ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 22/01/1997

הצעת חוק ניירות ערך (תיקון - תקופת צינון), התשנ"ז-1966של חה"כ אבי יחזקאל; תיקונים בתקנון הבורסה

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 83

מישיבת ועדת הכספים

יום רביעי. י"ד בשבט התשנ"ז (22 בינואר 1997). שעה 09:00
נכחו: חברי הוועדה
אברהם רביץ - היו"ר

צבי הנדל

אבי יחזקאל

מיכאל נודלמן

אופיר פינס-פז

מיכאל קליינר

מ"מ

חיים אורון

אריה מינטקביץ - יו"ר הרשות לניירות ערך

שמעון וייס - יועץ משפטי, הרשות לניירות ערך

אלעזר אמיר-הימל - הרשות לניירות ערך

שאול ברונפלד - מנכ"ל הבורסה לניירות ערך

חגית נאמן - הבורסה לניירות ערך

דרורה ליפשיץ - סגנית היועצת המשפטית, משרד האוצר
יועצת משפטית
אנה שניידר
י ועצת כלכלית
סמדר אלה נ נ י
מנהל הוועדה
אייוור קרשנר
קצרנית
תמר שפנייר
סדר היום
1. תיקונים בתקנון הבורסה.

2. הצעת חוק ניירות ערך (תיקון - תקופת צינון), התשנ"ז-1996,

של חה"כ אבי יחזקאל.



תיקונים בתקנון הבורסה
היו"ר אברהם רביץ
אני פותח את הישיבה. על סדר-היום תיקונים לתקנון הבורסה. שמעון וייס,

בבקשה.
שמעון וייס
הנושא הראשון אושר בישיבה קודמת, אז ניגש ישר לסעיף 3 - המבקר הפנימי של

הברי הבורסה. לגבי חברי בורסה שהם בנקים, קיימת חובה על פי פקודת הבנקאות

למנות מבקר פנים. לגבי הברי בורסה שהן חברות רשומות למסחר, קיימת פקודה על פי

פקודת החברות למנות מבקר פנים. לגבי היתר, שהן המיעוט של חברי הבורסה, שהן

אינן בנקים ואינן חברות רשומות למסחר, החובה היא מכוח תקנון הבורסה. בהבדל

מההוראות לגבי חברים שהם תאגידים בנקאיים או חברות רשומות למסחר, אין בתקנון

הבורסה הוראות בעניין תנאי הכשירות והחובות של מבקר פנימי בחברי בורסה שהן

חברות שאינן רשומות למסחר בבורסה ואינן בנקים. אנחנו מציעים להחיל על המבקר

הפנימי של חבר בורסה כזה, שהוא איננו בנק ואיננו חברה רשומה, את ההוראות של

פקודת החברות כפי שזה חל לגבי הברה רשומה למסחר.
היו"ר אברהם רביץ
בפרקטיקה יש חברי בורסה שהם אנשים פרטיים וקנו כיסא בבורסה בניו-יורק.
חגית נאמן
הם לא קנו, אין מושג כזה.
חיים אורון
אדוני היו"ר, יש פה הרשימה - אופק, ציון, דברת שרם, IBI ,כור שוקי הון.
היו"ר אברהם רביץ
כלומר, מדובר בכל החברות הפרטיות שחברות בבורסה.
שמעון וייס
אלו חברות שאינן בנקים ואינן הברות רשומות.
דרורה ליפשיץ
יש להן בעצם חובה למנות מבקר פנימי, רק צריך להחיל את הכשירויות והחובות

שקבועות לגבי המבקרים הפנימיים האחרים.
היו"ר אברהם רביץ
האם יש פה נציג של החברות האלה?
חגית נאמן
לא. החבות של מינוי מבקר פנימי קיימת גם היום ויש להן מבקר פנימי.
היו"ר אברהם רביץ
ואתם רוצים להחיל עליהם כשירויות דומות.
שמעון וייס
אנחנו רוצים להשוות את הכשירויות של המבקרים שלהם לכשירויות המבקרים של

תאגידים בנקאיים וחברות רשומות למסחר.
היו"ר אברהם רביץ
הם מתנגדים לכך?
חגית נאמן
לא, עד- כמה שידוע לנו.
חיים אורון
אם הם היו מתנגדים, זה היה ידוע לכם.
חגית נאמן
הם שותפים להחלטה, יש להם נציג בדירקטוריון הבורסה.
היו"ר אברהם רביץ
כלומר, הם יודעים על כך ומוכנים להתמודד עם זה. הרי אם יש להם מבקר שלא

עומד בכשירויות הללו, צריך לפטר אותו ולקחת מבקר אחר.
מיכאל קליינר
האם יש מקרים שזה יהיה כרוך בפיטורי אדם והבאת מישהו אחר במקומו?
דרורה ליפשיץ
לדעתי לא, כי זה אימוץ של ההסדר שקבוע בחוק הביקורת הפנימית, שם יש הסדר

המשך למי שהיה מועסק קודם ולא ממלא אחר הכשירויות. גם הכשירויות הן לא בשמיים.

מדובר על העדר הרשעה, תושב ישראל, תואר אקדמי.
היו"ר אברהם רביץ
חברים, הם לא נמצאים כאן. יכול להיות שכל מה שאתם אומרים הוא בדיוק נכון

וזה לא איכפת להם ויש להם הכשירויות וזה רק דבר אקדמי שאין לו השלכה מעשית,

אבל לא הייתי רוצה שאנחנו נעביר כאן תקנה מבלי שאנחנו נותנים להם הזדמנות

להשמיע את דעתם. אולי צריך לתת תקופת מעבר?
מיכאל קליינר
האם אתה רוצה לשמוע את נציגי אותן חברות או אולי את ארגון המבקרים?
היו"ר אברהם רביץ
אנחנו הולכים לשנות מצב, צריך לשמוע את דעתם של הנוגעים בדבר.
אלעזר אמיר-הימל
זו נורמה שעברה החלטה של דירקטוריון הבורסה שבו יש להם נציג וקולו לא

נשמע מסתייג בנושא הזה, מהטעם שלא היה מה להסתייג. בעצם מדובר כאן על מתן

גושפנקא לפרשנות הרווחת לגבי תנאי הכשירות, פשוט ספציפיקציה לגבי אותם מקרים

ומינויים שהיום יש עליהם אמירה כללית בתקנון. רוצים להחיל את כל הדפוס של

מבקרים פנימיים גם עליהם. זה דבר שהוא כמעט בגדר מובן מאליו.
היו"ר אברהם רביץ
יכול לחיות שמה שאתה אומר זה בדיוק העניין, אולי זו היתה רשלנות של האיש

שהוא לא היה ער לכך. אני מסכים שלכל המבקרים הפנימיים יהיו אותן הכשירויות גם

אם זו חברה פרטית, אבל אנחנו צריכים לתת להם זמן להתארגן, אנחנו צריכים לתת

תקופת מעבר אם יש מצב כזה. בואו נסכים שתהיה תקופת מעבר - זמן סביר של שנה או

משהו כזה - לקבלת אדם אחר או להכשרת האדם הקיים.
חגית נאמן
מעבר לזה שיש להם נציגות בדירקטוריון הבורסה ולאף אחד לא היתה התנגדות,

אני רוצה להגיד שני דברים. האחד, הבורסה פירסמה לכל חבריה את ההחלטה הזאת עם

קבלתה. לא שמענו מאף אחד פנייה לא לקבל את זה או לתת תקופת מעבר, כך שאנחנו

מסיקים שבפועל אין בעיה. דבר נוסף--
מיכאל קליינר
סליחה, היושב-ראש מתייחס למבקרים. צריך להבדיל - יש חברות ויש המבקרים

עצמם. אני מבין שהחברות קיבלו את זה, השאלה מה קורה עם המבקרים.
חיים אורון
לפי דעתי הדבר המרכזי הוא בסיפה של הסעיף הזה, שהוא בעצם קביעה בתקנות

שמבקר הפנים חייב לכלול במסגרת תוכנית העבודה השנתית שלו את כל מה שנאמר פה.

מי שאיננו מתאים לזה, לא יכול לבצע את הפעולה הזאת שנראית לי חשובה. המשמעות

של התיקון המוצע כאן היא שחבר בורסה שאיננו בנק יחולו עליו גם תנאי הביקורת

הפנימית, ושלא יבוא אחר כך מישהו ויגיד: כן ידעתי או לא ידעתי.
היו"ר אברהם רביץ
יכול להיות שהוא יכול לבצע את הפעולה הזאת והוא עושה אותה כל שנה, אבל

אין לו הכשירויות הפורמליות לעניין. פה מדובר על כשירויות פורמליות שאדם צריך

לרכוש או שהחברה צריכה להביא מבקר אחר.
מיכאל קלי י נר
הרי אף אחד לא חולק על כך - גם לא היושב-ראש - שצריך לקבל את התקנות
האלה. הוא רק אומר
'יש פה קבוצה של שמונה או עשרה אנשים, שיכול להיות שאחד

מהם עובד 25 שנה. אני רוצה להיות בטוח שאף אחד לא נפגע ושאמנם ניתנה להם אישית

- לא לחברות - האפשרות להשמיע את דברם ולראות אם יש אפשרויות מעברי.
אלעזר אמיר-הימל
דרך אגב, זו החלטה שמתגלגלת במוסדות הבורסה מזה כעשרה חודשים, קרוב לשנה.
היו"ר אברהם רביץ
חברים, אני אעשה את הדבר הכי פשוט. אנחנו נקבל את זה עם הוראת מעבר. אז

ממה נפשך - אם אין אנשים שנפגעים מזה, אין שום בעיה. אם יש אנשים שנפגעים, וגם

אתם לא רוצים לפגוע בהם, אנחנו נאשר את הדבר עם הוראת מעבר של שנה, כדי שאנשים

יוכלו להכשיר את עצמם, אם יש אנשים שאין להם הכשירויות. אתם מסכימים לזה?
חיים אורון
כן, אבל זה נכנס לתוקף מיד אלא אם כן יש מבקר שדרושה לו השנה הזאת.
היו"ר אברהם רביץ
כן, זה נכנס לתוקף מיד. אם יש אדם כזה, יינתן לו זמן של שנה.
חגית נאמן
אנחנו מניחים שאין בעיה. אבל אני לא רוצה שמישהו יעסיק עכשיו אפילו לשנה

מישהו שאין לו הכשירויות.
היו"ר אברהם רביץ
אני מדבר על המבקרים הקיימים. אני מגביל את זה לעניין תנאי הכשירות

למבקרים שכבר עובדים.
חיים אורון
היושב-ראש אומר שאם נמצא מי שאינו עומד בכללי הכשירות והוא כבר עובד

כמבקר פנים מספר שנים, תינתן אפשרות או שהוא יכשיר את עצמו או להחליף אותו תוך

שנה. זה סביר.
שאול ברונפלד
החובה קיימת מיד.
היו"ר אברהם רביץ
החובה קיימת מיד. אנחנו כאן רגישים רק לבני אדם.
דרורה ליפשיץ
אני חושבת שהשאלה לא קיימת, כי בעצם מה שאנחנו מציעים פה זה להחיל את

ההסדר שקבוע בפקודת החברות, שהוא מחיל סעיפים מסויימים מחוק הביקורת הפנימית.

בחוק הביקורת הפנימית נאמר במפורש, בסעיף 24(ג) שאין בהוראות החוק כדי לפגוע

בכהונתו של מי שמילא בפועל את התפקיד בגוף ציבורי ערב פרסומו של חוק זה, אף אם

אין לו הכישורים לפי סעיף 3 לחוק.
חיים אורון
באה מנוחה ליגע.
מיכאל קלי י נר
לא, זה מתייחס לחוק הביקורת הפנימית.
דרורה ליפשיץ
אני מציעה שתתקבל כאן החלטה שנבדוק משפטית - אני חושבת שהסעיף חל. במידה

שהוא לא חל כאן, ננסח בתקנון הבורסה הוראה שתתאים את הסעיף הזה.
היו"ר אברהם רביץ
בסדר. תודה. סעיף 3 אושר.
שמעון וייס
אני עובר לסעיף 4. פה מדובר על השקעה של חבר בורסה בחברה לניהול תיקים.

בהתאם להנחיה מפורשת בתקנון הקיים, יכול חבר בורסה ובעל שליטה בו לנהל עסקי

ניירות ערך של לקוחות רק אצל אותו חבר. עם תנאים מסויימים הוא יכול לעשות את

זה באמצעות חברה שנשלטת בידי החבר או שנשלטת בידי בעל השליטה בו. מטרת ההוראות

היא פשוט לפקח על עסקי ניירות ערך שמתנהלים בידי בעל שליטה בחבר הבורסה או

בידי חברה בשליטתו של בעל שליטה בחבר בורסה. כרגע אנחנו מבקשים ומציעים לתקן

את התקנון כדי לאפשר לחבר ולבעל שליטה בו לנהל תיקי ניירות ערך - במקום

באמצעות חברה נשלטת, גם באמצעות חברה בפיקוח, כלומר שהחבר או בעל השליטה בו

מחזיקים לפחות מחצית מההון שלה. כמובן שזה עם תנאים שאנחנו מפרטים בתקנון, בין

היתר גם בהסכמת המחזיקים האחרים בהון לכך שיהיה פיקוח של הבורסה. היום אנחנו

מרחיבים את האפשרויות של ניהול תיקים כאשר המטרה היא שאותה חברה, שמכאן ולהבא

תהיה חברה בפיקוח, אכן תהיה כפופה לכללי הפיקוה שהבורסה מפעילה גם על החברים

שלה. גם על זה היתה שמיעה מלאה של כל חברי הבורסה.
חיים אורון
אבל בסיפה מופיע: "עוד מוצע לאפשר בתנאים מסויימים לחבר ולבעל השליטה בו

לנהל תיקי ניירות ערך של לקוחות באמצעות חברה אשר הם מחזיקים מניות בהונה והיא

אינה חברה בפיקוח". כלומר למרות זה, אפשר גם חברה שאינה בפיקוח בתנאים

מסויימים. מי יקבע את התנאים המסויימים ומה הם?
שמעון וייס
יש פירוט של התנאים, מיד אפנה אתכם,
שאול ברונפלד
אדוני היו"ר, אולי אפשר להסביר את הרקע והמטרה של השינוי. השינוי והתיקון

שאנחנו מציעים בא להגביר את התחרותיות בשוק ההון ולהקטין את הריכוזיות של

הבנקים. זה לא כתוב בריש גלי, אבל זאת המטרה והמשמעות כאן. הדרך שבה אנחנו

לסייע להקטנת הריכוזיות בשוק ההון היא לאפשר למנהלי תיקים, שהם היום כמובן כבר

גוף מפוקח, להיכנס לשותפות עם חברי בורסה. חברי הבורסה לא יהיו בהכרח שולטים,

אבל יתנו את הגיבוי המקצועי והכספי ובאופן כזה נחזק את הכוחות שפועלים בשוק

ההון מחוץ לבנקים. עד היום חבר בורסה לא היה יכול להיכנס כשותף בחברה לניהול

תיקים אלא אם כן הוא היה גם בעל שליטה בה. זאת היתה מגבלה מיותרת כי חלק

מהאנשים לא רצו שבנק או ברוקר יהיה בעל שליטה. הם רצו אותם כשותף מכובד, חשוב,

אבל לא לוותר על השליטה. התקנון הקודם פשוט אסר על הבר בורסה להיכנס לשותפות

שבה הוא לא שולט. מבחינה זאת יש כאן ליברליזציה בכך שאנחנו מאפשרים למנהלי

תיקים להיכנס לשותפות עם חברי בורסה בלי שמנהלי התיקים יאבדו את השליטה. היום

אנחנו כמובן עושים את זה בלב הרבה יותר קל לאור הפיקוה הרציני שהחוק והרשות

מטילים על מנהלי תיקים.
מיכאל קלי י נר
מה ההבדל בין חברה בפיקוח וחברה שהיא לא בפיקוח?
שאול ברונפלד
הרעיון אומר: אם חבר בורסה לא שולט בחברה של ניהול התיקים, בואו נסתפק

בפיקוה שהחוק מטיל על מנחלי תיקים. אם חבר הבורסה גם שולט, יהיה פיקוח כפול -

גם של חוק הייעוץ וגם של הבורסה. אנחנו התלבטנו הרבה בשאלה האם להפעיל את

הפיקוה של הבורסה במקרים שחבר בורסה הוא שותף זוטר, והגענו למסקנה שזה לא טוב

לעניין משום שזה ירתיע מנהלי תיקים מלקחת חברי בורסה כשותפים. הם יגידו: ימה

אנחנו צריכים פיקוח פעמיים, גם את אדון וייס על הראש וגם את אדון ברונפלד על

הראש? את אדון וייס יש לנו ממילא אז בואו נוותר על אדון ברונפלד'. אם אנחנו

באמת רוצים שהצעד הזה יהיה אפקטיבי, אנחנו מציעים שאם חבר בורסה הוא בעל שליטה

יחולו על החברה הזאת כל הביקורת וכל הפיקוח כמו על חבר בורסה לכל דבר ועניין,

כי אנחנו לא רוצים שהחברות האלה תהיינה מכשיר שבאמצעותו יתחמקו מהפיקוח של

הבורסה. אבל אם חבר הבורסה הוא לא בעל שליטה, במילים אחרות הוא שותף זוטר,

הפיקוח יהיה רק כפי שמתחייב מחוק הייעוץ.
מיכאל קלי י נר
אבל אתה אומר שבמקרים מסויימים אתה מאפשר גם להיות שותף בחברה שאיננה

בפיקוח.
שמעון וייס
הגוף הזה מפוקח בידי הרשות לניירות ערך. זה כתוב ברחל בתך הקטנה בתקנון

עצמו.
היו"ר אברהם רביץ
אנחנו מאשרים את סעיף 4. סעיף 5, בבקשה.
שמעון וייס
סעיף 5 נוגע להליכי פיצול של חברות. לפי התקנון, הרישום למסחר של ניירות

ערך המירים ושל ניירות הערך הנובעים מההמרה מותנה בין השאר בכך שלא ניתן לשנות

את תנאי ניירות הערך ההמירים. לעומת זאת, הליך הפיצול הוא הליך שהלכה למעשה

איננו מחייב החלטת השקעה מטעם בעלי המניות משום שמטרתו היא לארגן מחדש את

המבנה ההוני. אנחנו מציעים כאן לאפשר את השינוי בתנאים במסגרת הליך הפיצול של

החברה, ובלבד שהשינויים יכללו אך ורק התאמות שנובעות מהפיצול. למה צריך התאמות

כתוצאה מהפיצול? משום שנכס הבסיס פשוט משתנה. הליך הפיצול יוצר מצב שהחברה

החדשה היא לא אותה חברה שהיתה ערב הליכי הפיצול. לכן ההצעה היא להגביל את זה

אך ורק לשינויים במסגרת הליכי הפיצול ולשינויים שנובעים מההתאמות הנדרשות

מהליך הפיצול.
חיים אורון
אלו שינויים זה מונע, למשל?
שמעון וייס
זה מונע למשל שינוי באורך תקופת נייר הערך, בריבית החלה עליו וכיוצא

בכאלה דברים מהותיים שנוגעים לנייר.
היו"ר אברהם רביץ
סעיף 5 אושר. אנחנו עוברים לסעיף 6.
שמעון וייס
סעיף 6 נוגע למימוש אופציות של שער הדולר וסליקתן. זה נושא טכני, אבל

ברשותכם אבהיר אותו. לפי התקנון מתבצעים החיובים והזיכויים בשל מימוש אופציות

מיד ביום העסקים הראשון לאחר מימוש האופציות. יש חריג אחד נדיר ביותר, שכאשר

תאריך המימוש אינו יום מסחר, אז מתבצעים החיובים והזיכויים ביום העסקים השני

שלאחר תאריך המימוש, כי אתה צריך לתת למערכת זמן סביר להתארגן. מצד אחד זה יום

עסקים אבל מצד שני זה לא יום מסחר.
אלעזר אמיר-הימל
הדוגמא שד"ר וייס מדבר עליה תקרה ככל הנראה פעם אחת בעוד ארבע שנים. זה

צריך לצאת יום עסקים אבל שהוא איננו יום מסחר.
חגית נאמן
למשל יום העצמאות ויום הזיכרון שלפניו.
שמעון וייס
זה דבר נדיר בי ותר.
היו"ר אברהם רביץ
בסדר, לא נתעסק יותר מדי עם דברים נדירים ביותר. סעיף 6 אושר. סעיף 7,

בבקשה.
שמעון וייס
סעיף 7 הוא גם נושא טכני ביותר. לפי התקנון הקיים יש עדיין הוראות

שעניינן אחריות לטיב הנייר, הדפסי מים וכיוצא באלה אמצעים שנועדו להגן מפני

זיופים ומעשים שלא ייעשו שנוגעים לטיב הפיזי של נייר הערך,
אופיר פינס-פז
מה עם הטיב הלא פיזי?
שמעון וייס
הטיב הלא פיזי - אלו הוראות אחרות, ברשותכם. כרגע אנחנו מדברים על הצד

הפיזי של ניירות הערך - ניירות ערך פגומים, מושחתים, זה כבר מופיע בחוקי העזר

של מסלקת הבורסה ואין מקום לכלול את זה בתקנות הבורסה,
היו"ר אברהם רביץ
זה הפך להיות ארכאי.
חגית נאמן
זה לא עניין של חוקי עזר, היום אין ניירות פיזיים, זה היה רלוונטי

לניירות למוכ"ז כשהם היו פיסת נייר, היום הכל נמצא ברישומים, הכל ממוחשב, יש

חיובים וזיכויים אלקטרוניים.
היו"ר אברהם רביץ
סעיף 7 אושר, סעיף 8, בבקשה,
שמעון וייס
לפי המצב כיום, חבר בורסה שמנהל תיקי ניירות ערך של לקוחות אצל חבר בורסה

אחר, חייב לבצע את הפעולות של קנייה ומכירה בניירות ערך באמצעות החבר שאצלו

הוא מנהל את תיקי ניירות הערך. כמובן שהדבר הזה מכביד ביותר, מוצע לאפשר לאותו

חבר לבצע בעצמו במישרין את פעולות הקנייה והמכירה, ובלבד שהוא יקבל אישור

מהחבר שהניירות נקיים משיעבוד ואין מניעה, אין חסימה וכיוצא באלה, הדבר יקל על

התיפקוד השוטף של קנייה ומכירה של ניירות ערך,
היו"ר אברהם רביץ
נשמע הגיוני.
שאול ברונפלד
זה עוד מקרה שבו אנחנו מסייעים להקטנת הריכוזיות, הרי המקרה שמתואר כאן

הוא, למשל, מקרה של חברה ממשלתית גדולה מאוד שמחזיקה תיק ניירות ערך של

מיליארד שקל, גילינו שיש תופעה מעניינת שחברות ענק או גופי ענק שיש להם, נניח,

תיק של מיליארד שקל, לא יחזיקו את התיק אצל ברוקר קטן. מטבע הדברים הם יחזיקו

את זה אצל בנק, מצד שני, הם מעוניינים שברוקר קטן ישקיע את הכסף ויבצע עבורם

פעולות בבורסה ושהבנק רק יחזיק את הניירות למשמרת, התקנון הקיים מאוד מקשה על

פיצול של השירות הבורסאי, וכמובן שהפיצול הזה משרת את הברוקרים הקטנים שיכולים

להתחרות ולהציע את השירותים שלהם לגופים הגדולים; התיק יוחזק ויישמר בבנק, הכל

טוב ויפה, אבל את פעולות הקנייה והמכירה בבורסה יוכל לעשות עבורם ברוקר קטן.
חיים אורון
מי אחראי כלפי הלקוח - הבנק או הברוקר שעושה את הפעולות? אם יש טענה, למי

הולכים?
שאול ברונפלד
על הביצוע של הפעולה אחראי הברוקר; מי שמקבל את העמלה ומי שפועל בבורסה,

הוא אחראי גם על השירות. אבל הפיצול הזה מאפשר לדירקטוריון לשמור את התיק בידי

בנק ולפעול בבורטה באמצעות ברוקר קטן. למשל גוף כמו מפעלי ים המלח, שיש לו תיק

של 500 מיליון שקל, אומר: 'אני לא רוצה פיזית שמי שישמור את התיק יהיה ברוקר

שההון שלו הוא 10 מיליון שקל. הוא מקצועי, הוא רציני, הוא טוב, אני מעוניין

שהוא יפעל בשבילי, אבל אני לא רוצה פיזית לשמור את ניירות הערך אצלו'.
חיים אורון
אם יש תקלה, למי פונים מפעלי ים המלח? אל הבנק או אל הברוקר?
שאול ברונפלד
אל הברוקר.
חיים אורון
אני מבין. מפעלי ים המלח אומרים לבנק: 'אתה שומר על התיק והברוקר מבצע את

הפעולות'. לא הבנק פונה אל הברוקר.
שאול ברונפלד
לא, מפעלי ים המלח פונים. היום הדבר הזה לא כל כך אפשרי, אבל יש כל מיני

תסבוכות שאנחנו רוצים לנפות כדי להקל.
היו"ר אברהם רביץ
תודה. אנחנו מאשרים את סעיף 8. ובכן, רבותיי, אישרנו את התיקונים בתקנון

הבורסה.
אופיר פינס-פז
יש לי שאלה בעניין הנוהל. בדרך כלל אנחנו מקבלים משלחות בנושאים שונים.

אני די מתפלא שבנושא של תקנון הבורסה אין פה נציגים של ברוקרים פרטיים ובנקים.
שמעון וייס
בנושאים שהבאנו היום לכאן יש הסכמה רחבה.
היו"ר אברהם רביץ
הם עשו שימוע בעניינים האלה.
אופיר פינס-פז
חבל שאין משלחות, כי אחרי הישיבות אני מקבל גם טלפונים וגם דברי ביקורת

על נהלים נוקשים מדי, על חוסר יכולת לפעול. זה לגיטימי, אבל בדרך כלל אנחנו

שומעים משלחות. השאלה למה היום לא היו משלחות.
איוור קרשנר
אני הזמנתי משלחת של החברות הרשומות למסחר, את עמיצור שלסקי. הוא לא

הגיע.
דרורה ליפשיץ
כי העניינים האלה הם לא מעניינם של איגוד החברות הרשומות למסחר. ולחברי

הבורסה יש נציגות בדירקטוריון הבורסה.
היו"ר אברהם רביץ
היה סעיף אחד שאנחנו חשבנו שצריך אולי להגן על מישהו, ולכן נקטנו עמדה

בעניין והוספנו הוראת מעבר, ואני מקווה שזה מסתדר מן הצד המשפטי. הגב' ליפשיץ

האירה את עינינו.



הצעת חוק ניירות ערך (תיקון - תקופת צינון). התשנ"ז-1966

של חה"כ אבי יחזקאל
היו"ר אברהם רביץ
אנחנו עוברים להצעת החוק של חה"כ אבי יחזקאל - הצעת חוק ניירות ערך

(תיקון - תקופת צינון}. אנשי הרשות לניירות ערך, האם לגבי הצעת החוק הזו יש

לכם עמדה?
שמעון וייס
נמצא פה עכשיו יו"ר הרשות, הוא ידבר על כך.
היו"ר אברהם רביץ
נתחיל עם הצגת הצעת החוק על-ידי חה"כ אבי יחזקאל.
אבי יחזקאל
קודם כל אני רוצה להדגיש שהממשלה תומכת בהצעת החוק.
היו"ר אברהם רביץ
אל תעשה לנו שטיפת מוח, אנחנו ריבוניים כאן בוועדה ולא מעניין אותנו מה

עושה הממשלה.
אבי יחזקאל
ההצעה היא במסגרת מספר הצעות חוק שמדברות על צינונים למיניהם בשוק ההון

על האספקטים השונים שלו. בשבוע הבא אני עומד להעלות הצעה שגם זוכה לתמיכת

הממשלה - תקופת צינון לנגיד, שהוא לא יוכל לעסוק מיד בתחום הפוליטי. שמיום

סיום תפקידו כנגיד עד למינויו לשר, למשל, כפי שהוצע בזמנו - תהיה תקופת צינון.

ההצעה שלי אומרת שעובד הרשות לניירות ערך לא יוכל להיות חבר בבורסה או

לעסוק במסחר בניירות ערך אלא אם כן עברו שישה חודשים מיום סיום עבודתו ברשות.

מעל דוכן הכנסת, סגן שר האוצר - על דעתו של שר האוצר - הציע להעלות את זה

לשנה. אני מסתפק בחצי שנה מיום סיום עבודתו ברשות.
חיים אורון
מהי תקופת הצינון המקובלת?
אבי יחזקאל
סגן שר האוצר הציע שנה, שר האוצר הציע שנה. אני רוצה לשמוע מה מציע

היושב-ראש, מה מציע אריה מינטקביץ, שאני מעריך מאוד-מאוד את שיקול דעתו.
אנה שניידר
התקופה המקובלת היום היא שנה, אבל יש אפשרות לקצר אותה. ישנה ועדה מיוהדת

שרשאית לקצר את תקופת הצינון של עובד ציבור שפורש מתפקידו כעובד מדינה, למשל,

וצריך צינון לפני שהוא עובר לתפקיד אהר. הכלל הוא שנה עם עוד מגבלות שהוא לא

יכול לתת החלטות לגבי גופים שהיו כפופים לו בנושאים שהוא טיפל בהם במהלך

תפקידו, אבל ישנו סייג שוועדה מיוחדת בראשותו של שופט מחוזי, אם אני לא טועה,

רשאית לקצר את התקופה.
היו"ר אברהם רביץ
איך יכול מנכ"ל משרד האוצר להיות מנכ"ל בזק מיד?
אופיר פינס-פז
יש לי דוגמא יותר טובה - איך יכול מנכ"ל המכס להיות תוך חודשיים מנכ"ל של

חברה ליבוא מכוניות?

אנה שנ י ידר;

עד כמה שאני יודעת, הוא קיבל אישור.
היו"ר אברהם רביץ
איך יכול הממונה על ההגבלים העסקיים להיות מנכ"ל--
אופיר פינס-פז
זה עוד בתוך הסקטור הציבורי. אני נתתי לך דוגמא קיצונית של אדם שהיה מנהל

המכס ועבר לצד השני - לתחום היבוא. והוא קיבל אישור.
אבי יחזקאל
הדבר היחיד האפשרי הוא שיו"ר הרשות לניירות ערך הולך להיות היועץ המשפטי

לממשלה...
היו"ר אברהם רביץ
אני חושב שיש דברים שאפשר לחיות איתם. לא יכול להיות שהגרזן עורף כל דבר.
אבי יחזקאל
אז תציעו תקופה של שנה.
היו"ר אברהם רביץ
נשמע קודם את מר מינטקביץ.
אריה מינטקביץ
חלק מהחברים יודעים שהייתי הרבה שנים היועץ המשפטי של משרד האוצר והפעלתי

את החוק הזה. החוק שחל על עובדי המדינה שונה בתכלית והרבה פחות מחמיר, כי הוא

מדבר אמנם על שנה אבל הוא אומר: לא תוכל לקבל עבודה אצל מי שממנו קיבלת זכות.

פה זה איסור גורף, פה אומרים: בכלל אתה לא יכול להיות יועץ. שם, רק במקום

שקיבלת זכות ממישהו, אצלו לו יכולת לעבוד אלא אם כן ועדה בבית המשפט המחוזי

קיצרה את תקופת השנה. לכן הצעת החוק הזאת, על אף שהיא מדברת על חצי שנה, היא

הרבה יותר מחמירה מזו של הממשלה. שם היה קשר רק עם מי שקיבלת ממנו זכות, פה זה

איסור טוטאלי להיות חבר בורסה, שזה דבר זניח יחסית, אבל לעסוק במסחר בניירות

ערך שזה הרבה יותר מחמיר וזה איסור גורף.
היו"ר אברהם רביץ
האם לפי הצעת החוק הוא לא יכול באופן פרטי לעסוק במסחר בניירות ערך?
אריה מינטקביץ
פה אומרים לו: לא.
אבי יחזקאל
לכן אני מדבר רק על חצי שנה.
אריה מינטקביץ
קודם כל, אני לא מתנגד להצעת ההוק הזאת. אבל אני רוצה שתדעו שהיא הרבה

יותר מחמירה מאשר החוק הקיים, חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה). לכן

הייתי מציע אולי שני תיקונים. אחד, גם פה להחיל אותו מנגנון של קיצור התקופה

באישור של בית משפט מחוזי.
דרורה ליפשיץ
אולי צריך להוסיף את הרשות כגוף נוסף בחוק שירות הציבור (הגבלות לאחר

פרישה)?
אנה שני ידר
אפשר לקחת את המנגנון משם ולהכניס אותו כאן.
דרורה ליפשיץ
יותר נכון להוסיף את הרשות לניירות ערך לתוספת לחוק שם. זה יותר נכון, כי

יש רשימה של רשות הנמלים, רשות הדואר - כל מיני גופים.
אריה מינטקביץ
אבל זה לא ישיג את המטרה הזאת, כי אף עובד אצלנו לא מקבל זכות מאף אחד.

לכן דה פקטו זה לא ישנה. תוסיפו את הרשות לחוק שירות הציבור, אבל הלכה למעשה

זה לא יחול. לא אגיד לכם שזה טוב להוסיף את זה לשם, כי זו תהיה פסאדה.
אנה שנ י ידר
עדיף לקחת את המנגנון משם ולהכניס אותו לכאן.
אריה מינטקביץ
אני חושב שהמגנון שחה"כ יחזקאל מציע הוא המגנון הנכון לעניין זה. הוא

אמנם יותר מחמיר איתנו, ולכן אני מציע שני תיקונים. אחד, שאותה ועדה בבית משפט

מחוזי תוכל לקצר את התקופה. שנית, אני חושב שבנסיבות העניין שישה הודשים זה

הרבה זמן, משום שפה הכוונה היא למנוע את המידע שיש לעובד הרשות. לגבי המידע

שיש לו, שישה חודשים זה המון זמן.
אופיר פינס-פז
אז מה אתה מציע?
אריה מי נטקביץ
פחות.
אופיר פינס-פז
פחות זה מגוחך.
אריה מינטקביץ
אז שיושב-ראש הרשות יהיה רשאי לאשר תקופה יותר קצרה כמו בבנק ישראל או

משהו כזה. אני מציע שני מנגנונים. מנגנון אחד--
אבי יחזקאל
אתה לא צריך את שניהם - או שופט או ראש הרשות.
אנה שניידר
אם אנחנו מדברים על חצי שנה, בשביל מה לך שני מנגנונים?
אריה מינטקביץ
אז יו"ר הרשות או ועדה מטעם הרשות בהודעה לוועדת הכספים, כדי שתהיה בקרה.
אבי יחזקאל
למה שלא נשאיר את המנגנון הקיים?
אריה מינטקביץ
האמת היא שאני אדיש, שיהיה אחד משניהם. ההבדל הוא שאם המנגנון הוא בית

המשפט וצריך לפנות לבית משפט, זה עורכי-דין וסיפורים וצרות.
אבי יחזקאל
בסדר, אבל מדובר בכסף. תשאיר את המנגנון הקיים.
היו"ר אברהם רביץ
אדם עבד ברשות ואחר כך הוא הופך לאזרח רגיל מן השורה. לפי הצעת החוק שלך

הוא לא יכול במשך חצי שנה לקנות נייר ערך.
אבי יחזקאל
זה לא בדיוק כך.
היו"ר אברהם רביץ
למה זה לא נקרא לעסוק במסחר בניירות ערך?
אנה שני ידר
לא מדובר על עיסוק, אלא במהלך עסקים.
מיכאל קליינר
אם הוא לא יכול לעסוק במסהר בניירות ערך, הוא לא יוכל למצוא עבודה. הוא

יצטרך לקבל דמי אבטלה.
אריה מינטקביץ
זה מחמיר מאוד.
היו"ר אברהם רביץ
אם אתה אומר ברישה שהוא לא יכול להיות חבר בבורסה - שיחכה חצי שנה, לא

איכפת לי. אבל הוא לא יכול לעסוק במסחר בבורסה? איך אתה תפקח עליו? הוא יעשה

את זה דרך ה"קוזינה" שלו.
אבי יחזקאל
שיעשה את זה דרכו. אריה מינטקביץ יודע שאני הגשתי מספר הצעות חוק שקשורות

בנושא הזה.
אריה מינטקביץ
הצעת גם הצעת חוק שמנתקת את שכר עובדי הרשות מעובדי השירות הציבורי, אלא

שההצעה ההיא לא התקבלה. את המקל נותנים לנו, את הגזר לא.
אבי יחזקאל
אני הגשתי שתי הצעות חוק, אחת אומרת שאת השכר של עובדי הרשות - בעיקר

כשהבורסה פורחת - שעושים באמת עבודה נהדרת, צריך לנתק מהשכר במיגזר הציבורי,

כי כמות הפיתויים היא גדולה. היו בעבר כל מיני היבטים אפורים וחצי אפורים - לא

בהם אלא בכל התהליך של שוק ההון. אמרתי: בואו ננתק את השכר, ניתן להם כמגיע

להם. זה דבר שגם נשמע הגיוני. ההצעה השנייה היא זו שמונחת כאן, והגשתי אותה

משום שנראה לי שעל פניו יש פונקציית המידע שהיא קריטית בתחום הזה, היא מאוד

בעייתית ואני חושב שאם אדם יעסוק במסחר, ולו גם בהיבט הפרטי, יש בעיה עם זה.

אני חושב שיש לקבוע תקופה של חצי שנה, שמונעת אותו מלעסוק במסחר בניירות ערך,

אולי אפילו לכאורה, אדוני היו"ר, כי אתה אומר שהוא יקנה ניירות ערך על שם הבן-

דוד שלו. אני חושב שחצי שנה זו תקופה הגיונית שאחרי שהיא תעבור, המידע כבר לא

יהיה חם ולוהט. השוק הזה עובד על בסיס של מידע ואני לא רוצה לומר לך שהגיעו

לידיעתי מקרים של חברים בבורסה שעשו כל מיני דברים, וזה מתברר בהליכים

משפטיים. מספיק שחבר רואה חבר "על הקנטים" ואומר לו: 'כדאי לך לעשות כך וכך'.

יש קונצנזוס סביב ההצעה שלי ואין התנגדות ממשית מצד הרשות.
אריה מינטקביץ
אתה מדבר על מידע. תדע לך ששישה חודשים בבורסה שלנו זה הנצח.
אבי יחזקאל
אבל אני יכול להציג לך הערכות של כל מיני גורמים שחצי שנה זה עדיין משך

זמן סביר לעשות כסף.
היו"ר אברהם רביץ
אומר לך מר מינטקביץ שלא.
אבי יחזקאל
יש כאלה שהציעו אפילו שנה.
חיים אורון
ההצעה של שנה היא לגבי חבר בבורסה. יש פה שני דברים - חברות בבורסה ומסחר

בני ירות-ערך.
אריה מינטקביץ
חבר בורסה - שנה. זה בסדר.
היו"ר אברהם רביץ
לגבי חבר בבורסה אני מסכים שזה יהיה שנה. אבל לא לעסוק במסחר במשך חצי

שנה, זה מוגזם. כחניך ועדת החוקה, חוק ומשפט אני ממש מתקומם נגד ההצעה שבגלל

שאדם עבד ברשות הוא לא יוכל, ככל אזרח במדינת ישראל, לרכוש ניירות ערך.
אבי יחזקאל
אני לא התכוונתי לזה, אולי אפשר למצוא נוסח שיבטא מה שהתכוונתי.
אנה שניידר
אבל יש לו יתרון במסחר בניירות ערך כי הוא יכול לנצל את המידע שלו.
היו"ר אברהם רביץ
אז יש לו יתרון, לכן תקבעו שבמשך חודש הוא לא יוכל לעסוק במסחר. לאחר

חודש המידע שלו כבר לא רלוונטי.
אנה שניידר
עכשיו אנחנו כבר מתווכחים על התקופה ולא על העיקרון.
אריה מינטקביץ
לגבי חבר בורסה - מצדי שזה יהיה שנה, אפילו שנתיים.
אבי יחזקאל
בואו נקבל את ההערה של חה"כ אורון - שנה לגבי חבר בורסה.
אופיר פינס-פז
ונקבע גם שבית משפט יכול לקצר את התקופה.
אבי יחזקאל
רבותיי, בואו נסכים על כך שלגבי חברות בבורסה, תקופת הצינון תהיה שנה

כפוף למנגנון משפטי.
אריה מינטקביץ
בלי מנגנון משפטי. חבר בורסה - שנה, בלי קיצורים.
היו"ר אברהם רביץ
למה לך? אני מציע שזה יהיה עם מנגנון משפטי.
אבי יחזקאל
אני עדיין עומד על דעתי שיש לקבוע תקופה כלשהי שמונעת עיסוק במסחר

בניירות ערך. הגשתי את ההצעה הזו גם על סמך מידע לא זניח שככל שהשוק הופך

להיות יותר חם--
היו"ר אברהם רביץ
בואו נתפשר על שלושה חודשים איסור עיסוק במסחר.
מיכאל קלי י נר
חודש.
אבי יחזקאל
לא חודש, למה אתה מסרס לי את הצעת החוק?
היו"ר אברהם רביץ
ובכן, לגבי חבר בורסח החמרנו, קבענו תקופה של שנה. לגבי מסחר בניירות ערך

הקלנו, קבענו תקופה של שלושה חודשים. פה הכפלנו ופה הורדנו לחצי.
אנה שניידר
עם מגננון משפטי או בלי מנגנון משפטי?
היו"ר אברהם רביץ
עם מנגנון משפטי, תמיד עם מנגנון. לא נעצור בעד אדם לביא ולבקש שיקצרו לו

את התקופה.
דרורה ליפשיץ
אתיו מתכוונים לחבר בורסה או עובד של חבר בורסה? בהצעת החוק כתוב "חבר

בבורסה" וזה די חסר משמעות, זה צריך להיות עובד של הבר בורסה. בתחילת הישיבה

דיברנו על תיקונים לתקנון הבורסה ואמרנו שחברי בורסה הם לא אנשים פרטיים.

מהנוסח כאן מישהו עוד יוכל ללמוד שחבר בורסה כן יכול להיות אדם פרטי, שזאת

תהיה הוראת החקיקה הראשית. לכן צריך לכתוב פה "עובד של חבר בורסה". אני חושבת

שזו הכוונה או שאז העמדה שלך תהיה שונה מבחינת התפיסה, אריה מינטקביץ?
אריה מי נטקביץ
העמדה שלי תהיה שונה.
דרורה ליפשיץ
מה המשמעות של חבר בורסה?
אריה מינטקביץ
אם הוא רוצה להקים חברה. עובד של חבר בורסה זה חצי העולם ואחיו.
דרורה ליפשיץ
אבל לחבר בורסה אין משמעות בכלל. אין היום אדם פרטי שהוא חבר בורסה, לכן

אין לזה משמעות.
אבי יחזקאל
אני התכוונתי למה שאומרת דרורה ליפשיץ - לעובד של חבר בורסה.
אריה מינטקביץ
אם זה מה שהתכוונת, העמדה שלי היא נגד.
חיים אורון
אני רוצה להבין - עובד רשות לא יכול לעבוד באף אחד מהבנקים?
מיכאל קליינר
בשום בנק, בשום ברוקר? זה לא הגיוני.
אריה מי נטקביץ
עובד של חבר בורסה זה חצי הארץ. זה איסור טוטלי לעבוד.
היו"ר אברהם רביץ
נקבע "חבר בבורסה" וזהו.
מיכאל קליינר
מה זה חבר בורסה?
אריה מינטקביץ
שלא ילך להקים לעצמו גוף, חברה, ויצטרף לבורסה.
אלעזר אמיר-הימל
פה הצינון הוא לא כל כך חסר משמעות. עובד רשות לא יוכל, לפי הדין המוצע

פה, להגיש מרור מועמדות כהבר בבורסה, להיות שותף בחבר בורסה.
אריה מינטקביץ
להיות שותף בפירמה כזו. זה לא דבר שכיח, אבל יש מקרים כאלה.
מיכאל קליינר
לדעתי אם נכתוב "חבר בבורסה", אין לזה היגיון, אין לזה משמעות וזו לא

הקיקה ראויה. לכן אני מציע, כדי שבכל זאת לא נכשיל את החוק כי זאת לא הכוונה,

שידובר על בעל עניין או בעל מניות או בעל שליטה - לפי מה שנחליט - בחבר בורסה.

אז זה הגיוני.
אריה מינטקביץ
בסדר, זו אותה משמעות.
חיים אורון
מתברר במהלך הדיון שיש פה שלוש מדרגות, ואני מתחיל מלמטה. יש שאלה אחת של

עיסוק במסחר, זאת אומרת אדם גמר להיות עובד ברשות, הוא החליט לקנות מניות. לזה

קבענו מגבלה של שלושה חודשים. יש אפשרות שנייה, בקצה השני, שאדם הולך להקים

הברה. ויש האפשרות השלישית - להיות שותף בחברה. אני מציע, לצורך תקופת הצינון,

לראות את שני השלבים האחרונים כאחד, וזה לא לעולם ועד - במשך שנה אחת אדם שעבד

ברשות לא יוכל לעשות לא את זה ולא את זה. אז זה סביר.
היו"ר אברהם רביץ
אתה מדבר לא על עובד אצל חבר בורסה אלא על שותף, בעל עניין.
מיכאל קליינר
בעל מניות, בעל עניין או בעל שליטה.
דרורה ליפשיץ
כלומר מכוח החזקה, לא מכוח נושא משרה.
חיים אורון
הרי אם נקבע שהוא לא יכול לעבוד אצל חבר בורסה, אין לו איפה לעבוד.
אנה שני ידר
אם הוא יוכל לעבוד אצל חבר בורסה, אז לחלק השני של הצעת החוק אין שום

משמעות. בגלל שאם הוא ייכנס בלי שום מגבלה ויש לו המידע הפנימי, הוא נכס חשוב

בשביל אותו חבר בורסה שרוצה להעסיק אותו. לכן גם לגביו צריך לפחות את התקופה

של שלושה חודשים. אחרת אנחנו מפלים אותו לטובה, ולא זאת היתה הכוונה.
היו"ר אברהם רביץ
ומה הוא יעשה בשלושת החודשים האלה?
אבי יחזקאל
תהיה לו חופשה צבורה מהרשות.
אנה שני ידר
יש לו חופשת הסתגלות.
אריה מינטקביץ
אני חושב שאת טועה.
מיכאל קלי י נר
היא לא טועה, אחרת הוא יעמוד בקונפליקט, אני חשבתי שהקיים מכסה אבל הוא

לא מכסה.
היו"ר אברהם רביץ
בואו נראה מה קורה בחיים. נגיד שאני חבר בבורסה וסיכמתי איתו שעוד שלושה

חודשים הוא הולך לעבוד אצלי. אתה חושב שבמשך שלושת החודשים יש איסור דיבור שלי

איתו?
אנה שניידר
זה נכון לגבי כל המקרים.
אבי יחזקאל
לא זו הבעיה, אדוני היו"ר. אם אתה הולך לפי השיטה הזאת, אז חצי מהחוקים

לא מתאימים לחיים. כוונתי היתה ליצור נתק מוחלט לתקופה כלשהי.
היו"ר אברהם רביץ
כוונתך רצויה.
אבי יחזקאל
מה שאומרים חה"כ אורון ואנה שניידר הוא נכון - בואו נלך על שלושה חודשים

נתק מוחלט. מעבר לשלושח חודשים, נעשה הבחנה בין חברות בבורסה בכל הרמות שלה.
אריה מינטקביץ
זה אומר שלושה מנגנונים. אחד, בעל עניין בחבר בורסה - מקובלת עליי תקופת

של שנה, אין שום בעיה. מסחר בניירות ערך - שלושה חודשים, מקובל עליי. אבל אם

אתם קובעים גם לגבי עובד אצל חבר בורסה תקופה של שלושה חודשים, זו שלילה

טוטלית של עבודה במשך שלושה חודשים. אם כך, אני מבקש את הסכמתכם שבמקרה כזה

תשולם לו תקופת הסתגלות. שלושה חודשים הוא ישב בבית על חשבון הרשות וגמרנו את

העניין, אין לי בעיה עם זה.
היו"ר אברהם רביץ
לא איכפת לי לסרבל את זה ולהגיד שתקופת הצינון לגבי עובד אצל חבר בורסה

תהיה חודש.
אריה מינטקביץ
חודש זה מעט מדי.
היו"ר אברהם רביץ
למה? אתה אומר שתוך חודש המידע משתנה.
מיכאל קלי י נר
מר מינטקביץ, איך אתה מציע להתגבר על הבעיה שאנה שניידר העלתה?
אריה מינטקביץ
אפשר לעשות כאן את כל המנגנונים - שלושה חודשים אם הוא קיבל זכות מאותו

חבר בורסה, כמו בחוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה). אין לזה משמעות אבל אם

רוצים להראות את זה, זה יהיה יפה.
מיכאל קליינר
מה פירוש "אם הוא קיבל זכות"?
אריה מי נטקביץ
בחוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) האיסור חל על מי שקיבל זכות -

דהיינו, אם כעובד בשירות הציבור נתת לו רישיון, נתת לו היתר, עסקת בעניינו,

אצל אחד כזה לא תעבוד שנה. מחפשים את הזיקה הישירה בין העובד הפורש לבין נותן

הזכות, כלומר נותן העבודה.
היו"ר אברהם רביץ
פה יש רציו אחר. פה טוענים שלאיש יש מידע, והמידע הזה עומד להיות מנוצל

על-ידו.
אריה מי נטקביץ
מידע כזה מתיישן מיד. חוק שירות הציבור בא בפילוסופיה שונה - לא מידע,

אלא אם הענקת למישהו משהו, לא תעבוד אצלו במשך תקופה מסויימת.
היו"ר אברהם רביץ
כאן אין כוונה להחיל את חוק שירות הציבור, כאן יש כוונה למנוע שימוש

במידע פנימי.
מיכאל קלי י נר
ממה נפשך. אם המידע מתיישן מיד, בשביל מה לקבוע שלושה חודשים?
אבי יחזקאל
אני חולק על דעתכם שהמידע מתיישן מיד.
מיכאל קלי י נר
אם זה לא מתיישן מיד ויש תקופה מסויימת שבה המידע רלוונטי, צריך לקבוע

תקופת צינון.
אריה מינטקביץ
אין מידע שלא מתיישן. במקרה הגרוע הוא מתיישן תוך שלושה חודשים. למה

במקרה הגרוע? כי הדברים הסודיים במקרה הכי הגרוע יוצאים בדו"ח כספי כל שלושה

חודשים. בדרך כלל, אם זו אינפורמציה בעלת חשיבות, היא יוצאת בדו"ח מיידי.
אבי יחזקאל
אני חושב שצריך להטיל מגבלה של שלושה חודשים שאומרת--
היו"ר אברהם רביץ
אנחנו צריכים להבין שלאריה מינטקביץ יש צוות של אנשים והוא מוטרד - מה

הוא עושה איתם? במשך שלושה חודשים לאחר שהם עוזבים את הרשות אסור להם לעבוד?
אריה מינטקביץ
זה בסדר גמור. אני רק אומר לכם שאתן דמי הסתגלות. אני הושב שזה הגון.
היו"ר אברהם רביץ
זו גם הובתו של מר מינטקביץ. אני מציע עוד דבר - ניתן גם לגבי התקופה של

שלושת ההודשים את האפשרות של קיצור התקופה על-ידי בית משפט.
אבי יחזקאל
נכון, תיתן את אותו מנגנון.
מיכאל קלי י נר
עד שיגיע לבית המשפט, כבר יעברו שלושת החודשים.
אריה מינטקביץ
אני מציע שתיתנו ליו"ר הרשות את הסמכות לקצר את התקופה עם דיווח לוועדת

הכספים או למבקר המדינה לפי העניין.
אנה שניידר
דיווח פר אדם?
אריה מינטקביץ
כן, פר אדם.
אנה שני ידר
מה ועדת הכספים תעשה עם זה?
היו"ר אברהם רביץ
זה יתן ביקורת ממלכתית לעניין הזה.
אבי יחזקאל
אני מציע בלי דיווח לוועדת הכספים, אלא דיווח למבקר המדינה.
אנה שני ידר
אתה צודק. אנחנו, כוועדת כספים, לא צריכים להיכנס לעניין הזה באופן שמי,

צריך לשמור על צנעת הפרט.
היו"ר אברהם רביץ
גם אני חושב שאנחנו לא צריכים לקבל דיווח כזה.

חברים, אני רוצה לסכם. חבר בורסה - תקופת צינון של שנה עם מנגנון משפטי.

לגבי בעל עניין או שותף בחבר בורסה (מכוח החזקות) - אותו הדבר, גם כן שנה עם

מנגנון משפטי. עיסוק במסחר בניירות ערך או עבודה אצל חבר בורסה - שלושה

חודשים, אבל ליו"ר הרשות יש סמכות לקצר את התקופה בתנאי שהוא נתן על כך הודעה

- דיווח שמי - למבקר המדינה. אז השיקולים שלו יהיו חשופים וגלויים בפני מבקר

המדינה ותישמר צנעת הפרט.
אבי יחזקאל
המנגנון המשפטי זה המנגנון הקיים?
אריה מינטקביץ
כן, המנגנון הקלים בחוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה).
אנה שניידר
אנחנו פשוט נכניס אותו לכאן.
היו"ר אברהם רביץ
מי בעד העברת הצעת החוק של חה"כ אבי יחזקאל לקריאה ראשונה?

הצבעה

בעד - 3

נגד - אין

הצעת חוק ניירות ערך (תיקון - תקופת צינון), התשנ"ז-1996
היו"ר אברהם רביץ
הצעת החוק אושרה להעברה לקריאה ראשונה, כפוף לתיקונים.

הישיבה ננעלה בשעה 10:10.

קוד המקור של הנתונים