ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 20/05/1997

דו"ח הוועדה הציבורית לנושא מס רכוש; שינויים בתקציב לשנת 1997 בקשה מס' 108

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן-



פרוטוקול מסי 126

מישיבת ועדת הכספים

יום שלישי, י"ג באייר התשנ"ז (20 במאי 1997), שעה 10:00
נכחו
חברי הוועדה: א' רביץ - היו"ר, די אדרי, פי בדש, נ' דהן,

צי הנדל, י' כהן, מי נודלמן, אי סעד, אי פינס-פז

אי רובינשטיין, אי שוחט, שי שמחין, סי שלום

מ"מ: חי אורון, מי גולדמן, ע.א דהאמשה, י' יהב,

סי לנדבר, מי שטרית
מוזמנים
צי גל-ים - הממונה על הכנסות המדינה

אי ברזילי, אי ארץ-קדושה, חי בן-צרויה

שי רוזנבאום - משרד האוצר

חי בן-יהושע - משרד התחבורה

י' גבאי - יו"ר הוועדה הציבורית לנושא מס רכוש

שי בן-עמר, צי צדוק, יי קרואזה - הת' הקבלנים

חי גיבשטיין, י' סגל, עי שבתאי - עמותת "נמר"

מי חלף, ר' נסאר, פי חגי אחמד, מי בריס, אי נעים -

הוועדה לענייני מס רכוש

שי אשרו - שתי"ל
יועץ משפטי
אי שניידר
מזכיר/ת הוועדה
אי קרשנר
יועצת כלכלית
ס י אלח נ נ י
קצרנית
ת' בהירי

סדר-היום; דו"ח הוועדה הציבורית לנושא מס רכוש

שינויים בתקציב לשנת 1997



דו"ח הוועדה הציבורית לנושא מס רכוש

היו"ר אברהם רביץ;

אני פותח בזה את דיוני ועדת הכספים. הסעיף העומד לפנינו הוא סעיף גדול העוסק

במס רכוש. נתבשרנו שישבה הוועדה המכובדת בראשותו של מר יורם גבאי והגישה המלצות

למשרד האוצר, המדברות על ביטול מס רכוש. ועדת גבאי התייחסה בסעיף הראשון של

המלצותיה לאלטרנטיבה. אנחנו מדברים על הכנסות מדינה בסדר גודל של מליארד שקל בשנת

1997.

שאלת השאלות היא מה האלטרנטיבה למס חזה. יש לנו הרגשה שזהו מס בלתי צודק. אדם

משלם מס על רכושו. לכולנו יש רכוש, וכולנו לא אוהבים את זה. האמת היא שבכלל לא

אוהבים לשלם מסים, אבל כאן יש הרגשה שהמס בלתי מוצדק. בקשתי לדעת באלו מדינות

קיים המס הזה. אני שומע שמס כזה אינו קיים במדינות נאורות.
אמנון רובינשטיין
יש מס על רכוש.
סי אלחנני
יש מס על רווחי הון.

היו"ר אברהם רביץ;

קשה לעשות השוואה עם מדינות אחרות, כי חייבים לראות את התמונה הכללית. בשורה

התחתונה, השאלה היא לכמה כסף זקוקה המדינה ומהיכן תשיג אותו. כאר התפרסמו מסקנות

ועדת גבאי, הן זכו לתהודה ציבורית חיובית מאד.

זימנו את הישיבה הזו כדי ללמוד את הסוגיה מכל היבטיה. נשמע את סקירתו של יורם

גבאי, נשמע מה אומרים על-כך אנשי האוצר, נשמע את נציגי המשלחות ואחר-כך נקיים

דיון בינינו. זהו אחד הנושאים הרציניים והחשובים העומדים על סדר יומה של הוועדה.

במסגרת זו לא נוכל שלא להתייחס באופן רציני גם להכנסות המדינה. קראתי על

האלטרנטיבה של מס בעת המכירה, ולא הבנתי איך זה משתלב בהצעות.

אני מברך את יורם גבאי על עבודתו. אני שומע שעשית זאת תוך זמן קצר, ואני

מקווה שזה לא היה בעוכרי ההמלצות.
צבי הנדל
לפני שמתחילים, שאלה לסדר: האם סיכמנו אתמול שביום חמישי יתקיים דיון עם

הרשויות המקומיות?
היו"ר אברהם רביץ
אמרתי לכם שאדבר עם סאלח טריף, יושב ראש ועדת הפנים. שוחחתי איתו היום, לאחר

הדיון שהיה אתמול במליאה. המליאה העבירה את הנושא לוועדת הפנים.
צבי הנדל
לשתי הוועדות.
היו"ר אברהם רביץ
היה אצלי יוסי גולדברג. הם ביקשו שנקיים את הדיון היום, אמרתי לו שיש דיון

שכבר נקבע להיום ואי אפשר לבטלו. הצעתי לו שיציע לוועדת הפנים שנקים ועדה משותפת

לשתי הוועדות, שתלווה את הענין. אם יהיה צורך, נכנס את מליאת שתי הוועדות. הם

יושבים היום ודנים בהצעה. יתכן שחלק מחברי ועדת הכספים ירצו להשתתף בדיון

המתקיים עתה בוועדת הפנים. גם אני אבקש שמישהו יחליף אותי במהלך ישיבה זו, על מנת

שאוכל להכנס לשם. שר הפנים גם הוא יהיה שם. שר האוצר לא יגיע לדיון.
אברהם הירשזון
קראתי אתמול בעתון שהתפוצצו המגעים בין משרד האוצר למשרד הבריאות באשר לנושא

הוק ביטויו בריאות ממלכתי והשלכותיו על הקופות. בוועדה הזאת בחרנו ועדת מישנה

שתעסוק בנושא. יש לי תחושה קשה, שאנחנו לא יכולים לעמוד מהצד ולא לטפל בנושא.
היו"ר אברהם רביץ
הנושא עלה כאן אתמול, וכבר קבעתי דיון מקיף בשבוע הבא על כל נושא הבריאות.

הייתי בקשר גם עם מנכ"ל משרד הבריאות ומסתבר שזה מעבר לריב רגיל. שר הבריאות

איננו מסכים לחתום על ההוראות, כפי שנתבקש לעשות על-ידי משרד האוצר, בקשר לתעריפי

בתי החולים ולחורדה של 20 אחוז מהיקף הקניות שלהם. זה הפך לריב ממלכתי, כאשר

החולים נמצאים בתווך. הזמנו לכאן לשבוע הבא את שר האוצר ואת שר הבריאות. שר

הבר יאות הודיע לנו שיבוא לדיון.

מר גבאי בבקשה.

י' גבאי;

האקסיומה היא שבכל מס יש יסוד המזיק לפעילות הכלכלית, יסוד מפריע ובהרבה

מקרים בלתי סביר, לכן זה אינו קריטריון לביטול המס או לשינויו. ברור שמסים נועדו

לממן הוצאות, גם אם בדרך כלל אינם מועילים לתהליכים הכלכליים. לכן ההתייחסות שלנו

למס רכוש כמו לכל נושא היא על-פי השאלה, האם הגענו לנקודה בה מתהייב שנוי גדול או

רפורמה, החלפת המס או רק תיקונו של המס.

הגענו למסקנה שצריך להחליף את המס, משום שמערכת הכשלים בתוכו נעשתה קשה יותר

ויותר. לכן הגענו למסקנה שעדיף לעבור למס אלטרנטיבי. הסיבה לכך נובעת משילוב של

שני תהליכים ארוכי טווח וקצרי טווה. התהליך ארוך הטווח עוסק בשחיקת בסיס המס: מסי

רכוש לצד מסי הכנסה ומסי צריכה, מקובלים למעשה בכל העולם. מה שקרח בתהליך ארוך

הוא שבסיס מס רכוש הלך ונשחק, ולמעשה בסופו של דבר הוא נשען על נישה אחת שהיא

מקרית במידה מסוימת. כלומר אם בעבר דיברנו על מס עזבון, על מס רכוש על דירות ועל

היטל על מבנים עסקיים, כלומר מסי הרכוש היו רחבים מאד, בתהליך הדרגתי ביטלנו

למעשה חלק גדול מהמסים, ובתוך מס רכוש שחקנו בהדרגה את בסיס המס: הוצאנו מטעים,

הוצאנו הקלאים, הוצאנו בהדרגה אפילו חלק מירושות וכן הלאה. כלומר באופן די מקרי,

כתוצאה מתהליכים לגיטימיים, נשארנו עם נישה די מקרית. עד כאן באשר לתהליך ארוך

הטווח.

באשר לתהליך קצר הטווח, אשר גורם לבעית המס, מה שקורה ב-3 השנים האחרונות,

כלומר עליית מחיר הקרקעות בשעור של 60-70 אחוז (זוהי אפילו הערכה חסרה) ועבודה

יעילה יותר של מערכת המס בהתאמת שומות למחירים - נוצר מצב שבעוד שההכנסה השוטפת

של משלמי המס עלתה באחוזים בודדים או כמעט אפסיים (וכפי שנראה בהמשך, הם בדרך כלל

לא מייצגים מעמד כלכלי גבוה או בינוני, אלא מעמד מקרי לחלוטין}, חבות המס עלתה

ב-100 עד 150 אחוז במושגים ראליים, ואז נוצר מתח בלתי אפשרי.

מאחר ושעור חמס כבד מאד, 2 וחצי אחוז, בעוד ששעור מסי הרכוש בעולם הוא חצי

אהוז עד אחוז, נוצר בשנתיים-שלוש האחרונות תהליך מסובך מאד: שעור מס כבד מאד,

בסיס מחיר גבוה ויכולת נמוכה של הציבור לשלם את המס. לכך מצטרפת בעיה נוספת,

שיכולת הבניה ב-90-95 אחוז מהמקרים לא קיימת, כלומר מחזיקי הקרקעות לא יכולים



לבנות, ונקודה אחרונה - ההתפלגות של משלמי המסים היא כזו שרבים מהם קשישים

שהכנסתם השוטפת לא הותאמה לגובה התשלום. הרבה מאד מחייבי המס הם מיעוטים, אצלם לא

קיימת כל גמישות במכירת הקרקעות. בשנתיים האחרונות הגענו למצב קשה מאד למערכת

המס: שעור מס כבד ויכולת תשלום מועטת. כך נכנסנו לתסבוכות גדולות מנקודת הראות של

מערכת המס. ברור שצריך לגבות הרבה מאד מסים, לקיים את החוק, קרי, שתהיה שומה

אמיתית ומחיר אמיתי, ולעומת זאת קיימת אוכלוסיה עם אי יכולת תשלום. מתחילים

להיווצר חיכוכים קשים מאד עם הציבור.

על-כך מגיבה מערכת המס, בצדק מנקודת ראותה. המערכת החקיקתית מתחילה לקבוע עוד

פטורים, כדי להוציא מחבות המס עוד אנשים או עוד קבוצות. המערכת המינהלית חיה
בדילמה מאד קשה
היא הצליחה לגבות את המס, אבל לחלק גדול מהאוכלוסיה אין יכולת

תשלום. לכן היא יוצאת מערכת מינהלית של הקלות. קוראים לכך הקלות לפנסיונרים,

הקלות אחרות וכן הלאה, ואז החיכוך הולך וגדל, כי ההקלות למעשה אינן פורמליות. הן

מעוגנות בנוהלים. חלק מהחייבים משתלבים בהקלות, חלק לא. מאידך. אותה מערכת מס, אם

היא רוצה לבצע את החוק, היא צריכה להפעיל אכיפה קשה נגד אלה שלא משלמים, ואז

החיכוך בין הציבור לבין מערכת המס גדל. זה גורם לשחיקה בשתי המערכות, וכתוצאה מכך

צצים פתרונות מקריים מקומיים, בחלקם מעין התעלמות, למשל לגבי בני מיעוטים

המעבירים את הנכס מאב לבן. בסופו של דבר לא יודעים אצל מי הקרקעות ומי חייב במס.

לקבוצה אחת יש יחס אי, לקבוצה אחרת יחס בי ולפנסיונרים אתה לוקח רק חלק מהקצבה.

כלומר מערכת המס מגיעה למצב אבסורדי מנקודת ראותח, ונכנסת למבוכים גם בצד

החוקי, גם בצד הביצועי וגם בצד הפורמלי. יותר מזה, שוק הקרקעות בניגוד לשוק

הדירות, הוא מאד לא משוכלל, כלומר היכולת לתת שומת ערך על קרקע היא מסובכת, כי

מספר העסקות לא גדול. אם כאשר מדובר בדירת 4 חדרים ברמת אשכול או בגבעה הצרפתית,

הסטיה בהערכת גובה המס יכולה להגיע ל-10 אחוז, כאשר מדובר בקרקעות הסטיה יכולה

להיות מאד גדולה. אם מס רכוש אינו מנהל את הערכות המס עם מספר רב של שמאים, הוא

מסתמך ובצדק על עסקות אקראיות. אם ההערכה נעשתה על-פי שכונה הנבנית על-ידי חברה

גדולה, היא יכולה לשלם גם כפול מהמחיר הריאלי, ואז ממילא השומה על כל האזור תהיה

גדולה מאד. אז תתחיל מערכת עררים, קבלת חלק מהעררים ודחיית חלק אחר, ושוב שחיקה

של המערכת.

בהנחה שמערכת המס פועלת תמיד בונה-פידה ובאופן מקצועי, היא נכנסת למלכודות

האלה. אין לה ברירה אלא לעשות את הפעולות האלה, אין לה ברירה, אלא לתת הקלות

לקבוצות שאינן יכולות לשלם ולכן יש לערוך איתן הסדרים מיוחדים, או לחילופין צריך

למכור מגרשים השייכים לחייבים.

כך אנחנו מטילים מס למרות אי יכולת לשלמו. מרבית האוכלוסיה חייבת המס נמצאת

במעמד בינוני ונמוך. אני מעריך ש-80 עד 90 אחוז מחייבי המס משתייכים למעמד זה.

מחצית החייבים הם בני מיעוטים שאינם משתייכים לעשירים.
אי ברזילי
מאיפה אתה מגיע לנתונים אלה? אם אתה מביא נתונים, אני מציע שתאמר לנו היכן הם

כתובים.
י י גבאי
50 אחוז מחייבי המס הם בני מיעוטים.
אי ברזילי
מח פתאום, איפה זה כתוב?
י' גבאי
אלה נתונים שקיבלנו ממערכת המס: בין 40 ל-50 אחוז מהנישומים הם בני מיעוטים.

קבוצות אחרות הם פנסיונרים. קיבלנו מאות פניות בענין הזה, וכן הופיעו בפנינו

קבוצות. אנחנו מעריכים שהאחוז של אלה שאינם משתייכים לקבוצה המבוססת - לא הייתי

אומר שאין להם יכולת תשלום - הוא מאד גבוה. לפני 30-40 שנה הם רכשו את הקרקעות,

אבל היום התפלגותם כהתפלגות האוכלוסיה כולה, ואינם נמצאים בנישה העשירה או

המבוססת.

הגענו למסקנה שאנחנו צריכים להטיל את המס בשלב בו יש יכולת תשלום, ולהטיל

אותו על רכוש. מאחר והמסו י הישיר בישראל הוא כבד יחסית והמסו י העקיף כבד מאד,

אנחנו לא תומכים בהעברת המס לנישות של מסי צריכה או הכנסה, אלא חושבים שיש

להפעילו בשלב בו מתבצעת הפעילות הכלכלית. להערכתי זה תואם את פעילות מערכת המס

בישראל, המנסה להתאים את המס לעתוי הפעילות ולעתוי יכולת התשלום, ולא לעתוי של

שומה מקרית על רכוש שנתי. לכן עברנו לשלב המכירה. בשלב המכירה אנחנו נותנים את

האופציה המוצגת כאן.

אנחנו אומרים שנטיל את המס על כל הקרקעות הנמכרות, קרי, גם קרקעות חקלאיות,

גם קרקעות של מוסדות שהיו פטורות עד כה, גם קרקעות של אלה שהיו חייבים, בשעור של

2 וחצי אחוז. כלומר הבסיס הוא רחב הרבה יותר מהבסיס הבלתי סביר להערכתי שחיה לפני

כן, כאשר הטלנו את המס רק על מי שלא מגדל מטעים, אינו חקלאי או שהירושה שלו מעל

סכום מסוים. אמרנו שנעשה זאת באופן אוניברסלי על כל מכירת הקרקעות. זוהי קבוצה

אחת של מכירה. קבוצה שניה, מאחר שאנחנו מדברים על נכסים, אנחנו רוצים להטיל את

המס על נכסים עסקיים, וקבוצה שלישית היא קבלנים: הכוונה היא להטיל את המס על ערך

הקרקע של הדירות בעת המכירה.

כאן נתנו שתי אופציות אקויולנטיות, אבל מי שחושב שאחת מהן משפיעה יותר על

המחירים, יכול להעדיף את השניה. כלומר אפשר להטיל אחוז על ערך המכירה של הדירה.

אם חושבים שזה מגלגל מחירים, אפשר להטיל את המס בשלב מסוים - אותו צריכה מערכת

המס לקבוע - על ערך הקרקע אצל הקבלן. מאחר שגם היום הוא משלם, אם כי לפעמים פחות

ולפעמים יותר (תלוי כמובן כמה שנים שילם כאשר החזיק את הקרקע לצורך מכירה, אם זה

הרבה זמן, הוא ישלם יותר. אם שילם אז יותר, ישלם עכשיו פחות. אם הוא מחזיק מעט

זמן, עכשיו הנטל עליו יהיה גדול יותר), כלומר נטיל גם עליהם את המס. הכל נעשה

בעת המכירה, בעת הפעילות העסקית, ולהערכתנו זהו התחליף המועדף.

אני צריך להדגיש שאם מערכת המס חושבת שבעת המכירה רצוי משהו אקויולנטי, זה לא

הדבר העקרוני. העקרון שהתמקדנו בו הוא מס רכוש שבמתכונתו הקיימת לא רק שאינו

פרוגרסיבי, הוא כבר לא תואם בשום מקרה איזו שהיא התפלגות הכנסות, לכן אין

אורינטציה פרוגרסיבית. להתפלגות של המשלמים אין היום מאפיין אהד.
אי ברזילי
וכולם משלמים.
י' גבאי
לדעתנו יכולת התשלום קיימת בעת המכירה ואינה קיימת בעת שהאדם מחזיק ברכוש.

מבחינה מנהלית, קל מאד לגבות את המס הזה, קשה מאד לגבות את המס ההוא. שומה קלה

מאד במס הזה היא מיידית וקשה מאד במס הקיים היום.

אשר להשפעה על קרקעות מבחינת מכירה, מאחר שגם היום ל-65(?) אחוז מהאנשים אין

יכולת בניה על קרקעותיהם, אין הבדל בין שתי מערכות המס מבחינת ההשקעה. צריך
להכיר בדבר אחד
אין לנו בסיס נתונים. בסיס הנתונים מתקבל ממס רכוש וממינהל

הכנסות המדינה. בסיס הנתונים מראה שפוטנציאל המס נמוך יותר מהפוטנציאל הרווחי

ב-150-200 מליון שקל. אנחנו מדברים על קרוב ל-700-800 מליון. יש כעת חלוקי דעות

בתוך מינהל הכנסות המדינה על החלוקה הפנימית. בישיבה הראשונה אחרי הגשת הדו"ח,

ביקשנו מהם לנסות להבהיר במדויק מהו מרכיב מינהל מקרקעי ישראל ומהו המרכיב המוסדי



וכך הלאה. ראוי להדגיש שכל הנתונים הם של מערכת המס. לאחר קבלה של נתונים נוספים,

נבדוק האם צריך להגדיל את שעור המס, אולי ל-3 אחוזים במקום 2 והצי אהוזים או

לערוך תיקון אחר.

אם אני מסכם, מס מכירה במתכונת זו או במתכונת הקרובה אליו, על-פי כל

הקריטריונים של מערכת מס, עדיף להערכתנו על המס הקודם. כאמור, הוועדה קיבלה את

ההמלצות האלה פה-אחד. השתתפו בה רואי חשבון, עורכי דין ואנשי מסים.

צ' גל-ים;

אני רוצה להעיר שתיים-שלוש הערות: הוועדה עשתה עבודה מאד מרשימה במפוי בעיות

מס רכוש. העיוותים במס ידועים כבר כמה שנים, אך העומק והרוחב של העיוותים שגילתה

הוועדה, הם דבר שצריך לברך עליו. בדו"ח יש פה ושם עובדות שהייתי מציגה אחרת, אבל

באופן כללי לא -זה סלע המחלוקת. השאלה היא הרבה יותר בסיסית: האם אנחנו צריכים מס

רכוש בישראל. המס הזה התחיל ממס רכוש המוטל על נתה משמעותי של הרכוש המשפחתי או

האישי בישראל, אבל בסיס המס נאכל אט אט והיום הוא מוטל על בסיס צר מדי. עם

הניתוח הזה אני בהחלט מסכימה, אבל נדמה לי שבין הניתוח הזה לבין המסקנות חסרה

איזו חוליה, והיא האם צריך מס רכוש בישראל. אם צריך מס רכוש בישראל, אולי לא צריך

להחליפו במס מכירה.

כאשר בודקים את בסיסי המס השונים, רואים כי בכמה וכמה נישות יש מס רכוש, או

יש משהו תחליפי שאפשר להציגו כמס רכוש. למשל, בנדל"ן ובמקרקעין, קיים מס רכוש כפי

שאנחנו תופסים אותו. על מכוניות יש מס רכוש, האגרה אינה אחידה אלא נקבעת על-פי

ערך הרכב ומשולמת באופן שנתי. יתרה מכך, מס קניה שאינו מס על עסקה. אתה לא מטיל

אותו בכל פעם שאדם מוכר מכונית לשני, או כאשר חוא מוכר מוצר ביתי.
יונה יהב
על רכב מושבת, אתה לא משלם אגרה, אבל כאשר מדובר בקרקע שאי אפשר לעשות בה

שימוש, ממשיכים לחייב במס.
צי גל-ים
זהו מקרה מאד איזוטרי. 95 אחוז ממס הקניה על רכב הוא מס רכוש מהוון. בגלל

עלות הגביה, גובים אותו מיד בהתחלה, כאשר הרכב נקנה בפעם הראשונה. צריך לקיים

דיון מעמיק יותר, האם יש מקום למס רכוש. אני חושבת שיש מקום למס רכוש, בתנאי שהוא

נמוך ובתנאי שהבסיס שלו רחב. מס המכירה על נדל"ן, איננו מס רכוש, הוא מס עסקה או

מס מכירה.

יש מס רכישה במערכת שטיבו דומה מאד: זוהי למעשה הכפלה של מס הרכישה. הבעיה

שלנו היא שהוא מקטין את מספר העסקאות לדיור. אדם שמחזיק דירה אחת במשך 20 שנה,

ישלם פעם אחת מס רכישה, ואם נקבל את ההצעה הזאת - מס מכירה. אדם שמחזיק שתי

דירות, או החליף פעמיים ב-20 שנה את דירתו, משלם בדיוק כפול, אפילו אם הדירה היא

באותו ערך.
אחמד סעד
אז מה הבעיה? אדם שקונה או מחליף דירות, מדוע שלא ישלם?
צי גל-ים
הבעיה היא שהתשלום הוא על-פי מספר העסקאות שעשית בדיור. כל פעם שאתה עושה

עסקת דיור, אתה משלם. זה גורם לזוג צעיר לומר שלא כדאי לו לקנות דירת 2 חדרים,

אלא מיד דירת 4-5 הדרים, וכאשר המשפחה קטנה אחר-כך, לא כדאי למכור את דירת 4-5

הדרים ולעבור לדירת 2 חדרים. זוהי פעילות המייצרת שימוש לא יעיל בשרותי דיור.

שרותי דיור הוא מלאי של הון גדול מאד. אני לא מדברת עכשיו על מס הרכוש הקיים שיש

בו עיוותים.



ח' גיבשטיין;

למה לא תיקנתם אותו עד היום?
צי גל-ים
אני מנסה להעביר לכם מסר כלכלי.
יונה יהב
איך הטעון שלך לגבי הניידות עומד, כאשר אפשר להטיל את מס המכירה הזאת בדיוק

על-פי אותו דרוג שאפשר להטיל את מס הרכישה? הרי למס הרכישה יש דרוג ואחוזים.
צי גל-ים
הטעון שלי לא נופל אלא מתחזק: מס הרכישה היום הוא מס על עסקה. יש לו יתרונות

ויש לו חסרונות. החסרון הבולט שלו הוא שמבחינה כלכלית הוא מפריע לשוק הדיור

להתנייד. זהו מס על ניידות.
יונה יהב
במשך השנים עשיתי כ-5000 עסקות, ואני לא זוכר מקרה אהד בו השיקול של תשלום מס

רכישה היה השיקול אם לבצע או לא לבצע את העסקה.
צי גל-ים
השיקול הזה הוא שיקול מאד הזק. מס הרכישה מוטל היום על העסקה, ובמובן הזה הוא

שלילי, משום שאנחנו לא רוצים למסות עסקה אלא רכוש.
יונה יהב
מה הרציו?
צי גל-ים
חלק ניכר מהרכוש הצבור, ממלאי ההון בכל משק, נמצא בתוך שוק הדיור. יש הגיון

רב ליצור מערכת כללי שוק ומערכת מסוי במיוחד, שמגדילה את היעילות של השימוש בהון

הגדול הזה שהושקע בדיור. יעילות השימוש אומרת שכל משפחה צורכת שרותי דיור במידה

הנדרשת, בלי רזרוות. כאשר אתה מטיל מס על עסקה, וכל פעם שמחליפים דירה אתה ממסה,

אתה פועל נגד יעילות השימוש. יעילות השימוש אומרת שמשפחה קטנה גרה בדירה קטנה

ומשפחה יותר גדולה גרה בדירה יותר גדולה, ומשפחה שקטנה שוב כי הילדים מתחתנים,

עוברת לדירה יותר קטנה. במשק הישראלי קיימת תופעה מאד בולטת, שזוגות צעירים

יוציאו ככל שידם משגת ועוד קצת, כדי שהדירה תתאים ל-10 שנים לאהר שהם קונים אותה.

הם לא קונים דירת 2 חדרים.
חיים אורון
כי תמיד ערכה של הדירה עולה יותר מהמסוי שהם משלמים. זוהי ההשקעה הכי טובה.
יצחק כהן
אין דירות קטנות, לקבלנים לא כדאי לבנותן.
צי גל-ים
וזה לא מקרי. נקודה שניה: הפרוגרסיביות לא נמדדת רק על-פי התאמת המס לערך

הדירה בזמן שאתה מטיל אותו. אתה מטיל אותו על אחד 3 פעמים ועל השני בעל הרכוש

הזהה וההכנסה הזהה רק פעם אחת. הראשון נאלץ לעבור ממקום עבודה מתל-אביב לחיפה

ואהר-כך לבאר-שבע, בעוד שהשני לא נאלץ לעבור. את זה שעבר, אתה ממסה פי שלושה,

כלומר זהו מס על ניידות.

מבחינה כלכלית, יש למס הזה בעיה. מס על עסקאות הוא מס לא טוב. אנחנו חיים עם

מס רכישה, מכיוון שהוא נמוך ופרוס על כולם, עם שעורים עולים אמנם אך עם מעט

פטורים, וזהו מס הגובה הרבה מאד כסף. לכן זהו מס שנוה לנו. במסגרת מס רכישה אנחנו

גובים כמליארד וחצי שקלים.

אני חושבת שמסגרת הדיון צריכה להיות רחבה יותר. השאלה שצריכה להישאל היא, האם

אנחנו צריכים מס רכוש, האם זהו מס צודק, האם זהו מס יעיל ועל איזה בסיסים אפשר

להטיל אותו, אני רואה בעיות עם מס המכירה, אני רואה בעיות עם מס רכוש, אני רואה

בעיה גם בכך שלא שאלנו את השאלה היותר רחבה הנוגעת למס רכוש. לבסוף, אני רואה
בעיה פיסקלית קשה מאד
מליארד שקל בקופת המדינה אינו סכום קטן, במיוחד לאור קשיי

התקציב בהם אנחנו נמצאים. קיים קושי שלנו להציע חלופות שתעבורנה את המסננת של

מקבלי ההחלטות. יש לנו בעיה קשה מאד, אנחנו מאד יצירתיים, יש לנו המון רעיונות

לגבי המקומות בהם צודק, נכון ויעיל כלכלית להרחיב את בסיסי המס, לבטל פטורים שלא

מועילים מבחינה כלכלית, אבל קשה לנו מאד בשנה האחרונה לעבור את דרג מקבלי ההחלטות

עם הצעות, ואנחנו זוכרים את הדיונים שקיימנו גם בהדר הזה ואת מספר ההצעות שעלו

ונפלו. למרות כל הבעיות של אי יכולת תשלום, מליארד שקל נכנסים באמצעות מס רכוש,

והאומדן של 800 מליון שקל ממס מכירה, נראה לי גבוה מדי. אני לא בטוחה אם נגיע

ל-400-500 מליון. יש קושי בקביעת הנתון מסיבות סטטיסטיות. הייתי יותר רגועה, אם

היה מדובר ב-800 מליון. יש לי בעיה של חסר בחצי מליארד, לאור ערימת ההצעות

שהעליתי בשנה האחרונה ואשר נדחו.
יצחק כהן
עדיף לגבות מלארד שקל בצורה צודקת ממליארד וחצי בצורה לא צודקת.
צי גל-ים
לפחות במודע, אף פעם לא הצעתי חלופת מס שאני חושבת שהיא לא צודקת.
צבי הנדל
האם את מציעה להשאיר את המצב כפי שהוא עכשיו?
צי גל-ים
לא. הדיון בוועדת הכספים הוא בשלב מוקדם מאד. ועדת גבאי עדיין לא סיימה את

עבודתה. אחרי שהגישה את עיקרי ההמלצות, היא עוד יושבת ושואלת, וגם אנחנו מדברים

איתה. אני חושבת שצריך לתת לוועדה לסיים את עבודתה, צריך לתת לאוצר לבדוק חלופות

ולבצע את עבודת היישום, ואז לחזור אליכם.
אברהם הירשזון
מתי בערך?
צי גל-ים
אנחנו לא מושכים דברים.



צבי הנדל;

יש לחץ עצום לסיים את הענין.
צי גל-ים
הלחץ מגיע גם אל האוצר.

אי ברזילי;

אם תפקידנו כאגף מס הכנסה הוא לגבות מסים, אנחנו גובים את המסיס שאתם

המחוקקים מטילים עלינו לגבות. מדינת ישראל משופעת במסים ואגרות מכל מין וסוג

שהוא. אם אנחנו מדברים על צדק, המס הצודק היחיד הוא מס הכנסה ואולי מס שבח, מס

רווחי הון. זהו אולי המס היחיד שהוא מס צודק. אדם מתעשר. אדם מרוויח, אדם מממש את

העושר שלו ומתחלק עם קופת המדינה. אם היינו מדברים על צדק. היינו צריכים להותיר

אך ורק את המס הזה.

מס הכנסה במדינת ישראל הוא רווי ומעל ומעבר לכך. מדובר על 50 אחוז מס שולי,

עליו יש להוסיף את מס בריאות וביטוח לאומי, ועברנו את כל הגבולות הנורמליים של מס

הכנסה. אי אפשר להוסיף להערכתנו אף שקל אחד לתשלום מס הכנסה, וטוב היה אילו היו

לנו מליארד שקלים עודפים, והיינו מורידים את שעורי מס ההכנסה. מס ההכנסה הגבוה

במדינת ישראל הוא חולי גדול מאד. הוא נותן תמריץ להעלמות מס ולאי עבודה. זה לא

טוב. מדינת ישראל מטילה עוד מסים, מדינת ישראל מטילה מסים עקיפים. יש לנו מס

קניה, יש לנו מס רכישה ויש לנו מסים נוספים. המסים האלה מכניסים כסף, אבל הם

בעיתיים במישור הצדק. אם לדבר על פרוגרסיביות ורגרסיביות, המע"מ לא צודק, משום

שהוא מוטל על מי שצורך. זהו מס המופעל נגד החלשים. אם אני צורך את כל הכנסתי, אני

משלם מע"מ על כל הכנסתי. מי שחוסך, איננו משלם מע"מ על מרכיב החסכון. מס רכישה

בוודאי שאיננו מס צודק; משוחררי צבא רוכשים דירות, איזה צדק יש בגביית מס רכישה

מהם?

ביצענו רפורמה דו-שלבית; השקענו 400 מליון שקל ברפורמה שמרחיבה את מדרגות מס

הרכישה. חברי הכנסת שטרית ופורז יחד איתנו, הביאו לרפורמה הזאת, כדי להקטין את

נטל מס הרכישה על רוכשי דירות. עשינו זאת בגלל תפיסות חברתיות ובגלל תפיסות

כלכליות. חשבנו שמס רכישה איננו צודק. היתה זו תקופה קלה יותר מבהינת היכולת

לשחרר מתשלום מסים, שלא כמו היום. אגב, נושא הרכישות והמכירות של דיור נוגע

לקבלנים, כאשר הכוונה היא לאפשר רכישה של יותר דירות מגורים.

לאחר שמדינת ישראל מיצתה את מס ההכנסה ואת המסים העקיפים, וכולכם מכירים את

הדיונים על משמעות תוספת אחוז אחד למע"מ, אנחנו מגיעים למס רכוש שהוא המס הפחות

סימפטי מכל המסים שציינו, והוא בוודאי גם פחות צודק מהם. אתה מטיל מס על רכוש,

וזאת כאשר אולי לא הרווחתי עליו ואולי קניתי אותו בהלוואות. לכן צמצמו במשך השנים

את חוק מס הרכוש. קיים גם ענין של אפקטיביות; כאשר הוציאו בנינים מחוק מס רכוש,

היתה מאחורי הההלטה חשיבה האומרת כי הבנינים בדרך-כלל משלמים מס הכנסה, מאחר והם

מושכרים.

הגענו למצב בהחלט לא בריא, בו מוטל מס על בסיס צר מאד של קרקעות. באה מדינת

ישראל ואמרה; אני מטילה מס רכוש. אחר-כך באה ואמרה; אני מצמצמת את בסיסו של מס

רכוש. אבל היא לא צמצמה עד הסוף, כי המס מכניס מליארד שקל לשנה. נכון שהמס הזה

יקטין בעתיד את מס השבה ומס ההכנסה, אבל עדיין על בסיס מזומן בשנה הזאת, אנחנו

מקבלים מליארד שקל. זה לא כסף קטן. מדינת ישראל שצריכה להחליט אם לוותר על מליארד

שקל או לא, צריכה לשקול פעמיים. אם מוותרים על מליארד שקל, היכן משקיעים אותם?

אולי צריך להשקיע אותם דווקא בהקטנת שעור מס ההכנסה? אלו שאלות שצריך לתת עליהן

את הדעת.

מס רכוש, כפי שאמר יורם גבאי ובצדק, הוא מס עם בעיות. לא נכון לומר שרוב

הציבור אינו מסוגל לשלמו. הציבור שמשלם מליארד שקל הוא ציבור טוב. גם אם אינו

אוהב את המס, הוא משלם אותו. יש אמנם ציבור קטן ומסוים שזה יותר כואב לו. הציבור



הזה צעקני, ובצדק. הציבור הזה רעשני ואגרסיבי. הציבור הזה בראשות העמותה שהקים,

הולך ומכפיש עובדי ציבור ומאיים על עובדי ציבור. קודמי בתפקיד, דב שטאוב שבוודאי

כלכם מכירים אותו, הוא אב שכול פעמיים. בוקר אחד יצא לבית הכנסת וכאשר חזר לביתו,

מצא את כל הרחוב מכוסה כרזות בנוסח: ייחקר שטאוב. גם אני מוצא מכתבי נאצה נגדי.

את המאמצים להקל על פנסיונרים צריך לעגן בחקיקה. את מי שבונה את ביתו במסגרת

"בנה ביתך" פטרנו במשך 30 חודש. עשינו מאמץ לתמרץ את מי שמחזיק בחורבה, להרוס את

החורבה ולקבל פטור ממס רכוש. נתנו פטור למטעים, נתנו פטור למי שמחזיק קרקעות

מלפני 1948. כמובן שלא עשינו מספיק. כאשר באו עם הצעה להקים ועדה ציבורית, רצינו

בה. חשבנו שזו ההזדמנות לתקן את חוק מס רכוש, כדי למנוע את העיוותים הקיימים, אבל

מבלי לאבד את המקור התקציבי הקיים.

לצערנו הרב, הוועדה חרגה מהמנדט הכתוב שלה. קל מאד לבטל את מס רכוש, אבל צריך

להציע חלופה צודקת לא פחות. מה אנחנו מקבלים, מס מכירה? בואו נבין מהו מס מכירה:

כל אדם שבא לבצע היום עסקת מכירה, צריך לשלם מס מכירה. אם מס רכוש שנוי במחלוקת

באשר לשאלה עד כמה הוא מתמרץ בניה ופעילות, הוא עושה זאת במידה כזו או אחרת. מס

מכירה הוא מס שמעכב פעילות. אדם יחשוב פעמיים אם לבצע מכירה. לא רק מס שבח ומס

רכישה יוטל, אלא גם מס מכירה. לא מדובר ב-2 וחצי אחוז. הנתונים שהוועדה עבדה

עליהם הם מאד גולמיים. הוועדה לא ניטרלה את מכירות המינהל. לא נטיל על מינהל

מקרקעי ישראל מס מכירה. הוועדה לא ניטרלה נתונים אחרים. לכן אנחנו מדברים כאן על

גבייה של לא יותר מ-400-500 מליון ברוטו. ה-17 אחוז שאדם משלם היום, יוחזרו לו

בעוד שנים כאשר הוא מוכר את הקרקע, אבל על-פי ההצעה של ועדת גבאי, מצד אחד ישלם

אדם מס מכירה ומצד שני מס שבח קטן יותר. אני מקבל 500 מליון, אבל אני מפסיד עוד

200 מליון במס שבח. לכן המספרים הנכונים הם 300 מאות מליון בערכים של 1996,

וכולנו יודעים שב-1997 היתה נפילה בעסקאות, כלומר מדובר בסכום יותר נמוך. בנוסף

לכך יהיו פטורים והקלות לזוגות צעירים.
עבד-אלוהאב דהאמשה
אתה אומר כאן דברים קשים ובאגרסיביות יתרה.
א' ברזילי
כאשר מדובר על מס מכירה, לא נלך על אחוז אחיד, על מנת להקל על החלשים. אם נקל

על החלשים, נוריד את מס המכירה. אם הכוונה היא לתת לנו 100 מליון שקל ממס זה,

חבל על העבודה. אפשר לוותר על המס. אם אומרת הוועדה, תקפיץ את האחוזים ותתאים

אותם, האם נגיע ל-7-8 אחוז מס מכירה? שוק הנדל"ן חלש, היום הוא שוק עדין ושברירי.

כל פעם שנבצע פעילות כזו אגרסיבית, נפגע בשוק. אנהנו עלולים לפגוע בו חלילה גם

בצורה אנושה.
לכן אני בא אליכם בתחינה
בואו נהיה אחראים ונבין מה משמעות המלצות הוועדה.

בואו נלך לחלופה נוספת. בואנו נתקן את חוק מס רכוש עצמו. אם יש אנשים שקשה להם

ואינם יכולים לשלם, בואו נחשוב איך אנחנו יכולים להתחשב בהם. אם לאדם יש פיסת

קרקע קטנה, נתחשב בו. במגזר הערבי יש הרבה מאד בעיות. ישבתי עם חברי המגזר

הערבי, חברים נהדרים, מנומסים, מדברים יפה, מעלים בעיות וביחד אנחנו פותרים את

הבעיות. כך צריך ללכת, לא באגרסיביות.

על השולחן מונחים מליארד שקל. אם חלילה נעשה מעשים נמהרים ולא שקולים, נמצא

את עצמנו ב-1998 בלי מליארד שקל. מאיפה נביא אותם? האם באמצעות קיצוץ נוסף?
מאיר שטרית
אני מבין את סערת הרוחות של אודי ברזילי מול המלצות הוועדה, אבל מאידך מדוע

אינכם מסכימים לתיקונים בחוק מס רכוש. עד היום עמדת הממשלה היתה נגד. ישנה הצעת

חוק שלי ושל חבר הכנסת פורז, שהממשלה מתנגדת לה, להשוות את המצב בין אנשים

שמחזיקים רכוש כאנשים פרטיים לבין קבלנים המהזיקים ברכוש למטרות עסקיות. או דוגמה

נוספת לתיקון שלי ושל חבר הכנסת פורס היא, שאנשים שאינם יכולים לבנות שלא באשמתם,

אלא משום שהמדינה מפקיעה את אדמתם, צריכים לשלם כל שנה 2 וחצי אחוז מס רכוש?
שלום שמחון
אני מבקש להבין את עמדת האוצר: האם מבחינה מקצועית אתם מאמינים או לא מאמינים

בדו"ח הזה?
צבי הנדל
הוא אמר שהשנוי מתחייב, אך אין להם מליארד שקל.
צי גל-ים
בשלב מוקדם זה, עדיין לא התקיימו הדיונים באוצר. הזמנתם אותנו ומפאת כבוד

הוועדה הגענו. לא קיימנו דיונים פנימיים, לא בדקנו חלופות ולא גיבשנו את עמדת

האוצר. לא התקיימה ישיבה בין-אגפית אצל שר האוצר ולא הוחלט על עמדה. בשלב זה

אנחנו מעירים הערות על דו"ח הוועדה. יש לנו בעיות: לי יש בעיות מסוג אחד, לאגף מס

הכנסה בעיות מסוג קצת אחר, למרות שחלק מהבעיות מאד משותפות, וצריך יהיה למצוא להן

פתרון.
שי בן-עזרי
אני מייצג את התאחדות הקבלנים. הופענו בפני ועדת גבאי, ואנחנו בהחלט חושבים

שמס הרכוש כלפי הקבלנים הוא מס לא צודק. אביא דוגמה: 3 חלקות קרקע בפאתי עיר, על

אחת מהן מבנה, על השניה אין דבר, השלישית אדמה חקלאית. אם נפל סקאד על הקרקע, שרף

את הגידולים החקלאיים, הרס את המבנה או פגע בקרקע הריקה - היחיד שישלם מס רכוש על

הקרקע ולא יקבל פיצוי, הוא בעל הקרקע הריקה. כל היתר לא משלמים מס רכוש ומקבלים

פיצוי.

מה שקומם אותנו י!וא בעיקר סעיף 5 בהמלצות, מס של אחוז מהמכירה.
ניסים דהן
זה לחילופין.
שי בן-עזרי
זה לא לחילופין. ברגע שקיים לחילופין, לך תפעיל שמאים, לך לערוך הערכות של

הקצאת קרקע. יגידו אחוז אחד, אחר-כך יהיו חסרים כמה מליונים ויעלו זאת ל-2 אחוז

וכן הלאה. הטלת מס רכוש באה לשחרר קרקעות לבניה. להטיל מס רכוש על קבלן מרגע

שהוציא היתר בניה ועד שסיים אותה, מעבר לכל המסים האחרים המוטלים עליו, זה לא

הוגן בלשון המעטה. זהו מלאי עסקי. אם היו מתקנים את מס רכוש ואומרים כי אם אדם

יחזיק את הקרקע כספקולנט, לא ישלם 1.2 אחוז אלא 8 אחוזים, זה היה לגיטימי. אם על

קרקעות זמינות תטילו 9 אחוזי מס, זה לגיטימי. אם תעודדו כל הזמן שינויי יעוד

בקרקע לא על-פי רצונו של בעל הקרקע אלא על-פי הייעודים של ועדות הבניה, זה

לגיטימי. שינוי יעוד הקרקע לא הולך רק על חשבון בעל הקרקע, יש שינויי יעוד בהסכמה

ויש שלא בהסכמה. הוועדה או הרשות מחליטות לשנות את יעוד הקרקע, האם שואלים את

בעלי הקרקע? מרגע שיעוד הקרקע שונה, תעלו את שעורי המס.

מה עשיתם היום על-פי התיקון הזה? למה שבעל הקרקע ימכור את הקרקע? הוא יחכה

שערך הקרקע יעלה וישנו את יעודו. מאידך, הטלתם אחוז אחד מס מכירה. במודיעין

ובאלעד, בהן מרכיב הקרקע במחירי הדירות זניח (2000-3000 דולר מערך הדירה), עד

היום היה הקבלן מחוייב ב-3-4 אחוז. קח מ-3000-4000 דולר 3 אחוז, אבל כאן אתה לוקח

אחוז אחד מערך קרקע של 130 אלף דולר, כלומר פי 5-6 ממה שהוא מחוייב בו היום.

כלומר שחררתם את כל הקרקעות היקרות באזור תל-אביב, בהן המסוי הוא זניח, וחייבתם

את כל הנצרכים. בדיוק כפי שביטלתם את תקנה 10. שחררתם מפטור של חצי אחוז מס רכישה

ל-5 אחוז הבונים על קרקעות הפרוגרמה, ומי הוכה כתוצאה מכך? נכון, היתה חלקת קרקע

בראשון לציון שנהנתה כתוצאה מכך, אבל מה עם אלעד ומודיעין?
מיכאל קליינר
אני מציע שתנסה להסביר ולא תדבר בקודים.
שי בן-עזרי
על-פי תקנה 10 שוחררה כל קרקע בפרוגרמה ובמקום 5 אחוז מס רכישה, חוייבה בחצי

אחוז. לפני 4 חודשים שונתה התקנה, אבל לא ראיתם את הנקודה הסוציאלית בתקנה הזאת,

ובאתם וביטלתם את הפטור הזה. מי הוכה כתוצאה מביטול הפטור הזה? בנקודה הראשונה

הקבלנים כביכול, אבל בסופו של דבר מי שקנה את הדירה, במקום ליהנות מחצי אחוז מס

רכישה, הוא משלם היום 5 אחוז. כלומר דווקא הנצרכים, אלה שמקבלים הקצאה של קרקע

ומבצעים את הפעילות דרך משרד הבינוי והשיכון, הם הנפגעים.

מנסים לבטל היום שורה של פטורים. אנו מקיימים קשר טוב עם שלטונות המס

ומבקשים להרחיב את בסיס המס.
מיכאל קליינר
מה הדבר הבסיסי שאתה מציע?
שי בן-עזרי
אי אפשר לחייב במס מכירה. מס מכירה הוא לא פרוגרסיבי. הוא יכה בעיקר את

היחידות בהן מרכיב הקרקע הוא זול. אני מציע שימסו את הקרקע הזמינה הרבה יותר מאשר

היום. קבלנים שהקרקע היא עבורם מלאי עסקי, יוכרחו לבנות. כאשר חלפה תקופה מסוימת

מרגע הוצאת היתר הבניה, תטילו על הקבלנים מס גבוה פי 3, פי 4 ופי 5 גם על קבלנים.
יונה יהב
מה אתה אומר? אתה חוצפן, ואומר לך מדוע: בכל החוזים שלכם אתם מטילים את זה על

הצרכן.
חיים אורון
בסופו של דבר הצרכן הוא שמשלם.
יונה יהב
הרי זה EARMARKED בחוזים שלכם.
שי בן-עזרי
חלק מההנעה של כל מרכיבי המס דרך נדל"ן הוא במכירה. ככל שהעסק רץ, המדינה

גובה יותר מס. הרצון שלנו הוא להגדיל את הביקושים ולהגדיל את ההיצע. ככל שיהיו

יותר בתים למכירה, כך תגדל הגביה. קבלן שמוציא היתר בניה ומתחיל לבנות, צריך

להיות משוחרר ממס על הקרקע, כי זה מלאי עסקי. אתה קובע זמנים מרגע הוצאת התב"ע או

התכנית המפורטת, ונותן לו פטור. ברגע שעבר את הזמן המותר, תטיל עליו מס רכוש.
יונה יהב
אבל המס לא יוטל עליו. בגוף החוזים הסטנדרטיים שלכם, נאמר שהקונה הוא שישלם

את המס.
שי בן-עזרי
לא ראיתי אף לקוח שמעבר למחיר הדירה שלו, שללם גם את מס הרכוש על הזמן בו

נבנתה דירתו.
יונה יהב
כך זה על-פי כל החוזים.
שי בן-עזרי
אתה טועה בגדול.
א' ברזילי
הוא מדבר על "בנה ביתך" על קרקע רוויה.
שי בן-עזרי
נעשות כרגע בין 35 ל-40 אלף עסקות חדשות בישראל. הממוצע של אותן עסקות

חדשות הוא בסדר גודל של בין 500 ל-600 אלף ש"ה לעסקה. אנחנו מדברים על שוק של

בסביבות k2 מליארד שקל. אחוז אחד של מס מכירה הוא 240 מליון שקל.
יונה יהב
אתה מוכן להתחייב בשם הארגון שאתה מייצג, שאתם תתירו לנו בחקיקה לא להטיל את

המס על הצרכן?

שי בן-עזרי;

קודם כל שהחקיקה תהיה כוללת. אם כך יהיה, אני אומר לך בהחלט כן. נשלם זאת כמו

כל דבר אחר, בתנאי שלא נהפוך את הקרקע הזאת לספקולטיבית. בשינוי החדש של יורם

גבאי אין תמריץ למכירת הקרקע. מבחינה חברתית זה מכה את החלשים. ההמלצה של יורם

גבאי גורמת לכך שככל שהקרקע תהיה פחות יקרה, ישלמו במס רכישה הרבה יותר מס לעומת

מס הרכוש שהיה מקובל עד היום. אם באלעד או במודיעין מרכיב הקרקע בעסקה של 120 אלף

דולר הוא 5000 דולר, 3 שנים של מס רכוש נותנים בסביבות 3-4 אחוז. כלומר מס הרכוש

שמשלם הבונה על אותה קרקע זולה, הוא בסביבות 150 דולר.
יונה יהב
אבל אלה המקרים הזניחים.

שי בן-עזרי;

הם הרוב. אחוז אחד מ-120 אלף דולר, זה 1300 דולר. תראה פי כמה אתה משלם יותר

ממה ששילמת עד היום. מס רכוש הוא מעוות, צריך לשנותו, צריך לבטלו, אבל לא בדרך

הזו.
מיכאל קלי י נר
הבעיה העיקרית בהצעות ועדת גבאי מבחינת מדינת ישראל היא, שלא בטוח שהן תיתנה

את כל הכסף שנותן מס רכוש. אין ספק שכל נסיון להתחיל לכרסם בדו"ח יגרום לכך שמס

הרכוש הקיים שכולנו מסכימים שהוא לא טוב, ישאר לעוד הרבה זמן. לכן השאלה שאני

שואל אותך היא, אם הבחירה היא בין המלצות ועדת גבאי או השארת מס רכוש, מה עמדתכם?



ש' בן-עזרי;

עמדתי הלא מס רכוש נכון.

ניסים דהן;

גם האוצר מסכים שמס רכוש הקיים לא טוב.
י' גבאי
החלק הספקולטיבי נאמד על-ידי אנשי מס רכוש ב-3-5 אחו -ז, לכן הוא לא בסיס למס

בשום מקרה, כי לא נקבל דבר ממס זה. הערה טכנית נוספת: דובר כאן על מס של 240

מליון ש"ח רק מקבלנים. אם נכניס לכך גם את הקרקעות והמבנים העסקיים, אי אפשר לומר

שהמס הזה יתן רק 300-400 מליון ש"ח, אלא אולי 800 מליון.
היו"ר אברהם רביץ
נמצאים כאן נציגי עמותת נמ"ר. אתם מדברים עם המון-המון כאב, כי אתם מדברים

מהשטח. המכתבים ששלחתם אלינו קשים מאד. אני מבקש שתאמר כאן את כל מה שיש לך, אבל

לא תתייהס באופן אישי לאף אחד.
שי עזריאל
בכל מכתבי שהם מאד קשים, אין אף מילה אחת של גידוף. עיקר הבעיה שלנו מתחילה

בכך שאנשים שאין להם מהיכן לשלם, אנשים קשישים המקבלים קצבאות של הביטוח הלאומי,

נכים ברמה של 100 אחוז, גמלאים ואחרים, נאלצים להתמודד עם מס של בין עשרות למארת

אלפי שקלים לשנה, הנוחת עליהם לפעמים במפתיע. בהוד השרון שינו יעוד של קרקע

מהקלאית לקרקע לבניה, עשרות דונמים, והטילו על אנשים מס של 200-500 אלף שקל לשנה.

לאותם אנשים היתה בסך קרקע הקלאית שהוחכרה ולא נתנה רווחים. כאשר אין באפשרותם

לשלם את המס, מאיימים עליהם בלקיחת הקצבה, בלקיחת הרכב וכו'. לא רק מאיימים, גם

עושים זאת. לוקחים לקשישים את קצבאות הביטוח הלאומי. לוקחים לנכים ברמה של 100

אחוז את הרכב, סוגרים להם את חשבונות הבנק, ואין עם מי לדבר. אומרים להם: אם אתם

לא יכולים לשלם את המס, תמכרו את הקרקע. יש אנשים שמחזיקים בקרקעות עוד מתקופת

גאולת הקרקעות. אלה מייסדי הארץ ובוניה, איך אפשר לעשות להם דבר כזה?

באים ואומרים לאנשים לשלם כסף, כאשר אנחנו יודעים שהשומות אינן נכונות. אתם

ואני שותפים לאותה חלקה. אני אלך לוועדת הערר ואוריד את שווי השומה, אבל אתם

השותפים שלי, לא תיהנו מההנהה הזאת. עליכם ימשיכו להטיל מסים בשווי גבוה. האם לא

מדובר על אותה חלקה? הדברים האלה נאמרו גם בדו"ח מבקרת המדינה, אך דבר לא שונה.

נציבות מס הכנסה ומס רכוש אמרו ששינו את ההוראה, ואם יורידו את השווי של קרקע

אחת, יורידו את השווי של הקרקע האחרת. זה קשקוש, זה לא פועל בשטח. יש לנו הוכחות

ודוגמאות לכך. יש לי כאן עד שיעיד כי הוא בעל חלקה במושה שהלך למעריך שאמר לו כי

רק לאחר ערר שיגיש, יורידו לו את השווי, אבל לאחרים לא יורידו. השומות אינן

נכונות.

אני רוצה להתייחס לידע של השמאים והמעריכים: אנחנו יודעים על שני שמאים

מוסמכים בכל אגף מסוי מקרקעין. אינני יודע מה השכלתם ומה הכשרתם של כל האחרים,

אבל בוודאי שהם ברמה של מעריכים. נדמה לי שהם יכולים להיות בעלי השכלה תיכונית,

לעבור הכשרה של 3 חודשים, אבל אין להם שום מושג בשמאות. אי אפשר לקבל מושג על

שמאות אחרי 3 הודשים של קורס, עם השכלה תיכונית בלבד.
היו"ר אברהם רביץ
אתה טוען כאן טענה מאד נכונה, אם היא נכונה. אתה טוען שאת הקרקע מעריכים

שמאים לא מוסמכים?



שי עזריאל;

הם פועלים על-פי חוק השמאים, אבל מה עם הידע?
היו"ר אברהם רביץ
אתה טוען ששמאי שמעריך את הקרקעות אינו שמאי מוסמך על-פי הוק?
ש' עזריאל
כל המעריכים של מס רכוש ומסוי מקרקעין הם כאלה שעברו רק קורס של 3 חודשים.

הי ו"ר אברהם רביץ;

והם לא שמאים מוסמכים?
ש' עזריאל
מה פתאום.
א' ברזילי
אלה שמייצגים את הנישומים בוועדת הערר הם שמאים מוסמכים, והוועדה מחליטה בין

המעריך שלנו לבין השמאי המוסמך.

ש' עזריאל;

כאשר מערערים, צריך לבוא עם שמאי מוסמך.
פיני בדש
כאשר מקבלים את הלוקש עם ההערכה, יודעים שמדובר בהערכה שאינה של שמאי מוסמך

ואפשר לערער עליה. הרבה פעמים אמרו לי אנשים שהם מוכנים למכור למס רכוש את הקרקע

שלהם ברבע ממה שהוערכה.
שי עזריאל
הענין הוא שבעלי הקרקע לא יכולים להתמודד עם מערכת המסוי. אני יועץ לניהול

ומהנדס תעשיה וניהול, מומחה לנושאים של ארגון וכלכלה. אני מתחיל לחשוב עם מי הם

יעשו את העבודה הזאת, אם הם מציעים להרחיב את בסיס המס. איך אפשר לקיים את המערכת

הזאת, עם כח האדם הירוד שיש להם? 2 השמאים המוסמכים האלה, למיטב ידיעתי, רשאים

לבצע גם עבודות פרטיות. אני רוצה לשאול, האם יש איזו שהיא בקרה, האם מישהו בודק

כמה עבודה הם עושים כאן, כמה הכנסות יש להם מכאן וממקורות אחרים, וכמה שעות הם

מקדישים לעבודתם?

אי ברזילי;

אלו הכפשות.

יונה יהב;

למה זה קשור?



שי עזריאל;

אם מישהו מציע להשאיר מס רכוש כלשהו, שיתן קודם כל תשובה איך הוא רוצה לעשות

אלה הלק מהכאבים שלנו. לא רק שאנחנו משלמים מסים על קרקע שאין לנו אפשרות

להשתמש בה, אנחנו גם משלמים מס לא נכון. הם מדברים על מליארד שקל, אבל אין זה

נכון שהמס צריך להיות מליארד שקל. המסים בפועל צריך לחיות הרבה יותר נמוכים.

מהירי הקרקעות נפלו באמצע 1996, אבל שומות מס רכוש נשארו באותו גובה. שווי הנדל"ן

נפל בעשרות אחוזים. כיצד לא ירדו מחירי הקרקעות? הוא מספר שיש לו הכנסות של

מליארד, ואני טוען שההכנסות האלה מדומות ומעוותות. הם מאלצים את הנישומים לפנות

לוועדת הערר. אני לא מקבל תשובה, מדוע לא הורידו את שומות מס רכוש.

אני לא רוצה לדבר על היחס בין מה שמשלמים סוחרים לבין מה שאנחנו משלמים. הם

משלמים על-פי 1.2 אחוז, כאשר אנו צריכים לשלם 2.5 אחוז. על קרקע שאדם פרטי משלם

10 אלפים שקל לשנה, משלם הסוחר 4800 ש"ח, סכום שנכנס להוצאותיו והוא משלם פחות מס

הכנסה. כלומר הוא צריך למצוא מקורות מימון ל-2400-3000 שקלים, כאשר איש פרטי צריך

למצוא מקורות מימון ל-10 אלפים שקלים. סגן נציב מס הכנסה אמר שבעל הקרקע יקבל

הנחה בעתיד, על חשבון מס שבח. אבל אנחנו צריכים את הכסף הזח עכשיו. כלומר אנחנו

צוברים תכנית חסכון באוצר. למה הם לא מוכרים אגרות חוב, אם זהו המצב? למה הם

מאלצים אותנו לצבור כספים בתכנית חסכון?

נושא כאוב מאד הוא קרקעות נעדרים ונספים בשואה. אני מוכן להשאיר לכם את החומר

בענין זה.
היו"ר אברהם רביץ
ממי גובים שם?
שי עזריאל
לא רק שאין גובים, על ההוב של אדם שנפטר מוטל קנס ואין משנים את השומות. מי

שנפטר הוא הטרף הכי קל.

ברור שאנהנו לא מסוגלים לעמוד בתשלום. אם מדובר על הצעה חליפית, אם אנחנו

מחליטים שבמקום הסכום הזה צריך לגייס סכום של 300 מליון או מליארד - המס הזה צריך

להישאב מהציבור בדרך כלשהי. אם נאמר שאנחנו לא רוצים שהמס ייגבה מבעלי הקרקע, זח
לא יעזור. הצעתי פשוטה
במקום למסות נדל"ן, אפשר להעלות את המע"מ באחוז אחד. אז

נאמר לי שהמע"מ הוא מס אנטי פרוגרסיבי.
היו"ר אברהם רביץ
כאשר הוועדה דנה, היא חייבת להציע לנו אלטרנטיבות, אתה לא חייב. זו לא בעיתך,

מאיפה יילקח הכסף.
שי עזריאל
אני מבקש מהוועדה הנכבדה הזו להקשיב לכאב הציבור הזה. אנו עומדים במצבים בלתי

אפשריים. סוגרים לנואת הבית, מעקלים לנו את הרכוש, מעקלים לנו את הקצבאות. כאשר

אתם נלחמים כאן על נקודת זיכוי של כמה עשרות שקלים לחודש, באים לקשיש ולוקחים

ממנו את כל קצבת הסעוד שלו שהיא חלק מהגימלה של הביטוח הלאומי.
מיכאל קליינר
את התחליף להכנסה של מס רכוש לא ניקה מההוצאה או מההכנסה. אם נחשוב שהתחליף

שמוצע לנו למס רכוש הוא לא טוב, התוצאה המעשית תהיה שההוק הרע הזה, שאתה מתריע

נגדו ובצדק, ישאר. מי שרוצה להציע לנו אלטרנטיבות וחושב שהמלצות ועדת גבאי לא

מספיק טובות, צריך להציע אלטרנטיבה של מס שייגבה מרכוש.



י' שגב;

אני משמש כמנכ"ל עמותת נמ"ר. אני רוצה להשיב למר ברזילי: הוא לא התנדב לקבל

את המלצות ועדת גבאי. כפו את ההמלצות עליו.
היו"ר אברהם רביץ
זה לא שי יך לענין.
יי שגב
זעקנו לאוצר, והם כקיר אטום.אני רוצה לדעת, כמה פעמים הפעיל שר האוצר את

סמכותו על-פי סעיף 45, ונתן פטור לקרקעות מוקפאות. ב-1981 שונה סעיף 16 בחוק מס

רכוש, והמחוקק קבע כי יוטל מס רכוש כדי לעודד בניה. אבי קנה קרקע לפני 50 שנה,

אבל אני עדיין ממשיך לשלם עבור הקרקע המוקפאת הזו. תוך 20-30 שנה שילמתי פעם אחת

את שווי הקרקע, תוך 20-30 שנה פעם שניה ופעם שלישית. מס על עסקה לוקחים פעם אהת,

מדוע צריך לקחת מסים מפגר מת?
מי חלף
אני מייצג את המגזר הערבי. אנחנו סובלים ממס הרכוש שהוא קנס על בעלי הקרקעות.

אני רוצה להודות לוועדת גבאי, שהתייחסה ל-20 אחוז מאוכלוסי הארץ החיים במצב חברתי

מסוים. זו הפעם הראשונה שנבדקו השלכות המס על המצב החברתי שלנו. אין אצלנו ניידות

אוכלוסיה, לא רק בין ישוב לישוב, אלא גם בתוך הישוב - אין ניידות משכונה לשכונה.

כל חמולה, כל משפחה, גרה באותו מקום: הסב, הבן, הנכד ותנין.
היו"ר אברהם רביץ
האם אתם ממסים את הקרקע הזאת?
אי ברזילי
אם מדובר במבנה על הקרקע, לא ממסים.
מי חלף
עד 1972 עבדתי כשמאי מקרקעין במס רכוש. אז נקרא מס רכוש מס עירוני שהוטל על

קרקע עירונית. מי ששילם אז את הפיתוח היתה העיריה. היום הפיתוה נעשה על-ידי בעל

הקרקע. אז גם לא הפקיעו 40 אחוז מהקרקע לצרכי ציבור, כפי שמקובל היום. אז לא היה

גם מס שבח. מי שהחזיק בקרקע 37 שנים, היה פטור לחלוטין ממס שבח. לא היה היטל

השבחה. עזבתי את מס רכוש כי לא יכולתי להשלים עם המס וזזה. אם הייתי צריך לבצע את

גביית המס על-פי השינוי בחוק, לא הייתי יכול להמשיך לשבת במקומי. הקרקע הזאת

עומדת כמו עצם בגרון, בעליה אינם יכולים לבלוע אותה או להקיא. הם צריכים לשלם מס

רכוש שאין ביכולתם לשלמו. אם הם רוצים למכור את הקרקע, קשה להם למצוא את הקונה

המתאים לאותה סביבה. אם ימצאו קונה, יצטרכו לשלם 50 אחוז מס שבח ו-50 אחוז מההפרש

כהיטל השבחה. מה שישאר לו הם 25 אחוז משווי הקרקע. אם הוא חייב מס רכוש עבור כמה

שנים, לא נשאר לו דבר. באותה מידה אפשר לומר לו שיתרום את הקרקע למדינה. זה לא

מס המוטל כל שנה, אלא כל שנה שוחקים את בעל הקרקע. גם מס של 2000 דולר לשנה,

לשכיר שמשתכר פחות מ-1000 דולר לחודש, הוא מס כבד שאי אפשר לעמוד בו.
היו"ר אברהם רביץ
אתה שמח עם מסקנות ועדת גבאי.



מ' חלף;

אנחנו תומכים בהן.

מי מאחוס;

קראתי ב"ידיעות אחרונות" שנציב מס הכנסת, מר דורון לוי, מתנגד להצעות האוצר

וועדת גבאי. מר דורון לוי מציע להקטין את עור המס בהדרגה, מ-2.5 אחוז עד לאפס מס.

מר שבתאיעזראיל דיבר על הערכות המס, אך לדעתי הוא טועה. היום אני מתבקש לשלם 30

אלף שקל, כמעט כגובה ההכנסה השנתית שלי. אני לא יכול לשלם את מה שמבקשים ממני

לשלם. מחשבים את המס על-פי שווי קרקע של 150 אלף שקל לדונם.
אברהם שוחט
זו קרקע בירושה?
מ י מאחוס
כן.

אברחם שוחט;

אז יש לך פטור של 100 אלף שקל.

מ י מאחוס;

רק עבור קרקע למטעים.

אברהם שוחט;

אבל יש לך עוד פטור של 60-70 אלף שקל.

מ י מאחוס;

לקחתי קרקע חליפית. החלפתי את הקרקע שלי עם מינהל מקרקעי ישראל, היות והקרקע

שלי הופקעה, ולכן לא קיבלתי את הפטור הזה. הלכתי לוועדת הערר, והיא קבעה את שווי

הקרקע כ-150 אלף שקל. אמרתי שההערכה מוגזמת, והם הביאו הצעות מכירה וקניה לפי 80

אלף דולר לדונם, בערך 270 אלף שקל. על-פי 150 אלף שקל לדונם אני לא יכול לשלם.

ההערכה נקבעה על-פי מוכר מרצון לקונה מרצון. אפילו לפי הצעת נציבות מס הכנסה,

כאשר הורידו את שעור המס ל-2.5 או אפילו לאחוז אחד, אנחנו נישאר במקומנו.

אני רוצה להקריא מכתב ששלחה אשתו של בעל קרקע אל שר האוצר דן מרידור, והוא

מביע את תמצית הדברים. הנדון; המצוקה שחי בעלי, כתוצאה מהחובות שהוא חייב למס

רכוש. מצאתי לנכון לפנות לכבודך בקשר לעניינו של בעלי המוטרד מהמס הנקרא מס רכוש.

הוא חייב למס רכוש סכום העולה על 100 אלף שקלים. ההכנסה השנתית שלו פחותה מסכום

המס השנתי שהוא נדרש לשלמו. החלקה של בעלי היא ירושה שירש מאביו,כרם של עצי זית

עתיקים. הוא מתאר את הנכס הזה כקללה הרובצת עליו.

ניסים דהן;

על קרקע חקלאית לא משלמים מס.
עבד-אלוהאב דהאמשה
משלמים.
מי מאחוס
אני ממשיך להקריא: הוא לא יידע מה לעשות. לשלם איננו יכול, לבנות על הקרקע

הוא לא יכול, מפני שאין לו את האמצעים לכך. יזמים שיבנו במקומו אין. אפילו למכור

את הקרקע הוא לא יכול, מפני שיש לו שותפים בקרקע. כבוד השר, אני מבקשת לשאול, מהי

מטרת המדינה כלפי האזרה שלה? האם להקשות עליו ולייאש אותו, או להתחשב בו. כפי

שאני יודעת, מס זה מוטל על קבוצת מצומצמת של אזרחים שלרובם אין את היכולת לעמוד

במס. ומה עם יתר בעלי הרכוש שהמס לא מוטל עליהם, כמו הקלאים או בעלי מבנים

תעשיתיים ועוד כל דבר שנקרא רכוש. ישנם מקרים שבאותה קרקע בשותפות, אחד השותפים

לא נדרש לשלם מס, מפני שהוא הקלאי הפטור מתשלום המס, אף על פי שהכנסתו השנתית

גבוהה יותר מזו של השותף הארור בקרקע שחייב בתשלום המס. ובכן, חוק גרוע וגם מפלה.

אני מצדיקה את בעלי האומר כל הזמן, שאם צריך לשלם מס, אז שיהיה זה בעת המכירה,

היות ואז יש מאיפה לשלם, ובתנאי שהמס יחולק באופן שווה בין כל בעלי הרכוש, ושיהיה

מס בשעור סביר שניתן לשלום.
היו"ר אברהם רביץ
הגברת הזו ביטאה את כל הבעיה באופן אינטליגנטי ותרבותי.
חי גיבשטיין
רתחתי כאשר שמעתי את דברי נציגי האוצר. אף אחד לא הפריע להם לתקן את החוק

בשנה הזו, בשנה שעברה או לפני שנתיים-שלוש. מה שהם עשו בשנים האלה כדי להצדיק את

קיומם, הוא הקפצת שומות. העסקים בירידה, אבל השומות בעליה. לא צריך להיות שמאי

מקרקעין וכלכלן מדופלם, כדי להבין שהדברים לא מסתדרים. אבל המנגנון צריך להצדיק

את עצמו, כי הם יודעים שהקרקע בוערת מתחת לרגליהם.

חי ים אורון;

הם לא מקבלים משכורת לפי מה שהם גובים.
חי גיבשטיין
הגשתי השגות על שומה באזור מסוים, שלחתי תזכורות ולא קיבלתי תשובה, אך פתאום

הטילו עיקול. מי שיש לו כסף ומשקיע אותו בבנק, מקבל ריבית והצמדה. מי שפעם חשב

כי יחסוך על-ידי השקעה בקרקע, משלם מס רכוש, משלם קנס על אי יכולת לשלם את מס

הרכוש, ואחר-כך מוכרים לו את המגרש. נאלצתי למכור מגרש של המשפחה. שליש שולם למס

רכוש, שליש למס שבח ואחר-כך היה מס השבחה ותיאום מס, ולא נשאר דבר מהמגרש. 2.5

אחוז משלמים האלמנה, היתום וכל אזרח אחר. סוחרי קרקעות משלמים 1.2 אחוז, כאשר

הסכום הזה נחשב עבורם להוצאה. כאשר סוהר הקרקעות יקנה את הקרקע מהמסכן שחייב

למכור אותה, הוא שנהנה.
הי ו"ר אברהם רביץ
האם יכול להיות שסוחר קרקעות יירש קרקע מאביו וישלם פחות רק משום שהוא סוחר

קרקעות?

ח' גיבשטיין;

אם זה ייחשב לו כמלאי עסקי. איזו הצדקה יש לכך? מדברים על עידוד הבניה, הרי

זו בדיחה. סעיף 45 בחוק מאפשר לשר האוצר באישור ועדת הכספים להוריד את השומה.

כאשר מגיעים לבג"צ, הם נעמדים על הרגלים האחוריות שלהם. הבג"צ גם הוא אומר שלקרקע

יש שווי. אם כך, לשם מה הוכנס הסעיף הזה לחוק? יש הקפאה בגלל תב"ע, בגלל חוק



ומסיבות אחרות. מדוע אתם מטילים מס על הקרקע?

קרקע שדודי מארה"ב קנו בשנות ה-30', הופקעה בחלקה לרכבת. על יתר השטח מגדילים

כל שנח את השומות. אין לי 2 מליון ש"ח לשנה, כדי לשלם מס על קרקע מוקפאת. כאשר

מחירי הקרקע היו בעליה, גם מי שלא מכר את הקרקע שילם על-פי שומה גבוהה. אז דברו

על 700-800 מליון ש"ח הכנסות. חיום מדברים על מליארד. למה להטיל על מי שאינו

מסוגל לשלם, לשלם קנס גם על אי יכולת לשלם.
ניסים דהן
פטרו מתשלום קנס כל מי שביקש שיבטלו לו את הקנס.

אברהם שוחט;

אתח מוכן שיעלו את מס רווחי הון, כדי לבטל את מס רכוש?
חי גיבשטיין
על קרקעות יש כל-כך חרבה מסים. אני מקבל את המלצות ועדת גבאי. אנשי האוצר

משחקים בנתונים. נוח להם להראות סכום גבוה יותר, אבל צריך לזכור שזה בברוטו.

כאשר אתם עומדים לשקול את הענין, תחשבו חיטב על חנטו ולא על חברוטו. 2.5 אחוז זח

לא מול 1.2 אחוז. 2.5 אחוז, זה מול 0.6 אחוז, כי זוהי הוצאה מוכרת לצרכי מס עבור

סוחרי חקרקעות. כלומר האלמנה והיתום משלמים 2.5 אחוז, וסוחר הקרקעות משלם 0.6

אחוז. זח חצדק במדינת ישראל.
היו"ר אברהם רביץ
אני מודה למשלחות. על-פי הנוהג, חברי הכנסת ישבו עכשיו רק עם נציגי הממשלה.

תרמתם לדיון שלנו.
אופיר פינס-פז
במסגרת ועדת חמישנה קיימנו דיונים בנושא מס רכוש, בהשתתפות נציגי חממשלח

וחמשלחות, עוד לפני שמר גבאי חביא את עיקרי המסקנות. לא זכור לי שהכנסת הקימה את

ועדת גבאי. חאוצר חקים את הוועדה. כאשר מקימים ועדה, אין מתחייבים מראש לקבל את

כל המלצותיה. כאשר הגעתי לחפגנח של נפגעי מס רכוש, אמרתי שאני לא בטוח שצריך לבטל

את חוק מס רכוש, מהנימוקים שציפי גל-ים הזכירה. יכול להיות שצריך לחכניס שינוי

מהותי, אבל לא לבטל את החוק. אני לא מתפלא על-כך שוועדת גבאי המליצה בסופו של דבר
על ביטול מוחלט
השינויים הדרמטיים שמאיר שטרית דיבר עליהם, משמעותם היא ביטול מס

רכוש. מספר האנשים להם יש קרקעות ואין לחם אישור בניה, הוא רוב חאנשים הקשורים

לחוק. רק היום חתמתי על 5-6 תשובות לאזרחים שכתבו אלי בנושא מס רכוש, ולכל אדם יש

את חחבילח שלו. לא כולם חנניח גיבשטיין, אבל גם הוא צודק. גם אם הוא איש עשיר

מאד, יש לו בעיה לשלם 2 מליון שקל בשנה על דבר שלא מכניס לו אף שקל. החוק מעוות

ולא צודק ואין מנוס מביטולו. עמדת חאוצר אינה מכובדת, אין מנוס מביטול חוק מס

רכוש. אומר נציב מס הכנסה שיש משבר בגביית המס. בעיני האלטרנטיבה של מס מכירה

בזמן ביצוע חעסקה היא הגיונית, גם אם לא תכניס מליארד אלא חצי מליארד. האוצר לא

יכול להרשות לעצמו להפסיד מאות מליוני שקלים, וצריך להביא חצעות נוספות. אבל אי

אפשר לומר היום שאנחנו לא מקבלים את חהמלצות ומשאירים את מס רכוש כפי שהוא.

חי ים אורון;

בסעיף 1 של נמוקי ועדת גבאי נמצא הדבר המרכזי: על בסיס ההכנסה אי אפשר להטיל

עוד מסים, על בסיס הצריכה זה מעוות ועל בסיס הרכוש לא רוצים להטיל מס, מסיבות

פוליטיות, מסיבות אידאולוגיות ובגלל קשיים בביצוע. מגיעים לדיון כאן על 800 מליון

השקל של מס רכוש, לא על כל חמערכת. אני מציע לא להזיז את מס הרכוש לא לצריכה ולא

להוצאה. תשארו בתוך הרכוש. הולכים לתחום מאד צר, כדי להביא 800 מליון שקל. נטל

חמס במסים הישירים הוא בממוצע, במסים העקיפים הוא הכי גבוה בעולם ובמסי רכוש הוא



אפס. איפה אפשר למצוא עוד מס?

אחרי 5 שנים שעסקתי במס רכוש, הגעתי למסקנה שאי אפשר לתקנו יותר. איפה שאתה

לא סוגר פרצה, הוא נפרץ במקום אחר. הוא כנראה כבר לא מהזיק מים. מוציאים שומות,

אבל בעצם לא מממשים אותן עד לביצוע העסקה. אבל האדם שקיבל את הערכת המס, לא ישן

בימים ובלילות. אני אומר להם לא להיבהל, והם אומרים שאיימו עליהם בלקיהת אדמתם.

האוצר עוד לא אימץ את המלצות ועדת גבאי ולא הציע מסלול חליפי, אבל מס רכוש לא

עובד יותר. האם האוצר מוכן לומר שהוא נכנס עכשיו למהלך רציני, כדי להרהיב את בסיס

המס ולבחון את הצהרות ההון? עד שלא תהיינה הצהרות הון, אי אפשר יהיה להטיל מס.

אף אהד לא יתהיל עם הענין של הצהרות הון, כי אנחנו יודעים במה הוא כרוך.

אני חושב שהוועדה תעשה טעות גדולה, אם תלך למסלול של ביטול מס הרכוש הקיים

שאי אפשר להמשיך בו, ותחפש את המס במקום אחר. בתוך המלכוד הזה. הפשרה היחידה שאני

רואה היא הצעתו של יורם, למרות שהיא חלקית ומצומצמת. היא משאירה את הגביה בתהום

הרכוש ולא מעבירה אותה למס ההכנסה או למקום אהר.
ניסים דהן
כולם מסכימים כי חוק מס רכוש מעוות ודורש תיקון. אני מצטער על שהאוצר לא עשה

זאת עד היום. אני חושב שצריך לקבוע הגבלת זמן, כדי שהאוצר יביא את עמדתו. עד לרגע

זה האוצר לא הביא עמדה חלופית, למרות שאנהנו שומעים שהוא לא מסכים עם המלצות ועדת

גבאי. יחד עם זאת,מסקנות הוועדה לא כל-כך מקובלות עלי. ברגע שאנהנו מטילים זמן

חדש, אני חושש מכך. כולנו זוכרים איך התחיל המע"מ: 8 אחוז מס בסך-הכל. היום הגענו

ל-17 אחוז וכבר מדברים על 18 אחוז. מתחילים עם מס של 2.5 אחוז, אך ברגע שהממשלה

תצטרך עוד כסף, היא תעלה את המס ל-4 אחוז.
אי ברזילי
2.5 אחוז לא יכסו. המס יהיה מיד 4-5 אחוז.
ניסים דהן
את שעור המס אפשר תמיד לשנות. את החוק הקיים, למרות שאינו טוב, אנחנו מכירים

על חסרונותיו ובעיות. אנחנו יודעים איזה פרצות יש לסתום. אני חושש שאם נקבל את

המס החדש, נצא מופסדים. חשוב מאד שוועדת הכספים לא תרד מהענין, כי כולנו יודעים

שההוק הקיים מעוות. ועדת מישנה של ועדת הכספים תצטרך לבקש מהאוצר לוח זמנים

לתיקון הפרצות הקיימות. המס שהוטל בשנים הראשונות למדינה נועד לעודד בניה על

קרקעות, לאו דווקא פרטיות. כאשר הממשלה מניחה צינור דלק או גז, היא מלאימה אדמות

פרטיות הנמצאות בסביבתו, כך שבעלי הקרקע אינם יכולים לבנות עליה. יהד עם זאת, היא

מחייבת אותם במס.
אחמד סעד
קראתי את המלצות ועדת גבאי, ואני תומך בהן בהתלהבות. הן באו לתקן עיוות

ועוול. שמעתי את אנשי האוצר אומרים שהמס הקיים היום אינו צודק. אם כך, צריך
לשנותו. בערבית יש פתגם האומר
מה עושה מסרק על ראש קרח. עם תיקון פה ושם, לא

ניתן לתקן את העוול. צריך אלטרנטיבה. הצעת ועדת גבאי משאירה את המס, אבל מפעילה

אותו בעת מכירה. אני מקבל מכתבים של אנשים ששואלים, האם אדמה שהוריש לי אבי היא

קללה? אם מר ברזילי מבין שהמס לא צודק וגורם עוול, האם רק בגלל הצורך במליארד

שקל יש לגבותו?
יצחק כהן
לא יתכן שהוועדה תדון בדבר שידוע שהוא לא צודק ושידוע שהוא מעוות. אם הוא לא

צודק, הוא גם לא חוקי.
אי שניידר
הוא יכול להיות לא צודק אבל הוא הוקי.

יצחק כהן;

המלצות ועדת גבאי פותרות הלק מהבעיה. אני מבין שעדיין יהיה חסר בגביה, אבל

צריך לאמץ אותן, ולו רק משום שכך נעשה צדק. אני סומך על אנשי האוצר שימצאו את

הדרך כיצד להגדיל את הגביה.
עבד-אלוהאב דהאמשה
העיקר כבר נאמר. אני רוצה לשאול מדוע צריך לקהת את המסכנים האלה כבני ערובה.

הם לא בני ערובה של האוצר. זהו מס לא צודק, מה לא נכון שכולנו מסכימים שהוא לא

צריך להיות.
שמואל הלפרט
לפי מה ששמענו מהמשלחות, אפשר לומר שהמס הזה הוא פשוט שוד. לגבות כסף על קרקע

מוקפאת שאדם אינו יכול לעשות בה שימוש, זה שוד או הלאמת קרקע. כולם אומרים שבהוק

הזה יש עיוות, ושמעתי גם את שר האוצר אומר זאת מעל במת הכנסת, אלא מה - הוא לא

יודע מהיכן לקחת 800 מליון שקל. יתכן מאד שבמסגרת רפורמה במס, ימצאו את הדרך

לפתור את הבעיה. הרפורמה במס יכולה להיות בעוד 5 או 10 שנים. זה שחסרים לאוצר 800

מליון שקל, אינו נמוק לגביה דווקא מזקנים ואלמנות. המס הזה גורם להרבה מאד אנשים

שלא ישקיעו בקרקעות.
היו"ר אברהם רביץ
ומה זה מזיק לעם ישראל, אם לא ישקיעו?
שמואל הלפרט
אם יבטלו את ההוק, זה יעודד משקיעים בארץ ובחו"ל להשקיע.. יש אנשים שרוצים

להשקיע בקניית קרקעות. הם יעשו זאת ברגע שיבטלו את מס רכוש. אני חושב שזח יעוד

אנשים מהארץ ומחו"ל להשקיע בקרקע, וזה יכול לתת פתרון הלקי ל-800 מליון.
ס' אלחנני
כל משקיע שמגיע מחו"ל, גורם להעלאת מהירי דירות גם בירוחם.
פיני בדש
אני מבקש לדעת מה קורה עם הצעת החוק שנועדה לקדם הפשרת קרקעות. שמענו כי

השמאות על קרקעות מופרזת, וכתוצאה מכך גם גביית המס אינה אפקטיבית. קיימת בעיה

חריפה של קרקע שאינה זמינה לבניה, אבל יש לשלם עליה מס רכוש. קיבלתי מכתב מאשה

שירשה חצי דונם בהרצליה, ושומת המס על הקרקע קפצה מ-1500 ש"ח ל-10,000 ש"ה בשנה,

קרקע שאינה זמינה לבניה.
אי ברזלי
שתמכור את הקרקע.
ניסים דהן
למי תמכור? לסוחר קרקעות שינצל אותה?
פיני בדש
זוהי מורה בפנסיה. אם תמכור את המגרש, היא תיאלץ למכור אותו בערך הנמוך

משוויו כאשר יופשר לבניה. מה שנשאר לאנשים המוכרים את מגרשיהם הוא שווי המגרש

לארור כל הנכויים של מס רכוש. זהו אבסורד בלתי רגיל. ישנם מגרשים שהופשרו לבניה,

אך אנשים אינם בונים עליהם. כאן מס רכוש הוא הגורם שיכול לדרבן אנשים לבנות על

מגרשיהם.
סילבן שלום
מדובר על אלה שאין להם אפשרות לבנות.

פיני בדש;

לכן אין לקבוע הוראות גורפות. אם אדם קיבל קרקע מהמינהל לצורך בניה, לא

הייתי מוותר על מס רכוש. חייבים להשאיר אמצעי לחץ. בשעתו גבינו ארנונה על שלב

הבניה. הדבר נבחן בבית המשפט והפסדנו. מזלנו היה שבית המשפט קבע כי הביטול הוא

מרגע הפסיקה ולא רטרואקטיבית. גם אם יהיו פערים בגביה, הם יהיו כל-כך קטנים

שהנזק לאוצר לא יהיה גדול.
צבי הנדל
בלהט דבריו, אהוד ברזילי שיכנע אותי שמס רכוש הוא מס גרוע, אבל אי אפשר לבטלו

כעת. אני מבקש שמישהו יקבע תאריך לתקון המצב.
רפאל אדרי
אני תומך בהמלצות הוועדה. בנושא אחד אני מבקש מהוועדה לא לבטל את המלצתה -

בכל הנוגע למס של 2 וחצי אחוז על מרכיב הקרקע בעת מכירתה. אני חושב שזוהי המלצה

לא נכונה, לא צריך להשאיר זאת להחלטת האוצר, אלא הוועדה צריכה לקבוע שהמס לא יהיה

על מרכיב הקרקע אלא על מחיר הדירה. אתה לא יכול לקבוע אם מרכיב הקרקע הוא 70

אחוז, 40 אחוז או 10 אחוז. לא יהיה זה נכון להטיל מס על מרכיב הקרקע, למי שיש לו

דירה בבת-ים כמו למי שיש לו בית בהרצליה פיתוח.
ניסים דהן
איך אתה יכול להבטיח שמחר זה לא יהיה 3 אחוז במקום אחוז אחד?
רפאל אדרי
מי שיש לו דירה ששווה 200 אלף דולר, לא צריך לשלם מס בשעור 40 אחוז על מרכיב

הקרקע אלא רק 10 אחוז. למה לקבוע מס לא צודק, אם אפשר לקבוע שמי שדירתו שווה

יותר, ישלם יותר.
אברהם שוחט
אני חושב שצריך לבטל את החוק שיש בו כל-כך הרבה מהמורות ואפשרויות לטעויות

בהערכות. אין ממסים הון ורכוש במדינה. החוק הזה צריך להיעלם, וככל שייעלם מוקדם

יותר, כן ייטב. צריך יהיה למצוא פתרון גם לבעית 3 או 5 מליארד שקל חובות מצטברים

בגין החוק הזה.

אני בעד זה שיומס יוטל על אלה שהיו משלמים אותו על-פי המהלך הקודם. אם לוקחים

2.5 אחוז בתהליך המכירה, אין זה כמו 2 וחצי אחוז לשנה. זוהי נקודת זמן שאפשר

לשים עליה את היד. ישנה עסקה אשר נרשמת, וכאן הדברים ברורים ואין צורך בשמאי. כאן

אני לא חושש אם יוטל מס של 3 אחוז ולא 2 וחצי אחוז. הפתרון צריך להיות במסגרת

הרכוש, ואין להעלות את שעורי המע"מ או מס הכנסה.
י' גבאי
מדובר על 800 מליון לעומת מליארד שקל כפער בגבייה. צריך יהיה להעלות את המס

ב-3 אחוז על ערך המכירות של מבנים עסקיים, קרקעות קבלנים וקרקעות לבניה.
אברהם שוחט
שר האוצר צריך להחליט אם יישום ההמלצות מחייב שינוי חקיקה. אם כן, הוא צריך

לחזור אלינו. מבחינה זו, אני חושב שהקדמנו לקיים את הדיון.
היו"ר אברהם רביץ
אנחנו צריכים להחליט מה הוועדה עושה. בשלב הנוכחי האוצר טרם אימץ את המלצות

ועדת גבאי.
אברהם שוחט
האם היה דיון?
אי ברזילי
לא. אלו המלצות ביניים.
היו"ר אברהם רביץ
האוצר לא כל-כך יודע איך הוא מסתדר עם ההמלצות. אם ועדת גבאי עדיין קיימת,

אני פונה אליה כפי שאני פונה לאוצר, ומבקש מכם לחשוב על אלטרנטיבה. מצאתם

אלטרנטיבה אחת, יכול להיות שיש אלטרנטיבות נוספות. האוצר צריך להחליט אם הוא מקבל

את הדו"ח הזה, באופן מלא או באופן חלקי, או מציע אלטרנטיבה לקבלתו, בנושא הגביה

או אפילו בנושא הביטול. יכול להיות שתמצאו שאפשר למדר את ההמלצות. יכול להיות

שישנן קרקעות שניתן למסותן בשעורים אהרים. צריך שיהיו שכל וצדק בהמלצות.

בעוד כחודש אנחנו רוצים לשמוע במה התקדמתם.
יונה יהב
אבל אודי ברזילי עדיין לא מסכים לרעיון.
היו"ר אברהם רביץ
הוא מסכים עקרונית. אני חושב שהוא מבין למה אנחנו מתכוונים. בעוד חודש נרצה

לשמוע מהאוצר מה יש לו לומר. אם לא, נשתמש בכל הסמכות שיש לנו, כדי לקדם את מימוש

המלצות ועדת גבאי, כפי שהן מונחות היום לפנינו. האלטרנטיבות שאתם יכולים להציע

לנו נוגעות לגביה או אפילו ביטול החוק.

אני מודה לכם.



שינויים בתקציב לשנת 1997

בקשה מס' 108
היו"ר אברהם רביץ
פניה מסי 108, הנוגעת למשרד החקלאות.

אנחנו מאשרים את הפניה.

בקשה מסי 115
היו"ר אברהם רביץ
פניה מסי 115: משרד התחבורה מבקש 26 מליון ש"ח, למימון פעולות למניעת תאונות.
הי בן-יהושע
יש כאן שתי בקשות: האחת, למימון מינהל הבטיחות, פעולות למניעת תאונות דרכים.

זהו סכום העובר מקרן הבטיחות, להוצאה המותנית בהכנסה של משרד התחבורה. יש כאן
נושא נוסף
משרד הרישוי בירושלים הועבר בעקבות השריפה שהיתה לפני שנתיים, למקום

חדש בתלפיות. חלק מהמימון ייעשה ממכירת המגרש של משרד הרישוי בתלפיות. בעקבות זאת

אנחנו מקבלים כמליון שקל ממינהל מקרקעי ישראל, למימון המעבר למשרד החדש.
סי אלחנני
יש כאן בעיה עם מכירת קרקע כהכנסה מיועדת. בעיני זהו ענין תקדימי: הקרקע היא

של עם ישראל. תע"ש לא יכולה לומר שהכדאיות הכלכלית של מעבר למקום אחר נובעת

ממכירת הקרקע ברמת השרון. מה לה ולכך שרמת השרון הוא אזור מגורים מבוקש? אותו דין

חל על משרד הרישוי.
הי בן-יהושע
משרד הרישוי בירושלים היה קיים באתר מסוים, שחלקו עדיין ממשיך לשמש אותנו

לצרכי מבחנים לרכב דו-גלגלי. המשרד נשרף והם רוצים לשווק את הקרקע. צריך להעביר

את משרד הרישוי ולתת לו לשם כך אתר חליפי. לכן הוחלט לממן חלק מהמעבר למבנה החדש.

מינהל מקרקעי ישראל יקבל את ההכנסות, ואני מניח שההכנסות תשמשנה למטרות כלליות.

בינתיים, על מנת להכשיר את המקום החדש ולהעביר אותם אליו, מעבירים מליון שקל

ממינהל מקרקעי ישראל.
ס' אלחנני
זה צריך לעבור מהרזרווה הכללית או מתקציב המשרד.
היו"ר אברהם רביץ
אני מסכים איתך ברמה העקרונית.

אני מבין שאנחנו מאשרים את בקשה מסי 115.

בקשה מסי 118
חי בן-יהושע
על-פי החלטת הקרן לבטיחות בדרכים בנושא פיתוח ושיפור צמתים וקטעים, יועבר

סכום מתקציב הפיתוח של המשרד. יש שם נושא נוסף בשווי 100 אלף שקל, הוצאה מותנית

בהכנסה, מהקרן לזהום הים. המטרה היא להקים חדר מצב במינהל הספנות, כאשר קורה ארוע

כמו זיהום על-ידי אניות. משם אפשר יהיה לנהל את כל המערכת. 100 אלף שקל נוספים



נתנו מכספי המשרד.
היו"ר אברהם רביץ
אנחנו מאשרים את בקשה 118.

ביקשנו הסבר לבקשה 108.

שי רוזנבאום;

במקרה שלפנינו היתה פחיתת יבול, כלומר היבול לא צמח מכיוון שלא היתה מכסת

צינון מספקת. הדבר לא נכלל במסגרת פיצויי הקרן לנזקי טבע. הקרן מפצה רק לגבי פרי

הנמצא על העצים. ישנם שני מנגנונים: האחד, הקרן המפצה בגין מקרים מסוימים

והמנגנון השני הוא החוק. כאן יש מקרה הדומה לזה של מנגנון החוק.
ס י אלחנני
זה לא החוק ולא הקרן.
שי רוזנבאום
הגענו להסכם מי נהלי. הקרן לא מפצה במקרה הזח. היו לנו שתי אפשרויות: היו

המלצות של השירות המטאורולוגי, ועל-פי אותן המלצות ניתן היה להכריז בממשלה על

אסון טבע. החלטנו לא ללכת במסלול הזה מסיבות תקציביות בעיקר, והחלטנו ללכת על

הסכם ענייני שהחליף את אסון הטבע.
ניסים דהן
אסון טבע יכולתם להכריז רק על מקום מסוים.
שי רוזנבאום
מדובר כאן על מטעי הצפון.
ניסים דהן
יכולתם לפצות את אותם חקלאים בדרך מינהלית, על-פי החוק המקובל במדינת ישראל,

כלומר בדרך של הכרזת אסון טבע באזור מסוים. ברגע שזה נקבע במשא ומתן בין פקיד

לחקלאי ולא על-פי החוק והתקנות, יש מקום להערה של סמדר.
שי רוזנבאום
הרצון להגיע להסכם מי נהלי, בא בעיקרו ממשרד החקלאות ומהמגדלים. המנגנון

להפעלת החוק לגבי אסון טבע הוא מאד-מאד מסורבל. גם היום אנחנו מטפלים בשאריות

אסון הטבע של 1992 ובאסון הטבע של 1994. כלומר מרגע האסון עד לרגע קבלת התשלום,

עובר זמן רב, והמגדלים מעדיפים לעתים קרובות להגיע להסכם ענייני. לקבל פחות כסף

מאשר הפיצוי שהיו מקבלים על-פי החוק, העיקר לקבל את הכסף באופן מיידי.

משרד החקלאות רצה, בעקבות שקולים שלו ובעקבות רצון המגדלים, להגיע להסכם כזה.

הגענו איתם להסמכות והסכמנו ללכת לקראתם בנושא הזה. הסכום בו מדובר כאן הוא יתרת

הסכום.
ס י אלחנני
אני חושבת שעדיין אפשר לקבוע מנגנונים קבועים בחקיקה. מדובר בטמפרטורה, דבר

שקל לקבוע אותו.



בקשה 177
חי בו-צרויה
בהמשך לתכניות "קשת צבעים" האזרהיות אי ו-ב' של פיקוד העורף, בהן הושקעו

כ-320 מליון שקל, הוכנה תכנית למיגון 111 אוטובוסים ש-50 אחוז מהם מיועדים לקווי

נסיעות לתלמידים. מדובר בהוצאה של 50 מליון שקל. לאור הערכות המצב של פיקוד מרכז

אשר השתנו, ראש הממשלה הטיל על ראש המטה למלחמה בטרור, האלוף דגן, לגבש תכנית

נוספת למיגון אוטובוסים נוספים על-פי התקינה הקיימת. על-פי הסיכום, התכנית היא

דו-שנתית לשנים 1997-1998, למיגון 28 אוטובוסים נוספים ביש"ע, כמחציתם לקווי

נסיעה לתלמידים. נתח 1997 הוא 9.5 מליון. התכנית תמומן בהשתתפות כמה משרדים.

מיגון כל אוטובוס עולה כחצי מליון שקל. מיגונם של 111 אוטובוסים עלה 50 מליון

שקל.
היו"ר אברהם רביץ
כיצד נעשית ההעברה הכספית מהמשרדים השונים?
חי בו-צרויה
5 מליון מתוך ה-9.5 מליון ל-1997 הם בהשתתפות משרדים שונים. את השינוי

בתקציב משרד התחבורה תראה שם, כאשר יעבירו את הכסף. אנחנו מעבירים מליון ו-250

אלף ש"ח מתקציב משרד הביטחון לתכנית לגבול הצפון, בהמשך להחלטות הממשלה 728

ו-838.

היו"ר אברהם רביץ;

אנחנו מאשרים.

(הישיבה ננעלה בשעה 12:50)

קוד המקור של הנתונים