ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 02/06/1997

הצעות לסדר היום; הצעת חוק מס שבח מקרקעין (תיקון- מס' 42) (שינוי ייעוד זכות במקרקעין), התשנ"ז-1997; הצעת חוק מס שבח מקרקעין (תיקון מס' 41) (תשלום המס על--ידי הקונה), התשנ"ז-1997; חוק מס' שבח מקרקעין (תיקון מס' 36), התשנ"ז-1997; חוק מס שבת מקרקעין (תיקון מס' 35), התשנ"ז 1997; תקנות מס רכוש והרן פיצויים (תשלום פיצויים בשל נזק) (נכס חוץ ישראלי) (תיקון)

פרוטוקול

 
נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 133

מישיבת ועדת הכספים

יום שני, כ"ו באייר התשנ"ז (2 ביוני 1997). שעה 10:00

נכחו;
חברי הוועדה
אברהם רביץ - יו"ר

רפאל אדרי

פיני בדש

נסים דהן

צבי הנדל

אחמד סעד

אופיר פינס-פז

אמנון רובינשטיין

אברהם בייגה שוחט

שלום שמחו ן
ממלאי מקום
חיים אורון

שמואל הלפרט

סופה לנדבר

מאיר שטרית
מוזמנים
אהוד ברזילי - סגן נציב מס הכנסה

תמר לומברוזו, רות ששתיאל - משרד האוצר

מאיר דקל - משרד הבינוי והשיכון

ערן רוזנמן - משרד המשפטים

יצחק בקר - לשכת יועצי המס

אבי אלתר, יצחק חימובסקי - לשכת עורכי הדין

צדוק צדיק - התאחדות הקבלנים

ארז כהן - שמאי מקרקעין
יועץ משפטי
אנה שניידר
מזכיר/ת הוועדה
איוור קרשנר
יועצת כלכלית
סמדר אלחנני
קצרנית
אורה לוין
סדר-היום
1. הצעות לסדר היום

2. חוק מס שבח מקרקעין (תיקון מס' 37)(לשעבר 35)

3. חוק מס שבח מקרקעין (תיקון מס' 36)

4. חוק מס שבח מקרקעין (תיקון מס 38) (לשעבר 41)

5. חוק מס שבח מקרקעין (תיקון מס' 39)(לשעבר 42)

6, תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים בשל נזק)

(נכס חוץ ישראלי)(תיקון)



1. הצעות לסדר היום
היו"ר אברהם רבי ץ
אני פותח את הישיבה.

בבקשה, חבר הכנסת אורון, הצעה לסדר.

חי ים אורון;

אני כמעט רוצה לחזור ממה שאמרתי בשבוע שעבר. אני קורא בכל העיתונים שהמשק

כולו כמרקחה. אני כבר רואה מה לוח הזמנים: בשבוע הבא יש שבוע קצר מאוד, אחריו יש

כנס קיסריה, וועדת הכספים בכל מה שקשור עכשיו - באבטלה, בתל"ג, ביתרות מטייח של 16

מיליארד דולר, אנחנו כנראה הולכים לקנות את כל העולם ונושא הריבית וכו' - בכל

הנושאים האלה אנחנו איננו. אני חושב שצריך להזמין לפה מישהו. אני כבר לא יודע מי

מנהל את המדינה.
צבי הנדל
יש עודף בהכנסות המדינה.
חי ים אורון
העודפים בתקציב מול הצעה של קיצוץ של 800 מיליון.
סמדר אלחנני
זה גם לא בסדר שיש עודפים, כי צריך ללכת במסלול. זה סימן שלא מוציאים את

הכסף.
היו"ר אברהם רבי ץ
יהיה לנו דיון על כל הנושאים שהעלית עכשיו עם שר האוצר ב-17 לחודש.
חי ים אורו ן
יום אחרי כנס קיסריה?
היו"ר אברהם רבי ץ
לא הסתדר קודם.



2. חוק מס שבת מקרקעין (תיקון מס' 35). התשנ"ז 1997

היו"ר אברהם רבי ץ;

אנו דנים בשני תיקונים לחוק מס שבח מקרקעין שעלו למליאה ולפי בקשת חברי כנסת

הסכמנו לבקש את החזרתם לוועדה לשם מספר תיקונים. הראשון שבהם הוא תיקון מסי 35.

הייתה בקשה לתחולה, שזה יהיה משנת 1985. יש הסכמה של האוצר לעניין, זה עושה

טוב עם העם. אני מציע שנקבל את זה כדי להעלות את זה לקריאה שנייה ולקריאה שלישית.
אנה שניידר
בסעיף 72ב לחוק העיקרי, בסעיף קטן (ב) היום כתוב: ''הוראות סעיף קטן (א) לא

יחולו אם האיגוד שהתפרק היה איגוד מקרקעין משך כל התקופה שמיום תחילת פעילותו ועד

לפירוקו". עכשיו מוצע שיהיה כתוב "אם האיגוד שהתפרק היה איגוד מקרקעין במשך כל

התקופה שמיום תחילת פעילותו או מיום 1 בינואר 1985, לפי המאוחר, ועד לפירוקו".

זה מה שהיה תיקון מס' 35 ועכשיו ייהפך לתיקון מס' 37.

היו"ר אברהם רבי ץ;

אנחנו מאשרים את הבקשה הזאת.
סמדר אלח נ נ י
מה המשמעות של התיקון? התקופה מאוד גדולה. מה המשמעות של הרטרואקטיביות?
אהוד ברז ילי
זה לא רטרואקטיביות, זה ההיפך.
הי ו"ר אברהם רבי ץ
עד עכשיו היה לאורך כל השנים, עכשיו מצמצמים עד שנת 1985.
אהוד ברזילי
לא רצינו לפגוע במי שהיה איגוד מקרקעין כל הזמן והחזיק את דירת המגורים

באמצעות חברה. באו אמרו לנו, עדיין צריך לצמצם את זה לתקופה. אמרו שצריך למדוד את

זה מ-1985. אין עם זה בעיה.
אנה שני ידר
זה על-פי בקשתו של חבר הכנסת ריבלין.
אברהם שוחט
מה בעניין הגננות הפרטיות?
אהוד ברזילי
חבר הכנסת רביץ יעלה את זה כהסתייגות לאחד התיקונים שלנו.
היו"ר אברהם רביץ
נכניס את זה לתוך החוק.

אישרנו תיקון מס' 35 לחוק מס שבח מקרקעין.



3. חוק מס' שבח מקרקעין (תיקון מס' 36), התשנ"ז-1997
היו"ר אברהם רביץ
נעבור עכשיו לתיקון מס' 36 לחוק מס שבח מקרקעין.
אהוד ברזילי
סעיף 49ז לחוק מס שבח הוא סעיף שמעניק פטור לזכויות בנייה. המקור של הסעיף

הזה הוא בעצם מקור חשוב, מקור חברתי, שדיבר על בתים קטנים שלא השלימו את זכויות

הבנייה. אם יש שני בתים - אהד השלים את זכויות הבנייה והשני לא השלים את זכויות

הבנייה, יכול להשלים עוד חדר ועוד מרפסת - בא המחוקק ובצדק אפשר פטור גם למחיר

שמשתלם עבור זכויות הבנייה. אלא שבמרוצת השנים יצרו מצב שהוא מצב אנומלי, שזה

בעצם הפך להיות הסעיף הכי רגרסיבי שקיים בספר חחוקים.

מה המשמעות? ככל שדירת המגורים גדולה יותר כך הפטור שניתן לזכויות בנייה

גדול יותר. אם אני אתן את זה בדוגמא: שני שכנים מחזיקים שתי חלקות קרקע זהות.

האחד הייתה לו היכולת והוא בנה בית מגורים במיליון דולר. השני לא הייתה לו היכולת

ובנה בית מגורים ב-100 אלף דולר. שניהם לצורך העניין מקבלים תמורה נניח 4-3

מיליון דולר. העשיר, החזק יותר, חוץ מהפטור לדירת המגורים, שאין כוונה לפגוע בו,

מקבל פטור נוסף של מיליון דולר על זכויות בנייה. החלש יותר שיש לו דירה של 100

אלף דולר מקבל פטור רק של 100 אלף דולר נוספים. כלומר, יש פה דבר שלא קיים בשום

מקום אחר, שככל שהדירה שלך גדולה יותר, ככל שאתה חזק יותר, ככל שאתה בעל אמצעים

גדולים יותר, אתה מקבל פטור גדול יותר על זכויות הבנייה.
שלום שמחו ן
זה אחד הדברים המרכזיים בדו"ח רונן.
אה וד בר ז י ל י
בהצעת החוק שעברה כבר ומונחת בוועדת הכספים לפני קריאה שנייה ושלישית, למעשה

הנקודה הזו אושרה אבל היא חזרב בשל מחלוקות אחרות שאציין אותן. הנקודה הזאת במהות

אושרה.

הצעת החוק עושה את הסעיף הזה לסעיף פרוגרסיבי. ברגע שנקבעה תקרה, והתקרה

בהצעת החוק היא 900 אלף ש"ה, הרי ככל שדירת המגורים תהיה גדולה יותר כך מצטמצם

הפטור לזכויות הבנייה. הצמצום הוא רק של פטור לזכויות בנייה. עדיין אין צמצום

ואין כוונה לצמצם לדירת המגורים עצמה. אין כוונה כרגע בהצעת החוק הזו לצמצם את

הפטור לדירת המגורים עצמה, אלא לתוספת של זכויות הבנייה הלא מנוצלות.
צבי הנדל
התוספת היא גם לדירת מגורים?
אהוד ברזילי
לא. שנינו יכולים לבנות מגדל. שנינו נקבל 4-3 מיליון דולר, אבל לך יש מיליון

דולר. אתה מקבל פטור על עוד מיליון דולר, חוץ מדירת המגורים על זכויות הבנייה.

לי יש בית קטן אז אני מקבל עוד פטור קטן.
שלום שמחו ן
זכויות בנייה הן על שטח ולא על הדירה.



אהוד ברזילי;

נכון. זה העיוות של החוק. החוק בא ואומר: לי ולך יש אותן זכויות בנייה, שני

מגרשים שכנים, אלא אתה תקבל פטור גדול כי אתה עשיר, לך יש דירה גדולה. הפטור

לזכויות הבנייה נגזר מגודל הדירה היום. זה המצב היום. באה הצעת החוק והיא בעצם
רוצה לאזן
מצד אחד, לחלשים לתת פטור נוסף לזכויות בנייה, אבל, מצד שני, לחזקים

לא לתת פטור לזכויות בנייה.
חיים אורון
אתה מתייחס לזכויות בנייה או למכירת 700 אלף דירות?
אהוד ברזילי
זכו יות בנ י יה.
חי ים אורו ן
אני חושב שהטיעון הזה גם נכון לגבי 700 אלף דירות.
אהוד ברזילי
אם מישהו יכול להעלות את זה, זה עניין אחר.
חי ים אורו ן
אני שואל אם הטיעון הזה תקף לגבי 700 אלף דירות, שמי שיש לו דירה גדולה ושווה

הרבה, מקבל פטור גדול, ומי שדירה קטנה מקבל פטור קטן?
אהוד ברזילי
יכול להיות.
שלום שמחו ן
מי שגר בתל-אביב מקבל כך, ומי שגר בקריית-שמונה מקבל אחרת.
אהוד ברזילי
נכון. מי שגר בתל-אביב מקבל פטור לזכויות בנייה ענק, ומי שגר בקריית-שמונה

מקבל פטור לזכויות בנייה קטן.

הצעת החוק מנסת לאזן בין החלש, לתת לו פטור לזכויות בנייה, לבין החזק שלא לתת

לו זכויות בנייה. השיטה באה ואומרת: בואו נקבע תקרה. מה המשמעות של התקרה? ככל

שדירת המגורים גדולה יותר בשווי, לא בשטח, הפטור לזכויות הבנייה הולך ומצטמצם.

אם דירת המגורים עלתה מעבר ל-900 אלף ש"ח, לא יינתן פטור בכלל לזכויות בנייה.
של ום שמחו ן
לפני הדוגמאות, יש פה עניין פרוצדורלי. הונח על השולחן דו"ח שידרוש תיקוני

חקיקה, בין היתר בתחומים שאתה מדבר עליהם. אחת הנקודות המרכזיות בו מדברות על

רישום הבעלות על 700 אלף דירות. השאלה - למה צריך להתעסק עם זה עכשיו כשממילא זה

יחזור לשולחן.



היו"ר אברהם רבי ץ;

מה זה נוגע לנו?
שלום שמחון
בדו"ח רונן מדובר על רישום בעלות על 700 אלף דירות. מדובר בדו"ח שאפשר יהיה

באיזשהו שלב לנצל זכויות בנייה במרכזי הערים, לרדת מבתים קיימים ולבנות עליהם

רבי-קומות. מה שאתה מדבר עליו כרגע יצטרך לבוא שם לידי ביטוי בדרך כזו או אחרת,

וזה בדיוק הפוך ממה שאתה אומר.
אהוד ברזילי
אני לא אחראי לדו"ח ועדת רונן, אבל איפה זה כן מתיישב? גם אם יתנו בעלות

למישהו ויש לו מלא זכויות בנייה והוא ירצה לממש את הבעלות הזאת על-ידי מכירה, לא

ניצול זכויות בנייה אלא למכור אותן, הוא יצטרך לשלם מס. זה דווקא מסתדר. זה דווקא

מקטין את מה שאתה קורא לו עוול. כלומר, זה הולך בכיוון הסוציאלי שבא ואומר, גם אם

מישהו מקבל מתנה מהמדינה ים של זכויות בנייה והוא לא בונה אלא מוכר אותן, הוא

ישלם קצת מס. המנגנון הזה עובד בכל מקרה. התפיסה הזאת אומרת,שתשים תקרה והתקרה

הזאת ככל שהדירה גדולה יותר תאכל מהפטור לזכויות הבנייה. נניח שהפטור הוא 900 אלף

ש"ח והדירה שווה מיליון ו-200 אלף ש"ח, אין שום בעיה. הדירה תקבל פטור מיליון

ו-200 אלף ש"ח. לא יינתן פטור לזכויות בנייה.
צבי הנדל
900 אלף ש"ח זה דוגמא או שזו ההצעה?
אהוד ברזילי
זו ההצעה. אם הדירה שווה 400 אלף ש"ח, יינתן פטור עוד 400 אלף ש"ח על זכויות

בנייה. כלומר, החלש שמוכר דירה קטנה הוא כן יקבל את כפל הפטור, כי הוא לא הגיע

ל-900 אלף ש"ח. אם מדובר במי שיש לו דירת מגורים ששווה 500 אלף ש"ח, יינתן פטור

נוסף של 400 אלף ש"ה בלבד. השיטה הזאת הופכת את החוק לפרוגרסיבי.

בעניין הזה בפעם שעברה לא הייתה מחלוקת. איפה התעוררו הבעיות? בעיה אחת היא

בעיה של ניסוח. עו"ד חיימובסקי ולשכת עורכי הדין העירו בעניין הזה, שיהיה ברור

חד-משמעית שלא פוגעים בדירת המגורים עצמה. דירת המגורים עצמה גם אם היא מעל 900

אלף ש"ה, תישאר פטורה ממס. רק היא. הבהרנו את זה בנוסה החדש.

צבי הנדל;

אם בנה דירת מגורים במיליון וחצי יש לו פטור?

אהוד ברזילי;

כן. פטור מלא על המיליון וחצי ש"ח. יש חושבים שזה נכון, אני חושב שזה לא

נכון, אבל זה לא כרגע על השולחן.

היה עוד נושא שהועלה בזמנו על-ידי חבר הכנסת פורז. פה הייתה מחלוקת לגבי
הסכום ולכן זה חזר
האם 300 אלף ש"ח או 600 אלף ש"ה. אני אציג את הנושא, ברשותכם,

וגם אביע את דעתי. אני יודע שחברי משלחות יביעו דעות אחרות.

באו והציעו הסתייגות שלא הייתה בהצעת החוק המקורית - לתת רצפה גם. לא רק תקרה

של 900 אלף ש"ח אלא לתת גם רצפה של 300 אלף שייח. כלומר, כל אדם שמוכר דירה עם

זכויות בנייה יקבל לפחות פטור על 300 אלף ש"ח. יש כאלה שרוצים 600 אלף ש"ח.

אנחנו בזמנו מאוד התנגדנו. קיבלנו את זה כפשרה, אבל אני חייב לומר לפחות לצורך

הפרוטוקול שאנחנו מאוד מתנגדים לעניין הזה. זה בעצם לתת מתנה לחירבה. מה המשמעות?



אם יש לי חירבה ששווה מעט מאוד - 40-30 אלף ש"ח עם ים של זכויות בנייה, אני עכשיו

יוצר פה אינטרס לא להרוס את החירבה.

אמנון רובינשטיין;

אתת אומר שיש כאן פיתוי לא לשפץ אותה.
אהוד ברזילי
כן, לא להרוס. זה בדיוק פועל בניגוד להוק אהר.
אברהם שוחט
כמה דברים כאלה יש באופן ריאלי?
אהוד ברזילי
מעטים מאוד. אבל כתפיסת מס נראה לי דבר לא מוצדק.

מה אומרת הרצפה? אם ניקח דוגמא של חירבה שהשווי שלה הוא מאוד מאוד נמוך, 50

אלף ש"ח, אבל יש לה מחיר גבוה כי הוא מורכב מזכויות בנייה, באה הצעת הרצפה ואומרת

שהוא יקבל בכל מקרה רצפה של 300 אלף ש"ח. מה המשמעות? אוצר המדינה נותן פה מתנה

למי שלא הורס חירבה.
צבי הנדל
מה זה אומר בפועל? תן לי דוגמא. נניח לאחד יש חירבה ששווה 30 אלף ש"ח ויש

רצפה.
אה וד בר ז י ל י
יש לי חירבה שווה 50 אלף ש"ח, אבל יש לי ים של זכויות בנייה. אם היינו בלי

רצפה, הייתי מקבל 50 אלף פעמיים, הייתי מקבל פטור על 100 אלף ש"ח, והיתרה חייבת

במס. אבל באים ואומרים, יש רצפה. מה המשמעות של הרצפה? אני אקבל פטור לא על 100

אלף ש"ח אלא 300 אלף ש"ה. מה המשמעות 300 אלף ש"ח? לא כדאי לי להרוס את החירבח כי

החירבה הזו שווה כסף.
אברהם שוחט
לא הבנתי למה לא כדאי.
אהוד ברזילי
כי אז אני עובר למגרש ובמכירה של מגרש אין פטור בכלל לזכויות בנייה. אם זה לא

דירת מגורים, אין פטור בכלל על זכויות בנייה. אתה, אני, נמכור מחר מגרש, יש חיוב

מלא.
צבי הנדל
החירבה תיחשב כדירה?
אהוד ברזילי
החירבה היא דירה עליה יש ים של זכויות בנייה.



צבי הנדל;

אבל אם אני הורס את החירבה ובונה לעצמי דירה?
אהוד ברזילי
אין שום בעיה. אתה יכול לבנות כמה שאתה רוצה. החוק לא מטפל בך. החוק מטפל במי

שמוכר את הר/ירבה יחד עם כל זכויות הבנייה.
צבי הנדל
מכרתי לך, אתה מוחק את החירבה ובונה לעצמך דירה ועוד עשר דירות. על הדירה שלך

אתה מקבל פטור?
אהוד ברז ילי
אין בעיה. אתה שמכרת לי החירבה תקבל ממדינת ישראל שיק של 150 אלף ש"ח פטור

ממס. במס רכוש הייתה בעיה כזאת. מס רכוש גם כן חל על קרקעות ולא חל על מבנים.

לכן אנשים לא הרסו חירבות. מה עשינו? יש חוק לעידוד סילוקם של מבנים עזובים

שפוטר ממס רכוש. בא חבר הכנסת פורז ואמר, חבריה, זה טירוף. מבחינה אורבנית רוצים

להרוס את המבנים האלה. אנשים משאירים אותם בכוח. אתם צריכים לתת תמריץ להרוס. מה

המשמעות שאתה נותן תמריץ? איך אתה נותן תמריץ? - תהרוס, יהיה לך פטור של י שנים

ממס רכוש. זה עובד בדיוק בכיוון ההפוך.

אנה שני ידר;

פה פורז- לא דיבר על חירבה אלא על דירות משנות החמישים, השיכונים הקטנים, בהם

הוא לא רצה לפגוע.
אהוד ברז ילי
יש בקשה לקבוע את התחולה מ-1 בינואר 1998. זה מקובל מבחינתנו.
סמדר אלחנני
מה העמדה שלכם?
אהוד ברז ילי
העמדה שלנו שלא לתת רצפה.
הי ו"ר אברהם רבי ץ
אני רוצה להבהיר את העניין. נוצרה מחלוקת בפרשנות של מה שאנחנו החלטנו.
בוועדה
האם ה-300 אלף הם 150 אלף או שזה נגזר מ-600 אלף ש"ח. זאת אומרת, על מה

אנחנו מדברים ברצפה של 300 אלף ש"ח - האם מדובר על כך שאנחנו מעריכים את השווי

באופן מינימלי של הדירה הזו ב-300 אלף ש"ח והנגזר מזה שהתוספת היא גם 300 אלף

ש"ח, פירושו של דבר, שהוא יקבל פטור של 150 אלף ש"ח.או שהכוונה היא שה-300 אלף

ש"ח יהיה הפטור. זאת אומרת, שאנחנו מעריכים כאילו את החירבה ב-600 אלף ש"ח.

פורז, לטעמו, ואני מבין שעו"ד חיימובסקי נתן את הפרשנות הזאת, המקילה יותר, ובעצם

בגלל אי-הבהירות הורדנו חזרה את החוק חזרה לוועדה.

בעצם מה שעומד לפני חברי הוועדה זה להחליט באחת משלוש האלטרנטיבות:

אלטרנטיבה אחת היא עמדת משרד האוצר. מאחר וזה פתוה הוא פותח את הכול ואומר, אין

רצפה, אלא שווי החירבה כשווי יה.



אלטרנטיבה שנייה היא שכשאנחנו מדברים על 300 אלף ש"ח שווי חירבה זאת אומרת

פטור של 150 אלף ש"ח.

האלטרנטיבה השלישית, המקילה יותר, שהחירבה הזו שווה במינימום 600 אלף ש"ה,

וזה לא משנה כמה היא שווה במציאות. זה מה שעומד לפנינו כאן לדיון בוועדה.
אברהם שוחט
איזה שיעור מס מוטל על מישהו שאחזקת החירבה אצלו היא כמו מודל אחזקת הקרקע -

12% ט-24%?
אהוד ברזילי
השיעורים האלה.
אברהם שוחט
השיעורים האלה חלים גם על המקרה שיש חירבה עם קרקע?
אהוד ברזילי
כן.
אמנון רובינשטיין
אומר חבר הכנסת פינס שנושא גני הילדים הפרטיים סוכם.
הי ו"ר אברהם רביץ
אנחנו מכניסים את זה כתוספת. נכניס את עניין גני ילדים ומוסדות דת. נדמה לי

שרצית להגדיר את זה כבתי-כנסת, כי אלה משרתים את הקהילה. אתה לא יכול לשלוח אותם

למבני משרדים. אני כבר מודיע שנכניס את הסעיף הזה.
אהוד ברזילי
אני אבהיר לצורך הפרוטוקול. יש כרגע הסתייגות שמוסכמת על האוצר, שדירת מגורים

מזכה - עד היום צריך שימוש למגורים, מהיום גם שימוש למטרות גן ילדים ובית-כנסת

הוא בבחינת שימוש למגורים.
הי ו"ר אברהם רביץ
מעונות יום אני מניח שזה כמו גן ילדים?
אהוד ברזילי
כן, זה אותו דבר. זה כדי למנוע פינוי של גני ילדים ובתי-כנסת מדירות מגורים.

כי הצעת החוק שלנו יוצרת מצב מצוין מבחינה אורבנית. יש היום דחיפה החוצה של

משרדים, מרפאות ובתי מלאכה. הרציונל הזה לא חל על גני ילדים ובתי כנסת, ולכן

הסכמנו.
אברהם שוחט
מה עם פנימיות? בתי קשישים?
הי ו"ר אברהם רביץ
אל תגבילו לגני ילדים, גם מוסדות חינוך.

ערן רוזמן;

ההצעה על פנימיות פרטיות לא מופיעה בהצעה. מבחינתנו זה נושא חדש. משרד האוצר

לא יכול להסכים בשם הממשלה בנושא הזה לפני שהגיע לוועדת שרים.
הי ו"ר אברהם רביץ
הו ועדה יכולה לשנות.
ערן רוזמן
אבל צריך הסכמת ממשלה. משרד המשפטים מתנגד. ועדת השרים לחקיקה לא דנח בזה.

הנושא עומד על סדר יומה בתור הצעת חוק פרטית.
חי ים אורו ן
ההגדרה כפי שעומדת כאן "גני ילדים", לפי דעתי, היא פתח לאין סוף צרות? מה

קורה עם פעוטון?

הי ו"ר אברהם רביץ;

לכן בהצעה כתוב מוסדות חינוך.
אברחם שוחט
הדבר הכי שכיח זה שמשרד החינוך מממן שכירות של כיתות במקום שאין כיתות.
אנה שנ י ידר
הטענה של נושא חדש היא רק אם יש חבר כנסת שמעלה את זה. מעבר לזח, זה יכול

להיכנס כהסתי יגות.
אברהם שוחט
צריך להגדיר הגדרה רחבה.
אה וד בר ז י ל י
מוציאים גננות מבתים. אנחנו מקבלים כל הזמן טלפונים.
הי ו"ר אברהם רביץ
אני רוצה להגיד לכם משהו, אני הרי נמצא גם בצד מסוים של המתרס. ההצעה הזאת

באח להקל על הממשלה. בואו נשווה בנפשנו שלא תתקבל ההצעה הזאת. תקום צעקה גדולה

שהממשלה צריכה לבנות כיתות לימוד וגני ילדים ואין לה כסף. מה עושים היום

בפרקטיקה? עד שיהיה יותר כסף שוכרים גני ילדים וגם כיתות לימוד במקומות שהממשלה

בונה. לכן בהצעה שלי דיברתי על מוסדות חינוך, וזה כולל גני ילדים, מעונות יום

וכיתות לימוד. אם הממשלה תבוא ותאמר, אני מתנגדת, היא תבוא שלא בידיים נקיות, כי

אז אנחנו נאמר לממשלה, תביאי בערך עוד מיליארד וחצי שקל כדי לפתור את הבעיה.

לכן ההצעה צריכה להיות מבחינת מוסדות חינוך, כדי שזה יכלול מעונות ירם, גני

ילדים וכיתות לימוד שקיימות. אני מכיר את הנושא. לא רציתי להרחיב מדי ולהגיד

מוסדות דת ואמרנו בתי-כנסת.



אברהם שוחט;

מחר יהיה מי שמלמד לבחינות בגרות וכו'.
הי ו"ר אברהם רביץ
מוכרים.

סמדר אלחנני;

מה זה מוכרים?
הי ו"ר אברהם רביץ
יש הגדרה חוקית. לא אחד שמלמד אצלו בבית לבגרות.
ערן רו זמן
ההצעה הזו לא באה לדיון בממשלה. אני מייצג את עמדת המשפטים. לא דנו בנושא.

ככל שהדבר נוגע להגדרת בתי-כנסת ולו מתוך התפיסה של שוויוניות, אנחנו מבקשים לומר

שבכל זאת ייאמר מוסדות דת כי אנחנו לא מבקשים להפלות.
אברהם ש ו חט
הרב רביץ, בוא נמתין עוד שבוע ושהממשלה תבוא עם משהו מגובש. ברור שאי-אפשר

לכתוב בתי-כנסת וגני ילדים. זה לא יחזיק. אני לא יודע אם מוסדות דת או מוסדות

חינוך ותרבות שלא למטרת רווח. שיכינו את הנוסח כמו שצריך.
הי ו"ר אברהם רביץ
נכבד את דעתו של נציג משרד המשפטים ושזה לא ייראה כמחטף. תבואו בשבוע הבא.

אנחנו רוצים להעלות את הכול בחבילה אחת. נגמור היום את הדיון בנושא זה ונחכה שבוע

לעמדת ממשלח. אם תבואו עם עמדה, טוב. אם לא, נראה את זה כהסכמה שלכם, זה יהיה

מוסדות חינוך ודת.
אהוד ברזילי
לא נוכל להסכים לזה. חשבתי שיש בעיה אמיתית של גני ילדים. מוציאים גננות היום

מתוך דירות. כולנו מקבלים את הטלפונים האלה. בואו נפטור את גני הילדים. חבר

הכנסת פורז העלה את זה כבר לפני קריאה שנייה ושלישית. כבר אז הוא היה ער לזה,

ואמרתי, אין בעיה, בכל הזדמנות ראשונה אני מוכן לקבל את התיקון הזה.
הי ו"ר אברהם רביץ
חברים, אני תמיד רוצה להיות ממלכתי ולהכניס את עצמי לתוך כלל ישראל, אבל אין

ברירה, אני צריך להעלות את הבעיה שלנו. הפרקטיקה היא כזאת: גני ילדים זו בעיה של

כולנו - דתיים וחילוניים. זו בעיה כללית. בתי-ספר, מוסדות חינוך, זו בעיה בעיקר

של הציבור החרדי.
אמנון רובינשטיין
גם במגזר חערבי.
היו"ר אברהם רביץ
אולי גם במגזר הערבי. זו בעיקרה בעיה של הציבור החרדי, כי לציבור הזה אין

בונים מספיק בתי-ספר, ולכן עד שבונים באיזשהו אזור שוכרים דירות ושם מקיימים

בתי-ספר הרדים. זו הפרקטיקה בשטח. אני כבר אומר לך מה קורה: בגלל הצעת החוק שלנו

מתחילים לזרוק אותם החוצה ואז התוצאה הראשונה תהיה שיתחילו הפגנות של הורים ליד

משרד החינוך. כי כל עוד שאפשר לשכור דירות - -

צבי הנדל;

כדי שתרגיש נוח, זה לא רק אצלכם.

הי ו"ר אברהם רביץ;

גם אצלכם זה קי ים?

צבי הנדל;

כן.

הי ו"ר אברהם רביץ;

אז הבעיה יותר רחבה. זו בדיוק אותה הבעיה, כי אתה לא מכיר מה קורה במוסדות

החינוך האלה. כבר קיבלתי טלפונים על כך שאו שיכפילו את שכר הדירה - זה בקשר

לנושא שכר דירה מוכר לצורך מס, אבל זה לא הנושא שלנו היום כי אנחנו מדברים על מס

שבח. לכן אין לנו ברירה, אם אתה רוצה שזה לא יהיה משהו רחב שלא עושה שכל וכל אחד

פותח לו באיזשהו מקום קונסבטוריון, בבקשה. אם תמצא נוסחה שתגביל ותאמר בתי-ספר

מוכרים, ממלכתיים או גיל חינוך חובה, בבקשה.

חי ים אורו ן;

יש בעיה עם גן טרום חובה.

הי ו"ר אברהם רביץ;

צריך למצוא הגדרה.

חי ים אורו ן;

צריך למצוא את ההגדרה של היוצאים מן הכלל; קונסבטוריון, הכנה של מספר ילדים

לבגרות, שיעורים פרטיים. לא לזה הכוונה. אבל מסגרת שהיא בתוך המערכת הפורמלית,

והמערכת הפורמלית מתהילה היום גם במערכת הטרום-חובה, לפי דעתי שם חלק גדול

מהבעיות.

אהוד ברזילי;

יש לי הצעה לקדם את הנושא; בוא ניתן סמכות לשר האוצר לקבוע בתקנות. אנחנו

נבוא עם תקנות וכך נקצר את כל ההליך של ועדת שרים וכו'. אני מעריך שזה מקובל על

משרד המשפטים. שר האוצר רשאי לקבוע בתקנות שימושים שייחשבנו כשימושים למגורים.

ניסים דהן;

נשאר את החוק עם התקנות. אני רוצה לראות את התקנות לפני האישור.
חיים אורון
אפשר להגביל בזמן, שתוך 60 יום יתקין השר תקנות.
הי ו"ר אברהם רביץ
התקנות יהיו לגבי מוסדות חינוך ודת.
אנה שני ידר
ההצעה אומרת כך: "במכירת דירת מגורים מזכה אחרי 4 שנים שקדמו למכירה יבוא:

וכן דירת מגורים ששימשה לפעילותם של מוסדות חינוך ודת, כפי שיקבע שר האוצר בתקנות

באישור ועדת הכספים של הכנסת".
הי ו"ר אברהם רבי ץ
זה מקובל.
חי ים אורו ן
בתוך 60 יום.
אה וד בר ז י ל י
אתה לא מאלץ אותי. אני רוצה את זה. יש הצעת חוק של חבר הכנסת רביץ, הוא לא

עוצר אותה.
הי ו"ר אברהם רביץ
אני לא רוצה לבזבז את זמנה של הכנסת והמליאה. אמרתי, נכניס את זה לפה. הצעת

החוק שלי הייתה עוברת במליאה בכל הקריאות ללא ספק, גם אם הממשלה הייתה מתנגדת.

למה לה להתבזות.
מאיר שטרית
קיבלתי הרבה מאוד פניות מהציבור בגין הצעת החוק הזו. נראה לי שהייתה

אי-בהירות מסו ימת,

אני מבקש להציע, ומבקש את הסכמת האוצר, להעלות את התקרה של ה-900 אלף ש"ח

למיליון ו-200 אלף ש"ח.
אהוד ברזילי
מוסכם מיליון ו-00 אלף ש"ח.
מאיר שטרית
אני בעד להוריד את הרצפה של ה-300 אלף ש"ח. אין בזה שום היגיון.
הי ו"ר אברהם רביץ
מיליון ו-200 אלף ש"ח, אם רוצים להיטיב עם העם, אני בעד. אבל אני חוזר על

הדברים שנאמרו בישיבה הקודמת, חבל שחבר הכנסת פורז לא נמצא כאן, לכן אני אייצג

אותו. תיארנו לעצמנו קודם אישיות שיש לה חירבה, שכל החירבה הזו היא לצורך משחקי

מס. אבל הוצגו לפנינו מקרים אחרים - ציבור שבשנות החמישים קנו בתים מאוד עממיים.

אמרנו, צריכים לדאוג גם להם. מכאן התחיל סיפור ה-300 אלף ש"ח. אמרנו, באותה

הזדמנות ניטיב גם עם החלשים. זה היה הרציו, והוסכם על ה-300 אלף ש"ח. כל מה שירד



אלינו לדיון זה האם ה-300 אלף ש"ח הוא נטו או ברוטו. נכון שאהוד ברזילי אמר, אם

אתם כבר דנים, אני רוצה לומר לכם את התפיסה הפילוסופית שלי במס, כי זה לא סביר

לתת מתנות לאנשים שיש לו מגרש כזה גדול ובעצם זה לא נגזר מתוך דירת המגורים שלו.

אם מדובר על מיליון ו-200 אלף ש"ח, את זה נקבל. אבל בואו לא נכרוך כאן את

ביטול הרצפה. אני מציע שנתרשם ממה שהמשלחות יאמרו לנו, ובסוף נחליט.
מאיר שטרית
לא הבנתי למה הרווק חזר. יש מקרים שבהם אנשים קנו בתים קטנים, נאמר בשנות

החמישים, על מגרש גדול. אני לא מכיר אחד שקנה בית כזה ובמשך השנים הוא לא בנה

אותו והרחיב אותו. בזמנו כשהממשלה הביאה את העולים הייתי היחיד בקבינט שהתנגד

להבאת קרוואנים, וטענתי שמה שצריכים לעשות זה לבנות בתי קבע, אפילו של 40 מ"ר

ותהיה תשתית אלמנטרית. אנשים ירחיבו את זח ויהיו להם בתים גדולים יותר. בתי קבע

נגמרו מהר יותר מהקרו ואנים. זו עובדה.

אדם שבנה בית כזה בשנות החמישים, הרחיב אותו, ולכן עליו זח לא חל. אתה מדבר

על מקרים מאוד קיצוניים שאדם מהזיק אולי מגרש בכוונה עם חירבח. זה מקרה מאוד

קיצוני ולא סביר. אז את זה תכניס בהוק? אני הושב שזה לא צודק.
ארז כהן
אני כלכלן בהתאחדות האיכרים, אבל היום לא נשלחתי לכאן לחתאחדות האיכרים כי

הנושא הזה הוא לא נושא שמעניין את התאחדות האיכרים. אני במקצועי שמאי מקרקעין.

ראיתי את הצעת החוק של מאיר שטרית והשבתי לעצמי שחברי הכנסת טוענים אם חם מאשרים

את ההצעה הזאת. אני מדבר על סעיף 49ז. באותו רגע שראיתי את זח פניתי לחבר הכנסת

שטרית, ואני שמח שהוא שוחח אתי ארוכות, אבל, לצערי, לא הצלחתי לשכנע אותו. פניתי

אל יושב-ראש הוועדה בכתב ואני שמח על זה שהזמנתי אותי להופיע בפניכם.

יסלח לי אודי ברזילי, אבל הדוגמאות שהוא נתן לפניכם הן דוגמאות שבמקרה הטוב

מטעות. לבוא ולהציג שני שכנים שאחד יש לו בית ששווה מיליון דולר ואחד שיש לו בית

שווה 100 אלף דולר, זו לא דוגמא הגיונית.
מאיר שטרית
למה לא הגי וני?
ארז כהן
אתן דוגמא למקרה הסטנדרטי שבו מטפל הסעיף הזה. המקרה הסטנדרטי שבו הסעיף הזה

מטפל הוא באותן שכונות שנמצאות ברובן במרכזי הערים, שהן שכונות שהבתים שבנויים

בהן הם בתים צמודי קרקע, בדרך כלל יחסית קטנים שנבנו לפני קום המדינה רובם, וחלקם

אולי בשנות החמישים. אלה שכונות שעברו שינוי תכנית מיתאר, ותכנית המיתאר החדשה

מתירה בהן זכויות בנייה נוספות יותר מזכויות הבנייה שהיו קיימות בתכניות הישנות.

כיום מותר במקום יחידת דיור אחת של 130-100 מ"ר, כשסדרי גודל חמגרשים נעים בין

600-500 מ"ר במרכזים הצפופים, למשל במרכז בני-ברק, שאני מכיר כאלה מקרים וברוב

המקרים 800 עד 1,200 מ"ר - תכניות המיתאר ברחובות, בראשון, בפתח-תקווה ובכל הארץ,
באות ואומרות
במקום שיש כאן יחידת דיור אחת, וילה שמישהו גר במרכז העיר, תהרסו

את הווילה הזאת ובמקום יחידת דיור אחת תקימו כאן 15-10 יחידות, ככל שמרשה תכנית

המיתאר. המצב הזה הוא מצב שצריך לעודד אותו. אני בטוח שעומד לנגד עיניכם הנושא

של מחירי הדיור. כל מי שעוסק בתחום הזה אומר, נא לצופף את הבנייה במרכזי הערים

במקום ללכת ולהפשיר קרקעות.



היו"ר אברהם רביץ;

מה תעשה הצעת החוק שלנו? איך זה יפגע בעניין?

ארז כהן;

החוק הקיים מקנה הטבה למי שבא ויש לו בית אחד בודד, יהרוס אותו ויבנה במקומו

15 דירות. הוא יקבל הטבה.
הי ו"ר אברהם רביץ
איזו הטבה?
ארז כהן
כפל שווי של הבית הקיים.
ניס ים דהן
זה הבית בלבד בלי המגרש.
ארז כהן
בלי המגרש.
אבי אלתר
זה לא חל על הריסה, רק על מכירה.
אר ז כה ן
המדובר הוא במכירה, אבל כאשר מוכרים בית שיש בו יחידת דיור אחת ומותר לבנות

15 יחידות, המכירה נעשית לצורך הריסת הקיים ובנייה במקומו. לכן בסיטואציה הזאת

אנחנו יכולים להגדיל את מצאי הדירות במדינת ישראל.
הי ו"ר אברהם רביץ
מה אנחנו מזיקים להגדלת מצאי הדירות בחקיקה הזאת?
ארז כהן
הסעיף הקיים מקנה הטבה. הוא מעודד את מי שיש לו כזה בית, בוא, אתה מקבל

פעמיים פטור, כדאי לך לעשות את הבנייה.
הי ו"ר אברהם רביץ
הוא מקבל פטור כפול משווי הדירה שלו.
ארז כהן
השווי הזה הוא לא רק שווי של הגודל של הבית אלא הוא גם שווי של איפה נמצא

הבית. הבית בלי זכויות הבנייה.

התיקון הזה שבא ומגביל את גובה הפטור, 900 אלף ש"ח במונחים דולריים שווי הבית

הקיים 133 אלף דולר. אני לא מכיר כזה בית בין אשקלון לחיפה. כפל פטור של 900 אלף

ש"ח זה 450 אלף ש"ח. 450 אלף ש"ח זה כ-133 אלף דולר. הפטור שניתן, ניתן עד

לגובה של 900 אלף ש"ח. 900 אלף ש"ה זה כפל הפטור. 900 אלף ש"ה אם זה גובה הפטור,



סימן ששווי הדירה הוא 450 אלף ש"ח.

הי ו "ר אברהם רביץ;

לא. אנחנו מחשבים את הדירה הזאת, גם אם היא שווה מיליון דולר, עד 900 אלף

ש"ח. הפטור על תוספת אחוזי הבנייה יהיה 900 אלף ש"ח. פירושו של דבר - 50% מזה,

450 אלף ש"ח.
ארז כהן
לעניין כפל הפטור אתה גורם הפחתה בהטבה לכל מי שהבית שלו שווה מעל 133 אלף

דולר.
מאיר שטרית
הוא בונה עשר קומות, אז ההטבה הזאת תמנע לו את בניית הבניין?
צבי הנדל
הוא צודק בעובדות.
אר ז כה ן
שווי הדירה הוא שווי הדירה, אבל אם שווי הדירה הוא מעל 133 אלף דולר - - -
הי ו"ר אברהם רבי ץ
ראשית, דבר אתי בשקלים, לא בדולרים. אנחנו במדינה ריבונית כבר עוד מעט 50

שנה.
חי ים אורו ן
אם שווי הדירה הוא 850 אלף ש"ח, יש לו פטור על 50 אלף ש"ח. אם שווי הדירה הוא

400 אלף ש"ח, יש לו פטור על 500 אלף ש"ח. זו כוונת המחוקק.
מאיר שטרית
יש פה ניסיון לדון בגוף החוק עצמו. זה לא מה שעומד לפנינו. את החוק אישרנו.

אנחנו אמורים לדון בסכומים בלבד. לכן כל הדיון הזה מיותר.
נ י ס י ם דה ן
אם הייתה טענה צודקת מצדם היינו צריכים לשנות את החוק. אנחנו לא באנו פה לקפח

אנשים.
הי ו"ר אברהם רביץ
זה כמו כפל פטור אלא שמגבילים את זה. העיקרון הוא כמו כפל פטור.
ארז כהן
אני חושב שההגבלה פה היא לא במקום.



היו"ר אברהם רבי ץ;

אגיד לך כשמאי מקרקעין מה יקרה: כיוון שאנחנו דוחים את תחילת חחוק ל-1998,

בשנה הזו אנחנו צפויים למכירה מסיבית של דירות מהסוג הזה כדי ליהנות מכפל הפטור.

תביא את זה בחשבון כשמאי, וזה לברכה.
צדיק צדוק
אני נציג התאחדות הקבלנים והבונים בישראל. אנחנו רצינו להביע פה מחאה לגבי

נושא של התיקונים שמתבצעים במס שבח.

התחלנו בתהליך שהיה תיקון ועוד תיקון וחשבנו שזה מספר תיקונים ונתייחס כך או

אחרת. אבל התיקון ועוד תיקון הפך להיות שיטה. לשיטה קוראים היום רפורמה. לתומי

חשבתי שזו באמת רפורמה, אבל רפורמה יש לה מטרות ברורות ויעדים ברורים. רואים את

כל ההשלכות לכל הכיוונים. פה דיברו על עשירים, עניים, פרוגרסיבי, לא פרוגרסיבי.

ראינו את התיקון 34 לחוק בנושא הפטור לדירת מגורים. אחרי שהחוק תוקן ראו שיש נושא

של גני ילדים ומוסדות דת וכו', שלא ראו את זה.

לפי דעתנו, צריכים קצת לעצור את התחליך של התיקונים הרבים האלה והאוצר יבוא

עם תכנית כללית. כי אנחנו מברכים, אנחנו בעד רפורמה אבל באמת רפורמה בחוק. כל

התיקונים שהיו כבר, אין מה לעשות. אבל תיקונים רבים שנמצאים בצנרת, ואלה ממש

תיקים שלמים מלבד הוראות ביצוע של הנחיות אגף מסו י מקרקעין שמאוד פעיל לברכה. אבל

אנחנו חושבים שצריך לכמת את ההשלכות האלה מבחינה כספית, מה ההשלכות של זה, כמה

כסף י יכנס לאוצר.

הייתי פה בדיון עם ועדת גבאי, שראיתם שיש בעיה. החוק עצמו הוא בעייתי ורוצים

לבטל אותו. י מצד שני, ועדת גבאי באה עם הצעות שיכולות לפגוע באותם אנשים שקונים

במודיעין או באלעד וכוי.

אם הייתה לנו רפורמה כללית במסוי מקרקעין, שבה רואים מה האוצר גובה באותם

סעיפים שתוקנו, מה האוצר עומד לגבות באותם תיקונים שעדיין עומדים על הפרק, זה גם

היה מקבל עליכם, למשל לקבל החלטה בנושא של מס רכוש. הדרך שבה הדברים נעשים היום -

עוד תיקון ועוד תיקון- איננה שיטתית ואיננה נכונה.

בתיקון 34 לחוק, בסעיף 49ה, יצאו בהכרזה שעוזרים לזוגות צעירים. איך עוזרים?

נותנים להם למכור פעם בחיים שתי דירות שלא יעלו על מיליון ו-200 אלף ש"ח. למה

מיליון ו-200 אלף ש"ח? למה לא יותר? חבר הכנסת שטרית, ובצדק, בא בהצעת תיקון,

כי היו פניות אליו ש-900 אלף ש"ח זה לא מספיק. כך נגזר פה מיליון ו-200 אלף ש"ח.

למה לא מיליון וחצי? אני אפילו לא רוצה להצטרף לזה כי אני חושב שזה בעייתי. לגבי

הפטור לזוג שמתחתן, מיליון ו-200 אלף ש"ח זה 355 אלף דולר. דהיינו, שתי דירות של

180 אלף דולר. אם יש לאחד מהם 200 אלף דולר או 250 אלף דולר?
מאיר שטרית
על היתרה הוא ישלם. מה הפסול בזה?
היו"ר אברהם רביץ
שוכנענו שזו הטבה.
אהוד ברזילי
באנו לעזור. לא עזרנו מספיק? אולי,



צדיק צדוק;

אני מסכים לדרך, אני חושב שהחוק צריך לעבור רפורמה, אבל לעשות את זה בשלמות

ובצורה מסודרת.
הי ו"ר אברהם רביץ
זוהי קריאה במקומה. אנחנו מברכים אותך על הקריאה הזו, אבל אני לא חושב שאנחנו

יבולים כחברי הוועדה בינתיים עד שתבוא הרפורמה הגדולה לא לתקן עיוותים שאנחנו

נתקלים בהם בדרך. כשתבוא הרפורמה אולי נחזור על כמה תיקונים.
ניסים דהן
אדוני היושב-ראש, הוא לא יכול לתכנן מהלכים כלכליים לחמש השנים הקרובות כשוהא

לא יודע כמה העסק הזה יעלה לו.
הי ו"ר אברהם רביץ
זה לא פוגע בו.
ניסים דהן
בוודאי. הוא צריך מכר לקנות קרקעות מאנשים.
צדיק צדוק
דיברתי כמהנדס, כמשפטן וכאזרח, לא קשור בכלל לקבלן.
היו"ר אברהם רביץ
אדוני, יועץ המס, בבקשה.

יצחק בקר;

אני מייצג את לשכת יועצי המס בישראל. רציתי להעיר שתי הערות קצרות.

אקדים ואומר, שלדעתנו, לא צריך בכלל להיות פטור. אבל הפטורים קיימים והם

ימשיכו להיות קיימים. אם הפטורים כבר קיימים הם חייבים להיות בצורה צודקת והוגנת

כלפי כולם,

העיוותים שאהוד ברזילי דיבר עליהם בהתחלה הם נכונים וטוב שבאים לצמצם את

העיוותים. אבל לדעתנו, גם התיקון הזה אין בו מספיק כדי לחסל את העיוות, הוא רק

מצמצם את העיוות. כדי לחסל את העיוות, לדעתנו, היה נכון לקבוע רצפה לא של 300 אלף

ש"ח אלא של 900 אלף ש"ח. כי אם אתה בא ואומר שבעל דירה יותר גדולה יכול אכן לנצל

את כל הפטור של 900 אלף ש"ח, אין סיבה לא לתת את אותה הטבה לאדם שרחמנא ליצלן קנה

את החלקה שלו בשנות ה-30 או ה-40 או ה-50. אין סיבה שהוא לא ייהנה מאותו פטור.
הי ו"ר אברהם רביץ
אבל הוא לא השקיע. הראשון השקיע ממיטב כספו. הוא השקיע במקום אחר.
יצחק בקר
באותו זמן אני מאמין שהוא השקיע עוד יותר גם כסף יחסית וגם בזיעת אפיו.

אני רוצה הערה קטנה לגבי הפהד שאנשים ימכרו חורבות ויקבלו את הפטור. הפטור

הזה צמוד למכירת דירה. חורבה לא נחשבת לדירה וממילא הפטור לא יתקיים.
אהוד ברזילי
אם יש שירותים ואמבטיה זה דירה.
יצחק בקר
נקבע בפסיקה לא פעם שבניין שלא בשימוש הוא לא דירה.
אבי אלתר
לשכת עורכי הדין מברכת על התיקון. אין אף פעם דבר מושלם אבל אם נזכור שהמטרה

של הפטור היא מתן פטור לדירת מגורים, ולא כיועצי המס, וזפטור הזה קיים בכל העולם

וצריך שיהיה גם בישראל.
אמנון רובינשטיין
הוא קיים רק לדירה אחת?
אבי אלתר
הוא קיים לדירה אחת. לא עשיתי מחקר ואני לא יכול להתחייב. הפטור קיים במדינות

רבות בעולם וצריך לשמור עליו. פטור לזכויות בנייה לא צריך להיות. האוצר מצמצם

את זה בצורה הדרגתית, יבורך. לא מכים את הכול בבת-אחת.



פטור לזכויות בנייה נוספות זה מתן פטור על עושר כלכלי מיותר. זה פטור שלא

מתאים לעקרונות של היושבים כאן, עד כמה שאני מכיר אותם.

התקרה של ה-900 אלף ש"ח וההעלאה שלה למיליון ו-200 אלף ש"ח בנושא של סעיף 49ה

זה אכן נכון, לייעל את המעבר משתי דירות לדירה אחת לזוגות שמתרחבים. שם צריך

לתקן את התקרה. כאן לא צריך לתקן את התקרה. כאן גם לא צריך את הרצפה. הרצפה של

ה-300 אלף ש"ח עוסקת במצבים היפותטיים שלא קיימים במציאות, ואפילו בשולי שבשולי

אני לא הושב שאנשים נכבדים צריכים לעסוק במצבים היפותטיים. התקרה של ה-300 אלף

ש"ח פירושה על דירה ששיוה 40 אלף דולר כפול 2. איפה קיים דבר כזה? חדר בתל-אביב

שווה מעל 300 אלף ש"ח. אני מתאר לי שדירה בפריפריה לא נמכרת ב-133 אלף דולר.

משמע, הרצפה היא לא רלבנטית לשום דוגמא שהבאת. לכן אנחנו מסכימים לגישת האוצר,

שצריך לבטל את הרצפה. היא לא מעשית, היא לא אקטואלית.

התקרה אנחנו משאירים לשיקול דעת הוועדה באיזה תחום לקבוע אותה. כל תחום יהיה

בסדר, בהתחשב בעובדה שהצמצום של הפטור משרת בעצם את המטרה של הפטור לדירת מגורים,

אנחנו סבורים שחוא מבורך.

אני רק רוצה לציין שדווקא הקוריוז ברצפה, אם תשאירו אותה, האפלייה היום יותר

גדולה. למה? קחו לדוגמא אדם שיש לו דירה של 20 אלף דולר והשאר זכויות בנייה.

מסכן, על ידו יש אחד עם 20 אלף דולר בלי זכויות בנייה. אותו אדם של ה-20 אלף דולר

עם זכויות בנייה בעצם מגיע לו פטור על 20 אלף דולר. אתם נותנים לו פטור על 70 אלף

דולר. אותו אדם שאין לו את זכויות הבנייה הנוספות, מוגבל ב-20 אלף דולר. האפלייה

ברצפה היא הרבה יותר גדולה מאשר בתקרה.

לכן אם המטרה היא פטור לדירת מגורים צריך להיצמד לדירה שיש לבן-אדם. לדעתי,

הדחייה של וקתחולה ל-1.1.98 תמריץ את המכירה והיא בהחלט אלמנט מבורך. אדם שיש לו

זכויות בנייה נוספות לא שוקל את הכפל פטור במסוי, הוא שוקל כמה דירות הוא יקבל.

לכן גם ההתנגדות הזו לא רלבנטית.

הייתי רוצה לבקש דבר אחד, לשיקול דעת הוועדה וסגן הנציב. הפסיקה של בית-המשפט

העליון צמצמה את הפטור הראשון בצורה מאוד דרסטית. יש לנו הבנה עם הנציבות שבנושא

הזה אנחנו חושבים שהיא הולכת בצורה ממלכתית ומשתפת את הגורמים היועצים בסקטור

הפרטי בצורה מאוד נבונה. יש לנו הבנה שהיום בית-המשפט העליון טעה וצמצם את הפטור

לדירה הראשונה מתחת לשווי השוק שלה. הוא קבע שיטה של שמאות שהיא מוטעית.
היו"ר אברהם רביץ
לא ממוכר מרצון לקונה מרצון?
אבי אלתר
לא. לקחו את ערך הקרקע של בנייה חדשה. נניח בנוי 100 מ"ר. כמה עולה לבנות

מ"ר - 800 דולר. מה גיל הבניין? הפחיתו מערך הבנייה את הפחת. אם הבניין עומד מעל

50 שנה, עבור הבנייה לא קיבלת שום דבר. התוצאה היא שבשוק יש לזה ערך של 100 אלף

דולר, לפי פסיקת בית-המשפט העליון זה אפס. בית-המשפט העליון טעה, וזה קורה. לשם

כך אנחנו מבקשים והסמכה של הנציב או של המנהל לקבוע בכללים את הדרך לחישוב שווי

הדירה.
נ י ס י ם דה ן
קונה מרצון למוכר מרצון.



אבי אלתר;

אמרתי, הייתה פסיקה בעליון, יש קביעה לנוסחה שמאית לא נכונה והיא מחייבת את

המשרדים היום, כי זה בית-משפט עליון.
הי ו"ר אברהם רביץ
מה עושים בנדון?
אהוד ברזילי
ד"ר אלתר צודק בהחלט. בית-המשפט העליון בעצם התערב בשמאות וקבע ששמאות

מסוימת- - -
הי ו"ר אברהם רביץ
זו לא ההתערבות הכי חמורה שלו.

אבי אלתר;

אנחנו לא מערערים על סמכותו.

היו"ר אברהם רביץ;

גם אני לא. אני רק מבקר אותו באופן הכי מכובד האפשרי.
אהוד ברזילי
-

הוא קבע ששמאות מסוימת היא השמאות הנכונה לקביעת שווי הדירה מקונה מרצון

למוכר מרצון. אנחנו מעדיפים כאנשי מקצוע מספר שמאויות, מספר שיטות, לא שיטה אחת,

אנחנו כבר בחוזר הקלנו מעט בעניין הזה ואנחנו בהחלט מתכוונים אחרי התיקון בכללים

להקל עוד יותר. אבל זו לא חקיקה של הכנסת.

היו"ר אברהם רביץ;

זו לא חקיקה ראשית, אלה כללים שאתם יכולים להוציא. אם תתנהגו טוב, לא נעשה

חקיקה.

נציג משרד השיכון, לאחר שקיבלנו את ההסתייגות שלכם שהתחולה תהיה מ-1998, אני

מבין שאין לכם מה להעיר?

מאיר דקל;

אי ן לנו מה להוסיף.

היו"ר אברהם רביץ;

מר חיימובסקי, אתה גרמת להחזרת הנושא לוועדה. התוצאה של כך עלולה לחיות

שאנחנו בכלל נוריד את הרצפח.

מר חי ימובסקי;

אם יורידו, יורידו. בישיבה שהייתה אומר חבר הכנסת פורז, דירה שווה 100 אלף

דולר, אפילו אם היא לא שווה כך, על זה יבוא הכפל. אומר נסים דהן; הפטור יהיה על

600 אלף שקל. אברהם פורז אומר: כן, זה ברור. אהוד ברזילי; מסכים לכפל.
אהוד ברזילי
יש עוד סעיפים.

ניסים דהן;

נסים דהן גם אמר שה-300 אלף ש"ח זה יותר מדי.
מר חיימובסקי
מדובר על דירות קטנות של 50 מ"ר, כשזכויות הבנייה הנוספות הן לא לבנות עוד

בית אלא אלה יכולות זכויות באותו בית. זה הנושא שיותר מדאיג. אדם שיש לו דירה של

40 מ"ר ומוכר מגרש שיש זכויות בנייה לבנות 200 מ"ר - בית אחד, לא שניים, הוא ישלם

מס.
היו"ר אברהם רביץ
לא. הוא ישלם מס על התוספת.
אהוד ברזילי
אם הוא ימכור.
מר חיימובסקי
אם היה יכול להשלים את הבית, לעשות פיקציה ולבנות אותו בעוד 60 מ"ר, הוא היה

פטור. כי אחרת, לפי שיטת האוצר, אם אדם שיש לו בית של 40 מ"ר עם זכויות בנייה

לבית אחד, כשהוא מוכר את הבית הקטן הזה הוא משלם מס על זכויות בנייה לאותו בית,

וזה אבסורד. לכן הצעתי הצעה לאוצר שיתקנו את הגדרת זכויות בנייה ויכתבו: זכויות

בנייה ליחידה נוספת או ליחידות נוספות ולא לאותו בית. הצעתי את זה לאהוד ברזילי,

אבל לא קיבל את הצעתי.

אהוד ברזילי;

יבנו דירה אחת עם 20 חדרים ואחרי כן יפצלו?
מר חיימובסקי
יש לך בית של 20 חדרים, מכרת אותו, אתה פטור.
היו"ר אברהם רביץ
אני קצת מרגיש שלא בנוח . אם לא קיימים אנשים כאלה, מה איכפת לנו שזה יהיה כן

יהיה או לא יהיה. אם קיימים אנשים כאלה, הורדנו את הצעת החוק הזה מתוך הנחה שאלה

אנשים חלשים יותר.
מאיר שטרית
לדעתי אלה מקרים קיצוניים ביותר.
נ יס י ם דהן
ברגע שיש אפשרות זה יהיה מקלט מס.
מאיר שטרית
המטרה של הצעת החוק הייתה למנוע פרצה במס שנוצלה לרעה על-ידי אנשים בעלי

יכולת. ככל שהדירה שלך יותר יקרה, קיבלת פטור יותר גדול. זח אבסורד שאין כדוגמתו.

כוונתנו פה ליצור מצב שבו הלשים "הנו מהפטור.
וזי ו "ר אברהם רביץ
אני רוצה להודות למשלחות. הועלתם לנו הרבה בתרומתכם.

אני רוצה להבין, קיימים אנשים כאלה או לא?
מאיר שטרית
לדעתי, אם זה קיים, אלה מקרים קיצוניים ביותר. אני לא מכיר דוגמאות כאלה.

אם אדם מוכר מגרש עם זכויות בנייה, למה שלא ישלם מס?
הי ו"ר אברהם רביץ
זה עומד בניגוד לפילוסופ"ת המס, אודי?
אהוד ברזילי
כן. אי-אפשר לדעת כמה נכסים בפרצה הזאת של חירבות כאלה.



ניסים דהן;

אם תבטל את הפטור של ה-300 אלף ש"ח, בכמה יגדל המס?
אהוד ברזילי
.זה מגיע עד 150 אלף ש"ח מס מתנה, עד 150 אלף ש"ח.

היו"ר אברהם רביץ;

מבחינה ציבורית, אם מותר לי להיות פופוליסט לרגע, זה נשמע כך: אנחנו מגדילים

למיליון ו-200 אלף ש"ח מעבר למה שהצענו אז. למי אנחנו נותנים את זה? לאנשים יותר

עשירים. ואילו לעניים, שהיה להם פטור של 300 אלף ש"ח, את זה הורדנו בכלל.
נ י ס י ם דהן
זה לא עניים. אלה בעלי קרקע שיש עליה מחסן והוא קורא לזה דירה. עיריית

תל-אביב מכרה 4 דונם ב-18 מיליון דולר. ה-300 אלף ש"ח יקבע אם יעשה את העסקה או

לא?
מאיר שטרית
אני רוצה להבין, מדוע חבר הכנסת פורז החזיר את החוק? איזו זכות יש לחבר כנסת

אחרי שהחוק מונח על שולחן הכנסת להחזיר אותו דרך פנייה שלו?
הי ו"ר אברהם רבי ץ
הוא פנה אלי י.



אנה שני ידר;

היה ויכוה על פרשנות של מה שמופיע, וזה היה לפני שחתהילה קריאה שנייה.

חי ים אורון;

אדוני היושב-ראש, תגדיר את המחלוקת באופן הכי מגובש.
הי ו"ר אברהם רביץ
המחלוקת היא שיש כמה מדרגות. ההצעה המקורית דיבר העל 300 אלף ש"ח, שזאת תהיה

רצפה, בין אס הדירה שהוא גר בה שווה או לא שווה. נותרה מחלוקת מה הפרשנות ל-300

אלף. האם אנהנו מדברים על 150 אלף או על 300 אלף, לאמור - 600 אלף. זו הייתה

המחלוקת בפרשנות ואז פורז ביקש ואני הצעתי לוועדה להחזיר את זה, והחזרנו את זה

הנה. אודי אומר אפס, אין רצפה, לפי שווי הדירה. הדירה שלך שווה 50 אלף שקל, תקבל

כפול - על 50 אלף שקל.
מאיר שטרית
אתה עושה פרצה שינצלו אותה לרעה.
ניסים דהן
פורז רצה שאפילו דירה שלא שווה כלום יעריכו את השווי שלה ב-300 אלף ש"ח.
מאיר שטרית
זה עי וות של החוק.
הי ו"ר אברהם רביץ
אני מציע שחבר הכנסת פורז יתמודד עם העניין במליאה ויגיש הסתייגות.
צבי הנדל
אני מציע להשאיר 300 אלף ש"ח.
מאיר שטרית
זה עיוות של החוק.
צבי הנדל
הבנתי את ההיגיון, אבל זה לא ייראה יפה.
ניסים דהן
האבסורד יהיה יותר גדול. מי שעשה אחזקה נכונה על הדירה שלו במשך ארבעים שנה

מקבל עונש. יכולת להרוס אותה ואז לקבל פטור יותר גדול. מי שלא שמר על הדירה והיא

ח ירבה מקבל 300 אלף ש"ח.
צבי הנדל
מאיר, אתה מקובל כמי שדואג לאנשים חלשים. בהבנה שטחית מה שיופיע בתקשורת,

ייצא הפוך ממה שאתה מתכוון. זאת אומרת, רק בגלל שיודעים שאתה מאיר שטרית יגידו,

לא יכול להיות שהוא מפלה את ההלשים. בעצם יצטייר שאתה "דופק" את החלשים ואתה

מעשיר את העשירים. כשאני יושב פה שעה ושמעתי את ההסברים ומי ייהנה מזה, הבנתי את



העניין ואני מסכים אתכם. אבל לא זה מה שיתקבל. בעצם הנושא חזר אלינו בגלל

הוויכוח בין ה-300 אלף ל-600 אלף שקל. אני מציע לקבל את ה-300 אלף שקל שהם פטור

ל-150 אלף שקל, אבל לא לשנות, כי זה יצלצל גרוע.
היו"ר אברהם רבי ץ
אנחנו אומרים 300 אלף שקל שהם פטור של 150 אלף שקל. את ה-900 אלף שקל אנחנו

מעלים למיליון ו-200 אלף שקל.
אנה שני ידר
אנחנו מדברים על סכום פטור כולל שזה 150 אלף ש"ח כפול שניים, ומעבר לזה יש

עוד מגבלה נוספת, שמדובר על דירות קיימות, שלא יעשו איזשהי חוכמה ויבנו פתאום

בימים הקרובים.
אה ו ד בר ז י ל י
נוסיף סעיף תחולה: תחילתו של חוק זה ביום 1.1.98.
הי ו"ר אברהם רבי ץ
אני רוצה לחזור ולשאול: האם הנוסח שלפנינו מסביר באופן חד-משמעי את "הלא יפחת

מ-300 אלף ש"ח", שהפטור יהיה 50% מ-300 אלף ש"ח? מה זה ה-300 אלף ש"ח? אפשר עדיין

להתווכח על חפרשנות פה? אני לא בטוח שזה חד-משמעי.
אנח שניידר
זה סכום הפטור חכולל לפי פסקאות (1) ו-(2).
חי ים אורו ן
קבענו פח מדרגח בעצם. אמרנו 300 אלף ש"ח גם אם שווי חדירה פחות.

אודי, אנה, אתם פה ארבעה עורכי דין, תשבו ותמצאו נוסח הכי טוב.
הי ו"ר אברהם רבי ץ
אנה, אני מבקש שתחשבו על נוסחה מאוד ברורה כי נכשלנו כבר פעם אחת.
נ י ס י ם דה ן
אני מבקש לרשום לי הסתייגות.
צבי הנדל
אני מבקש לרשום גם לי הסתייגות.
היו"ר אברהם רבי ץ
החוק עולה לקריאה שנייה ולקריאה שלישית, בהנחה שהדברים יהיו ברורים על-ידי

עורכי הדין.



4. הצעת חוק מס שבח מקרקעין (תיקון מס' 41)(תשלום המס על--ידי הקונה),התשנ"ז-1997
היו"ר אברהם רביץ
הסעיף הבא: הצעת חוק מס שבח מקרקעין (תיקון מס' 41)(תשלום המס על-ידי הקונה).

אנה שניידר;

מדובר בהצעה של חבר הכנסת מאיר שטרית, שמתייחסת לסעיף 17 לחוק מס שבח.

מוסיפים לו פסקה (ד): "נקבע בהסכם המכירה כי המס ישולם על-ידי הקונה, רשאי המנהל

לקבוע את שווי המכירה בדרך של גילום מלא; לעיין זה, 'גילום מלי - הסכום הנקוב

בהסכם המכירה, שהמוכר זכאי לקבלו במלואו, בתוספת סכום המס שהיה על המוכר לשלם על

מנת שייוותר בידו הסכום האמור, אילו לא היה הקונה לוקח על עצמו את תשלום המס".

הנוסח הזה מקובל עליכם?

היו"ר אברהם רבי ץ;

כן. אנו מאשרים את ההצעה.



5. הצעת חוק מס שבח מקרקעין (תיקון- מס' 42)(שינוי ייעוד זכות במקרקעין),

התשנ"ז-1997
היו"ר אברהם רביץ
הסעיף הבא: הצעת חוק מס שבח מקרקעין (תיקון מס' 42)(שינוי ייעוד זכות

במקרקע ין).

אנה שני ידר;

זו הצעה של חבר הכנסת קלי י נר והיא מתייחסת לסעיף 70 לחוק.
אהוד ברזילי
הצעת החוק של חבר הכנסת קלי י נר אושרה פה כבר לקריאה ראשונה והיא חוזרת. יש

מצב של תכנוני מס, שימוש לרעה בהעברות לחברה בפירוקי חברות, כאשר רושמים את זה

בחברה כמלאי ואז פותחים עלות חדשה. אישרנו את זה אלא שהייתה הערה של משרד המשפטים
ושל הלשכות שאומרת כך
במקום "בסמוך לפני מועד המכירה או מיד לאחריה" צריך לבוא

ולומר "בעת". בדיוק בנקודת הזמן. אבל זה מחייב עוד איזשהי סגירה של דבר. למה

אמרנו אחרי? כי מה עושים? - מעבירים את זה לחברה. בחברה זה רכוש קבוע, אבל אז

עושים שינוי ייעוד למלאי. יש סעיף בחוק שאומר שבשינוי ייעוד אם לא חלפו ארבע שנים

לא צריך לדווח, לא צריך שום דבר. אז הוא מחזיק את הקרקע אצלו כבר עשרים שנה,

מעביר לחברה, עושה שינוי ייעוד שבוע לפני.

לכן מה שאנחנו מבקשים במקביל זה לתקן את סעיף 5(ב) באופן שייאמר ב-5(ב) במקום

"מיום שרכש הנישום את הנכס", "מיום הרכישה". יום הרכישה מחזיר אותנו אחורה לנעלי

בעלי המניות.
אנה שנ י ידר
אתה יכול להקריא את סעיף 5(ב) כדי שנבין במה מדובר?
אהוד ברזילי
מה אומר 5(ב)? אם אתה רוצה לעשות שינוי ייעוד, אין שום בעיה. אם עברו הרבה

שנים, השינוי משמעו, תודיע לנו, רק תודיע, ובעצם תשלם את המס כשתמכור את הקרקע,

אבל תודיע. אל תעשה משחקים כאלה בלי להודיע. אם לא עברו ארבע שנים, לא צריך

להודיע. כדי לברוח מלהודיע ובאותו זמן גם להקפיץ את העלות, מה הוא עושה? הוא

מעביר את זח לחברה ואז הוא אומר אין ארבע שנים, כי מתי החברה קיבלה את זה? -

אתמול. אבל לא חשוב מתי החברה קיבלה את זה, חשוב מתי בעל המניות החזיק את זה. כי
הם מסתמכים על המילים שאומרות
"חלפו ארבע שנים מיום שרכש הנישום את הנכס".

הנישום זה החברה החדשה.
אנה שני ידר
זה מיום הרכישה.
אהוד ברזילי
חלפו ארבע שנים מיום הרכישה - - -
נ י ס י ם דה ן
אבל אתה לא תר ו ו י ח מחברת בת.
אהוד ברזילי
אני לא רוצה את זה. במקום "יום שרכש הנישום" יהיה "יום הרכישה". יום הרכישה

הוא מונח מוגדר, אבל תיכף נתקן אותו שיהיה ברור שהוא לכל דבר.
אני] שניידר
"שוכנע פקיד השומה שאדם העביר זכות במקרקעין או זכות באיגוד מקרקעין לעסקות

עם מלאי עסקי או שהפך זכות במקרקעין לזכות באיגוד מקרקעין של נכס קבוע בעסקו

למלאי עסקי, יר1ולו הוראות אלה: חלפו ארבע שנים מיום הרכישה עד יום ההעברה. יראו

את ההעברה כמכירה. לא חלפו ארבע שנים כאמור, לא יראו את ההעברה כמכירה ויראו את

שווי המלאי העסקי כמחיר ..."
אהוד ברזילי
"יראו את שווי המלאי העסקי כשוויו ביום הרכישה".

אנה שני י דר;

נצטרך אחר-כך לשבת ולנסח את זה. אבל אתה אומר שצריך לתקן גם את הגדרת יום

הרכישה?
אה וד בר ז י ל י
לא צר י ך לתקן.
אנה שני ידר
-

אם אתה אומר שיום הרכישה לא מכסה את מה שאנחנו עושים עכשיו, צריכים לתקן.

אהוד ברזילי;

כן. סעיף 37 אומר: "יום הרכישה לעניין חישוב מס שבח והמס". צריך להוריד את

המשפט "לעניין חישוב השבח והמס", ואז זה יחול על כל החוק.
הי ו"ר אברהם רביץ
אין לכם את זה בהצעה?
אהוד ברז ילי
אבל זה נגזר מזה שאנחנו עושים מיד. לא רוצים לתפוס יותר מדי.
הי ו"ר אברהם רביץ
באיזה סעיף נכניס את העניין של ההרשאה למנהל לתת הצמדה אחורה?
אנה שני ידר
זה יהיה תיקון עקיף.
אחוד ברזילי
בשבוע הבא יש לנו הצעות חוק ממשלתיות פרוצדורליות. שם זה בדיוק מתאים.
א י ו ור קרש נ ר
לא בטוח שזה יבוא. אני לא יודע מתי יהיה לנו זמן לדון בזה.

אנה שניידר;

הם לא עברו קריאה ראשונה.

היו"ר אברהם רביץ;

עזוב את הפרוצדורה, בוא נכניס את זה כאן.
אנה שני ידר
נמצא לזה מקום. זה ממילא סעיף הדש אז לא משנה איפה.
הי ו"ר אברהם רבי ץ
אף אחד לא טען עניין חדש. אני אתן לך עותק.
ערן רוזמן
מדובר על החזרים ולא בריבית אלא רק בהפרשי הצמדה ומכאן והלאה ולא

רטרואקטיבית. כלומר, אדם שכבר קיבל החזר מס, שלא נפתח את זה.
סמדר אלחנני
מי "שנדפק", "נדפק" עד הסוף.

הי ו"ר אברהם רביץ;

אישרנו את התיקון 42 לחוק מס שבח מקרקעין.
אנה שנ י ידר
זה יחיה בתוך תיקון 36. התיקונים האלה יהיו 38 ו-39.
הי ו"ר אברהם רביץ
בהחזרים איך אתם נוהגים?
סמדר אלחנני
יש צנרת?
אהוד ברזילי
יש צנרת.
סמדר אלחנני
תגדיר את הצנרת בצורה רחבת לב, בית הילל ולא בית שמאי.
ערן רוזמן
מבחינתי היה אי-צדק בהחזר נומינלי.
היו"ר אברהם רביץ
למה שנתי ים?
אה ו ד בר ז י ל י
אתה לא יודע איזו תיבת פנדורה יכולים לפתוח כאן.
הי ו"ר אברהם רביץ
יש כאלה שגמרת אתם, הסכימו, קיבלו, הלכו הביתה. יש כאלה שמתווכחים אתך.

צבי הנדל;

אם הוא היה יודע שיש רק 100, אבל הוא מפחד שיש הרבה.
אהוד ברזילי
יש מעט. אני אבדוק את המקרה הספציפי ובהתאם אליו נחליט.

הי ו"ר אברהם רביץ;

זה זאב גולן.



6. תקנות מס רכוש והרן פיצויים (תשלום פיצויים בשל נזק)(נכס חוץ ישראלי)(תיקון)
היו"ר אברהם רבי ץ
הסעיף הבא: תקנות מס רכוש וקרן פיצויים. תסביר לנו בגדול על מה זה הולך.

אהוד ברזילי;

בחוק מס רכוש יש מה שנקרא ביטוח ברשות. ביטוח ברשות נועד קודם כול למי שרוצה

לנכס חוץ ישראלי. חברות גדולות שלא יכולות לבטח מסיבות ברורות של ביטחון המדינה

בדרך כלל מבטהות אצלנו. כשהוא מזמין סחורה מבחוץ עד שמגיע לפה, היא מבוטחת במס

רכוש. החוק בעניין הזה קצת החמיר, כי הוא אמר, אני מחייב אותך על 30 יום ביטוח

למרות שבהובלה ימית היום לא צריכים 30 יום. לכן אנחנו מורידים את ח-30 יום

לשבועיים. אנחנו עושים שביטוח רשות יהיה מינימום שבועיים ולא מינימום חודש. אנחנו

מוזילים להם את אגרת הביטוח.
סמדר אלחנני
אני חושבת שאתם צריכים לתקן את דברי ההסבר, כי אתם כותבים: "בעוד שלפי הנוסח

כיום הדבר איננו אפשרי. יודגש כי התיקון משנה מהותית את עלות הביטוח ורק מאפשר את

הוזלתו כשהוא נעשה לתקופה קצרה". לפי דעתי, מה שאתם צריכים לכתוב זה שהתיקון

איננו משנה מהותית את עלות הביטוח.
אהוד בר ז י ל י
משנה מהותית. בדרך כלל הם צריכים פחות מחודש, אז אם אני מחייב אותו על חודש

ביטוח למרות שהוא לא צריך את זה, בוודאי שזה מייקר.
חיים אורון
הוא לא משנה את התעריף, הוא משנה לו את המחיר.
אהוד ברזילי
נכון.
סמדר אלח נ נ י
לכן אני חושב שהניסוח של דברי ההסבר לא כל כך ברור.
אהוד ברזילי
דברי הסבר לתקנות זה לא דבר חשוב.
הי ו"ר אברהם רביץ
אנחנו מאשרים את התקנות.
צבי הנדל
הואיל ופעם אחת התרעמתי קשות על מס רכוש, אני רוצה להביא דוגמא אחת ואני מבקש

ממך שתחסל אותה. יש מטע גודגדן וכרם יין של יישוב בשם סוסיא ליד קריית-ארבע, 40

דונם, שסובל מנזקים חוזרים ונשנים.
אהוד ברזילי
נזמין את מי שטיפל וניתן לך תשובה. תביא את המקרה ונבדוק.

היו"ר אברהם רביץ;

תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:55

קוד המקור של הנתונים