ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 09/01/1997

כללי מס הכנסה (בעלי הכנסה מעבודה בחוץ לארץ) (תיקון) . התשנ"ז-1996; צו מס הכנסה (קביעת סכומים ששולמו מקרוהשתלמות כהכנסה), התשנ"ז-1996; צו מס הכנסה קביעת סכומים ששולמו מקרןההשתלמות כהכנסה), התשנ"ז-1996; תקנות אזורי נמל חפשיים (פטור ממסים) (אילת) (תיקון), התשנ"ז-1996; תקנות מס הכנסה (הנחות ממס ביישובים מסוימיםובהיאחזויות נח"ל) (תיקון), התשנ"ז-1996; תקנות מס הכנסה (הנחות ממס על הכנסות בשטחי התיישבותהדשה ובשטחי פיתוח) (תיקון), התשנ"ז1996; תקנות מס הכנסה (חישוב רווח הוו במכירת רכב), התשנ"ז-1996; תקנ

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע-עשרה



נ ו סח כ!-! מת ו קן



פרוטוקול מס' 77

מישיבת ועדת הכספים

יום חמישי, א' שבט התשנ"ז (9 בינואר 1997 ), שעה 10:00
כרע.
חברי הוועדה; מ' קליינר - מ"מ היו"ר

נ י דהן

צי הנדל

א' פינס-פז

א' )שוחט

ש' שמחון-

מ"מ: ח' אורון

מ' גולדמן

ש' הלפרט

י י שטרן
מוזמנים
י' בן-יהונתן - משרד האוצר

א' ברזילי - משרד הא ו צר

ה' קירש - משרד האוצר

ג' אורון - משרד האוצר

ט' מונד - משרד האוצר

ט' דולן-הדיש - משרד האוצר

ר' ששתיאל - משרד האוצר

י י שטראוס - לשכת רואי-השבון

ד' פרידמן - לשכת רואי-השבון

נ ' פריידקס -לה"ב

א' אלתר - לשכת עורכי-הדין

א' צחור - לשכת עורכי-הדין

א' דהמי - לשכת י ועצי המס

א' נוסבאום - לשכת יועצי המס

מ' קירשבלום - לשכת יועצי המס

יי נהמן - "עמית", הסת' מרב"י

א' דומינסקי - ההסתדרות

י' רבינוביץ - איגוד יבואני הרכב

ש' ממון - איגוד הברות הליסינג
מזכיר הוועדה
'-וי קרשנר
י ועצת משפטית
א' שניידר
יועצת כלכלית
ס' אלחנני
קצרנית
ח' צנעני

סדר-היום 1) תקנות מס ערך מוסף (קביעת סכום מחזור עסקאותיו של עוסק

ויעיר) (תיקון), התשנ"ז-1996.

2) תקנות מס הלנסה (חישוב רווח הון במכירת רכב), ר,תשנ"ז-1996.

3) תקנות מס הלנסה (שווי השימוש ברכב) (תיקון), התשנ"ז-1996.

4) תקנות איזורי נמל חופשיים (פטור ממסים) (אילת) (תיקון),

התש"ז-1996,

5) צו מס הכנסה (קביעת סכומים ששולמו מקרן ההשתלמות כהכנסה),

התשנ"ז-1996.

6) תקנות מס רכוש (תשלום פיצויים) (חפצים ביתיים) (תיקון),

התשנ"ז-1996.

7) תקנות מס שבח מקרקעין (מס רכישה) (תיקון), התשנ"ז-1995.

3) תקנות מס הכנסה (בעלי הלנסה מעבודה בחו"ל) (תיקון), התשנ"ז-

1996.

9) תקנות מס הכנסה (הנחות ממס בישובים מסויימים ובהיאחזויות

נח"ל) (תיקון), התשנ"ז-1996.

10) תקנות מס הלנסה (הנחות ממס על הכנסות בשטחי התיישבות חדשה

ובשטחי פיתוח) (תיקון), התשנ"ז-1996.



תקנות מס ערך מוסף (קביעת סכום מחזור עיסקאותיו

של עוסק זעיר) (תיקון), התשנ"ז-1996
היו"ר מ' קליינר
אני פותח את ישיבת הוועדה. הסעיף הראשון עכ סרר היום הוא: תקנות מס ערוסף

(קביעת סכום מחזור עיסקאותיו של עוסק זעיר) (תיקון), התשנ"ז-1996.

י י בן-יהונתן ;
אצלנו עוסק מתחלק לשלושה חלקים
עוסק זעיר פטור, עוסק זעיר חייב ועוסק

מורשה. עוסק זעיר הוא עוסק שמחזורו קטן ומערכת ניהול הספרים שלו פשוטה. אי לכך,

אנו מדי פעם מעדכנים את המחזור, כדי לקבוע זאת, בהתאם לאינפלציה. המחזור עולה כל

שנה בהתאם לאינפלציה. מי שמתקן ומי שקובע בעצם את המחזור זה מס הכנסה, כי הוא

בעצם קובע את מערכת ניהול הספרים לגבי עוסקים, ויש להם נושא של עוסק קימעונאי

שמתערכן כל שנה לפי האינפלציה. אנו מוצמרים אליהם. אותו עוסק קטן שמתאים הם

לאינפלציה מתאים גם לנו, ואנו משנים זאת בהתאם למס הכנסה. כל השינוי כאן הוא

שינו י טכני.
היו"ר מ' קלי ינר
כשם מה אתם צריכים לבוא אלינו כל פעם? האם אי אפשר לסדר שזה יהיה באופן

אוטומטי?
א' קרשנר
אמרתי לו הבוקר.
י' בו - י הונתן
זו שאלה טובה. גם כשבאתי לכאן, חשבתי על השאלה בשביל מה אני בא - בשביל דבר

כזה טכני. נסדיר זאת. אני מקווה, שלגבי השנה הבאה זה כבר יהיה בסדר.
היו"ר מ' קליינר
טוב. אם אין הערות נוספות, אתה משוחרר. אישרנו- את תקנות מס ערך מוסף (קביעת

סכום מחזור עסקאותיו של עוסק זעיר (תיקון), התשנ"ז-1996..
הסעיף הבא הוא
תקנות מס רכוש (תשלום פיצויים) (חפצים ביתיים) (תיקון),

התשנ"ז-1996.
הי קירש
אני מציע לחכות לאודי ברזילי, סגן הנציב. יש לנו הרבה נושאים.
היו"ר מ' קלי ינר
ה ו א לא חייב להיות בהם.
ה' קירש
הוא בא במי וחד לנושא הזה.
היו"ר מי קלי ינר
מה עם תקנות מס שבח מקרקעין (מס רכישה)?
ה' קירש
יש לו את נושא מס רכישה ואת הנושא הזה.

א' קרשנר;

אם כך , נעבור לנושא אחר.



תקנות מס הכנסה (חישוב רווח הוו במכירת רכב). התשנ"ז-1996
היו"ר מ' קלי י נר
הנושא הבא הוא: תקנות מס הכנסה (חישוב רווח הון במכירת רכב), התשנ"ז-1396.

ה' אגרון ;

בשנת 1995 נכנסו לתוקפן תקנות ניכוי הוצאות רכב חדשות. למעשה, התקנות האלה

הישוו את. ההתיחסות במס הכנסה, להבדיל ממע"מ, בין רכב פרטי לרכב מסחרי. עד שנת

1995 ההוצאות שהותרו לרכב פרטי היו הוצאות משתנות: דלק, תיקונים וכיוצב"ז.

למעשה, סכום הקילומטרים העודף על 36 אלף ק"מ יחסית לכלל הקילומטרים מותר בניכוי.

בסך הכל, הותרו הוצאות ברמה מאד מינורית. להבי רכב מסחרי, ההוצאות הותרו מעל

4,800 ק"מ. ההשוואה ב-1995 התיחסה לכל כלי הרכב בצורה זהה, כאשר ההוצאות שהותר

הן יחס הקילומטרים העודף על 9,900 קילומטרים יחסית לכלל הקילומטרים שנסע אותו

רכב בשנת המס ולפחות..257 מהוצאות הרכב. כלומר, יש איזה שהוא מינימום של הוצאות

שזכאי האיש לתבוע, במידה והוא נסע מספר קילומטרים נמוך.

עד 1995 היתה התיחסות לרלב פרטי כאל מטלטלין לשימוש אישי, דהיינו בשלב בו

אדם מכר את אותו רכב שלמעשה לא זכה להוצאות רכב הוא לא שילם מס רווח הון . מעצם

העובדה שתקנות הרכב מתירות הוצאות לפחות ברמה של % 25 מהוצאות שעשה הרכב, הופך

הרכב לנכס, כמשמעותו בסעיף 33 בפקודת מס הכנסה, דהיינו מכירתו כפופה לחיוב במס

רו וחי הון .

אבל, לא כל הוצאות האחזקה של הרכב הותרו בניכוי, אלא רק חלקן. לכן, הבאנו

תקנה, שלמעשה מפרידה את הרכב לשני חלקים - יהיה בו חלק פרטי וחלק עיסקי. החלק

הפרטי והחלק העיסקי ייקבעו בהתאם ליחס הקילומטרים שהותר בניכוי יחסית לכלל

הקילומטרים שנסע הרכב בכל שנות פעילותו בעסק. כלומר, היחס הוא יחס טכני כמובן,

אבל מאחר והוא ניתן בצד ההוצאות חשבנו שנכון להביאו גם בצד ההכנסות. - זהו בסיס

התקנה. כלומר, למעשה, אני מפצל את התמורות שאני מקבל במכירת הרכב; לצורך הענין,

אם הרכב נסע % 50 במישור הפרטי ו-% 50 במישור העיסקי, % 50 מהתמורה ייחשבו כתמורה

בקשר לנכס ו-50% מהתמורה ייחשבו כתמורה בקשר למטלטלין לשימוש אישי. כנהר התמורה

בחלק העיסקי אנו נביא את יתרת ההוצאות שלא הותרה בניכוי, ואז נוכל לחשב את

הרווח, כאשר התמורה בחלק הפרטי כמובן אינה כפופה לחבות מס כלל.

לעומת זאת, להבי חברה, אנו הצענו לראות את כל התמורה כתמורה עיסקית ולנכות

את כל הפחת, אף שלא בהכרח הותר בניכוי. לפחות נראה על פניו שיש פה מידה מסויימת

של עיוות. מה פתאום? הרי אם מרכיב הוצאה לא הותר, אז למה להטיל מס על מלוא

הסכום? צריך לזכור, שאומנם הפחת, להבי הנסיעות הפרטיות, לא מותר בניכוי בחברה,

אבל מאחר והרכב נמצא אצל עובד הרי שווי השימוש, שנזקף לעובד ואמור לשקף הם את

מרכיב הפחת והם את מרכיב הריבית הריאלית ברכישת רכב, כן מותר בניכוי. כך שאפשר

לבוא ולומר בגדול, שמלוא הוצאות הרכב מותרות בחברה. כמובן, שבמקביל נזקפת טובת

הנאה לעובד. יש לי דוגמא מספרית, אם נצטרך לעבור עליה, כי אני יודע שהנושא הזה

מצוי במחלוקת לפחות עם לשכת רואי חשבון, ואני חושב שטעות בידה. כאמור, נוכל

להראות זאת בצורה מספרית אחר כך.

התחולה המוצעת כאן היא משנת 1995. אני יודע, שהם בנקודה הזו יש בעיה. אין

לנו שום מניעה לעשות את התחולה לשנת 1996. להבי 1996 עדיין לא הוגשו הדו "חות,

ולכן אין כאן תחולה רטרואקטיבית, ואפשר בהחלט להזיז את התחולה, אף שהיא רשומה

לאן, מ-1995 ל-1996. וזאת, כדי שלא ייווצר מצב של חיוב במס רווחי הון להבי

רווחים של 1995 באופן רטרואקטיבי. למעשה, זהו בסיס התקנות. אם רוצים, נוסיף

באופן מפורט.
י י שטראוס
אנו הגשנו לכם תזכיר לבן עם סרט שחור, ואנו מבקשים מכם לעיין בזה.
הי ו"ר מי הכי ינר
היות 1לא קראנו ואני רוצה שיהיה קשב רב, נסה להסביר. אתה יודע כהסביר דברים

בלשון בני אדם.

י ' שטראוס;

אתחיל מהסוף, ממה שהרי אגרון אמר. להערכתנו, באומדן זהיר, בשנת 1995 בין 300

כ-400 כלי רכב עברו מיד כיד, ככומר לא מיבואנים אכא מאדם אחד כאחר. כהערכתנו, כ-

100 אכף מהם נעשו ע"י נישומים שמגישים דו "חות. פירושו שכ דבר, שלגבי מס רווח הון

עכ רכב, 100 אכף נישומים יצטרכו כעת להגיש דוייח מבוקר כשנת 1995.

היו"ר מי קליינר;

על 1995 הוא כבר אמר כך. 1995 ירדה.

ג' אגרון ;

תברר.

י י שטראוס;

יפה.
צ' פרידמן
גם בקביעת תחוכה ב-1995, כבי ההצעה כרגע שמונחת כפנינו יש הרעה כעומת המצב

החוקי הקודם.

וג' אגרון ;

יש פה בעיה שכ הגשת דו"חות.

היו"ר מ' קליינר;

האם אתם מוכנים כאפשר הם כנו כהבין או שאני וחבר-הכנסת אופיר פינס-פז נצא

ו אתם תסכמו ביניכם?

י י שטראוס;

היטיב כהסביר זאת מר הרי אהרון. הוא היטיב כהסביר בהדוכ מה הם עשו. עד סוף

1994 בפועכ כא שוכם מס עכ מכירת רכב, והסיבה ככך היתה בנויה מהתקנות הקודמות בהן

הפחת כא היה מותר כניכוי וכפי הוראות החוק כא הביאו בחשבון פחת שאיננו ראוי

כניכוי. התוצאה היא, שפורמכית אף אחד כא הרויח מהמכירה. הם יחיד והם חברה היו

ככאורה חייבים במס רווח הון הם בשנת 1994. מעשית, בהככ צורת החישוב, הם היו

פטורים, כי הם כא ההיעו ככככ רווח כפי השיטה הקיימת.

התקנה פה יוצרת מבחן חדש. המבחן הוא, שמ-1 כינואר 1995 פחת כן מותר כניכוי -

כפחות ./-25 ממנו מותרים כיחיד כניכוי והם כחברה. הרי אהרון הסביר זאת. הוא אומר,

שהוא עושה זאת כפי איזו שהיא נוסחה שכ שימוש בקיכומטרים - נוסחה, שחברי, צביקה

פרידמן, עוד יכנס אכיה. היא אוכי נוסחה קשה, אבכ הוא אומר: "אנו נראה בככ רכב

כאילו בחכקו הוא פרטי וכאיכו בחכקו הוא עיסקי. עכ כן, אנו ניקח מס רק מהחכק

העיסקי. כהבי החכק העיסקי, אנו כא נמסה את הפחת שכא הותר בניכוי". כעומת זאת,

כהבי חברה, כא נעשתה האבחנה הזו בין החכק כביכוכ עיסקי וכביכוכ כא עיסקי, בנוסף,

ככ הפחת שלא הותר בניכוי תראה אותו כאיכו הוסיף אותו כתמורה מהמכירה, והתוצאה

היא שככ רכב שכא ייעשה בו שימוש, כא ירכשו רכב אחר תמורתו ולא ישתמשו ברווח ההון

כדי כהפחית את ההשקעה החדשה - יוטכ עליו מס מיידי בחברה.

אנו סבורים, שאין הצדקה כאף אחת משתי ההחמדות האכה, שאחת היא שכהבי יחיד

תהיה נוסחה אי ולגבי חברה תהיה נוסחה אחרת בשני המרכיבים, הם כהבי החלוקה בין

החכק החייב במס כבין החכק שאיננו חייב במס ובודאי לא כהבי הפחת מהטעם הפשוט: אין

שום הבדל. אם ניקח כדוהמא את אדון מיכאכ קכיינר, שהיה עו"ד כפני שנעשה חבר-לנסת,

הוא יכול היה להקים חברת עורכי--דין , והחברה יכולה להיות חברה משפחתית. הוא יכול



היה כרכוש את המכונית כשימושו כעורך-דין עכ שמו, והוא יכוכ היה כרכוש את המכונית

על שם חברת "מיכאכ קכיינר - עריכת-דין" וכא בע"מ כי כפי חוק כשכת עורכי-הדיו אי

אפשר כהקים חברה בע"מ. אם אותה חברת "מיכאכ קכיינר - עריכת-דין " היתה נרשמת

כחברה משפחתית, ככ ההפרש, ככ הרווח או ככ ההפסד שכה היה עובר כתיק הפרטי שכ

מיכאכ קכיינר, והוא היה משכם מס בדיוק כאיכו הוא אדם פרטי ואיננו הברה.
הנה, באות התקנות האכה ואומרות
אם אתה רשום כאדם פרטי, אתה תשכם מס רק עכ

חכק מהתמורה ממכירת המכונית. אם אתה רשום כ"מיכאכ קכיינר - חברה", אתה תשכם על

הככ. אנו סבורים שאיו שום יסוד - כא ככככי, כא ענייני, כא מוסרי וכא מהותי -

כאבחנה הזו. הייתי מציע, שאוכי חברי, צבי פרידמן, יפרט יותר את הסיבה מדוע שתי

האבחנות אינן יכוכות כעמוד במקומן, שכן אנו איננו סבורים שצריך כהיות הבדכ

בחישוב סכום הרווח - כא בסכום המס. יש הבדכ בין מס עכ יחיד ומס עכ חברה, אבכ אין

אף מקרה אחד בו חישוב רווח שונה אצכ יחיד או א-צכ חברה.
צ' פר י דמן
בזמנו, ישבנו גם עם נציב מס הכנסה והכנו גם דוגמאות מספריות, כדי כהראות

שכמעשה נטכ המס כגלבי חישוב הרווח שונה אם מדובר בכך שיחיד מחזיק את הרכב בשמו או

כיחיד או .אם מדובר בכך שחברה מחזיקה, יחיד שעובד דרך חברה. חישוב הרווח, מבחינת

רווח הון , הוא שונה בצורת ההתאגדות.

גרי אגרון אמר פה נקודה מסויימת, שאומנם חישוב הפחת שכא הותר בניכוי מצטרף

כמחיר המקורי. זה כא המצב החוקי רהיום. זו הרעה, כעומת מה שיש היום. דרך שווי

שינ?וש הוא הוכר כהוצאה. ככן , דרך זה ,גם הפחת הותר בניכוי. התשובה היא, ויש כי גם

דוגמא מספרית שהם הבאתי כנציבות, שאומנם שווי שימוש בא כהוצאה, אבכ במקביל העובד

שיכם עכיו מס. אם נעשה דו"ח מאוחד שכ היחיד עם החברה, נראה, שכמעשה, נטכ המס

יותר גדוכ בחישוב רווח ההון אם הרכב מוחזק ישירות ע"י יחיד או באמצעות חברה שכו,

ו כדעתנו, אין ככך הצדקה.

בנוסף, יש כנו עוד מספר נושאים, שקשורים בנושא הרכב.
היו"ר מ' סכיינר
עכשיו, אני מרבר רק עכ הנושא הזה.
צ' פרידמן
אבכ, הם קשורים.. אינך יכוכ כטפכ רק בנקודה אחת מככ מכלול נושא הרכב. זה חכק

מככ הבעיה. זה גם חישוב רו וח ההון . הישוו רכב פרטי עם רכב מסחרי. משום מה, עד

היום כא תוקן הנושא שתם כרכב פרטי מגיע הפסד ריאלי במכירה. אם אין הבדכ בין רכב

מסחרי כרכב פרטי, מגיע גם כרכב פרטי, כשאני מוכר ויש כי הפסד הון, שההפסד הון

יהיה במונחים ריאכיים, שהרי הרכב הפרטי היה נכס קבוע. כמשכ: אין ככ הצדקה שלא

אקבע שיערוך הפחת ברכב פרטי. אותו פחת שמותר בניכוי חייב כהיות מותר בניכוי

באופן משוערך. יש הבטחות שזה יתוקן. חישוב רווח ההון כא יכוכ כהיות שונה, בכי

הצעה מקביכה או הבטחה שהם נושאים אכה יטופכו.

כגבי החישוב המתמטי שכ מספר הקילומטרים, כהערכתנו, זה חישוב מסובך כחשב ככ

הזמן וכתבי ככ רכב כמה קיכומטרים הותרו בניכוי וכמה קיכומטרים כא הותרו בניכוי.

אנו מציעים נוסחה פשוטה יותר, כמו שיש במס ערך מוסף - אם הרכב נסע כצורך העסק,

יותרו בניכוי שני שכישים, ככומר שני שכישים יוכרו כרווח הון. אם יש הצהרה שרוב

השימוש ברכב היה פרטי, יותר רבע. כהכנס פה כמספר שכ קיכומטרים זה אומר חישובים

מסובכים. צריך נוסחה הרבה יותר פשוטה, כמו שנהוג כתבי מס ערך מוסף.
א' דגמי
אני אריה דתמי מכשכת יועצי המס. ככ נושא הרכב בעשור האחרון בנוי טכאי עכ

טכאי. כראיה, היום, יושבים פה, ויש כנו הצעה שמונחת כפנינו שרוצים כהחיכה

רטרואקטיבית משנת 1995 כמרות שהנציבות מוכנה כוותר כרגע.

כשכת יועצי המס גורסת, שככ נושא רווח ההון צריך כהיות חכק אינטגרלי מהדיון



בתיקוני חוק פקודת מס הכנסה וחוק התיאומים - בחוק התיאומים בסעיפים 3 ו-9,

ובפקודת מס הכנסה בסעיפים 27, 96 ו-88.

בנוסף, בהצעה לחישוב רווח הון אין לנו שום הגדרה ל"מחיד עלות" או ל"שווי

ביום ההעבדה" או מה קורה עם אותו אדם שיכול היה לדרוש הוצאות הכב ולא דדש. האם

יקחו מיום תחולת התקנות או מיום שהוא העביד את הדכב לעסק?
היו"ר מ' קלי י נה
לגופו של ענין, אין לך תוספות?
א' דגמי
אין .

א' צחור;

אני איתן צחוד מלשכת עודכי-הדין . אנו, עקדונית, תומכים בתקנות המוצעות, למעט
שני דבדים
נושא הרטרואקטיביות. יש אפשרות להסתדר עם הנציבות. מצד שני, יש את
הנושא שהועלה, והייתי מדגיש אותו
אם לא נדדש פחת---אז זו לא פגיעה בנישום.

למעט הדבד הזה, אנו תומכים בהצעה.

י ' דבינוביץ;

אני ישי דבינוביץ, מנכ"ל איו;וד יבואני הדכב. רציתי לנצל את ההזדמנות הזו לא

לדבד על הצד המקצועי של התקנות, אלא להפנות את תשומת לבכם לעובדה שנדמה לי שאנו

חוזדים כחמש שנים אחודנית בכל נושא הטיפול בדכב, כדגע , מונחות על שולחן הוועדה

שלוש הצעות תיקון. ככל שאני יודע, יש עוד שלוש הצעות תיקון בדרך לוועדה ועומדות
להידון בשבוע ו-,בא
תיקון בנושא מס עדך מוסף על דכב, תיקון בנושא דיזל, תיקון

בנושא מזגנים לדכב (הטלת מס) וכדו'. כלומד, חזדנו שוב למצב, בו ענף הדכב והטיפול

בו הופך לפדה החולבת. המסים הקלים ביותד, התיקונים הקלים ביותר, כולם נעשים על

הרכב, ומשם אוספים את הכסף. כדאי לתת תשומת לב לסדרת התיקונים הבאים שברובם

מרעים את המצב הנוכחי .
היו"ר מ' קליינר
אני חושב, שלמר אגרון יש שורת התיחסויות.
71' אהרון
צביקה פרידמן התיחס למספד תיקוני חוק, להבדיל מתקנות. אנו מדברים פה על

תקינה. צביקה פדידמן , אתה יודע, והם ישדאל שטדאוס יודע וגם החברים בלשכת עורכי-

הדין ויועצי המס יודעים, שיש הצעת חוק שלא הוגשה מטעם לשכת רואי-חשבון , מטעם

לשכת עורכי-הדין או מטעם לשכת יועצי-המס אלא מטעם נציבות מס הכנסה לכל התיקונים

שצביקה פדידמן דיבד עליהם. לפחות בהו;ינותכם תבואו ותו;ידו: "קיבלנו הצעה. ההצעה

כוללת את אותם הדברים שאמרנו שגוררים התיחסות, וההתיחסות כבר ניתנה ע"י משרד

האוצד". אין ספק, שזה חלק ממיכלול.

אנו דנו בתקנות האלה בשנת1995 , ואם היו עוברות - לדעתי מדבית הנישומים היו

זוכים להקלות מס ולא להחמרות מס. אבל, אתם ממשיכים בדיוק באותה מתכונת. אז,

הסעיפים האלה עבדו כבד בוועדת שדים לענייני חקיקה, ודנו בהם, ובסדד הדהיל הם

יהיעו הם להצבעות בכנסת.

לענין הקושי לחשב, צביקה פדידמן, קודם כל, שמחתי לשמוע, שלא קשה לך לחשב,

ככל שמדובר בהתרת ההוצאות, אבל קשה לך לחשב, לעשות אקומולציה, כשזה בסך הכל

פעולות חיבור ולא צריך הרבה יותר מזה. אהיה מוכן לעזור לך בזה.
אי פינס-פז
האם לא התיחסת לשני התחומים?
ה י אהרון-
לא, הוא התיחס רק לדווח ההון .
י ' שטראוס
צביקה אומר: אחרי כמה שנים.
ג' אהרון
אחרי כמה שנים כבר קשה כחבר. אנשים מתבגרים, ולך תדע. קשה.
אי פינס-פז
אני הבנתי, שהוא מתיחס. לשני הצדדים.
ג' אגרון
לא. אני מכיר את ההצעות, ולכן אני יודע שזה רק לצד אחד.

י י שטראוס;

לא נכון .
ג' אורון
-ישראל שטראוס, אל תהיד לי "לא נכון".

י י שטראוס;

זה לשנ י הכי ו ו נים.

ג' אוורור ;

עכשיו, זה לשני הכיוונים.

צ' פרידמן;

זה יכול להיוון לשני הכיוונים לטוב ולרע.
י י שטראוס
גרי אהרון, זה לטוב ולרע, וזה רק יותר פשוט.
ג' אהרון-
אני לא יודע מה כל כך מסובך.
י י שטראוס
תעשה לפי נוסחת מע"מ. אם זה טוב למע"מ, למה זה לא יכול להיות טוב פה?

ג' אהרון ;

ישראל שטראוס, אני עדיין לא יודע. מה זו "הצהרת הנישום". אני לא אשב ואבדוק

כל נישום אם הוא עשה טיולי היפים או אם הוא נסע.

- י י שטראוס;

זה כמו מס ערך מוסף.
היו"ר מי סלי ינר
אני מבקש את עזרתכם, כדי שהם אנו נוכל להבין על מה אתם מתו ולחים. אחרת, נצא.

ג' אהרון ;
ישראל שטראוס אומר כך
"תבדוק כך וכך הצהרות של נישומים". ישראל שטראוס,

למשל, יהיר שהוא נוסע בעיקר ברכבו לעבודה. אני מכיר אותו, וזה הם נכון. אבל, אני

צריך לבדוק עוד כמה אחדים, שאני מכירם פחות טוב. ואז, עלי להחליט אם זה שליש או

שני שלישים והם לריב איתם עכ זה. יש מבחן , שהוא מבחן פשוט - לקהת מספר קילומטרים

ולהחסיר ממנו 9/900. לדעתי, מרבית היועצים במשק יודעים לעשות זאת, ואם לא - נכין

טבלה. זה לא כל כך מסובך. בסוף, לחבר את כל הסכומים האלה זה הם לא קשה.

י ' שטראוס;

הרי אהרון, בכל שנה זה מספר אחר.
ג' אגרון
ישראל שטראוס, אתה מדבר על עניינים טכניים עכשיו, אני תושב, שזה לא קשה ולא
מסובך. ישראל שטראוס אומר
"בוא ונתקן הם את וזקנות הרכב. בוא ונכניס תיקון ברווח

ההון". עכשיו, לא נעים להם, אז הם אומרים: "בוא ונכניס גם את זה בתקנות הרכב".

אני חושב, שזה מיותר. בואו ונתקדם.

להבי ההחמרה שדיברת עליה, המצב ההוקי היום הוא שיחיד אמור לשלם מס על מלוא

התמורה בשנת 1996 , ולכן לא מדובר כה בהחמרה אלא מדובר פה, מטבע הדברים, בהקלה כי

הרי אנו מפצלים את הרכב לשניים: למרכיב פרטי ו למרכיב עיסקי. אין כאן ההמרה, אלא

הקלה.
צ' פרידמן
יש החמרה להבי חברה.
היו"ר מ' קלי י נר
הרי אהרון, אולי תסביר, כדי שהם חברי הוועדה יבינו מה קורה כשאדם מוכר רכב,

וניקח אדם יחיד כדוגמא.
ה' אהרון
אנו מדברים על יחיד.
היו"ר מ' קלי י נר
הוא מוכר. אין לו כלל עסק. הוא בכלל לא במס הכנסה.
א י שוחט
ז ו לא בעיה.
ח' אורון
אז, אין לו בעיה.
ה' אהרון
נכון. אין לו הכנסה - הוא לא משלם.
היו"ר מי קליינר
אין לו ההכנסה - הוא לא משלם. עכשיו, אתה מדבר על מי שרשם זאת בחברה-
ג' אהרון
לא חברה. אני מדבר על עורך-דין.
הי ו"ר מי קליינר
-ומעל 10,000 ק"מ הוא רשאי לנכות את ההוצאות. ואז, אתה אומר מה קורה כשהוא

מוכר את הרכב. מה זה? האם זה נומינלי מול נומינלי?
ג' אהרון
לא.
ח' ארון
לא חשוב. זה כפי שמתנהלים רווחי הון.
ג' אהרון
על-כי הפקודה, רווחי הון הם נומינליים.
א' שוחט
כדי שיושב-הראש יבין, עליך להגיד לו את כל מהלך העניינים מרהע רכישת הרכב.



תאמר את ההבדכ, כי יש הבדכ.
צ' הנדל
תאמר זאת, הם כדי שאני אבין.
ג' אורון
פקודת מס הכנסה עובדת, בעקרון, בערכים נומינליים, ונעשית התאמה בשלב המכירה.

ככומר, הפחת הריאלי ניתן במסגרת חוק התיאומים, ודיברתי קודם על כך שמשרד האוצר

הכין הצעת חוק שנדונה בוועדת שרים לעניני חקיקה. המטרה היא להביא לכך, שההוצאות

יותרו בערך ריאלי ותם ההכנסות יחושבו בערכים ריאליים.

אם מדובר ביחיד שלא משתמש ברכב בעסקו, ודאי שהוא לא חייב במס.

אם מדובר ביחיד שפועל כיחיד ולצורך הענין תבע .% 50 מהוצאות הרכב, המתכונת

הקיימת אומרת שכשהוא ימכור את הרכב הוא יהיה חייב במס על מלוא הרכב ולא על חלק

יחסי.

אנו באים ואומרים, שאנו רוצים לתקן זאת. אנו לא רוצים ליצור פה בעיה

רטרואקטיבית. אני לא רוצה ליצור חיוב במס לשנת 1995, אבל אין בעיה ליצור חיובי

מס בשנת 1996 כי הדו"חות לא הוהשו; לא מדובר כאן בהחמרה, כי אם הרכב שימש רק ב-

% 50 ממנו ליצור הכנסה - רק .50% מהרווח יהיה כפוף לחיוב במס,ו-70% האחרים של

הרווח ייחשבו כרווחים במישור הפרטי שאינם חייבים במס. לכן, אינני מבין את

ההחמרה, למעט הפראזה.
אחרי זה אמרת
"לא. זה בהברה". בוא ונדבר על חברה. בוא ונגיר כך: לשכת רואי

חשבון, וזו לא בושה להגיד, לשכת עורכי הדין ולשכת יועצי המס אינן סבורות שיש

בעיה בתקנות להבי יחיד.
י ' שטראוס
נכון .
ג' אהרון
יופי. בואו ונתחיל לפרוט את התקנה לפרוטות, כדי שיהיה לכולנו יותר קל.

עכשיו, נעבור ונראה מה קורה להבי חברה. אני רוצה דוקא להקים לך, ישראל שטראוס,

חברת רואי חשבון. לצורך הענין , עבדת כשכיר והשתכרת 200 אלף ש"ח ברוטו. אקח מס

אחיד, כדי לא לבלבל את כולם. שילמת .507 מס, ויש לך כרהע 100 אלף ש"ח נטו, ואינך

יודע האם לפעול כרואה-חשבון יחיד או כחברה. אתה פונה לעצמך ואומר: "בוא ונתחיל

כיחיד". הפעלת את הרכב במשך 4 שנים. כל שנה מקבלים .157 פחת, דהיינו 60 אלף ש"ח -

% 60 היו מותרים במהלך אותן 4 השנים.

אבל, ישראל כן התחיל לטייל, ורק % 50 מהוצאות הרכב שלו מותרות. כלומר, מתוך

60 אלף הש"ח הוצאות פחת ישראל קיבל כהוצאה לצרכי מס 30 אלף ש"ח בלבד. 30 אלף ש"ח

הוא ספה כיחיד. איש לא יתיר לו אותם כהוצאה. בוא ונתחיל לדבר במונחי חסכון במס.

חחסכון במס של ישראל שטראוס הוא 15 אלף ש"ח - נכון? זה % 50 מס.

י ' שטראוס ;

עד עכשיו, האריתמטיקה בסדר.
ג' אהרון
אני שמח לשמוע. השתדלתי ללמוד טוב את ארבע פעולות החשבון הבסיסיות.
היו"ר מי קלי ינר
חבר-הכנסת הנדל ואני הם הבנו.
ג' אגרון
לצורך הענין , עכשיו אנו מוכרים את הרכב ב-40 אלף ש"ח. לא ניצור לו רווח או



הפסד. 60 אלף ש" ח הם פחת, ו-40 אכף ש"ח הם היתרה, ואני יחיד. אני אומד, ///-20 אכף

ש"ח שייכים כמישור העיסקי ו-20 אכף ש"ח מהתמורה - כמישור הפרטי.
עכשיו, אני אומר
בוא וניקה את הרכב. הרכב עכה 100 אכף ש"ח, וחצי ממנו זה 50

אכף ש"ח. הפחת שהותר הוא 30 אכף ש"ח. ככומר, יתרת הרכב שכא הופחתה, העיסקית, היא

20 אכף ש"ח. אז, יש כי תמורה עיסקית שכ 20 אכף ש"ת, ויש כי יתרת מחיר שכא קיבכתי

שכ 20 אכף ש"ח, אין כאן רווח הון. אני בכוונה כא יוצר רווחי הון, כדי כא כבכבכ

וכהכניס ככ מיני הפרעות כדוגמה. בסך הככ, יש כי רווח אפס. סך הככ המזומן שנשאר

כי ביד הוא 40 אכף ש"ח + 15 אכף ש"ח חסכון במס, ככומר זה 55 אכף ש"ח כמיטב

ידיעתי. ישראכ שטראוס, האם עד כאן זה בסדר או שהיה כך קשה? אני מוכן כחזור עכ

כך.

י' שטראוס;

אני מאזין.

ג' אהרון ;

יופי. תתקן אותי אחר כך, אם אני טועה. אם כך, זה 55 אכף ש"ח.
נניח, שישראכ החכיט
"כא רוצה. כא טוב כי כעבוד כיחיד. אני רוצה כהיות חברה.

אני הם אוככ כהגיד שאני מנכ"כ". קנינו את אותו רכב ב-100 אכף ש"ח. 60 אכף ש"ח הם

פחת, ו-30 אכף ש"ח הותרו בניכוי ו-30 אכף אינם מותרים בניכוי. אכא מה? ישראכ,

כבעכ החברה, נזקף כו שווי שימוש. שווי שימוש הוא מרכיב הפחת ומרכיב הריבית

הריאלית - נכון? זה מה שהוא אמור כשקף.

י ' שטראוס;

ז ה דכק, תיקונים, רשיון וביטוח.
ג' אגרון
ישראכ שטראוס, אני רוצה כככת רק עכ מרכיב פשוט - רק עכ מרכיב הפחת. יש את

מרכיב הפחת, ויש את מרכיב המימון ומאחר ואתה מימנת בהון עצמי נוותר הם עכיו -

בסדר?

שווי השימוש צריך כהיות 30 אכף ש"ח, שהם חייבים אצכך במס כעובד - נכון? עודף .

המס שנוצר הוא 15 אכף ש"ח. אתה הרי מתחייב במס במישור האישי עכשיו. אבכ, החברה

מקבכת כהוצאה גם את ה-30 אכף ש"ח הפחת והם את 30 אכף ש"ח שווי שימוש, ככומר -60

אכף ש"ח. חסכון המס עכ 60 אכף ש"ח הוא 30 אכף ש"ח. הנטו הוא 15 אכף ש"ח.

עתה, בוא נחזור ונמכור את הרכב.
צ' פרידמן
על אותם 15 אכף העובד שיכם מס.

ה' אהרון ;

צביקה פרידמן, תאמין כי שאהיה מוכן כהתווכח איתך. ישראכ שטראוס, אני יודע,

שזה מתחיכ כהיות כואב, כי אתה הוכך כראות שאתה טועה. אכ תפריע.
היו"ר מ' קליינר
אנו בדיון בוועדת כספים, ואנו עושים מאמץ כהכנס כדברים טכניים. אבכ, יש

כעשות זאת באופן מסודר.
ג' אהרון
ישראכ שטראוס, אני יודע, שזה מתחיכ ככאוב, אבכ בוא ונשמע את הדוגמא עד הסוף.

כרהע, יש חסכון במס שכ 15 אכף ש"ח, ואותו רכב נמכר ב-40 אכף ש"ח. מה אני אומר?

מחיר הרכב הוא 100 אכף ש"ח. כנהד 100 אכף הש"ח אני מנכה את ככ הפחת - 50 אכף



ש"ח. אני נשאר עם יתרת מתיר מקורי שלא הופחתה של 40 אלף ש"ח. יש תמורה של 40 אלף

ש"ח מול יתרת מחיר מקורי של 40 אלף ש"ח. שוב, אין תשלום מס. כלומר, יתרת המזומן

בחברה היא 40 אלף ש"ח + 15 אלף ש"ח, כלומר תם במישור של בעל השליטה והם במישור

י של החברה יה של 15 אלף ש"ח. כלומר, מדובר ב-55 אלף ש"ח. זה בדיוק אותו דבר.
ישראל שטראוס מבקש ואומר כך
אם כבר עושים שינויים, בואו וניתן לחברה לנכות

לא את כל הפחת, כי הרי לא הפחת הותר אלא שווי השימוש, אבל היא תנכה רק 30 אלף

ש"ח. כלומר, יתרת המחיר המקורי של הרכב תהיה 100 אלף פחות 30 אלף ש"ח, דהיינו 70

אלף ש"ח. היא קיבלה 40 אלף ש"ח, וניתן לה יתרת מחיר מקורי של 30 אלף ש"ח, זאת

אומרת שיהיה לה הפסד הון בסוף התהליך של 30 אלף ש"ח. זה מאד ליברלי, אבל אני

מעדיף לתת מענקים ישירים.

היו"ר מ' קלי ינר;

סמדר אלחנני, האם יש לך הערות כלשהן לסעיף הזה?

ס' אלחנני;

לא.
י' שטראוס
ישראל שטראוס נוגע בדבר. פעם הוא היה עצמאי, ואחר כך הוא הקים חברה ורצה

להיות מנל"ל. צבי פרידמן לא רוצה להיות מנכ"ל, ואולי הוא יסביר זאת.

היו"ר מי קלי י נר;

אני מבקש לעשות זאת בקצרה, כי יש לנו היום עשרה סעיפים על סדר-היום.

צ' פרידמן .?

שמענו פה דוגמא מספרית, ואני לא כל כך הבנתי- אני משוכנע שתם כה החברים

האחרים לא הבינו. אשמח מאד, אם מישהו יגיד לי מה הרי אהרון אמר פה.

צי הנדל;

פעם שניה לא אגיד שלא הבנתי.
היו"ר מ' קלי ינר
כולנו הבנו כל מלה.
צ' פרידמן
אנו ערכנו חישוב ואמרנו: בואו ונעשה השוואה. ניקח יחיד עם רכב בתור יחיד,

ויחיד באמצעות חברה, ונעשה מאזן מאוחד ליחיד עם החברה. ניקח את התוצאה ונבדוק

יחיד לחוד ויחיד עם החברה. הגענו לתוצאה, שרק אם יותר בניכוי בחברה אותו מרכיב

הפחת לא יתווסף למחיר המקורי, אז נגיע לנטל מס שווה בין יחיד ובין החברח. צריכים

לראות את ר,דוגמא לא כיחיד וחברה לחוד, אלא לראות יחיד שבו יהיה

היו"ר מי קלי ינר;

אתה מאבד את החברים. לגרסתך, מה השוני להבי חברה? כלומר, באחוזים כמה זה

יגביל את הנטל במקרים הקיצוניים שאתה מדבר?
י י שטראוס
לא יעלה על הדעת, שפחת שלא הותר לחברה בניכוי היא תשלם עליו מס כשהיא מוכרת

את הרכב. את זה אמר לך איתן צחור מטעם לשכת עורכי-הדין .
ה י אהרון
ישראל שטראוס, יש לי שאלה. :-וקל עליך, רכב זה דבר מסובך. נלך למשהו יותר

כשוט. נצא מהנחה שאני עובד במסהריה כלשהי, והתחביב שלי הוא לחרוט. אני מבקש,



שיתנו כי מחרטה הביתה. אי/ ספק, שמדובר בטובת הנאה. על המחרטה הזו זכאי בעל

המפעכ כ-./-15 פחת. כצורך הענין הוא אומר: "אני נותן זאת במסגרת יחסי עובד-מעביד.

אני זוקף כעובד טובת הנאה, וככן תן כי את הוצאת הפחת כהוצאת עבודה". זה גם מה

שצביקה היה רושם בדו"חות. אני זוקף כעובד טובת הנאה בשווי שכ .157, החברה מקבכת

את הפחת כוכו - אקוויכנטי, הבה נאמר, כשווי שימוש ברכב - ועכשיו אני מוכר את

המכונה. בעכ החברה מוכר את המכונה. האם אתה אומר שלא צריך כהביא בחשבון את הפחת

הזה בניכוי? אם כן , אז יכוכ כהיות שצריך כבדוק עוד כמה דברים.

י ' שטראוס;

אם הייתי קונה באופן אישי את המחרטה או דרך חברה, היה כי בדיוק את אותו

חישוב מס, ואיכו פה אתה רוצה כיצור חישוב רווח שונה, וכא מס שונה, כי יש-
ג' אגרון
ישראכ שטראוס, כא הבנתי את התשובה.

י ' שטראוס;

-חיובי מם שונים בין יחיד כחברה. יש מחכוקת קטנה בין כשכת עורכי-הדין ככשכת

רואי-חשבון אם מותר שיהיו קצת אפכיות בין יחידים כחברות. אבכ, אין שום מחכוקת

שפחת שכא הותר בניכוי כא צריך כשכם עליו מס- - -
ג' אהרון
אבכ, הוא הותר בדרך שכ שווי השימוש. אתה פשוט מטעה.

היו"ר מ' קליינר;

טוב. חברים, אנו הבנו את הנושא.

ו;' אגרון ;

נמצא פה נציג חברות הכיסינג. אני חושב, שבענין הזה הוא אוכי קצת יותר

אובייקטיבי מעמיתיי.

ש' ממון ;

אני חושב, שבענין הזה, אני מקבכ את הדעה את נציבות המם.

היו"ר מי קכיינר;

כא, אני חושב שזה כא היה במקום.

ש' ממון ;

כא באתי כענין הזה.

היו"ר מי קכי ינר;

תקבכ רשות דיבור בנושאים שבאת כשמם.

היות ו מקובכ כשמוע את המשכחות וכאחר מכן כקיים את הדיון עם נציג י הממשכה,

נעבור עכ הנושאים ונקבכ את ההחכטות בסוף. אני מבין, שעתה הגיע מר ברזיכי. אוכי

נגמור את נושא הרכב.
א' קרשנר
יש את הנושא שכ שווי השימוש ברכב.

י י שטראוס;
אדוני היושב-ראש, כמען הפרוטוקוכ
אין אח ורע ואף מקרה אחד במדינת ישראכ, בו

חישוב רווח כיחיד וחברה הוא שונה-
ג' אגרון
נקרא לזה "פחת", ולא "שווי שימוש".

י ' שטראוס;

-חוץ מהחצעח הזו של נציבות מס הכנסה. אין, וזה פשוט לא קיים. למיטב ידיעתי,

ואני מכיר גם שיטות מס בארצות אחרות, הם בארצות אחרות כא מחשבים אחרת רווח הון

במכירה בין יחיד וחברה. פה מוצעת, בפעם הראשונה, נוסחה שאין לה אח ורע. לרעתנו,
כמו שצבי פרידמן אמר
זה מסובך, אלה מספרים ואלה סכומים, אבל זה גם לא מוצדק

עניינית.
71 י אהרון
דרך אהב, לא הצלחת להראות זאת במספרים. חוץ מאמירות - שום דבר.

היו"ר מ' קליינר;

הבנתי. את הנושא הזה סיימנו.
י ' שטראוס
? אנו ההשנו תזכיר בכתב למר קרשנר.
הי ו-"ר מי קלי ינר
אני מודה, שנטל הראיה במקרים כאלה כשמדובר בהצעת ממשלה, לפחות לגרסתי, הוא

על מי שמנסה לערער על הצעת הממשלה. צריך לקחת זאת בחשבון .



תקנות מס הכנסה (שווי השימוש ברכב). התשנ"ז1996-

היו"ר מי קליינר;
אנו עוברים לנושא
תקנות מס הכנסה (שווי השימוש ברכב), התשנ"ז-1996

ט" רולו-גדיש;

לפני שאסביר את התקנות, ברצוני לתת הקדמה קצרה להבי רפורמה שנעשתה בתקנות

התעבורה בשנה האחרונה. בשנה האחרונה אנו או משרר התחבורה שינה את תקנות התעבורה

וקבע שאגרת רשיון רכב או חידוש רשיון תשולם לפי שווי הרכב. הרפורמה הזו נעשתה
בשני שלבים
היא נעשתה החל מ-1 מאפריל 1996 להבי רכב שיובא ארצה החל מאותו יום,

והשלב השני של הרפורמה הזו נכנס לתוקף ב-1 בינואר 1997 כשעל-פי קביעת השלב השני

הזה, לגבי כל צי הרכב במדינת ישראל האגרה לחידוש הרשיון או לקביעת הרשיון נעשית

לפי שווי הרכב.

יחד עם קביעת הרפורמה בתקנות התעבורה, אנו גם שינינו את תקנות מס הכנסה

(שווי השימוש ברכב), וקבענו ששווי השימוש ברכב, להבי רכב שיובא ארצה החל מ-1

באפריל 1996, ייקבע לפי שוויו של הרכב כפי שנקבע בתקנות התעבורה.

למעשה, פה אנו באים להשלים את הרפורמה בתקנות שווי שימוש ברכב ולקבוע להבי

כלל הרכב ששווי השימוש שלו ייקבע לפי שווי הרכב כפי שנקבע בתקנות התעבורה.

בנוסף, אנו מבקשים לקבוע שלהבי רכב מסחרי, שלא נקבעה לו עדיין אתרה לפי

שוויו לפי תקנות התעבורה, ייקבע שווי השימוש לפי נפח המנוע, כמו שנעשה עד היום

להבי רכב פרטי. להבי חלק הרול מהרכב המסחרי, מדובר, למעשה, ברכב מסחרי שלא נופל

מהרכב הפרטי, ולעתים קרובות הוא אף הרבה יותר טוב מהרכב הפרטי. למעשה, פה נוצר

עוול שמי שקיבל "ואן" או GMC וכו' אצלנו נתנו לי רשימה של הרבה מאד רכבים וכלי

רכב טובים מאד - שילם על שווי שימוש נמוך הרבה יותר. את העוול הזה אנו מבקשים

לתקן .
ס' אלחנני
לא עוול, אבל עיוות.
היו"ר מי קלי ינר
עיוות. "עוול" היא מלה קשה מדי. אנו מלירים עוולות הדולות יותר. נשמע את

נחום פריידקס, יו"ר ועדת המיסוי של ל.ה.ב.
נ י פריידקס
אנו ביקשנו רק סעיף אחד, שאותו היא לא הזכירה - סעיף הצמדת שווי השימוש.
טי דולן-הדיש
נכון. שכחתי להזכיר זאת, ותודה על ההערה. אנו מבקשים, ששווי השימוש יהיה

שווי חודשי ולא שנתי. הוא יעודכן אחת לרבעון. למעשה, היום, התקנות הקיימות

קובעות ששווי השימוש יעודכן לפי סעיף 120(ב) לפקודת מס הכנסה-
היו"ר מי קלי ינר
-פעם בשנה.
טי דולן-הדיש
-שזה עכשיו, אחרי חוק ההסדרים החדש, יהיה פעם בשנה, ואנו מבקשים שהעידכון

יהיה אחת לרבעון והקביעה תהיה חודשית.
א' שוחט
מדוע את מדרגות המס מעדכנים פעם בשנה, ואת זה - לא? צדיך לעשות זאת פעם

בשנה.
הי ו "ר מי קלי י נר
חבר-הכנסת שוחט, אל תגזול למר פריידקס את טיעונו.
א' פינס-פז
מר פריידקס ישמח לא לדבר ושכולנו נסכים איתו.
ט' דולו-הדיש
בהלל שהאינפלציה יורדת, עדכון אחד לרבעון לא ישפיע.

א' שוחט;

אז, למה יש במדרגות המס זה פעם בשנה? צריך, שיהיה ההיון בענין .
הי ו"ר מי קליינר
מספיק שלשרים הורידו ב-.10% עכשיו, כי דוקא הוולבו שלהם ירד לפי שיטת החישוב

החדשה, אז אתה רוצה שהם יצמידו להם פעם בשנה?
א' שוחט
כן. אני חושב, שאם זה כך במדרגות המס אז הם כאן זה צריך להיות פעם בשנה. זה

אותו הגיון .
נ י פריידקס
אני רוצה להסביר מה משמעות הצמדת שווי השימוש בתקופה שמדרגות המס מוקפאות.

המשמעות היא לא רק מיסוי של הרווח הריאלי אלא של השכר הנומינלי, כי אם מה שהיום

מופיע שווי השימוש 960 ש"ח בשלוש ההחלטות הראשונות, נניח, יעלה במשך השנה, אז

אותו עובד שמקבל את אותו שכר נומינלי ישלם מס יותר הבוה. אני חושב, שזה נגד

ההגיון .
ס' אלחנני
אבל, ז ו היתה הכוונה.
ח' אורון
היתה כוונה לא הגיונית.
היו"ר מי קלי ינר
אנ י מבקש לא להפריע לו.
נ י פרי ידקס
לכן , נראה לי, שצריכים להוריד את הסעיף הזה, וצריכה להשאר הצמדה פעם בשנה.
היו"ר מ' קליינר
לדעתך, היום, שווי השימוש הוא באמת מחיר ריאלי?
נ י פרי ידקס
כך הם קבעו. באוצר קבעו, שזה השווי הריאלי, ואני סומך עליהם.
היו"ר מ' קליינר
אתה סומך עליהם, אבל בהצעה הזו אתה לא סומך עליהם. טוב.
נ י פרי ידקס
לא. זה בקשר להצמדה.



היו"ר מי קליינר;

הבנתי. טוב.

י יי שטראוס;

להבהרת הענין - הייתי יושב-ראש הועדה הציבורית, שבעקבות המלצותיה הותקנו

תקנות הרכב. באותו זמן העדכון לא נעשה רבעונית, אלא במועד תשלום תוספת יוקר.

הסיבה היתה, שכל אימת שהעובדים קיבלו תוספת שכר, אז העלו להם את שווי השימוש.

כלומר, מה שמר פריידקס בעצם אומר הוא: אם אתה מעדכן זאת רבעונית בשעה שאינך

מעדכן להם את מדרהות המס, אז הם לא מקבלים כסף-

א' שוחט;

שחיקה.

ס' אלחנני;

כל אהד יכול לוותר על הרכב הצמוד.

י ' שטראוס;

-אבל מחייבים אותם ביותר. וזאת, בשעה שבמקורו ברעיון היתה איזו מין אוירה

סוציאלית, שכשהעובד לא מקבל תוספת לשכרו, לא מגדילים לו את שווי השימוש.
היו"ר מי קלי י נר
אין ספק. אני מבין את ההערה, ואני מבין שאתה אומר שהיות ובעלי הרכב הצמוד

נמנים על השכבות החלשות, חשוב מאד שזה יהיה באותו מועד.

אי שוחט;

בכל אופן, ההיון צריך להיות. צריכים להעלות את זה.
ס' אלחנני
כמה בעלי רכב צמוד יש?

א' שוחט;

במשק? יש המון, אבל .איך את יכולה לדעת?

טי דולו-גדיש;

המון, ויש הם חברות פרטיות.

מ' גולדמו ;

יש את כל המועצות האזוריות והרשויות המקומיות.

א' שוחט;

יש את המגזר העיסקי.

ח' אורון;

זה רוב המגזר העיסקי.

ט' דולו-הדיש;

אני רוצה רק לענות לשאלה, שנשאלתי פה. למעשה, שווי השימוש ברכב, דינו ככל

הכנסת עבודה אחרת. לכן , אינני רואה מקום לעשות אבחנה בין שווי השימוש ברכב לבין

הכנסת עבודה אחרת. חוק ההסדרים קבע, שמדדגות המס יעודכנו אחת לשנה, ולמעשה אתה

אומר; "תיקחו את ההכנסה של בעלי כלי הרכב הצמודים, ולהביהם תתנו העדפה לעומת

מקבלי ההכנסה האחרים". חוק ההסדרים נעשה במטרה מסויימת, אבל איננו רואים מקום

להחיל זאת הם להבי שווי השימוש ברכב.

אי שוחט;

מדוע?



טי דולו-גדיש

אני אומרת שוב, שאינני רואה מקום להבחין בין שווי השימוש ברכב לבין הלנסת

עבודה אחרת. כלל בעלי ההכנסה יישחקו מזה שמדרגות המס לא יעודכנו. מה שאתם באים
ומבקשים מאיתנו הוא להגיד
"תפגעו בכלל בעלי ההכנסה, כי אתם לא מעדכנים את

מדרגות המס והם ייפגעו. אבל, במי שמקבל הכנסה באמצעות שווי שימוש ברכב - בו אל

תפגעו". פה אני לא רואה מקום להשוואה.

חי אורון ;
לא. אומרים
"בו - אל תפגעו פעמיים".

טי דולו-הדיש;

לא, אינני פוגעת בו פעמיים.

י י שטראוס;

שכרו נשחק.

טי דולו-הדיש;

אבל, אף אחד לא מכריח אותך לקבל את הרכב הצמוד. שווי השימוש ברכב הוא,

למעשה, הכנסת עבודה. אינני רואה מקום להבחין בין הכנסת עבודה לבין שווי השימוש

ברכב, להבי כלל הכללים שחלים החל משנת המס 1997 להבי מדרהות המס.

דבר נוסף, שברצוני להגיד ספציפית לענין הזה, הוא שאם תבדוק את הסכומים, בדרך

כלל, יש ירידה של זקיפת שווי השימוש ברכב.

היו"ר מי קליינר;

נ י תן לרואה-החשבון פריידקס להשיב.

נ י פריירסס;

הפגיעה היא כפולה.

טי דולו-הדיש;

הפהיעה היא לא כפולה. הפהיעה היא להבי כלל בעלי ההכנסות.

נ' פריידקס;

שווי שימוש זה לא משהו שמישהו מקבל במזומנים. זו הכנסה רעיונית. זו תוספת

רעיונית, שממנה משלמים מס.

היו"ר מי קלי י נר;

אז מה?

נ י פרי ידקס;

המשמעות היא, שצריכים, למעשה, לחשב מהו המס שמשלמים על שווי השימוש. אם אנו

נעלה את שווי השימוש ארבע פעמים בשנה, כפי שמציע משרר האוצר, המשמעות תהיה פהיעה

כפולה; פעם אחת, כתוצאה מהתוספת יכול להיות שהעובד הזה עולה לדרהת המס יותר

הבוהה, ומאחר ומדרהות המס מוקפאות תהיה פהיעה בהכנסה הריאלית. אבל, פעם שניה זו

ממש פהיעה בהכנסה הנומינלית, כי הוא מחזיק את אותו רכב, משתמש בו באותה צורה

ופתאום החל מ-1 לאפריל הוא צריך לשלם סכום מס הכנסה יותר הדול, ונומינלית נשאר

לו פחות.

א' שוחט;

האם העדכון שהיה בעבר הוא בהתאם

טי דולו-הדיש;

זה120 אלף.



א' שוחט;

מה זה אומר? האם זה על-פי המדד?
ה' קירש
זה שלוש פעמים בשנה.
א' שוחט
האם אין מדד מיוחד?

טי דולו-גדיש;

לא, אין מדד מיוחד לרכב. זה שלוש פעמים בשנה.
י י שטראוס
יש ב-1 בינואר, ב-1 באפר י כ- - -
ט' דולן-הדיש
יש שלוש פעמים בשנה: ב-1 בינואר ובכל פעם שמשלמים תוספת יוקר.

הי קירש;

שלוש פעמים בשנה, דהיינו שלוש פעמים לפי ההצעה.
טי דולן-הדיש
נכון , בדיוק כך.
היו"ר מ' קליינר
הברת דולן-הדיש, לא צריך לההיב על כל דבר. אפשר לההיד, שיש ההיון במה שאומר

מר פריידקס, ובכל זאת, בהלל הציבור בו מדובר, לההיד: "אנו בכל זאת
טי- דולן--הדיש
אני לא רואה את ההגיון.
א י פינס-פז
האם אפשר להעריך כמה זה - העדכון החודשי - שווה בכסף?
טי דולו-הדיש
אני לא כלכלנית.
היו"ר מי קלי ינר
ברשותכם, בואו ונקיים דיון אחד. חבר-הכנסת אופיר פינס-פז שאל שאלה, שאני
בדרך כלל חושב שהיא חשובה
כמה זה - ההבדל, השינוי - באמת מכניס לאוצר?
ח' אורון
זה לא ענין של כסף. זה ענין של עקרון .

טי דולו-הדיש;

ברשותך, אני מוכנה לצאת בזמן דיון בתקנה אחרת ולחפש תשובה אצל אחד הכלכלנים

אצלנו.
היו"ר מי קליינר
אני חושב, שיש ההיון רב במה שאומר מר פריידקס, שבכל זאת בין כל הציבורים

שמהם צריך לקחת, וצריך לקחת, אני חושב שזה דבר צודק הם אם אני מקבל את כל הטענות

שלך. לא צריך להתווכח עם כל טענה.
ה' קירש
ברצוני כציין משהו, כדי שכא תהיה אי-הבנה בנושא הזה, ואולי נוצר פה רושם

שההצמדה עד היום היתה פעם בשנה.

היו"ר מי קכיינר;

נכון .
ה' קירש
לא. יד, שלוש פעמים בשנה, מכיון שבתקנות קביעת שווי השימוש יש הפניה לסעיף

120(ב) לפקודת מס הכנסה, שם יש טכניקה של שלוש פעמים בשנה.
ט' דולו-גדיש
נכון מאד.
היו"ר מ' קליינר
זו היתה הערה השובה. אני חושב, שאנו סיימנו את הדיון בסעיף הזה. האם נגמר

לנו נושא רכב?

א' קרשנר;

אין יותר נושאי רכב.
ס י אלחנני
האם אתה לא מצביע על זה?
היו"ר מ' קליינר
גמרנו. אם כך, סיימנו את סעיפים 6 ו-7 שבסדר-היום.
מ' קירשבלום
לפני שנסיים את הנושא, ברצוני להעיר הערה אחת. מאז ומתמיד היו כלי רכב

פרטיים, מאז ומתמיד היו חברות, ומאז ומתמיד זקפו שווי שימוש לעובדים כטובת הנאה.
היו"ר מי קלי ינר
לא מאז ותמיד, אבל הרבה שנים.
מ' קירשבלום
כן. תם כשהיה הרכב נמכר, היה נלקח בחשבון כל המחיר המקורי, מאחר ובזמנו לא

הותר הפחת כלל. הפחת על רכב פרטי לא הותר, ולכן כל המחיר המקורי נזקף ולא תואם

מתוכו חלק שנזקף לכאורה לעובד זה או אחר. מה שקרה היום הוא, שבאו לתת סוכריה

מסויימת ולהתיר חלק מהפחת - חלק קטן ממה שלא ניתן בעבר - אבל לנהר אומרים: "רתע,

עכשיו נזקוף את כל הפחת- - -
היו"ר מי קלי י נר
לא שמעתי את המשפט האחרון .
מ' קירשבלום
בניגוד למה שהיה עד היום, באו ונתנו סוכריה קטנה - חלק קטן מהפחת מכירים

לחברה באותו מקרה. מיד כנגד אומרים: "כשהחברה תמכור, אנו כבר ניקח בחשבון כאילו

החברה קיבלה את כל הפחת".

לגבי נושא זקיפת השווי, הסכום שראינו כאן כרגע בהצעה השניה - סדרי גודל של

כאלף שקלים. הם כוללים בתוכם בעיקר את מרכיבי ההוצאות, מרכיבי השימוש ברכב ולא

יותר מזה. לא את העלות בכל מקרה. לא עולה על הדעת, שאדם, שעובד בחברה מסויימת,

במהלך שש שנות עבודה למעשה משלם את המס על מלוא עלות הרכב. כשהוא מסיים את



העבודה, הרכב נשאר בחברה. הרכב איננו שלו.
היו"ר מי קליינר
האם יש כאן מי שיכול להשיב על הטענה הזו? אני מבין, שגרי אהרון הלך.
ה' קירש
לא הבנתי און הטענה.
היו"ר מ' סלי ינר
אגיד מה הבנתי. הוא אומר: פעם לא הכרתם בפחת בכלל. לכאורה באתם ונתתם סוכריה

ואיפשרתם להכיר בחלק מהפחת כהוצאה. אבל, מצד שני, בעת מכירת הרכב אתם באים בעצם

ומעמיסים על ההוצאה את כל הפחת.
ה' קירש
הבנתי, שיש פה שתי הערות: הערה אחת להבי חברה, וזה אותו ויכוח שהיה כאן בין

מר שטראוס-
י י שטראוס
הוא חזר בדיוק על מה שאמרתי.
ה' קירש
-לבין הרי אהרון בנושא החברה, שיש טיפול שונה בין יחיד לבין חברה בנושא

איזה פחת מפחיתים מהמחיר מקורי. אינני חושב, שיש טעם לחזור על זה. הבנתי, שיש

הערה נוספת להבי שווי שימוש.
מ' קירשבלום
ודאי. יש את הענין של שווי שימוש, שהיום באים ומצדיקים מדוע בעצם מקטינים את

מלוא הפחת אפילו זה שלא- -
ה' קירש
אבל, לא חל כאן שינוי בשווי שימוש. .
מ' קירשבלום
זה לא מה שאמרתי. אני אומר, להבי שווי שימוש - זה למעשה הצידוק של האוצר ושל

מס הכנסה, בזה שהם באים ורוצים להקטין זאת מיתרת המחיר המקורי. הרי זה ניתן לכם

בצורה של שווי שימוש. אני רוצה להדהיש, שלהבי שווי השימוש, אם ראינו כאן את

הסכומים, מדובר בסכומים שכוללים בתוכם את מרכיב ההוצאות של הרכב ולא את מרכיב

העלות של הרכב. אפשר לתת דוגמא מתימטית: רכב שהוצאותיו החודשיות הן 800 ש"ח ועוד

יש לנו תיקונים ורישוי וכיוצ"ב בסכום דומה, זה למעשה כל שווי השימוש. בכלל לא

נכנס כאן אלמנט הפחת.
ט' מונד
אתה אומר, ששווי השימוש נמוך מדי.
מי קירשבלום
אני אומר שוב: יש עובד שעובד במשך שש שנים. לפי הישת מס הכנסה, העובד הזה

למעשה שילם את המס על הרכב כאילו הוא קנה את הרכב מהחברה. אבל, זה לא כך. כאשר

העובד עזב את החברה, הרכב נשאר בחברה. מכאן, שבשווי בכלל לא כלול מרכיב העלות של

הרכב. אין לזקוף עלות, כי הרכב נשאר בחברה. הרכב הוא של החברה.
ט' מונד
אבל, אם אתה מתיחס להערה של ישראל שטראוס, שצריך להסתכל על הדברים במאוחד,



אז זה לא משנה אם זה נשאר בחברה או אצל היחיד. - זה דבר אחד.

דובר;

מה? האם אתם לא מקבלים- -

ט' מונד;

א נ ו מקבלים את זה, ואנו רק מגיעים לתוצא ו ת אחרות אנו נתיחס להערה של ישראל

שטראוס.
י ' שטראוס
אדוני היושב-ראש, לראי שתשמע שמר טל מונד מהנציבות בעקיפין, מאמץ את הגרסה

שלנו. הוא לא מסכים איתה, אבל הוא מאמצה בעקיפין.

היו"ר מ' קלי י נר;

אם לך, זה יוצא מן הללל. אז, גם יש ללם את הסטיספקציה והם אנו נוכל לקבל

החלטה.

ט' מונד;

מגיעים לתוצאות אחרות, לתוצאה מאותה קונצפציה - זה מה שמעניין. אבל, מה

שאומר האדון הוא, שהרלב נשאר אצל החברה ולא אצל היחיד. אבל, אם מסתללים ומתיחסים

לקונספציה ומאמצים את הקונספציה של ישראל שטראוס והלשכה, צריך להסתלל על ש נ י

הגורמים האלה יחד, ואז בעצם לא משנה אצל מי נשאר הרכב: אצל היחיד או אצל החברה.

דבר שני, שאומר האדון , הוא שלמעשה שווי השימוש הוא לא ללללי.
מ' קירשבלום
להבי יחיד, לא הזכרת שליחיד לא זוקפים שווי. לגבי יחיד, ברגע שאתה מאמי\ את

העמדה של מר שטראוס

ט' מונד;

ללומד, מה אתה צדיך לעשות? מה זאת אומרת? אדם שמשתמש בדכב חברה, אתה לא צריך

לזקוף לו שווי?

מ' קירשבלום;

זה שווי של הוצאות, וזה לא שווי של עלות.

ט' מונד;

והם את העלות.

ג' אהרון ;

ליחיד שמשתמש בעסקו?

מ' קירשבלום;

לא. ליחיד שמשתמש- - -

ה' אהרון ;

אתה צודק במאה אחוז. יש לו הוצאה לא מוכרת, תסביר עלשיו איך אתה משפה את

עצמך על הוצאה לא מוכרת.

מ' קירשבלום;

אבל, להבי יחיד הרכב הוא שלו. באן הרלב היא של החברה. מי שישלם על זה את המס

זה העובד.



טי מונד;

אני מציע לך כבחון את האפשרות השכישית, אלטרנטיבה אחרת לחלוטין
מ' קירשבלום
בסך הכל, אני אומר, שהשווי שזקפו מאז ומעולם הוא שווי של הוצאות ולא שווי של

עלות, ולכן אין כרגע לבוא ולהתיחס אליו כמרכיב פחת שכאילו הותר בעקיפין.

ה' קירש;

זה אותו ויכוח.

היו"ר מ' קליינר;

זהו, בדיוק. זה נראה לי DEJA vu לויכוח שהיה קודם בין ישראל שטראוס לגרי

אגרון .

ג' אהרון ;

אני מניח, שישראל שטראוס רוצה לומר, שמרכיב שווי השימוש נמוך מדי ויש

להעלותו.

ס' אלחנני;

זו הוועדה הבאה של שטראוס,

ג' אהרון;

ישראל שטראוס, זה מה שאתה רוצה?
י' שטראוס
לא, חס וחלילה. הוא טועה.

היו"ר מי קלי ינר;

ברמה הזו של הויכוח, אני מוכרח לומר שמי שצריך לדון זה לא ועדת הכספים של

הכנסת אלא איזו שהיא ועדה שתקימו, אולי בראשות מר שטראוס, לבדוק את הנושא, כי

באמת הם נכנסים כאן לעומק שאני חושב שהוא קצת מעבר לנושאים העקרוניים שבדרך כלל

ועדת הכספים חייבת להכריע בהם. אני כבר רמזתי: בסך הכל, כשבאה הצעה ממשלתית, נטל

הראיה הוא לא על הממשלה.



תקנות אזורי נמל חפשיים (פטור ממסים)

(אילת) (תיקון), התשנ"ז-1996
היו"ר מי קליינר
כדי לשחרר משלחות, אנו עוברים לנושא הבא: תקנות אזורי נמל חבשיים (פטור

ממסים) (אילת) (תיקון), התשנ"ז-1996.

ט' דולו-וגדיש;

יש לנו בעיה טלנית עם התקנות האלה. תקנות אלה צריכות להיות בהמלצת מועצת

הנמלים או איך שזה נקרא.

היו"ר מ' קליינר;

האם אין לנו המלצה?

טי דולו-גדיש; ? - .

המועצה - אני רודפת אחריהם כבר כמה חודשים טובים, עם הגשת התקנות לאישור

ועדת הכספים, ומסתבר שהמועצה לא התכנסה מפברואר 1996.
היו"ר מי קליינר
לא התכנסה בנושא הזה. אנה שניידר, מה קורה?

ט' דולן-הדיש;

אני חושבת, וי.שכדאי לחכות להמלצת המועצה.

א' שניידר;

ללא המלצת המועצה, אי אפשר לדון . אני גם לא מבינה מדוע הגישו אותן .

ה' קירש;

למה לא להעלות זאת לדיון? יהיה פה דיון , וההחלטה תהיה כפופה כהמלצת - -

היו"ר מ' קלי ינר;

זה בדיוק. מה שאני שואל את היועצת המשפטית שלנו.

א' שניידר;

אני חושבת, שהסרר צריך להיות הפוך. קודם כל, צריכה להיות המלצה. בהנחה

שהמועצה לא תמליץ, אז אין בכלל מקום לדיון בוועדה. תם אם הוועדה תמליץ, הסדר

הטוב אומר שקודם המועצה צריכה להמליץ ולאחר מכן צריך להביא את זה לאישור. לא היה

צריך כלל להביא את זה.

היו"ר מי קליינר;

מי המשלחות שרצו לדבר בנושא הזה?

ס' אלחנני;

לי יש הערות, שצברתי.

א' שוחט;

כנראה, שראש עירית אילת עסוק.

היו"ר מי קלי ינר;

אמרו לי, שלשכת עורכי-הדין רוצה להתיחס לנושא הזה.
א' אלתר
ללשכת עורכי-הדין יש תגובה מפורטת מאד, שנשלחה ליועצת המשפטית של מי נהל

הכנסות המדינה, אבל לא ידענו שזה על סדר-היום.
היו"ר מי קלי ינר
האם אין בה אף משלחת שרצתה להתיחס לנושא הזה? אפ כך, אני דוחה את הנושא.

רצ י ת י לשא ו ל את המשלחת מה היא אומרת, היות והיא כבר באה. אבל, אם אין אף משלחת,

אני דוחה את הנושא.

א' קרשנר!

טלי דולן-הדיש, למה לא אמרת לי אתמול שזה לא יהיה?
טי דולו-הדיש
אהיד לך למה לא אמרתי אתמול. דיברתי עם מזכיר המועצה, והוא אמר לי: "אני

אכנס את המועצה, ואנו נדון". אחר כך הוא אמר לי: "יש בסך הכל 3 חברים שנשארו

מלפני הבחירות, ותשעת החברים האלה - ההענו למסקנה שלא מן הראוי שאנו- -
א' קרשנר
אבל, את ידעת זאת אתמול. זה מונח מספטמבר. זו לא פעם ראשונה, שאתם עושים

זאת. זה קורה הם עם נושא הליסינהד וכל הדברים האלה - מודיעים ברהע האחרון .
היו"ר מי קליינר
מר קרשנר, בוא ונתקדם.
א' שוחט
האם אתם מציעים שינוי?
ס' אלחנני
הבהרה.
טי דולו-הדיש
אנו לא מציעים שינוי. למעשה, אנו קוראים לזה הבהרה - לקבוע שמיזם שמקבל

הטבות לפי חוק אזורי נמל חפשיים לא יוכל לקבל הטבות הם לפי חוק עידוד השקעות

הון. למעשה, אנו טוענים, שהם הנוסח הקיים טוען זאת.
ס' אלחנני
לקחתי חומר בענין . האם אני יכולה להעיר כאן הערה עניינית או שאחכה עם זה?

האם לא דנים?
הי ו "ר מי קלי י נר
חבל. לא נדון בזה. סמדר אלחנני היתה רצינית כדרכה והכינה הערות. שימרי אותן.
היו"ר מי קליינר
חברים אנו עוברים לשני הנושאים האחרונים, שיש לנו צורך לדון בהם.
א' קרשנר
יש שלושה נושאים: שניים פה וכל מה שנמצא בסדר היום.
היו"ר מי קלי ינר
5 נושאים, כולל הטכניים. אני מתכוון לאלה שיש להביהם משלחות.
א' קרשנר
אני חושב, שגמרנו עם המשלחות.

היו"ר מ' קליינר;

אני קוהא את הסעיפים שעל סדה היום:

1. תקנות מס הכוש (תשלום פיצויים) (חפצים ביתיים) (תיקון), התשנ"ז-1996.

2. תקנות מס שבח (מקרקעין) (מס רכישה) (תיקון), התשנ"ז-1996

3. תקנות מס הלנסה (הנחות ממס בישובים מסויימים ובהיאחזויות נח"ל) (תיקון),

התשנ"ז-1996.

4. תקנות מס הלנסה (הנחות ממס על הלנסה בשטחי התיישבות חדשה ובשטח פיתוח)

(תיקון), התשנ"י-1996,

5. צו מס הלנסה (קביעת סלומים ששולמו מקרן השתלמות להלנסה), התשנ"ז-1996.

6. תקנות מס הלנסה (הלנסה מעבודה בחו"ל) (תיקון), התשנ"ז-1996.

אם אין הערות בנושא הזה, אני מבין שהמשלחות משוחררות.

י י נחמו ;

אנו באנו בענין קרן השתלמות.

היו"ר מי קליינר;

למעט קרנות השתלמות. אולי נתחיל מנושא קרנות ההשתלמות, ואחר לך נולל לדון

בנושאים שצריך להכריע בהם.



צו מס הכנסה (קביעת סכומים ששולמו מקרו

השתלמות כהכנסה), התשנ"ז-1996

הי ו"ר מ' קליינר;
על סדר היום
צו מס הכנסה (קביעת סכומים ששולמו מקרן השתלמות כהכנסה),

התשנ"ז-1996
ט' דולו-הדיש
אנו תיקנו את הפקודה ב-1995, ואיפשרנו גם לעצמאי להפקיד סכומים בקרן השתלמות

כדי להנות מהטבות המס. בעקבות התיקון הזה, למעשה, בצו שמובא בפני הוועדה, אנו

עושים סדר ורוצים לקבוע בצו נפרד את הסכומים שמשלמת קרן השתלמות לעמית בקרן

כסכומים שיהול עליהם ניכוי מס במקור, למעט אם הם סכומים שמפורטים בתקנות משנה

(1), (2) ו-(3): סכומים שהעמית העובד הפקיד בקרן ההשתלמות, סכומים שבעת הפקדתם

חוייב עליהם העמית במס וסכומים שלא הותרו בניכוי לפי פקודת מס הכנסה.

אנו מביאים בפני הוועדה, פשוט לידיעתה, הם את תקנות מס הכנסה (ניכוי מסכומים

ששולמו מקרן השתלמות), למרות שלפי נוסה הפקודה הוועדה צריכה לאשר רק את צו מס

הכנסה (קביעת סכומים ששולמו מקרן השתלמות כהכנסה) ולא צריכה לאשר את תקנות מס

הכנסה (ניכוי מסכומים ששולמו כקרן השתלמות). אבל, למעשה, כל ההוראות

האופרטיביות, שמדברות על ניכוי המס במקור, נמצאות בתקנות האלה.

ברצוני להזכיר לוועדה, שהתקנות הובאו לוועדה ב-30 ביולי 1996, ואנו אז

ביקשנו לקבוע שהניכוי במקור יהיה .507 מהסכומים שמשלמת קרן ההשתלמות. הוועדה

העירה לנו, שהסכום הזה הבוה מדי.
א' שוחט
ההערה היתה, שכל הטכניקה הזו לא מקובלת על הוועדה.
טי דולו-הדיש
את זה - שהטכניקה לא היתה מקובלת - אינני זוכרת. אנו הורדנו את הסכומים מ-

.%-50 ל-% 40 בתקנות שמונהות לפניכם.
ח' אורון
לא נכון. היתה טענה כבר אז, שהנושא הזה בזמנו נקבע כחלק מהסכם בדיון עם

ההסתדרות, ועכשיו מביאים פה ומשנים תקנות לא כחלק מהסכם. זה היה אז חלק מ"קח

ותן" בכל מיני נושאים וזה מעלה שאלה עקרונית.
היו"ר מ' קלי ינר
היו הרבה טענות. בוא וניתן לה להמשיך. היות והיינו הרבה חברי-כנסת-
ח' אורון
היו הרבה טענות.
היו"ר מ' קליינר
-היו טענות מסווגים שונים. אני, למשל, חשבתי שהם ה-% 50 זה מוצדק, אבל הייתי

במיעוט מזהיר ואולי מבודד. אבל, היו טענות מסוהים שונים.
טי דולו-הדיש
למעשה, סיימתי את דבריי.
היו"ר מ' קליינר
איננו מקיימים כעת את הדיון , אלא רק שומעים את המשלחת.
י י נחמו
אני עורכת-הדין יהודית נחמן מ"עמית", חסתדרות העובדים "מכבי". אנו מתנגדים

להצעה כפי שהובאה כאן . אני רוצה כומר, שבציבור נוצר הרושם כאילו כבר היה .% 40

ניכוי במקור. זה מעולם לא היה. יש פה מסמך. זה היה .357.

טי דולו-גדיש;

זה היה ./-35.
י י נחמן
כן , כל השנה - כל שנת 1996. ממה שפורסם עכשיו, נראה כאילו יש הטבה בכלל
ובאים להוריד את המס מ-
% 50 ל-% 40. זה לא כך.

טי דולו-גדיש;

אני לא אמרתי.
היו"ר מ' סלי ינר
לא. זה נאמר מול ההצעה המקורית.
ט' דולן -הדיש
זה מול ההצעה המקורית, המצב הקיים הוא ./-35.
הי ו"ר מ' קלי ינר
היתה הצעה מקורית, שהונחה בפני ועדת הכספים, בה נאמר 50% . אני רק רוצה

להזכיר שמדובר לא בנוהל רגיל. מדובר במי שמפר את הכללים-
י' נחמו
נכון .
היו"ר מ' קליינר
-במי שמנצל אותם לרעה.
י' נחמו
לא. כשמדובר בעובדים שכירים, הם יודעים שזה קנס כבד הם כשזה .357. אם מישהו

נאלץ להוציא את הכסף מקרן השתלמות לפני המועד שהוא זכאי, הוא זקוק לכסף. .לא

מדובר פה בעצמאים שיכולים לעשות כל מיני קומבינציות. קראתי, למשל, בענין קופת-

גמל, שהם יכולים להכניס בסוף השנה ולהנות מפטור. מאחר והקופה נזילה, הם יכולים

מיד עם ראשית השנה הבאה להוציא את הכסף.
ס' אלחנני
גם שכירים יכולים.

א' דגמי;

שכיר תם יכול לעשות.
י י נחמו
טוב. מדובר בקרן השתלמות. מדובר בזכות כזו, שניתנת היום כמעט לרוב העובדים

במשק. אם מישהו זקוק להוציא זאת קודם, הוא לא מוציא זאת למותרות. אני חושבת,

שאסור לפגוע עוד בשכירים.
א' דומינסקי
אני רואה-חשבון אלחנן דומינסקי. אני מייצג פה את ההסתדרות הכללית. נשלחתי

ע"י מר זיילוני ומר שני, והיום אני הם מנהל קרנות השתלמות. כמו שציינה הברת

יהודית נחמן, לפי תקנות מס הכנסה בסעיף 6(ה), קבוע שזה .357, וזה נטל מאד כבד.

היום, אני רואה שהאנשים שרוצים לשבור קרן השתלמות הם רק החלכאים והנדכאים של



השכירים.

א' שוחט;

מה זה חשוב? אם הוא בשולי % 25- - -

הי קירש;

יש תיאום מס.

אק דומינסקי;

באים כל החלכאים והנדכאים, שיודעים ומבהירים להם: "אתם תשלמו flat .35%"
ואומדים להם
"לכו לפקיד השומה ותביאו את זה". אלה אנשים קשי יום, שבדרך כלל לא

הולכים לפקידי השומה ואלה לא המתוחכמים שביניהם. פוגעים דוקא בציבוד השכירים

בעלי רמת ההכנסה הנמוכה, ואולי הבינונית אבל בעיקר הנמוכה.

לא מספיק בזה, אלא שבינואר . 1996, בעקבות ביטול תיקון 103, ביטלתם תם את

הפטור על הרווחים שהיה בקרן השתלמות בגין שבירה של העובד-מעביד. כאן מכבידים

הכבדה נוספת.

נתוני מינהל הכנסות המדינה בדו"ח האחרון שלכם מראים, כי שיעור השכירים

המצויים מתחת לסף המס, כלומר שכלל לא משלמים מס הכנסה, מגיע ל-% 52. עכשיו, אלה

שמגיעים למס של עד % 30 ולא בשולי של % 35 זה % 33.2 מכלל השכירים. לך שאני רואה ב-

.357 שקיים היום נטל כבד ביותד על ציבור השכירים שאמור לשבור אותם, כיון שלא שובר

את הקרן אדם או שכיר שיש לו מספיק מקורות והוא ברמת הכנסה אולי הבוהה ואולי מגיע

ל-50% ומהיש דו"ח.

ההסתדרות באמת ההיעה בזמנו, הם בתיקון 108, להסדרים עם האוצר שהסף המירבי

יהיה ./-35 ולא יפגעו בזה כיון שקרן השתלמות עצמה נוסדה מתוקף הסכמי עבודה. לא פה

וכאן יגבו את הכספים הנוספים בעוד איזה ,57 נוסכים או .107 נוספים.
י י שטראוס
הואיל ואנו עוסקים עכשיו בדמעות, תן לי להצטרף לדמעות. כל חלכאי ונדכה יודע

את הכתובת של תל-אביב 5 והוא יישב שם חצי שעה בתור ויקבל מיד אישור שיורידו לו

.27 או .107 או .157. אלה דברים, שהם נעשים בצייק צ'ק, וכולכם יודעים. שישנם תיאומי

מס וישנן כל מיני חברות שבעד .157 או .207 עוסקות ומתעשרות מהחזרי מס, כי כל השיטה

הנוכחית שלנו הורמת לכך שמדי שנה לעשרות אלפי אנשים מהיעים החזרי מס מלל מיני

סוהים. אם מישהו מהאנשים האלה התעצל לעשות זאת במשך השנה או מיד, הוא יוכל לעשות

זאת בסוף השנה.

הנקודה היא אהדת להמרי. שכיר עד 400 אלף ש"ח פטור מההשת דו"ח. שכיר של 400

אלף ש"ח מזמן חייב במס של .507. לקחת ממנו .407 זה עוול, אלא אם כן ייאמר שכל מי

שמושך ושובר מקרן השתלמות שיורידו ל-.357 ובלבד שתהיה לו חובה לההיש דו"ח שנתי;

לא יעלה על הדעת, שהסכומים ההדולים יהיו אצל אלה שחייבים מס .507. מי שמהם ישבור,

לשיטתם של אלה שמהנים על חלכאים ונדכאים קשי יום, יהיה .357 במקום ,507. מדובר

כרהע על דבר שהוא הכנסה רהילה. המחוקק, מסיבה של הסכמי עבודה וכן הלאה, בתנאים
מסויימים, אמר
"היא תהיה פטורה-ממס, אם מתקיימים התנאים". אבל, בסך הכל, מדובר

בהטלת מס על כסף שאדם מקבל, שאם הוא היה מקבל אותו בדרך אחרת הוא היה צריך לשלם

את המס הרגיל עליו.
היו"ר מ' קליינר
נכון .
י י שטראוס
אין לו שום בעיה והוא יכול להביא אישור למס הכנסה. אני חושב, להבי השיטה, בה

אתם עושים זאת, שהתקנות האלה באות להפלות לטובה את אלה שהם בעלי הכנסות הבוהות.

בעלי הכנסות הבוהות יכולים עכ אותה- - -
י' נחמן
אכה כא מוציאים את הכספים.
י ' שטראוס
למה?

היו"ר מ' קליינר;

למה? במקום לקבל שכר, הוא יכניס זאת לקרן השתכמות, ישבור אותה וירויה.

ס' אלהנני;

כעבור שנה הוא ישלם 10% פחות מס.
י ' שטראוס
מעשית, יש פתרון לעניו ע"י הבאת אישור מפקיד השומה.

מי שהתעצל לעשות זאת יכול לעשות זאת כשהשנה נהמרת ולקבל הישוב שנתי. אבל, אם

מקבלים את הצעותיכם, אינני מתנר,ד שיקבכו אותן בתנאי שכל ארם ששבר קרן השתלמות -

ונניח שכל מי שהסכום שלו מעל ל-5,000 ש"ה או מעל 10,000 ש"ח,- כדי שזה לא יהיה על

כל עמך - הגיש דו"ח. ינכו לו במקור ./-35 ובלבד שהוא יגיש דו"ה שנתי.
היו"ר מי סלי ינר
זו הצעה מעניינת. למעשה, אנו נקלעים פה בין שתי דוגמאות, שלגבי אחת אני הושב

שכולם מצדיקים את העמדה שאנו הבענו - וזה באמת אלה שהם בעלי ההכנסות הגבוהות

שבמקום משכורת עושים להם קופת גמל ואחר כך עד מהרה חוגגים עליה ומרו יחים, ויש את

אותם מסכנים שקורה ויש להם בעיה ואז הם צריכים לשלם יותר.

מ'. ו לדמו ;

מדובר על קרן השתלמות ולא על קופת המל.
היו"ר מ' קליינר
אני מדבר כעת על קרן השתלמות כמובן . לכן , אם יש הצעה כמו ההצעה של רואה-

החשבון שטראוס, שמצליחה לאבהן בין שתי האוכלוסיות, ברור שאתה מגיע ליותר צדק.

האם אתם רוצים להשיב? זו רק התיחסות שלכם, ואחר כך אנו מתחילים את כל

הדיונים בכל הסעיפים. יורי שטרן , גם בנושא שאתה העלית עוד מעט נקיים את הדיון .
טי דולו -גדיש
אני רוצה רק להגיד, שקבוצת האנשים שמושלים לספים מקרן השתלמות בתשלום מס היא

באמת, כמו שנאמר פה, קבוצה מצומצמת מאד, כי רוב האנשים מנסים לא להגיע לזה. לכן ,

דוקא אותם אנשים מונחים ?d ע"י נציבות מס הכנסה לבוא ולדעת בדיוק מה שיעור המס

השולי שלהם, כדי שהם לא ישלמו מס מעבר למס שהם היו צריכים לשלם.

לעומת זאת, להבי בעלי ההכנסות הגבוהות, אנו לא רואים כבר את המס שהיה צריך

להשתלם על-ידיהם, כי הם לא ממהרים להגיש את הדו "חות. לכן , % 40 הוא איזו שהיא

פשרה בין זה לבין ה-.% 50 שאנו חושבים שמן הראוי היה לעשות. אני חוזרת: אפשר לבקש

תיאום מס, כדי לא להגיע להפסד הכנסות ממסים.
א' שוחט
כמה כסף זה? נדבר על זה אחר כך.
היו"ר מי קלי י נר
האם זהו הנושא האחרון, שיש לנו בו משלחות?
א' קרשנר
נדמה כי , שכן .



תקנות מס רכוש (תשכום פיצויים) (חפצים ביתיים)

(תיקון). התשנ"ז-1996

היו"ר מ' קכיינר;

אנו מתקדמים. אודי ברזילי, עתה נגמור עם הנושא שכך. הנושא הבא הוא: תקנות מס

רכוש (תשלום פיצויים) (חפצים ביתיים) (תיקון), ר.תשנ"ז-1996.

ה'קירש;

אני מבין, שהדיון הוא ללא משלחות.
היו"ר מי קלי ינר
מר קרשנר יטפל בזה.

(המשלחות יוצאות מחדר הישיבות.)
טי דולו-גדיש
זהו תיקון טכני. ב-1995 אנו-שינינו את תקנות מס רכוש (תשלום פיצויים) (חפצים

ביתיים). למעשה, שינינו את השיטה של פיצוי בשל נזק שנגרם לחפצים ביתיים בעקבות

נזק ממלחמה, וגם העלינו את התקרה המירבית לביטוח חפצים ביתיים כאמור.

אנו לא שינינו את המדד שמופיע בתקנות המקוריות, שזה מדד שמופיע בתקנות כפי

שפורסמו ב-1973, ולמעשה אנו היום אמורים לעדכן את הסכומים שהוכנסו ב-1995 לפי

המדד שנקבע ב-1973. החוק פשוט עשה טעות טכנית שלנו. אנו מבקשים לקבוע כמדד

לעדכון את המדד שהיה נכון ערב שינוי התקנות ב-1995. זהו תיקון טכני, שהיינו

אמורים לעשותו אז.
היו"ר מי קלי י נר
האם יש הערות כלשהן לענין הזה? אם לא, אנו מאשרים את זה. אישרנו את תקנות מס

רכוש (תשלום פיצויים) (חפצים ביתיים), התשנ"ז-1996.
א' שניידר
זה אושר.



תקנות מס שבח מקרקעין (מס רכישה) (תיקון). התשנ"ז-1996
היו"ר מי קליינר
הנושא הבא הוא: תקנות מס שבח מקרקעין (מס רכישה) (תיקון), התשנ"ז-1996.
א' ברזילי
במסגרת חוק מס שבח, אנו גובים גם מס רכישה. כמו שכבר ציינתי בוועדה בהזדמנות

אחרת, מס רכישה, כשהוא על דירות מהורים, הוא בהחלט מס מעיק. לכן, אנו, במסהרת

רפורמה שביצענו עוד בתקופת חבר-הכנסת שוחט, עשינו רפורמה דו-שלבית להקל על מס

רכישה של דירות מגורים, באופן שהרפורמה עשתה דבר מאד חשוב - יש שלוש מדרגות:

0.5% ,3.5% ,4.5% . העלינו את המדרגה הראשונה באופן משמעותי מאד, באופן שהיא

עומדת היום על 360 אלף ש"ח, שהם כ-120 אלף דולר.
ח' אורון
זה ה-./-0.5.

א' ברזילי;

זה ה-% 0.5. כלומר, אדם שקונה דירת מהורים עד 360 אלף ש"ח משלם % 0.5, שזה היה

בזמנו משהו כמו 180 אלף ש"ח, כמעט בעצם הכפלה של הסכום בשני שלבים, כי באמת היתה

לזה עלות תקציבית מאד הדולה.

עכשיו, בעצם, אנו מטפלים בסיום הרפורמה הזו, מכיון שכל עוד לא היתה הרפורמה

היה צורך בתקנה 13 במתכונתה הרחבה. תקנה 13 במתכונתה הרחבה הסתיימה ב-31 לדצמבר

1996 ואנו מבקשים להאריכה רק במתכונת מצומצמת. תקנה 13, שכאמור הסתיימה ב-31

לדצמבר 1996, טיפלה בשני דברים: היא טיפלה בהעתקת מהורים לאזור פיתוח ובהעתקת

מפעל לאזור פיתוח. אנו מבקשים להאריך את העתקת מפעל לאזור פיתוח. העתקת מהורים

לאזור פיתוח כחלק מאותה רפורמה - אנו סבורים שאין בכך יותר צורך, ולכן אנו יותר

לא מבקשים להאריך את התקנה.
אי פינס-פז
מה המשמעות?
הי ו "ר מי קלי ינר
אני לא אוהב את התקנה הזו, ואהיד לך למה.
א' ברזילי
ההעתקה לאזור פיתוח מזכה ב-./-0.5 מס רכישה- - -
אי שוחט
האם זה בכל סכום?
א' ברזילי
זה בכל סכום ללא תקרה. לאחר שעשינו את הרפורמה, בעצם מה שקורה הוא שהקלנו עם

כל עם ישראל בנושא רכישת דירות מהורים. אחרי שהקלנו עם כל עם ישראל בנושא רכישת

דירות מהורים, התוצאה של התקנה היום היא בעצם הקלה רק במקומות שרוכשים דירות

ששוויין מעל ל-360 אלף ש"ח, ויש לנו רשימה.
י י שטרן
זה רוב חלקי הארץ היום,
א' ברזילי
לא. זה, בהחלט, לא אזורי פיתוח. זה הרבה מאד באילת.
א' שוחט
זה כל "בנה ביתך";
א' ברזילי
זה הרבה מאד באילת, ולאו דוקא "בנה ביתך". למעט כל דירה היום באילת עוברת את

הסכום.
מ' גולרמו
בשביל אילת צריך להעניש את כולם?
א' ברזילי
לא. יש לנו רשימה שלמה, ובה, למשל, טבריה ועפולה. טבריה נמצאת למעלה. זהו

המצב. למעשה, התקנה הסתיימה. אנו לא מבקשים להאריכה בחלק הזה, אבל אנו כן רוצים

ומבקשים את אישורכם להארכת חלק מהתקנה שמדבר על העתקת מפעל, כי בעצם כאשר מפעל

עובר לאזור פיתוח מן הראוי עדיין שתימשך אותה ההקלה של מס רכישה, שכן אותו מפעל

מחסל את פעילותו במרכז האר\ ורוכש שם.

היו"ר מי קליינר;

חבל. על זה אין עוררין.

א' ברזילי;

אם כך , זו בקשתנו.
היו"ר מי קלי י נר
הבנתי. לפני שאתיחס לענין המשפטי. ברצוני לשאול שאלה אחת. אומר מה הבעיה

שמפריעה לי, בניגוד למה שחבר-הלנסת אופיר פינס-פז חשב. כשחבר-הכנסת אופיר פינס-

פז אמר שהוא מתנגד, הבנתי למה הוא מתנגד.
ח' אורון
לא. שהוא תומך בממשלה.
היו"ר מי קלי י נר
הוא תומך, וזה אומר להתנגד במקרה הזה. מה שראיתי לנגד עיניי זה דוקא את אותה

עיירת פיתוח, שרוצה למשוך את אותו בעל מפעל שעובר להור בה. דוקא ראיתי לנגד

עיניי את בית-שאן , את דימונה או את שלומי, שכבר יש מישהו, בעל המפעל, המורה או

מנהל בית-הספר, שנוסע כל יום מחיפה או מגיע כל יום מהמרכז, ואני. רוצה למושכו

להור באותה עיירת פיתוח כדי לחזק את האוכלוסיה, ודוקא כאן אחת חבעיות שלי היא

שהחזקים בורחים משם. אם הוא ירצה לקנות דירה ללשהי שעולה קצת יותר מ-360 אלף ש"ח

- שזה לא סכום כל כך הרול אם זה "בנה ביתך" הם בעיירת פיתוח - את האלמנט החזק

הזה בעיירות הפיתות אני רוצה לעודד ולא להרתיע. זו היתה הסיבה.

ח' אורון ;

זה האלמנט היחיד שיש לו עוד הטבות מס באזורי פיתוח.
ס' אלחנני
ברצוני לתת נתון רקע, ששמתי לפניכם. ההטבה הזו התיחסה לרשימת ישובים לפי

פסקה (2) לסעיף 3 לחוק פיצויי פיטורים, שמתקין שר העבודה. הוא קבע רשימה שלמה של

ישובים. זה לא שייך לכל הרשימות של הישובים, שפה בוועדה עוסקים בהן. צירפתי את

רשימת הישובים.
א' ברזילי
זו רשימה רחבה מאד.
ס ' אלחנני
היא אומרת כך: "יישוב חקלאי ' - כל קיבוץ, מושב או ישוב שמרבית תושביו הם

חקכאים;" ו"יישוב באזור כיתות'" ופה יש את רשימת הישובים. הוצאתי זאת עכשיו

מהמחשב. אם אתם חושבים שהרשימה הזו השתנתה, שהוצאתי אותה אתמול.

ח' אורון ;

להבי הרשימה שפה, זו הנחה של .% -5 ו-% 10.
ס' אלחנני
לא. אנו מתיחסים להנחה במס רכישה.
אי פינס-פז
זה מופיע בדף האחרון.

א' שניידר;

הם משנים את הרשימה.
ס' אלחנני
לא. הם לא משנים את הרשימה.
א' שניידר
לפי הנוסח, משנים. צריכים תקנה 13 חדשה.
סי אלחנני
לא. תני לי לסיים. אסביר מה המצב.

היו"ר מי קליינר;

אני מנסה להבין . אנה שניידר, אולי תקשיבי לה עד הסוף.

ס' אלחנני;
יש פה שנ י סוגי הנחות
1. לפי חוק עידוד השקעות הון. זה לא שונה. ראיתי, שזה לא שונה.

2. מס רכישה - מי שמעתיק את דירתו לאזור מסויים, האזור נקבע לפי תקנות קוק

פיצויי פיטורים, חוק פיצויי פיטורים קבע, ששר העבודה יתקין את רשימת הישובים,

ואני הוצאתי אותה.
כלומר, כשאתם אומרים
"אני לא רוצה לפגוע במישהו שעובר לעיר הזו או הזו",

אני אומרת לכם שלא כל מה שאתם אמרתם רלוונטי מפני שזה מתיחס רק לישובים האלה,

ורק אלה כביכול - וזה נמצא לפניך - נפהעים. זה מבוטל. זה מופיע בתזכיר שלי.
היו"ר מי קלי ינר
חבר-הכנסת אופיר פינס-פז, כל מה שאותך מדאיג איננו כאן. תראי לחבר-הכנסת

פינס-פז את הרשימה.

אי פינס-בז;

ראיתי.
היו"ר מי קלי י נר
אם כך, יש לי אולי שאלה משפטית לאנה שניידר, לפני שאני בכלל מתחיל את הדיון,

כי אולי כל הדיון עקר. יש תק נ ה שפגה, והאוצר לא מחדש אותה.
ס י אלחנני
היא לא כהה.
היו"ר מי קליינר
לא. היא פגה.

א' שניידר;

הוא מחליף אותה.

היו"ר מ' קליינר;
הוא מחליף אותה ואומר
"אני, להבי עיירות פיתוח מס רכישה לא מביא לכם יותר.

אני מביא לכם רק את הנושא של מפעלים". האם יש לנו בכלל סמכות להגיד לאוצר: "רגע,

אנו רוצים כן להאריך"?
א' שניירר
יש סמכות.
א' שוחט
אבל, תאמין לי, שלעיתונאים יש סמבות לכתוב זאת, ומיד תחזור בקשה לעשות זאת.
היו"ר מ' קליינר
אני שואל את אנה שניידר קודם כל בצד המשפטי.
א' שניידר
יש סמכות לועדה להמליץ לרשויות המס לשקול.
היו"ר מי קלי ינר
הבנתי.
א'- שניידר
מה שקורה כרגע הוא שהתקנה פגה. אם לא ידונו- -
אי שוחט
לא. אפשר לדחות את הבקשה.
אי קרשנר
אז, אתה פוגע במפעלים.
א' שוחט
כן , אבל זו שיטה טובה מאד. האוצר יביא גם את נושא מפעלים.
א' שניידר
אבל, פוגעים - -
אי שוחט
מאה אחוז. זה לא אומר שאתה לא מוכן לבוא ולהגיד: "אני לא פוגע במפעלים, ולכן

בעצם אני קובע את הדברים כבקשת האוצר". הדרך היחידה להביא זאת לסיום, אם דעת

הוועדה כך, היא לדחות את הכל והאוצר יבוא עם דבר חדש. אין דרך אחרת.
היו"ר מי קליינר
בתוך שר אוצר לשעבר, אני מבין שאתה מכיר את הצד הפרקטי הזה.
א' שוחט
יחזרו עם כל הדברים.
א' פינס-פז
בסך הכל, אני חושב, שההצעה של האוצר במקומה. אני רואה את הרשימה. תבדקו מי



קונה היום דירות באילת ומי קונה דירות בטבריה, ולא רק באילת ולא רק בטבריה,

ותראו מה קורה במגדל ובכל המדינה - כל אלה הן דירות להשקעה. אנשים עשירים מאד

משקיעים היום הרבה מאד כספים בתהומים האלה, ואין שום סיבה לתת להם

מ' גולדמן;

מי שהשקיע בטבריה לא הרויח עד היום.

א' פינס-פז;

יכול להיות שלא, ויכול להיות שכן .

א' ברזילי;

המושבה כנרת בפנים.

אי פינס-פז;

אני מכיר אנשים שהשקיעו בכנרת או באלף ואחד דברים.

ח' אורון ;

גם כפר ורדים בפנים.

אי פינס-פז;

אני חושב, שהיה ההגיון גדול מאד במה שחבר-הכנסת שוחט בזמנו עשה. בעיניי, הדגש

צריך להיות לזוגות צעירים שרוכשים דירה ראשונה בחייהם. זה ההגיון שצריך ללכת

איתו, כמובן עד סכום מוגבל. הייתי פוטר לא % 0.5 אלא אפילו להמרי. כלומר, עד סכום

מוהבל לדירה באמת של זוג צעיר שרוכש אותה פעם ראשונה בחייו. אם אפשר ללכת

לכי ו ון , אז זה הכי ו ון .

פה '-'נו כל הזמן מוסיפים חטא על פשע. ענין הישובים הוא ענין חמור. כל רשימה

היא רשימה לא נכונה, היא רשימה אינטרסנטית מכל הצדדים והיא מעוותת. למה לנו?

אינני אומר זאת על נושא המפעלים, כי התעשיה ספגה. לגבי חלק מהצמצומים, שאנו

נאלצנו להעביר גם פה בוועדה, התעשיה שילמה את המחיר. אני אומר, שבענין הזה אפשר

ללכת לקראת.

אני חושב, שהסך הכל שמציע היום מס הכנסה זו הצעה מאוזנת, שצריך לתמוך בה.

מ' הולדמן ;

אני חושב, שתמיד אפשר להצביע ולשאול: "למה כפר-הורדים?", ואני אומר לכם

שהלוואי והיו לנו עוד כמה "כפר-ורדים" כאלה בצפון. מה היתה הכוונה בזמנו, כשנתנו

את כל העידוד והיתה חבילה שלמה כדי לעודד משפחות חזקות לההיע לאזורי הפיתוח? -

זו היתה המטרה. הם היום, אף אחד לא בא ואומר שהישובים מספיק חזקים. הם לא מספיק

חזקים הם היום. לקהילה לא צריך להתיחס נקודתית, אלא צריך לראות את אותה קהילה

אזורית. אתה יכול לראות קרית-שמונה ומטולה, ואתה יכול לבוא ולהצביע על מטולה בה

הנכסים עולים. אבל, תאמינו לי, שמי שחי במטולה מהיעות לו כל ההנחות האלה ומהיעים

לו כל הסיוע וכל העזרה. אותו דבר אתה יכול להצביע על הצור. אביא דוגמא, שאני

מכיר אותה מארבע השנים האחרונות במערכת החינוך. כתוצאה מכך שההגיעו משפחות חזקות

לחצור בתנאי "בנה ביתך" וע"י כך שנשארו שם עולים שההיעו בעליה הגדולה, היום ילדי

ראש פינה מוכנים ללמוד בתיכון בחצור ולא לנסוע לכפר-בלום או להר והיא. זה קורה,

כתוצאה מכך שהצור התחזקה מדברים כאלה ואחרים. אתה יכול לבוא ולהגיד בעוד שנתיים

או שלוש שנים; "למה צריך לתת לראש פינה?". היום אתה אומר: "כפר ורדים", ומחר

תגיד; "ראש פינה". מה היה המאבק לאורך 30-20 שנים בטבריה? אמרו, שתושבי טבריה הם

הפועלים של קיבוצי עמק הירדן , ואין שם אוכלוסיה אחרת. אם על יד זה, בהלל שטבריה

היא עיר נופש, יש כאלה שקנו שם דירות בהבעה שאתה מדבר עליה

ש' שמחון ;

אז אין בעיה.
מ' גולדמן
.-אז קנו. אז, קורים דברים כאלה. אני מכיר את זה מכפר תבור. אני עוד לא

ראיתי בכפר תבור, שמישהו קנה דירה לסופשבוע.

א' ברזילי;

ככר תבור הוא ברשימה.
מ' גולדמו
הוא ברשימה. אבל, לא ראיתי שמישהו קנה דירה לסופשבוע.

א' ברזילי;

צריך לעזור לכפר תבור - זה נכון . צריך לעזור להם ו לסבסד אותם דרך מס הרכישה.

אנו מחפשים כל גרוש. מדובר ב-5-4 מליון ש"ח שיש לי פה.
מ' גולדמו
אם אתה מצליח להביא מנהל מחלקה לבית-חולים עפולה או לבית-חולים פוריה והוא

אומר: "אני מוכן לעזוב את בית-חולים 'כרמלי בחיפה או את בית-חולים 'איכילוב'

בתל-אביב- - -
טי דולו-הדיש
בגלל מס הרכישה?
מ' גולדמן
זה משהו נוסף.
הי ו"ר מי כלי ינר
אנו צריכים להתקדם. זו בסך הכל נקודה אחת, ויש לנו המון נקודות.
מ' גולדמן
במקרה, אתמול נסעתי בדרך דרומה ונכנסתי ללהבים. אתה נכנס ללהבים ורואה בניה

של מאות דירות.
א' שוחט
לא ללהב, אלא ללהבים.
מ' גולדמן
אמרתי: להבים.
אי ברזילי
אם הם חדשים, הם לא ברשימה.
ס' אלחנני
הם לא ברשימה הזו.
ח' אורון
חבר-הכנסת מיכה גולדמן , עצור דקה אחה. את הנאום. האם אתה רואה את ההקשר של

הנייר הזה? זה נבנה, כאשר בזמנו היה נושא של "מן העיר אל הכפר".
מ' גולדמו
נכון .
ח י אורון
"ארגמן " עבר מרמת-גן ליבנה, ואמרו לאבי; אתה נחשב כמפוטר, ולכן תקבל פיצויים



כמפוטר, והם לא תתעסק פעמיים. תוכל לקנות דירה ביבנה עם "ארגמן " שעברה. איפה

מיתר, איפה להבים, איפה עומר ואיפה תמרת בכל הסיפור הזה?
מ' גולדמן
אבל, למה לא נתת לי להשלים את דבריי?
ח' אורון
אני באופוזיציה איתך. עזוב! אין לזה ידיים ורגליים.

ס' אלחנני;

לקח זמן עד שמצאתי את הרשימה הזו.
מ' גולדמו
למה הבאתי את הדוגמא של להבים? יכולתי להציג עכשיו בדיוק את התזה ההפוכה

מדוע לא צריך לעזור לישובים קהילתיים ולומר שהם פוגעים בבאר-שבע ובערד וכל מיני

כאלה דברים. אבל, יכולתי וגם להציג את זה הפוך. אבל, אמרתי שאני מסתכל תמיד בראיה

סביבתית אזורית, ולא נקודתית של ישוב אחד כזה או אחר. אני בטוח, שעומר חזקה

ולהבים חזקה זה גם בסופו של דבר טוב לבאר-שבע. לבית-החולים והאוניברסיטה יהיו -

מרצים יותר טובים, יהיו להם רופאים יותר טובים ויהיו להם מורים יותר טובים, משום

שהם יעדיפו לגור בעומר מאשר לחפש דירה באזור תל-אביב או באזור אחר חזק במרכז

הארץ. לכן , תמיד צריך להסתכל בראיה אזורית סביבתית.

נכון , שכואב לי הלב שלא צירפו את הישובים הנוספים שקמו עם הזמן . יש עם זה

בעיה. אני זוכר, שחבר-הכנסת עובדיה עלי היה בוועדת הכספים, וזה תמיד חזר וזה

יחזור. איך אמרנו פה לפני חודש: "נקים וועדה, ותוך 3-2 חודשים אנו רוצים לקבל

רשימה חדשה". תאמין לי, שנגיע לדצמבר של השנה הבאה, נדון על התקציב ונשכח

שביקשנו כעבור שלושה חודשים לראות רשימה, אנו מכירים את זה בסיפור של ההנחות

במס. הם יעשו הצבעה, בלי כל קשר לסיעות, ואתה תראה תוצאה אחרת.

אבל, עניינית, אני אומר שהבל לפגוע, משום שבסופו של דבר בזה פגעו. אתן לך

רשימה של שחיקה שנעשתה לכל ההעדפות שהיו לאזורי פיתוח עם השנים - נתנו לאחרים,

ושום העדפה לא נשארה לאזורי פיתוח.
ש' שמחוו
חבר-הכנסת גולדמן , בקיצור, מה אתה רוצה?
מ' גולדמו
להשאיר את המצב הקי ים.
הי ו"ר מי קליינר
לא. מה שהוא רוצה הוא לאשר את המפעלים ולהמליץ בפני - -

א' שוחט;

לא. אין לך דרך כזו. או שאתה מאשר או שאתה לא מאשר. המלצה שווה כקליפת השום.

היו"ר מי קלי ינר;

הבנתי.
ח' אורון
אני מעיז להגיד, שאני חושב שיש הגיון מסויים. כל הרשימות האלה - צדקה עשתה

איתנו סמדר אלחנני, ש'גירדה' את הרשימה הזו. זו רשימה נוספת, והיא גם לא דומה

לרשימות אחרות.
א' ברזילי
היא מחוק פיצויי פיטורים.



ח' אורון ;

בנוסף, אין בה שום הגיון, כשאתה קורא את שמות הישובים. דרך אגב, כל הישובים,

שמנית אותם, כא נ מצאים ברשימה.
מ' גולדמו
אני יודע.
ח' אורון
בסדר. הנאום טוב, אך לא שייך לרשימה הזו.

מי גולדמן ;

ראש פינה בפנים.

ח' אורון ;

בסדר, ראש פינה בפנים.
דובר
צבת, עפולה ומעלה אדומים.
היו"ר מי קלי ינר
כפר תבור בפנים.

ח' אורון ;

אינני נ?כיר אף קיבוץ, שמוכר דירות ב-360 אלף ש"ח. אני אומר בגלוי, שאם יש

מושבים שהם כבר לא מושבים חוץ מהשם שבהם, שמוכרים דירות מעל 360 אלף ש"ח, אין

שום הצדקה לזה. אין שום הצדקה בעולם לכפר ביל"ו לתת את ההטבה הזו. דרך אהב, זה

גם בכפר ביל"ו.

ס' אלחנני;

זה כל ישוב חקלאי.

מ' גולדמן ;

זו הם תהיה הטבה לשכונות .הקהילתיות.
ח'אורון
, .

אז , אתה יודע מה? אני רוצה את ההטבה הזו הם בשכונת התקוה. אי אפשר לעשות זאת

כך. חבר-הכנסת מיכה גולדמן, עצור רהע אחד. לכל מה שפה אין ההיון. הוא היה למטרה

אחת, שאני מבין מה היא ואזכיר לכם אותה. תסתכלו מאלו שנים זה. זה התחיל בתשל"ה,

שאלה השנים של עידוד "מן העיר אל הכפר" וכל הדברים הללו. היה לזה ההיון מסויים.

איזו הצדקה יש בשכונה בקיבוץ?
א' שוחט
תיכף אגיד לך איזו הצדקה יש.
היו"ר מי קלי י נר
חבר-חכנסת שוחט, אתה הבא בתור, ויש לנו עוד 10 נושאים.
ח' אורון
אני חושב, שאם חבר-חכנסת שוחט רוצה לעודד אזורי פיתוח, אלה לא אזורי פיתוח.

אין פה אזורי פיתוח. תסתכל על הרשימה.
היו"ר מ' קלי י נר
אתה תומך.
מ' גולדמן
תקרא ;-?ת הרשימה.

ח' אורון;

בית שמש זה אזור פיתוח?

א' שוחט;

לא, אבל

ח' אורון ;

יש את כל המצפים בגליל. המצפים בגליל צריכים לקבל הטבות מס רכישה?

א' שוחט;

לא אבוא ואגיד שאין עיוותים פה בתוך הרשימה, אבל הנושא הזה נולד בערי פיתוח,

ואני לא מדבר על הישוב החקלאי, לאשר חיפשו דרך להביא אנשים לערי פיתוח. פיצלו את

הענין של הפיצויים כך שמי שהולך לעיר פיתוח מקבל פיצויים, למרות שהוא מתפטר

ואיננו מפוטר, ואז הם נכנסו לענין מס הרכישה. זה נכון, שהמדרגות אז היו אחרות.

דרך אגב, גם בערי פיתוח זה לדירה אחת בלבד, ואת זה לא אמרו אנשי המס. זה לדירה-

ראשונה בעיר פיתוח. אחרי זה, אם אתה עובר מ-3 חדרים ל ייבנה ביתך", אתה משלם.

א' ברזילי;

אין. זהו אחד העיוותים. אני גר באזור פיתוח ואני מגדיל דירה - אני לא מקבל.

א' שוחט;

אני אומר דוקא לכם, אנשי המס; בסך הכל, לכו ותראו מה קרה למישהו ששם 100 אלף

ש"ח בדימונה או בערד לעומת מישהו ששם במקום שאין את הפטור כמו בתל-אביב או

בירושלים.

מ' גולדמן ;

אפילו ביהוד.

א' שוחט;

אל תעזור לי. ב-20 שנה הנכס שלו נהיה שם פי 5 ופי 6, ובעיר פיתוח הוא באותו

ערך - פחות מהאינפלציה. אני מבקש לא להיות כל כך חכמים, לאנשי מס הכנסה אני אומר

זאת, ולא להגיד; "בזה זה לא חשוב, וזה לא חשוב".

א' ברזילי;

חבר-הכנסת שוחט, אל תלעס. מי שהשקיע בדימונה והפסיד את כספו לא יקבל את

התקנות האלה. אלה אנשים חדשים.

א' שוחט;

אני לא מדבר על התקנות. אני מדבר על הסך הלל.

א' ברזילי;

אבל, יבואו אליך עם נושא דירות מגורים. אני אבוא עם נושא דירות מגורים.

א' שוחט;

תסלח לי. הטבות - תבוא עם הכל. אל תשלחו זאת בחתיכות. אני חושב, שאתם לא

מודעים למה שקורה. אני אומר זאת גם לך, חבר-הכנסת אופיר פינס-פז, עם כל הכבוד

לך; זה אחרת לגור ברמות או לגור בדימונה. אני אומר לך, שזה אחרת, והגיע הזמן

שתדע זאת.
א' פינס-פז
איפה יותר קשה?

א' שוחט;

אוכי עכשיו ברמות.

א' פינס -פז

פיגועים יש יותר אצכנו.

א' שוחט;

.עזוב אותי עם הפיגועים שכך. עוד מעט תגיד, שאתה באזור ספר ואתה רוצה כקבכ

כמו קרית שמונה.

אי פי נס-פז;

נכון . קו עימות. עד שירושכים כא תהיה בתוך הרשימה, חבכ עכ הזמן .

א' שוחט;

זו רשימה 'דפוקה'. בנקודה מסויימת צריך כעשות סדר בענין. אני אהיה בין אכה

שיגידו שההוככים כמקומות האכה מפסידים את כספם. הם עושים דבר בטירוף, אם הם

קונים דירה באחת מערי הפיתוח וכא כוקחים את הכסף וקונים באזור תכ-אביב, מבחינה

אישית. תאמינו כי, שכי אין בעיה. אני מסודר. ככ מי שהכך ובנה בית בערד או

בדימונה שם את כספו בים, אכ מוכ מי שכקח את אותו ערך דוכרי ובנה באזור תכ-אביב.

אז, מה קרה פה, אכוקים אדירים? אני יודע שכא באים כמישהו בשביכ חצי האחוז הזה

וכא בשביכ זה וכא בשביכ זה. אתה רוצה דוגמא כשחיקה - אתן כך: חינוך תיכון חינם.

מה היו המוטיבציות? מדוע אמרו כאנשים: "תככו כשם. יש חינוך תיכון חינם וכוי"?

עכשיו, החכיטו עכ מדרגת המס עד 320 אכף ש"ח ככוכם. אבכ, מה אתם רוצים? כמה רוצים

כהגיע? או שמחכיטים שעוזרים בענין או שמחכיטים שכא עוזרים בענין. אם המדינה
אומרת
"ככ הארץ זה אזור אחד", כמו שאומר חבר-הכנסת אופיר פינס-פז - מאה אחוז.

אז, תבואו הנה.

דובר;

חוץ מירושכים.

א' שוחט;

חו\ מירושכים. שם יש חוק מיוחד - ./-38 מענק בירושכים. זה מה, שהצעת.

אי פינס-פז;

הצעתי, אבל זה כא עבר.

היו"ר מי קכיינר;

אפילו אני כא מבין כמה הסכמתי כשחתמתי כו.

אי שוחט;

התביישתי אחרי זה.
מ' גולדמן
אני ישר אמרתי כו; "כא".

א' פינס-פז;

מה פתאום אמרת כי; "כא"? כבר חתמת.

ח' אורון ;

אני כא חתמתי, אך חתמתי עכ העכאת עצמות הרב נחמן מברסכב.

א' שוחט;
לכן, אני אומר ככם
אכ תביאו את זה חתיכה חתיכה. תאריכו את זה עכשיו לשנה.



אתם רוצים כשנות את מס רכוש באופן גורף - כגבי דירה ראשונה בכל הארץ - תבואו עם

דבר מושכם. אכ תמרטו את העניו הזה נוצה אחרי נוצה. זו לא שיטה.

יכול כהיות שצריך כדבר עם שר העבודה כדי שישנה את הרשימה. אבכ, בהכל שהרשימה

קדומה, אין לעשות את זה? אני מאד מתנגד. אני מציע לכם: אל תגידו שכל הדברים האלה

לא חשובים. דבר אחרי דבר קובע את הסך הכל. אני חוזר ואומר לך, אודי ברזילי: אם

יש לך 100 אלף דולר, אל תקנה דירה בערד, בדימונה, באופקים או במצפה רמון . אל

תעשה זאת.
היו"ר מ' קליינר
קיויתי, שיהיה מי שיתמוך בעמדתי, אבל לא קיויתי לתמיכה כל כך נלהבת.

י ' שטרן !

משמעות כל ההטבות, שניתנות לאזורי פיתוח ולערי פיתוח, היא לא שזה בגובה

האבסולוטי אלא יחסית לאזורים האחרים. לכן, זה כככ לא רלוונטי שלכל עם ישראל עלתה

התקרה הזו ל-360 אלף ש"ח, שזה היום מחיר די צנוע של דירה ממוצעת וזה לא מי-יודע-

מה. אם אנו מדברים על עדיפות לאזורים מסויימים, העדיפות נשמרת בכך שגם כשלכל עם

ישראל זה עד 360 אלף ש"ח באזורים המועדפים זה בגובה אחר או בכלל ללא תקרה. לכן,

אני מצטרף לדעתם של אלה שחושבים שזה צריך להשאר כהטבה. אני רק לא מקבל את הרשימה

הזו. אני בכלל חושב, שהדברים האלה חייבים להיות צמודים: לא לרשימות של נ/שרד

העבודה ולא לנושא פיטורים.

א' שוחט;

ההיגיון היה, שזה תהליך מעבר.
י ' שטרן-
אבל, זה לא תהליך מעבר. יש בארץ מה שפעם נקרא: אזורי פיתוח, והיום אלה אזורי

עדיפות לאומית. ההטבות האלה צריכות להיות הטבות אזוריות. הן צריכות לחול על כל

הישובים באזור, צודק חבר-הכנסת מיכה גולדמן , שאמר שבראיה הרחבה יותר לא חשוב אם

פרברי עיר מקבלים את האוכלוסיה החזקה, וזה בכל זאת מחזק את העיר הרבה יותר מאשר

אם האוכלוסיה החזקה הזו כלל לא היתה מגיעה לאזור. לכן, אני חושב, שאין בזה ההיון

וזה לא מוצדק, מבחינת המדיניות הקבועה של ממשלות ישראל לעודד איככוס שכ

הפריפריה. אני בעד, שזה יתוקן.
הי ו"ר מ' קלי ינר
יש לי שלוש בעיות עם הענין הזה. בעיה ראשונה היא הרשימה. זו רשימה מעוותת.

מצד שני, אם אנו תומכים בעקרון, מה שאפשר לעשות הוא לקוות שנקבל רשימה יותר

טובה, יותר עדכנית ויותר צודקת.
י י שטרן
אני מסכים עם חבר-הכנסת מיכה גולדמן , שזו צריכה להיות רשימה אזורית ולא

ישובית.
הי ו"ר מ' קלי ינר
בסדר. זה לא רק ענין אזורי, כי באמת יש לך את בעיית אילת.
ש' שמחון
הבעיה היא לא רשימה כזו או אחרת.
היו"ר מי סכי ינר
זו בעיה ראשונה. אבל, אני אומר: נניח, שאני מתעלם מזה, כי בסופו של דבר רוב

הישובים כאן הם ישובים שכן ראויים לזה, למעט אולי חלקים מאד קטנים ואולי חסרים

מספר ישובים.



הנקודה השניה היא הנקודה הפורמלית - אין לי ספק, שלו היתה מובאת לנו תקנה,

היינו אומרים שאנו בעד להמשיך את המצב - ולך לבחות רוב החברים לפי התחושה שלי -

בעיירות הפיתוח. אבל, יש לנו בעיה שיש לנו כעת שתי הצעות. למעשה, יש לנו הצעה

אחת טובה, שכולנו מסכימים איתה - להאריך את תוקף התקנות להבי מפעלים. בענין הזה

יש קונסנזוס, אלא שאומר חבר-הכנסת שוחט: "מבחינה טקטית, היות ואני רוצה להעביר-
ח' אורון
אבל, הוא לא יכול.

היו"ר מ' הלי ינר;
הוא אומר
"היות ואני רוצה להעביר את מה שאני תומך בו, ואולי הם חבר-הכנסת

יורי שטרן וגם אני, אם נאשר את הראשון לא נקבל את השני". לזה, אני מודה ומתוודה

שקצת קשה לי להצטרף. כלומר, ודאי כנציג קואליציה.

אי שוחט;

תשכח מהתיקון .
היו"ר מ' קלי ינר
אני אומר: "מה שאני מוכן ללכת אליו הוא לאשר את המפעלים ולבוא ולהגיש המלצה

חזקה להאריך את הענין לגבי עיירות פיתוח". יש לנו ועדת לספים. זה לא המפגש

האחרון שלנו עם אנשי משרד האוצר.
א' שוחט
תדחה לשבוע הבא לשיקול דעת נוסף. מה קרה?
היו"ר מ' קליינר
אנו מצפים, שבהמלצות שלנו יתחשבו.

יש נקודה שלישית, שאמר אותה אודי ברזילי בקריאת ביניים, והיא מפריעה לי.
למעשה, אודי ברזילי אומר
"נניח, שיש מישהו שגדל בעיירת פיתוח. יש לו דירת 3

חדרים, ולזה לא עונה הם התקנה הקיימת. נניח., שהוא מתלבט האם לעבור למרכז או באמת

לעשות "בנה ביתך" בישובו שעולה יותר מ-120 אלף. זה כבר לא 120 אלף. זה יותר מ-

110 אלף דולר. מה קורה? הוא אומר: "אם הוא ירצה לקנות את הדירה הזו, הוא יצטרך

לשלם מס רכישה מלא". אני רוצה לומר, שהייתי מעדיף ללכת בדרך י של כן לאשר 'את

המפעלים וללכת בדרך של המלצה ולבקש שבאותה המלצה לשיקול מחודש יבדקו הם את הענין

הזה של מי שעובר דירה בתוך אותו ישוב, מכיון שהוא עונה לי על אותה מטרה -

אוכלוסיה חזקה.

להבי מוכרי הדירות, ודאי שגם מוכרי הדירות מרו יחים. הרי בסך הכל אם ההוא

ישלם פחות מס, יש סיכוי שמוכר הדירה יקבל מחיר יותר הבוה. אז, ודאי שלמוכרי

הדירות הם יש אינטרס, לי הקונה הפוטנציאלי שלהם יכול להיות הם מי שבא מבחוץ והם

מי שבא מבפנים.
ש' שמחון
האמת היא, שאני לא רציתי לההיד דבד, כי חבר-הכנסת שוחט עשה כאן את העבודה

באופן יוצא מן הכלל, כדי שלא יהידו מהפינה שלחבר-הכנסת מיכה הולדמן יש ניהוד

עניינים והם לי ניהוד עניינים וכן הלאה. הוא מכפר תבור, ואני מושבניק. אני טוען,

שצריך לעשות עבודה מסודרת לפני שנוהעים בכל נייר או בכל רשימה שיש. כל נסיון בכל

פעם, לבוא בטלניקה אחרת ולחתוך זאת לפרוסות, איננו לענין. לכן, אני מציע לא

לנהוע בזה כלל ולהשאיר זאת במצב הזה כמו שזה - לא מפעלים לבד, לא עיירות פיתוח

לבד, לא מושבים לבד, לא קיבוצים לבד ולא מצפים בהליל לבד. אף אחד לא יבוא למצפים

בהליל, אם הם לא היו מקבלים עידוד כזה או אוזר. אף אריאל זילבר או ירון לונדון לא

יגיע לשום מצפה בהליל. יש הם את הענין הזה. אני מציע לעזוב את זה כמו שזה.
היו"ר מ' קליינר
אני כא מקבל את ההגיון , שבשלב זה אנו לא נאריך את התקנה לעידוד מפעלים.
י ' שטרן
היושב-ראש קליינר, אם זה נכנס לתוקף ותתפרסם ההטבה הזו

היו"ר מי קלי ינר;

איזו הטבה?

י ' שטרן ;

של מהורים. ברגע שאנו מאשרים, גם אם נבוא אחר כך לדיון מתמשך יותר עם מס

הכנסה ואולי עם האוצר - הדבר יתפרסם כפגיעה מסויימת.

היו"ר מ' קלי י נר;

אבל, כרגע ההטבה לא קיימת. אני מבין, שמה-1 לינואר למעשה אין לא זה ולא זה.

א' שוחט;

זה לא מהאלוקים. זה מהאלוקים?

י ' שטרן ;

לדעתי, היא לא קי ימת.

היו"ר מי קלי ינר;

אני אומר: אני מלה את עצמי?! בהלל שברצוני לרפא את הכאב באוזן ימין אני גם

עושה כאב באוזן שמאל?! קודם כל, ברצוני שלהבי המפעלים זה יהיה קיים. אני חושב,

שבענין הזה יש קונסנזוס, ואנו נלח'\ על האוצר להביא הצעה מתוקנת להבי- -

א' שוחט; ?

צריך להביא שתי הצעות - אחת לאשר את בקשת האוצר, ואחת להחזיר לה את זה.

היו"ר מי קליינר;

מאה אחוז.

י י שטרו ;

לאשר בליווי המלצה חד-משמעית.

א' שוחט;

לא. זה כמו עם נושא הרופאים שלכם, שתקבלו 25 מליון ש"ח.

ס' אלחנני;

לדעתי, אי אפשר לבודד את הרשימה הזו, שנותנת הטבה לחלק מישובים שהם בחלק

מערי פיתוח וכו'-

אי שוחט;

אפשר לתקן .

ס' אלחנני;

-מכל הבעיה של הנחות במס לכל רשימת הישובים. את רשימת הישובים הקפאתם

לשלושה חודשים. תוך שלושה חודשים צריך להביא קריטריונים.
א' שוחט
אבל, לא ביטלנו את ההנחה.



ס' אלחנני;

לא ביטכתם את ההנחה. תעשו סדר ברשימת ישובים.
הי ו"ר מ' קליי ינר
סמדר אלחנני, דיברתי עם אודי, ויש נכונות לבדוק מחדש את הנושא השני. ככן,

אנו נביא זאת מחדש בשבוע הבא.
ש' שמחון
בדיוק.
היו"ר מי קלי ינר
תודה. אנו מתקדמים בדיון.
ס' אלחנני
הם לא יכולים להביא עכשיו רשימת ישובים, כשההיא מוקפאת.

ח' אורון ;

לא יביאו שום רשימה.
מ' גולדמו
נפגש בדצמבר 1997.
א' פינס-פז
אולי נמשיך את הדיון בוועדת המשנה למסים?

א' שוחט;

לא. זה נושא מלא.
היו"ר מ' קליינר
יש לנו מלאכה רבה היום. עמדתי להסכים, אבל חבר-הכנסת שוחט התנגד.
א' שוחט
נכון. ישנם נושאים, שאני חושב שהם צריכים להיות במליאה.
היו"ר מי קלי ינר
אני צוחק, וגם הוא התלוצץ.



כללי מס הכנסה (בעלי הכנסה מעבודה בחוץ לארץ)

(תיקון). התשנ"ז-1996
הי ו"ר מ' קליינר
הנושא הבא הוא: ככלי מס הכנסה (בעלי הכנסה מעבודה בחוץ-לארץ), התשנ"ז-1996.
ט' דולו-הדיש
אנו מבקשים לתקן את הכללים ולהעלות את הסכום שיוכר להבי הונג-קונג מ-5,000

דולר לחודש ל-0 8,00 דולר להודש כהוצאות דיור.
י ' שטרן
כמה זה מותר למוסקבה?

היו"ר מי קלי ינר;

אבל, כשזה יעבור לסינים, אולי זה יירד.

ט' דולו-הדיש;

יכול להיות, ואז אנו נחזור ונרד. אנו מביאים זאת בעקבות מה שקורה בשטח.

היו"ר מ' קליינר;

טוב. חבל על הזמן . נושא זה אושר.
י י שטרו
אני רק מבקש ערעור אחר כך ללבי כל מה שאתם מתירים באמת למוסקבה.

טי דולו-הדיש;

האם אתה רוצה שאגיד לך כמה זה במוסקבה? 3,000 דולר.

היו"ר מי קליינר;

לפי הדיאלקטיקה של חבר-הכנסת שוחט, היית צריך לא לאשר את הונג-קונה כדי

שיביאו לך את מוסקבה.

י ' שטרו ;

אני מקל על סין . זה בסדר.



תקנות מס הכנסה (הנחות ממס בישובים מסויימים

ובהיאחזויות נח"ל) (תיקוו). התשנ"ז-1996

תקנות מס הכנסה (הנחות ממס על הכנסות בשטחי התיישבות

הדשה ובשטחי פיתוח) (תיקוו). התשנ"ז1996.
היו"ר מ' קליינר
הנושא הבא הוא: תקנות מס הכנסה (הנחות ממס בישובים מסויימים ובהיאחזויות

נח"כ) (תיקון), התשנ"ז-1996.
טי דולו-גדיש
אלה תקנות טכניות. התקנות האלה בתקנה 2(ב) מפנות לסכום הכנסה קבוע בסעיף

120(ב) לפקודה, בסעיף 120(ב) לפקודה לא נקבע היום סכום הכנסה, אלא נקבעים שלושה

סכומי הכנסה, כי החל מ-1997 יהיה לנו סכום הכנסה שיחול עליו מס בשיעור של ./-10,

וסכום הכנסה שיחול עליו מס בשיעור של .207. טכנית, אנו מפנים לכן לתיקון .

היו"ר מי קלי ינר;

הבנתי. זה נובע מהשינויים.

א' שוחט;

בכל אופן, ברצוני להבין את המשמעות.

ס' אלחננ י;

זה טכני לגמרי .
היו"ר מי קליינר
זה בהלל שבמקום % 15 עשו % 10 ו-.% 20.

ס' אלחנני;

ישבתי על זה אתמול שעתיים. זה טכני. ההגדרה של ההנה מתיחסת לתקרת ההכנסה

שהיתה חייבת ב-./-15. היום, אותה תקרת הכנסה היא ./-20, וצריך לשנות את הענין . אפשר

היה להגדיר את הדברים אחרת, אבל בצורה שזה עובד- - -

א' שוחט;

טוב.

היו"ר מי קלי ינר;

הבנתי. הנושא השני - תקנות מס הכנסה (הנחות ממס על הכנסות בשטחי התיישבות

חדשה ובשטחי פיתוח) - הוא הם טכני.

טי דולן-גדיש;

תם זה טכני, אבל

היו"ר מי קליינר;
הנושא הבא הוא
תקנות מס הכנסה (הנחות ממס על הכנסות בשטחי התיישבות חדשה

ובשטחי פיתוח) (תיקון), התשנ"ז-1996.
ס' אלחנני
זו קבוצה ריקה לחלוטין .

ט' דולו-הדיש;

כרגע.
ס י אלחנני
אין שם. זו הנחת מס לישובים 3 שנים מיום הקמתם. הבאתי את כל רשימת הישובים.

אני עוסקת פה בארכיאולוגיה כה.

הי קירש;

יש עכשיו הפניה בתקנה מ-1/1/97 שהיא חסרת משמעות.

ס' אלחנני;

נכון .

ה' קירש;

וזאת, כי עכשיו הסעיף פוצל לשני חלקים. אז, לפחות שמבנה התקנה יהיה נכון.

דובר;

בסדר.

ח' אורון ;

בסרר. מה אכפת לך?

טי דול1-גדיש;

טכני.

א' שוחט;

יהיה לך עוד נייר בקלסר שלך. יש לי רושם, שאת נהנית מזה - מנושא הפטורים.

ס' אלחנני;

כן .
א' שוחט
יש לך את ועדת קורן , את ועדת זה ואת ועדת ההוא.

סי אלחנני;

החוג השני שלי באוניברסיטה היה הסטוריה.

י י שטרן ;

מאשרים.

הי ו"ר מי קלי ינר;

כן , את זה אישרנו.

עכשיו, אנו חוזרים לנושאים קודמים.

א' קרשנר;

נשארו הנושאים; חישוב רווח הון במכירת רכב, שווי השימוש ברכב וקרן ההשתלמות.

היו"ר מי קלי ינר;

אז, עתה יש לנו 3 נושאים, ואחד מהם הוא קרן ההשתלמות.

א' שוחט;

תחזיר.

ח' אורון ;

חבל על הזמן , תחזיר.



היו"ר מ' קליינר;

כמה? בואו ונעשה דיון .

א' שוחט;

תקרא את הפרוטוקול של הישיבות.

ח' אורון;

אתה י ודע מה? תצביע.

א' שוחט;

תצביע. זהו.

היו"ר מי קלי ינר;

בבקשה. אבקש רביזיה. אין בעיה. אני מבין, שזו היתה הטקטיקה של תדליה גל -

להפסיד בהצבעות ולעשות רביזיה.
א' שוחט
בסדר. אל תדאג. גם ברביזיה לא יהיה לך רוב.

היו"ר מי קלי ינר;

יכול להיות.



צו מס הכנסה קביעת סכומים ששולמו מקרן

ההשתלמות כהכנסה). התשנ"ז-1996

היו"ר מ' קכיינר;
עתה, דנים בנושא
צ/ מס הכנסה (קביעת סכומים ששולמו מקרן ההשתלמות כהכנסה),

התשנ"ז-1996.

ה' קירש!

נזכור את כל העובדות בנושא הזה. ראשית, אנו דנים רק בתחנות שבירה, דהיינו מי

שיוצא לבני שלוש שנים או מי שיוצא בין שלוש שנים לבין שש שנים לא לצורך

ההשתלמות. מי שיוצא לאחר שש שנים - זה לא רלוונטי וזה לא חל.
ח' אורון
ברודט מציע 10 שנים.

ה' קירש;

שנית, כעת אין שום הסדר בנושא הזה להבי עצמאים. יש לנו בתקנה קודמת להבי

שכירים. מ-1996 ואילך יש קרן השתלמות לעצמאים. כעת, אין שום הסדר חקיקתי לנושא
ניכוי מס במצב של שבירה
שלוש שנים ושש שנים.
אי שוחט
תביא את זה בנפרד.
ט' דולן-גדיש
אנו מביאים. יש את זה.

ה' קירש;

זה כלול פה.

שלישית, מצב השכיר - לפי ההצעה, הוא יכול לעשות תיאום מס בכל מצב. אם ./-40 זה

גבוה מדי, לפני שהוא מושך את הכסף מקרן ההשתלמות הוא יגש לפקיד השומה לקבל פתק

ופקיד השומה מוסמך להקטין את הניכו' עד לאפס אחוזים. בנוסף, מכיון שלשכיר יש

ניכוי בשיעור של ./-40, לא חייב בשל ההכנסה הזו בהגשת דין וחשבון בסוף השנה.

דהיינו, להבי אותם שכירים שיש להם מס שולי הבוה מ-./-40, אז בעצם יש פה מס סופי,

אם כי ההצעה מתיחסת
א' שוחט
כל הארג'ומנטציה שלך היתה שאלה שמשלמים הרבה ישלמו.
הי קירש
אז, הבאנו .% 50, וההצעה לא התקבלה.
היו"ר מי קלי ינר
אני תומך ב-.% 50.



ה' קירש;

הורדנו זאת. אני מציע, אחרי שנעשה מאמץ ומאמץ נכון במשך שנת 1996 לאהד בנושא

הזה את הטיפוכ בעצמאים ובשכירים כמה שניתן בסכומים ובתחנות יציאה ובתנאים וכו',

שיהיה טיפוכ אחיד גם בנקודה הזו של ניכוי במקור.
היו"ר מ' קלי ינר
אינני מבין את ההגיון של נתינה למי שעשה 3ה תרגיל ומנסה לקחת כסף שלא מגיע

לו. לא הבנתי מדוע מגיע לו מס סופי של .% 40 .

ה' קירש;

הצע נ ו .50% .

הי ו "ר מ' קליינר;

בסדר, אבל כרגע אתה מציע .407.

ט' דולו-גדיש;

זה נעשה לכי בקשת הוועדה.

ח' אורון;

אני אומר פעם נוספת את מה שאמרתי קודם בקריאת ביניים: הנושא הזה היה חלק

מהסכם. אני אומר זאת בבטחון . בתוך הסכמים מן הסוה הזה יש שורה ארוכה של נושאים,

שיש בהם קצת "קח" ו"קחתן" ו"ותר פה" ו"תעשה פה" ו"תעשה כך" וכל מיני דברים כאלה.

כאשר אתם משנים בחקיקה נושאים שבהתחלה היו בהסכם, תחזרו למי שעשיתם איתו הסכם,

תגיעו איתו להבנה, ואז אני תומך בכם כי אני אבין את הרציונל שלכם. אבל, אתם

עושים זאת בלי לדבר עם מי שעשיתם איתו את ההסכם. אני אומר זאת באחריות מלאה

מהבוקר. עשיתם הסכם עם ההסתדרות, ולא עם "עמית". עורכת-הדין הזו היתה בהסתדרות,

אבל עכשיו היא ב"עמית". עשיתם הסכם - תלכו אליהם. אני יודע שסביב קרנות ההשתלמות

היו"ר מי קלי ינר;

דרך אהב, חשבתי, שהנימוקים שלה שיכנעו אתכם לתמוך בהצעת הממשלה.
ח' אורון
בנוסף, יש את ועדת ברודט, שבכלל מדברת על עשר שנים ולא על שש שנים. היום,

אנו מאשרים תקנה. אני שמעתי, שראש הממשלה הודיע שוועדת ברודט - עוד חודש מאשרים

אותה. תבואו עם הכל יחד, ונראה מה עושים.

הי קירש;

בכל מקרה, עם כל הכבוד, צריכים לאשר היום לגבי עצמאים.

ה' אגרון ;

זה לא קשור.

ס' אלחנני;

אבל, חבר-הכנסת אורון, אצל עצמאים זו פריצה בלתי רגילה.
א' שוחט
האם אתם מוכנים, שהדיון יהיה רק בעצמאים? אני שואל את נציגי הממשלה: אם אתם

מוכנים שההחלטה תהיה רק להבי עצמאים, נאשר את זה היום.
ס' אלחנני
אצל עצמאים אתה מוכרה לעשות זאת.
י י שטרן
בסך הכל, סכומים, שאתה מפריש לקרן השתלמות, נגזרים מגובה ההכנסה, כלומר זה

הולך כאחוז מסויים. בנושא תיאום מס להבי סכומים שהם אוטומטית נגזרים מגובה

הכנסה, אבשר היה, לדעתי, לעשות עבודה מוקדמת ולעשות מדרגות מסויימות. מה אמר מר
ישראל שטראוס? הוא אמר
"יש לך סכומים, שאם זה מה שחסכת לא כדאי היה לפגוע בזה".
נ ' דהו
אבל, בשעת ההפרשה לא שילמת מס.
ח' אורון
זה בגלל השבירה באמצע.
י ' שטרן
בסדר, אבל לפי מה שצברת אתה יכול, במשך כמה שנים, לדעת על איזו הכנסה מדובר.

לכן, תיאום מס יכול להיות בתוך הסיפור הזה. זה לא חייב להיות בסוף, ולא כולם

מגיעים לתיאום מס.
נ ' דהן
להחזיר את הגלגל אחורה?
ג ' אהרון
זה לעשות קוביה הונהרית, כי אתה צריך להביא בחשבון את מספר השנים ולהחזיר את

ההלגל אחורנית. זה מיותר.
נ י דהן
תחזיר אחורה את כל ההלגל, ונתחיל לעשות את הסכומים. מה תעשה, למשל, עם

עצמאי?
י ' שטרן
אני בעד מה שהציע מר שטראוס - לקבוע פה איזה שהוא סף שמתחתיו אתם לא נוגעים,

כי מי ששובר את הקופה בגובה, נניח, של 5,000 ש"ח או משהו כזה אני לא יודע איזה

תרגיל הוא עשה.
ג' אהרון
למשל: משכתי חודש אחרי.
א' שוחט
אני לא מבין . האם זה .% 35?



נ יי דהו ;

עד עכשיו, היה .35% והוסיפו .% 5 אבל נתנו את האפשרות לעשות תיאום.
א' שוחט
גם היום יש לך תיאום.
מ'גולדמן
אמרו, שיש תיאום. הביאו את הדוגמא של תל-אביב 5.
ס' אלחנני
יש תיאום.
הי ו"ד מי קליינר
תיאום יש תמיד.

ס' אלחנני;

אבל, מי שהוא בשיעוד מס שולי גבוה לא ילך לעשות - - -
היו"ד מ' קליינד
הרי מי שצדיך כשלם פחות ילך לעשות את התיאום. אבל, אומדים שמי שזה אצלו .40%

לא חייב להגיש דו"ה ולכן הוא הדויח. -
א' שוחט
כמה שובדים?
ס ' אלחנני
אצל עצמאים היום זה תמריץ להוציא את הכסף. אחדת, הוא משלם מס מלא.
א' שוחט
מתי?
סי אלחננ י
מה איתך? זה מיד - בדגע שאיפשדת קדן השתלמות לעצמאים.
הי ו"ד מי קליינד
- זה לא מקובל עלי. אני בעד 50%. אני אומד: "או-או", ביחוד כשאני דואה שבלאו

הכי איו פה הסכמה. אם היתה פה הסכמה, הייתי מניח לזה והיינו מאשדים פה פה אחד את

ה-40% וזהו זה. אני אומד, באופן אישי, מה שאני אעשה אם אין פה הסכמה. אנו נקבע

את ההצבעה ליום שני או שלישי, ואני דק אציע להצבעה הזו להביא .507. אני אומד:

"אין שום הגיון ל-.407".
א' שוחט
אתה צדיך את הסכמת הממשלה.



היו"ר מ' קליינר;

כן .
נ ' דהו
זה - הנושא של .% 50 - כבר היה פעם בדיון של הוועדה.

היו"ר מי קלי ינר;

כן . זה היה נסיון של האוצר לבוא ולהביא פשרה כלשהי, כדי שבאמת נוכל להעביר

זאת. אז, אתם, אתה, חבר-הכנסת שוחט, צריך להחליט: אנו הולכים על הפשרה הזו- -

א' שוחט;

אינך מאיים על אף אחד.
היו"ר מ' קלי י נר
אינני מאיים. האם זה איום?

א' שוחט;

בוא ונגיד כך; קודם כל, אם הממשלה מסכימה, והיא צריכה להסכים כי הביאה בקשה

אחרת - לאשר היום את ענין העצמאים. אני לא יודע. באלו שיעורים זה?

ה' הירש;

.40%
א' שוחט
זה צריך להיות אחיד.
ה' קידש
ודאי.
היו"ר מ' קליינר
אם כך, אנו נעשה הצבעה ביום שני.

א' שוחט;

כמה כסף זה? האם זה מליון שקל?
ה' קירש
" י

זה כמה מלי ונים, אבל זה לא

י י שטרן ;

שוב, אני אומר לך; האנשים הכי חלשים ממילא לא מגיעים לתיאום מס.
היו"ר מ' קליינר
אין לנו פה רוב. אם הם מסכימים ל-./-40, הייתי הולך על זה. אם הם לא מסכימים,

נעשה הצבעה ביום שני. תשכנע אותם. חבר-הכנסת אופיר 3ינס-פז, האם אתם מוכנים ללכת

על ההצעה הזו, כפי שהיא - .40%?
א' פינס-פז
חבר-הכנסת שוחט מתנגד. האם ל-.357 אתה לא מוכן?
אי שוחט
אל תעשה פטור סופי.
ה' קירש
זה לא סופי, אבל- - -



ט' דוכן-הדיש;

זה לא סופי. בפועל, זר, נהיה סובי.

א' שוחט;

כא. לגבי זה שמשלם

טי דולו-הדיש;

בודאי, שזה לא סופי. אני דוצה פה אולי להבהיר, שאנו מדבדים רק על הנילוי

במקור, שהוא לעולם לא מס סופי.

א' שוחט;

לא למעלה ולא למטה.

טי דולו-גדיש;

לא למעלה ולא למטה. מה שקורה הוא, שבהלל שהקבוצה שמושכת לפני השלוש שנים או

השש שנים, למו שהארי קירש הסביר, היא לל לך קטנה, הם רשויות המס דואהות להנחות-

ש' שמהון ;

אז, למה אתם צריכים את זה, אם היא כל כך קטנה?

ט' דולו-הדיש;

-את מי שמושך את הלספים; "דע לך, שאם אינך מהיע לשיעור מס, לך לפקיד השומה

והוא יאשר לך בלי ניכוי המס". מה שקורה הוא, שאנשים, שמהיעים ל-% 50 ולא מהישים

דו"ח, ואנו יודעים היום שהרצפה לאי-ההשת דו"ח היא הבוהה מאד, למעשה, .% 40 יהיה מס

סופי והם לא ישלמו את שיעור המס שחל עליהם.

הי הירש;

למעשה, ולא מבחינה משפטית.

טי דולו-הדיש;

למעשה, ולא מבחינה משפטית.

ה' קירש;

נכון .

א' שוחט;

כשאני עושה חשבון של המס השולי זה לרהע המשיכה, ולא עושים חשבון של ההסטוריה

של האיש.

נ' דהו ;

זה חי יב להיות שנתי.

טי דולו-הדיש;

זה לאותה שנה, לשנת המשילה.

נ י דהו ;

הוא מתאים ליום השנה. ודאי, זה צריך להיות שנתי.
י ' עוטרו
אם כך, אני בעד לאשר זאת.

היו"ר מ' קלי ינר;

בסדר. חבר-הכנסת שוחט, האם אנו מאשרים את זה?

א' שוחט;

מה אתה רוצה ממני? האם אני צריך כהטיל מסים בשם הממשלה?
ש' שמחון
תביא זאת להצבעה.
א' שוחט
הממשלה תטפל בזה. היו פה טענות, שזה חלק מהסכמים עם ארגוני העובדים. אני לא

אתמוך בדה.

היו"ר מי קלי ינר;

טוב. אנו נעשה הצבעה ביום שני.



תקנות מס הכנסה (חישוב רווח הוו במכירת רכב). התשנ"ז-1996
הי ו"ר מ' קליינר
הנושא הב!-) הוא: תקנות מס הכנסה (הישוב רווה הון במכירת רכב), התשנייז-1996.

י ' שטרן ;

אני רוצה להעיר פה הערה
היו"ר מ' קלי ינר
אתה רוצהלהעיר על נושא שווי השימוש ברכב, שזה הנושא הבא, ונא על זה. אני

חושב שבנושא חישוב רווח הון במכירת רכב אין שום בעיה לאשר את זה. אמרתי, שבסך

הכל, נטל הראיה עליהם. אם כך, את זה אישרנו. אני עובר לסעיף האחרון.

טי דולו-גדיש;

יש לי פה נוסח מתוקן, שגרי אגרון הציג בפניכם, ואני רוצה-
אי שניידר
-שזה יאושר ולא הנוסח הקודם.
טי דולן-הדיש
בדיוק. אני רוצה, שזה יאושר, ולא הנוסח הקודם.
היו"ר מ' קלי ינר
ברור שמדובר על הנוסח המתוקן . הוא הציג אותו.
א' שוחט
האם ההצבעה על קרנות ההשתלמות ביום שני?
היו"ר מי קליינר
את הדיון המרנו.
דובר
לא גמרנו.



תקנות מס הכנסה (שווי השימוש ברכב) (תיקון), התשנ"ז-1996

היו"ר מ' קלייגר;

הסעיף האחרון על סדר היום הוא: תקנות מס הכנסה (שווי השימוש ברכב) (תיקון),

התשנ"ז-1996.
י ' שטרן
ההצעה, על בניה, הגיונית ונורמלית, אבל בשנה הקרובה, כשמקליאים את ערכון

מדרגות המס פירושו של דבר פגיעה בהכנסה נומינלית ולא רק בהכנסה ריאלית. במשך שנה

אדם משתמש ברכב צמוד, שזה אותו הרכב, השווי של השימוש הזה עולה והבסיס לחישוב

המס מתנפח וגובים ממנו יותר ויותר מס. ואז, בסוף השנה, אם נניח משכורתו לא

משתנה, הוא נומינלית מקבל פחות מאשר בתחילת השנה. אני חושב, שאין בזה שום הגיון

וצדק בשנה הזו, כשאין עדכון מס, כלומר כשמערכת המיסוי הפרטית היא כולה כאילו

הוקפאה. יש .הכנסה נוספת, אז גובים ממנה קצת יותר כסף מאשר במצב של עדכון. אז,

אין מקום למה שמבקשים פה ארבע פעמים בשנה לעדכן , לפי המדד, שווי השימוש ברכב.

היו"ר מ' קליינר;

לא היית, והיה פה דיון ארוך מאד ודנו בו כמה פעמים. דיבר פה רואה-חשבון

פריידקס. ראש ית, היו תשובות ענייניות, שהאוצר ענה. שנית, ה י תה פה תחושה כלשה י
בכל זאת.
היות ומדובר בבעלי רכב צמוד, אז נכון שלא כולם מעשירי העשירים, אבל בכל

זאת מי שמקבל רכב צמוד גם לא נמנה על החלשים שבעובדים. היתה גם תחושה עקרונית,

שבעצם דואה-חשבון פריידקס לא שלל אותה, שהנושא הזה מעוות עדיין כלפי מטה. כל

נושא הרכב הצמוד - בעצם, לא משלמים את מלוא השווי של שימוש ברכב צמוד. לכן , אם

אותה שחיקה היא רק לבעלי רכב צמוד, כאשר גם היום זה מעודכן שלוש פעמים בשנה

בניגוד למה שאנו חשבנו שזה פעם בשנה, אז השינוי הוא מזערי.
ח' אורון
זה עדכון בערך של חצי מדד.

ט' דולן-גדיש;

אני חייבת תשובה לחבר-הכנסת פינס-פז. בינתי ים, בילרתי וההפרש בין עדכון של

ארבע פעמים בשנה לעדכון של פעם בשנה הוא שווה ערך ל-20 מליון שקל בשנה, שזר.-
הי ו"ר מ' נזליינר
-נתון בלתי מבוטל.

א' שוחט;

אני מסכים, שמצד אחד, לא תמיד יש קשר חד-ערכי בין מדרהות המס לבין הדבר הזה.

אבל, באידיאולוגיה זה מפריע לי. מה באה הממשלה ואמרה עם מדרהות המס? ציפי גל-ים
באה, הציהה ואמרה
"רבותי, אנו נכנסים לרמת אינפלציה נמוכה. אינפלציה נמוכה -

אין טעם לעדכן את הענין הזה אלא פעם בשנה", וזה נתן את מה שזה נתן.

הסכום של 20 מליון ש"ח, שאת מדברת עליו, הוא בין פעם בשנה לבין ארבע פעמים

בשנה. אני מניה, שאם כך, בין המצב הקיים לעכשיו זה 4-3 מליוני שקלים, ולא יותר

כי זה שלוש פעמים בשנה ואז ההבדל יכול להיות קטן. הוא ההיוני. הוא בזמן תוספת

היוקר.
טי דולו-הדיש
לא. למה?



הי קירש;

אבל, ב-1997 זה לא יהיה כך. ב-1997 לא יהיה עדכון בכלל. זה לא בין 3 ל-4

פעמים

א' שוחט;

כמה? תציעו תוספת יוקר כמו שזה עכשיו. תציעו, שזה יהיה בעת מתן תוספת היוקר.
היו"ר מי קליינר
אבל, זה רק פעם בשנה כעת.
א' שוחט
מה פתאום? תוספת יוקר היא פעמיים בשנה על-פי ההסכם, אם לא ישנו זאת. אפשר

שזה יהיה בזמן תוספת היוקר. אז יש הכנסה מסויימת נוספת

טי דולו-גדיש;

אבל, בשנת 1997יש לנו עדכון אחד.
א' שוחט
תעדכני את ינואר, ויש תוספת יוקר בפברואר ויש תוספת יוקר, נדמה לי, בספטמבר

או באוגוסט.

טי דולן-גדיש;

אבל, סעיף 120() לא

א ' שוחט;

למה? לא הבנתי.

היו"ר מ' קליינר;

טוב, הלאה.
י י שטרן
היושב-ראש קליינר, אולי אומר רק תיקון אחד למה שאמרת. לדעתי, זה לא נכון

שרוב אליה שיש להם רכב צמוד הם בעלי הכנסות הבוהות. יש את כל אלה, שעבודתם דורשוז

ניידות. יש הרבה מאד חברות תעשייתיות, שבתור פיצוי לעובד נותנות לו רכב וזה לאו

דוקא הכי עשירים במדינה. זו איזו שהיא שכבת ביניים, שסופגת את רוב הגזירות האלה.

בסך הכל, מי נפגע מכל זה זו שכבת הביניים ולא העשירים. אז, גם פה אנו פשוט

פוגעים בשכבת הביניים. אבל, ההבדל בין זה לבין מה שהממשלה החליטה ב" READ MY

ולא להעלות מסים" הוא ששם זו לפחות שחיקה ריאלית ולא נומינלית ופה מדובר בשחיקה

נומינלית.

היו"ר מ' קליינר;

האם יש מישהו נוסף שרוצה לדבר? בנושא השכר תמיד היתה פה איזו מין, ואינני

רוצה לומר טכניקה או שיטה, של הרבה מאד שנים. אז, היו עושים הצמדה של .707.

כשיורם ארידור בא עם הרעיון של ./-100 הצמדה, באו אליו ועדי העובדים ואמרו לו:

"אינך מבין מה אתה סח, מכיון שכל הרעיון הוא שתהיה שחיקה מסוימת כדי שאחר כך

תתוקן בהסכמי השכר ואפשר יהיה להציג הישגים". זה בא ממטריה - בלי להכנס לזה

לעומק - לגמרי שונה.

מצד שני, פה יש איזה שהוא תשלום. בעצם, הרי הענין הזה הוא תוספת למשכורת,

והתוספת למשכורת הזו - גם היום היא לא בערכה המלא ויש פה עיוות גדול מאד. עם כל

הכבוד שרי הממשלה שאני הבאתי קודם, לא רק שהם מכניסים פה את שיטת החישוב החדשה

שמשום מה דוקא הרכב של שרי הממשלה מוריד להם את התשלום ב-10%כי דוקא וולבו

ירדה ב-.% 10, מכל השינויים ההדולים ומכל המהפכה הגדולה, אז עוד אתה אומר שנוסף ל-

./-10 שהם משלמים פחות אתה הם תשחוק להם בעצם את התשלום. ככ מה שעושים פה זו הצמדה



אמיתית ריאלית. אם תהיה אינפלציה קטנה, גם ההצמדה כל שלושה חודשים תהיה קטנה.

אם אתה לא עושה את התקנה הזו, אתה לא משאיר את המצב כמו היום, כי המצב כמו

היום זה שלוש פעמים בשנה. בעצם, אתה מוריד אותו. לכן, אני חושב, שהתקנה היא לא

בסכומים גדולים. בכל זאת, מדובר באנשים בעלי רכב צמוד. האוצר זקוק להכנסות, כי

אנו יודעים ששחקנו חלק גדול מהדברים, ובצדק אתה ואני היינו שותפים לחלק מהדברים

באמת לפגוע בחלשים יותר, במסכנים ביותר, ואין מה לעשות. אם חברי-הכנסת והמאיון

העליון היו יכולים למלא את הפער בהכנסות שנוצר ושצריך למלא אותו, האמן לי שכולם

היו הולכים על זה. אבל, בפועל, ברור שאם יש לך שני מליוני בני אדם, שהם השכבה

הגדולה שאתה מתיחס אליה, אז ברור שהשאלה היא איפה אתה פוגע בתוך שני המליונים

האלה בקבוצה ההדולה. הפה יעה נעשתה במישור אחר באמת באמצעות השחיקה, כי החליטו

שזו הרעה הפחותה ביותר הפרוגרסיבית ביותר והלכו עליה. בצדק או לא - זה היה.
עכשיו אומרים
"יש פה דבר של הכנסה, שנקראת רכב, שגם היום היא מוטה כלפי מטה".

אז, מה אומרים בסך הכל? "אנו נצמיד אותה כל פעם, ואם תהיה אינפלציה נמוכה -

ההצמדה תהיה קטנה".

י ' שטרן ;

האם אפשר לבדוק מה החלוקה בין סוגי הרכב? כלומר, בעלי רכב צמוד - מה ההערכה

שלכם? לאלו סוגים שייכים רוב כלי הרכב?
ח' אורון
אם זה 20 מליון ש"ח בשנה, זה כמה מאות אלפי אנשים.

ט' דולן-גדיש;

הוא שואל אלו סוגי רכב והאם אלה כלי רכב יקרים או זולים. רוב כלי הרכב הם

כלי הרכב היקרים. מעט מאד מכלי הרלב שהם רכב צמוד הם בקבוצות הראשונות. רוב כלי

הרכב הצמודים הם כלי רכב יקרים.

ח' אורון;

לא יקרים, אלא ביניים - 1,600 סמ"ק.

ט' דולן-גדיש;

לא, אין לי יותר 1,600 סמ"ק. יש לי היום הרי שווי מחיר.

ח' אורון;

בסדר, אז זה שווה ערך ל-1,600 סמ"ק..

טי דולן-גדיש;

מעט מאד כלי רכב נמצאים בשלוש הקבוצות הראשונות, ומרביתם נמצאים בקבוצות

הרביעית והחמישית.

ח' אורון ;

בסדר. הקבוצות הראשונה והשניה - אני זוכר מקרה כזה - היו 900- סמ"ק ו-1,100

סמ"ק.

טי דולן-גדיש;

יש מעט מאד במה שהיה 900 סמ"ק.

מ' גולדמן ;

כשאתם אומרים 1,600 סמ"ק, אני לא מכיר היום מוסד שיהיה עם רכב כזה.

טי דולן-גדיש;

נכון.
שי שמחון
זר. 1,600 סמ"ק. בקיבוץ הארצי עוד נוסעים על 1,400 סמ"ק.

מ' גולדמן ;

אז, נשארו אולי 4 כאלה. ביד אחת.
חי אורון
אתה עוקץ אותי. עם מה אתה נוסע?
ש' שמחון
עם 1,300 סמ"ק.

ח' אורון;

בוא ונתחלף.
מ' גולדמו
אמרנו, שתהפכו להיות ישובים קהילתיים. זה ענין של זמן.

ש' שמחון ;
כתוב בעיתון שלו עכשיו
"קיבוץ קהילתי".

ח' אורון;

אם מדובר על 20 מליון שקל להבי הפער, סימן שמדובר במאות אלפי כלי רכב.
טי דולן-גדיש
ודאי.
ס' אלחנני
איר זה יכול להיות?

ח' אורון ;

יש את כל המוסדות, כל המועלים וכל הממשלה.

טי דולן-הדיש;

זהי 'כמו הענין שאמרו פה לרואה-חשבון שטראוס, שהוא מקים חברת רואי-חשבון והוא

מנכ"ל. יש את זה המון, וזה בשוק הפרטי.
ח' אורון
אלה מאות אלפים. מה אתם רוצים?
טי דולו-גדיש
בטח.

ס' אלחנני;

אבל, אתה יודע שכל אלה לא משלמים את זה, מפני שהחברה מגלמת זאת. הסבירו לי

פעם, שכל הטענות שלי על הדבר הזה לא רלוונטיות כלל וזה לא חשוב מה שרושמים.

נ' דהן !

אוטומטית יש גם את העדכון בשכר.
ס' אלחנני
הגילום הוא חוקי, אבל מי שמשלם זאת זה מישהו אחר.
היו"ר מי סכי ינר
בדיוק. טוב. אני מעמיד להצבעה את תקנות מס הכנסה (שווי השימוש ברכב)

(תיקון), התשנ"ז-1996. מי בעד ומי נגד?

הצבעה

תקנות מס הכנסה (שווי השימוש ברכב) (תיקון),

התשנ"ז-1996, התקבלו.

א' קרשנר;

שני חברי-כנסת הצביעו בעד.

היו"ר מי קכי ינר;

שלושה חברי-כנסת הצביעו בעד-

ס' אכחנני; ,

שכושה חבדי-כנסת הצביעו בעד.

היו"ר מי קכיינר;

חבר-כנסת אתד הצביע נגד. הנושא עבר.

אני נועכ את ישיבת הוועדה.

אני מודה ככוכם.

הישיבה ננעלה בשעה 20;12.

קוד המקור של הנתונים