ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 28/05/1997

חוק ניירות ערך (תיקון מס' 15); חוק רשות השידור (תיקון - ביטול אגרת הטלוויזיה); שינויים בתקציב; תקנות הדיינים (אגרות)

פרוטוקול

 
נוסח לא מתוקן



פרוטקול מס' 131

מישיבת ועדת הכספים

יוס רביעי כ"א באייר התשנ"ז (28.05.1997) שעה 09:00
נכחו
תברי הוועדה
אברהם רביץ - היו"ר

בדש פיני

דהן נסים

הנדל צבי

יצחק כהן

נודלמן מיכאל

סעד א חמד

אופיר פינס-פז

מיכאל קליינר

שלום שמחון
ממלאי מקום
רפאל אלול

זאב בוים

אלכסנדר לובוצקי

מיכאל איתן

בני אלון

אלי גולדמידט

שבח וייס

יצחק וקנין

אברהם פות
מוזמנים
אריה מינטקביץ - יו"ר הרשות לניירות ערך

שמעון וייס - רשות ניירות ערך

בקלינק מאיר - רשות ניירות ערר

עו"רוט אשר - יועץ משפטי של הנהלת בתי הדין הרבניים

יעלאחי-לאה - משרד המשפטים

הראל בלינדה - משרד האוצר
מנהל הוועדה
איוור קרשנר
יועצת משפטית
אנה שניידר
יועצת כלכלית
סמדר אלחנני
קצרנית
חנה כהן



סדר היום: 1. חוק ניירות ערך (תיקון מס' 15)

2. תקנות הדיינים (אגרות)

3. שינויים בתקציב

4. חוק רשות השידור (תיקון - ביטול אגרת הטלוויזיה) (בנימין אלון)



חוק ניירות ערך (תיקון מס' 15)
היו"ר אברהם רביץ
בוקר טוב. אני מתבבד לפתוח את ישיבת הוועדה. מונחת לפנינו הצעת חוק ניירות ערך

(תיקון מס' 15) (תקופת צינון), התשנ"ז - 1997.
אריה מינטקביץ
יסודה של הצעה זו בהצעת חוק פרטית. הצעה זו חינה על דעת משרד המשפטים ומשרד

האוצר. אחד משני הנושאים בהצעה זו אינו שייר לציבור והוא: גמול לחברי הרשות, זאת

על יסוד החלטת ועדה ציבורית שהציעה לשלם גמול לחברי חוץ בגופים סטטוטוריים, שעד

היום אינם מקבלים שכר.
היו"ר אברהס רביץ
התקבל לא מבבר חוק לגבי חברי מועצות מקומיות שיקבלו תשלום לפי השתתפות

בישיבות וכדי, אך הדבר לא מבוצע בגלל חוסר תקציב.
אריה מינטקביץ
בחברות ממשלתיות לא שולם בהתחלה שכר לחברי דירקטוריונים, לאחר מספר שנים

הוועדה המליצה לשלם לחברי דירקטוריון בגופים סטטוטוריים, על פי החלטה של השרים

הנוגעים בדבר.
מאיר בקלינק
בהחלטת הוועדה בראשותו של פרופ' אברהם פרידמן, שאושרה על ידי שר האוצר, יש

טבלה מפורטת כיצד יש לשלם. על פי אותה טבלה, שהיא על דעת שר האוצר, הוכנסו

התשלומים הללו לתקציב. מדובר בכ- 100 אלף שקלים בשנה.
אריה מינטקביץ
בתקון זה אנו רוצים לעשות צדק עם חברים שעובדים בהתנדבות.
היו"ר אברהם רביץ
כיצד יתבצע התשלום בפועל ?
מאיר בקלינק
ישנה ועדה שקבעה כללים, בדומה לדירקטורים בחברות ממשלתיות. יש ארבע רמות של \

רשויות סטטוריות ובכל רמה יש מגבלה במספר הישיבות בשנה שבהן חבר יכול להשתתף.

עבור כל ישיבה מקבל החבר סכום חסויים.

חברי דירקטוריון שהם עובדי מדינה או עובדי רשויות ממשלתיות אינם זכאים לתשלום

כלשהו. מדובר ב- 10 חברים הזכאים לתשלום זה.



היו"ר אברהם רביץ.

מכיוון שאיו לאוצר התנגדות אנו מאשרים את הוספת הסעיף: "גמול לוזברי הרשות".
אריה מינטקביץ
לגבי חוק הצינון אנו מציעים מספר הגבלות
עובד רשות שמטפל בנושא מסויים, לא

ייצג אותו עניין עצמו בפני הרשות, לעולם. הגבלה שניה שקיימת בחוק הצינון הרגיל:

עובד הרשות שפרש לא ייצג אדם לפני עובד שהיה כפוף לו לפני פרישתו.

בסעיף 2 (ב) נאמר: " עובד הרשות שפרש לא ייצג אדם לפני עובד הרשות שהיה כפוף

לו ערב פרישתו, ולא יבקש ממנו להעניק לו זכות, בין לעצמו ובין לצורר עסקו, בין בהסכם

ובין כמעשה של רשות, כשהענקה מסורה לשיקול דעתו של אותו עובד; והוא, כל עוד לא

עברה שנה אחת מהיום שבו פסקו יחסי הכפיפות".
היו"ר אברהם רביץ
למה הכוונה שההענקה מסורה לשיקול דעתו של אותו עובד ?
אריה מינטקביץ
על עובד הרשות שפרש נאסר לפנות למי שהיה כפוף לו בכל דבר שקשור לשיקול דעת.
יעל אחי-לאה
לא רצינו להגדיל את ההגבלות שיוטלו על עובדי הרשות מעבר למה שקיים בחוק

הצינון הרגיל. סעיף זה מקביל להוראה בסעיף 3 ל"חוק שירות הציבור - הגבלות לאחר

פרישה".
אריה מינטקביץ
סעיף (ג) - "עובד רשות שפרש לא יקבל, במשך שלושה חודשים מיום פרישתו, זכות [או

טובת הנאה] מאדם שעמד בקשרים עם הרשות במשר השנה שעד לפני פרישתו של אותו

עובד, אלא אם כן קיבל היתר לכך מיושב ראש הרשות; יושב ראש הרשות ידווח על מתן

היתר כאמור למליאת הרשות".

יש להוריד את המילים "או טובת הנאה".

(ד) "עובד הרשות שפרש לא יהיה רשאי להיות בעל עניין בחבר בורסה מכוח החזקת

מניות, כל עוד לא עברה שנה מיום פרישתו, ולא יהיה רשאי להיות עובד של חבר בורסה

כל עוד לא עברו שלושה חודשים מיום פרישתו, אלא אם כן קיבל היתר לכר מהוועדה

למתן היתרים שהוקמה לפי סעיף 11 לחוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה),

התשכ"ט - 1969, ויחולו לענין זה הוראות סעיפים 12 ו- 13 לחוק האמור".

סעיפים 12 ו- 13 הם כדי לפנות לוועדה, בבית המשפט המחחי בירושלים, לקבלת קיצור

תקופת האיסור בפועל נראה לי שאיש לא יפנה לקבל היתר, כי מדובר רק בשלושה

חודשים.



(ה) "עובד הרשות שפרש לא יהיה רשאי לעסוק במסתר בניירות ערך, ביו על תשבונו

ובין על חשבון אתרים, בל עוד לא עברו שלושה חודשים מיום פרישתו, אלא אם כן קיבל

היתר לבך מיושב ראש הרשות; יושב ראש הרשות ידווח על מתן היתר כאמור למליאת

הרשות".

הכוונה כאן למנוע שימוש בידע שהיה לאותו עובד.

(ו) "היתרים לפי סעיף זה יינתנו אם מי שנתן את ההיתר נוכח כי אין בפעולה [בניגוד

לאמור בו] משום פגיעה בטוהר המידוח".

יש למחוק את המילים "בניגוד לאמור בו".
יעל אחי-לאה
יש לתקן את הנוסח, הכוונה במילה "פעולה" אינה ברורה מספיק.
אריה מינטקביץ
אין לנו התנגדות לניסוח אחר.

לגבי עובדי הרשות שעוסקים בתפקידי חקירה, יש קושי מיוחד שאי אפשר להתגבר

עליו בחוק והגענו למסקנה שהגופים הקיימים או הוועדה הקיימת ו/או יושב ראש הרשות

אינם יעילים לעניין זה, משום שאם נמצאים בעיצומה של חקירה ופורשים, ראוי ונכון

לקבוע עוד הגבלות על עובדי הרשות שעוסקים בתפקידי חקירה. אנו מציעים להגיש

לאישורה של ועדת הכספים תקנות לגבי המתכונת שבה ינהגו בעובדי הרשות.

סעיף 10 ב. - "הסמכה להטלת הגבלות נוספות" - "שר המשפטים, בהתייעצות עם שר

האוצר, יהיה מוסמך לקבוע בתקנות הוראות מיוחדות בדבר הגבלות לאחר פרישה שיחולו

על מי שיושב ראש הרשות הסמיכו לפי סעיפים 56 א עד 56ג, ולקבוע בתקנות אלה את

העונשים בגין הפרת הוראותיהן וכן גוף, אשר יהיה מוסמך להעניק היתרים לחריגה

מההוראות הכלליות שייקבעו בהן".
היו"ר אברהם רבי?
האם הבוונה להטיל עליהם תקופת צינון יותר ארוכה?
אריה מינטקביץ
אין ויכוח שהנורמה של שלושה חודשי צינון היא קצרה ואינה מתאימה במקרה של עו1ד

שחקר אדם חסויים, לפיכך תקופת הצינון שלו צריכה להיות אולי לנצח. לדוגמא, יש שאלה

לגבי עובד שחקר ברוקר בבנק מסוייס, אם הוא אינו רשאי לעבוד באותו בנק. על שאלות

מסוג זה לא ניתן להתגבר בחקיקה ראשית אלא באמצעות תקנות.

סעיף 3. "אחרי סעיף 53 (ג) לחוק יבוא: "53 (ג1) העובר על הוראה מהוראות סעיף \-

10א, על הוראה מהוראות התקנות לפי סעיף 10ב, או על הוראה שקיבל בהיתר שניתן לפי

הסעיף או התקנות האמורים, דינו - מאסר שישה חודשים".

זהו סעיף עונשין, אם עובד פנה ללא היתר, דינו מאסר שישה חודשים.
יעל אחי-לאה
זו הסנקציה שקבועה בחוק הצינון. בסעיף 61 (א) לחוק העונשין נקבע שיש אפשרות

להמיר תקופות מאסר קבועות בקנסות קבועיס.

אני מבקשת להציע שינוי בנוסח. במקום המילים: "על הוראה מהוראות התקנות לפי
סעיף 10ב", עדיף לכתוב
על עבירה שנקבעה בתקנות.
אריה מינטקביץ
השינוי המוצע מקובל עלי.
היו"ר אברהם רביץ
החלטה: הצעת חוק ניירות ערך (תיקון מס' 15), התשנ"ז 1997, אושרה בכפוף לתיקונים.

אני מאוד מבקש לבדוק את נושא הבחינות לקבלת רשיון יועצי השקעות. אנו מאוד

רגישים לכך שעובדים מסורים שעובדים הרבה שנים יאבדו את פרנסתם.
אריה מינטקביץ
אחוזי ההצלחה מעידים על כך שהרוב עומד בבחינות.
מאיר בקלינק
מספר המועסקים בשוק הוא כ- 3,000 איש , ניגשו לבחינות כ- 2,900. 30% מהם הם לא

בעלי ותק של שבע שנים ומבחינה סטטיסטית זה לא בא לידי ביטוי.
היו"ר אברהם רביץ
אני מבקש לעקוב אחר נושא זה, כדי לא לגרום לעובדים להיפלט ממקום עבודתם.
אריה מינטקביץ
אנו ננסה למצוא דרך כדי להקל על הנבחנים.

תקנות הדיינים (אגרות)
היו"ר אברהם רביץ
היוזמה לשינוי תעריפי האגרות בבתי הדין הרבניים היתה כדי להשוותם לאגרות

המקובלות בבתי המשפט לענייני משפחה. השוואה זו הביאה במקרים מסויימים לקפיצה

רבה בסכום האגרות המשולמות, למרות שבבתי הדין הרבניים לא מקבלים את כל הסיוע

הניתן בבתי המשפט לענייני משפחה, כמו עובדות סוציאליות וכל הסיוע המקצועי האחר

שניתן.
אשר רוט
היוזמה לשינוי האגרות הנהוגות בבתי הדין הרבניים והשוואתם לאלה הנהוגות בבתי

משפט לענייני משפחה היתה של הממונה על הכנסות המדינה במשרד האוצר.
היו"ר אברהם רביץ
במכתב ששלח עו"ד אשר רוט לשר לענייני דתות נאמר: 1. " ביום 15.1.1997 פנתה

הממונה על הבנסות המדינה במשרד האוצר גב' ציפי גל-ים אל מנהל בתי הדין הרב אליהו

בן דהן במשאלה, להתאים את אגרות בתי הדין לאלו הנהוגים בבתי משפט לענייני משפתה,

שהוקמו זה לא מבבר ואשר פורסמו בק"ת 5746 מיום י"א באייר תשנ''ו (30.04.96). ההגיון
מאחורי בקשה זו, הוא
שאין מקום לשוני באגרות באשר קיימת במידה רבה, זהות בסעד,

הנדון בשתי ערכאות אלו.

2. בעקבות זאת, הכינותי הצעה לשינו האגרות, תוך התאמתן, במידת האפשר, לאלו של

בתי המשפט לענייני משפחה.

3. ההצעה לפי הנוסח הרצ"ב, שימשה נושא לדיון ביום 25.3.97 בוועדה הבינמשרדית

לאגרות, בה נטלתי חלק ואושרה על ידי הוועדה.

כן נועדתי בהקשר לכך עם ד"ר פרץ סגל ממחלקת החקיקה של משרד המשפטים ומר

לטיף בר-טוב מנהל תחום אגרות במשרד האוצר וההצעה המצורפת היא על דעתם.

4. הוחלפה תקנה 3 (ב) לפי בקשת אנשי האוצר, בדי שההתאמה למדד תיעשה באותם

מועדים בהם מותאמות אגרות בתי המשפט.

5. ביטול תקנה 14 (א) מתבקש, לנוכח האגרה שהוטלה על תביעות מזונות בתוספת

והנהוגה כיום אף בבתי משפט לענייני משפחה.

6. הוספת תקנה 17 (א) באה ליתן לדיין אותן סמבויות, שיש לועדה לעניני אגרות שליד

בתי הדין. הדבר הוסבם בוועדה הבנימשרדית הנ"ל, בישיבה ביום 15.7.96 בהתחשב

שסמכות זו קיימת לשופט בית משפט לענייני משפחה".

מדובר כאן בתוספת גדולה מאוד לאגרות הנהוגות היום. בתי המשפט לענייני משפחה

מקבלים סיוע לוגיסטי של רשויות הרווחה, הסעד, המשפט ועוד. בדיונים על הקמת בתי

משפט לענייני משפחה, דרשתי שכל הסיוע הניתן לבתי משפט לענייני משפחה ינתן גם

בבתי הדין הרבניים, לא הצלחתי לקבוע זאת בחקיקה, אך ניתנה לי הבטחה בעל פה שכך

יהיה.

מר דוד ליבאי, שר המשפטים דאז, אמר שהוא מוכן לקבל את הדרישה להשוואת בתי

הדין לבתי המשפט לענייני משפחה אם בתי הדין הרבניים יעברו לחסות משרד המשפטים.

איני מוכן לאשר את תיקון תקנות הדיינים (אגרות), לפני שאקבל דיווח מלא של מנהל

בתי הדין שכל אותם כלים לפעולה שיש בבתי המשפט לענייני משפחה אכן קיימים גם

בבתי הדין הרבניים. רק לאחר שכל התנאים יושוו ניתן יהיה לאשר את התיקון.

אס תעשה קפיצה בפעילות בתי הדין, יהיה נכון לתקן גם את גובה האגרות.

אין לי התנגדות שההתאמה למדד תיעשה באותם מועדים בהם מותאמות אגרות בתי

המשפט.
סמדר אלחנני
הנושא נוסף לסדר היום בהתראה קצרה. יש כאן שינוי מבני עצום באגרות. יש אגרות

חריגות במו בקשה להיתר נישואין שרב הציבור הבוגר נזקק לו ובמבנה החדש לא הצלחתי

להבין מהי האגרה לבקשה להיתר נישואין. נאמר לי שזה נכלל בכל ונביעה שלא נקבעה לו

אגרה מיוחדת. אזרח פשוט לא יכול להבין ממבנה זה מה עליו לשלם.

קיימת כאן בעיה של הקשר בין השלטון לאזרח, צריכה להיות הרגשה שמבינים את

הנעשה. לכן אני מציעה שהניסוח יהיה ברור גם לאדם הפשוט.
אשר רוט
תיקון זה נועד לפשט, במקוס שיהיו 200 פריטים שיש לשלם עליהם אגרה והאזרח יהיה

צריך לחפש להיכן הוא משייך את הבקשה שלו, יש סעיף כולל שפרט ליוצאים מהכלל יש

אגרה קבועה.
היו"ר אברהם רביץ
אני רואה בתקנות אלה בירסום נוסף במעמד בתי הדין, כי אזרח שעונה- מול

האלטרנטיבות השונות אין לא בל סיבה לבחור בבתי הדין הרבניים, מה גם שהתשלום זהה.

יש לתקן תחילה את המצב בבתי הדין, כולל החזות, ושינתן להם כל הסיוע הלוגיסטי

כמו שקיים בבתי המשפט לענייני משפתה.
אשר רוט
ההחלטה צריבה להיות שהוועדה לא מאשרת את התיקון מאחר שהתנאים בבחי הדין

הרבניים לא הושוו לתנאים הקיימים בבתי המשפט לענייני משפחה.
פיני בדש
מהי ההכנסה המתקבלת מאגרות אלה ?
אשר רוט
ההכנסות מאגרות אלה לא מגיעות לבתי הדין אלא הולכות למשרד האוצר.
היו"ר אברהם רביץ
החלטה: תיקון תקנות הדיינים (אגרות) תשנ"ז - 1997 לא אושר.



שינויים בתקציב
היו"ר אברהם רביץ
מונחת לפני פנייה מספר 125 של הממונה על התקציבים באוצר לאשר על פי הצעת השר

לבטתון פנים שינויים בתקציב משרדו שלא מהתרבות בתקציב.
הראל בלי נדה
יש שתי המטות של הוצאות מותנות
האחת משכר המשולם לשוטרים המועסקים על ידי

גורמי חוץ המשלמים למשטרה, לפי תיקון לחוק שעבר לפני כמה חודשים, ניתן לשלם

באמצעות תשלומים אלה גם את הרווחה של השוטר. וכן העברת הוצאה מותנית מאבטחת

מתקנים לאבטחת מוסדות ציבור.
היו"ר אברהם רביץ
החלטה: פנייה מספר 125 לשינויים בתקציב של המשרד לבטחון פנים אושרה.

הפסקה



חוק רשות השידור (תיקון - ביטול אגרת הטלוויזיה)
היו"ר אברהם רביץ
היתה בקשה של חבר הכנסת אברהם שוחט לרוויזיה על ההחלטה שהתקבלה אתמול

בוועדת הכספים, בדבר ביטול אגרת רשות השידור, שתחול משנת 1999.

בהצבעה שהייתה אתמול נמנעתי, אך עקרונית אני נגד רוויזיה, משום שההחלטה היתה

דמוקרטית.

אני מעמיד להצבעה את הבקשה לרוויזיה.

הצבעה

בעד - 7

נגד - 9

החלטה: הבקשה לרוויזיה נדחתה. הצעת החוק של חבר הכנסת בני אלון תעלה לקריאה

ראשונה.

אני מודה לכל המשתתפים בישיבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:00

קוד המקור של הנתונים