ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 25/12/1996

תקציב משרד התקשורת

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 70

מישיבת ועדת הכספים

יום רביעי. ט"ו בטבת התשנ"ז (25 בדצמבר 1996) שעה 08:30

נכחו;
חברי הוועדה
אברהם רביץ - היו"ר

זאב בוים

עבד-אלמאכ דהאמשה

צבי הנדל

מיכאל נודלמן

אופיר פינס

אברהם שוחט

סילבן שלום

שלום שמחון
מוזמנים
שרת התקשורת לימור לבנת

מנחם וקס - מנכ"ל משרד התקשורת

מנחם אהלי - היועץ המשפטי, משרד התקשורת

עופר וייס - מנהל אגף כלכלה, " "

אבי גבאי - אגף התקציבים, " "

חוה מנצורי - סגנית מנהל אגף הכלכלה לתקציב, משרד התקשורת

שרון פלי ישר- עוזרת מנכ"ל, משרד התקשורת

איטה בר - דוברת משרד התקשורת
יועצת כלכלית
סמדר אלחנני
י ועצת משפטית
אתי בנדלר
מנהל הוועדה
אי קירשנר
קצרנית
אסתר אלפיה
סדר-היום
תקציב משרד התקשורת.



תקציב משרד התקשורת
היו"ר אברהם רביץ
בוקר טוב, אני פותח את הישיבה. על סדר היום: תקציב משרד התקשורת.

גברתי השרה, אודה לך אם תפתהי בדברים ותספרי לנו על תפקידי המשרד, המטרות

והיעדים. בבקשה.
שרת התקשורת לימור לבנת
אפתח בכמה מלים על יעדי המשרד, אהר כך אבקש מהמנכ"ל ואנשים נוספים מהמשרד

להוסיף.

לפי דעתי משרד התקשורת הוא הקטן בין משרדי הממשלה מבחינת היקף תקציבו

ומספר העובדים בו. בעיני, המצב הזה הוא לא רק מצוי אלא גם רצוי מאוד. חשוב

לדעת שבעת שתקציבו של המשרד הוא 43 מיליוני שקלים, בסך הכל, הוא מכניס לקופת

המדינה, באופן ישיר, כמיליארד שקלים בשנה שמשולמים כתמלוגים ודמי אגרות

למיניהן. באופן לא ישיר, ההכנסה למשק היא גדולה ביותר. נדמה לי שזה מבנה מאוד

רצוי בענף הזה וגם בענפים אחרים, אבל כרגע אנחנו עוסקים בענף הזה של התקשורת.

בעשר השנים האחרונות נעשתה עבודה מאוד חשובה, על ידי הוצאת בזק והפיכתה

לחברה ממשלתית. משרד התקשורת היה המשרד הגדול ביותר בין משרדי הממשלה, היו בו

כ-20 אלף עובדים. הקמת רשות הדואר, הוציאה למעשה את עובדי הדואר מתוך משרד

התקשורת, ולכן משרד התקשורת היום הוא משרד קטן מאוד.

גם במישור אחר נעשתה עבודה חשובה. קודם כל, עם פתיחת השוק לתחרות וביטול

המונופול של בזק בתחום הסלולר, ועכשיו, בתחום השיחות הבינלאומיות. כתוצאה

ממיכרז שפורסם לפני כשנה על ידי השרה הקודמת, בתוך חמשה חודשים יתחילו לפעול

עוד שני מפעילים, ובסך הכל יהיו שלושה מפעילים בשיחות הבינלאומיות.
היו"ר אברהם רביץ
הם אמורים להיות הרבה יותר זולים ממה שיש לנו היום.
שרת התקשורת לימור לבנת
בצורה מאוד משמעותית, בחלק מהמקרים ההוזלה היא עד 90%.
היו"ר אברהם רביץ
מה תעשה בזק, גם היא תוריד מהירים?
שרת התקשורת לימור לבנת
לא תהיה לה ברירה אחרת, היא תרצה להתחרות והיא מתארגנת לזה.

כדי לשמור על התפקיד שלנו כרגולטור - כמו שאנחנו רואים אותו - לדאוג לכך

שתהיה תחרות הוגנת בשוק, במידה מסויימת, כפינו על בזק להעביר את כל הפעילות

הבינלאומית שלה לחברת-בת, לבזק-בינלאומי, כדי שלא יהיה מצב שבו בזק, שנותנת

שירותים לכולם, כולל המפעילים האחרים, של השיחות הבינלאומיות, תהיה גם זאת

שמפעילה את שירותי השיחות הבינלאומיות.



התהליך הזה של העברת העובדים והשירותים של השירוות הבינלאומיות מבזק,

לבזק-בינלאומי, נמשך די הרבה זמן. לפני כמה חודשים, אחרי לחץ מאוד כבד שהפעלתי

על בזק להשלים זאת לפני פרסום תוצאות המיכרזים, כדי שבינתיים לא יספיקו לעשות

פעילויות שיביאו לתהרות בלתי הוגנת בשוק. בעצם, הכבדנו את ידינו, כרגולטור,

על פעילות בנושא הזה של בזק בינלאומי. כרגע אנחנו אמנם משחררים את הנטל, וברגע

שמתחילים חלה תחרות חופשית ופתוחה. לכן, אין שום סיבה שהם לא יוכלו להתחרות

כמו כל אחד, לרבות, בהורדת מחירים שזו תהיה, לדעתי, המלחמה הקשה ביותר.

כאמור, בתוך חמשה חודשים עד חצי שנה התהליך הזה יהיה ממש פעיל. כרגע,

אנחנו מחכים. בעצם, חברה אחת כבר יכולה לקבל את הרשיון. אני חושבת שבשבוע הבא

בית המשפט יתן את החלטתו בעתירה שהוגשה לבית המשפט המחוזי על ידי אחת החברות

שלא זכו במיכרז, נגד אחת הזוכות. ברגע שהתהליך הזה יושלם ויוכרז ששתי החברות

זכו במיכרז, הן תקבלנה את הרשיונות ותתחלנה לעבוד.

במקביל, ישבה ועדת וקס-ברודט-לאון שגם היא הוקמה על ידי הממשלה הקודמת

במתכונת הראשונה, כמו ועדת וקס-ברודט. ראש הממשלה, שר האוצר ואנוכי הוספנו את

המשנה למנכ"ל משרד ראש הממשלה משה לאון, היא השלימה את עבודתה והגישה את

מסקנותיה. מסקנות ועדת וקס-ברודט-לאון עוסקות במיתווה, הן עדיין לא עוסקות

ביישום ממש. הן לא נותנות עדיין את הפתרונות איך נתקדם לקראת פתיחה מלאה

לתחרות, אבל הן נותנות את המיתווה של פתיחה מלאה של שוק התקשורת לתחרות,

וביטול המונופול של בזק. הן גם קובעות שזה ייעשה לא יאוחר מחודש ינואר 1999.

אגב, גם האמריקאים מאוד לוחצים עלינו בענין הזה, כי הם מובילים מהלך שבו שוק

התקשורת בארצות הברית ובמדינות אירופה ייפתח לתחרות כוללת.
היו"ר אברהם רביץ
אבל אצלנו כל המדינה היא כמו אזור חיוג אחד בארצות הברית. האם זה לא

עלול להביא לכך שתחרות די תזיק? תחרות זה דבר טוב, ללא ספק, אבל בכל זאת,

אנחנו מדינה קטנה ויכולה להיות תחרות פרועה. אני יודע שבזק באה אלינו לבקש

תוספת מחיר כי היא לא יכולה, אולי, לעמוד בענין הזה.
שר התקשורת לימור לבנת
לא, יש עדכוני תעריפים. הדוגמה הטובה ביותר היא התחרות בתחום הסלולר.

צריך גם לדעת ששוק הביקושים במשק התקשורת הישראלי שונה ממה שמקובל בעולם והוא

הרבה יותר גדול. אם בשוק הסלולר הממוצע של שיחה בטלפון סלולרי, הממוצע

האמריקאי של שיחות בחודש הוא 90 דקות למשתמש, אז בארץ, ממוצע השיחות הוא 500

דקות בחודש למשתמש. כדאי לדעת את הנתון הזה כי זה נותן איזה שהוא מושג על

הביקושים המאוד גדולים שיש במדינת ישראל לעומת כל מדינה אחרת.
היו"ר אברהם רביץ
אומרים לי שמבחינת מחזיקי הטלפונים הסלולריים אנחנו הגדולים בעולם.
שר התקשורת לימור לבנת
אנחנו היום במקום החמישי בעולם. אחוז חדירת הסלולר הוא 18%, יש בערך 20

אלף איש שמחזיקים 2 מכשירים, גם פלאפון וגם סלקום.

בסך הכל, לא רק שאורך השיחה יותר גדול, מסתבר, שהביקוש, לפי אחוז חדירת

הסלולר ולפי אורך השיחות גם כן יותר גדול - אגב, גם ביחס לאירופה, ביחס לכל

מדינה בעולם, אלה שלפנינו בתחום הסלולר, באחוזי החדירה, זה מדינות סקנדינביה.

אני לא יודעת למה, אבל עובדה - זה אומר שהביקושים לשירותי תקשורת בקרב הציבור



הישראלי גדולים הרבה יותר ממה שאנחנו רגילים לראות במדינות אחרות. לדעתי,

התחרות בסלולר מוכיחה שלא צריך להיום שום חשש. בתחילה, כשהיה הפלאפון היו לבד,

והיה להם מספר מנויים קטן ביותר. הגידול העצום חל בשנתיים האחרונות מאז שסלקום

נכנסה לתמונה. אגב, כדאי לדעת כמה מקומות עבודה נוספו? בסלקום, בשנתיים - מאז

שהיא הוקמה - יש 1,200 עובדים. בפלאפון, בשנתיים הללו שבהן יש תחרות חל גידול

של 500 עובדים. מדובר בגידול ישיר של 1,700 עובדים, ואני לא מדברת על ציוד,

ועל ספקי ציוד ועל כל נ ותני השירותים מסביב וכו' אלא ממש במקומות עבודה

ישירים.

בסך הכל, אני חושבת שלא צריכה להיות לנו שום דאגה מפתיחת תחרות גם של

השיחות המקומיות. צריך לעשות את הדברים בצורה חכמה, לא קמים מחר בבוקר,

מתפרעים, פותחים הכל, ואומרים, זהו, עכשיו כולם יילחמו בכולם. וזה מה שהתחלתי

לומר קודם.

המסקנות של ועדת וקס-ברודט-לאון, תוות את המסגרת. נצטרך לשבת עם משרד

האוצר, כדי להתוות את דרכי היישום של מסקנת ועדת וקס-ברודט-לאון. עדיין לא

נקבע איך תהיה התחרות? זו תהיה תחרות בין מעטים? תהיה תחרות כזאת? אחרת? איך

יהיה כל התהליך? מה יקרה במהלך הדרך? למשל, לאיזה תחומים בזק תוכל להיכנס,

שכרגע הם לא בתחום השירותים שלה, ואסור לה לעסוק בהם, ויכול להיות שצריך לתת

לה, בהדרגה, להיכנס גם לכל התחומים האחרים, בהקבלה להפיכתה ממונופול לחברה

שמתחרה בכל? כמובן שלאור הדברים האלה יצטרכו לעשות שינויים גם בחקיקה. אבל,

אנחנו עדיין קצת מקדימים. אני מדברת על התפיסה הכוללת, ולא על הפרטים, כי

הפרטים כאמור טרם נקבעו. מה שנקבע כרגע זו רק המסגרת של הדברים. אני לא יודעת

כמה שנים זה יקח, אבל אני רוצה כאן לומר איך אני רואה את הדברים.

בסופו של התהליך שיקח כמה וכמה שנים כמובן, אני רואה מצב שבו, על תשתית,

לא ניתן רק שירות אחד. זאת אומרת, אם על תשתית הטלפונים נותנים היום רק שירותי

טלפון, ולא נותנים שירותי סרטים, וידאו, שירותי שידור, זה לא הגיוני. כי

התשתית של בזק לגמרי זמינה לתת גם שירותי שידור. היום, כל המרכזות של בזק הן

דיגיטליות, ואין שום סיבה טכנולוגית שבזק לא תתן היום גם שירותי וידאו, ויתחרו

בכבלים או בשידור וכו'.

היום, בזק, על התשתית שלה שהיא התשתית הכי גדולה והכי מפותחת, מאוד זמינה

ומאוד אינטליגנטית, היא נותנת בעצם רק שירותי טלפון.
היו"ר אברהם רביץ
אגב, היא מנועה מלתת.
שר התקשורת לימור לבנת
כן, היא מנועה, היא צריכה לקבל רשיון לזה. עוד אגיע לזה בהמשך.

תשתית הכבלים נותנת היום רק שירותי שידור בכבלים. היא יכולה לתת שירותים

נוספים. היא יכולה לתת שירותים לקריאת מונה-מים, למשל. היא לא רשאית לעשות

זאת, היום זה בשלב ניסויים, אישרנו ניסויים, כמו שאישרנו לבזק ניסויים, וכמו

שאישרנו לחברות הכבלים ניסויים בטלפוניה.

כרגע, לא ברור שהטכנולוגיה מאפשרת כבר לחברות הכבלים לתת שירותי טלפוניה,

זה תהליך שמתפתח ובארץ כבר מבצעים בו ניסויים, אני לא מדברת על מקומות אחרים

בעולם. בסופו של דבר, ההגיון אומר, שהתשתיות למיניהן יתחרו ביניהן במתן

שירותים שונים. הן לא תהיינה מוגבלות, תשתית לשירות. בסוף, תהיה תחרות כוללת,

וזה כמובן תהליך שיקח זמן.



כשאני אומרת שבזק לא רשאית כרגע לתת שירותי שידור על התשתית שלה, אני

מתכוונת לכך שבאותה מידה שאני רוצה לשמור על בזק, אני רוצה לתת לציבור שירותים

אוניברסלים וטובים יותר, ובמחירים זולים יותר ככל שניתן, בבחירה רבה יותר

וכו'. אני גם אוכל לשמור על חברות הכבלים שלא יתמוטטו.
זאב בוים
את אומרת, שמערכות תשתית רבות משרתות שירותים רבים, ואני לא בטוח שכך זה

צריך להיות. נכון, היה פה שיקול כספי. אני לא מדבר על הענין של הרשיון.

מצד אחד היה יתרון עצום של מונופול לבזק בתשתיות. מה שאת אומרת בעצם, נפתח את

המונופול הזה, לא ייתכן שיהיה מונופול לבזק על התשתיות ואז הוא יקבע את

המחירים וכו'.

אני מסתכל על הצד השני של הענין. לדעתי, לא צריך לפתוח תשתית נוספת

לתשתית של בזק משום שיש בעיה עם התשתית הזאת לקלוט, אני לא יודע מה, נדמה לי

שאין גבול למה שהיא יכולה לקלוט בתחום הזה.

ולכן, אני אומר שיש פה בזבוז אדיר שבסופו של דבר מישהו משלם אותו, כתוצאה

מוויכוח ענייני, מסחרי לגבי. השאלה אם אין מקום להתערבות פה?

שר התקשורת לימור לבנת;

בשום פנים ואופן, אני רוצה להגיד כאן כמה דברים.

אתה מדבר איתי על מה שהיה, ואני חושבת שמה שהיה היה בסדר גמור, שלא תהיה

שום אי-הבנה, אני לא מנסה להגיד, מה שהיה היה, וזה לא אני, או משהו מהסוג הזה.

מה שהיה, היה בסדר גמור.

חברות הכבלים השקיעו בתשתית אלטרנטיבית, ואני חושבת שזה צריך להיות

אינטרס של מדינת ישראל שיהיו כמה תשתיות אלטרנטיביות, ושלא יהיה כאן מונופול

אחד שיפעיל את כל השירותים. חברות הכבלים השקיעו בתשתית מכספן הן.
זאב בויום
מה זה מכספן? הציבור משלם את זה.
שר התקשורת לימור לבנת
הציבור קונה שירותים, מי שלא רוצה לא קונה שירותים. מישהו מכריח מישהו

לקנות שירותים? אתה רוצה להגיד לי שאתה רוצה שיוזילו את מחיר המנוי, זה דבר

אחר. אבל חברות הכבלים הניחו תשתיות שהמשקיעים מימנו אותם. הציבור, רוצה, קונה

שירות. לא רוצה, לא קונה.

אבל, בשלב שבו בזק תיכנס לתחרות על התשתית שלה, והכבלים ייכנסו לתחרות עם

בזק בתחומים מסויימים על תשתית שלהם, או על תשתיות שישכרו מבזק, אז תהיה תחרות

אמיתית בשידור. תנו לחברות הכבלים מונופול גם כן, הם מונופול, כל אחת באזור

שלה ובתחום שלה. גם שם תהיה תחרות אמיתית, צריך שתהיה תחרות מאיזה שהוא גורם

אחר. גורם אחר יכול להיות כל מיני גורמים אחרים, אבל הוא יכול להיות, בין

היתר, גם בזק, ובזק היא התשתית הכי זמינה לזה. זו הדרך היחידה לעודד תחרות

אמיתית, וכתוצאה מזה להוזיל מחירים לצרכנים. אז לא שהצרכנים מממנים את העלות

של כל התשתיות האלה, והנטל נופל על הצרכן, בדיוק הפוך, בסוף זה מוזיל את

המחירים. התהליך הזה היה מוכרח להתבצע לא היתה שום ברירה אחרת.



כרגע המצב הוא שאנחנו נותנים רשיונות לחברות השונות לניסויים בתחומים

שונים, כדי לבדוק את כל ההיתכנות הטכנולוגית של זה, וכדי להתחיל איזה שהוא

מהלך. אבל, נצטרך עכשיו לשבת ולקבוע בדיוק את הדרכים ליישום המלצות ועדת וקס-

ברודט-לאון, שעדיין כאמור לא נקבעו, איך הולכים לזה? באיזה לוחות זמנים? באיזה

צורה?
היו"ר אברהם רביץ
זה יחולק לאזורים או שבאותו בית יוכלו להתחבר לכל - - -
שר התקשורת לימור לבנת
אם זה יחולק לאזורים, זה שוב יהיה מונופול. כדי שתהיה תחרות אמיתית, צריך

שכל אזרח במדינה, לא משנה, אם הוא גר בקרית גת או שהוא במקום אחר - ואגב אני

חייבת להוסיף את זה שבבוא העת צריך יהיה לעמוד על כך שהשירות יהיה אוניברסלי -

שלא יהיה מצב שבמרכז הארץ איפה שיש יותר ישובים ושם יש כדאיות כלכלית יותר

גדולה, השירות יינתן, וכשצריך לתת שירותים למקומות מרוחקים יותר, השירות לא

יינתן. צריך לדאוג שהשירות יחיה אוניברסלי, זה תפקיד המדינה, הממשלה, המשרד

כמובן, ושזה יהיה תנאי בכל השירותים שאנחנו נאפשר לתחרות. ואז, כל אזרח, לא

משנה איפה הוא גר, יוכל לבחור לעצמו, אם הוא רוצה להתחבר לערוץ הזה, לערוץ

ההוא, הוא רוצה שירותי טלפון לקנות מכאן או משם, כמו בעולם הגדול. נכון

שהתחרות המלאה עדיין לא קיימת גם במקומות אחרים בעולם, כי כולם רצים לזה בצעדי

ענק, וכל התהליכים האלה הם תהליכים שיתרחשו במהלך 1998-1999, גס בארצות הברית

וגם באירופה. היום מדברים על 1998 על התחלת 1999, פתיחת השוק העולמי לתחרות.

אנחנו לא סבורים שרוב המדינות יצליחו לעמוד בזה, אבל זה תהליך שיתחיל, וגם אם

יתעכב ו יתאחר, בוא יבוא.

אני רוצה לעבור עכשיו לענין של הפרטת בזק. בזק נמצאת כרגע בבעלות המדינה.

77% ממניותיה נמצאים בבעלות המדינה, עוד 13% בידי שוק ההון הישראלי, ועוד 10%

נמצאים בידי חברה פרטית, בריטית בשם - - - שיש לה ענין באחזקות בתחומי

התקשורת בהרבה מאוד מדינות בעולם, והיא רכשה, על ידי איסוף מניות בבורסה

הישראלית, כבר לפני כמה שנים, 10%, והיא מעוניינת להגיע ל-20%. כרגע אנחנו לא

מעוניינים לתת לה, כי אנחנו לא רוצים למכור לה בדרך עקיפה.

כוונת הממשלה מתחלקת פה לשני חלקים. קודם כל, הממשלה לא סבורה - ואני

תומכת גדולה של הענין הזה - שהיא צריכה לנהל עסקים, ולהחזיק באיזה שהן אחזקות

בבזק. לגבי דידנו, בזק צריכה להיות חברה פרטית לחלוטין. ממשלה צריכה לרדת לאפס

אחוז בבזק. כמובן שלצורך הענין הזה צריך למצוא פתרונות בצווים, בחקיקה, בצרכים

בטחוניים שונים וכו', אנחנו יושבים על זה עם האנשים הרלבנטיים, ומחפשים כל

מיני פתרונות.

בשעתו לא נשמרה מניית זהב לבזק, וכמו שאני רואה את זה היום, לפעמים זו

חכמה שלאחר מעשה, ואני לא רוצה להתפרש כאילו אני באה בטענות למישהו שהיה

לפני, לא זו כוונתי. בשעתו לא נקבעה מנית זהב לבזק, וכרגע זה לא אפשרי. אבל כן

היה צריך לתקן סטנדרטים אחרים, האם באמצעות הקיקה? צווים? על זה עובדים עכשיו

ומכינים חומר לענין הזה. כך שמדיניות הממשלה או כוונת הממשלה היא לרדת לאפס

אחזקות בבזק, אבל כמובן שזה לא דבר שאפשר לעשותו בבת אחת.
היו"ר אברהם רביץ
אתם משתפים את העובדים במחשבות שלכם?
שר התקשורת לימור לבנת
כן, אנחנו משתפים את העובדים במחשבות שלנו בצורה שוטפת, נפגשתי איתם כמה

פעמים. רק שלשום בלילה הייתי אצלם בדיון סוער של מועצת עובדי בזק, והם חוששים.

אבל אני חושבת שגם בעיית עובדים ניתן לפתור, מטבע הדברים עובדים חוששים, הם

מגינים על האינטרסים שלהם, הם מבינים שבזק תצטרך להתייעל, והיא תצטרך להתייעל

כבר עכשיו, בגין התחרות בבינלאומי. היא תצטרך להתייעל, זה ברור שלא תהיה לה

שום ברירה, ובעברית פשוטה, זה פיטורי עובדים שזה חלק מההתייעלות.
זאב בוים
מה מלמד נסיון העבר שלהם?
היו"ר אברהם רביץ
לפי נסיון העבר, אלה שנשארו הרוויחו יותר כסף.
שר התקשורת לימור לבנת
כשעברו להיות חברה ממשלתית הם יצאו מחושך לאור, מבחינת התנאים שלהם.

העובדים מודאגים ואפשר להבין את זה. בזק תצטרך לצמצם, זה גם כן ברור.

עכשיו, מה עושים בהפרטה? יש פתרונות. באנגליה מצאו פתרונות איך להפריט

חברות מהסוג הזה, ללא התנגדות העובדים. אגב, בהנפקה הקודמת של בזק שבוצעה, שתי

הנפקות של בזק שבוצעו, ניתנו להם, מגיע להם בגין ההנפקות הקודמות אחוזים

מההנפקות.
זאב בוים
אם הדגם האנגלי הוא טוב שישתמשו בו, אבל שלא ידברו עליו, כי אחרת, המושג

תאציריזם, הוא סמרטוט אדום לכל מיני איגודים מקצועיים.
שר התקשורת לימור לבנת
לא, לא, אני מדברת פה בוועדה הזאת. הייתי עם העובדים, היתה לנו פגישה

סוערת, אבל גם טובה. הסברתי להם בצורה הברורה ביותר שאנחנו לא הולכים להרוס את

בזק, אין כוונה כזאת, רק שאיש לא יוכל לעצור את התהליכים, אפשר אולי קצת לדחות

אותם, קצת להשהות אותם, קצת "להרוויח" זמן, אבל בסופו של דבר התהליכים האלה

יבואו. השאלה עכשיו היא, איך אנחנו עושים אותם כך שעובדי בזק ייפגעו כמה

שפחות, או שהם יוכלו לקבל פיצוי על הפגיעה שלהם באיזה שהיא צורה. אגב, אני

מעדיפה לתת פיצוי, נניח בהנפקות לעובדים, מאשר לתת פיצוי שנקרא " - - -

פיננסית לחברה", בצורה של הזרמת כסף לחברה, שנראה לי הרבה פחות יעיל, והרבה

פחות מוסרי, והרבה פחות צודק. אני לא רואה שום סיבה שהמדינה תזרים כסף לחברה.

אני רואה, כן, שאם הולכים להנפקה, אז נותנים פיצוי מסויים לעובדים כחלק

מההנפקה הזאת. זה נשמע לי הרבה יותר הגיוני. אבל אלה דברים שעוד ידונו בהם.
זאב בו ים
זה גם יותר ממוקד, כי בשיטה הזאת לא ברור שמה שאתה נותן הולך בכלל לחברה.
שר התקשורת לימור לבנת
הכוונה שלנו היא ללכת במחצית השניה של 1997 להנפקה של עוד 23% ממניות

בזק. ההנפקה הזאת תוריד את אחזקות המדינה ל-52%, כאשר בשלב הבא יהיה או מכירת

גרעין שליטה; או המשך ירידה בעוד הנפקות. עוד אין על זה החלטה, הדברים ייבחנו.

אבל המדיניות היא לרדת בסוף לאפס אחוז אחזקות, כפי שאמרתי.

ההנפקה הזאת של מחצית 1997, אמורה להתבצע בשוק האמריקני, בוול-סטריט,

ובלונדון, אני ביקשתי שינפיקו בו זמנית גם בארץ. יש בעיות של התאמה בין

הבורסות השונות, אני יודעת שמדברים עם מינקביץ כדי לנסות ולראות אם יש

פתרונות. אני חושבת שזח גם יכול לסייע לאושש את חשוק הישראלי.
סמדר אלחנני
אני רוצה להדגיש, היה רצוי למכור בשוק הישראלי. רוצים לשלוח את קופות

הפנסיה, את קופות הגמל לשוק ההון, וכל הפתרונות של ועדת ברודט, תני להם מה

לקנות, חברת בזק זה הדבר הכי טוב שיכול להיות.
היו"ר אברהם רביץ
אבל חברת בזק חייבת להתנהל לפי כל כללי המסחר הרגילים.
סמדר אלחנני
היא תתנהל בדיוק לפי כל כללי המסחר הרגילים, אם כל קופת פנסיה או קופת

גמל תשלח נציג לאסיפת בעלי המניות, זה רק יהיה לטובה. אני חושבת על מה שקורה

היום. מצד אחד מסקנות של כל הוועדות שעוסקות בשוק ההון, מצד אחד הם. תחברו

אותם.
היו"ר אברהם רביץ
סמדר, לא תמיד ניתן לחבר, את יודעת שכל יחידה עובדת לפי הראש שלה. שאלתי

את יושב ראש ועדת המשנה, מדוע הוא לא מסיים את ה- - - והוא אמר לי: כי השרה

מסרבת להופיע בפני הוועדה שלנו.
שר התקשורת לימור לבנת
אני הולכת למועצת עובדי בזק, אז אסרב להופיע בפני ועדת משנה של ועדת

הכספים?
היו"ר אברהם רביץ
כי אם לא, אמנה ועדה אחרת, לא מקובל עלי שוועדה עובדת כבר כמה חודשים ולא

מגיעה למסקנות. סמדר, את ישבת איתם?
סמדר אלחנני
כן, ישבתי איתם. הוועדה סיכמה משהו, והיא ביקשה ואמרה למשרד התקשורת, או

שאתם מקבלים את הצעתנו או שאנחנו לא מעלים את התעריפים. על ידי ברירת המחדל הם

נתנו תשובה, שהם לא מקבלים את הצעת הוועדה, והוועדה החליטה לא להעלות את

התעריפים הקבועים.
היו"ר אברהם רביץ
אבל הם לא הגישו לנו את ההחלטה הזאת.
סמדר אלחנני
זה נעשה על ידי ברירת המחדל.
שר התקשורת לימור לבנת
אדוני היושב ראש, תרשה לי להוסיף משהו לענין הזה של התעריפים, זה מאוד

חשוב, ואני רוצה שתדע שבזק הפסידה מאה מליון שקל בגין אי-עדכון התעריפים.

ראשית, אני ישבתי עם הרב פנחסי ארוכות. יותר מזה, לא נוח לי, אבל אני בכל

זאת אומר את הדברים, מכיוון שנאמרו אני רוצה שתדעו בדיוק מה קורה כאן, וחלילה,

אני לא מדברת סרה באיש.

אני ביקשתי מחבר-הכנסת פנחסי להיפגש עם הוועדה. וחבר-הכנסת פנחסי הציע

שבשלב הזה אפגש רק איתו. אז ישבתי איתו ארוכות.
היו"ר אברהם רביץ
אני אבדוק את הענין. אבל, אני רוצה לומר לך, סמדר, לא מקובל עלי. אם

המליאה של ועדת הכספים ממנה ועדת משנה, ועדת המשנה צריכה, בכל מקרה, לחזור עם

המלצותיה למליאה, ואנחנו, או נקבל את ההמלצות או שנדחה אותן, כי בכל זאת, לנו

יש מבט יותר כללי.
סמדר אלחנני
אי-ההחלטה נתקבלה כהחלטה.
היו"ר אברהם רביץ
אי-החלטה זאת החלטה במקרה הזה.
אבי גבאי
בלי קשר למסקנות של ועדת המשנה, יש עכשיו פנייה של השרים, ועל זה הוועדה

צריכה להחליט כן או לא.
שר התקשורת לימור לבנת
לא באתי עם ניירות ממשרדי, אבל נייר אחד כן הבאתי, ולא במקרה, זו פנייתי

לשר האוצר בקשר לעדכון התעריפים של בזק, כי אנחנו מתחבטים בסוגייה הזאת, ולא

מוצאים פתרונות. מכיוון שלצערי אנחנו עמדנו בפני ברירת מחדל, כמו שאמרה קודם

סמדר, ואחרי התייעצות גם עם בזק, וכמובן במשרד, הגענו למסקנה שככל שלא ניכנע

לוועדת פנחסי, אנחנו גורמים בינתיים נזקים לבזק, שהם לא הגיוניים.

ולכן, יש פה הצעה שלי לשר האוצר שהיום אני אמורה לחתום עליה ולהעבירה לשר

האוצר. כיוון שוועדת המשנה התנגדה להעלאת דמי השימוש, אנחנו, בלית ברירה,

"נעניש" את כלל הציבור ואנחנו נעלה את התעריפים של השיחות, כי העדכון צריך

להתבצע. בנוסחת ועדת שורר שעדיין לא השתנתה - - -
היו"ר אברהם רביץ
- - - הוועדה שלנו?
שרת התקשורת לימור לבנת
ודאי. לכן הוקמה ועדת המשנה בראשות חבר-הכנסת פנחסי.
היו"ר אברהם רביץ
להעלאת תעריפי השיחות?
שרת התקשורת לימור לבנת
כן.
היו"ר אברהם רביץ
אז מה הועילו חכמים בתקנתם?
שרת התקשורת לימור לבנת
גם אני שואלת את אותה שאלה.
מנחם וקס
חבר-הכנסת פנחסי התנגד להעלאת דמי השימוש שזה חלק מהמשחק שוועדת הכספים

אימצה.
שרת התקשורת לימור לבנת
היתה ועדה ציבורית, ועדת שורר היא נקראה, והיא קבעה את מנגנון העדכון.

נכון שהוועדה הזאת היא לא מעכשיו, אבל, על פי החלטות הוועדה, עד סוף 1998,

תקפה. המסלולים שהיא קבעה בתוקף עד סוף 1998.

יכול מישהו לבוא ולומר, אמנם, המסלול שקבעה ועדת שורר הוא בתוקף עד סוף

1998, אבל אנחנו חושבים שצריך לשנות את זה. אבל אז, צריך להקים ועדה ציבורית

אחרת או צריך לעשות משהו, זה בסדר, אני לא אתנגד. יותר מזה, אני חושבת שלאור

מה שקרה עכשיו, אני עומדת להציע ולמנות ועדה ציבורית חדשה, למרות שמסקנות ועדת

שורר הן עד סוף 1998, אבל, בינתיים קרו דברים, אין לי בעיה עם זה. זה יהיה כבר

לגבי ההעלאה בעוד כמה חודשים, העדכון הבא.

אבל, לגבי העדכון הנוכחי לפחות, אז צריך, או לקהת את מסקנות ועדת שורר

כפי שהן, ולהגיד, בסדר, בואו נמצא עכשיו מנגנונים חדשים ונדון בכל הפרשה

מהתחלה, ואינני אומרת שזה לא ראוי לדיון. צורת העדכון, מסלול העדכון ראוי

לדיון רציני באמת. אבל בינתיים מה שקרה פה, ש"תקעו" את בזק, בעברית פשוטה,

סליחה על הביטוי, ובזק מפסידה כסף שאני לא יכולה להיות אחראית לזה, אני אהראית

לזה, אבל אני מרגישה מצוקה, ובהיעדר שיתוף פעולה מספיק טוב, אנהנו מביאים כאן

בקשה, להעלות את כל התעריפים בכ-3%. הנה: "העלאת התשלום בעד יחידת מניה בשירות

טלפון בשיעור של 3.23% מ-0.248 ש"ח ל-0.256 ש"ח.
היו"ר אברהם רביץ
בעצם, מה אתם אומרים לנו? או שתקבלו את ההוא או?
שרת התקשורת לימור לבנת
אין לי דרך אחרת, יש ועדה ציבורית, לא אני המצאתי את זה.
סמדר אלחנני
חבר-הכנסת פנחסי רצה לעצור פה ולא להעלות יותר, בכוונה שתמצאו דרך. זה

כך, על פי רוח הדברים. אבל מבחינה כלכלית טהורה, אם אתה לא ממלא פה, תמלא שם.

בעיני, הטענה שלו, לא להעלות את דמי השימוש היא מאוד לגיטימית, היא לגיטימית

לגמרי גם מבחינה כלכלית, כי כל הטענה של הסבסוד הצולב ניתנת לבדיקה מחודשת.
שרת התקשורת לימור לבנת
בואו לא ניכנס לזה. מה שאמרתי קודם, ברמה הכללית-העקרונית.
עופר וייס
הטענה הכלכלית היא שמוצדק להעלות את דמי השימוש, יש אולי טעמים ציבוריים

שאולי כדאי לעשות את זה בצורה יותר מדורגת, אבל מבחינה כלכלית הרי אין חולק

שיש הצדקה להעלות את דמי השימוש.
סמדר אלחנני
אפשר להתווכח על זה.

שרת התקשורת לימור לבנת;

הנושא ראוי לדיון, וראוי שיבחנו אותו עוד פעם, אפשר לחשוב כך או אחרת.

אני מקבלת.
היו"ר אברהם רביץ
ציבורית יש לזה הצדקה איזה שהיא דווקא לקבל את ההעלאה הזאת, כי ההעלאה

הזאת אומרת שמי שמשתמש יותר משלם יותר. הרי כאן בוועדה נאמרו דברים שאנשים

שכמעט ואינם משתמשים בטלפון - - -
מנחם וקס
אני רוצה להגיד לך שאת מי שאתה מפצה כאן זה לא את אותם שלושים או ארבעים

אחוז מכלל התושבים שיש להם טלפון אחד בודד. בזה שאתה לא מעלה את דמי השימוש,

אתה מפצה את כל החברות, את כולן, את כל אילי ההון.

הרי חבר-הכנסת פנחסי העלה את זה לגבי אותו מסכן או מסכנה, לתת להם תמריץ

או זכות. בצורה אחרת, אפשר היה. אבל מה שאנחנו עושים כעת, אנחנו מענישים את

כולם, גם את המסכן הבודד הזה שאליו מתקשרים או שהוא מתקשר פעם בשבוע.
היו"ר אברהם רביץ
אבל זה לא הנושא שאנחנו דנים בו עכשיו.

שרת התקשורת לימור לבנת;

זה לא הנושא, אבל כיוון שהוא הועלה, אז אמרתי, ואני חושבת שזה ראוי

לדיון, ואנחנו נצטרך לפחות לאשר את זה עכשיו, כדי שאפשר יהיה לא לגרום עוד

נזקים לבזק, כי אין לנו ענין בזה.
היו"ר אברהם רביץ
אחרי התקציב.
שרת התקשורת לימור לבנת
בסדר, אז זה יהיה בעוד שבוע.
מנחם אהלי
יש סעיף קטן אחד שחייבים לאשר לפני ה-1 בינואר. זה בקשר ל- - - זה פוקע

ב-31 בדצמבר.
היו"ר אברהם רביץ
אז תסבסדו את זה כמה ימים, לא יזיק.
מנחם אהלי
אסור לנו.
היו"ר אברהם רביץ
תעבירי אלינו נייר.
שרת התקשורת לימור לבנת
בסדר.

הייתי בענין הפרטת בזק, ודיברתי על זה שאנחנו רוצים ללכת להנפקה, וסמדר

דיברה על שוק ההון הישראלי. אני אומרת שצריך לשלב כאן בעצם את שני הדברים, גם

לצורך בהחלטות כלכליות עסקיות. לגבי הפרטת בזק, השוק הישראלי לא זמין כנראה

לקלוט 23% ממניות בזק, מדובר כאן במאות מליוני דולרים, בערך 600 מיליון דולר,

והשוק הישראלי לא יוכל לעמוד בזה.

מכל מקום, אני חושבת שצריך לשלב את הדברים.
סמדר אלחנני
בסדר, אז תעשו מנות יותר קטנות, אבל אם אתה שולח את קופות הפנסיה לשוק,

תן להם סחורה, אחרת השוק הזה יפול עוד יותר.
שרת התקשורת לימור לבנת
סמדר, אני לא כלכלנית ואני לא מומחית לענין, אני גם לא עוסקת בזה באופן

ישיר, מי שעוסק בזה בעצם זה רשות החברות. אני הבעתי את בקשתי ואת רצוני בצורה

הכי נחרצת והכי ברורה שלא תהיה הנפקה בחוץ לארץ מבלי שיש הנפקה, בו זמנית, או

באיזה שהוא תהליך, זה לא משנה, אני לא מדברת כרגע על הטכניקה, אבל שתהיה הנפקה

גם בשוק ההון הישראלי. אמרתי את זה כאזרחית המדינה, וגם כשרה.
היו"ר אברהם רביץ
סמדר, מה קורה היום, חברה או יחיד מישראל יכול לרכוש מניות בבורסה של

לונדון?
סמדר אלחנני
אני לא זוכרת את הכללים, אני לא יודעת אם יחיד יכול, אבל אפשר לקנות.
אבי גבאי
בטח שאפשר.
היו"ר אברהם רביץ
אז מה הבעיה, שינפיקו את זה שם, ויוכלו לקנות.
אבי גבאי
זה קורה היום, כל ההנפקות בוול-סטריט של הנפקות ישראליות, זה ישראלים

קונים.
היו"ר אברהם רביץ
אז הבורסה ברחוב אחד העם תפסיד, אבל אנחנו, בתנועה סיבובית, מחזירים את

הכסף למדינה.
שרת התקשורת לימור לבנת
כן, אבל שוק ההון יפסיד.
היו"ר אברהם רביץ
למה יפסיד, יכולה קופת גמל לרכוש מניות בזק בבורסה של לונדון.
סמדר אלחנני
אנחנו מטילים עליהם הרבה איסורים לגבי השקעות בחוץ לארץ, עם כל הפתיחות

בעולם. לפני כמה שנים אני הייתי מאלה שעצרו את מכירת בזק לגורם פרטי, במו-

גופנו עצרנו את זה. אמרנו, דבר כזה לא מוכרים ככה למישהו. לא ידענו מה מוכרים

בכלל, אז עוד לא היתה כל ההתפתחות הזאת של הסלולרי ושל זה, מי האמין שאפשר

להעביר טלפוניה בכבלים, וכבלים בטלפון, כל הדברים האלה נשמעו כמו ג'יימס בונד,

זה קרה בבת-אחת, זו ההתפתחות הטכנולוגית הכי מהירה. בצורה שרצו למכור אותה אז,

בזק היתה יכולה להיות היום בידי בעלים מפוקפקים ממדינות דרום אמריקה. עצרו את

זה פה בוועדה.
הי ו"ר אברהם רביץ
חבר-הכנסת בוים, בבקשה.
זאב בוים
דיברנו על טלפונים ועל כל המערכת הסלולרית. דווקא עם ההתפתחות האדירה

הטכנולוגיה הזאת, האם יש דרך להתגבר על כך או להבטיח את החוק האלמנטרי של

שמירה על זכויות, צינעת הפרט, שמעלים לשידור, כל עם ישראל עולה לשידור,

ומצוטטים, וכו'? אני אומר, זה לא באחריות המשרד, אבל אני בטוח שבמשרד יש

אנשים שמבחינה טכנולוגית מבינים בענין הזה, אולי זה כן אחריות המשרד, בקיום או

בדאגה לאזרחים, לשמירח על חוק היסוד הזה. זאת שאלה אחת.



שאלה שניה, גברתי השרה, את יודעת שהעליתי הצעה לסדר היום בענין רשות

הדואר. ואולי זו הזדמנות פה לתת איזה שהוא עדכון, מה התרחש, ומה פעלה השרה

בעקבות ליקויים או קלקולים שהתגלו ברשות הדואר? בשעתו קראתי לך לשקול אפשרות

לפזר את מועצת המנהלים, ולהרכיב מועצה חדשה, ובתוכה ועדת הביקורת וכדומה. אני

מבין שהמנכ"ל התחלף, אבל יש בעיה יותר אנהרנטית, נדמה לי, במועצת המנהלים. ואם

יש לגברתי חדשות, הייתי רוצה לשמוע כאן.

ודבר אחרון, הייתי רוצה לשמוע על בנק הדואר כמה דברים. מדינת ישראל

מקיימת את הבנק הזה. אני לא יודע מה תפקידו של המשרד בהפעלת הבנק. איזה מן

מערכת זאת, מערכת עסקית של בנק רגיל? אני מבין שלא בדיוק, כי אחרת אם זה היה

בנק רגיל, אני לא מניח שהוא היה מופיע בסעיף הוצאה. אם תוכלי להתייחס לזה.
עבד-אלמאלכ דהאמשה
אני מצטרף לחבר-הכנסת בוים. מה מדיניות המשרד במישור של הפחתת הסד הזה

שנקרא חופש ביטוי שפוגע בצינעת הפרט ובכל חלקה טובה בארץ הזאת. פורנוגרפיה,

דברים שאי-אפשר לראות בעיניים.

שרת התקשורת לימור לבנת;

סליחה, על מה אתה מדבר, איזה פורנוגרפיה, משרד התקשורת ממש רחוק ממנו

כרחוק מזרח ממערב. אני לא יודעת על מה אתה מדבר.

עבד-אלמאלכ דהאמשה;

טלוויזיה בכבלים למשל. אתם מתכוונים לעשות משהו בכיוון הזה? זו השאלה.

טלוויזיה בכבלים, אני יודע, יש עוד כל מיני, ורשות השידור בכלל. לפי מה שאני

מבין מהמסמכים האלה, אתם לא מתכוונים לתמוך ברשות השידור.

שרת התקשורת לימור לבנת;

למה שאנחנו נתמוך? משרד התחבורה מתכוון לתמוך ברשות השידור? רשות השידור

עברה לתחום משרד ראש הממשלה, ועל כן אין לנו שום קשר אליהם.

עבד-אלמאלכ דהאמשח;

אז אתם לא תשתתפו בשום תקצוב או משהו כזה ברשות השידור?

שרת התקשורת לימור לבנת;

בוודאי שלא. חבר-הכנסת דהאמשה, רשות השידור היתה באחריות משרד התקשורת

ולכן זה גם הופיע בתקציבי שנים קודמות. זה כבר לא בתחום אחריות משרד התקשורת,

זה יצא.

עבד-אלמאלכ דהאמשה;

למעשה, נובעת מזה שאלה אחרת, איזה זכות מוסרית יש שהאזרחים, - - - רשות

השידור וישלמו אגרות, כאשר התקציב הממשלתי בכלל לא סביר.

שרת התקשורת לימור לבנת;

בתקציב משרד התקשורת לא נמצא, זה נמצא במקום אחר.
היו"ר אברהם רביץ
אני יודע מאחרי הקלעים שהתקציב שאנחנו נקבל לרשות השידור, ירדו גם 7

המליונים שהיו מתוכננים בתקציב הזה. זאת אומרת, למעשה, משלם המסים - חוץ

מאגרות כמובן - הישראלי לא עומד לתמוך בכלל ברשות השידור מתקציב 1997 ואילך.

חבר-הכנסת מיכאל נודלמן, בבקשה.
מיכאל נודלמן
אם הבנתי נכון, חברת הכבלים זו חברה עסקית. למה פה, בתקציב זה מופיע. פה

כתוב שזה טלוויזיה בכבלים. זו שאלה ראשונה.

שאלה שניה, אני לא מבין דבר אחד, איך זה שחשבון חשמל שאני מקבל, הוא פי

שלוש פחות מחשבון של בזק? יש גם תשתית הכי עשירה בחברת החשמל. אקח לדוגמה

מוטורולה, כל האלקטרוניקה, יש ירידה משמעותית במחירים. למה כל הזמן אנחנו

מדברים שבזק אנחנו צריכים בשיחות כל הזמן להעלות, להעלות ולהעלות. אני לא

מבין, אם אפשר לקבל איזה סקירה.
שרת התקשורת לימור לבנת
חבר-הכנסת נודלמן, אני נתתי עכשיו סקירה ארוכה, אני יושבת כאן שעה, אתה

פשוט נכנס באיחור, בכל הכבוד.
מיכאל נודלמן
אני רוצה סקירה, איזה יחס יש אולי בין ארצות הברית, צרפת, יחס בין

מחירים. זה אני רוצה לדעת.
שרת התקשורת לימור לבנת
נתתי סקירה די ברורה, על מצב שוק התקשורת כרגע, ועל המדיניות, ועל מה

הולכים לעשות, ואיך זה יוריד את המחירים. חבל שנעדרת, אני לא אחזור על זה,

תוכל לקרוא את הפרוטוקול אחר כך.

חבר-הכנסת בוים. אני מבינה שחוק הגנת הפרטיות תוקן, וסגרנו את הפער בנושא

הזה. אם תרצה, היועץ המשפטי של המשרד ישמח להסביר יותר, כי הוא יודע יותר טוב

ממני.

יחד עם זה, יש בהחלט צורך שוטף, כל הזמן, ובנושאים מהסוג הזה, זה בדיוק

מסוג הדברים שמוטלים בדרך כלל על הממשלה וגם על הכנסת. אני לרגע אחד לא

מתחמקת, שלא תהיה טעות, אבל גם חברי הכנסת שבאים עם יוזמות ומעלים נושאים. אני

יכולה לספר לך שפה ושם התייעצתי עם המנכ"ל - - -
היו"ר אברהם רביץ
אני חושב שאושר על הטכנולוגיה לא על החוק. האם קיימת טכנולוגיה שיכולה

לעצור את ההאזנות.
זאב בוים
אני חושב שעל הענין הזה של ההאזנות, הציטוטים, קיום החוק מצריך איזה שהיא

מערכת פיקוח בקרה שחלקה אולי היא טכנולוגית. יכול להיות שיש בעיות שאני לא

מכיר.
שרת התקשורת לימור לבנת
אני מצטערת, לא הבנתי את שאלתך, אני מבקשת מהמנכ"ל להתייחס לענין הזה.
זאב בו ים
יכול להיות שיש גם בעיות שאני לא מכיר בחקיקה או בהשלמת חקיקה או

ביוזמות.
היו"ר אברהם רביץ
היו בעיות לגבי טלפונים, זה לא היה סגור. נדמה לי שיש בג"ץ על זה.
מנחם אהלי
זה לגבי העבר, לפני תיקון החוק. עם תיקון החוק נסגר כל הפער בשאלות האלה.
שרת התקשורת לימור לבנת
אבל יש הרבה מאוד בעיות שקשורות בעניינים האלה.
היו"ר אברהם רביץ
חבר-הכנסת פינס, בבקשה.
אופיר פינס
לגבי נושא הכבלים. אני לא יודע אם זה בסמכותכם, אבל היום דמי המנוי למי

שמתהבר לכבלים הם בסביבות 160 שקל לחודש. אמרו לי שהשיטה בארצות הברית שונה,

וזה תלוי במה שאתה בוחר לראות, ואתה משלם לפי מה שאתה בוחר לראות. מדוע אי-

אפשר לעבור לשיטה הזו במדינת ישראל?

שאלה שניה. היתה איזו ועדה שהוקמה עוד לפני חילופי השלטון, של דוד בועז,

בנושא, רשות לאומית לתקשורת. האם זה נוגע למשרד התקשורת? יש איזה המלצה לרשות

תקשורת, ולהכפיף אותה לאיזה שהוא משרד כלכלי? דנת ביישום ההמלצות? זה בא

לממשלה? מה דעתך?

הדבר האחרון, לגבי הוועדה של יוסי פלד. בהקשר הזה, וגם להצעות הראשוניות

שלך על הפרטת התקשורת ודברים כאלה, נדמה לי אפילו שזה נקשר לוועדה, והיו כמה

מאמרים על הרכב הוועדה, ומה רוצים לעשות. אני חושב שאנשים פוליטיים כמונו, לא

צריכים לעסוק בזה בכלל. אני חושב שקירשנבאום, למשל, לא היה צריך בכלל לבוא

לישיבת הממשלה. הוא צריך לשבת עם פקידי האוצר על תקציב שלו, או עם מנכ"ל משרד

האוצר. אני לא חושב שהוא צריך לבוא לפורום של ממשלת ישראל להתדיינות על תקציב

רשות השידור. זה נראה לי לא נכון. גם לא נראה לי נכון שביום ששרת התקשורת

מתמנה להיות שרה, היא אומרת שהיא רוצה להפריט את רשות השידור.
שרת התקשורת לימור לבנת
אגב, זה נמצא במצע הליכוד. זה לא משהו חדש.
אופיר פינס
זה שהליכוד נגד תקשורת עויינת, זה אנחנו שמענו, יש אפילו סטיקרים כאלה.

וזה שהליכוד נגד תקשורת ממלכתית, זכותו. אני לא יודע אם ערוץ 2 מתייחס לממשלה

ביתר חיבה או בצורה ייתר עדינה מאשר הערוץ הראשון, נדמה לי שהערוץ הראשון

עדיין מתייחס לממשלה בהרבה יותר רספקט וממלכתיות מאשר ערוץ 2 שחובט באופן מאוד

אמיתי מבחינת מי שעושה את הדברים, אני לא נכנס כעת לענין. אבל כמו החרצופים לא

ראה מישהו אי-פעם בערוץ הראשון; והמונולוגים של גידי גוב, אני לא מאמין שאמנון

לוי יאמר אותם. אז אם אתם רוצים להפריט את רשות השידור, זכותכם. אבל כל

הענין, נוצר כאילו, הנה, הגענו לשלטון, עכשיו נראה לכם, עכשיו נחנך אתכם,

עכשיו נפריט אתכם, עכשיו נפטר אתכם, עכשיו נאיים עליכם. וזה יצר אצלי תחושה לא

טובה. גם אם יש ויכוח, ואני יכול להבין שיש ויכוח, אני חושב שזה לא היה במקום.

והשאלה, אם ועדת פלד קשורה באיזה שהיא דרך לענין הזה?
שרת התקשורת לימור לבנת
תיכף אשיב לשאלות של חבר-הכנסת פינס, אבל אני רוצה לחזור לנושא של בנק

הדואר. התחלתי לומר שבנק הדואר הוא מעין יצור כלאיים בכלל. אמר מר אהלי שמדובר

בחוק משנת 1951. בנק הדואר הוא בנק, יש לו מועצה, מועצת בנק הדואר, הוא כפוף

לרשות הדואר, והוא כפוף למשרד התקשורת. יש לו אגף במשרד התקשורת, והשירותים

ניתנים על ידי רשות הדואר. משהו מוזר ביותר שאין לו שום הצדקה, לטעמי, וצריך

לתקן אותו ולשנות אותו.
היו"ר אברהם רביץ
אבל בנק הדואר נמצא בסמכות שלך.
שרת התקשורת לימור לבנת
כן, אבל צריך לתקן את החוק. כאן לא מדובר בתיקון מיבני. זו לא פעולה

מנהלית, אני צריכה לתקן את החוק לצורך הענין. לשם כך ישבתי כבר עם מנכ"ל רשות

הדואר, ועם מנכ"ל בנק הדאר, ואכן מכינים עבודה בענין הזה, כי אני מבקשת לתקן

את החוק. אני מבקשת לחוציא את בנק הדאר מכפיפות למשרד התקשורת.
זאב בוים
אני רוצה שתדעו, יש לו שם מצויין במתן שירותים.
שרת התקשורת לימור לבנת
יש לו 700 סניפים בכל הארץ, חלק מהם זה סוכנויות דואר. הוא היחידי שנותן

שירות בכל מקום, כולל דואר נע שיש לו גם שירותים של בנק הדואר, שמתרוצץ בכל

מיני מקומות. אין שום בנק שנותן את כל השירותים האלה.
היו"ר אברהם רביץ
אגלה לך עוד דבר שלא כולם יודעים אותו, יש ציבור דתי גדול שמשתמש רק בבנק

הדואר.
סמדר אלחנני
כי אין שם ריבית.
שרת התקשורת לימור לבנת
כי אין גם עמלות.
מנחם אהלי
בנק הדואר נותן שירות - - - אלהוטי, היחידי בעולם.

שרת התקשורת לימור לבנת;

לא רק זה. יש היום ציבור גדול מאוד של מקבלי קצבאות למיניהן שבגלל שבנק

הדואר לא גובה עמלות, כמו הבנקים האחרים, הם בעצם הולכים לבנק הדואר והוא

השירות שהמדינה יכולה איך שהוא לספק להם, גם מבחינת האוניברסליות, והן מבחינת

חצרכים שישנם.

עכשיו, יכול להיות שראוי לקיים דיון עקרוני בשאלה, איך בינתיים, מכיוון

שאני לא חושבת שתפקידי הוא לבטל את בנק הדואר.
היו"ר אברהם רביץ
זה בנק שמפסיד?
שרת התקשורת לימור לבנת
לא, הוא לא מפסיד.
אבי גבאי
הוא מסבסד את רשות הדואר.
היו"ר אברהם רביץ
למרות זה שהוא לא גובה עמלות.
סמדר אלחנני
הוא מקבל עמלות כשמשלמים חשבונות.
שרת התקשורת לימור לבנת
אדוני היושב ראש, אם אתם רוצים לקיים דיון על בנק הדואר, לדעתי, הוא דיון

חשוב וראוי, והוא עומד בפני עצמו וצריך להביא אליו את כל הגורמים שעוסקים

בנושאים האלה. אצלי התקיימו שניים או שלושה דיונים בענין הזה. אני לא חושבת

שאני צריכה, ושאני רוצה לבטל את בנק הדואר, אולי יעשה את זה השר שיבוא אחרי,

אני לא אעשה זאת, נכון לעכשיו, אלא אם כן באמת יתקיים דיון ואני אשתכנע. נכון

לעכשיו, אינני חושבת שצריך לבטל אותו, אבל, אני חושבת שצריכים לבטל את

האנומליה הזו שבו הוא מן רב-זרועי כזה, והוא כפוף לכל מיני. אני לא רוצה שיהיה

לי אגף במשרד התקשורת של בנק הדואר, לא צריך את זה, זה מיותר לחלוטין. אגב,

הוא כפוף גם לחשב הכללי.
אבי גבאי
החשב הכללי ערב להתחייבויות של בנק הדואר.
שרת התקשורת לימור לבנת
במקביל, אני חושבת שצריך לאפשר לו יותר נשימה מבחינת הרחבת הפעילות שלו

לטובת הציבור, וגם כדי שבאיזה שהיא צורה הוא יוכל לתת יותר שירותים. אנחנו

עובדים עכשיו על הנושא הזה, ובקרוב תובא תכנית הרבה יותר מפורטת על שינויים

מסויימים שעומדים בשני הקריטריונים האלה שאמרתי עכשיו.

רשות הדואר, כפי שידוע, יש לה כרגע מנכ"ל חדש. המנכ"ל החדש יבצע ברשות

הדואר שינויים. הוא גם הגיש תקציב על שינויים, ועל קיצוצים מצד אחד, ועל חידוש

פרוייקט מעלייה מצד שני, שהוא פרוייקט המידע, פרוייקט של רשת מידע יפהפה, שנעצר

וקוצץ. אני מציעה שמנכ"ל המשרד שהוא גם חבר מועצת רשות הדואר, ומכיר את זה מכל

הכיוונים, יוסיף לדברי. ברשות הדואר צריך לעשות קצת סדר, וכרגע זה נמצא שם לא

במישור האישי, לא ברמה של אנשים כאלה או אחרים, אלא שפשוט צריך לקבוע את

היעדים שלה מחדש, ולראות את הקצאת הכספים שלה מחדש. המנכ"ל עשה את זה עכשיו עם

הצוות שלו.
אופיר פינס
אני רוצה להבין בענין הזה. מתקבל הרושם מדבריך שרשות הדואר, בארבע השנים

האחרונות, נכשלה.
קריאה
אני אמרתי את זה באיזה שהן הזדמנויות.
אופיר פינס
כן, כשאתה אומר את זה כחבר כנסת זה דבר אחד. כששרת התקשורת אומרת את זה,

זה דבר אחר.

אם יש עניינים פליליים ברשות הדואר, יש משטרה בשביל זה. אבל, אני שואל,

אם מבחינה ניהולית, עניינית, רשות הדואר נכשלה בארבע השנים האחרונות?
שרת התקשורת לימור לבנת
אני אבקש מהמנכ"ל להשיב על זה. המנכ"ל ישב שם בארבע השנים האחרונות -

והוא לא איש פוליטי לחלוטין - יתן לך תשובות שבוודאי גם ייתפסו כלא פוליטיות.

אין לי שום ענין להגיד כאן שום דבר פוליטי מהסוג הזה, זה פשוט לא לענין. זה

גם לא ממנהגי. אני יכולה לדבר על משהו נקודתי ולהגיד שהוא לא ראוי, אני לא

הולכת להגיד שכל מה שהיה לא היה טוב. לא היית בפתח דברי כאן, אמרתי שנעשו

דברים חשובים ביותר על ידי קודמתי וקודמי.

בענין דמי המנוי בכבלים. אתה צודק. דמי המנוי היום הם גבוהים. חברות

הכבלים הן מונופול, כל אחת בתחומה. בארצות הברית יש אכן מה שנקרא "טירינג" שבו

יש חבילה בסיסית, אחר כך יש כל מיני סוגי חבילות. מי שרוצה ספורט, חדשות, ולא

רוצה ערוץ ילדים, הוא יכול לשלם לפי חבילות שונות והוא לא חייב לקנות את כל

החבילה הכוללת, ארבעים ערוצים, כשהוא מסתכל רק בחמשה מהם. זה בהחלט נכון, זה

בהחלט קיים, ואני מאוד תומכת בזה.

כדי לאפשר "טירינג" צריך יהיה לאפשר לחברות הכבלים, תוך משא ומתן, למשל,

לאפשר להם פרסומות בכבלים, אבל לזה יש התנגדות חריפה של זכייני ערוץ 2. יש כאן

מבנה שלם שצריך לבדוק מה עושים איתו. בעקרון אני מאוד בעד זה, יכול להיות

שנדרוש את זה מהם תמורת, נניח, הארכת זכיון. אני סתם זורקת כרגע, אני לא נכנסת

כאן למשא ומתן, ולא רוצה להציג פה את כל התמונה.
אופיר פינס
זה כרוך בחקיקה?
שר התקשורת לימור לבנת
לא, זה כרוך בהסכמים. נכון לעכשיו, הזכיונות שלהם לא חייבים לזה. אני

צריכה לשנות את הזכיונות שלהם כדי לחייב אותם, או להגיע איתם להסכמה, ולכן זה

קצת מסובך.
קריאה
ואז הם ידרשו פיצול.
שר התקשורת לימור לבנת
זה מה שניסיתי לומר, אבל כרגע אני לא רוצה להיכנס לזה. אני מאוד תומכת

ב"טירינג". גם יושבת ראש מועצת הכבלים מיכל כדורי-מסר מאוד תומכת ב"טירינג",

ואנחנו בהחלט לוקחים את זה כמשימה שצריך לנסות לעשות אותה. יש כאן בעיות לא

פשוטות.

רשות תקשורת. זמן קצר מאוד לפני שהתחלפה הממשלה, לפני הבחירות, הוגשו

מסקנות ועדת בועז להקמת רשות תקשורת. אני מכירה את מסקנות ועדת בועז, קראתי

אותן, נפגשתי עם חברי ועדת בועז ושמעתי את הדברים. יש ויכוח אם זה צריך להיות

בדיוק במתכונת שהוצעה על ידי ועדת בועז או לא. אני לא נותנת ניתוח שלי כרגע.

אבל, יש טענות מסויימות של שר הבטחון, של היועץ המשפטי לממשלה, על כל מיני

דברים שלא נראים להם במתכונת שהוצעה על ידי ועדת בועז, ולא חייבים לקבל כל

דבר, אפילו אם הוא מוצע על ידי הוועדה, ככזה ראה וקדש. אפשר לבצע שינויים,

ולראות איך עושים את הדברים.

לדעתי, בסופו של דבר, תוקם רשות תקשורת שהיא בעצם הרגולטור שתפעיל את כל

הרגולציה. אבל, בדרך לתהליך הזה, לתפיסתי - וכאן יכול להיות שהמנכ"ל חושב קצת

אחרת ממני - כרגע, לא זה הנושא הראשון שעומד על סדר יומי. אני חושבת שכרגע מה

שצריך לעשות זה כמה מהלכים שיאפשרו את המשך הדברים שדיברתי עליהם בהתחלה -

ואני בטוחה שתקרא את הפרוטוקול של הישיבה אחר כך ותראה את פתיחת דברי - אני

חושבת שכרגע צריך להתחיל להתעסק במשימות האלה ובשלב הבא, לא בעוד מאה שנה, אלא

בעוד שנתיים - - -
אופיר פינס
יש לך עוד ארבע שנים.
שר התקשורת לימור לבנת
זו לא הבעיה, בשר תקשורת יהיה צורך תמיד. אמרתי כאן קודם, אני מוכנה

לחזור על המשפט הזה שוב. משרד התקשורת הוא המשרד הקטן ביותר בין משרדי הממשלה.

תקציבו 43 מיליון שקל, יש לו 100 עובדים ואני עוד רוצה להיפטר מנכסיי. אני

רוצה לצאת מאחזקות המדינה בבזק; אני רוצה לבטל את מעורבות המשרד הישירה בבנק

הדואר, כמו שאמרתי כרגע, ויש עוד כמה דברים כהנה וכהנה. אין בי שום יצרים

אימפריאליסטיים. לא זו בלבד, אלא אני הייתי זאת שביקשתי מראש הממשלה להיות שרת

התקשורת, כי רציתי. אז אין כאן בעיה. שר תקשורת תמיד יהיה. ואם שר התקשורת

יהיה אחראי על רשות תקשורת, במודל האמריקאי או הבריטי או יהיה אחראי על משרד

התקשורת, תאמין לי זה לא מעלה ולא מוריד, מבחינתי. אני רואה את התפקיד שלי:



אחד - לקבוע מדיניות; ושניים - לפתוח את השוק בפני החברות, הגורמים והתעשיה,

לפתוח להם את שווקי חוץ לארץ, ולהביא משקיעים זרים לכאן. כך אני רואה את

התפקיד שלי, ולא בשום צורה אחרת. לא מעניין אותי לנהל את משק התקשורת בארץ, כי

את זה לא הממשלה צריכה לעשות, וזו תפיסתי. לכן, מבחינתי האישית, זה ממש לא

משנח, זה לא ישמוט מתחתי את השטיח.

דבר אחרון ששאלת עליו, ועדת יוסי פלד. נושא הפרטת רשות השידור נמצא במצע

הליכוד, זה לא דבר חדש. תפיסתי לגבי הפרטת רשות השידור, תפיסת הליכוד לגבי

הפרטת רשות השידור, ואני רוצה לדבר כאן על תפיסתי האישית, כיוון שמה שאמרת היה

אישי כלפי, שרת התקשורת מופיעה ומאיימת, וכו'. אז קודם כל אני לא חושבת שוועדת

הכספים של הכנסת, למרות שאין לי שום בעיה לעשות את זה, תפקידה לדון בסגנונה של

שרה זו או בסגנון של שר אחר, אם כי אני מוכנה להתמודד עם כל שאלה בענין הזה,

ואין שום בעיה.

תפיסתי לגבי הצורך בהפרטת רשות השידור אין לח דבר וחצי דבר - ואתה אמרת

את זה בעצמך, בערוץ 2 מכים את הממשלה לא פחות מאשר בערוץ אחד - עם עמדות

מסויימות או תכנים מסויימים שיש ברשות השידור. היא נגזרת מתפיסת עולמי

הליברלית בנושאים הכלכליים, בנושאים המשקיים שנוגעת לכל יתר הדברים. אני מודה

שתפיסתי היא ליברלית מאוד בנושאים הכלכליים, לפעמים עד כדי אולי קיצוניות

מסויימת, ואני אומרת את זה בצורה מאוד ברורה. זה נוגע למשק התקשורת, לא למדיה

כרגע, טלקומוניקציה אני מדברת בכללו, כמו שזה נוגע לשוק המדיה.

אני מאמינה באמת שאם המדיה תהיה פתוחה, אתן לך דוגמה. יש היום בארץ שלושה

עתונים יומיים גדולים, "ידיעות אחרונות", "מעריב" ו"חארץ". יש עוד שניים שלושה

יומיים שהם קטנים יותר. שער בנפשך שמחר בבוקר בא יזם, רוצה להוציא עתון יומי,

והממשלה אומרת לו לא. אומרים לו תשמע, עתון יומי לא תהיה לזה הצדקה כלכלית,

ולא יהיה מספיק פרסומות, והמדינה כזו קטנה, הממשלה לא רוצה שתוציא עיתון יומי.

אם מישהו היה בא ואומר דבר כזה, היו חושבים שהוא השתגע לגמרי, ממשלה? היא

תתערב בשאלה אם אדם יבוא וישקיע מכספו? לגבי דידי, אותו דבר באוויר, בטלוויזיה

או ברדיו, למעט ענין אחד שהוא ענין התדרים, הקצאת תדרים, שהוא השוני היחידי,

אבל היחידי.
שלום שמחון
אבל יש חשיבות שלמדינה יהיה ערוץ ממלכתי משלה.
שר התקשורת לימור לבנת
לדעתי לא, אבל אני מוכנה להתווכח על זה. אני חושבת שיש חשיבות שמדינה

תיתן שירותים לציבור מסויים, למשל, שידורים בערבית, למשל, שידורים ברוסית.

טלוויזיה חינוכית נותנת שידורים חינוכיים? מי צריך את זה? למה צריך את זה

בכלל? אני באמת חושבת שמדינה לא צריכה להתערב בשאלה הזאת. באים יזמים, רוצים

לשדר שידור טלוויזיה, רוצים שידור רדיו, יש לנו לוויינים, אנחנו עוצרים את

הכל, אנחנו עוצרים את הטכנולוגיה. למה? כי זכייני ערוץ 2 לא רוצים שנכניס

לוויין. כי אלה לא רוצים שאלה יעשו פרסומות, כי הם לא רוצים שנכניס עוד תחרות,

כי הם לא נותנים להכניס ערוץ שישי בכבלים מפני שיש להם, כי כולם מפחדים, כי

כולם בעד תחרות כל זמן שזה לא בבית ספרם. ואני, בעד תחרות כי זה לא בבית ספרי

בכל מקרה. אז אני בעד תחרות באמת.

וזו תפיסת עולמי האמיתית. זה שזה התפרש כך או אחרת? תשמע, לא הפסיקו

להזמין אותי מרשות השידור להופיע, תאמין לי. הם לא מפחדים ממני. כל הענין באמת

לא ברמה האישית. יש לי טענות על תכנית כזו או תכנית אחרת, לא זה הענין.



הממשלה ביקשה ממני להביא לה הצעה, מבחינת מפת השידור כולו, לא נוגע לרשות

השידור, ואני מיניתי את ועדת יוסי פלד, ראש הממשלה מינה בנפרד ועדה שנקראת,

ועדת ארנון צוקרמן בנושא רשות השידור. זו לא ועדתי. הוועדה שאני מיניתי, ועדת

יוסי פלד, תפקידה לבחון את מפת השידור העתידית בארץ, ולהגיש המלצות. מה לעשות?

מי יתחרה עם מי? למי לתת רשיון? למי לא לתת רשיון? מה עושים במצב הזה? בכלל יש

בעיות. יש היום זכייני רדיו אזורי למשל, נתנו להם רשיונות, הם שילמו כסף, הם

השקיעו המון, ועכשיו מה יהיה איתם אם ניתן עוד רשיונות לרדיו? לא פשוט. אז

צריך לראות, בתוך המציאות הקיימת, עם השקפת עולם מסויימת, איך הדברים האלה

מתחברים ביחד. ולצורך זה מיניתי את הוועדה, היא יושבת ועובדת, עושה עבודה

טובה, אבל עדיין לא הגישה את המלצותיה.
שלום שמחון
אני רוצה להתייחס לכבלים בישובים הקטנים.
שר התקשורת לימור לבנת
אני כבר עונה לך. כשניתנו הזכיונות לכבלים לא נלקחה בחשבון שאלת הפריפריה

בצורה מספיק הדוקה. יש פרשנויות שונות לגבי השאלה מה חברות הכבלים חייבות

לעשות לגבי החיבור לפריפריה. יש הגדרות שונות ופרשנויות שונות לגבי השאלה מה

כתוב בזכיונות, מה הן חייבות לעשות ומה לא. לתפיסתנו, תפיסת המשרד, תפיסתי, הן

חייבות לחבר את כל הפריפריה. נקודה.

שולמית אלוני מינתה בשעתו ועדה שקוראים לה במקומותינו, ועדת חריגים,

בראשות עורך דין יורם בר-סלע, לשעבר משנה ליועץ המשפטי לממשלה, וחברים מכובדים

וטובים. הוועדה הזאת עומדת לסיים את עבודתה. לא נגעתי בה, להיפך, עודדתי אותה,

ישבתי איתם ארוכות. הוועדה מצויינת, היא עומדת לסיים את עבודתה בימים הקרובים.

כרגע, אני לא רוצה להיכנס מעבר לזה. אני רוצה שתדעו שמאז שאני בתפקידי, הנושא

של הכבלים בפריפריה הוא נושא שדנו בו אצלנו יותר מכל נושא אחר. לא היה נושא

שהקדשתי לו כל כך הרבה זמן, כמו נושא הכבלים בפריפריה, אני אישית, מעבר לכל

היתר, המשרד וכו'. אני רואה בזה חשיבות עליונה לחבר את הכבלים לפריפריה מהר

ככל שאפשר. בעיני זה אינטרס ציבורי ממדרגה ראשונה.

איך נעשה את זה? אחרי שהוועדה תגיש את מסקנותיה, וככל הנראה היא תקבע שהם

חייבים לחבר, אבל הם מאיימים בעתירות לבג"ץ, ואני לא רוצה להתגלגל לבג"ץ עשר

שנים והפריפריה לא תהיה מחוברת.
שלום שמחון
את יכולה לא להאריך להם את הזכיון.

שר התקשורת לימור לבנת;

אז מה זה יעזור לי? בינתיים אתה לא תהיה מחובר. הבעיה היא לא אם אני

אאריך להם או לא אאריך להם. השאלה היא, איך אני אגרום לזה שהם יתחילו לחבר מחר

בבוקר. יש כמה הצעות, ויש כמה פתרונות, ויש כמה מחשבות שגיבשנו. אנחנו יושבים

שוב בשבוע הבא עם ועדת בר-סלע, ואני מקווה שבתוך פחות משבועות אקבל הכרעה מה

צריך לעשות. אצטרך לשקול את האינטרס הציבורי של חיבור הכבלים לפריפריה, מיד,

לעומת משיכה בבג"צ, מול האינטרס של מה מגיע להם, ומה לא מגיע להם. כאילו, מה

הם היו חייבים ולא עשו.
היו"ר אברהם רביץ
רק אל תטילו מס על כל עם ישראל.
שר התקשורת לימור לבנת
חס ושלום, מה פתאום.

על פי מסקנות ועדת בר-סלע, הייתי צריכה להגיד לזכייניות הכבלים, חברים,

חברו מיד, לא תקבלו כלום, חובתכם לחבר, אלה תנאי הזכיון, זה מה שקבעה הוועדה,

תחברו מיד. הבעיה היא שמזה לא ייצא לי חיבור. אני אומרת את זה בצורה הכי

ברורה. ואז יכול להיות שנצטרך להגיע לאיזה שהן פשרות לא מוצדקות, עניינית, אבל

כן מוצדקות, כשאני באה לשקול במאזן השיקולים שלי, את אינטרס הציבור שהפריפריה

תהיה מחוברת מהר ככל שאפשר, ולא למשוך את זה.

מכיוון ששקלתי את הדבר והגעתי למסקנה שלי, להחלטה שלי, ומה שגובר בעיני

זה האינטרס של חיבור הפריפריה על פני כל אינטרס אחר בענין הזה, אתה יכול להניח

שכנראה בתוך זמן קצר ביותר תהיה הכרעה בענין הזה ויתחיל השידור לפריפריה,

בצורה כזו או אחרת. אני לא רוצה להיכנס מעבר לזה כרגע להיכנס, ברשותכם, כי לא

נוח לי, כי אני נמצאת באמצע תהליך.
שלום שמחון
תודה על התשובה.

אפילו בישובים קטנים שקרובים לישובים עירוניים, קרובים, אני מתכוון חצי

ק"מ, קילומטר, כי שם מתבצעת עבודה של חברה לכבלים, והם לא נכנסים לישובים

הכפריים.

שר התקשורת לימור לבנת;

אני יודעת. אני אומרת לך, לא היה נושא במשרד שהקדשתי לו זמן כמו לחיבור

הכבלים לפריפריה, לא יאומן כמה הקדשתי לזה. עוד דבר, כשנכנסתי לתפקידי,

וקיבלתי את התפקיד מהשרה לשעבר שולמית אלוני, היא אמרה לי אולי שניים או שלושה

דברים. היא אמרה לי, תשמעי, יש לך את המנכ"ל, הוא יודע הכל. והיא אמרה לי, דבר

חשוב, תגמרי את בעיית הפריפריה בכבלים. אני לא רוצה להיכנס מעבר לזה, כי לא

נוח לי עכשיו, כמו שאתם יכולים להבין ממה שאמרתי עד עכשיו, אבל אני רק אומרת

שתהיו סמוכים ובטוחים שזה נושא שאנחנו עוסקים בו ממש בראש סדר היום שלנו.

אני מתנצלת, אני מוכרחה ללכת. תודה רבה ושלום.
היו"ר אברהם רביץ
תודה רבה לך, ושלום.

חבר-הכנסת נסים דהן, בבקשה.
ניסים דהן
בנושא הזה של כבלים, החוק המקורי דיבר שהצרכנים יוכלו לרכוש חלק מהחבילה.

אני רוצה לחזור למצב המקורי שאנשים ירכשו את מה שהם רוצים לראות, לא ייתכן

שימכרו להם חבילה, ויאמרו להם, זו החבילה, אי-אפשר להפריד.
מנחם וקס
חבר-הכנסת פינס שאל את השאלה, והשרה השיבה לו.
מיכאל נודלמן
לא קיבלתי תשובה לשאלתי בענין התקציב.
מנחם וקס
חבר-הכנסת נודלמן, אתייחס קודם כל לתקציב אגף הטלוויזיה בכבלים. יש שם
שני חלקים
יש תקציב למועצת הטלוויזיה בכבלים, שזה בעיקרו מיועד להפקות מקור

ותמיכות למתנ"סים ולערוצים מקומיים, וזה החלק הגדול בו, בערך 5 מיליון שקל;

ויש עוד כ-2 מיליון שהוא תקציב של האגף עצמו שמבצע את הפיקוחים הטכניים ואת

הפיקוחים נגד טלוויזיה פיראטית וכל הדברים האלו. וזה התקציב הכולל של

הטלוויזיה בכבלים.

חבר-הכנסת דהן, לגבי החבילות, אדגיש את הדברים שאמרה השרה. כדי לתת היום

חבילות "טירינג", זאת אומרת, חבילה בסיסית ועוד חבילות נוספות, אנחנו צריכים

להחליף את כל הממירים, את כל הציוד-קצה שישנו בתוך הבתים. חברות הכבלים צריכות

להשקיע בציוד הסטנדרטי הקיים היום כ-500 מיליון שקל כדי להחליף את הציוד, וזו

השקעה שמוערכת על ידינו. ציוד יותר מתקדם, המחיר הוא יותר גבוה.
ניסים דהן
כמה אנשים מחוברים לכבלים? אם היינו מחלקים את זה היום לצרכנים, כמה כל

צרכן היה צריך לשלם?
מנחם וקס
כ-500 שקל. אבל מעבר לזה, צריך להגיע איתם להסכמות שהם עושים את זה. יש

להם זכיון, ובזכיון לא היה כתוב "טירינג" ולא היה כתוב חבילות. עד כמה שאני

למדתי, דווקא חברות הכבלים באו באותה עת למשרד התקשורת והציעו את זה, ומשרד

התקשורת ירד מזה.
אבי גבאי
הם הציעו, זה התקבל, ואחר כך זה השתנה.
מנחם וקס
המשרד שינה, לא הם שינו.

לשאלתו של חבר-הכנסת בוים, למרות שהוא יצא. אין שום יכולת טכנולוגית

למנוע מה שנקרא האזנות כאלה או אחרות. מי שרוצה להיות עבריין ימצא את הדרך.

היום, להאזין לטלפון, למה שמיקי גורדוס - ואני נזהר בלשוני - שמאזין לרשת רדיו

של הפיקוח האווירי, לפי החוק הישראלי, זו עבריינות.

בזמנו האזינו לפלאפון, אבל אז לא היתה בחוק האזנת סתר הגדרה להאזנה

לתדרים אלחוטיים, כי זה היה חופשי. אבל מי שמבצע היום האזנה, הוא פשוט עבריין.

טכנולוגית, אי-אפשר למנוע זאת. כל אחד יכול לשים את מערכת ההצפנה שלו או דברים

כאלה ו י וכל להיכנס.



רשות הדואר עברה בארבע השנים האחרונות זעזועים למכביר. זה מתחיל שמחליפים

מנכ"ל ויש ממלא מקום למשך שנתיים, ומגיע מנכ"ל חדש. אזהר בלשוני מפאת כבודו של

האיש, אבל מהיום הראשון שראיתי אותו, לא ראיתי בו כאיש המתאים, ויש לי קצת

נסיון ניהולי. אבל הוחלט ומינו אותו, והיו לא מעט בעיות ברשות הדואר כתוצאה

מהניהול שלו. הוא הוחלף והיום יש מנכ"ל חדש.

אני לא רוצה להיכנס לנושא של המועצה או דברים מסביב לזה, למרות שאני חבר

מועצה ועופר וייס חבר מועצה בכל העת הזאת. אבל האיש היה מוכשר בדבר אחד, למכור

סיפורי סבתא, למרוח ולמרוח. נקודה. לא ארחיב את הדיבור, אם ירצו פעם, אהיה

מוכן להרחיב.
שלום שמחון
לרשות הדואר יש גם יושב ראש, הוא לא ראה את הדברים עין בעין?
מנחם וקס
חבר-הכנסת שמחון, עד כמה שאני זוכר, היית יושב ראש תנובה, ואני מניח שאתה

לא ידעת בדיוק שבמחלבת החלב ברחובות שמו סיליקון. יש דברים שגם אם המועצה

מאשרת, וזה מועצה זה לא דירקטוריון, אבל אין שוני. אם אני מאשר 10 מיליון שקל

לחידוש צי הרכב, בוודאי ובוודאי שאני לא עוקב אם באמת הוא עושה חידוש או

שפתאום התגלה לך במהלך חצי השנה האחרונה שהוא בעצם לא עשה חידוש אלא קנה כלי

רכב חדשים, תוספת. זו סתם דוגמה.

כשהמועצה גילתה, היא טיפלה בדברים, ואני לא ארחיב את הדיבור, כמו שהשרה

הגדירה אותי, אני לא באתי מהפוליטיקה, אני לא הולך לפוליטיקה, אני מבטיח לכם,

באתי מהמקצוע, אני אמשיך לעסוק במקצוע שלי.

רבותי, התקציב הוצג, ואני חושב שענינו על כל השאלות.

צבי הנדל;

אדוני היושב ראש, שאלה לסדר, אנחנו דנים גם בתקציב רשות השידור?
היו"ר אברהם רביץ
כן, הם יגיעו, אני לא יודע מתי. יש להם בעיה אמיתית, אם אנחנו לא מאשרים

את התקציב עד סוף השנה, הם לא יוכלו בינואר לי גבות אגרה. אני לא מדבר על הכסף,

את ה-7 מיליון הורידו להם, אבל הם לא יוכלו ליגבות את האגרה השנתית.

אגב, מאוד מצאה חן בעיני הגישה של השרה כשאמרה שהיא לא רוצה להיות

אימפריאליסטית.

תודה רבה לכם אנשי משרד התקשורת, תודה לחברי הוועדה.

הישיבה נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 10:15)

קוד המקור של הנתונים