פרוטוקול

 
הכנסת הארבע-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 130

מישיבת ועדת והכספים

יום שלישי. כי באייר התשנ"ז (27 במאי 1997). שעה 10:00
נכחו: חברי הוועדה
אברהם רביץ - היו"ר

רפאל אדרי

נסים דהן

אברהם הירשזון

צבי הנדל

אברהם יחזקאל

יצחק כהן

מיכאל נודלמן

אחמד סעד

אופיר פינס-פז

מיכאל קליינר

אברהם שוחט

שלום שמחון

סילבן שלום

מ"מ

חיים אורון

רפאל אלול

זאב בו ים

שמואל הלפרט

סופה לנדבר

יורי שטרן

מיכאל איתן

בנימין אלון

חיים דיין

המוזמנים

דורון לוי - נציב מס הכנסה

תמר לומברוזו, רונית ששתיאל

צחי שביט - נציבות מס הכנסה, משרד האוצר

טלי דולן-גדיש - מינהל הכנסות המדינה, משרד האוצר

מנחם קירשבלום, רוני המאירי, בועז איתן - לשכת יועצי המס

גיורא עמיר, איתן צחור, יוסי דולן - לשכת עורכי-הדין

זוהר שר, בועז סופר - משרד האוצר
יועצת משפטית
אנה ש ניידר
יועצת כלכלית
סמדר אלחנני
מנהל הוועדה
אייוור קרשנר
קצרנית
תמר שפנייר
סדר היום
1) הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (תיקון מסי 115), תשנ"ז-1997.

2) שיעבוד מניות של התעשייה האווירית לישראל בע"מ בחברות בת.

3) הצעת חוק רשות השידור (תיקון - ביטול אגרת הטלוויזיה), התשנ"ז-1996,

מאת חה"כ בנימין אלון.

4) תקנות מס הכנסה (שווי השימוש ברכב) (תיקון), התשנ"ז-1997.



הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (תיקון מסי 115). התשנ"ז-1997
היו"ר אברהם רביץ
אני פותח את הישיבה. לפנינו הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (תיקון מסי

115), שעלינו להכין אותה לקריאה שנייה ושלישית. אדוני הנציב, תסביר בבקשה את

הצעת החוק.

איתן צחור;

דורון לוי, יש החושדים בך לגבי ה-115 וה-113. אולי תסביר?
דורון לוי
זה היה תיקון מס' 113, הוא עלה לקריאה ראשונה ונפל. הגשנו אותו שוב והוא

עבר בקריאה ראשונה, ועכשיו זה נקרא תיקון 115. זו אותה הצעה בדיוק.

הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מסי 115 )עיקרה טיפול בסוגייה של הליכי

שומה. חלק ניכר מהצעת החוק הוא פישוט של הליכים שקיימים היום בפקודת מס הכנסה,
כחלק מהמדיניות שלנו שבאה ואומרת
מי שבסדר עם מס הכנסה צריך להיות בסדר איתו,

ומי שלא בסדר עם מס הכנסה צריך להכביד עליו את העול. ברשותכם אסקור את הסעיפים

שאנחנו מציעים לתקן ואז נראה בדיוק במה מדובר.

הסעיף הראשון שבו מדובר הוא סעיף 145 לפקודת מס הכנסה. זה סעיף שדן

בסמכויותיו של פקיד השומה לטפל בדו"ח שהגיש לו הנישום. בסעיף הזה אנחנו מציעים

לתקן שתי נקודות - הנקודה הראשונה היא פרק הזמן שבו פקיד השומה רשאי לטפל

בדו"ח שהוגש לו על-ידי הנישום. כפי שמצויין היום בחוק, פרק חזמן שבו רשאי פקיד

השומה לטפל בדו"ח מבחינת מה שנקרא טיפול ראשוני הוא ארבע שנים מתום שנת המס

שבה הוגש הדו"ח. לדוגמא, דו"ח לשנת המס 96' פקיד השומה מקבל בדרך כלל במהלך

שנת המס 97' - אנחנו מונים על פי סעיף 145 ארבע שנים מתום שנת המס שבה הוגש

הדו"ח, דהיינו השנים 98', 99', 2000 ו-2001. זאת אומרת, דו"ח לשנת חמס 96'

שמוגש בשנת המס 97', פקיד השומה מטפל בו טיפול ראשוני עד 31 בדצמבר 2001.
היו"ר אברהם רביץ
מה זה נקרא לטפל?

דורון לוי;

לטפל זה אומר - מאשר או לא מאשר. אם הוא מאשר, זה הופך להיות סופי. אם

הוא לא מאשר, הוא צריך להוציא שומה לפי מיטב שפיטה. בשלב הזה יש גם הליך של

הסכם, שבו הצדדים מסכימים ביניהם על שומה. אבל בעיקרון פרק הזמן נכון להיום

הוא ארבע שנים מתום שנת המס שבה הוגש הדו"ח. ההצעה שלנו היא לצמצם את פרק הזמן

לשלוש שנים במקום ארבע שנים. אנו סבורים שארבע שנים מתום שנת המס הוא פרק זמן

ארוך מאוד.

היו"ר אברהם רביץ;

על מי אתם לוחצים בזה שאתם מצמצמים את הזמן?

דורון לוי;

על עצמנו, לא על הנישומים.
אופיר פינס-פז
אם אתם מקצרים לשלוש שנים, אז למוז לא לשנתיים? גם שנתיים זה הרבה זמן.
היו"ר אברהם רביץ
בוא נתחיל עם שלוש,
אופיר פינס-פז
הרי התקופה הזאת היא יותר טווח ביטחון כי בפועל בדרך כלל זה לוקח פחות

זמן.

דורון לוי;

חה"כ פינס, אתה טועה. מבחינת כמות הדו"חות שקיימים אצלנו במערכת, אם

היינו מקבלים החלטה שכל דו"ח כזה חייב לעבור בדיקה, היינו צריכים כשבע שנים.

פעם היתה תקופה שהטיפול הראשוני בדו"ח היה חמש שנים ולא ארבע שנים.
צבי הנדל
מה שחה"כ פינס אומר זה נכון - בפועל רוב הנישומים מקבלים את האישור לדו"ח

תוך הרבה פחות מארבע שנים.
דורון לוי
זה לא נכון. לכן גם הירידה מארבע שנים לשלוש שנים היא ירידה מאוד

משמעותית.

שתי הנקודות הבאות מצוינות בסעיף קטן 1(2), והן עדיין מתייחסות לסעיף

145 לפקודה. נקודה ראשונה - כפי שאמרתי, פקיד השומה רשאי בשלב הזה לעשות אחד
משלושה דברים
אחד, לאשר את השומה. שניים, כשהוא לא מסכים לה - להוציא שומה

לפי מיטב שפיטה. שלוש, להגיע להסכם. שאלת ההגעה להסכם לא מגובשת בחקיקה. יש בה

הסכם רק בשלב שני ולא בשלב ראשון, למרות שאנחנו מגיעים להסכמים - והרבה מאוד

הסכמים - גם בשלב ראשון, ואנחנו סבורים שבמסגרת זאת ראוי גם שהחקיקה תיתן לכך

ביטוי.
היו"ר אברהם רביץ
איך אתם פועלים היום? אתם אומרים שההסכם הוא בעצם מיטב השפיטה. למרות שזה

לא מבטא את כל האמת, אתם משתמשים בכלי הזה.
דורון לוי
נכון. לכן אנחנו באים ואומרים: נגבש סמכות שתהיה קיימת וברורה בהוק, לאו

דווקא מתוך התייחסות לזה כשומה לפי מיטב שפיטה, אלא אנו קובעים שפקיד השומה

אפשר ויכול שיגיע להסכם הן בשלב הראשון והן בשלב השני. מדובר בעיגון בהקיקה של

משהו שנעשה בפועל.
היו"ר אברהם רביץ
אבל אפשר לתקוף את המסקנה הזאת. זאת אומרת, אם אתה מאשר את זה לפי מיטב

השפיטה, זה מהלך אחד שבו עושה סוף לסיפור. אם אתה עושה הסכם, השאלה אם--



אנה שניידר;

ההבדל הוא בזכות הערעור. אם מדובר על שומה לפי מיטב שפיטה, הנישום יכול

לערער על זה. על הסכם, מהותית קשה לערער, כי אם הסכמתי לשומה, מה אני רוצה

עכשיו?
מנחם קירשבלום
היום יש השגה על הסכם בשלב אי. אם זה יעוגן עכשיו בחקיקה, כבר לא תהיה

השגה על הסכמה.
היו"ר אברהם רביץ
השאלה היא: בכך שאנחנו מעגנים בחוק את עניין ההסכם, האם עדיין תחיה

אפשרות של ערעור כפי שהיא קיימת היום? או שאם נאשר את הצעת החוק, כבר לא תהיה

אפשרות של ערעור?
דורון לוי
אני בדעה שמדובר בעיגון בחקיקה של מצב שקיים היום.
אנה שנ י ידר
אז אפשר לערער על הסכם?
דורון לוי
אני בדעה שאי אפשר לערער על הסכם בשום שלב,
מנחם קירשבלום
המצב נכון להיום הוא, שעל הסכם בשלב אי ניתן לערער.
אנה שנ י ידר
מה יהיו הנימוקים?
מנחם קירשבלום
יש הרבה מצבים שנישומים מגיעים להסכם מתוך לחץ של פקיד השומה, ולאחר מכן

הם מתייעצים ותוך שלושים יום מגיעים למסקנה שהם עשו טעות ואז מגישים השגה על

אותה החלטה שניתנה כאילו בהסכם.
דורון לוי
זה לא כך. אם אתה מתנה הסכם בכך שאותו הסכם ייכנס לתוקף תוך שלושים ימים,

זה עניין אחד. יש שאלי; אחרת והיא סמכות הנציב לפתוח שומה כמו לפתוח הסכם, שזה

עניין אחר. אבל אין מצב שבו לכאורה אפשר לפרש הסכם כהסכם שניתן לפתיחה ושהיום

ברגע שמעגנים את זה בחקיקה, ההסכם לא ניתן לפתיחה.
מנחם קירשבלום
נכון להיום, ההוראות המקצועיות של מס הכנסה אומרות שכן ניתן לרשום השגה

על ההסכם בשלב א'.
דורון לוי
אני מסביר לך שזה נובע מתוך זה שבהסכם נאמר שאתה יכול תוך שלושים יום

לחזור בך.



גיורא עמיר;

כתוב שההסכם ייכנס לתוקפו רק אם פקיד השומה יאשר אותו, אבל באמת הפסיקה

אומרת שמותר להגיש השגה על שומה בהסכם. עובדה שקורה שנישום חתם על הסבם בתנאים

של - אני לא רוצה לומר של עושק, אבל בתנאי לחץ--
דורון לוי
גם בשלב שני יכול להיות אותו הדבר.

גיורא עמיר;

אז יכול להיות שהוא יבוא ויבקש לבטל את ההסכם. אבל עכשיו אנחנו בשלב

השגה, דורון לוי. אתם חייבים לרשום השגה גם על שומה בהסכם. לכל היותר תגידו

לו: 'אנחנו נוציא לך צו '.
דורון לוי
נכון.
גיורא עמיר
יפה מאוד.
היו"ר אברהם רביץ
אכן ראוי שכל מעשה שנעשה יהיה מעוגן בחקיקה, אבל לא היינו רוצים שבדרך

אגב - אלא אם נאמר זאת במפורש, אבל אנחנו לא אומרים את זה - נשנה את המצב

הקיים.

גיורא עמיר;

אני מדבר כנציג לשכת עורכי הדין. אין שום מקום שאומר שעל שומה בהסכם אי

אפשר להגיש השגה.

דורון לוי;

מה זה רלוונטי לעניין הזה?

אנה שני ידר;

זה לא רלוונטי לסעיף 145.
היו"ר אברהם רביץ
אני שואל אותך, מר גיורא עמיר, האם על-ידי כך שאנהנו מעגנים את המהלך הזה

בחקיקה כפי שמוצע כאן, לדעתך זה מרע את המצב של אפשרות הגשת ההשגה?

גיורא עמיר;

הסעיף שבו אנחנו מדברים איננו משנה את המצב.

היו"ר אברהם רביץ;

יפה, תודה, בוא נלך הלאה.

יוסי דולן;

השאלה אם לא כדאי לאפשר בשלב הזה השגה, כי זח בשלב ראשוני. הרי אם יש

הסכם והוא סופי, אתה מאבד הליך מסויים. יכול להיות שאתה נכנסת לתוך החסכם הזה

אבל אתה בעצם מאבד הליך של השגה. השאלה אם לא כדאי, למרות ההסכם - אני מודע

לבעייתיות שמדובר בהסכם וכך למעשה צריך להפר אותו - לאפשר הליך של השגה.
דורון- לוי
אני אומר לכם דבר אחד בצורה מאוד פשוטה - אני כראש המערכת סבור שדרך

פעולתה של המערכת ראוי שתהיה מגובה בהק יקה. אם אתם סבורים שלא, לי אין בעיה

שזה לא יהיה.
גי וירא עמיר
זה לא הנושא.
יוסי דולן
אתה נותן ביטוי למצב שהוא נכון להיום.
גיורא עמיר
סעיף 150 אומר: "היה אדם חולק על השומה, רשאי הוא לבקש מאת פקיד השומה,

בהודעת השגה". הוא חולק על שומה, הוא אומר: חתמתי על הסכם בטעות, בעושק.
היו"ר אברהם רביץ
אבל הסכם זה לא שומה.
גיורא עמיר
הסכם זה שומה, בעקבות ההסכם מוציאים שומה. אס אדם מקבל שומה בעקבות הסכם

והוא חולק עליה, הוא יכול להגיש השגה.
היו"ר אברהם רביץ
אבל אם אדם מגיע להסכם כאילו מרצונו--
גיורא עמיר
אדוני, היום כשבאים לחתום על הסכם, הנישום או היועץ שלו אומר: יתראה כמה

זה יעלה לי '. הרי לא דנים בשומה של שנה אחת. ב-1997 דנים בשומות של 92', 93'

ו-94'. אומר הנישום: 'בסדר, אני אחתום על תוספת הכנסה של 50 אלף שקל. כמה זה

יעלה לי?'. המפקח הולך למחשב, עושה לו חישוב. אחר כך כשמגיעה השומה מתברר שלא

הביאו בחשבון ריבית והפרשי הצמדה, וה-50 אלף צמחו להרבה יותר. אומר הנישום:

'לא לזה התכוונתי להסכים'. פקיד השומה לא יסכים, אבל מבחינת סעיף 150 הנישום

רשאי להגיש השגה.
היו"ר אברהם רביץ
והוא יהיה רשאי גם לאחר החקיקה הזאת.
גיורא עמיר
בההלט, זה לא משנה.
איתן צהור
רק הערה לניסוח. מה שנאמר פה הוא: "שומה לפי פיסקת משנה זו יכול שתיעשה

לאחר הסכם עם הנישום". המילה "יכול שתיעשה" מפריעה לנו מבחינת--
היו"ר אברהם רביץ
הברים, אנהנו עדיין לא בניסוח המשפטי. אנה שניידר נמצאת כאן, ואהר כך

נעבור על הסעיפים. כשנשב על הסעיפים, תעירו את ההערות לניסורו. דורון לוי,

בבקשה.



שלום שמחון;

אני רק רוצה לאזן משהו. עלה פה העניין של תוספת הכנסה בסך 50 אלף. זה

תנאי שוק? ככה זח עובד? באופן עקרוני יכול להיות מצב שמישהו אכן מרוויח והוא

צריך להסכים לזה שהוא הרוויח? זה לא משהו שהוא מוכח?
אנה שני ידר
הוא צריך להסכים לסכום.
צבי הנדל
פקיד השומה ואמר לו: 'אני לא מקבל את הדו"ח שלך. אתה רוצה שאני אבוא

ו"אנער" אותך או שאתה מסכים שנכתוב פה שהרווחת עוד 50 אלף שקלי. הוא אומר:

'אני מסכים'. זה נקרא משא ומתן.
שלום שמחון
הוא יגיד שהוא מסכים גם אם הוא לא הרוויח 50 אלף שקל?
אנה שנ י ידר
כן, במקום להתדיין בבית משפט.
גיורא עמיר
השיטה שלנו היא שהדין וחשבון הוא שומה עצמית. כאשר הנישום עורך את הדו"ח,

הוא פקיד שומה של עצמו - הוא קובע את הכנסתו, הוא מוריד ממנה את ההוצאות שהוא

חושב שהן י מותרות והוא קובע את הכנסתו החייבת. פקיד השומה חולק, מסיבות כאלה

ואחרות, על השומה העצמית. כך כתוב בחוק, בפקודה. סעיף 131 אומר: דין וחשבון

הוא שומה עצמית של הנישום.
שלום שמחון
אבל יש פה משהו מעוות מבחינה עקרונית. אם אתה נותן לי את הזכות לעשות

שומה עצמית, אתה צריך להניח מראש שאתה מקבל את העניין. אם אתה מניח שאתה לא

מקבל את העניין, זה אומר שאתה מניח מראש שהאזרח הוא שקרן. יש פה עניין שמתחיל

עקום; אם הוא היה מתחיל ישר ונניח שהייתי נתפס, אז היית "מכניס" לי מה שצריך.

אבל אם אתח מראש בונה את העניין כך שיש בו עיוות שהוא בלתי מתקבל על הדעת -

שכולם שקרנים, רק פקידי השומה הם השומרים על היושר - אני חושב שיש פה בעיה.
דורון לוי
זה פשוט לא נכון.
גיורא עמיר
אני צריך להגן על הנציבות? בשמחה. חה"כ שמחון, זה באמת לא כך, כי בדין

וחשבון יש גם חלק אינפורמטיבי שבו שואלים אותך: על מה מבוסס הדין וחשבון שלך?

אם הוא מבוסס על הנהלת חשבונות שלא נפסלה, פקיד השומה יכבד את השומה העצמית.
היו"ר אברהם רביץ
דורון לוי, תמשיך בבקשה.
דורון לוי
הנקודה השלישית, עדיין לסעיף 145, מתייחסת להיקף הסמכות של פקיד השומה

מבחינת לוח זמנים. אמרנו שהסמכות של פקיד השומה היא לטפל בדו"ח במשך ארבע

שנים, ואנחנו מציעים עכשיו לצמצם את זה לשלוש שנים.
היו"ר אברהם רביץ
מה קורה אם הוא לא סיים לטפל בדו"ח במשך התקופה הזאת? אז יש התיישנות

ורואים את הדו"ח כסופי?

דורון לוי;

כן. ניתנו פסקי דין סותרים על-ידי שני בתי משפט מחוזיים, אחד בנצרת ואחד

בתל-אביב, לגבי השאלה האם מדובר בהגבלת פרק הזמן שפקיד השומה מטפל בדו"ח רק

כאשר השומה מציינת רווחים או גם כאשר השומה מציינת הפסדים. כשהיא מציינת

רווהים, זה ברור. אבל כאשר הנישום מגיש דו"ח שיש בו הפסדים, האם גם אז מוגבל

פקיד השומה בפרק הזמן שהוא יטפל בדו"ח?
היו"ר אברהם רביץ
במקרה כזה הנישום יותר מעוניין שיטפלו בדו"ח שלו במהירות.
דורון לוי
הנישום מעוניין שיטפלו בדו"ח מהר, ופקיד השומה לכאורה לא צריך להיות

מעוניין בזה שהרי הטיפול בדו"ח לא יביא לו כסף. אגף מס הכנסה זכה במקרה הראשון

בנצרת - דהיינו שפרק הזמן הוא לא מוגבל, והפסיד בפעם השנייה בתל-אביב - דהיינו

שפרק הזמן מוגבל. אני דאגתי להוציא הנחיות למשרדים שאנחנו מאמצים את פסק הדין

שניתן בתל-אביב, כלומר שפרק הזמן שפקידי המס יוכלו לטפל בדו"ח עם שומת הפסדים

יהיה זהה לפרק הזמן של שומת רווחים. אנחנו מציעים גם לגבש את זה בחקיקה; אני

סבור שראוי שהנישום ידע את מצבו, בין אם הוא הרוויח ובין אם הוא הפסיד. לכן

אנחנו מציעים להכניס את העניין הזה לחקיקה - שגם אם מדובר בדו"ח עם הפסדים,

פקיד השומה יצטרך לגמור את הטיפול בו תוך מקסימום שלוש שנים.
היו"ר אברהם רביץ
זה הוגן. גם היום פרק הזמן שווה?
דורון לוי
אנחנו הפכנו את זה לשווה מכוח הנחיה מקצועית שלנו. לצערי תיק אחד כזה

מתנהל בבית המשפט העליון, אני מקווה שההנחיות שלנו מצד אחד והחקיקה מצד שני

יפתרו את הבעיה. בעיקרון הוצאתי הנחיה למשרדים אצלנו לפעול, הן בשומת רווחים

והן בשומת הפסדים, באותם פרקי זמן.
י וסי דולן
יש לי פה הערה אחת. בתיקון הכנסתם גם את נושא המס. כתבתם שאפשר לשום את

ההוצאות, את הניכויים - וזה נותן ביטוי להפסדים - וגם את המס שהנישום חייב.

אני חושב שזח הוכנס בטעות כי הכוונה שלכם היתה להכנסות ולהוצאות, אבל לא לקבוע

בשומה את המס. המס הוא נתון קבוע.
דורון לוי
המס הוא בעצם נגזרת אוטומטית של השומה. נבדוק את זה.
מנחם קירשבלום
סליחה, המס הוא לא נגזרת אוטומטית משום שפקידי השומה--



היו"ר אברהם רביץ;

חברים, את הדיון נקיים אחר כך. היתה הערה, דורון לוי רשם אותה לעצמו. זה

לא דבר מהותי, אולי הכניסו פה דבר מיותר.
מנחם קירשבלום
זה מאוד מהותי.
שלום שמחון
זה מהותי וזה מעיד על התפיסה שהצגתי קודם. אם זה חוק, זה חוק. אבל אם זו

מסחרה, אז זו מסחרה.
גיורא עמיר
איזה רעיון!
דורון לוי
אלו ההצעות שלנו לגבי סעיף 145.
היו"ר אברהם רביץ
האס יש הערות?
גיורא עמיר
לעניין המס, נדמה לי שהעתיקו פה נוסח ארכאי כי כתוב שפקיד השומה יקבע את

המס. פקיד השומה לא קובע את המס, המס הוא תוצאה של השומה. אבל יש פה בעיה -

האם הביאו בחשבון לצורך קביעת המס את כל הפטורים ואת כל ההנחות שמתבקשות? אני

הושב שליועצי המס יש בעניין הזה השגה.
היו"ר אברהם רביץ
דורון לוי, אני מבין שאין לך בעיה להוציא את המילים "ואת המס שהוא חייב

בו".
דורון לוי
כן, אם יסבירו לי מה הבעיה.
מנחם קירשבלום
מה שקורה היום מבחינת הסכמים עם משרדי השומה הוא שמגיעים להסכם לגבי גובה

ההכנסות. פקיד השומה, כשמו כן הוא, צריך לשום את ההכנסות של הנישום. בפועל יש

נישומים שלא כל כך יודעים כמה תעלה להם אותה שומה ואז הם מבקשים מפקיד השומה

שיעשה להם חישוב כמה זה יוצא. פקיד השומה עושה את החשבון ומנדב אינפורמציה:

בגין השומה הזאת תצטרך לשלם כך וכך מס, כאשר המחשב מבצע את החישוב הזה. לאחר

מכן אותו אדם שהגיע להסכם עם פקיד השומה ו י ודע גם מה סכום המס שאמור לצאת

כתוצאה מההסכם, מצא קבלה שחלק מהמס בעצם שולם ונכנס לתיק אחר או שחלק מהמס הזה

שולם באמצעות ניכוי במקור, או שיש לו זיכוי שמגיע לו או אולי הוא קיבל פטור

ממס לאחר מעשה והוא בעצם לא יהיה חייב במס. בעקבות דברים כאלה, פקיד השומה

פתאום מרגיש את עצמו מרומה, כי הוא הרגיש כאילו הוא הולך לקחת מאותו נישום

סכום מסויים; הוא הפך להיות מעין גובה - הוא מסתכל כמה כסף הסכים הנישום לתת

לו.

מה שמנסים לעשות בסעיף 145 הנוכחי - מצד אחד צימצמו את זה מארבע שנים

לשלוש שנים, מצד שני באותה נשימה אמרו שפקיד השומה ישום לא רק את ההכנסה אלא



גם את המס; לא החוק יקבע את המס שאותו נישום צריך לשלם אלא פקיד השומה. מה

שעושים היום כדי לעקוף את הדברים האלה - כותבים בהסכם שלא מוכנים לקבל כל מיני

מסמכים לאחר ההסכם. התוספת שמופיעה כאן: "לקבוע ,,. את סכום הכנסתו של אדם, את

הניכויים, הקיזוזים והפטורים המותרים ממנה על פי כל דין" היא למעשה עקיפה של

החוק. הרי החוק הסדיר את הדברים האלה. בא סעיף 121 וקובע בדיוק כמה מס צריך

לשלם, בא סעיף 47 וקובע כמה ניכויים מגיעים, בא סעיף 9 וקובע אלו פטורים

מגיעים. פקיד השומה רוצה סמכויות כדי שהוא ישלוט בדברים האלה, הוא יקבע לכל

אחד כמה מס הוא ישלם, אלו ניכויים יותרו לו. זה מנוגד לחוק. ראשית, אני רואה

בזה עושק. שנית, זה יוצר בהכרח עיוות ואפליה בין נישום לנישום, כי לגבי נישום

אחד ימשיכו לעבוד בהתאם לחוק; הנישום השני, שפקיד השומה קבע לו כמה מס הוא

צריך לשלם, ייאלץ לשלם את המס שפקיד השומה קבע לו. ככלל, השומה שהיא דבר לא

מדוייק - הערכה - ניתן להעריך באמצעותה הכנסות. פקיד השומה חושד שההכנסות

המדווחות אינן נכונות והוא מעריך אותן בשלב מסויים. המס, הניכויים, הקיזוזים

וכן הלאה הם דברים מאוד מדוייקים, החוק הסדיר אותם יפה מאוד ואין מקום לתת

לפקיד השומה סמכות מנוגדת לחוק כדי לקבוע אותם.
איתן צחור
אני רוצה לומר שני דברים קטנים. דבר אחד לא נמצא בחוק אבל אני מופיע פה

היום מטעם לה"ב. נמסר לי במוסדות שלנו שכתוצאה מהתיקון הזה עלול להתרחש ביטול

של מה שנקרא היום 01. היום נציבות מס הכנסה מאשרת לאחוז מסויים מהאוכלוסייה את

הדו"חות ללא בדיקה, כסממן של אמון בנישום.
גיורא עמיר
סעיף 451(א) אומר שפקיד השומה יכול לאשר את השומה העצמית. זה נקרא 01. אז

לא נוגעים יותר בדו"ח.
דורון לוי
איפה זה כתוב בחוק?
איתן צחור
זה לא כתוב, אבל זה קיים בפועל.
חיים אורון
סעיף 145 הוא מקור הסמכות לזה.
איתן צחור
בפועל הנציב עושה פה שיקול דעת, וזה שיקול דעת בלבד. דרך אגב, הוחל בזה

לפני לא יותר מאשר עשר שנים. בעבר זה לא היה. המהלך הזה הוא מהלך חיובי,

והשמועה היום אומרת שכתוצאה מצמצום התקופה מארבע שנים לשלוש שנים יבוטל כל

הנושא של ה-01.
גיורא עמיר
יש לנו חשש שזה יבוטל.
איתן צחור
אם הנציב יחליט לבטל את כל המהלך של 01 - זכותו, אבל איננו רוצים שזה

יקרה כתוצאה מהקטנת התקופה מארבע לשלוש שנים.
היו"ר אברהם רביץ
ההנחה שלי היא, שעצם העובדה שאנחנו מקטינים את תקופת הבדיקה תגביר אצל

הנציב את המגמה להגדיל את מספר הדו"חות שמאושרים ללא בדיקה כדי להקל על המערכת

שלו. זאת הסברה הפשוטה.
דורון לוי
עם כל הכבוד, אנחנו נמצאים פה בבית המחוקקים.זו שאלה של מינהל מס ולא

זכויות מוקנות בחקיקה, אני לא מבין מה זה קשור לעניין הזה.
איתן צחור
אנחנו לא רוצים שחהקטנה לשלוש שנים תהפוך לסיבה לבטל את ה-01.

דורון לוי;

אתה רוצה שזה יישאר ארבע שנים? אז תגיד שלשכת עורכי-הדין בעד שהתקופה

תהיה ארבע שנים.

גיורא עמיר;

הוא לא מדבר בשם לשכת עורכי-הדין אלא בשם לה"ב.
דורון לוי
אז שיגיד שלה"ב בעד שהתקופה תישאר ארבע שנים.
היו"ר אברהם רביץ
איתן צחור, ההערה שלך נרשמה, היא נמצאת בפרוטוקול והיא תהיה חלק

מההיסטוריה של דברי הכנסת.
דורון לוי
כאשר שאל חה"כ אופיר פינס על פרק הזמן שמטפלים בדו"ח, פרק הזמן הממוצע

שמטפלים בדו"ח הוא שבע שנים בערך - מבחינת היכולת של המערכת, היקף כוה האדם

שקיים בה וכן הלאה. מכיוון שעל פי דין פרקי הזמן קצרים יותר, אנחנו צריכים

לבצע בדיקה ראשונית של הדו"חות לצורך סינון באלו דו"חות כדאי לנו לטפל ובאלו

דו"חות לא כדאי לנו לטפל. בשלב כלשהו לפני כמה שנים באו ואמרו: מכיוון שממילא

אתה לא יכול לטפל בכל הדו"חות תוך ארבע שנים, תן איתות לציבור שיש דו"חות

מסויימים שאתה מאשר אותם במהלך אוטומטי. עם השנים נוצר מצב ש-20% הדו"חות

אנחנו מאשרים במהלך אוטומטי. יש לזה יתרונות ויש לזה הרבה חסרונות. אתן לכם

דוגמא של שני חסרונות - נהג מונית מדווח לי על 70 אלף שקלים לשנה וחברו מדווח

על 40 אלף שקלים. בשנה שלאחר מכן, זה שדיווח על 70 אלף ממשיך לדווח על 70 אלף,

זה שדיווח על 40 אלף מדווח כבר על 50 אלף. מכיוון שלא מדובר בבדיקות לעומק,
אומרים
בואו נראה מה קרה משנה לשנה. זה שדיווח על 70 ומדווח שוב על 70 אלף,

לא יאשרו לו את הדו"ח אוטומטית; יגידו לו: אתה לא צמחת בהכנסות. זה שדיווח על

40 אלף ויעלה ל-50 אלף, יאשרו לו את הדו"ח אוטומטית. יגידו לו: יש לך גידול של

25%, זה גידול מאוד יפה. זאת אומרת, יש עיוות בגישה הזאת. כשפקיד השומה מגיע

לעניין הוא פונה הרבה פעמים לנציב ומבקש שיפעיל את סמכותו לפי סעיף 147,

ולמרות שהדו"ח אושר כדו"ח סופי הוא יפתח את השומה. זה מהלך שהוא הכי גרוע

שיכול להיות. אתה נותן איתות לנישום שהכל בסדר ואחר כך אתה פותח את השומה מתוך

סמכות הנציב.

קרה גם עוד דבר - אנחנו נמצאים במערכת שעובדת ומשקיעה זמן. כדי שתאשר

דו"ח כזה, אתה לא יכול על פניו לאשר, אתה צריך לבצע בדיקה מסויימת. עכשיו



תחשבו שרבע זמן של המערכת אני משקיע בבדיקה של דו"חות שאני יודע שיתנו לי אפס

תוצאת מס, מכיוון שההנחה היא שאני משקיע את הזמן הזה כדי להודיע לאנשים שהדו"ח

שלהם בסדר. תראו איזה עיוות קיים - רבע מזמן המפקחים שלי אני משקיע כדי שבסוף

הם יתנו לי אפס תוצאת מס. במקום כל השטויות האלה, אני אשקיע את הזמן בבדיקה

אמיתית של דו"חות, אני אקצר את פרק ובזה נגמר העניין. אין דבר כזה במקום אחר

בעולם, אין דבר כזה בארצות-הברית שלפקיד השומה יש שלוש שנים אבל הוא גם מיד

יכול להוציא לנישומים הודעה שהדו"ח שלהם מאושר. הוא שורף זמן במערכת על

שטויות.

שנית, יהיו דו"חות כאלה שיאושרו כ-01, אבל אינני חושב שכמו שפעלנו בעבר

אנחנו נצטרך לקבוע מפתח ש-20% מהדו"חות יאושרו. אין לזה שום סיבה. אני מקצר את

הזמן, יבוא הנישום, הוא יודע שהוא מגיש דו"ח, הוא יודע שהפעם תוך שלוש שנים

ולא תוך ארבע שנים הדו"ח הזה יכול להיות מטופל. אם פקיד השומה לא טיפל בו,

הדו"ח הזה הופך להיות סופי. לא רק זה, אלא שבהמשך הסעיפים אתם תראו שאני גם

מגביל את סמכותו של הנציב לפתוח דו"ח כזה שלא נגעו בו. בניגוד למצב היום שישנן

פרשנויות משפטיות לגבי דו"ח שפקיד השומה לא נגע בו והוא התיישן כתוצאה מכך,

האם הנציב מוסמך לפתוח אותו - אנחנו מציעים כאן לומר בחקיקה: אם פקיד השומה לא

נגע בדו"ח והדו"ח הגיע לשלב התיישנות, הנציב לא יהיה רשאי לפתוח אותו.
קריאה
מה שלא יהיה?

דורון לוי;

כן, יש התיישנות פרט למעשה פלילי. במישור העובדתי, אם אתה שואל מה היעד

היום ואיך אנחנו חושבים שצריך להיות, כך לדעתי צריך להיות. אם אתה שואל על

זכויות מוקנות בחקיקה, אין כיום זכויות מוקנות בחקיקה. זה עניין של מינהל מס.

מינהל המס יכול להחליט גם בלי שהוא בא לכאן שהוא י ותר לא נותן 01, ללא קשר

לארבע שנים או שלוש שנים. אני אומר לך גם שאני לא מוכן שהעובדים שלי ישרפו זמן

על חלוקת אישורים כאלה. חבל לי על הזמן הזה.
שלום שמחון
דורון לוי, אתה גורם למוטיבציה שלילית של הפקידים שלך. אין להם שום

אינטרס לסיים את העניין לפני שתם פרק הזמן, הם ימתחו את הנישום תמיד עד הדקה

התשעים כשמגיע הזמן שאי אפשר לסגת אחורה.
היו"ר אברהם רביץ
אבל היום אנחנו מקצרים את הזמן.
דורון לוי
חה"כ שמחון, אני אסביר לך למה זו לא מוטיבציה שלילית, בגלל שזה לא אותו

טיפול בכלל.
שלום שמחון
אם אתה אומר שבנקודת זמן מסויימת אי אפשר לחזור יותר אחורה ויש התיישנות,

ונניח שאני צריך עכשיו לסגור לדורון לוי את השומה שלו - אני אומר: אם אני יכול

לעשות את זה בשנה הבאה, למה שאעשה את זה השנה? יש לי אפשרות לעשות כמה בדיקות

בתוך התהליך, אז אני אשאיר את זה לסוף.
דורון לוי
חה"כ שמחון, זה לא אותו טיפול.
שלום שמחון
אבל אתה מבין את ההיגיון של הדברים שלי? זה לא מה אתה חושב, אלא מה הפקיד

חושב.
דורון לוי
אבל זה לא אותו טיפול, זה סוג אחר לגמרי. זה משהו שאתה בא ומבצע פעולת
מחשב, אתה מסתכל ואומר
אני מאשר את הדו"ח. זה הכל.

איתן צחור;

לדעתי מיו שאמר הנציב עכשיו אלו דברים מאוד-מאוד דרמטיים, הוא בעצם הכריז

כרגע שהוא מבטל הלכה למעשה--
היו"ר אברהם רביץ
הוא לא אמר שהוא הכריז שהוא מבטל.
דורון לוי
איתן צחור, אני לא הכרזתי, אל תעשה את זה כל כך דרמטי, תקרא את הוראת

הביצוע לגבי טיפול בדו"חות לשנת 96' ותראה מה כתוב שם. זה לא דרמטי ואין איסור

על המפקחים ולא שום דבר.
איתן צחור
אם כך מיו נותר? הרי המהלך של 01 נדון רבות, הרבה ישיבות פה בכנסת היו

סביב הנושא וזזה. זה יוצר אמון בין הנישומים לבין מערכת המס. אתה יודע שאם אתה

בסדר, אתה מגיש את הדו"ח והולך לישון לצמיתות.
היו"ר אברהם רביץ
חלילה, לא לצמיתות, רק עד הבוקר.
גיורא עמיר
המחוקק היהודי עשה דבר נאה - הוא הכניס את התיקון שבו אתם יכולים לטפל

בשומתו של נפטר דווקא בסעיף 120...
איתן צחור
אני לא יודע מה אומרות יתר הלשכות, אני מדבר מטעם לה"ב. אם מדובר במהלך

שיהיה כרוך באיזושהי צורה בתיקון הזה, אנחנו באמת היינו מעדיפים שלא יהיה

תיקון. היינו מעדיפים שהתקופה תישאר ארבע שנים וישאירו את המהלך הקודם, שיהיה

מספיק זמן, כי אין הצר שווה בנזק המלך.
דורון לוי
אני לא מבין מה אתה רוצה.
איתן צחור
יש פה מעשה מינהל, ומעשה מינהל ניתן לתקיפה באפיקים שלו.
דורון לוי
מעשה מינהל ניתן לתקיפה דרך חבר-כנסת שיחליט שהוא מגיש הצעת חוק. הוא לא

מעשה שאפשר לתקוף אותו כאן,

איתן צחור;

או שיקול דעת,

דורון לוי;

את שיקול הדעת של הנציב אי אפשר לבחון כאן בהיבט הזה. זה היבט חקיקתי ואם

אתה רוצה לתקוף אותו, תתקוף אותו בדרך של חקיקה. אתה רוצה לתקוף את שיקול הדעת

המינהלי שלי? יש לי סמכות לאשר ויש לי סמכות לא לאשר? אני יכול באורה חד-צדדי

לא לתת י ותר 01,

איתן צחור;

אבל זה מה שאתה עושה,
דורון לוי
אני יכול באורח חד-צדדי לא לתת 01, ולא יכולת לבוא לכאן לשום ישיבה של
ועדת הכספים ולומר
'דורון לוי לא נותן 01',

איתן צחור;

אלא אם כן אתה מסתמך על זה,

דורון לוי;

זה לא קשור לזה בכלל, ממשלת ישראל מגישה הצעת חוק לצמצום תקופת השומה

מארבע שנים לשלוש שנים, אגף מס הכנסה לוקח על עצמו סיכון, אני יכול לומר לך

שהנציב, בניגוד להרבה ארורים בהנהלת האגף, לוקח על עצמו סיכון אדיר, עכשיו אתה

בא ואומר לי; 'אני מנהל אתך משא ומתן על הסמכות התפעולית שלך', אני מצטער, לא

מנהלים אתי משא ומתן על זה,

איתן צחור;

השאלה אם אתה משאיר את ה--

דורון לוי;

אני לא מעלה את זה כאן,
היו"ר אברהם רביץ
דורון לוי, היתה כאן הערה של מנחם קירשבלום. אולי תתייחס לזה, ואנחנו

נתקדם עם הסעיפים,

מנחם קירשבלום;

לפני ההתייחסות, זה כרוך בעוד דבר, למעשה הסעיפים 1 ו-2 - התיקון ל-145

ו-147 - כרוכים אחד בשני, הסעיף הוצג בתמימות כלשהי, שזה קיצור התקופה מארבע

לשלוש שנים. אבל באותה נשימה שמקצרים את התקופה מארבע לשלוש שנים עושים שני

דברים - דבר אחד--
דורון לוי
עוד לא הסברתי את התיקון ל-147,
מנחם קירשבלום
אבל זה קשור. עכשיו אני עדיין מדבר על 145. לגבי דברים שעד היום היו

מוסדרים בחוק, בא פקיד השומה ואומר: 'אני לא צריך את ההסדרים האלה, אני אחליט

לגבי הדברים האלה'. -זה למעשה נכנס כאן באותה נשימה. הדבר השני שנכנס באותה

נשימה - ואני חייב לכרוך את זה מיד בסעיף הבא - כפי שהוא מוצג, שיש סופיות

אחרי שלוש שנים. בא הסעיף הבא ומכניס סעיפים פנימיים נוספים שבעקבותיהם ניתן

לפתוח שומות, ולמעשה כמעט אין מצב - לפי ההצעה - שלא יהיה ניתן לפתוח שומות.

באלו מקרים יהיה ניתן עכשיו לפתוח שומות? אם אדם לא התייצב או לא השיב על

שאלה, לפי ההצעה כרגע יהיה ניתן לפתוח שומה. אם אדם סירב לקבל הודעה, עכשיו

יהיה ניתן לפתוח שומה. אם הוא לא הגיש דו"ח במועד, יהיה ניתן לפתוח שומה. יש

רשימה ארוכה של סעיפים שהיום אין סמכות לפקיד השומה לפתוח שומה בגינם ועכשיו

כן תהיה סמכות כזו.
גיורא עמיר
תן לנציב להסביר את התיקון לסעיף 147 ואז נדבר. ההערות האלה שייכות לסעיף

147.
מנחם קירשבלום
אני בכל זאת כרכתי את זה בסעיף 145, כי זה בלתי נפרד.

דורון לוי;

אני חייב לומר משהו. אני לא מוכן שיתבטאו בהקשר אלי בהעדר תום לב.
מנחם קירשבלום
אני מתנצל, לא שמתי לב.
דורון לוי
לבוא ולומר שאנחנו פועלים בחוסר תום לב, זה לא מקובל עליי. לבוא ולומר

שאנחנו עושים פעולה בסעיף 145 ומכניסים תרגיל ל-147, זה לא ראוי.
מנחם קירשבלום
אני מתנצל, לא שמתי לב.
צבי הנדל
דווקא הנציב שלנו הוא נעים הליכות.
דורון לוי
כל ההרחבה של פיסקה (ב) נועדה כדי שאני אוכל לעגן בחקיקה מה שאני מודיע

לכם שפרקליטות המדינה עירערה עליו לבית המשפט העליון. פרקליטות המדינה עירערה

לבית המשפט העליון נגד גישתי האומרת שחובח לטפל בשומת הפסדים כמו בשומת

רווחים. לדעתה של פרקליטות המדינה אפשר לטפל בשומת הפסדים ללא מגבלת זמן.

עכשיו אני בא ומוציא הנחיה למשרדים ורוצה לעגן אותה בחקיקה באופן שישים מגבלות

על פקיד השומה לגבי טיפול בשומת הפסדים. אני חושב שזה הנוסח הראוי שיפתור את

הבעיה ואת כל חילוקי הדעות כך שכאשר הנישום מגיש דו"ח עם הפסד, לא יוכל פקיד
השומה לומר
'עכשיו יש לי זמן, חמש שנים, שש שנים, שבע שנים, כמה שאני רוצה'.

לעניות דעתנו הנוסח כאן עונה על המגבלות שאנחנו רוצים להטיל על פקיד השומה.
מנחם קירשבלום
אבל בשביל מה צריך להכניס פה "את המס"?



צבי הנדל;

אדוני היו"ר, מאוד לא נוח שיש פה כל הזמן דו-שיח.
דורון לוי
אני שמעתי את הערותיכם בהקשר למס. כל ההערות האחרות בהקשר לניכויים,

לקיזוזים וכן הלאה לדעתי אינן נכונות. לשאלת המס, אנחנו נבחן את העניין. אם

אין מקום לזה, תאמינו לי שאני אשמה להוציא את זה.

היו"ר אברהם רביץ;

אמר הנציב שהוא רושם לפניו את ההערה והוא יבחן את זה. הבחינה תיעשה לפני

שההצעה הזאת תעלה לקריאה שנייה ושלישית.

מנחם קירשבלום;

מה לגבי פטורים וניכויים?

דורון לוי;

שאלת הפטור היא חלק מקביעת שומה. האם אתה רוצה שהשאלה הזאת לא תידון?

מנחם קירשבלום;

מה קורה אם מישהו פטור ממס וכאשר הוא הגיע להסכם הוא לא ידע שהוא פטור

ממס, הוא לא ידע לטעון את זה?
דורון לוי
מה זה קשור אם הוא הגיע להסכם? אני מדבר על מגבלות של זמן לטיפול בשומה.

אם אדם בא ואומר 'אני לא משלם מס כי לדעתי ההכנסה פטורה', אתה רוצה שבזה פקיד

השומה לא יטפל בפרק זמן של שלוש שנים או של ארבע שנים? זה חלק מקביעת השומה.

יש בה הכנסה, יש בה ניכויים.

חיים אורון;

מנחם קירשבלום טען שתפקידו של פקיד השומה להגיד; ההכנסה החייבת היא כך

וכך והמחשב יעשה את חשבון המס. אומר הנציב; תהליך קביעת השומה מורכב מבחינת

ההכנסה ומכל מיני תחומים אפורים, ואי אפשר להפוך את זה לפעולה טכנית.

דורון לוי;

מנחם קירשבלום, אני אתן לך דוגמא שתבהיר למה אדוני טועה. מדרגות המס

שונות כאשר מדובר בהכנסה מיגיעה אישית ובהכנסה שאיננה מיגיעה אישית. כשמדובר

בהכנסה מיגיעה אישית, מדרגת המס הראשונה היא 10%. כשמדובר בהכנסה שאיננה

מיגיעה אישית, מדרגת המס הראשונה היא 30%. לכן אינטואיטיבית אני חושב שאתה

טועה בהקשר למס, כי אני חייב לקבוע למשל האם הכנסתו של אדם היא מיגיעה אישית

כן או לא. אם אני לא אקבע קביעה הזאת, תוצאת המס תהיה שונה. המחשב זה גולם

שאני צריך להזין אותו בנתונים מסויימים כדי שהוא יוציא תוצאה מסויימת.

גיורא עמיר;

אז תמכת עכשיו בטענה שלו. המס נקבע על-ידי המחשב, אתה קובע אם ההכנסה היא

חייבת או פטורה, אם היא מיגיעה אישית או לא, אבל לא את המס.



דורון לוי;

לכן אמרתי שאת שאלת המס אני אבחן, אבל הנקודות האחרות חן חלק מקביעת

הכנסה.
רוני המאירי
אם מגיעות לאדם נקודות זיכוי--

דורון לוי;

nr חלק מהשומה.
רוני המאירי
--אז יבוא פקיד השומה ויגיד לו: בגלל שאני רוצה עכשיו מס יותר גבוה, לא

אתן לך את נקודות הזיכוי?
דורון לוי
פקיד השומה לא מוסמך לומר דבר כזה אלא במסגרת שומה,
חיים אורון
עכשיו אני אשאל שאלה הפוכה. אם זה יהיה לפי שיטתכם - שהמהשב קובע - אף

אחד לא הולך לבית משפט על התוצאה?
מנחם קירשבלום
ילכו לבית המשפט על השומות,
גיורא עמיר
פקיד השומה יכול לקבוע אם קופת גמל היא מאושרת או לא מאושרת, אבל לא את

המס.
היו"ר אברהם רביץ
רבותיי, אני מפסיק את הדיון בנקודה זאת, הדברים הושמעו, הנציב רשם לפניו

את ההערה שהוא מכביד כאן על כמה חברים בהכנסת המילה "המס", הוא יבדוק את הנושא

כדי לפזר את הערפל וכדי שהדברים יהיו ברורים,
יוסי דולן
יש לי הערה נוספת לגבי הנושא של תיקון דו"חות.
היו"ר אברהם רביץ
לפני ההערה שלך - אני מבקש להצטמצם בתחום של הצעת החוק העומדת לפנינו,

אנחנו לא מתכוונים להרחיב לתחומים אחרים, הרי אלו מים שאין להם סוף, יוסי

דולן, בבקשה.
י וסי דולן
דיברנו פה על קיצור תקופה או על ספירת התקופה לגבי דו"חות, השאלה מה קורה

כשיש תיקון דו"ח, זה נושא שכרגע הוא די במחלוקת בפסיקה. יש תיקון דו"ח, הוא

מהותי או לא מהותי - התייחסנו לזה בנייר העמדה של לשכת עורבי-הדין, השאלה ממתי

מתחילים לספור את התקופה, האם מהתיקון עצמו או שהולכים אחורה מיום הגשת הדו"ח?

אני חושב שהיה כדאי, במסגרת התיקון שמוכנס פה, להתייחס גם לנקודה הזו,



דורון לוי;

אנחנו קיבלנו את הנייר שלכם אתמול. צריך לבדוק. אם נמצא שיש מקום לזה,

תוך כדי הדיונים בוועדת הכספים נעלה את הנקודה.

הנקודה הבאה מתייחסת לסעיף 147 לפקודה, אני אסביר אותו באופן כללי ולאחר

מכן את הצעת התיקון. סעיף 147 מדבר על תקופות שמעבר לפרקי הזמן שנתונים לפקיד

השומה. ולפקיד השומה נתונים שני פרקי זמן, ואולי ברשותכם אעבור פה לסעיף אחר

(סעיף 5 להצעת החוק שלפנינו) כי זה משולב. פרקי הזמן שקיימים בחוק לטיפול

בשומה הם אלה - האחד, מכוח סעיף 145 שאותו ציינו, נכון להיום ארבע שנים מתום

שנת המס שבה הוגש הדו"ח. פרק הזמן השני מתייחס למצב שבו פקיד השומה לא קלבל את

הדו"ח של הנישום וגם לא הגיע איתו להסכם והחליט שהוא מוציא לו שומה לפי מיטב

שפיטתו של פקיד השומה. על השומה הזאת רשאי הנישום להשיג.
היו"ר אברהם רביץ
איפה הוא משיג - אצלכם או בבית המשפט?
דורון לוי
בשלב הראשון הוא משיג אצלנו, לפני פקיד השומה, כאשר הקביעה בחקיקה היא

שההשגה תתקיים לפני מפקח אחר, דהיינו לא לפני אותו אדם שטיפל בשומה בשלב

הראשון.
היו"ר אברהם רביץ
אז זו לא דרגה נוספת של מפקח?
דורון לוי
לא. נוסח החוק אומר: לא לפני האדם שטיפל בשומה בשלב הראשון. אין חובה על

פי דין שיהיה מדובר בדרגה היררכית בכירה יותר.
גיורא עמיר
זה בהחלט להיפך. רכז החוליה הוציא את השומה בשלב הראשון, והדריך את המפקח

שישמע את ההשגה. זה משחק ב"נדמה לי".
אופיר פי נס-פז
לפי ההיגיון ברוב המערכות זכות הערעור תמיד נעשית לפני אינסטנציה גבוהה

י ותר.
דורון לוי
אני אשלים לכם את השרשרת ואז תראו מה המשמעות של זה. אותו נישום מגיש

השגה, וההשגה מתבררת אצל מפקח אחר. המפקח האחר מוסמך לטפל בהשגה בפרק זמן שהוא

מאוד מוזר - הזמן המינימלי הוא חצי שנת מהגשת ההשגה, אבל יש הרבה זמנים אחרים

שהם יותר רלוונטיים. למשל, ככל שהמפקח בשלב הראשון מטפל בשומה מהר יותר, כך

הזמן בשלב השני הוא ארוך יותר. זאת אומרת, תקופת הזמן המינימלית הופכת להיות

לא ארבע שנים מתום שנת המס שבה הוגש הדו"ח אלא חמש שנים מתום שנת המס שבה הוגש

הדו"ח. אם בשלב הראשון היה מפקח זריז שתוך שנה מהגשת הדו"ח הוא מוציא לו שומה

לפי מיטב שפיטה, למפקח בשלב השני יש ארבע שנים לטפל בהשגה.
היו"ר אברהם רביץ
כלומר, אפשר להגיע לתשע שנים?



דורון לוי;

לא. לש לו שנה נוספת, וככל שהשומה בשלב הראשון יצאה מוקדם יותר, זה

מתווסף לפרק הזמן שהוא מעל השנה הזאת.
אופיר פינס-פז
ועד אז הוא לא משלם את המס לפי השומה ההדשה?
דורון לוי
עד אז הוא משלם רק המס שאינו שנוי במחלוקת. מס ששנוי במחלוקת הוא לא

משלם. בנוסף לזה יש מגבלת מינימום של חצי שנה. זאת אומרת, אם הנישום איחר

בהגשת השגה ועברו כל הזמנים האלה - ארבע שנים ועוד שנה וכן הלאה - והיו לפקיד

השומה טעמים סבירים להניח שהוא יכול להגיש גם את ההשגה באיתור, יש לו לפחות

פרק זמן של שישה חודשים. מעשה שהיה הוא שניתן פסק דין בבית המשפט המחוזי בתל

אביב, הוא נקרא פסק דין רוכברגר. מדובר על תיק שהגיע לבית המשפט אחרי שבית

המשפט החזיר אותו לשלב השגה ומשלב השגה הוא הגיע שוב לבית המשפט אחרי 17 חודש.

טען הנישום בטענה מקדמית ש-17 חודש זה פרק זמן שהוא ארוך יותר ממה שרשאי פקיד

השומה לטפל בתיק. התקיים על זה דיון בבית המשפט, ובית המשפט פסק שלא יעזור,

פקיד השומה יכול היה לטפל בתיק במשך שישה חודשים. קיבלתי את פסק הדין וסברתי

שאכן צדק בית המשפט. משום מה הפרקליטות עירערה לבית המשפט העליון. אני אמרתי:

מה שהפרקליטות עושה, שתעשה. לי נראה מאוד מוזר שעורך-הדין שלי מערער בניגוד

לדעתי, אבל עובדה שזה קרה כבר בשני מקרים. אני הוצאתי הנחיה למשרדים שאסור להם

לטפל בתיקים שחוזרים מבית המשפט אלא במגבלת שישה חודשים.
י צחק כהן
זה כבר נדון בבית המשפט העליון?
דורון לוי
התיק הראשון שדיברנו עליו - שחר אביהו - בעניין שומת הפסדים, נדון כבר

בבית המשפט העליון. בית המשפט העליון לא סיים את הדיון, הוא החזיר את התיק

ליועץ המשפטי לממשלה שיביע את דעתו איך יכול להיות מצב שממשיכים לטפל בו בשעה

שהנציב הוציא הנוחיות למשרדים ובשעה שממשלת ישראל הגישה הצעת חוק. התיק השני

עוד לא הגיע, סביר להניח שהוא לא יבייש את הפרקליטות בבית המשפט העליון.

אנחנו סבורים שיש הבדל אדיר בין שלב ראשון לבין שלב שני. כל זמן שהנישום

מגיש את הדו"ח שלו וזה דו"ח עצמי והוא לא יודע מה עמדתו של פקיד השומה, באמת

יש אותם פרקי זמן בחוק שהיום זה ארבע שנים ואנחנו מציעים לצמצם לשלוש שנים.

אבל מהרגע שהנישום יודע שיש הילוקי דעות בינו לבין פקיד השומה, ופקיד השומה

סבור שצריך להוסיף לו 100 אלף שקלים, 200 אלף שקלים או משהו כזה, אני סבור

שמכאן ואילך בלילות האלה הנישום כבר לא ישן כל כך טוב.
שלום שמחון
בתהליך הזה אין מצב שהוא לא משלם כל הזמן.
דורון לוי
בתהליך הזה הנישום משלם רק מה שהוא דיווח עליו, אבל הוא יודע שיש מישהו

שסבור שהוא צריך לשלם הרבה יותר. אנחנו בדעה שהשלב השני צריך להיות מנותק

מהשלב הראשון, דהיינו מן הרגע שהנישום קיבל את הדרישה של פקיד השומה על פי

שומה לפי מיטב שפיטה, תוך שנה בשלב השני חייבים לטפל בזה. כך זה בחוק מע"מ,

ולא יכול להיות מצב שיקשרו את זה לתקופות יותר ארוכות. אני גם סבור, כמנהל

המערכת, שאין שום סיבה שפקיד השומה שמקבל השגה לא יטפל בשומה הזאת תוך שנה.
היו"ר אברהם רביץ
כמה זמן זה היה עד היום?
דורון לוי
עד היום זמן המינימום הוא שנה וזמן המקסימום יכול להיות ארבע שנים, אני

בדעה ששנה אחת מיום הגשת ההשגה זה מספיק.
היו"ר אברהם רביץ
אני מבין שזה גם בא להיטיב עם העם.
גיורא עמיר
אנחנו מברכים על זה. הרי ארבע שנים זה מהתקופה שהכל היה ידני. היום המחשב
מוציא לכל פקיד שומה תזכורת
עוד לא דנת בהשגה הזאת, תמהר.
דורון לוי
על הזמנים האלה שנתונים לפקיד השומה לפי סעיף 145 מצד אחד ולפי סעיף 152

- שזה עניין ההשגה - מצד שני, ישנה סמכות לנציב מס הכנסה להוסיף שנה נוספת.

זאת אומרת, מעבר לאותן ארבע או חמש שנים בשלב הראשון ועוד שנח נוספת בשלב

השני, לנציב יש היום שנה נוספת כפי שכתוב בסעיף 147 לפקודה. סעיף 147(א)(1}
אומר כך
"הנציב רשאי, ביוזמתו הוא או לבקשת הנישום" - כלומר זה דו-צדדי -

"תוך התקופה המסתיימת כתום שנה לאחר התקופות שנקבעו בסעיפים 145(א) או 152(ג}"

- זו שנה נוספת על התקופות שנתונות לפקיד השומה - "או תוך שש שנים מיום שנעשתה

לנישום שומה לפי סעיף 145(ב), לפי העניין, לדרוש את הפרוטוקול של כל הליך לפי

פקודה זו שנקט פקיד השומה, ומשקיבל את הפרוטוקול רשאי הוא לערוך כל חקירה

שתיראה לו, או להביא לעריכת חקירה כאמור, ורשאי הוא, בכפוף להוראות פקודה זו,

ליתן בעניין זה כל צו שייראה לו". בעברית פשוטה, הנציב יכול לקחת אפילו את

אותה שומה שנסגרה ולבצע בדיקה, בעקבות הבדיקה הוא יכול להורות לפתוח את השומה

הסגורה ובהתאם לכך הוא רשאי לדאוג להוצאה של שומה חדשה. פרק הזמן שבו מדובר

הוא שנה אחת מעבר לשנים שנתונות לפקיד השומה על פי 145 או על פי 152. עד כאן

מדובר בהליך אזרחי, כשאין כאן היבטים פליליים. זה עונה לשאלה של חה"כ פינס על

קיצור תקופת השומות.

עכשיו אני עובר להליכים הפליליים. סעיף 147(א)(2) שדן בהיבטים הפליליים

אומר: "עשה הנישום את אחד הדברים המפורטים בסעיף 217" - זה אחד מהסעיפים

הפליליים - "רשאי הנציב לפעול כאמור בפיסקה (1)" - שוב, לפתוח את השומות וכן

הלאה - "תוך תקופה המסתיימת בתום חמש שנים לאחר התקופות שנקבעו כאמור, ואם עשה

הנישום אחד הדברים המפורטים בסעיף 220" - שאלה עבירות במזיד - "כתום עשר

שנים". פרקי הזמן, אם נרכז אותם, הם הזמנים הבאים - לפקיד השומה אמרנו שיש

ארבע שנים או חמש שנים, שלב ראשון או שלב שני; לנציב, כאשר מדובר במישור

האזרחי יש שנה נוספת, זאת אומרת חמש שנים או שש שנים. אם מדובר בהיבטים

פליליים, 15 שנים או 16 שנים.
היו"ר אברהם רביץ
אבל יש התיישנות, אחרי שבע שנים האיש מפסיק להיות עבריין פלילי.
דורון לוי
יש כאן שתי נקודות. יש ההיבט הפלילי לצורך הגשה של כתב אישום, והמגבלות

על זה מצויינות בסעיף 225 לפקודה: "התיישנות - לא תוגש תביעה פלילית לפי פקודה

זו כעבור שש שנים משנת המס שבה נעברה העבירה, ובמקרה של עבירה על הוראות סעיף

220" - אלו עבירות חמורות - "כעבור עשר שנים משנת המס שבה נעברה העבירה". זה



לעניין הגשת תביעה פלילית, אבל לעניין של פתיחת שומה, דהיינו הטיפול האזרחי

שישלם. יש הבדל בין הצד האזרחי - שישלם - כאשר- קיים חשד שאדם עבר עבירה

פלילית, לבין מצב של הגשת תביעה.
היו"ר אברהם רביץ
אתם טוענים שההתיישנות היא על עבירות פליליות, אבל אם יש חוב - האדם צריך

לשלם את החוב.
גיורא עמיר
.

לא זה מה שמתכוון המחוקק אבל כך פסקו בתי משפט.
דורון לוי
בשלב הזה אני מתאר את המצב כפי שהוא קיים היום בחקיקה.
אנה שניידר
לפי החוק הקיים יכול להיות מצב שלא הוגש כתב אישום והנציב בכל זאת החליט

שעשה הנישום את אהוד המעשים ולכן פתח את השומה.

דורון לוי;

נכון מאוד, ויש גם פסיקה בעניין הזה.
אנה שניידר
השאלה אם לדעתך זה מצב תקין.
דורון לוי
לדעתי זה קיים.
אופיר פי נס-פז
אבל החוב הוא על פי עבירה פלילית שיש עליה התיישנות.
היו"ר אברהם רביץ
חוב זה חוב, ההתיישנות לא נוגעת לחוב.
היו"ר אברהם רביץ
אם היושב-ראש יאפשר לי, אני אשלים לפחות את ההסבר. כל ההליך שמדובר בו

הוא הליך אזרחי, כל ההליך שבו מדובר הוא שאלה של הוצאת שומה. השאלה היא אם

צריך להיות מצב שחוטא יצא נשכר, והשאלה שקודמת לזה היא: האם הוא חוטא, כן או

לא? מדובר פה בפתיחה של שומה, דהיינו בבחינת מהו פרק הזמן שבו רשאי הנציב לטפל

בשומה במישור האזרחי, עם הוכחה שכרוכה בזה ועם כל מה שקשור בהליך אזרחי של

שומה. מה שקיים היום בחוק זו התיישנות לעניין הגשה של כתב אישום, אבל קיימת

אפשרות לנציב בנסיבות כאלה לומר לנישום: 'אדוני, יש חשד שעברת עבירה פלילית.

נכון שאנחנו לא יכולים לחגיש נגדך כתב אישום מפאת ההתיישנות', אבל החשד

כשלעצמו מאפשר לי, הנציב, לבוא ולומר: 'אני רוצה לבדוק את השומות שלך'. עדיין

אנחנו נמצאים לפני שלב של הוכחה, עדיין אנחנו נמצאים לפני השלבים שבהם כל צד

צריך לבוא ולהציג את המסמכים שמאפשרים לו לטעון שהשומה היא אחרת, אבל עדיין

אנחנו נמצאים במישור האזרחי כאשר הנקודה היחידה שאני מציין היא פרקי הזמן

הנפרדים למי שחשוד בעבירה פלילית, כאשר אולי אני כבר לא יכול להגיש נגדו כתב

אישום מטעמים של התיישנות. יכול להיות מצב שגיליתי באיחור רב עבירה פלילית

שנעברה. אני לא יכול לכמת את זה, אין ספק שאת שאלת הראיות והכימות של עבירה

פלילית בית דין צריך לקבוע, אבל נניח שברור שהאיש עבר עבירה פלילית - הוא לא

דיווח.
נסים דהן
אבל מה אתה רוצה אחרי שבע שנים? מניין הוא יביא לך מסמכים? על פי ההוק

מותר לו לזרוק את המסמכים אחרי שבע שנים, ואתה מדבר פה על 15 שנה.
דורון לוי
רק רגע, עכשיו השאלה היא אם יכול להיות מצב שהשומה הזאת תהיה סגורה

ואפילו במישור האזרחי לא אהיה מסוגל לבהון האם יש מקום לשנות את השומה? עוד לא

אמרתי שאני משנה לו את השומה, אלא האם יש לי סמכות לעשות זאת.
אופיר פינס-פז
אתה לא רוצה שאדם שנמלט מעונש פלילי, יימלט גם מעונש כספי. זה הגיוני.
היו"ר אברהם רביץ
זה לא עונש, זה תשלום חוב.
נסים דהן
אבל זה תיקון שומה רטרואקטיבי אחרי שהנישום כבר קיבל שומה סופית ומצידו

הכל סגור.
דורון לוי
זה קיים היום בחוק.
אופיר פינס-פז
אני לא מציע שהוועדה תשנה מיוזמתה ותנסה לפטור אנשים, למרות שיש פה

פסיקה. אבל אני כן מציע שאת מה שאמרת לנו תכתוב בהוק.
אנה שני ידר
זה כתוב בסעיף 147. אני שאלתי קודם את הנציב האם לדעתו זה מצב תקין שבעצם

הנציב הופך לשופט וקובע שאדם עבר עבירה פלילית ועל סמך זה פותח הליך אזרחי.

הסעיף היום כמו שהוא - סעיף 147(א}(2} שרוצים לתקן אותו - מדבר על מצב שאדם

עשה אחד מהדברים המפורטים בסעיף 217. התיקון שעומדים לעשות, לפי מיטב הבנתי,

רק מחמיר את המצב--
דורון לוי
עוד לא הסברתי אותו.
אנה שניידר
--אבל עדיין משאיר את המילים "עשה הנישום אחד הדברים" - לא אומר הורשע או

לא אומר הוטל עליו כופר, אלא נותן סמכות לנציב כבר במקרה שאדם עשה מעשה ועדיין

יכול להיות שזה בכלל לא נכון, אולי הוא לא עשה את המעשה הזה. רציתי פשוט

להפנות למצב בחוק מס ערך מוסף, שם נאמר שהשומה תהיה תוך חמש שנים לאחר הגשת

הדו"ח ואם הורשע החייב במס או כופרה עבירתו בשל מסירת ידיעות כוזבות וכו', תוך

עשר שנים. זאת אומרת שנותנים את הסמכות להאריך את המועד להוצאת שומה רק לאחר

הרשעה או לאחר כופר, ואין בכלל אפשרות לפתוח שומה. סעיף 147 כשלעצמו הוא כבר

דרסטי, לכן אני תושבת שצריך--
דורון לוי
מה נאמר בחוק מע"מ לגבי התיישנות של עבירות פליליות?
אנה שניידר
ההתיישנות של עבירות פליליות, לפי מיטב זכרוני, זו ההתיישנות הרגילה.
גי ורא עמיר
וכולן מסוג עוון, שהעונש המקסימלי עליהן הוא שלוש שנים.
אנה שנ י ידר
יש בעיה בתחום אחר, אבל כרגע אנחנו נמצאים בבדיקה של מישור אזרחי, ולדעתי

סעיף 147 הוא דרקוני גם ככה. עכשיו כשעומדים לתקן אותו והנציב יסביר את

התיקון --
דורון לוי
בזה אני לא נוגע.
אנה שניידר
אני יודעת, זאת הבעיה. אתה נוגע בדברים אחרים ומרחיב את הסמכות עוד יותר.

אם אתה מרחיב את הסמכות, אז לפחות--
גיורא עמיר
הוא מרחיב את התקופה ומרחיב את הבסיס לסעיפים 216, 218 ו-219.
חיים אורון
האם אין פה אפשרות שבעצם ההגדרה שהגדרת שיש פה עילה פלילית, אתה הארכת את

העסק בעשר שנים?
דורון לוי
לא, מכיוון שהשלב הראשון שבית המשפט קובע הוא האם מדובר בכך שאדם בכלל

עשה מעשה לפי סעיף 216 או 217.
חיים אורון
אם זה אחרי הרשעה, אין ויכוה.
דורון לוי
הנציב מפעיל את סמכותו לפי סעיף 147 לפתוח שומה, בנימוק שמדובר בנישום

שעשה מעשה לפי סעיף 217. הנישום יכול לפנות לבית הדין ובאותם מקרים שבהם הנציב

גם מוציא לו שומה, הטענה המקדמית של הנישום בבית המשפט בנסיבות כאלה תהיה

שבעצם הנציב פתח שומה מחוסר סמכות, מכיוון שלא מדובר באדם שעבר עבירה לפי 217.

הפסיקה שדנה שדנה בסעיף 147, בשאלת הפעלת סמכות על "עשה מעשה" נוגעת בנקודות

האלה.
גיורא עמיר
עם כל הכבוד, שני התיקים שנפסקו בענייניהם הם תיקים שלי, תאמין לי שאני

יודע מה קורה ואני אומר לך שזה לא כך. קודם אומרים לנישום: אתה אשם.
נסים דהן
הנציב אומר לנישום: עכשיו, אחרי עשר שנים, פותחים לך את התיק. עכשיו תרוץ

לבית משפט.
שלום שמחון
דורון לוי, נניח לשישים שניות שאתה לא נציב מס הכנסה. אני רוצה להגיד לך

איך רואה את זה מי שלא מתמצא בענייני מס הכנסה אבל מסתכל על זה מהצד. לפי דעתי

אתה כראש המערכת היית צריך לעשות כל מאמץ לצמצם את פרקי הזמן האלה ככל האפשר

מכמה טעמים, בין היתר כדי ליצור יעילות של המערכת ומוטיבציה של הפקידים לסיים

את ההליכים כמה שיותר מהר. אתה אומר: 'עכשיו זה יהיה 15 או 16 שנים'. אני טוען

שאתה צריך לצמצם ככל האפשר את פרקי הזמן, לא להגן על האפשרות שאולי עשית טעות

וגילית פתאום שמישהו עשה עבירה.

חי ים אורון;

אנחנו עוסקים עכשיו בפרק של מעשים פליליים, מתי מתחילה ההתיישנות עליהם.
שלום שמחון
הנציב אומר: הגעתי למסקנה שאולי יש בעיה עם מישהו, אז אני פותח לו את

השומה.
חיים אורון
זו יכולה להיות בעיה של מישהו שחייב מיליארד שקל, כאשר הוא עבר עבירה

פלילית. זאת לא השאלה. הבעיה שכרגע התלבטנו בה היא שבעצם הנציב לקח סמכות

כתביעה להניח שיש פה עילה למעשה פלילי והוא שולח אותי להתגונן בבית המשפט כאשר

הגורם היחיד שניתנה לו הסמכות הזאת היא הפרקליטות.
גיורא עמיר
בית המשפט.
חיים אורון
לתביעה הכללית יש סמכות להגיש נגדי כתב אישום. אומר דורון לוי: 'אני

לקחתי סמכות של תביעה כללית', ועל-ידי זה הנישום פתאום נכנס לתוך מעגל שאחרת

לא היה בו, כי אז תקופת ההתיישנות ארוכה בעשר שנים. אני, כנישום, רוצה להתגונן

על-ידי שני דברים - אל"ף, בהתיישנות הבסיסית; בי"ת, בקטע הפלילי אני אומר: אתה

מאשים אותי בפלילים, אתה לא גורם שיכול להאשים בפלילים. האישום בפלילים נותן

לך את העילה להאריך את התקופה. יש פה בעיה מבחינת זכויות הנישום.
גי ורא עמיר
מדובר פה בתיקון פוגע מירבית בכל הזכויות של האדם, זה תיקון מאוד מרחיק

לכת. ראשית, הרחבת הבסיס. עד היום סעיף 471 היה מוגבל לשני סוגי עבירות -

עבירות לפי סעיף 217 שמדבר על כך שאדם הגיש דין וחשבון בחסר ללא הצדק סביר,

ולפי סעיף 220 - אדם שבזדון ובכוונה להתחמק ממס כיזב בדין וחשבון שלו. באים

ומבקשים להרחיב את זה גם על סעיף 216 שדן בעבירות טכניות של קומוניקציה--
איתן צחור
הנציב מוכן לחזור בו.
דורון לוי
גיורא עמיר, אל תסביר את סעיף 216. זה לא רלוונטי מכיוון שאני מציע לרדת

מזה.
גיורא עמיר
תודה רבה.
דורון לוי
אם לשכת עורכי-הדין היתה מעבירה את הערותיה במקום אתמול בבוקר קצת לפני

כן, הייתי מספיק לומר לכם את זה לפני הישיבה.
גיורא עמיר
דורון לוי, אני מתנצל גם על שגיאות הדפוס, אבל לא ידי פשעה בעניין הזה.

עכשיו אני מבקש להסביר לגבי כל העניין - המהוקק במקורו נתן שש ועשר שנים כי

הוא היה ער לעובדה שעד שמגלים עבירת מס ועד שמגישים כתב אישום ועד ששומעים

ראיות ועד שמרשיעים או מזכים, עוברות שנים לא מעטות. לכן גם התקינו בפקודת מס

הכנסה את עניין הקנס, הצמידו את הקנסות למדד יוקר המחיה כי היו ערים לבעיה

הזאת. באו עורכי-דין וטענו שהדיבור "עשה אדם מעשה עבירה" יש רק מוסד אחד

שמוסמך לקבוע את העובדה הזאת, וזה בית משפט, וכך כתוב בחוק מס ערך מוסף. בא
בית המשפט וטען בשני תיקים
'לא, מספיק שיש חשד'. במה מתבטא החשד? אף פעם לא

בעבירות מהותיות של סעיף 220. אתן דוגמא מפסק דין שניתן ביום חמישי האחרון.

אישה בעלת מפעל הגישה דו"ח ואמרה: אני קיבלתי משכורת. אמר פקיד השומה: לא

משכורת קיבלת, דיבידנד קיבלת. וכאן יש הבדל בשיעורי מס - משכורת היא הכנסה

מיגיעה אישית, דיבידנד זו הכנסה פסיבית. אמר פקיד השומה: אני עכשיו פותח לך את

השומות מ-1984 מפני שעברת עבירה לפי סעיף 217. לפני כן הוא עשה את זה לקבלן.

לא יכולנו לערער על זה כי דווקא בשנה הזאת הערעור התקבל.

שימו לב, רבותיי, אנחנו מדברים על חוק כלכלי. בחוק כלכלי צריך אדם לחיות
בוודאות מסויימת, הוא צריך לדעת
'גמרתי את חובותיי כלפי מס הכנסה, עכשיו זהו

רכושי, אני יכול לתכנן את הפעילות העסקית'. לפי ההצעה עוד מאריכים לו את

התקופה כאשר הוודאות איננה קיימת בשל דברים בטלים - האם האישה הזאת אמרה שהיא

קיבלה דיבידנד או קיבלה משכורת. על זה פותחים לה את התיק מ-1984.
חיים אורון
כמה היה הדיבידנד?
גיורא עמיר
הדיבידנד היה מכובד, ההבדל הוא 20% מס במדרגה הראשונה (בין 10% ל-30%).

הוראות ניהול פנקסים מחייבות אותנו להחזיק את המסמכים שבע שנים, מה אנחנו

יכולים להוכיח אחרי עשר ו-15 שנה? אבל לא רק זה - ההתיישנות שבפקודת מס הכנסה

של שש ועשר שנים היא לא שש ועשר שנים, מפני שבתי המשפט קבעו שסעיף 9 לחוק

העונשין, שמאריך את תקופת ההתיישנות, מפסיק את המירוץ של תקופת ההתיישנות

בתקופת החקירה. למרות הלשון הקטגורית של פקודת מס הכנסה "לא תוגש תביעה
פלילית", אמרו בתי המשפט
אם התחילו לחקור, זה מפסיק את מירוץ ההתיישנות. אני

בטוח, עד כמה שיכול אדם להיות בטוח בפסיקתו של בית המשפט העליון, שאילו היינו

מגישים ערעור על שתי ההחלטות שדיברתי עליהן, בית המשפט העליון היה אומר: בשיטה

המשפטית שלנו את העניין "עשה אדם עבירה" יש רק רשות אחת שיכולה לקבוע - כשבית

משפט הרשיע אותך בפסק דין חלוט. אז עברת עבירה ואז קמה לנציב מס הכנסה הסמכות

לפתוח בהליכים. היום המצב הוא רע מאוד, ונציב מס הכנסה רוצה להחמיר אותו

בהצעתו. לשכת עורכי-הדין מוחה נגד זה ומבקשת מכם לא לתת לזה יד. להיפך, אנחנו

מבקשים שתתקנו את החוק ובמקום "עשה אדם מעשה" תכתבו כמו שכתוב בחוק מס ערך

מוסף: "הורשע אדם בעשיית מעשה, קמה הסמכות".



מנחם קירשבלום;

אני שמעתי שהנציב מוכן להוציא מכאן את סעיף 216. אבל ההרהבה של הסעיף הזין

היא גם לסעיף 216ב וסעיפים 219-218. לגבי הדברים האלה לא שמעתי שיש נסיגה.

דבר נוסף, המצב הקיים הוא שבא פקיד השומה ולוקה את המעשים כאשר הוא מתנתק

מהרישה של הסעיף "אדם אשר במזיד" או בסעיף 217 "אדם אשר ללא הצדק סביר". מאהר

שפקיד השומה לא מוסמך לקבוע, אלא בית המשפט מוסמך לקבוע אם זה היה במזיד או לא

במזיד או היה הצדק סביר, באה הנציבות ומנתקת את זה--
היו"ר אברהם רביץ
"ללא הצדק סביר" מוסמך לקבוע רק בית משפט?

מנהם קירשבלום;

זה הסעיף הפלילי.
גיורא עמיר
זו הכוונה הפלילית שבסעיף 217.
מנחם קירשבלום
למעשה באים ומעקרים את זה ומתייחסים למעשה עצמו.
היו"ר אברהם רביץ
אני שומע שלא מתנתקים.
אנה שנ י ידר
לא מתנתקים, כי אם כתוב "עשה אחד הדברים המפורטים בסעיף 217", זה סעיף

217 על כל מה שכתוב בו. אם כתוב שם "ללא הצדק סביר", אין שום ניתוק.
מנחם קירשבלום
מי קובע הצדק סביר?
אנה שניידר
הנציב, זאת הבעיה.
מנחם קירשבלום
במזיד - גם הנציב קובע?
אנה שניידר
כן.
גיורא עמיר
על זה מחינו כאן.
אנה שנ י ידר
על זה גם אני הערתי.
הי ו"ר אברהם רביץ
תודה. אדוני הנציב, בבקשה.
דורון לוי
בהצעה לתיקון של סעיף 147 יש שלוש נקודות שאני רוצי; להתייחס אליהן -

הנקודה הראשונה היא פרקי הזמן. הנקודה השניה - הרהבת הסעיפים שבהם מדובר.

הנקודה השלישית מתייחסת לסעיף קטן (3) שציינתי בהקשר אליו את אי היכולת של

הנציב לפתוח שומה כשמדובר בשומה שהתיישנה מהעדר טיפול.

הנקודה הראשונה אומרת את הדבר הבא - לקחנו את סעיף 147 על פרקי הזמן
שנקובים בו, ואמרנו כך
אנחנו מסיטים שנה מפרק הזמן שפקיד השומה יכול לטפל

בשומות אל שנה שבה הנציב יכול לפתוח שומה. זאת אומרת, אם המכלול הוא שש שנים,

אז במקום שהשש שנים האלה יתחלקו ארבע, אחת, אחת, הן יתחלקו שלוש, אחת ושתיים.

אם פרק הזמן שבו מדובר הוא חמש שנים נוספות, אז צימצמנו שנה אחת מהסמכות של

פקיד השומה והוספנו שנה אחת לסמכות של הנציב. מבהינת פרקי הזמן הכל נשאר

במסגרת שקיימת היום אלא שבעוד שיהיה מדובר בסמכות כללית וגורפת של פקיד חשומה

מבחינת הטיפול בתיקים, שזה נוהל עבודה ושיטות עבודה, לטפל בתיקים בפרק זמן

מסויים - צימצמנו את פרק הזמן הזה כנגד רשת ביטחון שאני כנציב לקחתי. אם ישנם

מקרים חריגים שבהם היום אני מוסמך לפתוח שומח לפי 147, אני רוצה שפרק הזמן

הכללי הזה יישאר. זה ההבדל בין מצב שבו כשיגרת עבודה אפשר לטפל בכל התיקים

בפרק הזמן של ארבע שנים ולי יש סמכות של שנה מעבר לזה, לבין מצב ששיגרת העבודה

תהיה שלוש שנים ולנציב בסמכות חריגה תהיה שנה נוספת, כך שהתקופה הכללית תהיה

זהה אבל תתחלק אחרת.
נסים דהן
היום בארבע שנים לא מצליחים להתגבר על כל החומר, אז אתה רוצה שבשלוש שנים

יצליחו? ואז הכל יתנקז אליך?
היו"ר אברהם רביץ
חה"כ דהן, דיברנו על זה בתחילת הדיון כשלא היית כאן.
דורון לוי
החקיקה המוצעת לעניין פרקי הזמן אומרת כך: תוריד שנה לפקיד השומה, תצמצם

את היכולת שלו לטפל בהשגה לשנה אחת בלבד, תוסיף שנה לנציב.
גיורא עמיר
למה כתבת "עד תום חמש שנים מיום שנודע לנציב"? מה יקרה אם זה ייוודע בעוד

19 שנה? ואיך תוכיח מתי נודע לך?
דורון לוי
תיתנו לי לגמור להסביר ואז תעירו, אי אפשר ככה. ובכן, זה עניין אחד

מבחינת החלק הטכני של סעיף 145, 152 ו-147. נקודות נוספות - בהצעת החוק, שוב
לעניין פרק הזמן, אמרנו כך
"תוך תקופה המסתיימת בתום שש שנים לאחר התקופות

שנקבעו בה או עד תום חמש שנים מיום שנודע לנציב כי הנישום עשה אחד הדברים

המפורטים בסעיפים האמורים, לפי המאוחר". יכול להיות מצב שאני לא יודע - מטבע

הדברים, זו מהותה של עבירה פלילית - שאדם עבר עבירה פלילית ויש הכנסות

מסויימות שהוא לא דיווח עליהן. עכשיו עולה השאלה: מהרגע שאני יודע שאדם עבירה

פלילית במובן זה שהוא לא דיווח על הכנסות מסויימות, תוך כמה זמן אני צריך

להוציא לו שומה?
יצחק כהן
השאלה איך אתה יודע - מבית המשפט?
גיורא עמיר
מה זה משנה איך נודע? שכן הלשין על פלוני. גרושתו הלשינה עליו.

יצחק כהן;

למעשה זה סעיף גמיש מאוד עם רצועה רחבה מאוד - "נודע לנציב". איך נודע

לך? ממדורי הרכילות של עיתון הארץ? צריך לעגן את ה"נודע" הזה, למסגר אותו.

מאיזו סמכות זה נודע לך, מבית המשפט?
היו"ר אברהם רביץ
איך עובד פקיד השומה עד היום? לפי אינפורמציה שיש לו, לפי דפי בנק שלו,

לפי כל מיני נתונים.
גיורא עמיר
אבל אין לנציב סמכות חמש שנים אחרי שנודע לו.
היו"ר אברהם רביץ
הוא לא הולך לדון אותו בפלילים. הוא לא בית משפט. הוא אומר: 'נודע לי לפי

הכלים שאני עובד איתם לגבי כל נישום'. מה הסמכות שחוא מבקש בגלל זה? להוציא

שומה מאותו יום שנודע לו לפרק זמן של חמש שנים.
נסים דהן
איך הוא יוכיח לבית המשפט שנודע לו לפני ארבע וחצי שנים?
היו"ר אברהם רביץ
הוא בכלל לא הולך לבית משפט.
נסים דהן
אבל הוא פותח לו שומה.
היו"ר אברהם רביץ
בואו נבין מה קורה כאן - מדובר על אדם שהרוויח כסף ולפי החוק הוא חייב

לשלם מס הכנסה. אם הוא לא שילם, זה חוב שהוא חייב למס הכנסה. כל השאלה היא האם

הוא באמת הרוויח, האם הוא לא הרוויח. אלה הן שאלות מכובדות מאוד. איך יודעים

היום בשלב הראשון? בא אדם ונותן נייר, הוא אומר: יזה מה שהרווחתי' ואז פקיד

השומה בכל מיני דרכים משלו, גם מקצועיות, מברר את זה. אם הוא רואה שהנישום

הרוויח יותר, הוא לא הולך לבית משפט בשביל זה. חוא צריך ללכת לבית משפט כדי

להשתכנע שהאיש הרוויח כסף? פה הנציב אומר: 'לי נודע שהיו לו יותר הכנסות, בגלל

זה אני פותח שומה'.
נסים דהן
אבל למה נותנים לו חמש שנים? נודע לך, טפל בזה מיד.
גיורא עמיר
אדוני היו"ר, עשרים שנה אחרי שנת המס ראובן בן שמעון התגרש מאשתו. באה
אשתו ואומרת לנציב מס הכנסה
יב-1976 הוא קיבל ממישהו 100 אלף דולר ולא הצהיר

עליהם'. הואיל והתקופה היא חמש שנים לאחר שאותה גרושה כתבה מכתב לנציב מס

הכנסה, קמה לנציב מס הכנסה ב-1996 סמכות עד 2001 לטפל באותו איש אומלל. אתה

יוצר ממס הכנסה מין ישות שתלווה את האדם באיום מוסווה, מין ענן מעל חייו

הכלכליים, עד יום מותו. מפני שחמש שנים מיום שנודע לך, זאת תקופה עד אין סוף.



לפי סעיף 120 אפילו עוד שלוש שנים אחרי מותו אתה יכול להוציא לו שומה. אין לזה

אח ודוגמא בשום מדינה תרבותית.
דורון לוי
אם אדם עבר עבירה ואני תופס אותו אחרי עשר שנים - אם הוא מורשע בעבירה,

אין בעיה. בכל אופן, אני אבחן את העניין.
חיים אורון
יש שאלה עקרונית - למה פה צריכה להיות התיישנות שונה מאשר בנושא פלילי?

אם יתברר עוד עשר שנים שאני נסעתי שלשום בלילה במהירות של 140 קמ"ש, אי אפשר

לעצור אותי.
נסים דהן
גם את הקנס אי אפשר יהיה לגבות ממך.
אנה שניידר
אבל פה יש חוב אזרחי.
גיורא עמיר
השאלה עד מתי יש חוב. תביעה נגד בנק מתיישנת אחרי שנתיים, ותביעה נגד

אזרח לא מתי ישנת?
דורון לוי
אני פתחתי בזה שאמרת לי שאכן יש הבדל בין שאלה של הגשת תביעה פלילית לבין

שאלה של הערכה כספית.
היו"ר אברהם רביץ
דורון לוי, תבדוק את העניין הזה.
נסים דהן
אדוני נציב המס, אתם תסכימו שזה יהיה הדדי? אם לנישום יתברר אחרי עשר

שנים שהיה מגיע לו לפני עשר שנים החזר מס, גם אז תפתחו את התיקים ותחזירו לו

את הכסף?
גיורא עמיר
על זה יש התיישנות בפקודה, אי אפשר לדרוש כסף אחרי שש שנים.
דורון לוי
אנחנו דנים פה בעבירה פלילית של הנישום. אני מבקש שאתה תציין את העבירה

הפלילית הנגדית.
נסים דהן
אבל אתה מדבר על חוב אזרחי.
חיים אורון
אנחנו במגרש הפלילי עכשיו. זה חוב אזרחי כתוצאה מעבירה פלילית.
דורון לוי
הסמכות האזחית זהה לשני הצדדים ויש סמכות לנישום לבקש מהנציב שיפתח שומה

לפי 147, באותה מידה שיש לנציב סמכות לעשות זאת ביוזמתו. בדוגמא שלך אתה צריך

למצוא את ההיבט הפלילי של הצד השני.

היו"ר אברהם רביץ;

הברים, דורון לוי שמע את הדברים. הוא יבדוק את זה. הרי אי אפשר לחיות עם

"לנצח תאכל חרב", צריכים לעשות סוף פסוק לעניין הזה. דורון לוי, בעניין הזה

צריך להקדיש מחשבה נוספת.
דורון לוי
אני עובר לנקודה השנייה של סעיף 147 - הרחבת התחולה שלו, דהיינו לא רק על

סעיף 217 ו-220 אלא גם על סעיפים נוספים. הסעיפים הנוספים שבהם מדובר בהצעת

החוק הם 216, 216ב, 218 ו-219. אני מוריד מההצעה שלנו את סעיף 216 כי אני באמת

סבור שסעיף 216 - אי קיום דרישות מסויימות - הוא רחב מאוד.

עכשיו אני אסביר את שאר הסעיפים שנוספו פה, כדי שנבין על מה מדובר.

סעיפים 218 ו-219 הם סעיפים שדנים בניכויי מס. אני מבקש להרחיב את הסמכות של

הנציב לפי סעיף 147 גם לעניין מי שעשה מעשים שקשורים בסעיף 218 ו-219. סעיף

218 כותרתו "אי ניכוי מס", והוא אומר: "מי שלא ניכה מס שהיה עליו לנכות ...

וכן מי שקיבל הכנסת עבודה ... ביודעו שלא נוכה ממנה מס לפי אותם סעיפים, דינו

- מאסר שנה" וכן הלאה. כאשר מדובר באדם שנדרש לנכות מס במקור ממי שהוא שילם

להם או לחילופין עובד שקיבל הכנסות שהוא ידע שלא נוכה מהן מס והיה צריך לנכות

מהן מס--
היו"ר אברהם רביץ
האם העובד אחראי לעניין הזה?
דורון לוי
אני אתן לכם דוגמא שבאמצעותה אולי תבינו טוב יותר את סעיף 218. מעשה שהיה

כך היה - מדובר ביהלומן שמעסיק עובדים. במסגרת ההעסקה של העובדים הוא חתם חוזה

עבודה עם עובד שלו, מלטש יהלומים. הוא אמר לו: 'אני חותם איתך על חוזה סמוי

כאשר החוזה אומר שמשכורתך תהיה 3,000 דולר לחודש; י ויצא לך תלוש משכורת לפי

3,000 שקלים לחודשי. תוקף החוזה לשנה אחת. שנה לאחר מכן אנחנו מוציאים עוד
חוזה, ובחוזה כתוב
'הואיל ואתה עובד טוב, משכורתך עכשיו נקבעת ל-5,000 דולר,

יוצא לך תלוש משכורת לפי 5,000 שקלים'.
יוסי דולן
זה בתחום של עבירות פליליות.
דורון לוי
הנה דוגמא של עובד ומעביד שעשו יד אחת כדי להעלים הכנסות ולהעלים מס.

מבחינתו של המעביד הוא לא מבצע פעולת ניכוי במקור על משכורת של 5,000 דולר

שהוא מעביר לעובד, העובד לא יכול להיתמם כי הוא הצד השני של העיסקה באשר הוא

יודע שמוציאים לו תלוש משכורת לפי 5,000 שקלים בעוד שהוא קיבל 5,000 דולר. לכן

מי שעבר עבירה פלילית אלו שניהם.
היו"ר אברהם רביץ
בעצם כל עובד שמקבל כסף שחור, עובר עבירה פלילית.
דורון לוי
בוודאי, הוא עובר עבירה פלילית, הוא שותף לדבר עבירה.
היו"ר אברהם רביץ
הוא לא יכול להסתתר מאחורי הטענה: 'אני חשבתי שהבוס שילם מס הכנסה'.
דורון לוי
אם הוא חשב שהבוס שלו ניכה במקור, זה עניין אחר לחלוטין. אבל פח הוא היה

שותף לדבר עבירה על-ידי חוזה סמוי. אם הוא שותף לדבר עבירה, הוא עבר עבירח,

הוא לא יכול להיתמם. כאשר מדובר במעביד כזה או בעובד כזה שעברו עבירח פלילית

של אי תשלום מס, אי ניכוי במקור וכן הלאה, אני סבור שהנציב רשאי לפתוח את

השומה של המעביד ולבדוק אותה. יכול להיות שהוא עשה את זה גם בהקשר לעובדים

אחרים.
יוסי דולן
אבל אתה לא צריך את זה, לפעמים אנחנו מוסיפים סעיפים וזח סתם מסרבל. יש

לנו ויכוח כרגע אם העבירה הפלילית היא כך או אחרת וזה יוכרע באיזשהו שלב, אבל

אם זח נופל בתחום חעבירח הפלילית, זח בתוך 217 או 220. בשביל מה לסבך את 218

כאן?
דורון לוי
יוסי דולן, הרבה מאוד פעמים אנחנו מגישים כתבי אישום על פי סעיף 218, לא

217 ולא 220. עכשיו יבוא גיורא עמיר ויאמר לפקיד שומה חקירות: יבוא נסכם

שתוציא לו כתב אישום על עבירח לפי 218'. יאמר פקיד השומה: 'לא, אני אקח אותך

עכשיו לעבירה החמורה יותר כדי שלנציב תהיה אפשרות לפתוח את השומות לתקופות

ארוכות יותר'. זה יהיה יותר טוב? לא. אז בוא נעשה את מה שטוב.
יוסי דולן
בסעיף 218 יש דברים שלא צריכים להיות כאן. אי העברת ניכוי מס במקור זו

עבירח פלילית, אבל בשביל זה לא צריך לפתוח שומה. אני לא מדבר על המצב שאתה

תיארת כרגע שזו עבירח פלילית שנקראת העלמה, אני מדבר על מצב של אי העברת ניכוי

מס במקור.
דורון לוי
אז אני אומר לך שאי העברת ניכוי מס במקור, שהיא עבירח פלילית כשלעצמה,

יכול שיהיו לה השלכות. אדם עבר עבירה פלילית, אדם לא ניכה מס במקור. אני סבור

שיכול להיות שהוא לא עשה את זה גם במקרים אחרים. כשאדם כזה שעבר עבירח פלילית,

לא ניכה מס במקור, למח לא יכול לחיות מצב שאני אפתח לו את השומה?
אנה שני ידר
אבל למה לא מספיק מה שיש לך חיום (סעיף 217 ו-220)?
דורון לוי
כתוצאה מכך בהרבה מאוד מקרים אם יהיה פקיד השומה סבור שחפעלה של סעיף 218

כשלעצמו יש בה מניעה מבחינת היכולת של הנציב לפתוח את השומות לתקופה ארוכה
יותר, הוא יבוא ויאמר
'אדוני, אני מתעקש, אני לא רוצה להגיש נגדך כתב אישום

לפי 218, אני רוצה להגיש נגדך כתב אישום על עבירח במזיד לפי סעיף 220'. חאם

מצבו של הנישום יהיה טוב יותר?
אנה שניידר
כאן אני מסכימה אתך שיש בעיה. אבל אני אומרת להיפך - תוריד את כל הסעיפים

שהוספת עכשיו ותישאר במצב הקיים, שסעיף 147 חל על סעיף 217 ו-220. הרי סעיף

147 הוא דרסטי גם ככה.
דורון לוי
אני אומר לך שבמצב הזה יקהו את אותה עבירה לכיוון של סעיף 220. זה לא

יועיל לנישום אלא ירע.
נסים דהן
אי ניכוי מס במקור לא משנה את השומות.
דורון לוי
אי ניכוי מס במקור משנה את השומות, מכיוון שאדם שלא דיווח - ההוצאה לא

מוכרת לו. אתה לא מכיר את סעיף 32א המדבר על סייג להתרת ניכויים והקטנת מקדמות

בשל דיווח לקוי?
גי ירא עמיר
אבל אנחנו מדברים על שלב של פתיחת שומות. אתה לא אומר שאתה תגיש נגדו כתב

אישום לפי סעיף 220. אתה אומר: 'אני אקח אותו ל-220י. ממילא אתה עושה את זה,

כי הוא עוזר לאדם אחר בעבירה.
דורון לוי
אני שואל אותך - אדם שלא ניכה מס במקור ולא דיווח, ההוצאה שלו מותרת

לניכוי?
גיורא עמיר
לפי סעיף 32א לא, אבל יש פסק דין ניניו--
מנחם קירשבלום
אבל איך הוא יוכיח את זה אחרי עשרים שנה? אין כבר מסמכים, אומרים לו: 'לא

ניכית', איך הוא י וכיח?
דורון לוי
גיורא עמיר, אני שואל אותך - אדם שלא ניכה מס במקור ומטבע הדברים גם לא

דיווח לי, ההוצאה שלו היא מותרת?
גיורא עמיר
לפי סעיף 32א לא.
דורון לוי
יפה מאוד. אם כך, משמע שהוא תבע הוצאה שהוא לא רשאי לתבוע אותה.
גיורא עמיר
לא, מפני שב-32א רשאי פקיד השומה, הוא לא חייב.
דורון לוי
עכשיו אתה שולל מפקיד השומה את הזכות הזאת.
מנחם קירשבלום
אבל היו לו כמה שנים, היה לו זמן.
גיורא עמיר
אני אוכיח שניכיתי--
דורון לוי
אתוז שולל מפקיד השומין את הסמכות הזאת.
היו"ר אברהם רביץ
רבותיי, אני רוצה להעיר הערה נוספת - כאשר הנישום איננו יודע, איננו

מודע, והוא בתום לב אכן חושב שהמעביד שלו שילם עבורו מס, זאת לא הסוגייה

המדוברת כאן. כדי להדגים את הסוגייה המדוברת הוא הביא את מקרה היהלומן, כאשר

היה הסכם סמוי בין שני הצדדים, ואז הנישום ידע - כי הוא חתם על הסכם סמוי -

שהוא מקבל מתחת לשולחן כסף שעליו לא מדווח.
יוסי דולן
אני משוכנע שבמקרה כזה הם יאשימו אותו לפי סעיף 217 ו-220.
היו"ר אברהם רביץ
אמר הנציב: זה המקרה שלפנינו. אתה, אדוני, הערת שבסעיף 218 יש דברים

נוספים. אנחנו רוצים לשמוע מה הם הדברים הנוספים כדי שנשקול האם גם הם יכולים

להיכלל בתוך העניין הזה, האם נשמיט אותם או נמליץ שידברו ב-218 באופן מצומצם,

האם יש דברים נוספים שההיגיון מצדיק שלא נשתמש בסמכות המיוחדת שאתם מבקשים.
דורון לוי
סעיף 218 מטיל סנקציות נמוכות יותר מאשר סעיף 217. העבירה על פי סעיף 217

היא מאסר שנתיים וקנס של כ-50 אלף שקלים. העבירה של 218 היא מאסר שנה וקנס של

כ-20 אלף שקלים. ישנם הרבה מאוד מקרים שבהם מגישים כתב אישום על סעיף 218, על

עבירה קלה יותר מאשר סעיף 217.
חיים אורון
מה אומר סעיף 218?
דורון לוי
סעיף 218 הוא סעיף שיש עליו קנס מינהלי בניגוד לסעיף 217. סעיף 218 דן

באי ניכוי מס מבחינתו של המעביד המשלם או לחילופין בכל הקשור לעובד ביודעו שלא

נוכה ממנו מס. בסעיף 218 יש היבט פלילי, אבל לאי ניכוי מס במקור ואי דיווח יש

היבטים אזרחיים. ההיבט האזרחי קיים למשל בסעיף 32א לפקודה והוא אומר: "על אף

האמור בכל דין, לא יותרו לנישום ניכוי הוצאות או הקטנת מקדמות ... בשל תשלומים

שחלה לגביהם חובת ניכוי במקור". זאת אומרת, אם בא אדם, שילם לעובד שלו 10,000

שקלים ולא ניכה לו מס במקור ולא דיווח על כך שהעובד קיבל משכורת כזאת, פקיד

השומה רשאי שלא להכיר בהוצאה הזאת.
נסים דהן
אם הוא לא דיווח לך בכלל, אז הוא לא ביקש ממך שתכיר לו בזח כהוצאה.
דורון לוי
חה"כ דהן, אתה טועה. הוא יכול לתבוע את ההוצאה ויכול לומר בדו"ח: 'שילמתי

לפלוני', מבלי שהוא מציין מיהו אותו פלוני. לדוגמא, אדם ששילם משכורת ובטופס

126 לא ציין פרטים מזהים של אותם עובדים שלהם הוא שילם. מצד אחד הוא תובע את
ההוצאה, הוא אומר
הנה עובדה, זה יצא מחשבון הבנק שלי. מצד שני, הוא לא נותן

לי אפשרות לבחון למי הוא שילם ועל מה הוא שילם. בא המחוקק ונותן בנסיבות כאלה
סמכות לפקיד השומה לומר
'אדוני, אם אתה לא תציין לפניי את הפרטים של מי

ששילמת לו, אני לא אכיר לך בהוצאה'. אם אני לא מכיר לו בהוצאה, המשמעות היא

שאני מגדיל לו את ההכנסה החייבת. עכשיו אני בא ואומר כך: אדם שלא ניכה מס

במקור, ממילא הוא לא דיווח. אם הוא לא דיווח, ממילא אני לא יודע מי הצד השני.

היום אני יודע שהאיש עבר עבירה בזה שהוא לא ניכה מס במקור ולא דיווח. עכשיו

אני צריך לבדוק האם אני רוצה להכיר לו בהוצאה, כן או לא. האם לדעתך יכול להיות

מצב שאני אהיה מוגבל מחמת התיישנות כאשר מדובר באדם שעבר עבירה ולא דיווח ולא

ניכה מס?
נסים דהן
לגבי ניכוי מס במקור, התוצאה הסופית למס הכנסה היא אותו הדבר. כי אם הוא

לא דיווח, הוא לא שילם מקדמות. אבל בסוף השנה הוא דיווח על הכנסה והוצאה והוא

ישלם על זה מס.
דורון לוי
לא נכון. אתן לך דוגמא מהמציאות שתסביר לך למה אתה טועה. הוא בא ואמר:

'שילמתי 10,000 שקלים, ניכיתי מס במקור 10%', אבל הוא לא אומר למי הוא שילם.

אולי הוא היה צריך לנכות 50%?
נסים דהן
אני לא רוצה להרחיב סמכות לפקיד לטרטר אזרח במדינת ישראל על שטויות.
דורון לוי
אבל המציאות היא כזאת. המציאות חיא שהוא יכול לנכות מס במקור בסכום שהוא

נמוך יותר, ואני לא אדע למי הוא ניכה מס במקור.
היו"ר אברהם רביץ
ואם הוא ניכה את מקסימום המס במקור?
דורון לוי
מן הסתם אני מניח שאם הוא ניכה את מלוא המס במקור, פקיד השומה בנסיבות

כאלה לא יכיר לו בהוצאה. גם בהקשר לזה יצא פסק דין בבית המשפט המחוזי שנקרא

פסק דין ניניו, שבא ואומר שפקיד השומה אכן הפעיל את סמכותו כדין בשעה שלא הכיר

בהוצאה של הנישום. אני, כיועץ משפטי של אגף מס הכנסה, דאגתי להוציא הנחיה

למשרדים שבנסיבות האלה אני לא מקבל את פסק הדין ואני קורא למשרדים לפעול שלא

על פי פסק הדין מכיוון שאני סבור שאם נוכה מלוא המס במקור, אין מקום שפקיד

השומה יפעיל את סמכותו ולא יכיר בהוצאה.
יוסי דולן
בניגוד לפרקליטות.



דורון לוי;

שוב בניגוד לפרקליטות, מה לעשות? הדרך שלי היא הוצאת חוזרים בניגוד

לפרקליטות, קצת ליישר את השורות. עכשיו נמצא לפניכם אדם שמראה לכם שהוא פעל

בשני מקרים מול בית המשפט העליון והוא פעל בניגוד לפסיקה של בית המשפט המחוזי,

הוא בא אליכם לפחות בתום לב ובידיים נקיות ואומר שהוא רוצה לעשות סדר ואפילו

בנקודות שזכינו בהן, אני חוזר בי מהזכייה. אז עכשיו אתה בא ואומר שאני - לא

אני דורון לוי, אלא הנציב - רוצה גם סמכויות שאולי אני לא ראוי להן. אני בדעה

שלא יכול להיות מצב שאדם לא ניכה מס במקור ועכשיו אני כנציב לא אהיה מסוגל

לפתוח את השומות. בהיבט הזה אין הבדל בין 218 ל-217.

עכשיו אני אומר לכם משהו בתחום הזה, שהוא בתחום המינהלי. יש לנו בעיות

קשות מאוד עם הפרקליטות. כתוצאה מכך בנינו מחלקת תובעים, מיני פרקליטות. המיני

פרקליטות הזאת לא מוסמכת להגיש כתבי אישום על עבירות חמורות יותר כגון סעיף

217, והיא מגישה כתבי אישום על עבירות פשוטות יותר כמו סעיף 218. תבינו מה

יקרה אם נמחק כאן את סעיף 218 - אני אדחף את התיקים לפרקליטות כדי שהיא תגיש

כתבי אישום על עבירות חמורות יותר, ואולי הנישומים שלכם יקבלו פסקי דין חמורים

יותר, ואז אני גם אוכל לפתוח את השומה לפרקי זמן ארוכים יותר. זה טוב? ככה

ראוי שיהיה?
גיורא עמיר
דורון לוי, אבל אתה מטיל על האזרח. קודם כל שים לב שסעיף 218 דן גם בעובד

שביודעו קיבל הכנסה שלא נוכה ממנה מס. איזו אפשרות תהיה לאותו אדם בעוד עשר

שנים להוכיח שהוא ידע או לא ידע שהוא מקבל הכנסה שלא נוכה ממנה מס?
דורון לוי
אתה חוזר לוויכוח הראשוני.
גיורא עמיר
לא, מפני שאני לא חייב להחזיק את רשימת העובדים שהעסקתי לפני עשר שנים.

איזו אפשרות יש לי להוכיח שנהגתי כדין כשנהגתי לפי 218? מילא היית בא לסעיף

219 והיית אומר: מי שניכה מס ולא העביר את הניכויים, אני מבין. אבל בסעיף 218

אתה מטיל על אזרח לומר לעצמו: אני חייב להחזיק הנהלת פנקסים שבע שנים, אבל

אולי יתעורר הנציב בעוד עשר שנים, אז בואו נמלא חדרינו במשך עשרים שנה בפנקסים

כדי שאוכל להוכיח שתעודת הזהות של פלוני בן פלוני שהיה קבלן המשנה שלי צויינה

בצורה נכונה.
דורון לוי
זו הערה זהה להערה שהערת קודם בקשר להיקף הסמכות גם לגבי 217 וגם לגבי

220.
גיורא עמיר
לא, זה עוד יותר גרוע, כי בסעיף 217 ו-220 אני צריך בסך-הכל להוכיח לגבי

הכנסות שלי מה אני הרווחתי ואלו הוצאות ניכיתי. פה אתה עוד מכביד עליי, כי פה

אני צריך להוכיח לגבי צד שלישי האם הוא היה קיים או לא היה קיים, האם ניכיתי

לו מס או לא ניכיתי. תסלח לי, דורון לוי, אתם פה מרחיבים--
דורון לוי
ואם זה היה רק על המשלם, 218 היה בסדר מבחינתך?
גיורא עמיר
גם לא, מפני שאתה מטיל עליי נטל שאדם סביר לא יכול לעמוד בו.
דורון לוי
זה אותו נטל שיש בסעיף 217 ו-220.
היו"ר אברהם רביץ
בסדר, גם שם יש מחשבה שנייה.
גיורא עמיר
בסעיפים 217 ו-220 זה בדרך כלל עניין שנהקר ונמסרו לגביו ראיות. סעיפים

218 ו-219 הם על גבול העבירות הטכניות. זה פשוט נטל שאי אפשר לעמוד בו.
דורון לוי
החקירה על 218 זהה לחלוטין לחקירה על 217.
גיורא עמיר
עם כל הכבוד, סעיף 217 נוגע לי, בסעיף 218 מעורב המקבל שאני שילמתי לו.
דורון לוי
לא נכון, בעיקר המשלם.
יוסי דולן
יש לי שאלה. בוא ניקח את 218, אולי זה יתן לנו כיוון מסויים. אם מישהו לא

ניכה מס במקור, כשאתה תפתח את השומה לפי סעיף 147, הרי תפתח על הכל. נכון?
דורון לוי
אתה מעלה עוד סוגייה שקשורה להיקף הסמכות לפי סעיף 147, והיא לא קשורה

לסעיף 218 ולא תבהיר את 218.
יוסי דולן
אם הפתיחה רק לגבי הנקודה הזאת של אי העברת ניכוי המס במקור, יכול

להיות שאני יכול להתמודד. אבל אם באמצעות העניין הזה - ואני באמת קצת גולש -

של אי ניכוי מס במקור, שזה על גבול העבירה הטכנית--
דורון לוי
אתה גולש מכיוון שאתה יכול להעלות את השאלה של היקף הסמכות לפתיחת שומה

לפי סעיף 147. זה נכון וטוב לכל הליך, לאו דווקא ל-217 או 220 או כל הליך אחר.

יוסי דולן מעליו כאן את היקף הסמכות לפתוח שומה לפי סעיף 147.
איתן צחור
לא, הוא מציע תיקון להצעה שלך.
דורון לוי
הוא לא מציע תיקון להצעה. הוא פותח עכשיו סוגייה אחרת לחלוטין.
איתן צחור
לא, הוא רק אומר: בוא תוסיף את 218, אבל שם יותר לך לפתוח שומה רק לעניין

הניכויים.
דורון לוי
זה לא מה שהוא אמר. הוא רוצה לתקוף את כל פתירות השומה לפי 147.
יוסי דולן
לגבי כל הסוגיות, גם לגבי 218.
איתן צחור
אתה יכול לענות לתיחכום שלי לעניין הזה? תוסיף את הסעיפים שאתה רוצה

להוסיף, אבל הסמכות לפתוח כאן את השומה תהיה רק לעניין הניכויים. אם כבר אתה

מרחיק לכת, אנחנו יודעים שזה לא כמו שיוסי דולן אמר - כל השומה, כל הדברים.
גיורא עמיר
וזה גם לא לגבי העובד אלא לגבי המעביד.
איתן צחור
העובד זה סעיף 220.
דורון לוי
אם אתם רוצים שאבחן שינוי נוסח באופן שיחול על חלק מהמקרים של סעיף 218,

ולחילופין צמצום יריעת הפתיחה של 147, אני ארשום זאת לפניי. אנחנו נבחן אם

אנחנו יכולים לטפל ביריעת הפתיחה מצד אהד ורק לגבי המשלם ולא המקבל מצד שני,

ו נחזור עם תשובות.
היו"ר אברהם רביץ
טוב, תודה.
דורון לוי
אני חושב שמה שנאמר לגבי 218 זה קל וחומר לגבי 219. כך אפילו אמרת, גיורא

עמיר, אם אינני טועה.
גיורא עמיר
אני חושב שפה אין לי מה להגיד.
דורון לוי
אם כך, זה בסדר. עכשיו נעבור לסעיף 216ב שגם אותו הכנסתי כאן. אני אומר

לכם בכנות - הסיבה שפתחתי בסעיפים 218 ו-219 היא, כי לגביהם אני הרבה יותר

שלם. לגבי 216, הייתי שלם למחוק אותו מכאן ולכן אמרתי להוריד אותו. לגבי 216ב

יש לי באמת ספקות מסויימים. הספקות הללו מתייחסים להיבט של ההשפעה על ההכנסה

החייבת. סעיף 216ב דן בהעברת נכסים בכוונה למנוע גביית מס. הוא דן יותר

בתחומים של העברת נכסים, באופן שלא ייוותרו בידי הנישום נכסים שמהם ניתן לגבות

את חמס. אני לא משוכנע במאה אחוז שיש לזה השלכות לגבי קביעת ההכנסה החייבת.
אנה שני ידר
זו הוצאה לפועל.
דורון לוי
נכון. קראתי את הנימוקים שלכם, אך אני לא מסוגל מאתמול להיום לגבש דעה

בנושא. לכן אשב על זה שוב, אבחן את העניין ואם אין לזה היבטים של קביעת הכנסה

חייבת, אני מסכים אתכם שלא יהיה מקום להרחיב את סמכות הנציב לעניין 216ב.

מנחם קירשבלום;

הוזכר קודם הנושא המקביל בחוק מע"מ. גם מע"מ וגם מס הכנסה אלו כספי

מדינה. אם במע"מ מצאו לנכון לקבוע שתהיה סמכות רק כאשר אדם הורשע, לדעתי יש

כאן טעות בפרשנות בחוק מס הכנסה. אדם שנמצא בתוך הסעיפים שהוזכרו כרגע, כולל

220 והאחרים, כל עוד הוא לא הורשע הוא עדיין לא בפנים. הוא נכנס לתוך הסעיפים

רק ברגע שהורשע. למעשה אנחנו נמצאים במעגל קסמים - בעוד עשר שנים מגיעים

למישהו, כאשר כבר אין לו ספרי חשבונות, ואומרים לו: 'אתה נכנסת לסעיף מסויים

כי השמטת הכנסה כלשהי'. בעקבות זה בא הנציב, פותח את השומה ויש חגיגה שלמה על

אותו אדם שכבר אין לו אפילו במה להתגונן, אין לו כבר הספרים, הוא לא זוכר מה

היה באותן שנים. הנציב לא מטפל רק באותו עניין, הוא מטפל עכשיו בכל הנושא.

הסעיף הוא כל כך דרקוני כבר היום, אבל זה לא הספיק ועכשיו באים ומכניסים לתוכו

דברים נוספים. אנחנו אומרים שהסעיפים הם כל כך דרקוניים שמספיק לנו עם זה. לכן

אנחנו נגד כל הרחבה, כולל 218. סעיפים 218 ו-219 הם רלוונטיים כאשר אדם התכוון

לעשות את הדברים. כאשר אדם לא התכוון, הוא לא יכול להיגרר לתוך זה. נכון שהדבר

יכול להביא לאובדן כסף למדינה, אנחנו לא באים להגן על עבריינים. אבל באותו

מקום שהמדינה תאבד כספים במקרים מסויימים, לא בגלל עבריינים, באותו מקום היא

מרוויחה כספים מאלה שלא זכאים לקבל החזרי מס מעבר לשש שנים. אז המדינה לא ממש

מפסידה. אבל יש זכויות לאזרחים - הם צריכים לדעת מה זה סופיות שומה - והן לא

ניתנות להם. לכן אנחנו מתנגדים גם לתוספת של סעיפים 218 ו-219 ולכל תוספת שהיא

בהצעה.
יוסי דולן
לגבי סעיף 147, ללשכת עורכי-הדין יש עוד כמה הערות שלא קיבלו ביטוי בהצעת

החוק.
דורון לוי
אני מציע שקודם אספיק ללמוד את ההערות שלכם בשביל להתייחס אליהן.

עכשיו אני רוצה להקריא לפרוטוקול את סעיף (3) שאנחנו מציעים להוסיף: "מסר

אדם דו"ח לפי סעיף 145(א)(1) ונשלחה הודעת פקיד השומה על פיו כאמור באותו

סעיף, רשאי הנציב להפעיל את סמכותו כאמור בסעיף זה רק אם עשה הנישום את אחד

הדברים המפורטים בסעיפים 216, 216ב ו-217 עד 220". אנחנו הולכים כאן על מהלך

שאומר את הדבר הבא - אם היו חילוקי דעות ואם היו גם פסקי דין שבהם אגף מס

הכנסה זכה ונקבע שהנציב רשאי לפתוח שומה שהתיישנה מחמת שפקיד השומה לא טיפל

בה, אנחנו עכשיו דואגים שבמצב רגיל הנציב לא יוכל לפתוח שומה מחמת שפקיד השומה

לא טיפל בה; פרט כמובן לאותן נקודות שמצויינות בתחום העבירה הפלילית. זאת

אומרת, אם מדובר במישור האזרחי, פקיד השומה חייב לטפל בשומה בטווח זמן של שלוש

שנים. לא טיפל והשומה התיישנה, לא יוכל הנציב לומר: 'בגלל שהוא לא טיפל, אני

עכשיו פותח את השומה'.
אנה שניידר
אבל גם פה אתה צריך להוריד את סעיף 216.
דורון לוי
בוודאי, גם כאן בהתאמה - אותם סעיפים שיגובשו לגבי יכולת פתיחת השומה על-

ידי הנציב ייכנסו גם לכאן. מה שלא יהיה שם, לא יהיה גם פה.
גיורא עמיר
בכפוף לסייג העקרוני שלנו, שמי שקובע שהנישום עשה עבירה זה רק בית המשפט.
דורון לוי
בוודאי. הסעיף הבא, סעיף 2, מדבר על הוספת סעיף 147א שאני מבקש למחוק

אותו. כלומר, כל סעיף 3 יורד. אנחנו חשבנו שהוא סעיף שמקל על בית המשפט ועוזר

לנו, אבל אם הוא מכביד ומסרבל אז עדיף להוריד אותו. מה קורה בדרך כלל? אנחנו

מוציאים שומות על פי נושא. אני יכול להוציא 50 שומות מאותו סוג, 100 שומות

באותה סוגייה. הסוגייה מתבררת בבית המשפט בתיק מסויים, בינתיים יש 100-50

שמפוצצים את בית המשפט בהודעות ערעור, יש התדיינויות אצל אותו שופט והוא צריך

להזמין את עורכי-הדין לקדם-משפט, לדחייה וכן הלאה. חשבנו שבאמצעות המהלך המוצע

בסעיף 3 נוכל לחסוך. אם לשכת עורכי-הדין סבורה שהמהלך הזה לא יעזור לעורכי-

הדין, אנחנו מבחינתנו מורידים את הסעיף. חשבנו שנוכל לסייע לכם. אתם לא רוצים,

בבקשה, נוריד את זה.
היו"ר אברהם רביץ
בסדר.
בועז איתן
רציתי להעיר בקשר לסעיף 147. לגבי הסמכות של הנציב, אפשר להבין שדורון

לוי יושב כל היום ופותח שומות לפי 147. אבל זה לא כך, כי בפועל יש אנשים שהוא

ממנה אותם שיפתחו שומות. הוא מאציל את הסמכויות שלו.
יוסי דולן
אני העליתי את זה, זה חלק מהתיקונים שאנחנו ביקשנו ודורון לוי אמר שהוא

יבדוק את העניין.
גיורא עמיר
כלומר, שהוא לא יוכל להאציל את הסמכות לכל מפקח.
היו"ר אברהם רביץ
ההערה נרשמה ותהיה התייחסות.
דורון לוי
סעיף 4 מתקן את סעיף 150 לפקודה שדן בשלב ההשגה. אנחנו מבקשים להוסיף

סעיף קטן (ב) שיאמר: "יראו כהשגה גם דו"ח שהגיש נישום לשנת מס שלגביה נערכה לו

שומה לפי סעיף 145(ב)", ואני אסביר למה הכוונה. ישנם מקרים שבהם נישום חייב

בהגשת דו"ח בלוח זמנים שקבוע בחוק - תוך ארבעה חודשים או תוך חמישה חודשים

מתום שנת המס שבה מדובר אלא אם ניתנה לו ארכה על-ידי פקיד השומה, ויכול להיות

מצב שהנישום לא הגיש דו"ח. במצב כזה רשאי פקיד השומה להוציא לו שומה בהעדר

דו"ה, והסמכות קיימת בסעיף 145(ב) לפקודה שם נאמר: "לא מסר אדם דו"ח ופקיד

השומה סבור שאותו אדם חייב לשלם מס, רשאי הוא לקבוע לפי מיטב שפיטתו את סכום

הכנסתו החייבת של אותו אדם ולשום אותו לפי זה". זאת אומרת שבהעדר דו"ח רשאי

פקיד השומה להוציא לו שומה. שומה בהעדר דו"ח היא כמו שומה לפי מיטב שפיטה

מבחינת לוח הזמנים שבו מדובר, דהיינו אם תוך 30 ימים לא הוגשה השגה על אותה



שומה בהעדר דו"ח, השומה הזאת הופכת להיות שומה סופית; נוצר כאן לנישום חוב מס

ואפשר לעבור להליכי גבייה. עד כאן המצב הקיים. בין השאר, הפעולה הזאת משמשת

תמריץ לזה שהוא אכן יגיש דו"ח, ובחלק מהמקרים הוא באמת מגיש דו" חלאחר מכן.

נניח שאחרי שפקיד השומה נאלץ להוציא לנישום שומה בהעדר דו"ח, במקום להגיש השגה

על אותה שומה הוא מגיש לפקיד השומה את הדו"ח.

יש שתי אפשרויות לכאורה להתייחס לדו"ח שמגיש הנישום. אפשרות אחת - מודה
ועוזב ירוחם. אומרים לו
יבוא נחזור ברוורס, נניח שאכן הגשת את הדו"ח כראוי,

עכשיו פקיד השומה ידון בדו"ח בשלב ראשון, בשלב שני וכן הלאה'. אפשרות שנייה
היא לבוא ולומר
'הואיל ואתה לא הבאת לי דו"ח ואני בלית ברירה נאלצתי להוציא

לך שומה בהעדר דו"ח, עכשיו אני אתייחס לדו"ח שאתה מגיש לי כהשגח על הדו"ח שאני

הוצאתי לך. אני הוצאתי לך דו"ח כפי שסברתי, אתה סבור אחרת? בוא נתייחס לדו"ח

שאתה מגיש לי עכשיו כהשגה'.
היו"ר אברהם רביץ
מה המשמעות של התייחסות לדו"ח כאל השגה?
דורון לוי
המשמעות היא שאם פקיד השומה לא הגיע איתו להסכם או לא מקבל את ההשגה

הזאת, השלב הבא הוא בית המשפט. אני סבור שלא יכול להיות מצב שאדם שלא פועל כפי

שצריך ומנצל את זה לרעה, יקבל עכשיו את כל הזכויות שיש לאדם שפועל כדין ומגיש

דו"ח בזמן.
היו"ר אברהם רביץ
מה קורה אם הנישום היה חולה?
דורון לוי
עם זה אין בעיה. יש סעיף שמתייחס למקרה שהנישום היה חולה. עכשיו אנחנו
באים ואומרים
כדי להימנע מהדיונים המשפטיים האם זו השגה, האם זה דו"ח ראשוני

וכן הלאה, ייקבע במפורש בחוק שאם הוצאה שומה בהעדר דו"ח ולאחר מכן מגיש הנישום

דו"ח, יתייחסו לדו"ח הזה כאל שלב השגה.
יצחק כהן
מה קורה אם אדם איחר בהגשת דו"ח?
נסים דהן
יש תקופת איחור עם קנסות.
דורון לוי
אם אדם איחר ופקיד השומה סבור שיש טעמים לאיחור, הוא רשאי לתת לו ארכה

להגשת הדו"ח. אז אין בעיה.
נסים דהן
דווקא בנושא של איחור מתחילה הבעיה, כי הפקיד יכול להוציא את השומה בהעדר

דו"ח אחרי התאריך הראשון של האיחור או אחרי התאריך העשירי. זה תלוי ברצון הטוב

של הפקיד. הוא יכול לתת לנישום ארכה והוא יכול לא לתת לו ארכה. הוא יכול

להוציא לאדם שומה יום אחד אחרי שהוא סירב לתת לו ארכה, ואחר כך זה ילך לבית

המשפט.
דורון לוי
המציאות מוכיחה אחרת. אני אומר לך מתוך הכרת חמערכת - דבר כזה לא יקרה.

מדובר בדרך כלל על נישומים שמנתקים איתנו קשר. לא מדובר על מי שבא והגיש בקשה

לדחיית מועד הגשת הדו"ח.
נסים דהן
אז בואו נעגן בחקיקה שלא מיד למחרת והניתוק הראשוני יוציאו לו שומה בהעדר

דו"ח.
דורון לוי
ממילא ככה זה עובד.
יוסי דולן
אני חושב שהגישה הזו היא נכונה, אבל יש להוסיף דבר אחד - לאפשר השגה גם

בהעדר דו"ח. זה נשמע קצת דרקוני ותיכף אני אסביר. הרי כשבא פקיד השומה ודורש

דו"ח, אני יכול לטעון שבעצם אני לא חייב בהגשת דו"ח מכל מיני סיבות - אין לי

הכנסה חייבת או שאני בכלל לא צריך להגיש דו"ח. אני מציע לאפשר את המצב שאתם

הצעתם, אבל בנוסף לאפשר מצב שאני אוכל להשיג על מה שנקרא 04 - השומה בהעדר

דו"ח - בהשגה בלבד, בלי הגשת דו"ח.
דורון לוי
אני מפנה אותך לפסק הדין שניתן בבית המשפט המחוזי בירושלים על-ידי השופט

כהן - ד.ד.ד (דודאי) - שמתייחס לשאלה של רישום השגה. שם קבע בית המשפט שכך

הדבר.
יוסי דולן
אז למה שזה לא יקבל ביטוי גם בחקיקה?
דורון לוי
בית המשפט קבע שזו ההוראה בחוק, אני לא חולק על זה. למה אני אתן ביטוי -

למשהו שקבע בית המשפט שממילא זו ההוראה בחוק? בית המשפט דן -במקרה שפקיד השומה

סירב לרשום השגה, הפך לכאורה מבחינתו את השומה לשומה סופית והחל בהליכי גבייה.

עירער הנישום ובית המשפט אמר במפורש: פקיד השומה לא יכול שלא לרשום השגה.
יוסי דולן
אני רוצה להבין. אם לאחר התיקון, בהנחה שהתיקון ייכנס לתוקף, אתה מוציא

שומה בהעדר דו"ח ואני לא מגיש דו"ח אלא אני מגיש השגה - האם ההליך הזה הוא

תקין?
דורון לוי
בוודאי.
גיורא עמיר
הוא הוסיף פה שגם דו"ח ללא השגה ייחשב כהשגה.



היו"ר אברהם רביץ;

תן לי לראות מה קורה בפרקטיקה. אדם צריך להגיש דו"ח עד סוף אפריל או סוף

מאי. אם הוא לא הגיש דו"ח, מה קורה?

דורון לוי;

המציאות היא שבשלב הזה אנר1נו לא נוגעים לחלוטין באף נישום. אנחנו עובדים

במערכי מחשב, והבעיה היא שמייצגים יכולים להגיש דו"חות של הלקוחות שלהם בפריסה

על פני שנה שלמה. בתקופה הזאת אני בכלל לא יודע אם האיש לא הגיש דו"ח או שהאיש

מיוצג על-ידי מייצג שיכול להגיש את הדו"ח מאוחר יותר. לכן ברוב המקרים מדובר

במהלכים שנעשים בתקופה הרבה יותר מאוחרת - בספטמבר, אוקטובר, נובמבר - והם

נעשים באמצעות מהלך מחשב שבא ואומר: עברה תקופה מסויימת, אנחנו רואים שבמשך

תקופה ארוכה הנישום לא הגיש דו"ח, אין סבירות שהוא מיוצג ושבעקבות זאת הוא

בתוך הסדר הארכות עם המייצגים. באיזשהו שלב מפעילים מהלך מחשב והוא יקרה מאוד

רחוק, זה לא עניין של חודש או חודשיים. זה מהלך ממוחשב שבא ובודק איזו רשימת

נישומים יש לנו. אנו רואים שיש לנו 500 אלף איש מול 450 אלף איש שהגישו

דו"חות; 50 אלף איש מקבלים שומה אוטומטית כזאת על-ידי המחשב.
היו"ר אברהם רביץ
האם יש לכם פרוצדורה שהאיש הזה מקבל מכתב אזהרה: 'אם לא תגיש את הדו"ח עד

תאריך מסויים, אנחנו נוציא לך שומח אוטומטית'?
דורון לוי
בוודאי שכן.
איתן צחור
כולנו בעד התיקון הזה.
דורון לוי
סעיף 5 דן בסעיף 152 לפקודה. סעיף 152 מתייחס לסמכות פקיד השומה בשעה

שהוא דן בהשגה, מעבר לפרקי הזמן שבהקשר אליהם כבר דנו והצענו שזה יהיה שנה אחת

ובזה נגמר העניין, הסמכות של פקיד השומה היא מצד אחד לקבל את ההשגה, מצד שני

להגיע להסכם ומצד שלישי להוציא צו שאומר (וזה כאילו שומה לפי מיטב שפיטה בשלב

בי): 'לא יעזור, קבעתי את הכנסתך בגובה כזה וכזה. אם אתה רוצה, עכשיו פנויה

הדרך לפניך לערער בפני בית המשפט המחוזי'.
נסים דהן
ובינתיים מתחילים בהליכי גבייה.
דורון לוי
לא, הליכי הגבייה מתרחשים רק בהקשר למס שלא שנוי במחלוקת.
גיורא עמיר
כל זמן ההשגה וכל משך המשפט בבית המשפט המהוזי, אין גובים.
דורון לוי
אחת הבעיות הקשות שלנו היא פרק הזמן הממושך שעובר ועד אז בהרבה מקרים

האיש מעלים את הנכסים. ההצעה מתייחסת להיבט אחד - ההיבט התקופתי - ודנו בו

כבר. בהיבט השני אנחנו מציעים שיהיה רשום: "ואולם השגה שהוגשה על שומה שנערכה

לפי סעיף 145(ב}" - דהיינו השגה שהוגשה על שומה בהעדר דו"ח - "יראו אותה כאילו



התקבלה רק אם לא השתמש פקיד השומה בסמכויותיו כאמור בסעיף זה, תוך שלוש שנים

מתום שנת המס שבה הוגשה", ואסביר גם מדוע. כפי שאמרתי, אנחנו במהלך מחשב

זורקים שומות לנישומים שלא הגישו לנו דו"חות אחרי שפנינו וביקשנו. כאשר דיברתי

על ההצעה לצמצם את התקופה שבה מטפלים בהשגה לשנה בלבד, דיברתי על מקרה שאדם

הגיש דו"ח במועד, בדקו לו את הדו"ח, הוציאו לו שומה והוא חולק עליה. אם אדם לא

הגיש דו"ח ואנחנו מוציאים לו שומה שמסתמכת על אינדיקציות רחבות שיש לנו

מחזור הכנסות במע"מ אם יש לו, וכן הלאה - אין שום סיבה שכאשר בעקבות זה הוא

מגיש לנו דו"ח, הוא יקבל את הפרס שעכשיו תוך שנה נסיים לו את הטיפול בתיק.
אנחנו אומרים
ההקלה הזאת מתקיימת רק למי שפועל במסלול הרגיל. לגבי מי שעכשיו

מגיש לי דו"ח, אני רוצה את אותן שלוש שנים שיש לפקיד השומה גם בנסיבות אחרות.

יוסי דולן;

אני חושב שזה הגיוני. אני רוצה להבין - במסלול הרגיל האם זה בין שתי

אפשרויות, בין שנה ממועד ההגשה לבין שלוש שנים מהגשת הדו"ח?

דורון לוי;

במסלול נורמלי האיש הגיש דו"ח, טיפלו בדו"ח שלו, הוציאו לו שומה - תוך

שנה העניין צריך להסתיים.

יוסי דולן;

זה לא כל כך מובן מתוך הנוסח, זה קצת מסורבל.
דורון לוי
אם יש לכם הערות לנוסח, הן יתקבלו.

מנחם קירשבלום;

דורון לוי, הזכרת פה שומות Ok שזה מהלך מחשב. מה הכוונה? אני שואל את זה

משום שסעיף 145(ב) אומר שכאשר אדם לא מסר דו"ח, פקיד השומה רשאי לקבוע לו שומה

לפי מיטב שפיטה; משמע, להפעיל שיקול דעת. בעבר התייחסו לזה גם בפסיקה - שכאשר

יש סמכות לפקיד השומה, הוא אמור להפעיל שיקול דעת ולא לעשות את זה במהלך מחשב.

זאת אומרת שאותו אדם שלא מסר דו"ח, מן הראוי לזמן אותו, לשאול אותו מה קרה,

אולי הוא בכלל לא בארץ, אולי הוא מאושפז בבית חולים.

דורון לוי;

אם יש לך לקוח כזה שפעלנו כך לגביו ואתה חושב שזה לא בסדר, לך לבית הדין.

אם אתה חושב שאני טועה משפטית, למה לא הלכת לבית הדין?

מנחם קירשבלום;

לי אין לקוחות כאלה.
דורון לוי
תאמין לי שאם אני מפעיל סמכות ואני מציין אותה לפני ועדת הכספים, סימן

שהמערכת בדקה היטב-היטב את העניין מבחינה משפטית. אם אתה חושב שאני טועה ויש

לך לקוח כזה, לך לבית המשפט.

מנחם קירשבלום;

לא נתקלתי. אתה אמרת שזה מהלך מחשב.



דורון לוי;

במחשב מותר לקבוע אמות מידה לשיקול דעת. כלומר, אני יכול לדעת מה המחזור

שהוא מדווח עליו למע"מ, אני יכול לדעת מה הרווח הגולמי בענף שלו ולפי זה אני

יכול להוציא לו שומה. תאמין לי שאני יכול לעשות את זה.

מנחם קירשבלום;

אפילו אם לא היה לו עסק, אם המקום סגור?
דורון לוי
אם המקום סגור ולא היה לו עסק, אז לא יהיה לי דווח מע"מ שלו. אם אתה

חושב שאני לא צודק ויש לך מקרים כאלה, אני מזמין אותך ללכת לבית המשפט.
מנחם קירשבלום
אין לי מקרים כאלה, אבל לאחרים יש.
היו"ר אברהם רביץ
דורון לוי, אנחנו הגענו עד סעיף 5, כולל סעיף 5. אנחנו נסיים פה את הדיון

היום ונמשיך בישיבה נוספת. אדוני הנציב, אתה ראית את האווירה כאן וגם רשמת

לפניך את ההערות. במיוחד אני מציין את הרצון שהובע כאן, שאותה קביעה שהאדם עבר

עבירה תהיה קביעה סמכותית, משפטית, ולא תיעשה בהינף יד. אנחנו נקבע יום נוסף

להמשך הדיון כאן, כולל התשובות שלך לגבי ההערות שקיבלת.

רבותיי, אני מודה לכם מאוד. הפסקה של חמש דקות.

הישיבה הופסקה בשעה 12:30.

הישיבה נתחדשה בשעה 12:40.



שיעבוד מניות של התעשייה האווירית לישראל בע"מ בחברות בת

היו"ר אברהם רביץ;

חברים, ראשית כל אני רוצה להודיע לגבי התעשייה האווירית - אמש והבוקר פנו

אליי מוועדת חוץ וביטחון ועוררו את הבעיה הבאה: אלתא, החברה שאותה מתכוונים

לשעבד, היא חברה שיש לה הרבה מרכיבים ביטחוניים ממדרגה ראשונה. והרי אם

משעבדים, משעבדים כדי שיהיה אפשר למכור אם יצטרכו לעשות זאת מבהינה כלכלית.

אנחנו מבקשים לשמוע פיתרון ולקבל תשובות לשאלה הנכבדה הזאת. מאחר שלא הוזמנו

לכאן היום אנשי משרד הביטחון, אני דוחה את ההצבעה לגבי שיעבוד המניות של

התעשייה האווירית. אני מקווה שבשבוע הבא יוזמנו אנשי משרד הביטחון ויתנו לנו

תשובות איך הדבר הזה יהיה סגור מבחינה ביטחונית.
חיים אורון
בישיבה הקודמת עלתה גם התביעה שידברו עם העובדים ויראו להם את החוזה.
היו"ר אברהם רביץ
רגע, לא סיימתי. זה דבר אחד. דבר שני - אמנם עלתה התביעה שהעלה חה"כ

אורון, ואני בעד העניין אבל אני לא רוצה לכרוך את זה בהצבעה. אנחנו כוועדת

הכספים מבקשים שיראו לציבור העובדים את ההסכם עם הבנקים. אבל את הדבר הזה אני

לא כורך בהצבעה, זוהי משאלה של ועדת הכספים. כפי שאמרתי, אנחנו נרצה לשמוע מה

משרד הביטחון אומר על העניין. לכן בנושא הזה לא נדון ולא נצביע היום.



הצעת חוק רשות השידור (תיקון - ביטול אגרת הטלוויזיה). התשנ"ז-1996

(מאת חה"כ בנימין אלון)

היו"ר אברהם רביץ;

אנחנו עוברים להצעת חוק רשות השידור (תיקון - ביטול אגרת הטלוויזיה).

בנושא הזה היתה בקשה להתייעצות סיעתית. בינתיים הנחתי לפני חברי הוועדה מכתב

שקיבלתי מפרופ' רינה שפירא, היא גם מצרפת את מכתבו של צוקרמן. כידוע לנו יש

ועדת צוקרמן, הוא אומר שהם דנים בעניין ותוך שלושה חודשים הם יגישו דו"ח ובתוך

הדו"ח שלהם הם יציעו דרכי מימון ואלטרנטיבות לאגרה.

מיכאל קלי י נר;

זה ישתלב יופי עם החוק.
יצחק כהן
כמו שנראה המכתב, כך נראית הוועדה.

אופיר פינס-פז;

סליחה, זאת השרה לימור לבנת.
היו"ר אברהם רביץ
לכן מבקשת פרופ' רינה שפירא לדחות את ההצבעה על הצעת החוק בשלושה חודשים.

ובכן, ראשית אני שואל את החברים - האם אתם בעד לדחות את ההצבעה?
מיכאל איתן
סליחה, עם כל הכבוד לפרופ' שפירא, אין לה סמכות להגיש הצעות. מישהו

מהחברים צריך להגיש את ההצעה הזאת.
אברהם שוחט
חה"כ איתן, עם כל הכבוד לך, אתה לא היית בדיון.
מיכאל איתן
תסלח לי, עם כל הכבוד לך, אני לא צריך להיות בדיונים. אני הייתי בדיונים

האלה פה שנים רבות, אני מכיר בדיוק את הנושא ומה שאני אומר לא שייך לדיון. לא

יכול להיות שאדם חיצוני יגיש הצעה לוועדה.
אברהם שוחט
אני הייתי בדיון, וביקשו את זה ממנה.
מיכאל איתן
היא לא יכולה לבקש בקשה לדחיית הצבעה. היושב-ראש שואל מי בעד לדחות את

ההצבעה.
היו"ר אברהם רביץ
ראשית כל אני שואל את המציע - חה"כ אלון, אתה רוצה לדחות את ההצבעה

בעקבות העניין הזה?
בנימין אלון
אני מבקש מאוד להזכיר רק דבר אחד - בעקבות דבריהם של חה"כ צבי הנדל וחה"כ

יהודה הראל בדיון הקודם, אני מבקש מהוועדה להכניס סעיף 2 שהוא סעיף תהילה,

האומר שההוק לא יתחיל לפני ה-1.1.99. עד אז כל הוועדות יגישו את המסקנות שלהן

והכל יהיה בסדר.

חיים אורון;

על פי בקשת מספר חברים הוגשה לוועדת הכספים חוות דעת של אנה שניידר,

שעניינה הצעת החוק הזאת, בסיכום של חוות הדעת הזאת נאמר כך: חה"כ אלון איננו

חייב להציג את מקורות המימון של החוק. אבל מהרגע שהצעת החוק עוברת קריאה

ראשונה והיא הופכת להיות הצעת חוק של הוועדה - "לפי סעיף 138א(ג) לתקנון, על

ועדת הכספים לפרט בדברי ההסבר להצעה כפי שתובא לקריאה ראשונה, את הערכת המציע

בדבר עלותו של החוק, הערכת האוצר בכתב אם ניתנה, והערכתם של גופים אחרים כפי

שיובאו בפני הוועדה, ובכך היא תעמוד בדרישות החוק בדבר ציון דרכי המימון

בחקיקה הצריכה תקציב". דברי ההסבר, למיטב הבנתי, הם אמנם לא חלק מהחוק אבל גם

בחוקים אחרים דברי ההסבר הם חלק ממעשה החקיקה של הכנסת. כאשר נצטרך לכתוב את

דברי ההסבר הללו, יכול להיות שיש לחברים מקור ברור מניין לקחת את הכסף - יציגו

אותו פה, נדון בו.
יצחק כהן
הציגו אותו פה.
צבי הנדל
זה מופיע בדברי ההסבר. אתה לא קורא אותם.
חיים אורון
חברים יקרים, אני מבקש לדעת איזה סכום דרוש ולראות מניין לוקחים את הכסף.
יצחק כהן
בדיונים על החוק נראה לך את זה.
חיים אורון
הה"כ כהן, אני עובד פה במוסר עבודה קצת שונה מאשר אתה. מה אני יכול

לעשות?
יצחק כהן
זה נכון.
מיכאל קליינר
שתי הערות קצרות. אחת, במכתב של פרופ' רינה שפירא אין בקשה לדחייה, היא

אומרת עובדתית שבעוד שלושה הודשים יהיה דו"ח של ועדת צוקרמן. דבר שני, אחרי

שתהיה החלטה שאנחנו רוצים את ההוק הזה, יש עבודה טכנית - יש הערכה של חה"כ

אורון שאולי צריך לפרט אותה, נבקש הערכה של האוצר, וכאשר זה יגיע לקריאה

ראשונה נצרף - ואנה שניידר אומרת במפורש שנצרף את זה בדברי ההסבר, זה לא צריך

להיות בגוף החוק - פירוט מניין יבוא המימון.
אברהם שוחט
צריך לכתוב את זה לפני קריאה ראשונה.



חיים אורון;

על מה מצביעים עכשיו?
מיכאל קליינוי
אתה מצביע על נוסח החוק ולא על דברי ההסבר.

אנה שניידר;

על נוסח החוק--
היו"ר אברהם רביץ
רק רגע, עוד מעט נשמע את אנה שניידר.
מיכאל קליינר
אדוני, אנחנו זומנו להצבעה ב-12:30.
אופיר פינס-פז
חח"כ קליינר, זה לא יהיה היום כי זה לא בשל להיות היום.
חי ים אורון
זח לא חוקי היום.
מיכאל קליינר
אדוני היו"ר, אנחנו זומנו להצבעה ועכשיו מקיימים פה דיון.
היו"ר אברהם רביץ
אתם רוצים שאני לא אתן לחברים לדבר?
מיכאל קליינר
אדוני היו"ר, אם ידעת שלא תהיה היום הצבעה, אז למה זימנת אותנו להצבעה?
היו"ר אברהם רביץ
אני לא הכרתי את ההערה של הגב' אנה שניידר. אנה שניידר נמצאת כאן עכשיו,

אני שואל אותה כיועצת המשפטית של הוועדה - אנחנו יכולים להצביע על ההוק עכשיו?
אנה שנ י ידר
לדעתי לפני שמתקיים דיון על מקורות המימון כדי שאפשר יהיה לכתוב אותם

בדברי ההסבר, אי אפשר.
היו"ר אברהם רביץ
אבל היה פה דיון.
יצחק כהן
היה דיון.
מיכאל איתן
כתוב בדברי ההסבר שהמקורות יהיו מפרסום מסחרי.
אברהם שוחט
תסלח לי, חה"כ איתן, לצורך העניין אתה חבר-כנסת רגיל.
מיכאל איתן
אני חבר-כנסת ומותר לי להעיר. אתה יו"ר הישיבה?
אברהם שוחט
גם אתה לא. אין לך זכות לדבר עכשיו אל אנה שניידר.
מיכאל איתן
למה אין לי זכות לדבר? כמו שלך יש זכות לדבר אלי, לי יש זכות לדבר אליה.

הפכת המנהל של העסק. אני אומר משהו הגיוני - כתוב בדברי ההסבר להצעת ההוק

שהמקורות יהיו מפרסום.
אברהם שוחט
אדוני היקר, אני הצבעתי וביקשתי רשות דיבור.
מיכאל איתן
זאת היתה רק קריאת ביניים. מה אתה רוצה?
אברהם שוחט
אני רוצה שהישיבה תנוהל על-ידי היושב-ראש ולא על ידך.
מיכאל איתן
בסך-הכל קראתי קריאת ביניים.
אברהם שוחט
זו קריאת בי ניים?
מיכאל איתן
כן. אמרתי שהמקורות מצויים בדברי ההסבר, והם פרסומת.
היו"ר אברהם רביץ
חברים, אתם מוכנים לתת לי לנהל את הישיבה? אני רוצה להזכיר לעצמנו שבדיון

הראשון שהתקיים בוועדה בהצעת החוק, עלה הנושא של מקורות. ההצעה היתה שהמקורות

יהיו מפרסומים. היה ויכוח האם יש בשוק מספיק דרישה לפרסומים כדי שהם יוכלו

לממן גם את זח. נוסף לכך נאמר ש-150 מיליון שקל יבואו מן הקופה הציבורית, לגבי

שנת 99' ואילך. אני זוכר היטב שההתנגדות שלי לחוק הזה היתה בגלל שאני לא רציתי

להעמיס על הציבור 150 מיליון שקל. אלו כספים של הציבור, ואני לא מוכן לממן את

אלה שיש להם טלוויזיה כאשר אני לא משתמש בכלי הזה. אני מעלה את זה רק כדי

להזכיר לחברים שהתקיים כאן דיון על מקורות המימון. היום אנחנו נקיים הצבעה.
חיים אורון
אדוני היו"ר, אני אקריא את המשפט הרלוונטי מדברי ההסבר של הצעת החוק,

ותראה אם זה מספק אותך ואת הברי-הכנסת: "מקור אלטרנטיבי למימון יכולים להיות

הפרסום המסחרי והשתתפות תקציבית לתוכניות תרבותיות שאינן מסחריות". אם ככה

מעבירים חוקים--
מיכאל איתן
זו בסך-חכל קריאה טרומית, ועכשיו זה מועבר לקריאה ראשונה.
חיים אורון
היועצת המשפטית אומרת לך שזה לא בשל להצבעה.



אברהם שוחט;

לאור מה שכתבה אנה שניידר ולאור מה שהיא אמרה עכשיו, יואיל בטובו מציע

החוק לתקן את דברי ההסבר. הוא לא יכול להגיד שהמקור יכול להיות מפה ויכול

להיות משם. שיגיד מח המקור, החברים יקבלו את החוק, יתקיים דיון ועל זה תהיח

הצבעה. אז נדע על מח מצביעים.
אנה שניידר
הוא יכול להגיד את זה, הוא לא חייב לתקן את דברי ההסבר לקריאה הטרומית.
אברהם שוחט
בסדר, אבל פח השאירו את זה פתוח. אני רוצה לומר משהו בעניין פרופ' רינה

שפירא. ברור שפרופ' שפירא לא יכולה להציע הצעות לוועדות, אבל בדיון פה ושאתה

לא היית בו, חה"כ איתן, צויינה העובדה שהממשלה הזאת הקימה ועדה כדי לעסוק

בדברים האלה. שאלנו אותה מתי הוועדה תסיים את עבודתה, והיא לא ידעה לתת תשובה

מדוייקת. ביקש ממנה היושב-ראש, ובצדק, הערכה מתי הוועדה תגמור ואמרו שזה יהיה

בערך תוך שלושח חודשים. לכן זכותה היתה להגיד: 'אני מציעה שתמתינו שלושח

חודשים'. זה מכתב ליושב-ראש, זו לא הצעה לוועדה, והוא שאל אם אנחנו בעד לדחות

את ההצבעה. יהיה רוב לא לדחות את ההצבעה, אז נצביע.
מיכאל איתן
אני אמרתי שהיא לא יכולה להציע את ההצעח הזאת לוועדה. היושב-ראש צריך

להציע את זה.
אופיר פינס-פז
ברור שאנחנו לא רוצים להצביע ואתם כן רוצים להצביע. אבל אנחנו עובדים לפי

כללי משחק. אם יש כאן חוות דעת של היועצת המשפטית של הוועדה, אני מציע להתחשב

בחוות חדעת הזאת - נדחה את ההצבעה, תכינו את העניין ואז זה יבוא להצבעה.
אברהם הירשזון
אנה שניידר אמרה שהמציע יכול להצביע עכשיו בעל-פה על מקורות המימון.
אופיר פינס-פז
גם האוצר צריך להצביע על מקורות.
מיכאל קליינר
חברים, עם כל הכבוד, כפי שאמר חה"כ פי נס, אתם תחפשו כל מיני סיבות כדי לא

להצביע, אבל אני שמעתי את חוות הדעת של אנה שניידר וקראתי את המכתב של רינה

שפירא והדברים מאוד ברורים. לפני הקריאה הטרומית בכלל לא היה צריך לציין מקור

מימון, מעבר לקריאה הטרומית הצעת החוק לא חייבת לכלול מקור מימון. בדברי ההסבר

צריך שתהיח לנגד עיני חברי-הכנסת הערכה של המציע, צריכה להיות הערכה של חאוצר,

ונדמה לי שאם יש גורמים נוספים שרוצים לתת הערכה כספית, גם הם צריכים להביא

אותה. היה כאן דיון ממצה בהשתתפות כל הגורמים, ואמרה אנה שניידר שבשלב זה

מספיק לציין בעל-פה את המקורות. אני מציע לא לעשות עבודה לחינם. אם הוועדה

תחליט כרגע להעביר את החוק לקריאה ראשונה, תיעשה העבודה המשלימה כדי שיהיה

פירוט מכומת של מה שנאמר כאן בעל-פה ואנה שניידר תחליט אם דברי ההסבר מספקים.

אם נחליט שלא מאשרים את החוק הזה, ממילא לא צריך להביא מקורות חילופי ים.



מיכאל איתן;

אני מקבל את דברי ההסבר של חה"כ אופיר פי נס כרוחם וכלשונם בכל מאת

האחוזים, ועכשיו אני רק רוצה לשמש שופר לאנה שניידר. היא יושבת לידי ואומרת כל

הזמן שמספיק שחה"כ בני אלון יאמר עכשיו כרגע: 'מקורות המימון הם אהד, שניים,

שלושה', ויצביעו על זה.
שלום שמחון
אבל חסר פה המקור של האוצר.
מיכאל איתן
אם האוצר יחליט שהוא לא רוצה, הוא לא יביא דברי הסבר ואז אין חוק בכנסת?
שלום שמחון
לא נכון, לא ביקשו ממנו להציג מקורות.
מיכאל איתן
ההערה שלי היתה טכנית - היושב-ראש אומר: 'אני אשאל את החברים מי בעד

דחי ית ההצבעה'.

הערה אחרונה, ממילא אנחנו לא מחוקקים היום כלום, אנחנו רק מעבירים לקריאה

ראשונה. עד שהחוק הזה יעבור, ועדת צוקרמן תגמור שלוש פעמים את עבודתה.
סופה לנדבר
אני רוצה להגיד דבר שהוא קשור מאוד לישיבה של היום. אתם יודעים שלפני כמה

ימים סגרו את ערוץ 33 ברוסית. אני חושבת שכאשר אנחנו מדברים על אגרות, צריכים

לדעת שהערוץ הזה מאוד-מאוד חשוב ליוצאי ברית-המועצות.
חיים אורון
נממן אותו מפרסומת, חה"כ לנדבר.
סופה לנדבר
כן, אני חושבת שצריכים לתת לעשות פרסומת. מדברים על מאפיה רוסית, אז

לפחות שיתרמו לפרסומת...
מיכאל איתן
אבל בתקשורת יש מאפיה אחרת.
סופה לנדבר
אני חושבת שגם עם זה מגזימים. אתמול הגשתי הצעה לסדר-היום בקשר למאפיה.

אם זאת מאפיה, המשטרה צריכה להביא לנו מסקנות ואנחנו נקבל אותן, אנחנו מאמינים

במשטרה.
מיכאל קלי י נר
אנחנו זומנו להצבעות, ומדברים פה על נושאים אחרים.
סופה לנדבר
ערוץ 33 קשור לעניין מפני שזה קשור לאגרות. אנחנו, יוצאי ברית-המועצות,

משלמים אגרות כמו כולם--
היו"ר אברהם רביץ
על כלום.

סופה לנדבר;

-אנחנו משלמים עבור הערוצים כמו שכולם משלמים. רוב הפנסיונרים העולים לא

צופים בכל הערוצים בגלל שהם לא מסוגלים להבין, אלא רק בערוץ הרוסי.
חיים דיין
אדוני היו"ר, חברי-הכנסת, יש אי צדק בכל נושא תשלום האגרה, ואני גם הנחתי

הצעת חוק בכנסת הקודמת וחידשתי אותה בכנסת הנוכחית. ניסינו לעשות מהלכים כדי

לא לבטל את כל אגרת הטלוויזיה. אחד הדברים הצורמים לי הוא שהיום במדינת ישראל

ישנה רק קבוצת אוכלוסייה אחת שפטורה לחלוטין מהאגרה - -זו שמקבלת הבטחת הכנסה.

לעומת זאת, כל אלה שמקבלים קיצבת זיקנה וקיצבת נכות באותה רמה של הכנסה מהמוסד

לביטוח לאומי, אינם פטורים. אותה קשישה שמקבלת 800 שקל קיצבת זיקנה משלמת 450

שקל אגרת טלוויזיה.
סמדר אלחנני
אם לאותה קשישה לא היתה הכנסה נוספת, היא היתה מקבלת גם השלמת הכנסה ואז

היא היתה מקבלת הנחה באגרה.
חיים דיין
צורם לי שחלק מחברי-הכנסת שיושבים כאן קיבלו איום מראשות השידור לא

להצביע בעד החוק הזה.
אברהם שוחט
מי שקיבל איום, שילך למשטרה על המקום.
נסים דהן
לרשות השידור לא יעשו כלום. אבל אם יגישו תלונה נגד ש"ס, למחרת תתחיל

חקירה.
שלום שמחון
כפי שאני מבין את חוות הדעת של אנה שניידר, אי אפשר להצביע היום. מאחר

שיש פה חילוקי דעות בהבנת הנקרא ובהבנת הנשמע של חוות הדעת, אני מציע ללכת לפי

ההליכים המקובלים בכנסת; יש יועץ משפטי של הכנסת--
היו"ר אברהם רביץ
יש לנו יועצת משפטית של הוועדה.
שלום שמחון
אני רוצה להשלים את דבריי. לפי מה שאני מבין, יש פה חילוקי דעות לגבי

ההבנה של חוות הדעת המשפטית. לכן לפי דעתי אי אפשר להצביע היום.
אנה שני ידר
אלו לא חילוקי דעות על חוות הדעת. חוות הדעת היא לא לגבי השאלה אם אפשר

להצביע או לא.
שלום שמחון
אין כאן בדברי ההסבר הערכה של האוצר, למשל.
אופיר פינס-פז
אי אפשר לקבוע הצבעה ל-12:30 וב-13:00 עדיין לא להצביע.
היו"ר אברהם רביץ
זה לא טיעון, גם אתה קיבלת רשות דיבור.
מיכאל קליינר
חה"כ פינס ואני, משני צידי הבית, אומרים לך להפסיק את הדיון ולהצביע.
אופיר פינס-פז
לא, להפסיק את הדיון וללכת.
היו"ר אברהם רביץ
הה"כ שמחון, דבריך הובהרו. נשמע עכשיו את המציע, בבקשה.
בנימין אלון
ממש בקצרה ואני מקווה שניגש להצבעה. קודם כל אני רוצה להודות לגבי שניידר

על הוות הדעת שאני חושב שתשמש מכאן ואילך גם להצעות חוק אחרות, בלי קשר לקייס

הזה. היא מבהירה שאנחנו צריכים להתייחס למקורות המימון בדברי ההסבר. היא אפילו

קצת מחמיאה לנו שבדברי ההסבר בקריאה הטרומית כבר הבאתי את המקור האלטרנטיבי

למימון. אני רוצה לקרוא את שוב, כי לפי התקנון אני צריך לומר מה מקורות
המימון
"מקור אלטרנטיבי למימון יכולים להיות הפרסום המסחרי והשתתפות תקציבית

לתוכניות תרבותיות שאינן מסחריות". ישנה גם הצעה אחרת, הצעת דן שילון. אני

רוצה לשפר את זה בעוד דבר אחד. הבנתי מהדיון הקודם שאנחנו מוסיפים סעיף תחילה,

ובדברי ההסבר לסעיף התחילה נאמר שבינתיים יגיעו כל הפרטים - איזה סכום כסף יש,

האופציות ברמת הפרסומות וכו'. לכן אני מבקש מכל חברי האופוזיציה להצביע בעד

הצעת החוק.
אברהם שוחט
אין מסמך? אני מצביע על אמירה לפרוטוקול?
חי ים אורון
אדוני היו"ר, זו חקיקה, זכותי להציע מקור אלטרנטיבי אחר מהמקור שמופיע פה

בדברי ההסבר ואני מבקש להעמיד אותו להצבעה.
מיכאל איתן
זו הצעת חוק שעברה קריאה טרומית, אתה לא יכול להציע פה משהו אחר.
חי ים אורון
זו הצעה טרומית שאנחנו מכינים לקריאה ראשונה, אני רוצה להציע מקור אחר.
מיכאל איתן
תציע את זה אחרי ההצבעה.
מיכאל קליינר
אני מציע את הסדר הקיבוצים כמקור אלטרנטיבי.



היו"ר אברהם רביץ;

אני רוצה לקבוע שני דברים. ראשית, לפי עניות דעתי היתה כאן הצעת מקורות

בדיון הקודם. טובה, לא טובה - זו שאלה אחרת, אבל היתה הצעת מקורות.
שלום שמחון
אבל לא היתה הצעה של האוצר.
היו"ר אברהם רביץ
זאת קביעה אחת. קביעה שנייה - אנחנו לא אמורים להצביע על המקורות. זה לא

אומר שעל-ידי זה שהצבענו עבור החוק אנחנו גם קיבלנו את המקורות. אנחנו יכולים

לשנות את המקורות. כל מה שנאמר כאן הוא שהמציע צריך להצביע על מקורות.

אנה שניידר;

הוועדה צריכה להצביע בדברי ההסבר על המקורות.
בנימין אלון
נכון.
היו"ר אברהם רביץ
אני מעמיד להצבעה את הצעת החוק של חה"כ בנימין אלון - מי בעד להעלות אותה

לקריאה ראשונה במליאה ומי נגד?

הצבעה

בעד - 9

נגד - 6
היו"ר אברהם רביץ
הצעת חוק רשות השידור (תיקון - ביטול אגרת הטלוויזיה) אושרה להעברה

לקריאה ראשונה.
אברהם שוחט
אני מבקש רוויזיה.
היו"ר אברהם רביץ
הרוויזיה תתקיים מחר ב-10:45.



תקנות מס הכנסה (שווי השימוש ברכב) (תיקון). התשנ"ז-1997

היו"ר אברהם רביץ;

יש לנו עכשיו הצבעה על תקנות מס הכנסה (שווי השימוש ברכב). אני רוצה

להבהיר שמשמעות ההצבעה שלנו היום היא הורדת הגובה של זקיפת ההכנסה מ-990 ל-750

שקל. אמנם אנחנו רצינו לעשות שיפורים נוספים לגבי סוגי רכב שונים. קיבלתי ים

של מכתבים, אני מניה שגם אתם קיבלתם, עם כל מיני טענות ומענות. בהזדמנות אהרת

אולי נתקן דברים נוספים.
מיכאל קליינר
אני רוצה להצהיר פה הצהרה ואני חושב שהיא משקפת את העמדה של הרבה מאוד

חברים. אנחנו מאשרים את ההורדה מ-990 ל-750, למרות שלדעתי רוב חברי הוועדה

חשבו שצריך היה להוריד את זה עוד יותר וזה לא סוף פסוק.
היו"ר אברהם רביץ
זאת הערה נכונה, ואנחנו מבקשים מכם שבהזדמנות אחרת תעשו יותר שיעורי בית

ותבואו לכאן עם הצעה שתרצה את חברי הוועדה. אתה יודע מה זה לרצות את חברי

הוועדה, בועז סופר? אנחנו העם.
בועז סופר
מבחינתנו - ואני מדבר במלוא הרצינות - אפס או 500 או 621 זה היינו הך
מהסיבה הפשוטה
אף אחד מהמספרים האלה לא משקף את שווי השימוש האמיתי. כאשר

אנחנו מדברים על 800 ש"ח, אנחנו מדברים על חישוב כלכלי. לכן בין אפס ל-799 זח

מקח ומימכר, זה משהו פוליטי.
סמדר אלחנני
לתשומת ליבכם - תחילת התקנות האלה היא ב-1 בינואר 98, ואז זה יהיה 800

שקל. זאת לא העלאה כי הממוצע השנתי הוא 800 גם עכשיו.
הי ו"ר אברהם רביץ
מי בעד אישור תקנות מס הכנסה (שווי השימוש ברכב} (תיקון)?

הצבעה

בעד - רוב
היו"ר אברהם רביץ
אושרו תקנות מס הכנסה (שווי השימוש ברכב) (תיקון).

תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:05.

קוד המקור של הנתונים