הכנסת הארבע-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 89

מישיבת ועדת הכספים

יום שלישי, כ"ז בשבט התשנ"ז (4 בפברואר 1997)? שעה 00;10

נכחו;

חברי הוועדה; א' רביץ - יו"ר

נ י דהן

צ' הנדל

אי יחזקאל

י י כהן

אי פינס-פז

מ' קליינר

אי רובינשטיין

אי שוחט

שי שמחון

מ"מ: חי אורון

ע' דהאמשה

שי הלפרט

מוזמנים; אהוד ברזילי )

דוד יהושע )

חיים בן-צרויה) משרד האוצר

משה לנגרמן )

טלי דולן-גדיש)

רות ששתיאל )

יועץ משפטי; אנה שניידר

מזכיר/ת הוועדה; איוור קרשנר

אורה לוין

סדר-היום; 1. חוק מס שבח מקרקעין (תיקון מס' 36)

2. חוק מס שבח מקרקעין (תיקון - תשלום המס על-ידי הקונה)

3. אישור עמותות לעניין סעיף 46 לפקודת מס הכנסה וסעיף 61 לחוק

מס שבח מקרקעין

4. מכירת מניות המדינה בחברת כימיקלים לישראל בע"מ

5. שינויים בתקציב לשנת 1997



מכירת מניות המדינה בחברת כימיקלים לישראל בע"מ

אני פותח את ישיבת הוועדה. בשינוי ממה שאמרנו, אנו ממשיכים היום בחוק מס שבח.

מה עם כי"ל?

ההצבעות בשעה 12.

בהצבעה בעניין כי"ל נגיד רק כן או לא?

הי ו"ר אברהם רביץ;

יש נייר ששלחה לנו ציפי לבני, והנייר הזה אמור לומר את מה שאמרנו אתמול: זאת

אומרת שאנו מאשרים את זה ובעוד שבועיים יהיה לנו דיון על תיגמול העובדים. למרות

שהם לא צריכים לחזור אלינו לפי חוק גל, אבל כאן יש הסכמה ואנחנו מאשרים את זה

בוועדה ונותנים לעניין לרוץ, מאחר ואנחנו בין כך ובין כך בתוך ה-30 יום. לכן אין

מה לעשות ב-30 יום האלה, אז יש לנו מה לדון. יכול לוויות שהעובדים במשך שבועיים

נבוא עם הצעה. נמליץ עליה. אני לא יודע אם יש לנו סמכות יותר מאשר המלצה.

אנה שניידר;

רציתי רק להוסיף, לפי מה שהבנתי, אם אייזנברג לא יממש את זכותו במשך אותם 30

ימים, העובדים לא י וכלים להיות מופלים לטובה. זאת אומרת, העובדים וכל יתר המציעים

מעמדם זהה. כי לפי דיני המכרזים והמשפט המינהלי אי-אפשר לעשות הפלייה לטובה. אם

יש להם בהסכם משהו שנותן אפשרות לתת להם הטבה או היוון - - -

זו בדיוק הסיבה שביקשתי שיהיה דיון בעוד שבועיים, כדי שנוכל לרדת לעומקו של

העניין הזה, לראות אולי צריך שינוי רקיקה. למה אני עוצר אותך? מה היה הרעיון

אתמול ? - ראינו שהעסק הזה מאוד מסובך ואמרנו, אם נרצה לגמור את הבעיה לפני

האישור, היחיד שירוויח זה אייזנברג. לכן הצעתי לציפי, יחד עם גיומס, וציפי

הסכימה, שמתחילים לרוץ 30 הימים, ואז בעוד שבועיים - -

זה רק כאשר אתם מאשרים את דרך ההפרטה.

אנחנו מאשרים את דרך ההפרטה.

אז 30 הימים רצים לא מכוח אישור הוועדה אלא מכוח ההסכם.

בעוד שבועיים יהיה דיון.

חיים אורון;

הוועדה מאשרת הנפקה של % 20. השאר כתוב בהסכמים.

בדיוק זה מה שאני רוצה להעיר.

אנחנו גם ועדת חכספים וגם המחוקק שבדרך כלל מקבל המלצות של ועדת הכספים, ואם

נגיע למסקנה שאנחנו מאוד רוצים משהו ומשהו מאוד צודק, יהיו לנו כמה אפיקים. אני

רוצה להזכיר לך שיש עדיין אפיק של % 28 שנשארו בידי הממשלה. כך שאם נרצה פיתרון

הוגן ונרצה לתת עדיפות לעובדים, נהיה בלי לחץ זמן, בלי רושש שאייזנברג יעשה על הגב

של כולנו ספקולציה ונמצא את הפתרון.

עדיין זה אומר שהיום כשהוועדה מאשרת היא לא מתנה את זה במתן העדפה לעובדים.

בחוק ההפרטה יש הטבה לעובדים של % 10, ויש התקדימים של הבנקים שנתנו.

זה לא בחוק.

כולל בהחלטת ועדת הכספים מ-1995 ששם כתוב נושא העובדים.

עד היום גם ב- 24.5% העובדים לא מימשו את חלקם. המניות בנאמנות לא מימשו את

חלקם. יהיו עכשיו יחד % 48 שמהם מגיע לעובדים % 4.8, שזה % 10. השאלה אם נוכל לבוא

אנחנו רוצים לראות בחבילה הזאת את המאה אחוז. כלומר, לתת להם בתוך

ההבילה הזאת את הזכויות עד לקצה.

אני לא בטוחה שאנחנו יכולים.

והשאלה הבסיסית אם רוצים. אני לא יודע אם העובדים רוצים.

כל מה שאני מבקשת להצביע עליו הוא, שלא יותנה הדבר הזה באישור דרך ההפרטה. זה

אי-אפשר. לא להתנות מעבר למה שיש בהסכם.



הצעת חוק מס שבח מקרקעין (תיקון מס' 36)(פטור במכירת דירת מגורים

מזכה). התשנ"ז-1996

מאחר וקבענו שבשעה 12 אנחנו דנים על הסעיף הזה של כי"ל, נסתפק במה שנאמר עד

חוק מס שבח מקרקעין (תיקון מסי 36) (פטור במכירת דירת

מגורים מזכה).

אנו נמצאים בסעיף 5 להצעת החוק.

אני אעשה סקירה של מה שעשינו עד עכשי כדי להגיע לסעיף 5-

בסעיף 1 נתקבלה הסתייגות לשכת עורכי הדין ולכן סעיף 10 מבוטל. סעיף 2 זה רק

תיקון כותרת.

ניסים דהן;

מה המשמעות של סעיף 10?

לא נחזור על זה. ביטלנו את סעיף 10. קיבלנו את ההצעה של לשכת עורכי הדין.

זה שי נוי נוסח.

אהוד ברז ילי ;

בסעיף 3, דירת מגורים חדשה, העקרון התקבל. הדבר היחיד שנמצא כרגע להחלטה זה

תחילת התקופה. כאשר בהצעה שלנו היה 1.1.97 והייתה פה הצעה ל-1.1.98.

הייתה גם הצעה להפחית את החמש שנים לשלוש שנים.

בסעיף 4 נתקבלה ההצעה של חבר הכנסת קליינר לשינוי נוסח: "יהא זכאי על-פי

בקשתו שתוגש להביא הצהרת פטור ממס", ולפרוטוקול אמרתי שאני אתן הוראה מינהלית

שכל מי שיאחר בהגשת בקשה עד שלושה חודשים מיום שיקבל הודעה יוכל לתקן ולבקש את

הפטור בכל זאת.

הוא יבקש את הפטור ויינתן לו.

הזכרנו עוד נקודה: שבהוראת התשלום שתישלח אליו תהיה שורה שבה ייאמר שזכותו

לבקש פטור אם הוא רוצה.



אהוד ברזילי;

נכון.

סעיף 5 : בסעיף (1) זה כותרת שוליים. סעיף (2) זה תיקון נוסת בעקבות השינוי

שיהיה זכאי לפי בקשתו.

סעיף 5(3) - בסעיף (א) אנחנו מבקשים במקום מה שכתוב כאן לומר משהו אהר. יש

היום במסלול שמדבר על פטור מצב שאדם נותן לבנו או לבת זוגתו דירה במתנה. מתן

הדירה הזו במתנה כמו שצריך לא שורף לו את הפטור לארבע שנים. כך כתוב היום בחוק.

כתוב בחוק שמתנה לבן זוג או לבן לא שורפת את הפטור של ארבע שנים. הכוונה של

המחוקק הייתה איזו מתנה? מתנה כזו מה שאנחנו קוראים שהבן נכנס בנעלי האב, שיוצר

רצף תקופות. כשהבן לכשהוא ימכור את הדירה ישלם את השבח שנצבר בתקופת האב, או

יהיה פטור לפי התנאים של הבן עצמו. אלא שיש שימוש לרעה בגלל ניסוה קלוקל של

הסעיף.

מה השימוש לרעה? האב נותן לבנו מתנה פטורה לא של רצף תקופות אלא מתנה פטורה

לפי הפרק הזה, פרק חמישי 1 לחוק מס שבח. אחרי שהאב נתן לבנו את המתנה פטורה, הבן

למעשה מקבל את הבסיס החדש, הבסיס הגבוה. בא האב ואומר: עכשיו אני יכול לתת עוד

מתנה, כי המתנה הזו לא שרפה, כי היא מתנה לבן.

כלומר, מה שצריך להבהיר, שהמתנה הזו שלא שורפת את הפטור היא מתנה שקבועה

בסעיף 62 של חוק מס שבח, וזה אותה כניסה לנעליים. זה לא מתנה שמכבסת שבח, שמעלימה

שבח - - -

ניסים דהן;

אבל בשביל הבן זה כיבוס שבח אמיתי. הוא קיבל אורנה היום. או1ה לא יכול לצרף לו

מה שהוא לא קיבל. שימכור לפי מה שהוא קיבל.

היו"ר אברהם רביץ;

אם כך, אתה צריך לחייב את האב. הוא לא יכול פעמיים.

אמנון רובינשטיין;

או שזו מכירה או שזו לא מכירה.

ניסים דהן;

מתנה זה לא מכירת.

היו"ר אברהם רביץ;

נניח שהא קנה את הדירה ב-100 אלף דולר ונתן לבן אחרי כמה שנים כשזה שווה 200

אלף דולר. אף אחד לא שילם שבח על ה-100 אלף.

זה החוק למתנה לבן. זה מה שהמדינה רצתה לעשות. זה מה שכתוב בחוק.

מיכאל קליינר;

השאלה לא פשוטה. בעקרון צודקת הגישה שאומרת, האב יכול לתת מה שיש לו. הוא לא

יכול לתת על חשבון כלל הציבור יותר ממה שיש לו. לפי המצב היום הוא נותן יותר ממה

שיש לו. כי לאב יש דירה שאמנם שווה 200 אלף דולר, אבל אם ימכור אותה יש לו השבח

הישן לא כדירת יחיד. מה שאתה אומר, ברגע שהוא נתן אותה לבן זה לא מכירה, זה לא



נחשב וכאילו לא הייתה שום פעולה.

ניסים דהן;

זה מכר ללא תמורה. זה כתוב בחוק. זה חלק מהפטורים שהמדינה רצתה לתת.

מיכאל קליינר;

נכון, אבל לבן יש דירה שהבסיס לה לא 80 אלף דולר אלא 200 אלף דולר.

ניסים דהן;

נכון, ועל זה המדינה אמרה שברגע שאתה נותן את זה בקירבה ראשונה במקח ללא

תמורה אתה פטור, את זה בדיוק המדינה רצתה לתת.

ואחר-כך כשאתה מוכר?

ניסים דהן;

אני אשלם את השבת שנצבר אצלי.

חיים אורון ;

לא, מהתחלה.

ניסים דהן;

לא, החוק אומר שלא. אני מבין שהאב יכול לתת מתנה לבן.

כל אדם שרוצח למכור דירה שנייה יתן לבן שלו או לאשתו ולמחרת היא תמכור.

צריך להכניס בחוק שהוא לא יכול למכור מחר אלא להחזיק את זה.

מאידך גיסא יגיד חבר הכנסת דהן, מה יכול לעשות האב? זו דירת יחיד שלו, הוא

יכול למכור אותה בפטור, ימכור 200 אלף דולר ויתן את ה-200 אלף דולר האלה במתנה

לבן. זה אותו דבר.

אם הוא שורף פטור, זה בסדר. מה שהם עושים, הם לא שורפים פטור.

אתה אומר: מה ההבדל, הרי יכול היה למכור את הדירה בפטור, לקבל 200 אלף דולר

ולתת את ה-200 אלף דולר לבן. אבל הוא אומר, על זה הוא שורף פטור. במצב הזה הוא

אפילו לא שורף פטור.

מה החוק היום?

אהוד ברזילי ;

אני אחזור על הדין היום. הדין היום אומר: אב יכול לינת לבן דירות מגורים

במתנה ללא הגבלה. זה סעיף 62, שפוטר את השלב שבין האב לבן. אלא שיש סעיפים

שאומרים לכשהבן ימכור הוא נכנס בנעלי האב. דהיינו, הוא למעשה משלם את השבח

מהתחלה, כלומר, מהיום שהאב רכש את הדירה עד היום שהבן מוכר. זה הדין כיום. אלא אם

הבן רוצה לשרוף פטור.

כל הרעיון של החוק שיש המשכיות, רצף של תקופות, אלא אם מישהו שורף פטור. עד

השלב של מימוש.

אבל יש פה שני פטורים; אחד של האב ואחד של הבן. האבא זכותו לשרוף בן והבן

זכותו לשרוף פטור. מה שאומר ברזילי, שאני לא אתן לשניהם לשרוף פטור אלא רק לאחד

מהם לשרוף פטור.

אהוד ברזילי;

לא. אני אסביר.

לכן כשהאב נותן מתנה לבנו, כזו מתנה שהבן לוקח את תקופת העבר, אומר החוק: זה

לא שריפה של פטור. ככה צריך. האב יכול לתת לבנו מתנה בפטור ממס, שזה איננו שריפה

של פטור. אלא מה עושים תרגיל? מאחר וזה לא כתוב כמו שאני אומר אומרים: אבא נותן

מתנה לבן לפי החוק שצריך לשרוף את הפטור. הבן מקבל את המתנה. עכשיו המתנה שווה

200 אלף דולר. האב קנה אותה בזמנו ב-10 אלפים דולר. כל השבח של העבר מת. לבן יש

בסיס חדש. הבן לכאורה יכול תוך תקופה מסוימת למכור ב-250 אלף ולשלם רק על ה-50.

אם האב עושה את זה, זה צריך לשרוף לו פטור. אם אבא אומר לבן שלו, אני רוצה לשרוף

את הפטור שלי, קח את הדירה, אתה קח את העלות החדשה, את ה-200, אני רוצה לשרוף

פטור, זה צריך להיות בסדר. אלא שבא האב ואומר: לא, אני לא שרפתי פטור. למה? כי

כתוב שכשאני נותן מתנה לילד זה לא שורף לי פטור. לכאורה יש מצב שאפשר לוזת מתנות

לילדים באופן חופשי ללא שריפה של פטור. הבן יכול בעצם תוך תקופה קצרה מאוד למכור

את הדירה.

יש תקופה מינימלית בחוק. הוא לא יכול תוך תקופה קצרה. צריך שנתיים.

שנתיים אם הוא גר.

ושלוש שנים אם הוא לא גר.

אם הוא גר ונשוי זה שנה.

אנחנו מבקשים שיהיה ברור שאם האב רוצה לשרוף פטור, שישרוף את הפטור. אם הוא

לא רוצה לשרוף את הפטור, הוא רוצה לתת לבן שלו את המס שלו, הוא יתן את המס שלו,

והבן ייכנס לפטור של עצמו.



ניסים דהן;

תרשה לי לתת לך דוגמא מהחוק שאני קצת הייתי מודע לה מתוך היכרות אישית. אתה

מכיר את החוק של חברות שקמו לצורך רולוקת נכסים. חברה קנתה קרקע לפני תאריך מסוים.

בנתה על הקרקע בניין. חילקה את המניות של החברה לבעלי הדירות. אחר-כך רשמו את

הדירות על שם בעלי המניות, ובזה נגמרה החברה. היה כזה מושג, וכולם קיבלו פטור ממס

שבח.

מה שאתה רוצה לומר, שאם אותם בעלי מניות שהיום על-פי החוק יכולים לחלק את

המניות לבנים, וכל בן יקבל דירה, והיום פטור ממס שבח, לפי מה שאתה מבקש הוא יהיה

חייב במס שבח, למרות שהוא כבר שילם שבע פעמים את כל המסים כשהוא בנה את הבניין.

אהוד ברזילי;

זה לא שייך. זה בכלל לא מתייחס לסיטואציה הזאת. הסיטואציה היחידה שאב אומר

לבנו, קח את הדירה, אני על החלק שלי פטור, אתנה עכשיו תפתח

לך לא משנה למה הוא נתן לו דירה. הוא נתן לו דירה מפני שהוא חילק את המניות

של חברת המקרקעין. לדעתי יש פה עיוות משמעותי שלא לזה התכוונתם. אתם הרי לא רוצים

להעלות מסים.

בוא ניקח מצב שגרתי. אבא נותן שתי דירות לשני בניו במתנה כי הוא הגיע לגיל x.

הדירה נקנתה בשנת 1948, כמו ההורים שלי, ב-502 לירות והיום היא שווה מיליון דולר.

אחי נכנס לגור בדירה הזאת. אני לא ממציא, זה החיים. כל זמן שאחי גר בדירה הזאת,

הוא קיבל את הדירה, לא שילם לאף אחד - - -

נכנס לגור או קיבל על שמו?

חיים אורון;

הוא נכנס לגור וקיבל על שמו. נאמר שבעוד עשר שנים הוא מחליט לעבור לירושלים.

ניסים דהן;

כל ארבע שנים פטור.

חי ים אורו ן;

נניח שבעוד שלוש שנים הוא מחליט לעבור לירושלים. מוכר את הדירה.

אהוד ברזילי ;

שורף פטור.

חיים אורון;

ואם הוא מוכר אותה אחרי חצי שנה?

חייב לפי החוק הקיים.

חיים אורון;

מה אתה רוצה שיהיה?

ניסים דהן;

שימשיך ככה. אני רוצה שיישאר כמו היום.

חיים אורו ן;

אבל הוא טוען שכמו היום מרמים אותו.

המחוקק התכוון שתקבל דירה במתנה, תחזיק אותה שנתיים ואחר-כך תמכור.

אהוד ברזילי ;

תוך יום אפשר למכור את הדירה. לא צריך לחכות אפילו דקה. בדוגמא הזאת, אבא

העביר לילד שלו במיליון. למחרת הילד מוכר. הוא לא מבקש פטור. אין שבח. הוא קנה

במיליון ומוכר במיליון. הוא לא מבקש שום פטור.

חיים אורון;

או שהוא קנה במיליון ו-50 והוא אומר שהוא צריך לשלם את השבח על כל התקופה.

ניסים דהן;

רק על החצי שנה.

אני רוצה לתקן את החוק שיהיה ברור שהוא צריך, בדיוק מה שאמרת, הוא צריך כמו

החוק היום, כדי למכור בפטור לחכות תקופת זמן. מה הם עושים היום? אבא מעביר לבן.

הוא אומר, שרפתי את השבח, אני רוצה את הפטור הזה שקיים בחוק. הבן מוכר, אין שבח.

למדורת האב נותן לו עוד דירה כי הוא לא שרף, באותה שיטה. זה לא מוגבל. זה חור.

למעשה מה שאנשים עושים היום, הם מחזיקים את החבל בשני קצותיו. כי יש פטור לכל

עם ישראל כשהוא באמת מוכר דירה לצד שלישי אם אתה עומד בתנאים. יש פטור נפרד אם

אתה מעביר לבן שלך.

בתנאי שהבן מחזיק תקופה מסוימת.

טלי דולן-גדיש;

נכון.

אתה מסכים לזה?

ניסים דהן;

זה החוק.

חיים אורון;

תן להם לכתוב את זה שיהיה ברור.

זה כתוב בחוק.

לא. מה שהיום אומר החוק, שאם נו1ת מתנה לילד שלך ולכן קיבלת את הפטור בשל מתנה

לילד, לא יראו את זה במניין הפטורים שלך. מה אנשים עושים? אומרים - אני נותן מתנה

לילד שלי. אני לא מבקש את הפטור כמתנה לילד. אני מבקש את הפטור כי זה דירת

מגורים. לכן אני מקבל את הפטור לפי דירת מגורים. עכשיו אני בא לסעיף הזה ואומר:

אל תשרפו לי את הפטור. למה? כי נתתי מתנה לילד. אבל את הפטור הוא ביקש לפי הסעיף

שנותן את הפטור לכלל דירות המגורים.

ניסים דהן;

אין ביניכם קשר? אתם יודעים מה הוא ביקש ומה נחתם. מה שנתתם את זה תרשמו.

טלי דולן-גדיש;

אבל החוק לא אומר את זה. זה בדיוק מה שאנחנו רוצים, שהחוק יגיד את זה. החוק

היום מתנה לילד ולא אומר לפי מה.

חיים אורון;

בואו נעשה מה שאנחנו עושים תמיר. אם אנחנו מסכימים על העקרון, ניתן ליועצים

המשפטיים לנסח שזה יהיה ברור.

ניסים דהן;

אתה שומע מה שהם אומרים. יד ימין לא יודעת מה שיד שמאל עושה. זה שנותן את

הפטור לא י ודע.

הם אומרים שיש פה שני חוקים שאנשים מתמרנים ביניהם.

ניסים דהן;

אם הוא ביקש את הפטור כדירת יחיד, הרשום לו כדירת יחיד.

אהוד ברזילי;

אבל החוק אומר לא. אם זה לילד, זה לא פטור דירת יחיד. אנחנו חושבים שכבר

היום אם נגיע לבית משפט נזכה, אבל לא רוצים להגיע לבית משפט.



חיים אורון;

הם טוענים שזו הבהרת חוק ולא שינוי מהותי.

אהוד ברזילי;

נכון.

היו"ר אברהם רביץ;

בואו נראה איד זה מנוסי/ כאן.

אנחנו מנסחים את זה עכשיו. יש את זה בחוק הכללי.

אנה שניידר ;

סעיף 49ב היום אומר כך: "מכירת דירת מגורים תהיה פטורה ממס אם נתקיים בה אחד

מאלה: 1. המוכר לא מכר בארבע השנים שקדמו למכירה האמורה דירת מגורים אחרת בפטור

ממס; לעניין זה, מכירה בפטור ממס לרבות מכירה בפטור חלקי, אך למעט - א. מתנה

לילדו או לבן זוגו של נותן המתנה". זה לא נחשב למכירה בפטור ממס. עכשיו יגידו

מתנה לפי סעיף 62 לחוק לילדו או לבן זוגו.

זאת אומרת, כשהאב נהנה מהפטור בשל הפטור כמתנה לילד. ולא כשהאב נהנה מהפטור

בשל הפטור הכללי.

ואז נשמרת זכותו לפטור הכללי?

נכון. אנחנו לא משנים. מבהירים את מה שכולנו יודע.

זכותו להשתמש בפטור הכללי?

כן.

שלא ישרפו שני פטורים על פעולה אחת.

מתנה פטורה על פי סעיפים 60, 61. שם אתם לא נוגעים?

כן.



אני חוזר לתיקון 36 להצעת החוק שמונח לפנינו.

על תיקון 5(3)(א) דיברנו.

ב-5(3}(ב} נאמר: "במקום פסקת משנה (ד) יבוא; מכירה פטורה לפי פסקה (5)".

היום לפי החוק בפסקת משנה (ד) כתוב מכירה פטורה לפי פסקאות (3) (4) ו-(5} . (3)

ו-(4), מה שאנחנו מציעים לבטל, זה הנושא של החלק ירושה וחלק מתנה. לכן מה שנשאר

זה רק ה-(5) וזו אותה ירושה שהיא דירה יחידה.

אנה שני ידר;

סעיף (5) שי ניתם?

לא.

אנה שני ידר;

(5) המכירה היא של דירת מגורים שקיבל המוכר בירושה. את זה אתם לא משנים?

אהוד ברזילי;

לא משנים.

סעיף 49ב (2) הקיים אומר כך; (אנחנו נמצאים עכשיו במסלול של הדירה

היחידה) - "הדירה הנמכרת היא דירתו היחידה של המוכר בישראל ובארבע השנים שקדמו

למכירה לא הייתה לו בעת ובעונה אחת יותר מדירת מגורים אחת בישראל; הוראה זו לא

תחול על מכירת חלק בדירה שהוא פחות מ--% 50 ממנה ועל מכירת דירה מושכרת למגורים

בשכירות מוגנת".

נתחיל עם הרישא. מה שאנחנו מציעים להוסיף: אחרי "בישראל" מוסיפים "ובאזור

כהגדרתו בסעיף 16א". כי היום נאמר "הדירה הנמכרת היא דירתו היחידה של המוכר

בישראל". אנחנו רוצים להוסיף "ובאזור". כי תאורטית יכולה לאדם להיות דירה בישראל

ודירה באזור ולפי החוק יש לו רק דירה אחת.

מה זה באוזר?

יהודה, שומרון וחבל עזה.

מה עם קפריסין?

זה חוץ לארץ. בסעיף 16א יש הגדררו ספציפית שאומרת מה זה אזור; "כל אחד מאלה -

יהודה, שומרון וחבל עזה, כולל האזורים הכלולים בתחום השיפוט הטריטוריאלי של הרשות

הפלשתינית על פי ההסכם בדבר רצועת עזה, אזור יריחו וכו'". אם לא היינו מגדירים

אזור היית צודק שאזור מעמדו כמו קפריסין או מקום אחר בחו"ל. מאחר שרוצים לתת לזה

מעמד מיוחד מגדירים אזור.

לאחר הסדר הקבע אם זה יצורף חוקית לישראל, לא יהיה צורך בהגדרה של אזור.

אנה שניידר;

אבל זה יהיה צורך להגדיר ישראל לרבות אזור.

אהוד ברזילי;

במסלול הזה לאורך כל החוק יש התייחסות נפרדת לחלק דירה שהוא

קטן מ-% 50 ולדירה בשכירות מוגנת. יש התי ירקות נפרדת לאורך כל הזמן. פעם לטוב ופען

לרע. פה ההתייחסות היא התייחסות לרעה. למה? כי אם כל מה שיש לבן-אדם זה חלק דירה

שהוא פחות מ-% 50 ויש לו רק דירת מגורים, הוא במסלול הזה לא יכול להשתמש. כי

המסלול תזה לא חל על מכירת חלק דירה שהוא פחות מ-% 50 ועל מכירת דירה שמושכרת

למגורים.

מה אנחנו מציעים פה? אנחנו מציעים לכל אורך הדירה להתיירוס לדירה בדיירות

מוגנת כלכל דירה. לכן אנחנו מורידים פה את הדירה בדיירות מוגנת.

זה דבר חדש. זה שינוי רציני לקחת דירה שמושכרת בדיור מוגנת ולראות אותה

כדירה רגילה. זו תפיסה חדשה בחוק. עד עכשיו דירה בשכירות מוגנת לא נחשבה כנכס

רגיל והיו לה כל מיני הטבות.

היו הטבות והחמרות. פה זה החמרה.

ניסים דהן;

אתה לא יכול להשחיב אותה כדירה רגילה. בעל הבית לא יכול להשתמש בה לעולם. אם

הוא השכיר אותה בשכירות מוגנת לזוג צעיר, הוא יכול לשכוח ממנה לשנים רבות.

אם בבעלותך דירה שמושכרת בשכירות מוגנת אין לך דירה. ארזה לא יכול להיכנס

לגור שם. משפטית אני בעלים של דירה, כלכלית ומעשית אין לך שום דבר מלבד צרות. כי

המרפסת נופלת והעירייה תובעת את זה ממך ואתה לא יכול לזרוק את הדייר. אחר-כך

נכנס לו בן ממשיך או בן-זוג מוכר הידוע בציבור, מתחתן עוד פעם, נולד לו ילד. אוזה

לא יוצא מהדבר הזה, רק משלם צרות, ויש לו 36 שקל לחודש. תסתכלו איפה הדברים

האלה עומדים. אם אתה גר בדירה בשכירות מוגנת, מצבך טוב, כי לא יזרקו אותך. אבל

אם אוזה משכיר דירה בשכירות מוגנת כי ירשת את זה, אין לך מה לעשות עם זה. זה לא

נכס.

את מסתכלת רק על חלק מהעניין. כל העניין אומר שיש דיירים מוגנים מהעבר ויש

דיירים מוגנים שאפשר להכניס היום. אם אני מכניס דייר מוגן לדירה שלי מרצוני , למה

שזה לא ייחשב כדירה?

אנה שניידר;

מי עושה את זה?



אהוד ברזילי;

כדי להיכנס להטבות האלה.

סמדר אלחנני;

תסתכל על שכיחות הדברים. ארנה מנסה לפנות דיירים מוגנים. אתה מנסה להיפטר

מהדבר הזה. הרי נותנים לך הקלות מס בשביל פינוי דיירים מוגנים. יודעים שרורירות

המוגנות האלה הורסות את המרקם האורבני כי לא משקיעים בהן.

אהוד ברזילי;

לא איכפת לי לעשות הפרדה לגבי דירה מוגנת מלפני 1.1.97.

רוב הדירות המוגנות היום הן דירות שהיו מוגנות בעבר אלא שיש הלופה של דיירים.

אהוד ברזילי ;

ואם דירה התחילה להיות מוגנת מ-1997?

להערכתי אין דירות כאלה שהיום אדם יש לו דירה ומוסר אותה בדמי מפתח.

סמדר אלח נ ני;

בחלקים של דרום תל-אביב יש דירות בשכירות מוגנת. הדיירת הזקנה מוזה והדירה

חוזרת לבעלים. אם משכירים את זה בשכירות רגילה, נכנסים דיירים בלתי רצויים. אם

אתה משכיר בשכירות מוגנת, אתה יודע מי גר שם, נכנסים בדרך כלל זוגות צעירים,

עולים חדשים וכו '.

אז נכתוב הושכרה בדיירות מוגנת לפני 1997.

אם הוא בראש בריא משכיר היום בדירות מוגנת, יש לו דירה ושישבור את הראש.

אהוד ברזילי;

אנחנו בסעיף 6. סעיף 6 מדבר על סעיף 49ג, האומר" "לעניין סעיף 49 ב(2), יראו

את הדירה הנמכרת כדירת המגורים היחידה שבבעלות המוכר גם אם יש לו, נוסף על הדירה

הנמכרת, דירת מגורים שנתקיים לגביה אחד מאלה".

כלומר, יש מצב שלאדם למעשה יש יותר מדירה אחת. אבל אנחנו רוצים להתעלם מהדירה

הנוספת. זה בעצם סעיף שמקל.

היו"ר אברהם רביץ;

למה אנחנו רוצים להתעלם?



אהוד ברזילי;

יש כמה מצבים. המצב הראשון בחוק אומר, היא נרכשה כתחליף לדירה הנמכרת בתוך

תשעת החודשים שקדמו למכירה. כלומר, אדם למעשה קנה דירה לפני שהוא מכר את דירתו

היחידה ואז באופן פורמאלי יש לו שתי דירות, אז הוא נתפס. החוק בא ואומר שאנחנו

במקרה הזה נתעלם.

הי ו"ר אברהם רביץ;

מהי הפרקטיקה? תשעה חודשים זה מספיק?

אנחנו רוצים להגדיל לשנה.

שנה זה מספיק? בוא נחשוב לרגע מהי הפרקטיקה.

ניסים דהן;

אדם גר בירושלים רוצה לעבור ליישוב ספר. הוא קונה ביישוב ספר, עוד לא מכר את

דירתו.

אבל משך הבנייה זה יותר משנה בדרך כלל.

חיים אורון;

השאלה אם הדירה נחשבת כדירתו ביום שהתחילו לבנות אותה או ביום שהוא קיבל את

הטופס.

תוך 45 יום הם כבר יודעים על זה.

ניסים דהן;

הוא קנה מקבלן על הנייר דיריו, יש לו עוד דירה.

חי ים אורון;

מאיזה יום נחשבת הדירה ההיא כדירתו?

היו"ר אברהם רביץ;

אפשר לעשות שנה מיום שהדירה מוכנה?

ניסים דהן;

הוא קנה מקבלן על הנייר, זה לא נקרא שיש לו דירה. יש לו נייר.



טלי דולן-גדיש;

אלה לא שתי דירות כי הדירה השנייה היא עוד לא דירת מגורים, היא עוד לא מוכנה

למגורים.

חיים אורון;

אם כך אי ו בעיה.

ניסים דהן;

זה כתוב בחוק?

בוודאי.

אם כך, שנה אחרי טופס 4.

למה שנה?

כי קורה שאנשים קונים דירה מוכנה.

או שלא תצליח למכור את הדירה שלך כל כך מהר. אנחנו לא רוצים לתפוס את אלה.

אהוד ברזילי;

אם היא מושכרת למגורים בשכירות מוגנת לפי החוק היום, היא לא נחשבת כדירה

נוספת אם מושכרת לפני 1.1.97.

צריך להחליף את הפסקה. קיבלנו את העמדה שהושמעה קודם לגבי דירת מגורים, דירת

מגורים שמושכרת בשכירות מוגנת. עכשיו צריך שזה יהיה אחיד. אם שם אמרנו שיחול

הכלל רק על דירות שהושכרו בשכירות מוגנת אחרי 1.1.79. גם כאן.

אהוד ברזילי;

סעיף (3) אומר: "חלקו של המוכר בבעלותה הוא פחות מ-% 50". כלומר, אם יש לי דירה

נוספת והחלק שלי פחות מ-%50 ממנה, היא לא נחשבת דירה שנייה. בשלב ראשון חשבנו

לבטל את זה לגמרי. אם יש לי חלק מדירה שהוא פחות מ-% 50 זה יכול להיות שווה המון

כסף.

גם הדירה הנוספת צריכה להיות ראויה למגורים.



חיים אורון;

אבל יש לי פנטהאוס ששווה 3 מיליון דולר.

לא מדברים על שווי.

אהוד ברזילי;

אם היא הושכרה לפני 1.1.79בשכירות מוגנת והיא הדירה השנייה שלי, אני לא סופר

אווזה.

מיכאל קלי י נר;

טח יהיה בפסקה (4)?

שהושכרה כאמור לפני 1.1.79, וזה חוזר למעשה לסעיף 49ב

אהוד בר ז י ל י ;

רצינו דיון כללי מה מעמדה של דירה שמושכרת בשכירות מוגנת. רצינו לומר שזו

דירה רגילה לכל דבר. חבר הכנסת דהן אמר אחרת. ואז בעצם אמרנו שנעשה פשרה: אם היא

הושכרה לפני ה-1.1.79 בשכירות מוגנת, היא תישאר כמו היום. אנחנו בעצם משנים את

הדין רק למי שיבוא וישכיר מהיום והלאה את הדירה בשכירות מוגנת, ואז זה נחשב דירה

נוספת.

כי זה וולונטרי מבחינתו.

זה יהיה מיום תחולת החוק, לא מ-1.1.97, כי זה כבר עבר.

אהוד ברזילי;

יש לי דירה אחת ויש לי עוד חלק מדירה. האם צריך לבוא

ולומר שיש לי שתי דירות או שיש לי רק דירה אחת? כי חלק מדירה הוא כמו דירה

בהגדרה. אנחנו בהתחלה חשבנו שחלק מדירה הוא בדיוק כמו דירה, בין השאר בגלל שאין

פה שווי. חלק מדירה יכול להיות שווה המון כסף אבל אי-אפשר להתעלם ממנו. היו לנו

כל מיני דעות לכאן ולכאן.

אנחנו לא מדברים על שווי עכשיו.

נכון. לכן אנחנו מציעים עכשיו לבוא ולשנות. עד עכשיו הסתכלו על פחות מ-% 50

רק פחות מ- 25% מהסדר מיוחד. אם יש חלק

דירה והוא למעלה מ-% 25, % 50 לצורך הדוגמא, הוא כבר דירה לכל הדבר.

קודם אמרנו שפחות מ- % 50 לא נחשב. זה סותר.

אהוד ברזילי;

קודם זה היה לקולא.

מה אתם אומרים עכשיו?

בסעיף5 (4) .זה היה לחומרא. שם אם יש לי הלק מדירה לא יכולתי להסתכל עליו

כדירה יחידה. זר, דבר שהוא ערכאי בכלל.

אתה אומר שאם זה פחות מ-% 50 זה לא נחשב דירה.

פו .

מיכאל קלי י נר ;

אז ירדת ל-?25%

כן .

אם יש לך % 40 בדירה זה כן נרושב לדירה?

עכשיו בתיקון זה יהיה דירה. לפני התיקון % 40 מדירה לאו דירה היא.לא משנה אם

ה-% 40 האלה שווים מיליון. עכשיו זו החמרה. פעם החמרה ופעם הקלה.

מיכאל קלי י נר;

איפה ההקלה?

אהוד ברזילי;

כל מה שיש לי בעולם זה % 40. אמרו לי, אדוני לא יכול להשתמש בפטור של דירה

יחידה, ארנה יכול להשתמש רק בפטור של אחת לארבע שנים. אבל אני אוהב לגור עם

שותפים. שם החמירו .

צריך להחליט מהי התפיסה, איך אנחנו מתייחסים לחלק דירה וזה לחומרא ולקולא.

אנחנו אמרנו בשלב הראשון חלק מדירה כמו דירה, לא צריך לקבל שום התייחסות מיוחדת,

לא לחומרא ולא לקולא.



מיכאל קליינר;

נתקלתי במקרה אמיתי, שילד ירש 1 חלקי 16 מדירה בדמי מפתח בשכונת התקווה, זה

שווה פרוטות שבפרוטות. אמרו לו, אין לך שום זכות, אוזה בעל דיור לצורך משרד

והשיכון. אתם יותר בסדר.

היו"ר אברהם רביץ;

תרשו לי לצורך הסדר הטוב להקריא את ההערות שהיו לסעיף 6:

מתנגדים לביטול הבעלות בדירות מוגנות כסייג לדירה שנייה.

את זה קיבלנו.

לקיים דיון נוסף על השינוי המהותי הנובע מהקטנת % 50 ל-% 25. עשינו כבר דיון

נוסף. אלה שתי ההערות.

מה רוצה אבי אלתר?

אני לא מבי נה.

אני אסביר. אבי אלתר העיר הערה נכונה שהיא הערה שתוקנה אצלנו, שאומרת:

הרי ספרנו % 80 אצל המוכר. הוא אומר? מה יעשו? - יעבירו את זה מאב לבן ופיתאום אצל

הבן תקופה חדשה. שינינו את זה. אמרנו % 80 מתקופת השבח. תיקנו את זה. ברגע שאנחנו

מוציאים "בלו פרינט" כבר כל העולם עושה תכנוני מס. אנחנו תיקנו את זה.

סעיף 7 מתייחס לסעיף 49ר לחוק העיקרי.יש תכנון מס שהמחוקק היה ער אליו

וסגר אותו ב-1991 .מה היה תכנון המס? אדם כדי להיוותר עם דירה יחידה היה מקים

חברות ושם את הדירות השניות בחברות, ואז נשאר עם דירה יחידה. מוכר את הדירה

היחידה, מפרק את החברה והוא עוד פעם עם דירה יחידה. לפרק לא עולה מס שבח. עוד פעם

יש לו דירה יחידה והוא עוד פעם מוכר אורגה.

הוא יכול לעשות את זה רק על חברות נדל"ן שהוקמו לפני שנה מסוימת. הוא לא יכול

לעשות את זה על כל החברות.

אתה מדבר על משהו אחר. אתה מדבר לצורך בית משותף. זה משהו אחר. היום פירוק

בחוק מס שבח הוא פירוק פטור ממס. הוא היה מושך דירה, דירה, דירה, לפי העניין. כל

פעם דירה יחידה מוכר. היו מחזיקים את הדירות במקום ישירות בעקיפין בחברות. לכן

חזקת דירה נוספת. כלומר, גם אתה מחזיק דירה באמצעות חברה למעשה אנחנו

רואים אותך כאילו יש לך דירה נוספת.

ואם הוא יקים חברה בוואדוז?

הכול אפשר לעשות. אני לא אומר שסגרנו את כל הפרצות.



ניסים דהן;

קח בחשבון שיש גם חברות שאתה לא יודע מי הבעלים שלהן.

בסעיף יש חור אחד שחבר הכנסת דהן כבר ציין אותו: כתוב שצריך להיות לפחות % 50

מהמניות, ואז תכנון מס פשוט, שמחלקים את המניות ליותר אנשים ואז הסעיף הזה לא

תופס. קל מאוד לברוח מהסעיף הזה. אנחנו צריכים להחליט מה לכתוב במקום 50%.

אני אקריא את הסעיף ואחר-כך נקבל החלטה. אנחנו מציעים להוריד את ה-50% ל- 25%.

מה זה אומר?

"לעניין סעיף 49ב(2) יראו כדירת מגורים נוספת גם דירה המשמשת למגורים או

מיועדת למגורים לפי טיבה שהיא בבעלותו של איגוד, למעט דירה המהווה מלאי עסקי מס

הכנסה, אך למוכר יש באמצעות זכויותיו באיגוד, במישרין או בעקיפין, % 50 לפחות

בבעלות בה..." זה הנוסח הקיים.

היו"ר אברהם רביץ;

ואם יש % 50 מה קורה?

אם יש % 50 אומרים יש לך עוד דירה. זה החוק הקיים. אנחנו רוצים להוריד את זה

ל-% 25.

ניסים דהן;

אז יתחלקו בזה ארבעה.

אז תציע לי להוריד ל-% 10.

ניסים דהן;

תלך לפי שווי, למה ללכת לפי אחוזים?

אי ן לנו שווי בחוק.

מיכאל קלי י נר;

איפה השינוי פוגע באנשים בונה-פידה.

אהוד ברזילי;

מה ההבדל בין דירה יחידה לדירה שנייה? דירה יחידה ארנה יכול בלי הגבלת זמן

למכור. דירה שנייה - פעם בארבע שנים.



מיכאל קליינר;

איפה יכול להינזק אדם בונה-פידה? הלא תמיד כשאתה סוגר פרצת מס אינה צריך לראות

אם אתה לא פוגע במישהו בונה-פידה.

אהוד ברזילי;

בגלל זה אנחנו נשארים ב-% 25. אם היינו יורדים לאחוזים בודדים, באופו תאורטי

היית יכול לפגוע בבעל מניות אפילו שהוא מחזיק מניות בבורסה. לכן נשארנו ב-25%

חשבנו על זה הרבה. הרצון הראשוני שלנו היה להוריד הרבה.

הוא אומר שמי שמחזיק בנכס % 25 הוא בעצם בעלים.

אהוד ברזילי;

נכון.

לא כל דבר אנחנו חייבים לשנות מהצעתכם. אמרתם 25% זה מקובל עלינו.

אותו דבר עם שכירות מוגנת.

זה מה-1.1.97?

לפי ההגדרה; הקודמת.

והיא לא הושכרה בשכירות מוגנת לפני 1.1.97.

הזכות למנות מנהלים?

אהוד ברזילי;

לא נוגעים בזה.

זה קצת סותר. אם יש לו מניות בכורה או שיש לו מניית זהב, אפילו אם יש לו

מנייה אחת, הוא ימנה מנהלים. יש לו בסך הכול אחוז אחד בכל הפרוייקט והוא בעלים.

לכן אנחנו אומרים 25%.

אם זה זכות למנות מנהל זה לא25% . יכולה להיות לי מנייה אחת ואני ממנה

מנהלים.

זה תמיד כתוב כדי למנוע שיעשו פיצולי זכויות במניות. אלה תכנוני מס ידועים,

שעושים פיצולי זכויות במניות. לכן בא החוק ואומר את זה בכל אחת מהזכויות. זאת

אומרת, האחוז נמדד בכל אחת מהזכויות. אם אתה מפצל, אתה לא בורח. זו סגירה של

תכנוני מס.

אם כך, צדקתי. אין משמעות לאחוזים. תאמר, למי שיש לו בעלות כזאת שהוא יכול

להיות מנהל החברה. זה לא משנה כמה אחוזים יש לו.

אולי הוא מנהל החברה אבל אין לו בעלות על הדירה.

ברגע שהוא המנהל הוא הבעלים.

חיים אורון ;

למה?

למדינה יש מניית זהב בכי"ל. היא הבעלים?

נתקדם לסעיף 8. סעיף 49ה מאפשר היום מכירה של שתי דירות קטנות אבל בנסיבות

מאוד מצומצמות ואנחנו מבקשים להרחיב.

סעיף 49ה אומר: "על אף האמור בסעיף 49ב יינתן פטור במכירת דירת מגורים של

תושב ישראל אם נתקיימו כל אלה:", ויש פה כמה תנאים.

אנחנו מדברים על הדירה השנייה שנמכרת פעם בארבע שנים?

לא פעם בארבע שנים, מקרה מיוחד של מכירת שתי דירות.

דירה ראשונה אין לך בעיה. ארבע שנים אין לך בעיה. עכשיו שתי דירות יחד.

הדוגמא היא זוג צעיר שהתחתנו, כל אחד הביא דירה קטנה והם רוצים לקחת את שתי

הדירות הקטנות ולקנות במקומו דירה יותר גדולה. אלה שיש להם שתי דירות לא יכולים

לעשות את הפעולה הזאת לפי החוק היום.

היו"ר אברהם רביץ;

אתם רואים אותם כנישום אחד?

אהוד ברזילי;

כן. ואז מה התוצאה?

זה לא קשור להצעת חוק נפרדת שאנחנו דנים עכשיו על הצהרה נפרדת של בני הזוג

בענייני מסים?

לא. ההיפך, אנחנו פה מקלים. הרי מה קורה? הוא צריך למכור דירה אחת, לחכות

ארבע שנים. אז הוא מוכר דירה אחת, שם את הכסף בבורסה. כעבור ארבע שנים אין לו

הכסף בבורסה והוא נשאר בדירה הקטנה השנייה. זה דבר שצריך לתקן.

סעיף 49ב אומר מה התנאים. התנאים הם: צריך דירה אחת קטנה ועוד דירה אחת קטנה.

לוקחים את שתי הדירות הקטנות ורוכשים בה דירה אחרת: "המוכר רכש בתשעה חודשים

שקדמו למכירה או ירכוש בתוך תשעה חודשים שלאחר המכירה בסכום שאינו פחות משלושה

רבעים מתמורת המכירה של שתי הדירות ..."

פה כתוב "המוכר מכר בפטור ממס דירה אחרת ששוויה לא עלה על 250,000 שקלים". מה

אתם מציעים?

אנחנו לא מודדים כל דירה. אנחנו מציעים למדוד את שתי הדירות ביחד, כי המדידה

של כל דירה יוצרת עיוותים. אנחנו רוצים להגדיל את הסכום בצורה ניכרת ולהעמיד

אותו על 1,200,000 שקלים.

ממתי אתה מתחיל לספור 9 חודשים?

מה אומר החוק היום בסעיף (3): "המוכר רכש בתשעת החודשים שקדמו למכירה נושא

הפטור או ירכוש בתוך תשעת החודשים שלאחר המכירה האמורה..." פה ארנה בהחלט

צודק. מהדירה השנייה סופרים 9 חודשים אחורה או קדימה.

במקום 9 חודשים אומרים שנה: המוכר רכש בשנה שלפני מכירת הדירה השנייה או

ירכוש בשנה שלאחר מכירתה דירתה אהרת".



ניסים דהן;

לא, ברכישה זה מהדירה הראשונה. במכירה זה מהדירה השנייה. אם הוא רכש לפני

מכירת הדירה הראשונה, 9 חודשים. אם הוא ירכוש אחרי מכירת הדירה השני יה, זאת

אומרת, זו לא תמיד אותה דירה. זה לא יכול להיות בשני המקרים דירה שנייה, כי אז

אתה מרע למי שרוכש לפני.

אני לא מרע, אני רק מיטיב. כי מה הנסיבות? אדם מכר דירה אחת, ביקש פטור, אין

בעיה.

ולפני זה הוא קנה דירה גדולה למשל. נלך על הדוגמא שהוא רכש לפני.

הרווק הישן לא עונה על זה. היות ומדובר בשתי דירות, במה מדובר? שנה לפני זה

לפני מה, ושנה אחרי זה אחרי מה?

הכול אמור לגבי הדירה השנייה.

אני לא מסכים.

כרגע המצב הוא שהפטור הזה נועד לדירה השנייה. הוא לא נועד לדירה הראשונה.

הדירה הראשונה כבר קיבלה פטור. בא אדם ואומר: אבל אני רוצה גם את הדירה השנייה

למכור בפטור. אומרים לו, בסדר. באילו נסיבות? פה מדובר על טווח גדול בין

הראשונה לשנייה. אנחנו מסתכלים רק על השנייה כי זה פטור של השנייה. זו דעתנו.

נכון ש-9 חודשים זה לא הספיק. לכן אנחנו מציעים להגדיל את זה לשנה - שנה קדימה

ושנה אחורה מהדירה השנייה.

אני מציע שלגבי רכישת דירה לפני, שזה יהיה מהדירה הראשונה. כי זה בדרך כלל

התהליך. זוג צעיר קונה דירה גדולה, מוכר את הדירה הראשונה, ואז צריך לספור את 9

החודשים שלפני. כי אם תספור מהדירה השנייה, יהיה מצב שלא נשאר לו הרבה -זמן. כי

אם אדם מוכר שתי דירות אי-אפשר למכור את שתיהן יחד. מוכרים אחת ומוכרים עוד אחת.

זוג צעיר נורמלי הוא לא סוחר. זה תהליך נורמלי. צריך לתת לו הזדמנות לעשות את זה

בעדינות ולא מתוך לחץ, כי מתוך לחץ הוא יפסיד כסף. אנשים ינצלו אותו ויקנו את זה

ממנו בזול.

הי ו"ר אברהם רביץ;

מה אתה מציע?

ניסים דהן;

אם הוא רכש לפני, יתנו לו לפני הדירה הראשונה.



היו"ר אברהם רביץ;

זאת אומרת, אדם קודם רכש דירה.

תשעה הודשים עד הדירה הראשונה. אם הוא מכר בתוך ותשעה חודשים את הדירה הראשונה

הוא כבר נכנס לפטור.

חיים אורון;

לדירה ראשונה יש לו פטור ממילא.

הוא רוצה לצרף את שתי הדירות יחד.

חי ים אורון;

הטיעון שלהם אומר שלדירה הראשונה יש פטור. עכשיו מתי מפעילים את החיבור בין

הדירה הראשונה והשנייה, באילו מגבלות שהן פחות מ-4 שנים. והם אומרים: יהיה פער.

ניסים דה ן;

הם אומרים שיהיה פער של שנה. הם רוצים שאם הוא ימכור את שתי הדירות תוך שנה

מיום שהוא קנה את הדירה, אז רק הוא יקבל פטור על הדירה השנייה. אני אומר שזה יוצר

מצב שאנשים כאלה ייכנסו ללחץ וימכרו בזול. הוא צריך למכור גם את הדירה השנייה

כדי לקנות את הדירה הגדולה.

חבר הכנסת דהן, מה מקובל אצל אנשים? בדרך כלל אנשים לא קונים קודם דירה, אלא

מתחילים לפחות בד בבד. אבל נניח שהזוג הזה קנה דירה. מהרגע שהוא קנה דירה הוא

צריך למכור את שתי הדירות.

ה י ו "ר אברהם רב י ץ;

תוך שנה.

אני אומר שמספיק שימכור דירה אחת תוך שנה כדי שייכנס לפטור. כי הוא צריך

למכור שתי דירות.

מה הבעיה למכור שתי דירות?

ניסים דה ן;

הוא צריך זמן למכור עוד דירה. הוא ימכור לפי התקדמות הבנייה. הוא לא ימכור

את שתיהן יחד.

ה י ו"ר אברהם רב י ץ;

אז תגיד שנה וחצי.



חיים אורון ;

לצורך העניין התקדמות הבנייה לא שייכת, כי הוא אמר שכל זמן שהדירה בבנייה היא

איננה מוגדרת כדירת מגורים. האירוע מתהיל להתרחש מהרגע שהדירה הפכה לדירת

מגורים.

אם אדם לא מוכר את שתי הדירות תוך שנה מאיפה יהיה לו כסף? כנגה שנים צריך

בשביל למכור עוד דירה?

שנתיים לפחות. הוא קונה דירה מקבלן ומשלם לפי התקדמות הבנייה.

אבל מדובר שהוא קנה דירת מגורים. אין לך בעיה של הזמן. גם הפעם אנשי מס

הכנסה צודקים.

אהוד ברז י ל י ;

בסך הכול רצינו להיות ליברלים.

כתוב בהוק סיפא שאנהנו מבקשים למהוק: "למגורי משפהתו שבה שש נפשות לפהות

הסמוכות על שולחנו". הייתה כאן מגבלה שזה יהיה רק אם יש לך שש נפשות הסמוכות על

שולחנך.

אני קורא את ההערות שניתנו לסעיף 8: יועצי המס אומרים - לאפשר פטור למשפחה

גדולה גם בנישואים שניים למי שנהנו מפטור זה בנישואים ראשונים.

אהוד ברז יל' ;

הפטור הזה הוא קבוע גם היום בחוק, ואנחנו לא משנים את זה. הוא ניתן פעם אחת

בחיים. שר האוצר גם הודיע בממשלה, אנחנו לא מעודדים גירושין בחוק הזה.

האמת היא שרוב המקרים הם נישואים שניים. כי למי יש שתי דירות? לכאלה שכבר היו

נשואים והתגרשו.

מיכאל קל" נר;

אם זה גרושים שלא ניצלו את זה, אין בעיה. פעמיים לא צריך.

הי ו"ר אברהם רביץ;

אלה דברים חריגים.

אברהם שוחט;

כיוון שלא הייתי, אני רוצה לשאול את סגן נציב מס הכנסה: האם עברתם כבר על

העניין של מכירת שתי דירות?

התחלנו בתיאור הדין הנוכחי. הדין הנוכחי מאפשר מכירה פעם בחיים שתי דירות

מאוד קטנות.

לקניית דירי; של מיליון וחצי שקל?

זו הייתה הוראת השעה.

הוראת השעה אמרה שאפשר למכור שתי דירות עד שווי של מיליון וחצי שקל, והיא

בוטלה ב-1.1.97 .מה בא במקום זה?

אנחנו מרחיבים סעיף קיים בחוק מס שבח. הסעיף הקיים בחוק מס שבח ח אומר, שמותר

למכור שתי דירות ולקנות תחתיהן דירה אחת אבל בנסיבות מאוד קשות, שבפועל אף אחד לא

משתמש בסעיף הזה. הסכומים הם מאוד נמוכים. לכן אנחנו אומרים: מותר שתי דירות

קטנות עד מיליון ו-200 אלף שקל ולקנות תחתיהן דירה אחת יותר גדולה. מודדים את

התקופה יותר בליברליות, לא כמו שהיה 9 חודשים אלא שנה.

הדיון בסעיף הזה נגמר?

כן .

אני מאוד מתנגד לעניין הזה. אני מציע שיפור מסוים. אני חושב שזה פוגע באופן

משמעותי. אני יכול לדבר בנושא כי בהתחלה חשבתי שזה נוגע לי אישית, אבל התברר שזה

לא נוגע לי אישית ואני יכול לדבר באופן חופשי.

אני זוכר איך נכנס העניין הזה. עמד פה יגאל ביבי ואמר, תראו, אצלנו יש דירות

ששוות ביחד 150 אלף דולר. אני רוצה לעבור דירה לאלעזר ואני לא יכול למכור את

הדירות האלה כיוון שמדובר על דירה אחת ואלה שתי דירות ששוות רבע מדירה בתל-אביב.

חשבתי שהעניין שלו צודק. ואז יצאה הוראת השעה.

ללכת היום להצעה הזאת, אני לא חושב שיש צדק שבשתי דירות אתה חייב להוכיח

שקנית דירה. אם אתה מוכר דירה בתל-אביב אתה יכול למכור ולקבל מס שבח ענקי ולא

אומרים לך שתקבל את הפטור אם תקנה דירת אחרת. ארנה יכול לקנות בזה מסגריה, אתה

יכול לקחת את הכסף ולא לעשות בזה כלום. פה כופים על האיש להוכיח שהוא קנה דירה.

נגיד שהוא רוצה למכור את שתי הדירות ולעבור למקום אחר ולקנות חנות, ולגור

בשכירות. כך הוא לא מקבל את הפטור.

אתה רוצה שעד שלב מסוים אתה רוצה שאפשר יהיה למכור שתי דירות ולקבל פטור?

כן.

ניסים דהן;

אתה אומר להשאיר את הוראת השעה הקיימת.

לא. יש מגבלה של מהיר. מקובל עליי שיש מגבלה של מחיר.

אם אלה שתי דירות ששניהם גרים שם, זאת מגבלה מעניינת.

מיכאל קלי י נר;

אני מתנגד להצעה של בייגה, אבל אסביר מה הוא אומר. הוא אומר: לנגה תל-אביבי יש

לו דירה אחת במיליון דולר ויכול למכור אותה בפטור, ואני המסכן יש לי שתי דירות

בטבריה ששוות בי הד 200 אלף דולר ולא יכול למכור אותה בפטור.

היו"ר אברהם רביץ;

מחייבים אותך לקנות דירה?

אברהם שוחט;

זה ההבדל. מהייבים אותך לקנות דירה.

חי ים אורון;

אני לא מבין את בייגה. מה זה שונה מכך שיש לי דירה אחת בתל-אביב ואני מוכר

אותה?

ניסים דהן;

לא מדובר בחוק על שווי אלא על דירה.

אברהם שוחט;

אם החוק היה מאה אחוז סוציאלי הוא היה אומר סכומים.

נ י ס י ם דה ן;

אין סכומים בחוק.

אברהם שוחט;

אם היו אומרים - עד 2 מיליון שקל אתה מקבל את הפטור ומ-2 מיליון שקל תשלם,

היה היגיון בזה.

היו"ר אברהם רביץ;

אתה אומר שזה על דירה יחידה? מה קורה עם דירה יחידה? אדם שגר בדירה של

מיליון דולר גם רוצה לקנות דירה של מיליון דולר.

אולי הוא רוצה לרדת מהארץ?

הי ו "ר אברהם רביץ;

צריך לאפשר לו כי זה אורה ההיים שלו, זה הסטייל שלו. אתה אומר לו, בגלל שאתה

רוצה לעבור מדובנוב לסירקין ונצטרך לשלם כסף. הוא אומר, לא, תנו לי בדירה היחידה

שלי שהיא אמנם שווה מיליון לעבור דירה כל שנה.

אני לא יודע כמה. יש כאלה בטבריה או בדימונה או בקריית-שמונה שיש להם דירות

כאלה שהשבח שלהן הוא מינימלי, שהערך שלהן הוא מאוד נמוך. אני בכל אופן מרגיש שאם

יש אנשים שהשקיעו שם וקנו את הדירות האלה, אי-אפשר לקפח אותם כל כך שהם יקבלו רק

על דירת המגורים את הפטיר ועל הדירה השנייה הם לא יקבל.

את זה אתה בעצם אומר גם על שלוש דירות?

נכון .

ברגע שיצאת מהגדרה של דירת מגורים אונה במסלול של הון. -זה דבר אחד. אחד יש לו

דירה ומסגריה, אחד יש לו שתי דירות.

כמה מקרים היו בהוראת והשעה?

בערך 100 בחודש.

יש פתרון לניצול: תעשה את זה לארבע שנים ולא כל שנה.

אהוד ברז ילי ;

היה צריך לקבוע בחוק הזה רק תנאי אחד: מותר ליהנות מהפטור אם אונת קונה דירה

תחתיה. בכל המסלולים.

אם אני אציע הצעה, האם תסכימו שיהיה גג למחיר פעם בארבע שנים? זאת אומרת,

שאי-אפשר יהיה לנצל את זה לספקולציות?

אדם יש לו דירה אחת במיליון דולר. כל כמה זמן?



אברהם שוחט;

כמו היום. -זו דירת יחיד. אבל בן-אדם שיש לו שתי דירות יכול למכור את שתיהן

רק פעם בארבע שנים.

ה י ו"ר אברהם רביץ;

אתה מהמיר. הוא רוצה לינת לו פעם בשנה.

פעם בחיים. בייגה אומר פעם בארבע שנים.

אני מרגיש לא נוח כי מדינת ישראל דרך החוק בסופו של דבר נותנת הנאה כספית

גדולה מאוד ופטור גדול מאוד לאלה שיש להם דירות יקרות עם שבח גדול.

אני אגיש הסתייגות בעניין, כי הוראת השעה באה לפתור את הבעיה הזאת. נוצרו

עיוותים. אם זה יהיה פעם בארבע שנים, זה ימעיט את ענייו העיוותים.

הוא יכול היום למכור פעם בארבע שנים את הדירה השנייה.

אברהם שוחט;

לא, פעם בארבע שנים הוא ימכור שתי דירות.

היו"ר אברהם רב י ץ;

על דירה אחת הוא לא משלם ועל הדירה השנייה פעם בארבע שנים הוא גם לא משלם.

חי ים אורון;

במקומות שאתה מדבר עליהם, בייגה, שתי דירות קטנות שמגיעות ל-1,200,000 שקל,

זאת אומרת כ-400 אלף דולר. יש הרבה דוגמאות כאלה?

אברהם שוחט;

אני רוצה שיגאל ביבי יוכל לעבור לאלעזר.

ה י ו"ר אברהם רב יץ ;

אם הוא קונה באלעזר אין בעיה.

אהוד ברז ילי ;

כי אז הוא בתחום הפרטי , לא בתחום העסקי . אם אדם קונה מסגריה הוא צריך לשלם

על כל החלפה. אני רוצה להחמיר, אני לא רוצה להקל. אני רק בתחילת הדרך.

אברהם שוחט;

אתה מחמיר.



אהוד ברזילי;

אני רוצה לבוא עם מה שאתה אמרת: שכל פעם שניתן הפטור רק שיש אכלוס, רק שיש

רכישה.

אברהם שוחט;

עוד יחזרו לזה?

היו"ר אברהם רביץ;

אני רוצה לסיים היום את החוק.

אני מקריא את ההערות שניתנו לסעיף 8: לשכת יועצי המס אומרים - להגביל את

הזכאים לפטור לפי סעיף זה לבני זוג, לכל הפחות, אם לא משפחה בת שבע נפשות כפי

שהיה עד כה.

בפסקה (2) במקום 1,200,000 ש"ח יבוא 2,500,000 (תקרת הפטור

למכירת שתי דירות).

מציעים לבטל את התקרה.

היום ה-1,200,000 שקל זה 350 אלף דולר.

סעיף 9: זהו סעיף טכני של הוספת "מזכה".

סעיף 10 הוא סעיף חשוב. סעיף 10 אומר כך: יש היום סמכות להארכת מועדים, סעיף

107 לחוק. אלא שהסמכות הזאת מצומצמת.

הארכת מועדים למה?

לכל דבר.

צריך לפנות למס שבח בכתב ולבקש הארכה.

היום נאמר בחוק: המנהל רשאי להאריך כל מועד שנקבע בחוק זה אם נתבקש לכך על

ידי מי שמוטלת עליו חובה לעשות. יש פה צמצום של הסמכות. אנחנו לא רוצים לצמצם את

הסמכות. אנחנו רוצים שהסמכות תהיה כמו שהיא. לכן אנחנו מבקשים למחוק את המילים

"על ידי מי שמוטלת עליו חובה לעשות דבר". כלומר, שתהיה סמכות להאריך מועדים בכל

עניין.

מה הסיבה?

הייתה פרשנות שאומרת, שאם אדם רשאי לעשות משהו ולא חייב, למשל לבקש פטור,

והוא לא ביקש פטור, אז אין סמכות. זו פרשנות שהיא כשלעצמה לא מקובלת עליי. כדי

שלא יעלה איזשהו פקיד בדעתו שאין לו סמכות להאריך. אין דבר כזה, אדוני, יש לך

סמכות להאריך כל דבר.

יש לו גם שיקול דעת.

כן. אנחנו מרחיבים את זה.

בסעיף הקיים ב-107 כתוב "למעט המועד להגשת ערר או ערעור". כלומר, היום אין

סמכות למנהל להאריך מועדים להגשת ערר או ערעור. לשכת עורכי הדין רוצה לינת סמכות

להאריך מועד להגשת עררים לוועדת ערר.

לוועדת ערר אולי אפשר.

זו שאלה פילוסופית האם אדם צריך לפנות לוועדת ערר כדי לבקש הארכה.

נשלח בני-אדם לוועדות? ניתן לו סמכות גם לזה. נאמץ את בקשת לשכת עורכי

הדי ן .

להערכתי, למנהל לא יכולה להיות סמכות להאריך מועד להגשת ערעור, כי זה כבר

בתחום של בית-משפט. לדעתי, זה מיותר לכתוב פה. אם אתה מוחק את זה, לא עשית

כלום.

איפה שמדובר בבית-משפט ואני לא יכול להאריך כי זה לא בסמכותי, זה בלאו הכי

קיים. אם יש מקום שזה מי נהלי , זה כן יכול לעזור.

טלי דולן-גדיש;

אתם עושים סדר במשהו שממילא קיים.

מה הסעיפים שנותרו להחלטה?

את סעיף 11 לא צריכים היום בכלל.



צריך להחליט על סעיף 3 מה היום הקובע.

מוכנים לקבל את ההצעה שהציע חבר הכנסת קליינר ואני הסכמתי: שהחוק יחול

מ-1.1.98, וחוזים סגורים עד שנת אלפיים.

בתנאי שהוא יודע על החוזה בשנת 1996.

היו"ר אברהם רביץ;

אם יש חוזה שכירות סגור עד שנת אלפיים זה נסגר, גם אם התקופה של החוזה היא

עשר שנים.

גם אם התקופה היא עד 1999?

לא. אז רק 1999.

על מה מדובר?

יש אנשים שעשו חוזים והשכירו את דירותיהם ליותר משנה. אני אומר, קודם כול

החול יחול רק מ-1.1.98, הספירה של החמש שנים % 80. דבר שני: אם יש חוזים קיימים

שהם מעבר ל-1.1.98 - - -

אבל להוסיף - שהוא יודע עליהם.

אם יש חוזה מעבר ל-1.1.98 אבל זה חוזה סגור, התאריך יהיה תום החוזה הסגור.

אבל כל חוזה שהוא מעבר לשנת אלפיים, הסוף יהיה בשנת אלפיים.

מה זה אלפיים? 1 בינואר או 31 בדצמבר?

31.12.99.

אין לי בעיה עם 1.1.98. הייתי מאוד שמח אם לא היינו הולכים לאלפיים אלא

ל-1.1.99 לגבי חוזים, אבל בתנאים שאת ההוזים האלה ימציאו לי ביחד עם הדו"ח השנתי.

אין לי בעיה. תכניס מה שאתה רוצה.

תשאיר את זה 1999 .אנחנו באנו לקראתך, תלך לקראתנו.

אהוד ברזילי;

אם ישחוזה ל-5 שנים שנחתם לפני 1.1.97 והוא נגמר אחרי 31.12.99, רק אלה. לא

נתחיל לבדוק מוקדם, מאוחר.

אני נותן לך הקלה: אם זה נגמר ב-1998 % 50 מהחוזים נגמרים ב-1999?

אודי ברזילי אומר, בלאו הכי כולם ירמו אותי.

חוזה לחמש שנים שנחתם לפני 1.1.97 ונגמר אחרי שנת אלפיים נכנס למדידה

שרציתם.

אם יש לו הוזה שנגמר ב-1998 ויאריך אותו עוד שלוש שנים, הוא ירוויח שנתיים.

אני לא רוצה לבדוק.

אני בחוק לא מוכן לחוקק, שאדם שהחוזה שלו נגמר בפברואר 1-998 יקבל ממני מתנה

עד סוף 1999 .אתה לא רוצה לאכוף, אל תאכוף.

אמרתי אם ההוזה שלו נגמר לפני שנת אלפיים.

זה גם לא צודק, כי לא יכול להיות אדם שהחוזה שלו נגמר בנובמבר 1999 ואהי כבר

אתחיל לחייב אותו מ-1.1.98, ולעומת זאת חברו שנגמר בפברואר אלפיים יקבל עוד

שנתי ים מתנה.

אתה יכול להכניס שהוא חייב לשלוח לך את החוזה עם הדו"ח השנתי?



אהוד ברזילי;

עם הדו"ח השנתי למס הכנסה. אני מוכן.

ושישלח לך גם את החוזה הקודם. את כל החוזים המתייחסים לשכירות הקיימת בין

הצדדים.

אהוד ברזילי;

אני יודע שכולם ירמו. אני לא יכול לבדוק את זה.

אני לא מוכן לקבל גישה ש"כולם ירמו אותי". זה עניין עקרוני. אם תגיד

לבן-אדם, תביא לי את החוזה וגם חוזה קודם בינם לשני צדדים, זה יגרום לכך שהרבה

לא ישלחו לך בכלל.

שני החוז ים הארורו נים.

זה ימחק לך 70%מכוונות הרמאות.

יש גם אנשים ישרים.

יש עוד דברים שלא סיימנו?

לא. סיימנו.

ניתן לבייגה אפשרות להגיש הסתייגות.

גם אני מגיש הסתייגות כדי לקבל זכות הדיבור.



היו"ר אברהם רביץ;

אני מעמיד להצבעה את הצעת ההוק.

הצבעה

להעביר הצעת הוק מס שבח מקרקעין (תיקון מס' 36), התשנ"ז-1996

לקריאה שנייה ולקריאה שלישית.

אנחנו מקבלים את הצעת החוק. כל חבר שרוצה להגיש הסתייגות יכול להגיש.

כמובן. תכניסו אח שינויי הנוסח הדרושים בהתייעצות ביניכם.



אישור עמותות לעניין סעיף 46 לפקודת מס הכנסה וסעיף 61 לחוק מס שבח מקרקעין

יש כאן פנייה בענייו מוסדות ציבור לעניין סעיף 46 לפקודת מס הכנסה וסעיף 61

לחוק מס שבה מקרקעין.

זה ניתן לכל עם ישראל. יש גם ביטולים של ארגונים שהפסיקו לפעול.

יש לי הערה בקשר לאלה שהפסיקו לפעול. אני מבקש לתת להם עוד הזדמנות אהת.

שאלתי למה לא הגישו דו"הות והם גמגמו לי. דיברתי אתם אישית ואין עם מי לדבר.

דוד יהושע, יש לי הערה כללית. הברים בוועדה הזאת מבקשים מאוד לקבל את הרשימה

שיש אצלך בצנרת. כמה יש?

מאות. העברנו אליכם סיכום בהתאם לבקשה מהישיבה הקודמת. יש מכתב שנותן תמונת

מצב שמתייחסת לתאריכים מ -1.1.95 עד 31.10.96 ה.וגשו 557 בקשות. כ-200 אושרו. 61

נדחו. 296 בקשות נמצאו לקויות ונדרשו השלמות, וזה נמצא בצנרת. להן נוספות מדי

חודש כ- 40 בקשות הדשות.

יש לכם אינדיקציה כמה עולים הפטורים האלה למשק?

יש.

דוד יהושע;

באותו מכתב פירטנו את סיבות הדחייה. זה נשלה ב-27.11.96.

חיים אורו ן ;

יש העמותה למען החולה. מתי אתה בא בפעם הבאה?

דוד יהושע;

בקרוב.

כמה הגג היום לפטור? 400 אלף שקל?

דוד יהושע;

401 אלף שקל.

יש ספר עמותות שאושרו?

דוד יהושע;

הוצאנו ספר לפני שנתיים.

חיים אורון;

הוא פומבי ?

כן. מעבר לזה, אנחנו מוציעים במסגרת חוזרים רשימות משלימות. בכל פעם שמצטברים

לנו מספר עדכונים אנחנו מעבדים אותם.

זאת אומרת, אם אדם בא לשאול אותי האם הוא יכול לקבל למטרה הזו והזו פטור, אני

יכול להגיד לו שילך לראות אם יש בתחום הזה שהוא מדבר עליו מקרים דומים?

הוא יכול לפנות אליי. הרשימות פתוחות לציבור.

כמה עולים כל הפטורים האלה?

בסביבות 300-250 מיליון ש"ח לשלה, שלדעתי, האומדן הזה לא שווה שום דבר.

את מתכוונת לכל הפטורים וחבר הכנסת קליינר שואל על הפטורים הספציפיים האלה.

העלות לאוצר המדינה היא כ-85 מיליון שקל לשנת 1996 .זו העלות המוערכת. היא

בדרך כלל גם מתאמתת.

מעבר לזה, ישבתי עם אנשי המיושב שלנו לפני כשבועיים ומכינים לנו דו"ח מפורט

בהתאם לסיכום מהישיבה הקודמת על העלויות האמיתיות.

זה כולל את הפטור ממס שבח?

לא.

אני מעמיד להצבעה את הרשימות.

הצבעה

1} לאשר את העמותות הבאות לעניין סעיף 46 לפקודת מס הכנסה:

1. בית הכנסת רמת אשכול חיפה; 2. גן הרמוני - תכנית אינטגרטיבית מוקדמת עבור

פעוטות וילדים; 3 ב.ית הכנסת אם הבנים נתניה; 4. בית כנסת ובית מדרש נהלים. 5.

קמ"ח קרן ישעי. 6. בית כנסת הליכות עולם סנהדריה. 7. בית עזרא - בית כנסת ומרכז

קהילתי בכפר סבא. 8. המכללה האקדמית של תל-אביב-יפו, 9 ב.נות ציון - בית ספר

לבנות עולות בבית מאיר, 10. בית כנסת סוסיא; 11. סון רייז - תכנית לטיפול בילדים

אוטיסטים בישראל בשיטת "אופשן"; 12. זכור ליעקב; 13 .המעגל השלישי; 14. כולל צאנז

ללימוד יורה דעה; 15 .טללי אביב; 16. בית כנסת רותם ערד; 17 .בית מדרש הגבוה

לתורה והוראה - ראשון לציון; 18. ישיבת כנסת יששכר בנשיאות הרב שטיינמן; 19.

אנדנט, אגודה של עדת יהודי אתיופיה בישראל ירושלים; 20. אהל מרדכי ויוכבד; 21.

ישיבת תיכונית קריית-ארבע; 22. אגודת ידידי מגן דוד אדום בישראל; 23. מוסדות

חסידי בעלזא בני-ברק; 24. הגיל השלישי; 25. אגודת הידידים של מכון הלב גבעתיים;

26. רינת בית דוד קטמונים ירושלילם; 72. היחידה לניתוח עמוד שידרה - בית הולים

מאיר כפר סבא; 28. איגוד לצען צעירים מוסיקאים; 29. ידידי אולפנת להבה; 30. בית

הכנסת בני יששכר ודברי חיים; 31. ליגת נשים למען ישראל (לנ"י); 32. קרן ברוכים

הבאים הביתה; 33- קרן מועדון רוטרי רמת השרון; 34. דוד בן-ישי מרכז קהילתי רוחני

קריית-משה סלע רחובות.

2) לאשר את העמותות הבאות לעניין סעיף 61 לחוק מס שבח מקרקעין:

1. הקדש - לס חיה קרן סעד לישראל; 2. בית מדרש חניכי הישיבות אוהל הישיבות אוהל

יעקב ולאה.

1. קרן חטיבת הצנחנים משחרר ירושלים למען ילדי הנופלים; 2. קרן מלגות לזכר של

יהודה בן-דוד; 3- ספרד - חברה לשימור טיפוח והפצת המורשת הספרדית' יהודית; 4. קרן

הנצחת זכרה של יהדות פולין ע"ש יצחק גרי נבו ים ז "ל; 5 .אגודה למלחה בקדחת השיגרון

ירושלים; 6. מפעלות תרבות גרנות בע"מ; 7. קרן למימון מפעלי רווחה אגודת ישראל; 8.

רמ"ת - רשות מועדונים תורניים לנוער ולמבוגר; 9 .קרן צדקה תפארת אברהם; 10. קן

לציפור לבית אטינגר ע"ש המנוחה זוננפלד ז"ל; 11. קרן ע"ש הדוה ואריה פרידמן; 12.

קרן זרח כולל מרכז תורה; 13 .קרן סוניה ברנר; 14. קרן מרכזית למלגות; 15. שלום

78; 16. קרן אלגר; 17 .חוג ידידי המחלקה האורתופדית בבית-חולים קפלן; 18. אגודת

"אוהל משה" נתניה; 19 .קרן מירקין-זיו לעידוד עשייה ויצירה.

אחרי שאישרנו, הצעה לייעול: באנגליה מקובל שמס הכנסה מחזיר החזרים למי שתרם

לעמותות צדקה מוכרות. מס הכנסה מוסיף.

יותר מה-35%?

כן.

מה שאתה מציע שייך להצעת חוק ראשית. זה לא נוגע לסעיף הזה.



מכירת מניות המדינה בחברת כימיקלים לישראל בע"מ

הייתה בקשה להתייעצות סיעתית בעניין מכירת מניות המדינה בחברת כימיקלים

לישראל. קבעתי שההצבעה תהיה היום בשתים-עשרה.

ההצעה מטעם הוועדה כוללת שני סעיפים: 1. לאשר את תהליך ההפרטה שהממשלה מבקשת.

בהסכמת האוצר?

כן.

שיוזמן דיון תוך שבועיים בנוגע לתגמול העובדים או למכירה

לעובדים.

אחרי שמחליטים פה היום להפריט, מה הדיון הזה יעזור?

יש לנו עוד נושא להחליט, אדוני היושב-ראש: האם אנחנו ממליצים על טפטוף את

חבילת מניות.

אני בעד מה שהקריא היושב-ראש.

חברים, בהצעת ההפרטה יש הכול.

חוץ מדאגה לעובדים.

בהצבעה על הההלטה יש הכול. אני לא חושב שזה יהיה חכם שאנחנו נכתיב ועם ישראל

יידע שאנחנו מכתיבים לעם ישראל איך לבצע את ההפרטה.

על זה היה הדי ו ן.

אתם נגד מכירה לגורם?



יצחק כהן;

לא, אנחנו בעד להגן על העובדים.

נותרה הבעיה של העובדים ועל זה ייערך דיון בעוד שבועיים.

זה סתם דיון אקדמי .

חבר הכנסת כהן שואל האם הדיון שיהיה בעוד שבועיים תהיה לו השפעה.

כן. אנחנו ועדת כספים. אין לנו הרבה כוח אבל יש לנו קצת כוח, ואנחנו יכולים

להכתיב דברים. כולנו רגישים לעובדים בדיוק כמו ז'ילוני.

אז נחליט על טפטוף וכך אנחנו לא מפקירים את העובדים.

חברים, מי בעד ההצעה כפי שהצגתי אותה?

אני לא מוכן לחלוקת עבודת כזאת, שהקואליציה תצביע נגד ואני אעביר לכם את

ההחלטה.

מה אתה רוצה? יש רוב לקואליציה. אנחנו 3 ויש רוב לקואליציה.

אני מעמיד להצבעה.

הצבעה

1. לאשר מכירת מניות המדינה בחברת כימיקלים לישראל בע"מ.

2. לדון בעוד שבועיים בעניין תגמול העובדים.

אנחנו מבקשים רוויזיה.

מחר בבוקר הצבעה על הרוויזיה.



שינויים בתקציב לשנת 1997

אנו עוברים לפניות תקציביות.

פני יה 0008

חי ים בן-צוריה;

מדובר על שינויים בתקציב תיאום הפעולות בשטהים, למעט סעיף אחד: מתוקצבת פה

השתתפות מסעיף 15, משרד הביטחון, לסעיף 17, בהיקף של 2 מיליון שקל למימון והפעלת

תכנית הליוויים והבודקים הביטחוניים במעברי קרני וארז ברצועה, להעברה של תוצרת

פלשתינית מהרצועה לישראל.

ה י ו "ר אברהם רביץ;

אנחנו מאשרים את הבקשה.

בקשה 0008

הפנייה הזאת נועדה לעשות דבר אחד: לקחת 340 מיליון שקל בתוך הרזרבה הכללית

ולהפריד אותם לתכנית נפרדת. הם נשארים ברזרבה הכללית. זה לצורך הפרדה בגלל מיוון.

זאת אומרת, החלטנו שצריך רזרבה בתחום האשראי .

איזה אשראי ?

כמו שלוקחים אשראי למשכנתנאות, אשראי לרשויות, אשראי ל"מקורות". בכל תחומי

האשראי צריך רזרבה באשראי. מאחר והגירעון מוגדר כגירעון ללא מתן אשראי, בשביל

שתהיה ההבחנה אם ההוצאה מהרזרבה מגדילה את הגירעון או לא מגדילה את הגירעון,

עשינו את ההפרדה פה של האשראי החוצה.

אני מבין שהרזרבה הכללית היא יותר קטנה?

כן. השירותים החשאיים שנשארים בתוך הרזרבה הכללית לא משכו את כל הסכום שמגיע

להם. הם צריכים עוד למשוך כ-350 מיליון שקל שעדיין לא משכו.

על כמה תעמוד הרזרבה הכללית המלאה?

בניכוי האשראי ובניכוי השירותים הרושאיים היא תהיה קצת פחות ממיליארד וחצי.



אברהם שוחט;

כמה כבר בוצע בפועל?

משה לנגרמן;

חוץ מהשירותים משכו דברים קטנים. ביחד סדר גודל של 50 מיליון.

אברהם שוחט;

מתי תגיע ה "מתנה" שלכם?

היו"ר אברהם רביץ;

בשבוע הבא.

אברהם שוחט;

השנה גמרתם כבר על השתיקה?

היו"ר אברהם רביץ;

כן .

כמה?

הי ו"ר אברהם רביץ;

בסביבות 80 מיליון.

אמ נ ו ו רובינשטיין;

מתי י ופי ע שר האוצר?

היו"ר אברהם רביץ ;

ביום שני .

אני מודה לכם, חברים. אישרנו את הפנייה.



חוק מס שבח מקרקעין (תיקון - תשלום המס על-ידי הקונה)

הי ו"ר אברהם רביץ;

נעבור לחוק של חבר הכנסת שטרית - חוק מס שבח מקרקעין (תיקון - תשלום המס

על-ידי הקונה).

אהוד ברזילי;

בעקבות החלטה של בית-המשפט העליון יש עיוות גדול מאוד שנעשה בו שימוש לרעה,

היום כדאי לבוא לאדם שמוכר קרקע ובמקום שהוא יהיה חייב במס

שבח, להגיד, מס שבח יהיה על הקונה. תוצאת המס צריכה להיות זהה בין אם זה על

המוכר ובין אם זה על הקונה.

בית-המשפט פשוט עשה טעות חשבון. נניח שאדם מוכר קרקע ב-100 שקל נטו. הנטו

שלו זה 100 שקל. נניח ששיעור המס של המוכר % 50. -זה כאילו שהוא קיבל 200 שקל. כי

אם הוא היה רוצה להישאר עם נטו הוא היה צריך לקבל 200, 50% מ-200 זה 100. להעביר

100 לאוצר המדינה, אתה נשאר עם 100 נטו.

בכמה קניתי ?

אהוד ברז י לי ;

נניח שקנית באפס. קיבלת 100, היית צריך לקבל 200. ככה זה גם במס הכנסה. אם

עובד מקבל טובת הנאה כלשהי - - -

הי ו"ר אברהם רביץ;

אתה רוצה שזה יחושב לפי חישובי המס של המוכר בכל מקרה?

נכון .

נגיד שהקונה הוא תפרן וגובה המס שלו זה % 30 ולא % 50, איזה רוצה שהחישוב יהיה

לפי המוכר?

כן. גם במס הכנסה אם עובד במקום לקבל משכורת מקבל למשל כרטיסים לכדורגל,

זה הנטו, הכרטיסים. הכרטיסים שווים 100 שקל, זה הנטו. אנחנו מגלמים לך

כדי להגיע לברוטו. מה הגילום? הברוטו200 . 50% מס, 100 שקל, המעביד מעביר לקופת

המדינה ונשאר כרטיסים בשווי של 100 שקל.

בית-המשפט כשהביאו לו את הסוגיה הזאת במקרקעין, כשבא אדם שהוא קונה ואמר, מס

שבח עליי, בעצם בא הקונה ואמר: אני לא רוצה בכלל שיהיה גילום. אני רוצה שהמס יהיה

רק 50 .במקום שיהיה 100 כמו שהאוצר רצה, אני רוצה שיהיה 50 .כי אני רוצה למדוד את

ה-% 50 לא מהברוטו אלא מה נטו. כלומר, הקונה אומר, אני רוצה לשלם 50, הם רוצים

100.



ניסים דהן;

הסכום של המכירה הוא 100. בכל מקרה המוכר היה מקבל 100.

נכון.

הוא יכול לעשות 100, והמס עליי, ולשלם 50. הוא יכול לקבל 100 והמס עליך, ואתה

תשלם את ה-50. אתה אומר: אני לא רוצה להישאר עם 100. אני מוכר בכל מקרה ב-100 כי

זה מחיר תשיק. רק לפעמים משתלם לקונה שהקרקע הזאת חשובה לו לקבל על עצמו את המס.

אהוד ברז ילי ;

בדיוק הפוך. הקרקע שווה 200. אלא שאם אני אתן לך 200, אתה תצטרך לשלם לאוצר

המדינה 100 ונישאר עם 100. לכן אתה ואני עושים תרגיל: אתה המוכר. במקום שאתה תשלם

את המס, אני אשלם. הרווחנו שבמקום שקופת המדינה תקבל 100 היא מקבלת פחות ואנחנו

מתחלקים בהפרש,

ברגע שהוא יביא הצהרה שלא מקובלת על מס שבח, הם יוציאו שומה עצמית. הוא יכול

להביא 100 ויוציאו לו שומה על 200 ולפי זה יקבעו לו את המחיר.

יש שתי אפשרויות לקנות קרקע מסוימת. אפשרות אחת, שזה עושים אנשים רגילים שלא

מרמים ולא מחפשים לסדר את קופת המדינה: שאני אשלם 200, אתה תשלם 100 לאוצר

המדינה, ותישאר עם 100 נטו. זה בסדר.

אני אומר לך, אדוני, אני הקבלן, אני בא אליך, אתה לא יודע את

כל התרגילים האלה. אדוני, עם כמה ארנה רוצה להישאר נטו? ארנה אומר: אני רוצה להישאר

עם 100. אני אומר: בסדר, אין בעיה. קח את ה-100, המס עליי. ואז מה קרה? אני בעצם

משלם לקופת המדינה פחות מ-100.

איך אתה עושה את זה? כי אתה במס שולי קטן יותר?

כי בית-המשפט אמר: איך נעשה את החשבון עכשיו? אנחנו אמרנו - צריך לצאת אותו

דבר. בית-המשפט יצר נוסחה מאוד משונה: 100 זה הנטו. אם לא היו עושים מס על ה-100,

זה היה עוד 50.

אני אתחיל מהתחלה את ההסבר. יש היום מצב שאותה עסקה שנעשית, שאדם הולך לקנות

קרקע, אם הוא יבוא ויגיד למוכר - מס השבח עליי, תוצאת המס תשתנה. כי זו טעות

מתמטית של בית-המשפט העליון. אנחנו מבקשים להגיע למצב, שלא משנה מי לוקח את המס,

סכום המס הוא אותו סכום מס. נתתי דוגמא של עסקה שבמקרה רגיל הייתי משלם 200 עבור

הקרקע. המוכר בהנחה ש-200 זה השבח שלו, צריך לשלם % 50 מס, 100 שקל לקופת המדינה.

כמה ארנה רוצה שיישאר לך בכיס? 100. קח 100. מס עליי. מה

החשבון שבית-המשפט עשה? הוא עשה חשבון מוטעה: הוא אומר 100 זה הנטו פלוס 50 זה

מס תאורטי על ה-100. זה שווה 150. כפול % /50 75 שקלים. אני, אוצר המדינה, במקום

לקבל 100 מקבל 75 שקלים.



היו"ר אברהם רביץ;

זו סתם טעות.

כולם עושים את זה. אנחנו מבקשים לתקן את זה.

הבנתי את הרעיון, אבל אני לא מסבים אתו. ממאי נפשך, מס שבח, מס רכוש, אם הם

קיבלו שזה ערך הקרקע כי לא הוציאו שומה עצמית וקיבלו את הערך על-פי החוזה שהוגש

להם - - -

קיבלו את הערך של 150?

כן .

ניטים דהן;

אחרת הם היו מוציאים שומה עצמית. הרי על מה הוויכוח פה? שמס רכוש קיבל חוזה

והסכים עם החוזה, שזה המחיר. אחרת הוא מוציא שומה עצמית.

אבל בחוזה לא כתוב שום דבר. בחוזה כתוב רק דבר אחד: שהמוכר מקבל נטו עבור

הקרקע 100 והמס על הקונה. עכשיו יש לך נעלם שצריך לפענח אותו. הנעלם הוא מהו

המס.

שווי הקרקע לפי מה שמס רכוש מעריך אווזה.

היו"ר אברהם רביץ;

אבל מס רכוש לא כל יום הולך להעריך קרקעות. מקונה סביר למוכר סביר התוצאה

המוערכת על-ידי כל מתווך שהמוכר מקבל 100 עבור הקרקע נקי. מהו המלוכלך?

השווי שמס רכוש היה מוציא לקונה מרצון ממוכר מרצון. זה השווי. הרי מה עושים

היום? לוקחים קרקע סמוכה באותם תנאים, קובעים שזה השווי ומוציאים שומה לפי השווי

הזה.

היו"ר אברהם רביץ;

החוק הזה מז יק?



ניסים דהן;

בוודאי. כי עכשיו אוטומטית על סל סכום יוסיפו % 100. יוסיפו את הגילום.

אבל איך יידעו מהו הגילום?

המכסימום שלל ר.מס זה הגילום.

זה רק כשהקונה משלם

מאיפה מתחיל החשבון? מקניית הקרקע. עזוב את מס רכוש.

נ י ס י ם דהן ;

אם זה היה חוק שחייבים לקבל את הוזה המכירה, כבודו צודק. המצב הוא שהיום פקיד

המס בכלל לא מתהשב בחוזה המכירה. הוא מוציא שומה עצמית לפי הנתונים שיש לו. השומה

העצמית היא הרבה יותר גבוהה מכל חוזה שמגישים. מגישים לו הוזה על 80, הוא מוציא

שומה עצמית על 200, ואז המס יהיה לפי 200. לפי מה יהיה הגילום?

זה בגלל שהוא מפעיל סעיף שאומר, אינני מקבל את החוזה שלך. זה סעיף של

עבריינים. זה לא המהלך הרגיל של החוק.

אהוד ברז ילי ;

אתה מתאר מצב שאני אומר לפקיד: מסדרים אותך, תשתמש בסעיף השקרני. תגיד לו,

אתה שקרן, אתה רמאי , אני לא מאמין לך. אני לא רוצה את זה. אני מחנך אותך: תאמינו

למה שכתוב בחוזים. אם אתם רוצים לסטות מהחוזה, שיהיו לכם סיבות טובות מאוד לסטות

מהחוזה לפני שאתם אומרים לבן-אדם ואומרים לו, אתה שקרן.

אבל המציאות היא שמס שבח ומס רכוש מוציאים שומות עצמיות תמיד.

לא תמיד. במקרים בודדים. אבל אני לא אוהב את זה ואני נלחם בזה.

אני אבוא אליך עם כל תלונה.

בסדר. אבל צריך לעזור לי להפנות את האנשים את לתמורה ההוזית. לפני שאתה אומר

לבן-אדם שקרן, תצא מהחוזה.

הדבר הראשון שעומד לנגד עיני הפקיד צריך להיות החוזה. החוזה הוא אמיתי, עד

שאתה צריך לומר שהוא לא אמיתי. צריכות להיות לך סיבות בשביל זה.

נ יסים דהן;

אפילו כשהם משוכנעים שהחוזה אמיתי הם אומרים: אדוני, תעשה הנחות על חשבונך,

לא על חשבון המדינה. הם רוצים שומה עצמית.

אהוד ברזילי;

המקרה של הנחות זה בעיה אחרת.

אני נמנע, אני לא בעני י ן.

היו"ר אברהם רביץ;

מי בעד הצעת החוק הזאת?

הצבעה

להעביר הצעת חוק מס שבח מקרקעין (תיקון - תשלום המס עעל-ידי הקונה)

לקריאה ראשונה.

בזה סיימנו. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:30