ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 15/01/1997

עדכון אגרות נמל יפו; צו הפיקוח על היהלומים. יבואם ויצואם (תיקון), התשנ"ז-1996

פרוטוקול

 
פרוטוקול מס' 80

מישיבת ועדת הכספים

יום רביעי. זי בשבט התשנ"ז (15 בינואר 1997). שעה 09:10
נכחו
חברי הוועדה
אברהם רביץ - היו"ר

מיכה ג ולדמן (מ"מ)

אופיר פינס-פז

אברהם שוחט
מוזמנים
צפריר ענבר - מפקח על יהלומים

עו"ד אבי פלדמן - לשכה משפטית, משרד התעשיה והמסחר

יונתן גיליס - משרד התעשיה והמסחר

עו"ד מלי סיטון - יועצת משפטית, משרד התחבורה

אברהם ירושלמי - אגף תכנון וכלכלה, משרד התחבורה

דוד צור - חשב נמל יפו, משרד האוצר
הי ועצת המשפטית
אנה שניידר
מנהל הוועדה
אייוור קרשנר

רשמה: אירית שלהבת

סדר הי ום: 1. צו הפיקוח על היהלומים, יבואם ויצואם (תיקון), התשנ"ז-1996.

2. עדכון אגרות נמל יפו.



צו הפיקוח על היהלומים. יבואם ויצואם (תיקון), התשנ"ז-1996
היו"ר אברהם רביץ
בבקשה אדוני, תציג בפני חברי הוועדה את הבקשה לצו הפיקוח על היהלומים,

יבואם ויצואם (תיקון), התשנ"ז-1996. האם נמצאים פה נציגי היהלומנים?
צפריר ענבר
נציגי היהלומנים ביקשו את זה. ישנו היטל מסוייים שניגזר מהייבוא והייצוא

של יהלומנים, שבא לממן פעילות של מוזיאון היהלומים ופעילויות שיווק ענפיות.

ההיטל הזה נקבע בזמנו על סמך פניה ובקשה של ענף היהלומים, שהממשלה נענתה

לה. היהלומנים לפני שנתיים ביקשו לצמצם את ההיטל הזה, ואכן הוא צומצם בכמעט

75%. אז היתה כוונה גם להאריך את תוקף ההיטל אבל זה לא בוצע ולפיכך תוקף

ההיטל פג השנה. היהלומנים ביקשו להאריך את ההיטל הזה לצמיתות, שזה ישאר

היטל קבוע, פחות או יותר בשיעורו הנוכהי צמוד למדד. בשלב זה, בהסכמה עם

האוצר, החלטנו להאריך את זה בשנה אחת. בתוך חצי השנה הקרובה נדון לגבי

האופן והצורה שבהם ההיטל ימשך. אנו פונים כרגע אל הוועדה בבקשה להאריך בשנה

את תוקף ההיטל. אני מניח שבחצי השני של השנה הזאת ניפגש כאן לדיון לגבי

המשך ההיטל הזה, באיזה צורה הוא יבוא לידי ביטוי בצו הפיקוח על היהלומים.
הי ו"ר אברהם רביץ
האם ההיטל הזה מושתת על הומר גלם של יהלומים שנכנס לארץ ואיננו יוצא?

האם זאת הבעיה שמנסים כאן לפתור?
צפריר ענבר
לא. ההיטל הזה הוא היטל שניגזר מפעילות של יבוא וייצוא. נקבע מינימום

מסויים כהיטל קבוע, שצריכים לשלם כל העוסקים בענף גם אם אין פעילות של יבוא

וייצוא, כמו מטפחי יהלומים, שנהנים מהענף ללא פעילות של יבוא וייצוא, או

יצרנים שעוסקים בסחר ביניהם ולא עוסקים בייבוא וייצוא. כמו כן נקבעה גם

תיקרה כדי שזה לא יהיה ללא גבול. אז ישנו מינימום ומקסימום של ההיטל וכל

המרכז הוא של כך וכך אגורות פר אלף דולר יבוא או יצוא.
אנה שניידר
אני רואה שמדובר פה בתיקון לסעיף 20 לצו. בסעיף 20(ג} לצו נאמר: "בנוסף

לאמור בסעיף קטן (א) ישלם כל יבואן, יצואן, בעל רישיון יצוא, בכל שנה משנות

הכספים האלה והאלה, מס לאוצר המדינה בקשר לתוכנית הפיקוח הכלולה בצו זה".

האם "תוכנית פיקוח" מתכוון למוזיאון היהלומים?
צפריר ענבר
תוכנית הפיקוח היא המנהלת את מערך הייבוא והייצוא של ענף היהלומים. חלק

מהתוכנית כולל מימון של פעולות השיווק בעולם של ענף היהלומים. הפונקציה של

מוזיאון היהלומים
אופיר פינס-פז
זה לא מוזיאון במובן של מוזיאון.
צפריר ענבר
זה בהחלט מוזיאון, עם תצוגה, עם השקעות, למשל בסרטי הפירסומת של הענף

שנעשים דרך המוזיאון, עם הטיפול בקניינים דרך המוזיאון. לדוגמא, הפעילות של



המוזיאון בשנת 1992/3 היא שהביאה לכל הקשר של ענף היהלומים עם רוסיה. כל

המשא ומתן והפתיהה של תערוכת יהלומי הצאר, שהיתה בישראל, שהשקיעו בה הרבה

מאוד, קידמה למעשה את כל הפתח הזה שכפתה בין ישראל לרוסיה.
אופיר פינס-פז
אולי צריך לשקול לשנות את השם כי זו בעצם תערוכה לשיווק, תצוגה מתמדת.

אני חושב שהיועצת המשפטית, עו"ד אנה שניידר, צודקת שהשם "מוזיאון" נותן

תחושה שזה דבר לא נכון. הפעולה היא נכונה רק שהיא לא רק מוזיאונית.
צפריר ענבר
אחד הדברים שעליהם נדון בחצי השנה הקרובה יהיה איך לשלב את הקטע הזה

בתוך כלל הפעילויות של מכון היהלומים. ככל הניראה יוחלט לצרף את מה שאמור

בסעיף קטן (ג) בתוך סעיף קטן (א).
אנה שניידר
גם בסעיף קטן (א) כתוב "תוכנית פיקוח".
צפריר ענבר
כי פקודת המכס, סעיף 3, מדברת על נוסח מסויים, שלפיו זה נוסח.
אנה שניידר
בדברי ההסבר אל תתייחסו למוזיאון אלא צריך איכשהו לקשור את זה.
אבי פלדמן
יחסית לקרנות אחרות, שהיו קיימות בענפים אחרים, הקרן הזאת היא היחידה

שבאמת ניצלה ועשתה את הפעולה שהוגדרה לה עם הכספים שניתנו לה. הקרנות

האחרות כמעט ולא ניצלו את הכספים האלה אלא רק גבו אותם וצברו אותם ולא עשו

איתם כמעט שום דבר עבור הענף שממנו הם גבו אותם. לעומתם הקרן הזאת היא קרן

שהחזירה לענף את אותם כספים שניגבו באמצעות המוזיאון, שאפשר להגיד שבמידה

מסויימת הוא חלון הראווה של התעשיה כלפי מבקרים, קניינים, ירידים ותערוכות.
היו"ר אברהם רביץ
תודה.

האם יש התנגדות? אין.

הבקשה אושרה.



עדכון אגרות נמל יפו
מלי סיטון
נמל יפו משמש לעגינה של כלי שיט שלא למטרות מסחריות. הוא משמש דייגים

וכן בעלי כלי שייט למטרות קייט וספורט. נמל יפו, להבדיל מנמלים של רשות

הנמלים, הוא נמל שסמוך על שולחנו של משרד התחבורה ולכן לפי חוק-יסוד: משק

המדינה האגרות שלו טעונות אישור ועדת הכספים. זה לא שייך לרשות הנמלים והוא

מטופל ישירות במסגרת תקציב משרד התחבורה. מנהל הנמל הוא עובד של משרד

התחבורה וחשב הנמל, מר דוד צור, הוא איש משרד האוצר.
הי ו"ר אברהם רביץ
האם כל הרשות הזאת של נמל יפו כוללת גם את כל החנויות שיש שם? זאת אומרת

שזה דבר ריווחי. האם הוא לא מכסה את עצמו, עם כל הבארים והחנויות שיש שם?
דוד צור
זה מאוד גרעוני נכון לעכשיו, בגלל התחזוקה של העניין. התעריפים שם הם

מאוד נמוכים. הם נעשו לפני שנים רבות וקשה לנו מאוד לתקן.
היו"ר אברהם רביץ
האם האם מוגנים בחוק הגנת הדייר?
דוד צור
לא. אנחנו עומדים מול קרוב ל-30 משפטים נגד בעלי העסקים במקום במטרה

לכפות עליהם את התביעות שלנו ולהגדיל את ההכנסות שלנו. אני אתן דוגמא: למשל

מסעדה בנמל יפו משלמת כ-$10 לחודש למטר מרובע בו בזמן שבטיילת של תל-אביב

המחירים נעים בין $22 ל-$40 למטר מרובע. הרצליה גובה $52 למטר מרובע. אנחנו

נאבקים קשה מאוד כדי לשנות את הגזירה שנעשתה לפני הרבה שנים. היום אנחנו

מנסים להביא את הנמל לפחות למצב מאוזן בין ההכנסות להוצאות.
מלי סיטון
יחד עם זה אי אפשר שלא לציין את העובדה שיש החלטת ממשלה בעניין הליכה

לקראת הפרטה של מיתחמי הנמל וזה ישפר בהרבה. עכשיו נמצאים בשלבים מאוד

מתקדמים של הליך של ניסיון להפריט את המיתחם הדרומי, שטחים שאפשר לשווק

על-ידי מינהל מקרקעי ישראל לי יזמים פרטיים, וזה ישפר בהרבה.
בשלב זה מדובר על אישורן של שתי מערכות של אגרות
1) תקנות הנמלים (אגרות שירותי עגינה בנמל יפו) (תיקון) התשנ"ז-1996.

היום כלי השייט שפוקדים את נמל יפו משלמים אגרות עבור העגינה וקבלת שירותי

עגינה בנמל. עד היום האגרות לא היו ריאליות ולא כיסו את עלות השירותים

שניתנים לכלי שייט. בבקשה שמונחת לפני הוועדה אנחנו מבקשים לאשר תעריפי

עגינה שנמדדים לפי אורכו ורוחבו של כלי השייט, כי גודלו של כלי השייט הוא

שקובע איזה סוג שירותים הוא מקבל וכמה שטח עגינה הוא תופס במיכלול השטחים

שיש בנמל. טבלת העגינה, שמונחת לפניכם, מחלקת את שירותי העגינה לכלים

קטנים, של עד 3.75 מטרים רוחב ועד 6 מטרים אורך, ומכאן אנחנו עולים בדירוג

מסויים, כשעל כל גודל נוסף מתווסף סכום לסכום המקורי.
היו"ר אברהם רביץ
איזה סוג ספינות? האם אלה ספינות דייגים או אלה אנשים שיש לחם יאכטות?
דוד צור
בקטע הזה מדובר אך ורק ביאכטות, באזרחים. לגבי הדייגים יש עדיין דיונים

בין משרד האוצר לבין משרד התחבורה.
היו"ר אברהם רביץ
אנחנו באמת היינו רוצים לעשות ככה, כי עבור הדייגים זו הפרנסה שלהם

וצריך לבדוק האם הם יכולים לעמוד בהעלאת התעריפים.
דוד צור
בינתיים זה אך ורק לגבי יאכטות וספינות פרטיות.
היו"ר אברהם רביץ
אנחנו רושמים לפנינו שאתם מדברים על יאכטות.
מלי סיטון
ההצעה המקורית של המשרד היתה לכלול בשירותי העגינה גם את הדייגים אבל

מכיוון שבוועדת התיאום הבין-משרדית לא הגענו להסכמה אז זה נידחי!.

2) תקנות הנמלים (רשיונות כניסה לנמל}(תיקון) התשנ"ז-1996. אם מגיע רכב

שמעוניין להיכנס לתחום הנמל, הכניסה היא בגין רישיון ועל הרישיון הזה נגבית

אגרה.
היו"ר אברהם רביץ
למה הוא צריך רישיון בכדי להיכנס לשם? אם זה בשביל חניה, אני מבין.
מלי סיטוו
כי תקנות הנמלים (רשיונות כניסה לנמל) קובעות ש"לא יכנס אדם לתחום איזור

נמל אלא על-פי רישיון כניסה מאת מנהל הנמל". על מנת לקבל רישיון כניסה כזה

נגבית אגרה. מדובר פה על כניסה עם כלי רכב. בעבר היה צריך לשלם פר כניסה גם

להולך רגל וזה בוטל, אין יותר תשלום על כניסה של הולך רגל אלא רק על כניסתם

של כלי רכב ועל חנייה בתחום הנמל.

באשר לכניסת רכב לנמל, אנחנו גובים ליום לאופנוע למשל 4 שקלים, לרכב

פרטי - 8 שקלים, לרכב פרטי + נגרר - 10 שקלים. יש אפשרות לשלם אגרה לשנה,

שזה בעצם לבעלי הסירות, ולרכב פרטי התעריף הוא 650 שקל.
הי ו"ר אברהם רביץ
יש לזה ריח קצת ארכאי להגיד "רישיון כניסה". פעם לא רצו שיסתובבו בנמל

אנשים. הסכומים שנקבעו כאן הם בסדר אבל המונח "רישיון כניסה" לא ניראה לי.

תודה. אנחנו מאשרים את הבקשות האלה.

הישיבה ננעלה בשעה 09:30

קוד המקור של הנתונים