מה, גם מבחינת הריבחיות של מספר המפעלים שנוטלים נתת מהתקציב, וגם

בהיקף הבספי, לא היתה לנו הרבה שנים. מרבית ההשקעה היתה בתיירות ובתעשיה.

דבר נוסף שראוי להדגיש הוא ריבוזיות הענפים. מרבית ההשקעה בתעשייה תמוה
בשלושה ענפים עיקריים
בכימיה, פלסטיקה ואלקטרוניקה. נתון זה אומר שהתעשיה

עוברת שינוי מבני, ויש הרבה מאוד ענפים בתעשיה המסורתית ותעשיה אחרת שלא

מחדשים את מלאי ההון שלהם.
נקודה שלישית
ישנה תפנית מאוד משמעותית בהיקף הפעילות של מפעלים בתחומי

הטבנולוגיה. השקעה מסיבית שבוצעה גם על ידי המגזר העיסקי בעידוד- הממשלה בין

השנים 1990 עד 1993, בעצם בשנים אלה היה גידול משמעותי בתקציבי המדען הראשי

והרבה מאוד יזמות שהבשילה והגיעה אלינו, אנו רואים שב- 1996 היקף הפעילות בתחומי

הטבנולוגיה הובפל יחסית לשנת 1995.

אנו נשארים עם אותה ריבחיות איזורית, %2 מ7הפעילות שלנו עדיין מרומת באיזורי

פיתוח בעיקר באיזורי פיתוח אי.
ב- 1997 היו מספר החלטות אדמיניסטרטיביות
מסלול ערבות מדינה בוטל בגלל

העובדה שמתוך מיליארד שקלים הלוואות שפתוחות בלפי מפעלי תעשיה, ההפסד הגיע

לחצי מיליאד שקלים. בבל קנה מידה, מול התשואה הגלומה בתיק פרוייקטים זה, אין ספק

שזה היה יישום לא נאות של המסלול. לפיבך הבנסת ביטלה בסוף השנה שעברה את

מסלול ערבות מדינה.

באיזור פיתוח א' שיעורי המענק הופחתו מ- %30 שהיו ב- 31 בדצמבר 1996, לרמה

זמנית של 0/%24, לתקופה זמנית בשנת 97. החוק מנוסח בר שהחל מחח-ש ינואר 1998 שיעור

המענק ירד ל- 0/20% ובאיזור פיתוח ב' המענק יופחת מ- /%15 ל- /%12, ול- /%10 החל

מינואר 1998. בנוסף לבר התקבלה החלטה שמשר תשלום המענקים יקוצר מ- 7 שנים ל- 5

שנים, עובדה הבאה לאותת על הרצון שפרק הזמן מאישור ההשקעה עד לביצועה יהיה

קצר. פרק זמן זה מבחינת דפוס הביצוע בתעשיה נראה סביר.



הדבר המהותי שהשפיע ביותר הוא המציאות הכלכלי. צפינו, וכך גם הובן תקציב

המדינה וההערכות לגבי מאזן התשלומימ, ועברנו למוחור השקעה מאוד גדול שהיו לו

השפעות דרך סעיף ההשקעות. קפיצת המדרגה המאוד משמעותית שהיתה לא תוחור על

עצמה בסדרי גודל אלה, לכן בשנים הקרובות הגירעון במאזן התשלומים יטופל בין היתר

על ידי צמצום בסעיף השקעה. אני סבור שהצמצוס שאנו רואים היום בסעיף ההשקעה הוא

חריף והוא מתוזת לפוטנציאל שיש עדיין למשק. נת-ברים על פוטנציאל צמיתה של כ- /%4

ואילו המשק צומת היום בין אתוז אתד ל- 0/2% , אין ספק שלא מממשים את הפוטנציאל. אם

מנתתים את כת האדם, פוטנציאל ניצול ההון והפיריון, ניתן להעריך שפוטנציאל הצמיתה

יגיע לכ- %4 ואילו אנו נמצאים הרבה פתות מזה.

מבתינת האישורים, אנו נמצאים בקצב אישורים של השקעה מצטברת בששת התודשים

הראשונים של קרוב ל- 600 מיליון דולר, לעומת 3.1 מיליארד דולר בתקופה המקבילה ב-

1996, ו- 1.1 מיליארד דולר ב- 1995. ראוי לציין שארבע ההשקעות הגדולות: "אינטל",

"טאוור סמי קונדקטורם", "וישי" ר"מגנזיום ים המלת" אושרו במתצית הראשונה של 1996

ולכן יש הטיה. אלה היו תופעות יתודיות ואם מורידים סכום זה של 2 מיליארד, פוטנציאל

הצמיתה לתקופה זו הוא כ- %1 1.

אנו מקבלים דיוות על היקף ההשקעות שבוצעו באמצעות הדיוותים של המערכת

הבנקאית שמושכת מאיתנו מענקים, ובאמצעות הדיוותים של התברות במסלול התלופי על

מנת לקבל מאיתנו היתרי מס מסויימים. הירידה לעומת שנת 1996 היא בהיקף של /%37 ,

וירידה של 0/31% לעומת שנת 1995. היקף ההשקעות שבוצעו בפועל במתצית הראשונה של

השנה הוא כ- 470 מיליארד דולר לעומת 750 מיליון דולר בשנת 1996 ו- 680 מיליון דולר

בשנת 1995.

קצב זרם הבקשות בששת התודשים הראשונים של השנה, בממוצע תודשי, הוא 40

בקשות לתודש, לעומת כ- 70 בקשות בתקופה המקבילה ב- 1996 ו- 85 בשנת 1995.

ההיקף הכספי הוא: 1.8 מיליארד דולר לעומת 2.4 מיליארד דולר ב- 1996 ו- 1.5

מיליארד דולר בשנת 1995. יש לנו מלאי פרוייקטים בצנרת ואם יקרו מספר דברים ניתן

יהיה לתדש את הפעילות.

במסלול התלופי בו מדומות ההשקעות בטכנולוגיה אין בכלל ירידה. תשוב להיות ערים

לעובדה זו והיא בבתינת נקודת אור מאוד תיובית. אלה השקעות שהן בדרך כלל לא

עתירות הון שפועלות באמצעות קבלנות משנה וכדי. יתס פוטנציאל המכירות בהשקעות

אלה הוא גבוה. היתס בין דולר השקעה לדולר מכירות אינו דומה בתעשיה המסורתית,

בהשקעות אלה היתס הוא 6 סד 8 דולר מכיתת לכל דולר השקעה, לעומת יתסים של 1 עד

1.5 דולר בתעשיה המסורתית. לפיכך יש כאן פוטנציאל גדול מאוד שאם יתממש בשווקים

הבינלאומיים, הוא יהיה קרן אור מאוד תיובית, שאנו למעשה תלק מהתפנית שמתרתשת

בתעשיה כולה.
אמנון רובינשטיין
היכן למעשה באה לידי ביטוי הירידה הגדולה בהשקעות ?
דוד ברור
הירידה הגדולה היא במסלול המענקים בתעשיות המסורתיות שמופנות לשוק המקומי.

אין לי ספק שהשפעת הוהאטה בשוק המקומי מתורגמת להחלטות של אותן תעשיינים.

ירידה חריפה באה לידי ביטוי גם בתחום התיירות. ירידה של /%42 בענף התיירות ב-

1997 לעומת 1996. בעצם ענף התיירות שומר כרגע על מלאי תכנוני גדול מאוד, גדול פי

7 מהתקציב שעומד לרשות משרד התיירות. לגבי מימוש השקעות, התיירנימ יושבים על

הגדר.

בניגוד ל- 1989 או 1990, שהיינו במצב של ביצוע השקעות תיירותיות ותעשיות בהיקף

מאוד נמור ואז הממשלה פעלה עם לקוחות גדולות כמו "כלל" ואמרים וביקשו תוכניות.

לקח זמן עד שמכונה זו הביאה תוכניות בהיקף של פרוייקטים. המצב היום שונה, יש היום

בצנרת תכנתים בהיקף של 1.8 מיליארד דולר. שני דברים יוכלו להשפיע על מימוש
התוכניות
ברגע שתיווצר ודאות ודברים ברמה המקרו כלכלית יקבלו תוואי נכון, הירידה

לא תהיה לאורך זמן. אם האווירה והתנאים ישתנו אני משוכנע שב- 1998 ניתן יהיה לחזור

למסלול יותר טוב מהמצב עתה. עם זאת אני משוכנע שלא נחזור להיקפים כמו ב- 1996,

אין לנו צורך בכר, וגם אין לנו בצנרת ביקושים בסדרי הגודל חחד-פעמיים של 1996. אני

לא שבע רצון מהתמונה לא בגלל מה שהיה בעבר, אלא בגלל פוטנציאל הצמיחה שיש

במשק שלא מנוצל עד תום.

נהיה חייבים לעקוב בעירנות, ועם הרבה זהירות, אחר הענפים הטכנולוגיים. המעקב

יוכל להיות באמצעות תקציכי המדען הראשי, בדברים שעוברים דרך מרכז ההשקעות

באמצעות הטבות מסויימות, או בטיפולים בנושא כח אדם שהוא כרגע הגורם המגביל את

הצמיחה.
אברהם שוחט
המספרים שהוצגו עתה על ידי מר דוד ברוך אינם מפתיעים. דברי הם בהחלט אמירה

פוליטית, צריך אולי לשלם מתיר כלכלי לשינויים הפוליטיים, אך צריך לדעת את המחיר,

לא רק המחיר המדיני פוליטי. הירידה שמתוארת כאן היא ירידה שתתבטא מהר מאוד בצד

החיובי של מאזן התשלומים. היקף ההשקעות יירד כצורה ניכרת כי חלק גדול מהתשומות

הן תשומות מט"מ. ההשפעה תהיה פחותה על מה שקורה במשק משום שההשפעה הזו היא

יותר ארוכת טווח, מה גם שאנו יודעים ש- 0/20% ממהשקעות מבוצעות בשנה הראשונה. יש

תהליך של ביצוע השקעות ואנו נרגיש זאת בעוד שנה או יותר.

ירידות של %40 בתיירות וכ- %37 בהשקעות יש להן השפעה גדולה בטווחים הארוכים.

אנו נמצאים במצב חמור אם מספר ההשקעות שמגיע למרכז ההשקעות עתה הוא כחצי ממה

שהיה ב- 1995, 85 בקשות אז לעומת 40 בקשות בששת החודשים הראשונים. אנו עומדים

בפני מדינת ישראל אחרת, מבתינת אטרקטיביות ההשקעות, גם של משקיעים מקומיים וגם

של משקיעימ חיצוניים.

אני מבקש לשאול את מר דוד ברוך: האם חברת "וישי" מתכוונת עדיין לפעול באופקים

ובבאר שבע?

דובר על השקעה בהיקף של מיליארד דולר של "טאוור סמי קונדקטורס", האם כוונה זו

קיימת עדיין ?

מה קורה עם ההשקעה של מיליארד דולר של חברת "מוטורולה"?



האם "אינטל" עומדת בהבטחותיה לרכש מקומי ?
הגירעון בתקציב לא יהיה גדול, בי יש שלושה מקורות
ירידה במשבנתאות של

במיליארד שקלים, ירידה בסל קליטה, בי מספר העולים לא היה בהתאם למתובנן, במו בן,

בנראה שנאלץ להוריד מתקציב מרכז ההשקעות, בעוד שבכל שנה היה מאבק להוסיף

לתקציבם. אם הוחלום של ממשלת ישראל הוא שהגירעון יעמוד בדיוק על 2.8 מיליארד,

והמקורות יהיו משבנתאות לזוגות צעירים ולעולים, השקעות וקליטת העלייה, יש לי ספק

אם זה באמת המלום האידיאלי,
אמנת רובינשטיין
הירידה בהיקף ההשקעות מאוד מדאיגה. לא שיערתי שהירידה בתיירות היא בשיעור

בה גדול, בי צריר לזכור שהתיירות היא גם מפרנסת גדולה. החשיבות של התיירות אינה

בלכלית בלבד, אלא היא מרבה תעסוקה. פר הון נתון היא מעסיקה יותר אנשים מאשר

מפעלים אחרים. מבתינת התחזיות שהיו לשנת 2000 ההשקעות היו צריבות לגדול ולא

לרדת.

איני מבין איך באותה ישיבה עצמה מביאימ נתונים חמורים אלה, ומצד שני מביאים על

רקע פוליטי טהור את ההצעה הבאה לתת עדיפות של איזור ננדיפות אי, על פי חוק לעידוד

השקעות הון, גם למקומות במרמ הארץ, באשר אנו יודעים שהמיתון פוגע בעיקר

בפריפריה. במרם- הארץ האבטלה היא נמובה והיא עולה בשיעורים מדאיגים בפריפריה. זו

פוליטיקה, אך המחיר בבד מאוד דווקא בתקופה של האטה גדולה בל בה המשק נמצא

עתה במצב של חוסר שיווי משקל, איננו יודעים מה יהיה בשוק ההון ומה עם שער המטבע.

איך ניתן לצפות מיזמים שיתכננו השקעה כאשר המשק נתון זה זמן רב בתנודות קיצוניות.
יש שני דברים מנוגדים לחלוטין
ירידה באישורים ובביצועים בפועל של מרכז

ההשקעות, וירידה של במעט %50 בתיירות, שלטוות הארוך היא אחד המעסיקים הגדולים

ביותר , ובאותה עת רוצים לתת עדיפות לכל ההתיישבות גם זו שבמרבז הארץ. זה מחיר

בלבלי כבד מאוד למען השקפת עולם פוליטית. הממשלה היתה צריבה לפתות להציע

סלקטיביות מסויימת. בלומר שאיזור בי חמש דקות מבפר סבא לא יקבל סיוע במו

בפריפריה.
מיבה גולדמו
אני מבקש להתייחס להתקפות הרבות על מדיניות הממשלה הקודמת. נאמר שהממשלה

הקודמת השאירה גרעון של 5 מיליארד שקלים. עתה אנו רואים את תשובות האמיתיות

לבך, שהן בכיוונים החיובים. השקיעו בתיירות, בתעשיות ובתשתית החשובה ביותר

למדינת ישראל - התשתית האנושית.

השנה אולי נישאר עם גירעון מצומצם, אך אנו הולבים לקראת חגיגות ה- 50 למדינה,

ולקראת שנת 2000 והמדינה היתה צריבה להיות עמ עוד 8,000 חדרי מלון במקומות שונים

ברחבי הארץ. נמצא את עצמנו עם בסף אך בלי חדרי מלון. אנו יבולים לראות אח הסימנים,

על פי הדיווחים של הלשבה המרכזית לסטטיסטיקה, לאבטלה באיזורים המרוחקים במו

בנגב ובגליל, ושהאבטלה באופקים ובמעלות חחרת לימי 1992, שבהן יש אחחים גבוהים

של עולים חדשים. באופקים העמיסו מסה של עולים חדשים מננבר ליבולת הקליטה שלה.



הרחבת אופקים, שדרות ובאר שבע היא לברכה. באר שבע נשובה ב- 1990, ורק השקעה

גדולה בשנים 1992 עד 1994 במערכת החינור והתשתית הכלכלית שינו את המצב. לא ניתן

אומנם לתקן הכל בשנה אחת ואנו מודעים למשברים שהיו בדימונה ובבית שאן. בית שאן
היא עיר שרוקדת טנגו הפוך
צעד אחד קדימה ושניים אחורה. במדיניות כלכלית זו נראה

את מדינת ישראל בכיוון של בית שאן, דימונה ואופקים. עדיף לראות את הצעדים שנעשו

באור עקיבא, ביוקנעם או בקריית גת שהצעדים שנעשים בה לא ישפיעו רק עליה אלא על

כל הסביבה עד באר שבע.

קראתי בעיתון שמתכוונים להוציא 100 מיליון שקלים על שיווק תיירות. הבעיה אינה

שיווק, אלא מדיניות, כי השיווק הוא כסף טוב לחברות הפרסום ולא לתיירות.
יהודה הראל
אחד הדברים החשובים והמעניינים שאנו עומדים בצילם היא שקיעה של הענפים

המסורתיים. זה קשור ישירות למשבר הפריפריה שעוסקת בענפים המסורתיים, וכן זה קשור

גם במשברים בחקלאות המסורתית. זהו תהליך שאנו רואים אותו בחיוב, אך יש לו מחירים

חברתיים כבדים. שכבות שלמות חיות מענפים מסורתיים ולא מסוגלות להיכנס לענפים

המתפתחים. דבר זח לא שייך למדיניות מסויימת, אך זה הולך ומתפתח גם כתוצאה י

מהחשיפה, פתיחת הגבולות, משק חופשי והורדת הענפים המסורתיים המסובסדים. זהו

אומנם תהליך חיובי והכרחי, אך יש להקדיש לו דיון ולבדוק איך מתייחסים למחירים שהוא

גובה. לגבי הפריפריה זהו נושא מרכזי שיהפוך למרכזי יותר. בדו"ח של בנק ישראל נוכחנו

לדעת מה צומח בתעשיה, מה שוקע וישקע עוד יותר מהר.

יש סוג מסויים של אבטלה של אנשים שלא יכולים להשתלב ולא חשוב אם הם גרים

בפריפריה או במרמ. הטעות המבנית היא שבפריפריה היו צריכות להיות האוכלוסיות

החזקות ובמרכז החלשות יותר.

להאטה במשק יש צדדים חיובים מבחינת הגרעון בתקציב, ויש גם צדדים שליליים

שידועים. נאמר לנו שהדרך להתמודד עם ההאטה חוא שער ריבית ושער הדולר. בשבועות

האחרונים ראיתי שינוי גדול בשני הדברים הללו. התוצאות אינן יכולות להיות מיידיות,

מקורות ההשקעה לא חייבים להיות דרך מרכז ההשקעות והבורסה.

נאמר שהירידה בתיירות היא תוצאה ממדיניות. אלו דברים פסיכולוגיים, שכן הירידה

התחילה בתקופת פיצוצי האוטובוסים ונמשכת למעשה עד היום. אם המדיניות של

הממשלה אינה נכתה, אזי גם אם היא היתה מעודדת את התיירות היינו אומרים שהיא לא

נכונה.
אברהם שוחט
נכון שבעקבות פיצוצי האוטובוסים בחודשים פברואר-מרץ שנה שעברה היתה ירידה

דרמטית בתיירות, אך ההשתקמות היתה מאוד מהירה, ואילו הפעם אין השתקמות.
יהודה הראל
אני מציע לא לערבב את הדברים, כי אני יכול לטעון שניפחו ציפיות בוועידות

הכלכליות של מזרח תיכון חדש, שלא היו מתגשמוח גם אם היתה ממשלה אחרת, שכן בכל

מקרה היינו מגיעים בנקודה מסויימת לעימות עם הפלשתינים.



אני מבקש להשקיע יותר מאמץ בדיון על הפריפריה. המרתקים ממרכז הארץ אינם תמיד

הגורם לאבטלה כמו במקרה בפר ורדים ואור עקיבא. מצבם של הקיבוצים במרכז הארץ

הוא לא בהברת טוב לעומת קיבוצים מרותקים. יבול להיות ששיטת מיפוי זו דורשת דיון

מתודש, בי יש מצבים קשים מאוד במרמ הארץ, במו גם בשבונות מסויימות בירושלים.

מיבאל קליינר

הצטערתי לשמוע את ההערות הדמגוגיות התחרות ונשנות. אם מסתבלים על הבלבלה
בשנה האתרונה ההישגים אפילו מפתיעים
יצוב תוך תיקון מצב גרוע מאוד שירשה

הממשלה הנובתית. זה לא אומר שקודם לא נעשו דברים טובים, אך צריר לראות את השורה
התתתונה
הגירעון במאזן התשלומים והתקציבי הגיעו לשיעורים בלתי נסבלים. היה בשלון

טוטלי בקריאת המפה התקציבית של 1984 ו- 1985, של תקבולי מסים קוניוקטוראלים

שהתקבלו באילו הם קבע. על סמר זה היתה פריצה גם בתתום השבר, היתה נסיגת לאתור

בתתומי הפנסיה והמשק היה על סף התמוטטות. בישיבה בה נפרדנו משר האוצר טענתי

שלמרות שבולם אומרים שהדולר ידבק לרצועה התתתונה זה לא יקרה. קרו שני דברים
שיגרמו שיהיה פיתות בשקל
לא רק הגדלת הרצועה ואבטתת הריבית שהיתה צפויה, אלא

אותו הליו ליברליזציה, שהיום יש ציפיות שדולרים ייצאו להשקעה בתו"ל ולא רק יבואו

מתו"ל להשקעה בשקל.

האופתיציה נתפסת לעניין השלום ולבל סדרי העדיפויות ולפיבך אין מנוס מלהזביר לה

את המיליארדים הרבים שבחבזו על בל מיני הסדרים.

אין ספק שהדרך הנבונה, ולבן תמבנו בדו"ת גבאי, שבטוות הארוך צריך להשקיע את

הבספים בהבשרת אנשים לעסוק בתעשיות שיש סיבוי שיתנו להם הבנסה גבוהה יותר, ולא

בעידוד תעשיות שלא תהיינה להן היבולת להתמודד בטוות הארוך , ושהמבסימום שהן

יבולות להציע לעובדיהן הוא שבר מינימום. לפיבך הייתי בין אלה שצידד, בניגוד לתברי

בסיעת גשר, לתת את הבסף להשקעה בהעלאת הרמה הטכנולוגית ובהבשרת עובדים ולא

להקים עוד מפעלי טקסטיל.

יש לזבור שאומנם צריך להשקיע בעיירות פיתות, אך האבטלה שאני מתריע שיש לגדוע

בעודה באיבה, היא עדיין תצי או שליש מהאבטלה בנחינות המתוקנות באירופה.
אופיר פינס-פז
האידיאולוגיה של הימין להבניס את יש"ע לאחור פתות אי ידועה, אך צריך להיות

הוגנים ולומר שמשנים את סידרי העדיפויות של הממשלה, ומבניסים לטובתם את המסלול

של פטור ממס ששווה בסף או את מסלול המענקים. בשוועדת הבספים דנה בבך עליה לדעת

מה העלות הבספית ולבן ניסיתי לברר זאת באוצר. שותתתי עם מר דוד ברוך, עם ראש אגף

תקציבים, עם מנהלת מינהל הבנסות המדינה ואף אתד לא יבול היה לתת לי מה העלות.
היו"ר אברהם רביץ
הדיון עתה הוא על מרבז ההשקעות ואנו נקיים דיון אתר על התלטה זו.
אופיר פינס-פז
קשה לכמת את אובדן ההכנסות משום שזה תלוי במסלול עצמו וקשה לעשות תחשיב, אך

לגבי התקציב הדברים ידועים. מדינת ישראל על פי מיטב ידיעתי לא מתכוונת להוסיף

תקציב למרכז ההשקעות בתוצאה ממעבר סעיף זה בחוק. אם ועדת הכספים תאשר את

החלטת הממשלה בדבר אזורי עדיפות א/ אין כוונה להוסיף למרכז ההשקעות אפילו שקל

אחד. לפיכר אני מבקש לשאול את מר דוד ברור כמה בקשות מונחות על שולחנו בנושא

יהודה ושומרון שמחכות להחלטת ועדת הכספים, כדי שתכנסנה לפעולה אופרטיבית

ותתממשנה במהלר 1997 ו- 1998.

כמו כן אני מבקש לקבל ממר דוד ברוך, הערכה של איש מקצוע: אם תועבר היום

ההצעה בדבר אזורי עדיפות א/ מה ההערכה לכר בתקציב 1997 ו- 1998 שאתה מתכוון

להתחייב. בי ברור שזה יהיה על חשבון תקציבים לפריפריה, קרי, גליל, נגב וקו עימות.

אנו צריכים לדעת נתון זה לפני שמקבלים התלטה. זה שינוי מדיניות טוטלי וצריכים לדעת

בשאלה אידיאולוגית זו, אם מרכז ההשקעות צריך לעודד ובכמה, את מרם- ארץ על חשבון

הפריפריה. אני רוצה שגם מצביעי הימין שגרים בקרית שמונה ובבאר שבע ידעו את

הנתונים.
שלום שמחוו
מר דוד ברוך נתן שני נתונים לגבי כמות הבקשות להשקעות במשק בחצי השנה

האחרונה: כ- 1.8 מיליארד דולר לעומת 2.4 מיליארד דולר בתקופה המקבילה אשתקד,

וכן שההשקעות בפועל היו כ- 500 מיליארד דולר לעומת 750 מיליארד דולר. כלומר ישנה

ירידה של כ- /%30 , דבר שמסמן מגמה מסויימת, שאין בדעת הממשלה לעודד תהליכים

שיקרו בפריפריה. וובר הכנסת יהודה הראל סבור שצריך להמשיך לגדל עצים בגליל

ולהביא צפון תל אביבים לגור בגליל, אך לא תהיה להם שום תעסוקה. אין שום מגמה

לעודד את הפריפריה.
אחמד סעד
אני מבקש לשאול בקשר למדיניות ההשקעה בסקטור הערבי. על פי הקריטריונים של

אזורי העדיפות הלאומית, מכל הסקטור הערבי נכנסים רק כפרים קטנים כמו: נליא, פסותא

וחורפיש, כלומר, /%92 של האוכלוסיה הערבית אינה נכנסת למפת ההשקעות לפי

הקריטריונים של איזורי עדיפות לאומית. המצב הסוציו-אקונומי היתד בסקטור הערבי

מוכר ואני מבקש לשאול אם יש שינוי במדיניות המרכז להשקעות כלפי הסקטור הערבי.

אני מכין הצעת חוק בהקשר זה, שהקריטריונים לא יהיו פוליטיים, אלא יקחו בחשבון את

המצב הסוציו-אקונומי.
מיכאל נודלמו
בדיון זה שמעתי הרבה דברים שקשורים לפוליטיקה, אך איני בטוח שהשינוי הפוליטי

הוא הגורם היחיד לירידה או לעליה במשק. יש גורמים אחרים שהשפעתם גדולה יותר. אני

מבין שאם יש שינוי בפוליטיקה צריכים להיות שינויים מסויימים בכלכלה, אך איני סבור

שבכל פעם שמדברים על שינוי בפוליטיקה צריך לעשות חשבון בלבלי, כי יתכן שהשינויים

הפוליטיים עתה גורמים אומנם לירידה אך אחר כך תיתכן עליה. יתכן שבממשלה הקודמת

היתה עליה מסויימת אך אחר יכלה להיות ירידה גדולה. בכל המדינות באירופה יש ירידה

כלכלית גדולה ועליה באבטלה לעומת האבטלה אצלנו שהיא חצי ממה שקורה שם.



איני מרגיש שיש בשנה האחרונה שום שינוי בנזדיניות לגבי קריית שמונה. אני מסבים

עם חבר הבנסת מיבאל קליינר שההבשרה האנושית בקריית שמונה היתה נמובה מאוד,

ובשהגיע יזם הוא טעו שאיו לו עם לעבוד, לפיבך יש להשקיע בהבשרה ובהשבלה במקום.

אני מבקש לשאול במה הושקע בקריית שמונה בהבשרה מקצועית, משום שזו עיר

מיוחדת שנמצאת בל הזמן בסבנת קטיושות וגרים בה 25 אלף אנשים שיש לעשות למענם.

יש שם תשתית לפיתוח, אר העיר לא נמצאת בעדיפות של מרבז ההשקעות.

דוד ברוח

אני מבקש להדגיש שהירידה בהשקעות היתה צפויה. מחזור העסקים ומחזור השקעות

במו שהיה לא יבול היה להימשך בסדר גודל מה, לפיבך המצב היה צפוי והופיע בבל

התסריטים שהיו. אני מקווה שנובל לשנות חלק מהתנאים שמשפיעים על המצב, זאת לאור

העובדה שיש מלאי של בקשות שניתן מהר מאוד להוציא לפועל.

בתוצאה מההחלטה להקטין את שיעורי המענק, לקחו את מירב הבסף ותיקצבו אותו

בחרבה בסעיפי המשרד. התקציב אמור ללבת לארבעה ערוצים גדולים:

1. יש רב לאנשי תעשיה, ולא לפקידים ממשלתיים, שמגבש מערך שלם של הבשרות בח

אדם בתוחום התעשייה. לדבר זה תהיה השפעה מהותית ברגע שזה יפעל באזורי פיתוח, בי

השקעות באות והולבות, אך בח האדם, אם עבר הכשרה מתנאימה נשאר באיזור הפיתוח. יש

בבך פוטנציאל גדול אם הוא יופעל נבון. יש בוונה לביצוע בבר בשנה הזו, ובשנה הבאה

התובנית אמורה לנ1בור לתפוקה מלאה.

2. תקציב השיווק הוכפל ודברים אלו נמצאים אולי בבר על שולחן ועדת הבספים של

הבנסת.

3. תובנית לטיפול מרוכז. תובנית שמתמקדת ב- 20 נקודות בארץ ב- 11 מתוכם בצורה

מאוד אינטנסיבית, שם יש צוותים מקצועיים לחלוטין שמגבשים לבל נקודת ישוב תובנית

לצרבים תשתיתיים עם השפעה תעסוקתית מהותית. אני מניח שבעוד כ- 3 חודשים חברי

ועדת הכספים יוכלו לקבל דיוווו על העניין. אני מקווה שהמערכת תתחיל לפעול בזמן

הקרוב.

4. ונעדת הכספים אישרה בסוף השנה שעברה הגדלה של תקופת הפטור ממס לחברות

במסלול מענקים, שמקבלות גם במשך שנתיים פטור מוחלט ממס.

אם ארבע ערוצים אלה יפעלו נבון הם ימתנו חלק מההשפעות ויוכלו לרכך חלק

מהירידה בהשקעות.

לגבי התעשיות המסורתיות יש מגמה נכונה ומתמשכת של בל הממשלות. חל גם שינוי

מיבני בפריפריה שכן היום יש שם הרבה מאוד תעשיה בתחום האלקטרוניקה. אומנם

המחקר והפיתוח נעשים במקומות אחרים, אך הרבה תעשיות שמשלמות רמות שכר שונות

מהתעשיות המסורתיות במו נתון או טקסטיל , נמצאות בערי פיתוח. בל התעשיה עתירת

ההון מתבצעת בערי פיתוח עם בל ההשפעה החיובית שיש להן על האיזור.

לא תהיה השפעה תקציבית לעובדה שיחליטו היום לאשר את החלטת הממשלה בדבר

איזור פיתוח אי, חה לא יבוא על וזשבון הפריפריה.

מספר הבקשות שהגיעו אלינו החל מינואר 1997 לא עולה על 5 בקשות שטרם נדונו

ועוד 4 בקשות. מניתוח במותי אין הסטה של השקעות למקומות אחרים.



חברת "טאוור סמי קונדקטורס" שיושבת במגדל העמק ועוסקת ביצור ג'יפימ, הגישה

לפני למעלה משנה בקשה להרחבת המפעל בהיקף השקעה של למעלה ממיליארד דולר.

חברה זו עשתה, משיקולים שלה, שופינג במספר מדינות בעולמ שהציעו לה הצעות מפתות.

החברה לא היתה במגע עם מרכז ההשקעות כמעט שנה. מנהל החברה פנה אלינו שוב לפני

חודשיימ, בי החברה שוקלת שוב את הבקשה שהפנתה אלינו. מאינדקציות ראשוניות

התובנית נראית חיובית ולבן אנו מובנים לפתוח להמ שוב את הדלת, ולחשוב איר נוכל

להיענות לבקשה בסדר גודל בזה. בקשה של 1.5 מיליארד דולר זה בעצם גם מענק בשווי

750 מיליון שקל, דבר שמהווה כמעט חצי מתקציב מרכז ההשקעות.

לגבי מוטורולה, משיקולים ברמה של מוטורולה העולמית הפרוייקט נגנז.

לגבי "אורביט'' ההשקעה לא היתה כדאית ולכן לא אושרה. לגבי ''וישי" היתה הודעה

שגויה בעיתונות כאילו חברת "וישי" רצתה להקים את מפעל במקום אחר. מדובר במפעל

בטכנולוגיה אחרת ולא אותו מפעל שאולי הם יקימו באופקים או בבאר שבע. כרגע

הבקשה עדיין בעינה.
אמנון רובינשטיין
איזו בקשה מוחשית מונחת לפני מרמ ההשקעות.
דוד ברור
יש בקשה להשקעה בתחום הפטרוכימיים.

אישור החלטת הממשלה בדבר אזורי עדיפות לאומית
היו"ר אברהם רבי?
מונחת לפנינו בקשה, שהיה ספק אם ועדת הכספים צריכה לאשרה, אך כדי להוציא ספק,

על פי עצת היועץ המשפטי לממשלה, ראוי שהבקשה תקבל אישור של ועדת הכספים.

הבקשה היא לחזור בנעצם למצב שהיה בשנת 1992, ולאשר שהקריטריונים ביהודה ושומרון

יהיו דומים לקריטריונים בתוך הקו הירוק. לפיכך מונחת לפנינו בקשה שוועדת הכספים

תאשר לצרף את איזורי יהודה ושומרון לאיזורי עדיפות לאומית אי.
שמעון שטיין
הממשלה בהחלטתה מספר 878 החליטה ברב של 14 בגבר ואחד נגד, לצרף אל תחום

איזור עדיפות לאומית, לפי חוק לעידוד השקעות הון, בנוסף לישובי רמת הגולן, הגליל,

הנגב, ישובי בקעת הירדן וחבל עזה את ישובי יהודה ושומרון.



בעקבות החלטה זו התקבלו החלטות נוספות לאמץ את המלצות ועדת המנכ"לים. אנו

עוררנו את השאלה אם החלטה זו טעתה אישור ועדת הבספים של הכנסת. הגענו למסקנה

שמבחינה משפטית אין צורר לקבל את אישור ונברח הכספים, הואיל ותחולת החוק לעידוד

השקעות הון אינו חל על יהודה ושומרון. יחד עם זאת העברנו את החלטתנו ליועץ המשפטי

לממשלה כדי שיחווה דעתו בעניין. היועץ המשפטי לממשלה אימץ בעצם את העמדה

המשפטית שלנו, אר סבר שמטעמי מדיניות ראוי שוועדת הכספים ונאשר את ההחלטה.
אברהם שוחט
במדינת ישראל יש כמות מוגבלת של השקעות, ולא רק זאת, אלא שעתה הכמות הזו

יורדת. כמחליטים החלטה מסוג זה, על שינוי בסדרי העדיפויות, רשאית הממשלה לקבל

זאת, אך צריר לדעת מה המשמעות של החלטה כזו. הנסיקה בהשקעות בעיר באר שבע עד

ששונה החוק הזה מחדש, היתה תוצאה ברורה של העניין. אפשר לבנות, ולגיטימי לבנות

במעלה אדומים ובביתר, אר חשוב לדעת על חשבון מי זה.

מר דוד ברור דיבר על כך שהכנסת יהודה ושומרון לאיזור עדיפות אי לא תבוא על

חשבון השקעות במקומות אחרים, אר זאת בגלל שיש ירידה בהשקעות, וכשאין השקעות

יש עודף תקציבים.
אחמד סעד
אני מתנגד להצעה ואני סבור שיש איזורים בארץ שהם ראויים יותר. אנו עדים שוב

שהקריטריונים הם פוליטיים, ואני משוכנע שהרבה כסף יזרום לשטחים על חשבון שכונות

העוני, עיירות הפיתוח והמגזר הערבי.
היו"ר אברהם רבי?
אני מעמיד להצבעה את ההצעה להכליל את יש"ע באיזור עדיפות לאומית.

הצבעה

בעד - 9

נגד - 7
החלטה
אופיר פינס-פז
אני מבקש רוויזיה להצבעה.

שינויים בתקציב
היו"ר אברהם רביץ
מונחות לפנינו בקשות של משרד החקלאות מספר 141 ו- 142. בבקשות אלה אין שינוי

בחרבה הכללית.
שירית רחנבאום
משרד החקלאות עובר ממשרדיו בקריה בתל אביב לבית דגן, עקב כר נדרשת תוספת של

4 מיליון שקלים בגין ריהוט. זהו קומפלקס מאוד גדול ולכן נדרש תקציב לרכישת ריהוט.
היו"ראברהם רביץ
האם השר מסכים לתוספת תקציבית זו ?
שירית רחנבאום
הבקשה הוכנה על דעת מנכ"ל המשרד. יש להכניס למשרדים החדשים ריהוט חדש

והמשרד מוכן לשלם עבור בגין הריהוט הזה. בדרך כלל משרדים עוברים עם הריהוט

שלהם, אך זהו ריהוט שהיה אמור להיות מוחלף בעבר, ובגלל המעבר לבית דגן הוחלט

לדחות את החלפת הריהוט המיושן.

לא ניתן להעביר את הריהוט שהוא בגודל שונה. במקום החדש החדרים קטנים יותר

לעומת התדרים הגדולים בקריה.
מיכה גולדמן
יש קיצוץ בתקציבי פיתוח בחקלאות ואילו לריהוט מוצאים תקציב גדול.
שירית רחנבאום
המבנים אמורים להיות מוכנים בעוד כ- 4 חודשים. על מנת שלא יווצר מצב שבו בנין

שלם עומד והמשרד לא עובר כי אין לו רהיטים, יש לקבל עתה את האישור ולהתנארגן לכך.
מיכה גולדמן
אני מבקש התייעצות סיעתית.
היו"ר אברהם רביץ
אני אומנם מצביע בצער רב בעד, אך עתה איו רב לבקשה. הבקשה תונח מחר שוב על

שולחן הוועדה.

מונחות לפנינו בקשות מספר 149 ו- 151 של משרד התחבורה.
הילה אייל
הפנייה נועדה להעביר סכום של 2.3 מיליון שקלים בהוצאה ובהרשאה להתחייב

מהתרבה לפרוייקטים חדשים לתוכנית ירושלים, על מנת לאפשר ביצוע עבודות בכבישי

מזרח ירושלים בהתאם להחלטת הממשלה בנושא: החלטה מספר 1604.

פנייה 151 היא להעביר 15,950 אלפי שקלים חדשים בהרשאה להתחייב מסעיף 47 -

חרבה כללית לתקציב הפיתוח של מע"צ -כבישים, לתוכנית עבודות עבור משרדי

הממשלה, ולהגדיל הוצאה מותנית בהכנסה ב- 4,427 אלפי ש"ח, על מנת לאפשר חתימת

התחייבויות על עבודות שהתמנו ממע"צ.
היו"ר אברהם רביץ
החלטה: פניות מספר 149 ו- 151 אושרו.
שי וינט
פניה מספר 29010 היא להעביר 700 אלפי שקלים למרכז הבניה. ברגע אלו בספיס

דחופים שיש להשכיר לתשלום משבורות, שהעובדים לא קיבלו במשך שלושה חודשים.
היו"ר אברהם רביץ
החלטה: פניה מספר 29010 אושרה.

אני מודה לכל המשתתפים. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:00

קוד המקור של הנתונים