ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 25/06/1997

ערבות מדינה למסגרת מעבר בגין ביטול תיקון 39 לחוק עידוד השקעות הון (41 מ. דולר); צו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין (תיקון מספר 19), התשנ"ז - 1997; שינויים בתקציב לשנת 1997; תקנות מע"מ (תיקון מספר 3)

פרוטוקול

 
נוסח לא מתוקן



פרוטקול מס' 140

מישיבת ועדת הכספים

יומ רביעי כ' בסיון התשנ"ז (25.06.1997) שעה 9:00
נכחו
חברי הוועדה: אברהם רביץ - היו"ר

רפאל אדרי

חיים אורון

מיכה גולדמן

יהודה הראל

אבי יחזקאל

יצחק כהן

מיכאל נודלמן

אופיר פינס-פז

אברהם שוחט

שלום שממון
מוזמנים
אבי אלקינד - משרד האוצר

יצחק קליין - סגן החשב הכללי, משרד האוצר

רן הורן - משרד האוצר

ישעיהו בן יהונתן- סגן מנהל המכס

שמואל מרדכי - משרד התעשיה והמסחר

מרגלית ליפשיץ- לשכת עורכי הדין
המשרד לאיכות הסביבה
יצחק גורן - סמנכ"ל לחומרים מסוכנים ומניעת מפגעים,

יורם הורביץ - ממונה על התקציב

זיוית לינדר - מרכזת תקציבימ

ד"ר אהוד נאמן - ראש אגף קרינה
יועצת משפטית
אנה שניידר
יועצת כלכלית
סמדר אלחנני
מנהל הוועדה
איוור קרשנר
קצרנית
חנה כהן
סדר היוס
א. ערבות מדינה למסגרת מעבר בגין ביטול תיקון 39 לחוק עידוד

השקעות הון (41 מ.דולר)

ב. צו תעריף המכס והפטורים ומס הקניה על טובין (תיקון מס' 19),

התשנ"ז- 1997

ג. תקנות מע"מ (תיקון מס' 3).

ד. שינויים בתקציב לשנת 1997.



ערבות מדינה למסגרת מעבר בגין ביטול תיקון 39 לתוק עידוד השקעות הון (41 מ.דולר
היו"ר אברהם רביץ
בוקר טוב, אני מתכבד לפתות את ישיבת הוועדה. על סדר היום ערבות מדינה למסגרת

מעבר בגין ביטול תיקון 39 לחוק עידוד השקעות הון.
יצחק קליין
בעקבות החלטת הממשלה להקטין את שיעור תמיכת המדינה במפעלים מאושרים,

במסגרתה בוטל הסעיף של מתן ערבות מדינה. בחוק עידוד השקעות הוו היה מרכיב שבו

יכול היה יזם לבחור לעצמו מסלול של ערבות מדינה. בעקבות אי הצלמת מסלול זה , כי

מפעלים השתמשו בהלוואה זו כמנוף לאי הבאת השקעות מתאימות, ובכך בעצם העסקים

לא היו מבוססים דיס. במסלול זה היו כ- 50% נפילות, במקוס להביא לעידוד השקעות

הבאנו לנפילת השקעות. לפיכך, חלק מהמלצות ועדת גבאי היו לבטל מסלול זה.

יחד עם ואת, היו מספר מפעלים שהגישו בקשות עם מסלול של ערבות מדינה, היו

בתהליך אישור ומבוססות על כך שיקבלו עךבות מדינה. בכל פעם שמשנים החלטה

מאפשרים תקופת מעבר.

הבקשה שהועברה לאישור ועדת הכספים באה לטפל באותם מפעלים שנמצאים בתקופת

מעבר.
שלום שמחון
האם יש לכם רשימה של מפעלים שנמצאים בהליך זה?
שמואל מרדכי
יש רשימה של מפעלים שעברו את הבדיקה הראשונית, כאלה שלא עמדו בפרמטרים

הדרושים, נדתו. החברות שכן עומדות בפרמטרים עדיין לא אושרו בגלל בעיה של הוראות , .

המעבר.
היו"ר אברהם רביץ
מאחר שערבות המדינה בטלה, ויש בכל זאת מפעלים שהתבססו על ערבות המדינה כדי

לא לגרום להם עוול, אנו מתבקשים לאשר את המסלול המאפשר לאותם המפעלים לקבל

ערבות למרות ביטולה.
אבי אלקינד
בבקשה זו יש שתי מסגרות: מסגרת אחת לאלה שדורשים אישור, ומסגרת שניה לאלה

אשר קיבלו אישור לערבות מדינה, אך לא הספיקו להנות מתוספות לבתב האישור. מאחר

שבבתב האישור מקבלים הון חתר רק בשנה הראשונה, בשנים שלאחר מכן צריך לתת

תוספת.

מתן הערבות לא ניתן מבח חוק הערבויות, אלא מבוח חוק עידוד השקעות הון, ולבן

צריך את ההסמכה שתאפשר לנו לתת להם ערבות למרות ביטול החוק.
היו"ר אברהם רביץ
החלטה: בקשת שר האוצר למתן ערבות מדינה למסגרת מעבר בגין ביטול תיקון 59 לחוק

עידוד השקעות הון, אושרה.

צו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין (תיקון מספר 19), התשנ"ז - 1997
ישעיהו בן יונתן
תיקון מספר 19 בצו תעריף המבס והפטוריס ומס הקניה על טובין, מדבר על מחיקת פרט

משנה 0020 לפרט 48.03 . מסתבר שבהגדרות לסעיף בפרטי המכס נכנסה בטעות הגדרה של

נייר קרפט בתור נייר שמשמש לצרכים ביתיים, נייר קרפט הוא נייר המשמש לשקי מלט.

בדי לא להסתבך עס יבואנים שיגידו שנייר קרפט הוא פטור, לעומת נייר הטואלט שחייב

במכס. אין אומנם יבוא של נייר כזה, אך הבקשה היא כדי לעשות סדר.
היו"ר אברהם רביץ
החלטה: הבקשה אושרה.

תקנות מע"מ (תיקון מספר 3)
ישעיהו בן יונתן
ישנם רכבים שזכאים לפטור ממע"מ, כמו מונית שזכאית לקיזוז המע"מ. לעומת זאת

ישנם רכבים שאנו הוצאנו אותם מרשימת המכוניות הזכאיות לקיזוז מע"מ, לאחר שהסתבר

שהם לא משמשים כרכב מסחרי אלא ככלי רכב פרטיים.



מדי פעם חייבים לעשות שינויים בתוספת הרביעית לתקנות מע"מ, מאחר שנכנסים

לשוק מודלים חדשים של רכבים. בתיקון זה אנו מוסיפים לרשימה מודלים חדשים, וכן ישנו

רכב אחד, לנד רובר דיפנדר, שהוכנם לרשימת בלי הרכב שאינם זכאים, אך מסתבר שהוא

משמש יותר לעסקים מאשר כרכב פרטי. אנו מבקשים לגרוע רטרואקטיבית רכב זה

מהתוספת הרביעית לתקנות מע"מ. תחילת התיקון תהיה מיום כניסת התקנות לתוקף.

כמו כן, אנו מבקשים להוסיף לתוספת הרביעית: כלי רכב חדש - סאנגיונג קוראנדו.

תחילת התיקון תהיה מיום פרסום התקנות ברשומות.
היו"ר אברהם רביץ
החלטה: תקנות מס ערך מוסף (תיקון מספר 3) התשנ"ז - 1997, אושר.
אנה שניידר
בדיון על תיקון 114 לפקודת מס הכנסה אתמול, היתה הסתייגות של חבר הבנסת אמנון

רובינשטיין ויושב ראש הוועדה הסכים לקבל וזצי הסתייגות. חבר הכנסת רובינשטיין

הצהיר שהיתה הסכמה שחלק מההסתייגות תתקבל. אי אפשר היה לקבל רק חלק

מההסתייגות, ולפי סעיף 127 זה ירד חזרה לוועדה. לצורך השאלה הספציפית הזו, יהיה

דיון בוועדה ונשלב זו בתור החוק בקריאה שלישית.
היו"ר אברהם רביץ
עו"ד מרגלית ליפשיץ הגיעה לאתר ההצבעה על צו מכס תיקון מספר 19 ובן על צו

מע"מ תיקון מספר 3. לא נוכל לשנות את ההצבעה, אך היא תוכל להביע את עמדתה.
מרגלית ליפשיץ
לגבי נושא ביטול פרט 20 ניירות מסוג קרפט. אני סבורה שביטול כזה יצור מצב שבו לא

יהיה יבוא מארצות, שהמחירים שם הרבה יותר אטרקטיביים. אם מדובר על חקיקה

שיוויונית, יש משהו בחקיקה זו שמפלה. הדבר יוצר מצב שקניית חומרי הגלם למדינה

מגיעה מארצות שהמחיר הבסיסי שלהן הוא יותר גבוה, ולאור דבר זה מדינות אחרות

נחסמות.

לגבי גריעת רכב לנד-רובר דיפנדר מהתוספת הרביעית, אכן מוצדק להשאירו כרכב

מסחרי, משום שלרכב זה יש תכונות של רכב שטח אמיתי.

הפסקה



שינויים בתקציב לשנת 1997
היו"ר אברהם רביץ
פניה 248 לשינויים בתקציב של משוד החקלאות. מדובר בהעברת 1500 אלפי שקלים

מתקציב הקרן לפינוי עודפי ירקות לתקנת "סיוע למגדלי הבקעה".
החלטה
פניה מספר 148 לשינויים בתקציב אושרה.

יש שתי בקשות של המשרד לאיבות הסביבה: אחת לשימוש בעודפי תקציב 1996 בשנת

1997 בסכום של 14,095 אלפי שקלים, ובקשה לשינויים פנימיים בתקציב לשנת 1997.

הבקשה הונחה לפני הוועדה, אך חבר הבנסת מיבאל נודלמן, שהוא במקצועו מומחה

לאיכות הסביבה, וחבר הכנסת יצחק כהן, ביקשו לקבל מנציגי המשרד לאיכות הסביבה

כמה הסברים לגבי מטרדים ברמת חובב, שמהווים סכנה לתושבים.
מיבאל נודלמו
התקציב של המשרד לאיכות הסביבה אינו גדול ואני בעד להגדילו בהרבה. ביקרתי כבר

שלוש פעמים ברמת חובב וראיתי דברים קשים. בבר חצי שנה שתחנת ניתור אינה פועלת

באיזור קשה זה. קיבלתי מכתב מהמשרד לאיבות הסביבה שבאגני האיוד יש ריכוז מאוד

גבוה של חומרים מסוכנים, וניתן להבין מדוע אחוז החולים בסרטן באיזור זה גבוה בכ-

30% לעומת אזורים אחרים. עובדה זו מעידה שיש סכנה גדולה לחיי התושבים שם.

איני מבין מדוע אני, שחי באזור, צריך לראות ואדי מלא קצף, ואילו נציג המשרד טוען

שהכל בסדר. אם המשרד לאיכות הסביבה מבקש תקציבים, אני מבקש שהם יביאו תועלת.

המשרד לאיכות הסביבה אינו נותן אינפורמציה נבונה לתושבים, כי את המקום מנהלים

למעשה התעשיינים. בשטח האשפה הרעילה המשרד קיבל ירושה קשה, אומנם מנסים

להכניס שם סדר, ועם כך אין לי בעיה, אך בבריכות האידוי המצב מביש.

איני מתנגד שהמשרד יקבל תקציבים, אך אני מאוד רוצה לדעת מה המשרד לאיכות

הסביבה עושה לשיפור המצב ברמת חובב.
יצחק כהן
הבעיה אינה לעכב תקציבים למשרד לאיכות הסביבה, אך התחושה היא שהמצב ברמת

חובב כבר עבר את קו הקטסטרופה ואם בכלל ניתן לתקן את הנזקים. הנזקים מושרשים

עמוק בסביבה והרדיוס הולך ומתרחב. ישנה פסולת רדיואקטיבית מוזנחת, פסולת בימית

רעילה ואדים רעילים שמתפשטים בכל הסביבה.

התעשיה ברמת חובב מתרחבת וכן הפסולת הרעילה. המצב נראה קשה ואיני יודע אם

הוא ניתן עדיין לתיקון.
יצחק גורן
ברמת חובב אין פסולת רדיואקטיבית, פסולת כזו מפונה למקום אחר לחלוטין. המצב

ברמת חובב אינו טוב, אך לא ניתן לומר שהמשרד לאיכות הסביבה לא עשה שום דבר

בנושא, המשרד לאיכות הסביבה פועל על פי סדר עדיפויות, מכיוון שתקציביו מצומצמים

ולא בכל התחומים התקציב יכול להיות מופנה רק לטיפול.

ברמת חובב יש שלוש בעיות מרכזיות: בעיית אתר הפסולת הרעילה נוצרה בשנות ה-

70 וה- 80 , כאשר האתר היה מנוהל על ידי גופים פרטיים. כתוצאה מכך הממשלה דאז

החליטה להעביר את האתר לניהול ממשלתי, לחברת "מבני תעשיה". בשנת 1990, חברת

"מבני תעשיה" העבירה את הנכס הזה לחברה מיוחדת שהוקמה לצורך עניין זה: "החברה

לשירותי איכות הסביבה". מאז שחברה זו התארגנה והתחילה לפעול האתר מנוהל בצורה

יותר מסודרת ובטוחה.

עיקר הבעיות בשטח נובעות משתי סיבות: אי קבלת החלטה לפני הרבה שנים, עוד לפני

שהמשרד לאיכות הסביבה היה קיים, על הקמת משרפה, שהיא הפתרון היחידי לטיפול

בפסולת אורגנית מסוכנת שהולכת ומצטברת. וכן, מאיכסון החומרים שנקלטו עד שנת 1990

שלא בצורה מקצועית ומסודרת.

הוכנה תוכנית לשיקום נושא זה, שהבעיה היחידה למימושה היא תקציב של 50 מיליון

דולר. בתקציבים הדלים שאני אחראי עליהם הקצבתי 250 אלף שקלים בשנה זו, כדי

להתחיל לעשות משהו בתחום השיקום, מתוך כוונה שגם "החברה לשירותי איכות

הסביבה" תיתן סכום כלשהו, למרות שהיא אינה מחוייבת לכך, מכיוון שזהו נכס שהיא

קיבלה בירושה ואין לה תקציב לצורך זה.

המשרפה נמצאת בשלבים סופיים של הקמה. בשבוע השני של חודש יולי יתחילו להריץ

בהרצה קרה את המשרפה, כדי לראות שכל המנגנונים פועלים, מתואמים וכדי. אני מעריך

שתוך שלושה חודשים תסתיים ההרצה המלאה של המשרפה, כולל שריפת ניסיון. על פי

תוצאות השריפה נבדוק אם המשריפה אכן עומדת בדרישות ובתקנים החמורים ביותר

שישנם.

אם הכל יפעל כשורה, המשריפה תשרוף 15 אלף טון לשנה, שהיא כמות של כל הפסולת

השנתית המיוצרת ועוד כ- 3 טון מהפסולת הקיימת. יש כ- 60 אלף טון פסולת ישנה. בכושר

השריפה הנוכחי של המשריפה אנו בעצם לא פותרים את בעיית האיכסון, אלא שומרים על

הרמה הנוכחית.

התקבלה החלטה שבתום שנת הפעלה של המשריפה, לאחר שיבדקו את בעיות

הבטיחות, ההתנסות המקצועית והכרת כל העניין, נקבל החלטה על הגדלת כושר השריפה

של המשריפה. ניתן להגדיל את כושר המשריפה לכדי 20 אלף טון בשנה, ללא תוספת

תקציבית. בארץ אין נסיון בהפעלה של משריפה כזו, דבר מאוד מורכב ומסובך, לפיכך נדרש

זמן ללמוד את הנושא, בעיקר כאשר מדובר בפסולת ישנה מאוד שאנו לא יודעים מה

מכילות בדיוק החביות עם הפסולת. רוב הפיצוצים במשריפות שקרו בעולם נבעו מכך

שבתוך החביות לשריפה היה חומר כלשהו שלא היה ידוע שהוא נמצא שם.

אנו רוצים להיות מאוד זהירים בנושא זה ולהיות בטוחים שאנו שולטים בכל ההיבטים

הבטיחותיים, הכימיים והתפעוליים. כל המפעילים יהיו מפעילים ישראליים ולצידם יעמדו

מומחים מצרפת ודנמרק.
חיים אורון
אם התוכנית תעבוד כמו שמתוכנן, חיסול הפסולת הישנה יארך לפחות 12 שנים.
יצחק גורן
הקמת המשריפה היתה בראש סדר העדיפויות, משום שהפוטנציאל המיידי לסיכון מיי

אדמ, הוא אתר זה.

קיבלנו המלטה לעודד הקמה של משריפה נוספת על ידי יזמימ פרטיימ. יש הרבה יזמימ

פרטיים שרוצים להקים משריפות פתומות.

הבעיה השניה של אזור התעשיה היא זיהום ממור מאוד של מי תהום עליים ותמתיים.

מבחינה הידרולוגית נראה שמי התהום באזור זה בלואים. המשרד לאיבות הסביבה השקיע

כ- 2 מיליון שקלים בביצוע סקר הידורו-גיאולוגי מאוד מפורט, שהוא חידוש ברמה עולמית,

מההיבט של היכולת לאתר את הזיהום, כיוון שסוג תת הקרקע שם הוא סלע סדוק, שרץ

לכל הכיוונים. בגלל סוג הסלע יש בעיה לאתר את סוג המזהם, כי לא בהכרח מה שנחל

במקום אמד נופל ישר, אלא יכול להופיע במרמק שלושים ק"מ הצידה. שני מוקדים

מהפקולטה למקלאות באוניברסיטה העברית, הצלימו לפתמ מטודיקה שמאתרת את מיפגשי

הסדקים. דברזה הוא מידוש גדול מאוד.

הסקר הסתיים ואני מקווה שעד סוף אוגוסט נקבל את הדו"ח הסופי. הסקר מצביע

בפירוש על כל גורמי הזיהוס. הגורם הראשון והמרכזי, לצערי הרב, הוא התכנון הראשוני.

כאשר הוקם איזור התעשייה על ידי משרד התעשייה והמסמר והנזועצה התעשייתית רמת

חובב צנרת הביוב נעשתה נזחרס להולכת שפכים מהמפעלים אל בריכות האידוי. צנרת זו

שכורה והרבה מאוד שפכים זורמים שמ. התחילו לטפל בהמלפת הצנרת, אך צריר להוסיף

עוד 700 מטרים של צנרת וכך יפתרו את עיקר המשך בעיית הזיהום. את המימון צריכה

לתת המועצה התעשייתית דרך תקציבי משרד הפנים או משרד המסחר והתעשייה.

בעיה אחרת קשורה במפעלים עצמם. אנו נדרוש מהמפעלים להכין תוכניות לשיקום

ולטיפול בעניין.

בשנות השמונים זרקו פסולות והמטרה של מי שופכין. מי התהום המקומיים נמצאים

מטרים ספורים מתחת לפני הקרקע, עד כדי כך שהיום הזיהום יוצר לחץ הידרולוגי,

שכתוצאה ממנו נוצר מפלס גבוה מאוד של מים מזוהמים וזרימה של הזיהום מזרחה לכיוון

גבעת שמן ומעבר לכך.

מתחת לאקוויפר הכלוא יש את אקוויפר בעומק והוא הבעייתי. החשש שלנו שזיהום זה

יגיע למי התהום של אקוויפר ההר ואקוויפר החוף.

בעיה נוספת בתמום השפבים ובריכות האידוי שגורמות לזיהום. יש שלושה סוגים של
בריכות
בריכות ישנות שלא מצופות, מספר בריכות מצופות אך יש מהן חילוזול, ורואים

את הדליפות בשטמ, ובריכות אידוי מדשות.

כתוצאה מנתוני הסקר החלטנו להפסיק לאשר את שיטת הטיפול על ידי בריכות האידוי.

באזור זה יש מחסור במים וחברת מקורות מתכוונת להביא לשם מים במיכליות. כתוצאה

מכך המפעלים אינם מסוגלים להגדיל את התעשיה. להערכתנו יש הצדקה כלכלית לחייב

את המפעלים לבצע מיחזור של מים. יש שם כמויות אדירות של מים שניתנות למיחזור,

כולל אם צריך אפילו התפלה.

בעקבות פעילות של המשרד לאיכות הסביבה, כתוצאה מדו"מ דאשוני של הסקד

ההידרולוגי, התקבלה המלטה במועצה התעשייתית להקמת מתקן טיהור ביולוגי בשפכים.

לפי לומ הזמנים מתקן זה צריך להתחיל לפעול בעוד כשנה וחצי.



נאשר לבעיית זיהום האוויר, המועצה התעשייתית הקימה מערר ניתור אוויר שאינו

פועל. להערכתי המערך אינו פועל מסיבות אינטרסנטיות וגם מסיבות מקצועיות. אני רוצה

לציין שיש הבדל גדול מאוד מההיבט המקצועי בין ניתור אוויר מזיהום תתבורה ושריפת

אנרגיה, לבין ניתור של מפעלים בימיים. במקרה זה צריך לנתר 167 סוגים שונים של

חומרים בימיים שנפלטים לאוויר. יתבן גם מצב שיש מומרים שאין להם מבשירי ניתור.

לפני מספר חודשים קיבלנו החלטה להקים מערך ניתור עצמאי של המשרד לאיבות

הסביבה. אנו לא יבולים לתבנן את המערך הזה, ביוון שהבסף לתבנון נמצא למעשה בבקשה

שהוגשה לוועדת הבספים.

חלק מהניתוך יהיה בחיבור ישיר של בל הארובות למערך זה. פרט לבך נעשו פעילויות

בדי להוריד את במויות המזהמים, אך הבעיה המרבזית של זיהום האוויר תיפתר באשר

בריבות האידוי תעלמנה מהשטת.
חיים אורון
יש למישהו אינטרס לזהם את האוויר ?
יצחק גורו
יש אינטרס לא לדעת מה קורה שם. יש שם מועצה תעשייתית וחברי המועצה שם הם

ברובם תעשיינים מהמקום. רק בחודש שעבר צורף מנהל המחח של המשרד לאיבות

הסביבה בחבר במועצה.
יצחק כהו
האם אין למשרד לאיבות הסביבה סמבויות אכיפה ?
חייס אורון
הנושא של רמת חובב עולה מדי פעם לבותרות. לפי הערבתי אנו עומדים בפני שאלות

שהן הרבה יותר עקרוניות . לא הצטרפתי לקמפיין נגד האתר בדודאים, כי השתכנעתי,

אולי בטעות, שזהו הפתרון ההגיוני היחיד ושהנזק שלו הוא פחות מבפי שתואר. לאחרונה

איבדתי קצת את הבטחון, כי נראה שהדברים הולכים להיות כמו ברמת חובב. יש סבנה

שהיא כבר לא תיאורתית. נכון שהנגב הוא המקום היחידי שיש בו שטחים פתוחים, אך רמת

חובב לא נמצאת בקצה העולם ומבאר שבע רואים את רמת חובב, וכך גם את דודאים.

הדרך היחידה לקבל את העובדה שהנגב הוא פח אשפה של המדינה היא שלפחות פח

אשפה זה יהיה עם מבסה, בי אם זה פח אשפה בלי מכסה, אזי כדאי שישאר בתיריה. אין

שוס יתרון לתושבי תל אביב על תושבי באר שבע, מלבד העובדה שהקרקע בתל אביב יקרה

יותר.

טוב עשה חבר הכנסת נודלמן שיזם את הדיון הזה. הבעיה לא לעצור למשרד את

התקציבים. המשרפה הוצעה בפתרון, אך "הך" הזבל מתובנן להשאר עוד 12 שנים עד

שיעלם. זח מפגע תברואתי שיכולים להחרחש בו בל מיני תהליכים כימיים.
מיכאל נודלמו
אס תהיה שם שריפה או פיצוץ זה יסכן את התושבים לא רק באזור, אלא אפיל במרבז

הארץ.
יצחק גורו
יש להבחין בסכנה בשתי שכבות פיזיוח: החלק הגלוי והחלק הטמון. אם החלק הטמון

יתפוצץ זו סכנה ברמה המקומית ולא יצא משליטה. אמ יהיה אסון בחלק הגלוי שמצטבר,

זה יכול לגרום להתפשטות של חומרים מזהמים, תלוי בכיוון הרוח, למרחקים גדולים מאוד.
חיים אותו
.

אני סבור שצריך לתבוע מהמשרד, ואין על כך ויכוח, לגמור את התוכנית להכפלת

התפוקה של המשריפה. לא יכולה להיות מיגבלה תקציבית על מפגע תברואתי שנגרם על

ידי כל המדינה.

יש לשנות את החוק כדי שבמועצה התעשייתית יהיו נציגי ציבור. המפגע התברואתי

אינו רק לעובדים, אלא לאוכלוסיה של כל האזור. לא מדובר רק בבאר שבע, אלא בתושבי

רמת הנגב, מחנות צבא והרבה בדואים שגרים בתוך האזור עצמו.
אבי יחזקאל
אני מציע שחברי ועדת הכספים יציעו הצעת חוק משותפת לשינוי החקיקה בנושא

הרכב המועצה התעשייתית. מדובר בהכנסת נציג של הפיקוח על איכות הסביבה.

חיריה אינה רק מיפגע תברואתי אלא גם מפגע תעופתי חמור.

בזמנו הגשתי כמה שאילתות בסוגיה של פיקוח על הקרינה באזור נחל סורק, אני מבקש

לקבל תשובה על כך מנציגי המשרד לאיכות הסביבה.
אברהם שוחט
נציג איכות הסביבה דיבר על כך שבמקום בריכות האידוי הקיימות היום יעברו לניקוי

מיחזור והתפלה. האם יש חישוב של העלות הכלכלית לשינוי כזה, משום שהעלויות יכולות

להיות גדולות ואי אפשר יהיה לבצען. בבאר שבע היו הרבה מפעלים וכפתרון המדינה

העבירה אותם לרמת חובב,. לא ניתן לדרוש מהם היום השקעה כספית מאוד גדולה.

איני סבור שלא צריך לעשות שינויים, אך לא ניתן להכין תוכניות בלי לדעת אם

העלויות סבירות ושניתן לעמוד בהן.
מיכה גולדמן
לפני מספר שנים עסקתי בנושא זה, כיושב ראש ועדת המשנה לחומרים מסוכנים בוועדת
הפנים. היו שתי בעיות
כל רכישת הציוד באותו זמן היתה כדי לפתור בעיה מיידית, ועתה

אנו משלמים מחיר יקר על כך שלא פעלו בצורה מסודרת. בעיה נוספת היתה של הובלת

חומרים. הובאו מומחים משיקגו ששם מייצרים את בל נושא העברת החומרים המסובנים

מהמפעלים עצמם לאתר, אך כאן זה לא נעשה על פי תקנים בינלאומיים.

החקלאות לא נמצאת עתה בסדר העדיפות הלאומית, אך המיס המרביים היחידים של

מדינת ישראל הם ברמת הנגב, ובהשקעה קטנה יחסית ניתן להתפילם. רמת מליחות המים

באיזור רמת הנגב אינה מהגבוהות, לראיה, חוות הניסיונות שהוכיחה שאפשר לגדל לא

מעט גידולים. באזור יש מאות אלפי דונמים שניתן לנצלם והסכנה הגדולה ביותר היא

שחוסר טיפול נכון ברמת חובב יפגע בעתיד החקלאות באזור.
יצתק גורן
הסקר ההידרולוגי צריך לתת תשובה אם האקוויפר דולף לאקוויפר ההר שמתחתיו או

לאקוויפר החוף ממערב.
מיבה גולדמו
ההשקעה לא צריבה להיות רק בדי לתת פתחן לבל החומרים המסובנים שמשפיעים

ברדיוס של 100 ק"מ. ישנן סבנות נוספות שאנו נרגיש אותן רק בעוד 20 שנה, באשר נרצה

לפתת בנגב דברים מסויימים שהיום לא חושבים עליהם. ההשקעה צריבה להיות מופנית

בעיקר לעתיד. יש ללבת בשיטת ה"לגו" - לתת עתה פתרון שניתן להמשיבו בעתיד, לצמצם

את הסבנות ולהביא לבך שהחיים שם לא יהיו שונים ממרכז הארץ.
היו"ר אברהם רביץ
דיון זה היה הזדמנות טובה להביר את הבעיה. אין לנו בוונה לעצור את תקציב המשרד

לאיבות הסביבה , שחלקו לפחות אמור לתת תשובה לבעיה זו.

הבעיה חנמורה מאוד ולפיבך אני מציע שתהיה ועדת משנה לחומרים מסובנים, משותפת

לוועדת הפנים, שתיבנס לעובי הקורה, תציע פתרונות ואולי אנו 'בוועדת הבספים נצטרך

להפעיל לחץ על משרד האוצר לקבלת תקציבים.
יצחק גורן
אני אשמח לארגן לחברי הבנסת סיור באזור ולהציג את בל הבעיות. אני חייב לציין

ששליש מעלות הקמת המשרפה הוא במימון המנזשלה, השאר על ידי יזמים פרטיים: חברה

מדנמרק וחברת ענק צרפתית.

גם מימון הסקר ההידרולוגי בא מתקציב הממשלה ולא מהמפעלים שנמצאים שם.
מיבאל נודלמן
מדוע לא לוקחים חלק מהמימון מהמפעלים עצמם? נאמר לי שאין בעיה לקחת חלק

מהמימון מהמפעלים באזור.
יצחק גורן
יש בעיית תקציב גדולה מאוד, לפחות לגבי שיקום הנזקים שנעשו בעבר באתר הפסולת

הרעילה. לחברה לשירותי איבות הסביבה ולמשרד לאיבות הסביבה אין תקציבים בהיקפים

באלו, וזה חייב לקבל תשובה ברמה הלאומית. משרד המסחר והתעשייה שאחראי על

פיתוח תשתיות באזור התעשיה חייב להיות מעורב תקציבית בשיקום מערבת התשתית

. שישנה שם.
סמדר אלחנני
לפי צורת החקיקה שישנה בלפי המפעלים ובלפי חומרים מסובנים וזיהום, ליחיד בדאי

לזהם בי הוא לא נושא במחיר הבלבלי. המחוקק צריך לראות מה הנזק לאובלוסיה והן

לדורות הבאים. שלא י,היה בדאי למזהם, להביא עליו את המחיר הבלבלי.
חיים אורון
מפעלים באזורים שונים בארץ מתוייבים על פי תוק להעביר את הפסולת שלהם לאתר

היוזידי בארץ ברמת תובב, והבל תמורת תשלום. הרשות הממוקקת שהיא האחראית לא

טיפלה בעניין נבון במשר 20 שנה. המפעלים לא אשמים בבך ולבן אין להטיל עליהם את

העלות לפתרון הבעיה.
היו"ר אברהם רביץ.
אני מציע לוועדה: א. לאשר את הבקשות התקציביות של המשחר לאיבות הסביבה.

ב. לאשר הקמת ועדת משנה לאיבות הסביבה בראשותו של וחבר

הבנסת מיכאל נודלמן. יהיו מברים בה גם חברי הבנסת יצחק בהן וחיים אורון.
החלטה
א. פניות תקציביות מספר 140 ו- 006 26 אושרו.

ב. תוקם ועדת משנה לנושא איבות הסביבה.

אני מודה לבל המשתתפים בישיבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה ב- 11:00

קוד המקור של הנתונים