ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 18/12/1996

התקציב לשנת 1997 - משרד התעשייה והמסחר

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 65

מישיבת ועדת הכספים

יום רביעי, חי בטבת התשנ"ז (18.12.1996) שעה 9:00

נכחו: חברי הוועדה: אברהם רביץ - היו"ר

רפאל אדרי

פיני בדש

ניסים דהן

צבי הנדל

יהודה הראל

מיכאל נודלמן

אחמד סעד

אופיר פינס-פז

מיכאל קליינר

אברהם (בייגה) שוחט

שלום שמחו ן
ממלאי מקום
חיים אורון

זאב בוים

מיכה גולדמן

שמואל הלפרט

סופיה לנדבר

יורי שטרן
מוזמנים
נתן שרנסקי שר התעשיה והמסחר

יהושע (שוקי) גליטמן מנ"כל, משרד התמ"ס

עלי בלום קצין תקציבים, משרד התמ"ס

דוד ברוך מנהל מרכז השקעות, משרד התמ"ס

רפי ברנדר סגן ראש מינהל סחר חוץ, משרד התמ"ס

צביה דורי ראש מינהל תכנון וכלכלה, משרד התמ"ס

משה טומשובר סמנכ"ל בכיר לאמרכלות, משרד התמ"ס

יוחנן לוי משנה למנכ"ל, משרד התמ"ס

עו"ד מרון הכהן יועץ משפטי, משרד התמ"ס

אבי מעוז יועץ השר, משרד התמ"ס

משה מרחביה יועץ השר לאזורי פיתוח, משרד התמ"ס

רומן פטרנסקי יועץ תקשורת, משרד התמ"ס

חיה פרי דוברת וממונה על פרסומים, משרד התמ"ס

עלי קשון עוזר השר, משרד התמ"ס

הווארד רוס סגן ראש מי נהל תכנון וכלכלה, משרד התמ"ס

רון איילון אגף התקציבים, משרד האוצר

אביקם בלר אגף התקציבים, משרד האוצר

אמיר לוי אגף התקציבים, משרד האוצר
מנהל הו ועדה
איוור קרשנר

יועצת כלכלית
לוועדה
סמדר אלחנני
קצרנית
אסתר מימון
סדר היום
התקציב לשנת 1997 - משרד התעשיה והמסחר



התקציב לשנת 1997 - משרד התעשיה והמסחר
היו"ר אברהם רביץ
אני פותח את ישיבת ועדת הכספים. אני מקדם בברכה את כבוד השר, נתן

שרנסקי. יש לנו הרבה יותר מכבוד שאתה יושב אצלנו. זוהי גם התרגשות, אני

מוכרח לומר. שרנסקי הוא שר בממשלת ישראל, במדינת ישראל. אתה היית לנו

תקופה ארוכה לסמל, אנחנו לא היינו בטוחים בכלל שקיים דבר כזה. והנה היום

זכינו בע"ה שאתה יושב איתנו כאן ועומד להציג את הצעת התקציב של משרדך,

ואני יודע עד כמה קשה לך להציג את הצעת התקציב. אתה ממונה ע"י ממשלת ישראל

לגרום לצמיחה במשק, ואנחנו מצפים ממך. אנחנו יודעים שצוק העיתים, התקופה

הקשה שאנחנו עוברים, לא כ"כ מאפשרת לך לרוץ בקצב שאתה מסוגל ויודע לרוץ

בו. חברי הוועדה ישמחו לשמוע סקירה ממך ומאנשי משרדך, ואח"כ נשאל קצת

שאלות.

בבקשה, כבוד השר.
שר התעשיה והמסחר נתו שרנסקי
תודה רבה, כבוד היו"ר. משרד התמ"ס הוא המשרד המרכזי שאחראי לפיתוח

התעשיה. הוא כמו קטר המוביל את כל המשק. אני נכנסתי למשרד בתקופה מאוד

מעניינת, כאשר מצד אחד המשק הישראלי צועד לקראת שנות האלפיים, ויש מגמה של

גלובליזציה של הכלכלה; אני חושב שגם בעתיד יישארו גבולות בעולם, אבל

גבולות למסחרכמעט שלא יהיו. התקופה הזאת מעמידה אתגרים בפני המשק הישראלי.

מצד שני יש לנו כלים מאוד חשובים, חלק מהם כלים ישנים, כלים שנוצרו לפני

40 שנה, ולא תמיד מתאימים לאתגרים העומדים בפנינו היום. נוסף לכך יש גם

משברים לא פשוטים, לא קלים, בענפים שלמים, במפעלים. אנחנו חייבים להתייחס

ולטפל בבעיות האלה. כל אלה מגדירים גם סדרי עדיפויות במשרד.

כשנכנסתי למשרד גיליתי שיש כלים מאוד חשובים. קודם כל, כמובן, "מרכז

השקעות" שעובד על-פי חוק לעידוד השקעות הון, ואני אפרט בהמשך. אני רוצה

להדגיש שהשינוי המיבני שמציעה הממשלה בחוק לעידוד השקעות הון הוא השינוי

המשמעותי ביותר, שבכלל, עד לעת זו, הממשלה יזמה.

כלי נוסף הוא "מדען ראשי", האחראי על מחקר ופיתוח. זה כלי מאוד חשוב

שמעודד דווקא תעשיות עם ערך מוסף גבוה, עתירות ידע. יש מחלקה לפיתוח

תשתיות, יש מחלקה לתמיכה בעסקים קטנים. כל אלה נושאים הקשורים לעזרה

ישירה לתעשיה בצורה זו או אחרת. יש כלים לא פחות חשובים שמגנים על
האינטרסים של הצרכן והם
הגבלים עסקיים, כלי מאוד מפותח ואנחנו נמשיך לפתח

אותו, והגנה על הצרכן. אנחנו נשים דגש על פיתוחו.

התחום השלישי והוא מאוד חשוב זה סחר חוץ. לישראל יש הסכמי סחר חוץ

וסחר חופשי גם עם אמריקה וגם עם אירופה המערבית. אנחנו מרחיבים עכשיו את

גבולות הסכמים אלה; חתמנו על הסכם עם קנדה, עם תורכיה ויש עוד כמה מדינות

בצנרת. סחר חוץ הוא כלי מאוד חשוב לפתיחת שווקים חדשים ולכניסה אליהם.

אנחנו עושים עכשיו הערכה מחדש לגבי פריסה של נספחים כלכליים, בד בבד עם

המשך פיתוח יחסים עם אמריקה ואירופה המערבית. חשוב לחזק את הפריסה שלנו

בשוק של אסיה הדרומית, ולנצל את היתרונות שיש לנו עם השוק של ברית-המועצות

לשעבר, וכאן כלי כמו בסס"ח הוא כלי מאוד חשוב. אני רוצה גם להזכיר שיש

חשיבות ליחסי סחר חוץ עם מדינות ערב, זה חשוב לא רק מהפן הכלכלי, אלא גם

מהפן הפוליטי. לפני שבועיים חתמנו על תוספת להסכם עם ירדן שמשפר או נותן

אפשרות לירדן ליהנות יותר מסחר עם ישראל.

כמובן הקיצוץ שהממשלה מציעה, ואני תומך בו, הוא לא קל לאף משרד.



למשרד שלנו הוא אולי אפילו קשה יותר מסיבה פשוטה, מתוך 3,3 מיליארד שקל

שהוא תקציב משרד התמ"ס, 1,9 מיליארד שקל נמצאים במרכז השקעות ועל רוב

הכסף כבר התחייבנו. ב-1997 אנחנו נצטרך לשלם מאתיים מליון שקל לאינטל

וכדי. סה"כ נצטרך לשלם 500 מליון דולר במשך 10 שנים. עקב כך, לא נוכל

לקצץ במרכז השקעות, ולכן הקיצוץ בשאר הכלים יגיע לפעמים עד כדי 10% . במהלך

הישיבה המנכ"ל ונציגים נוספים של המשרד יתנו על כך פרטים נוספים.

אני רוצה עכשיו להתרכז בשינוי המשמעותי ביותר, והוא הצעה לשינוי של

חוק עידוד להשקעות הון. החוק לעידוד השקעות הון נוצר לפני 40 שנה ומטרתו

היתה לעודד פיזור של אוכלוסיה במדינת ישראל ולעודד השקעות. הוא שיחק תפקיד

חשוב, אבל לעיתים לא רחוקות גם הנציח כשלונות מאוד כואבים, כיוון שהאפשרות

היחידה של מפעלים היתה ללכת לפריפריה ולעיירות הפיתוח ולקבל מענקים,

להמשיך לקבל אותם, ואח"כ להפוך לנטל על המדינה.

הבעיה שיש היום עם החוק לעידוד השקעות הון שהוא מציע כלי חד מימדי

לפתרון של בעיות מאוד מגוונות, שהוא לא נותן שום אפשרות לטפל בצורה

נקודתית, מיוחדת במקומות שבהם יש בעיות. למשל, אם באיזור פיתוח אי,
בפריפריה הרחוקה אומרים לנו
אנחנו עיר במשבר. אנחנו מאשימים את הפריפריה

הרחוקה שלא הביאו אף מפעל במשך 10 שנים. אנחנו אומרים: רגע, אתם איזור

פיתוח א', מה עוד אנחנו יכולים לעשות? אבל כל זמן שיש בעיר שכנה שהיא

בפריפריה היותר קרובה, אזור פיתוח אי, כולם יבואו לשם ולא לעיר הרחוקה

יותר. למעשה, למשרד אין שום אפשרות לטפל באופן יותר נקודתי ויותר ספציפי.

החוק לעידוד השקעות הון לא נותן מספיק אפשרויות לפתח. הדגש הוא על

השקעה במכונות, בחומר, ולא בחומר האנושי. החומר האנושי הוא סה"כ היתרון

הכי בולט שיש לנו. המטרה שלנו כמובן צריכה להיות - בזמן שאנחנו נכנסים

לכלכלה תחרותית, חופשית, גלובלית - אנחנו צריכים לעודד קודם כל את

היתרונות שיש למדינת ישראל. תעשיה תחרותית נשענת על כוח אדם, על יזמות,

ועל טכנולוגיה טובה.

למעשה, מה שאנחנו מציעים בשינוי המבנה הוא ירידה במענקים מ-30% ל-

20%. דבר זה מאפשר לנו להשלים את ההטבות שאנחנו נותנים לתעשיה בתוספת

צעדים משלימים. אני אדגיש ארבע מרכיבים מרכזיים בצעדים האלה. האחד, עד

עכשיו ראינו שלושה מסלולים, ונשארו שני מסלולים נפרדים לגמרי. מסלול אחד

הוא מענקים, והמסלול השני הוא פטור ממס. כל מפעל מאושר בפריפריה, אני

מדגיש באזור פיתוח אי, יוכל עכשיו יחד עם מענק לקבל גם פטור מלא ממס

לשנתיים.
אברהם (בייגה) שוחט
היה גם קודם פטור מסויים ממס.
שר התעשיה והמסחר נתן שרנסקי
לא, זה היה פטור חלקי בשיעור של 25% ל-7 שנים. עכשיו אנחנו רוצים

פטור מלא לשנתיים, ולחמש שנים נוספות פטור חלקי.
אברהם (בייגה) שוחט
היה פטור למשקיע הישראלי והיה פטור למשקיע חוץ כמעט אפס מס. צריך

לדייק בדברים.



שר התעשיה והמסחר נתו שרנסקי;

היו כמה מקרים ספציפיים של יזם זה או אחר בהחלטה מיוחדת היו נותנים

לו...
אברהם (בייגה) שוחט
היה גם מענק וגם פטור ממס.
שר התעשיה והמסחר נתן שרנסקי
דבר שני, הכשרת כוח אדם. אנחנו מקדישים לנושא של כוח אדם מאה מליון

שקל. אני אתן דוגמה. טיפלנו בעיר אחת שנכנסה למשבר כתוצאה מסגירה של מפעל.

ניסינו לעודד יזמים שעומדים בתור למרכז השקעות לבוא לעיר זו, ואחד מהיזמים

למפעל הייטק עם ערך מוסף די גבוה היה מוכן לבוא. אחרי בדיקה אמר: אני לא

יכול, אין כוח אדם מתאים. למשרד התמ"ס אין כלים לעזור לו בעניין זה. אני

לא מדבר על הכשרת כוח אדם או קורסים למובטלים, אני מדבר על הכשרת כוח אדם

כפי שוועדת גבאי מציעה, בתוך המפעל או לפני הקמת המפעל, כאשר אתה מקשר בין

יזם ובין מקום ומקצועות ספציפיים להם הוא זקוק.

דבר שלישי שמאוד משמעותי הוא טיפול ממוקד באזורים ועיירות פיתוח

הזקוקים לנו. אנחנו מציעים להקדיש לזה מאה מליון שקל לשנה, ולעשות מיפוי

לפי הצרכים, ולזה המשרד שלנו כבר נרתם. אנחנו נגדיר נקודות בעייתיות ברגע

נתון, ונבנה לכל מקום ומקום סל תעסוקה מיוחד, יחודי בשבילו, ביחד כמובן עם

ראש העיר, ביחד עם גורמים מעוניינים. שינוי זה מאפשר לטפל בצורה נקודתית

גם בתשתיות וגם בצרכים המיוחדים שיש לעיר.
אברהם (בייגה) שוחט
באילו תחומים?
שר התעשיה והמסחר נתן שרנסקי
רק בתעשיה. ברור שטיפול בפריפריה צריך לכלול גם טיפול בכבישים, גם

טיפול בחינוך, אולי קודם כל, זה ברור. אבל עכשיו אנחנו מדברים על סל

תעסוקה. ואני רוצה להגיד שראשי ערים, כשאתה מדבר איתם, הם יודעים די טוב

מה החסמים, מהן הבעיות המרכזיות, מה מפריע להם. אם יש לעיר חסם כזה ואתה

יכול לתת לה 10 מליון שקל במשך כמה שנים עד שהיא תצא מהמשבר, זה יכול

להביא לשינוי מאוד משמעותי. דבר זה נותן לנו אפשרויות שלא היו קודם, לעזור

לכמה וכמה מקומות שהם באזור פיתוח אי ובאותה שעה להיות אי פלוס.

דבר רביעי משמעותי הוא כל נושא השיווק. היום השיווק בסדר גודל של 60

מליון שקל ואנחנו רוצים להגדיל אותו ביותר מ-200 מליון שקל, זה כלי מאוד

חשוב הנותן לכל מפעל לגבש אסטרטגיה משלו ליצוא ולסחר חוץ. זה כמובן דורש

גם תמיכה בסס"ח, סיכון כלכלי לטווח ארוך, שעכשיו בכלל לא קיים, וזה גם

יכול לעזור ליזם. יש עוד עניינים קטנים בסל שאנחנו מוציאים.

אני רוצה להדגיש פעם נוספת, למעשה במקום כלי חד מימדי אנחנו עושים סל

כלכלי כדי לטפל בבעיות שהן מאוד ברורות, דבר המאפשר לנו להשתמש באותו כסף

שהיו משתמשים בו קודם באזורי פיתוח בצורה הרבה יותר יעילה. בזה אני מסיים

ואני מעביר את רשות הדיבור, אם אפשר, למנכ"ל משרדי, יהושע גליטמן.
יהושע גליטמן
אני אתחיל דווקא בתקציב, בצד הכסף והמשמעויות ואחרי זה אני אדבר על



יעדים ודגשים בעבודת המשרד. משרד התמ"ס, להבדיל מרוב משרדי הממשלה, התקציב

המרכזי בפעולתו הוא תקציב ההרשאה ולא תקציב המזומן, למרות שתקציב ההרשאה

כמובן כגזר מתקציב המזומן שעומד לרשותנו. במשרד התמ"ס קיימים ארבעה

נושאים מרכזיים המהווים למעלה מ-%90 מהפעילות. דהיינו: מרכז השקעות, מדען

ראשי, שיווק ותשתיות. מה שמניע את פעילות המשרד היא היכולת שלנו ליצור

התקשרויות מאחר ואופי הפעילות הוא ארוך טווח. גם אופי הפעילות של מרכז

השקעות הוא כזה שיוצרים התקשרות, מאשרים, והתשלומים נפרשים על פני מספר

שנים. במדען ראשי, למרות שהפעילות שלו היא קצת פחות ארוכת טווח, עדיין

הפעילות נפרשת על למעלה משנה אחת. ודאי לגבי תשתיות, וודאי לגבי קרן

השיווק. זאת אומרת, שמבנה הפעילות של המשרד מתרכזת דווקא בתקציב ההרשאה

ולא בתקציב המזומן. לכן בחרתי להציג בפניכם בשקפים את תקציב ההרשאה המראה

את הקיצוצים. השינויים נעשו רק אתמול.

אני אתחיל בתקציב ההרשאה ואנסה להסביר לכם קצת את משמעויותיו. אני

מתרכז בתקציב התמיכות המהווה 90% מהתקציב. סה"כ תקציב התמיכות מתוך תקציב

ההרשאה הכולל של התמ"ס הוא 3.4 מיליארד שקל במונחי 1996 ו-3.4 מיליארד שקל

במונחי 1997. תקציב התמיכות ותקציב הפיתוח מהווים למעלה מ-%90 מהפעילות.

אחד הדברים המאפיינים את משרד התמ"ס הוא תקציב פעילות מאוד נמוך, דבר

שמקשה עלינו מאוד בפעילות היומיומית. תקציב הפעילות של התמ"ס ניתן להשוואה

למשרד קטן, רגיל. כמשמטתכלים על המספרים, ואני אראה את זה אח"כ בתקציב

המזומן, ורואים את עומק היעדים, מבינים שיש לנו בעיה תפקודית.

אני חושב שהדרך הנכונה להתייחס לתקציב התמ"ס הוא דרך ההרשאה ולא דרך

המזומן. בהנחה שאנחו עושים את עבודתנו נאמנה והמזומן תומך בהרשאה. הכלי

שעליו היה עיקר המאבק כאן בישיבה של הוועדה, בשינויים מיבניים, הוא עידוד

השקעות הון וכלים משלימים. הירידה בתקציב ההרשאה במרכז השקעות היא

נומינאלית ב-1- וריאלית ב-13-, שזה כמו ממוצע ירידה של המשרד.
מיכאל קלי י נר
אני רוצה להבין, איך זה מתיישב עם העובדה שבתקציב המזומן יש גידול

ריאלי.
יהושע גליטמו
למעלה מחצי מיליארד שקל בתקציב המזומן מקורו בגידול בגין התחייבות

עבר, יתרה מזאת בתקציב המזומן של המשרד מתוך הסה"כ של 3 מיליארד, אני אתן

את המספרים המדוייקים, 1.9 מיליארד שקל הוא תקציב המזומן של מרכז השקעות

ש-95% ממנו הוא בגין התחייבויות עבר. זאת אומרת, הוא לא בגין פעילות

שמתחילה עכשיו וממשיכה הלאה. אולי צריך להכניס את זה לרובריקה בתקציב

שנקראת חובות מדינה. יש לנו התחייבויות שהמדינה חתמה ואנחנו מכבדים אותם.

אני רוצה לדבר על פעילות המשרד, כי אני חושב שמה שמעניין את הפורום

הזה הוא איזה פעילות אנחנו מתחילים בשנת 1997. אני חושב שהתמונה שמצטיירת

כאן היא תמונה קשה.
חיים אורון
האם לדו"ח גבאי יש כבר השתתפות עתידית בו?
יהושע גליטמן
זה דו"ח גבאי. המשמעות בקיצוץ משנת 1996 לשנת 1997 - 20% והמשלים ל-

30% זה דוייח גבאי. המשמעות מ-%20 ל-30% היא קיצוץ של שליש, השליש הזה בא

לידי ביטוי בכלים המשלימים בסך 510,633 אלפי שקלים.
ניסים דהן
בתנאי שה-10 מינהלי יהיה 10 קבוע.
יהושע גליטמן
- יותר מזה, בתנאי שההסכם הזה הוא רב שנתי ותזרים המזומנים שלו הוא

תזרים מזומנים של השקעה במרכז ההשקעות. דהיינו, 10% בשנה הראשונה, עולה

ל-40% - 30% בשנה השנייה, 40% בשנה השלישית ויורד בשנה הרביעית ל-20%. זה

תזרים המזומנים בגין חוזה שהמדינה חותמת על תקציב השקעות.
חיים אורון
בתנאי שתקציב מרכז ההשקעות ישאר על 1.9 מיליארד ולא על 1.4 מיליארד.
יהושע גליטמן
אתה טועה.
מיכאל קליינר
מה תהיה ההרשאה להתחייב לפי זה בשנה הבאה?
יהושע גליטמן
ההרשאה הכוללת להתחייב צריכה לבוא לפחות במונחים ריאליים.

אני סבור שטבלת ההרשאה נותנת בדיוק את התמונה. יש הסכם ביך התמ"ס

לבין משרד האוצר שהשינוי הזה לא יהיה חד פעמי, אלא שינוי ארוך טווח, עם

תזרים מזומנים טוב יותר מאשר השקעה רגילה של מרכז השקעות. זאת אומרת,

אנחנו מדברים על סדר גודל של מאה מליון שקל בהוצאה במזומן בשנת 1996.

(חה"כ סילבן שלום מחליף את יו"ר הוועדה, אברהם רביץ, כיו"ר הישיבה)
אברהם (בייגה) שוחט
שוקי, בתקציב המקורי מופיעה הוצאה של אלף שקל בלבד בסעיף הזה של

510,633 אלפי שקלים.
יהושע גליטמן
לא. מופיע 50 מליון שקל בתקציב המקורי.
רון איילון
בייגה, אתה קורא נכון, אבל שוקי צודק. יש התחייבות להחזיר סכום

שמתפנה ממרכז השקעות למשרד התמ"ס בגין דו"ח גבאי, ויותר מזה, הוא דיבר על

סכום שעולה על מאה מליון שקלים.
אברהם (בייגה) שוחט
אתם עוד פעם לא מדברים על מה שכתוב בספרי התקציב. אם יש התחייבות בין

המשרדים זה בסדר גמור. בתוך התקציב לא מופיעה פרוטה לעניין, וכדאי שיידעו



את זה. זה מה שמעניין את ועדת הכספים.
יהושע גליטמן
אני אחזור רגע לתמונה הכללית. אני חושב שהתמונה שמשתקפת כאן היא

תמונה בעייתית. אני אנצל את הכובע השני שלי שהוא כובע המדען הראשי. אני

מזכיר בנושא מדען ראשי שתעשיית הטכנולוגיה היא אותה תעשיה שלבטח מקנה לנו

סיכוי לעתיד, אותה תעשיה שהיא תעשיית ערך מוסף. כאשר מסתכלים על מבנה

היצוא התעשייתי או מבנה היצוא הכללי של מדינת ישראל ב-1995 או ב-1996,

ומשווים אותו לשנות ה-70, הרי בשנות ה-60 ובשנות ה-70 היצוא היה ברובו

יצוא סחורות או יצור חקלאי. אני מדבר על 7%-6% מהיצור. בשנת 1995 היצוא

התעשייתי היה 97% מיצוא הסחורות במדינת ישראל, וחשוב להבין שלמעלה מ-%80

מהיצוא הזה נעשה ע"י תעשיות עתירות טכנולוגיה, שהבסיס ליכולת העסקית

והשיווקית שלהם היה בהשקעה במחקר ופיתוח. הסקטור הזה הצליח לגדול בסדר

גודל של בין 15% ל-20% בשנה, מדי שנה, בששת השנים האחרונות, יותר מאשר

הכפיל אותו בחמש שנים. יש לזה משמעות גם בתהליך ההשקעות שמתלווה לתהליך

הגידול הזה. המשמעות של הירידה במו"פ תעשייתי - שינוי ריאלי ב-12%, כשהמשק

רוצה לגדול בערך ב-10% עד 15% - מהווה קיצוץ ריאלי בפעילות של למעלה מ-

20%.
פיני בדש
יש לך נתון על מסלול הפטור ממס ומסלול ההשקעה בציוד בתחום ההייטק?
יהושע גליטמן
אני חושב שעלית על הנקודה ואנחנו מקווים שהנושא הזה יגרום לשיפור.

תרשו לי להגיד בהיבט זה - ולהתעלם רגע מהמפעלים שנמצאים במגדל העמק, כי

מגדל העמק בשבילי היא פריפריה של חיפה - מפעלי הטכנולוגיה הולכים בעקבות

כוח אדם ולא בעקבות שום דבר אחר. השיקול המכריע להקמת מפעל הוא נושא של

כוח אדם ולא מענק של 20% או 30% או 40%. ללא ספק, לעומר ילכו כי יש שם

מאגר כוח אדם מצו יין.

במצב העניינים היום מי שהולך לאזורי פיתוח אמיתיים, ועומר אצלי זה לא

אזור פיתוח אמיתי, הולך בגין המענק, והולך על מפעלים בעלי ערך מוסף נמוך,

שבהם גם שכר העבודה הוא נמוך. לכן התופעה הזאת לא תשתנה אם לא נשנה את

החוק לעידוד השקעות הון. אם משהו יכול אולי לתת לנו הזדמנות, ואולי אנחנו

לא עושים מספיק, אנחנו מנסים לתת אפשרות להקמת מפעלים בעלי ערך מוסף גבוה

דווקא בפריפריה ובאזורי פיתוח. הסיטואציה היום שקרקעות במרכז המדינה עלו

בצורה רצינית, עקב כך אם ניתן תמריץ נוסף המפעלים יעברו לאזורי פיתוח.
פיני בדש
מתוך 510 מליון אתה נותן 150 מליון לשיווק בחו"ל, הכסף הזה לא הולך

למפעלים שיש להם ערך מוסף נמוך, אלא למפעלים בעלי ערך מוסף גבוה.
יהושע גליטמן
לא, זה הולך לאזורי פיתוח אי. דהיינו, אם אין למשקיעים את הכלי הזה,

אין להם מוטיבציה לבוא לשם. הכלי הזה של שיווק הוא כלי מאוד חשוב לבעלי

ערך מוסף גבוה, ואני מדבר על תעשיית יצוא. אם אני רוצה לשכנע תעשיית יצוא

שתעבור לפריפריה אני צריך לתת לה תמריצים, וה-150 מליון שקל הם התמריצים.

למעט הנושא של ה-50 מליון שתראו אותו בוועדת גבאי, ה-50 מליון האחרים הם

בעצם שיפור יכולת התחרות הטכנולוגית שלנו שאינו בעדיפות לאזורי פיתוח, כל

היתר בעדיפות לאזורי פיתוח. אני חושב שהעניין הזה, שמקובל על כולנו, הוא



גורם שיכול לתת לנו סיכוי לסגירת הפער המסחרי שלנו, ואנחנו הולכים לפגוע

בו מאוד קשה. הפגיעה כאן היא פגיעה של למעלה מ-%20. אני לא יודע אם אתם

מודעים לעומק הקיצוץ.

אני חוזר לתקציב המזומן. בעידוד השקעות הון אנחנו מדברים על גידול

מסיבי מ-1,577,000 אלפי שקלים ל-2 מליארד שקל. הירידות הבולטות הן בתחום

השיווק לחו"ל, תיכף אסביר מה מקור הירידה הזו, ובמו"פ תעשייתי, כמובן,

שזאת הירידה הכי דרמטית. אם תסתכלו אנחנו מורידים 100 מליון שקל במו"פ

תעשייתי. הקיצוץ מאוד מסיבי ואני רוצה להסביר את עומק הבעיה. אין בכל

תקציב המדינה ובכל הפעילות המשקית נושא שתומך כך ביצוא. כשאנחנו מסתכלים

על תקציב המדינה והשפעתו על המצב הכלכלי של מדינת ישראל, המאזן המסחרי,

אפשרויות היצוא, לדעתי ונדמה לי שגם לדעתכם, התקציב הזה שהוא לא גדול הוא

התקציב שמשקיע בצורה הכי מסיבית לאורך שנים, לא לפי פחת שנתי. ואם המגמה

הזאת תימשך הבעיה תהיה הרבה יותר קשה מבמקומות אחרים.
ניסים דהן
מה המשמעות של זה? המנות יקטנו או שהאחוזים של ההשתתפות ישארו אותו

דבר רק תהיה סלקציה יותר גדולה?
יהושע גליטמן
להבדיל מפעילות מרכז השקעות בעבר, בנושא של מדען ראשי, אנחנו מפעילים

מדיניות כך שנעמוד במדוייק גם בתקציב ההרשאה, וגם בתקציב המזומן שנגזר

ממנה. מעולם, בארבע או חמש השנים האחרונות, לא היתה חריגה בתקציב המדען

שחייבה תוספת תקציבית במהלך השנה באופן לא מתוכנן. המנהל החדש של מרכז

השקעות, דוד ברוך, מנסה לעבוד לפי אותה מדיניות. דהיינו, אנחנו לוקחים על

עצמנו התחייבות שנוכל לעמוד בה.

לשאלתך, חה"כ ניסים דהן, המדיניות לשנת 1997 היא לא לקצץ במענקים,

סביר להניח שנעלה את הרף, זאת המדיניות בה אנחנו נוהגים. דהיינו, נשתתף

באותם נושאים שהם יותר מסוכנים. נעלה את רף הסיכון מתוך הבנה שזאת הדרך

הנכונה. בנושאים שהם דלי סיכון יש סיכוי טוב יותר שהם ייעשו גם בלעדנו.

המשמעות של קיצוץ 100 מליון שקל היא הורדה בהשקעה הלאומית ובמחקר ופיתוח

של לא פחות מ-300 עד 400 מליון שקל. מקובל להניח בתעשיה שלנו שעל כל שקל

של השקעה במו"פ אתה עושה לפחות 10 שקל יצוא בחמש השנים העוקבות. וזה הולך

לאיבוד.
ניסים דהן
כשהיינו בסיור בכמה מפעלים שקיבלו את המענקים למדען הם גילו נכונות

מצדם להשתתף במו"פ הרבה יותר גדול, אם המדען הראשי יהיה יותר פתוח אליהם.

הם טוענים שיש הרבה רעיונות של השקעות שהמדען הראשי לא מקבל אותם. הם

מוכנים להשתתף באחוזים יותר גדולים. זאת אומרת, הם מסכימים שנקצץ באחוזים

של ההשתפות.
יהושע גליטמן
אפשר למשוך אותי לדיון על מדען ראשי וקל לעשות את זה כי זה מה שאני

אוהב לעשות. בנושא מדען ראשי ההשקעות שאנחנו לא מאשרים הן אותן השקעות שלא

עומדות בשני קריטריונים. אלף, שרמת הסיכון נמוכה מדי. בית, כשהתכנית

העסקית לא נראית לנו. אנחנו לא מאשרים תכניות כאשר התכנית העסקית, כלומר

הרווח הצפוי למדינת ישראל לא מספק.

אני רוצה להסביר שני דברים על תקציב מרכז השקעות, ואחרי זה אני אבקש



מדוד ברוך להרחיב בנושא התארגנות מרכז השקעות ודו"ח גבאי. אח"כ נעשה הפסקה

לשאלות ותשובות.

יש גידול במזומן בעידוד השקעות הון מ-1,577,000 אלפי שקלים בשנת

1996 ל-1,923,990 אלפי שקלים בשנת 1997, אולם בגין התחייבות עבר,

להערכתנו, צפוי בסעיף הזה גרעון במהלך השנה.
היים אורון
זאת אומרת שלא יהיה לכם בשנה הבאה שום אישור של שום תכנית?
יהושע גליטמו
לא, אני אמרתי שתקציב ההרשאה מוביל פעילות חדשה בהיקף של 1.2 מליארד

ועוד 510 מליון שקלים.

אני רוצה להסביר מה קרה בתהליך הקיצוץ האהרון בשבוע האחרון. בדיעה

אחת עם האוצר ומתוך הסתכלות אחראית לא יכולנו לקצץ את אותם 3% בתקציב

מרכז ההשקעות שעומד כאמור על 2/3 מתקציבנו. התפיסה היתה תפיסה של אחריות,

מאחר והתקציב הזה נמצא בגירעון - חסר משמעות לקצץ אותו. דהיינו, נאלצנו

לפזר את קיצוץ ה-%3 על יתרת תקציב המשרד. כלומר, שעל שלושה כלי התמיכה
האחרים שהם
מדען, שיווק ותעשיות, "נפל" קיצוץ ממוצע בשבוע האחרון של כמעס

10%.

אני רוצה להסביר לגבי תקציב מרכז השקעות. שלושה מפעלים "סוחבים" לנו

בערך חצי מליארד שקל, לפי הערכתנו, בשנת 1997. אינטל סוחבת 60 מליון דולר,

מפעלי ים המלח סכום דומה וטאוור את היתר.

אני אבקש מדוד ברוך לדבר בקצרה.
מ"מ היו"ר סילבן שלום
תודה, שוקי. בבקשה, דוד ברוך.
דוד ברוד
אני רוצה להתמקד בשתי הטבות שמוצגות במסגרת המלצות ועדת גבאי, לרדת

לפרטים, ולהראות בהנהלת חשבונות פשוטה לאיזה מענק ההטבות האלה שקולות.

הנחת העבודה הראשונה היא שכל דולר השקעה שווה בין דולר וחצי לדולר ורבע

מכירות. היום אם אתה מסתכל על הסטוק שיש במרכז השקעות, בחלק גדול

מהתעשיות, על כל דולר שהן משקיעות הן מניבות דולר וחצי עד דולר ורבע

בממוצע, בתקופה של בין חמש לשמונה שנים. הנחת העבודה השנייה, רווח לפני מס

בין 15% ל-20%.

בתרגיל שנעשה עכשיו, יווצר רווח רק מהשנה החמישית, ואני מחמיר עם זה

מאוד. היום המס המופחת שהמפעל זכאי לו הוא 25%. לשאלתך, בייגה, חוק עידוד

השקעות הון היום קובע שברגע שהמפעל קיבל את האישור, הוא רשאי במשך 12 שנה

או 14 שנה לנצל 7 שנים בהן הוא ייהנה ממס מופחת של 25% לעומת 36%, והתרגיל

שנעשה שם נקיון מאוד גבוה של 9%.

ועכשיו למספרים, אם המכירות הן 1.5 דולר ונכפיל ב-20%, נקבל שההכנסה

החייבת היא 30 סנט. על ה-30 סנט האלה זכאים להטבה בשיעור של 25% שזה 7.5

סנט. היום המפעל זכאי להטבה הזאת. כלומר, אם אני במשך שנתיים גורם למפעל

לא לשלם את 7.5 הסנט האלה - כלומר, נותן לו בשנה החמישית ובשנה השישית

אפס תשלום, במקום 7.5 סנט בהיוון של 9% - אני בעצם מגיע למסקנה שאני נותן



לו 9.4% על ההשקעה. אם אתם מקבלים את ההנחות שלי ההטבה של ועדת גבאי שקולה

להחזר על ההשקעה, בהנחה שהמפעל מרוויח. אם אני אעשה אותו חשבון, וארד ל-

15% ול-1.25 אני מחזיר חזרה 6% מהמענק. לטענתי, אני מחזיר בין 6% ל-9%

מההפחתה. כלומר, יהיה 20% מענק פלוס 6% או 9%.

ההטבה השנייה היא הכשרת עובדים. עלות השקעה היום לעובד בתעשייה היא

בין-70 ל-100 אלף דולר. נניח שאני מכשיר אותו במשך שמונה חודשים ומשתתף

באלף שקל לחודש בעלות ההכשרה שלו, המפעל יקבל ממני 2,500 דולר. 2,500

דולר ביחס ל-70 עד 100 אלף דולר יוצא בין 13% ל-3.5%. אני יוצא מנקודת

הנחה שכל המפעלים, המאושרים שיעברו דרכי יקבלו את זה. המפעלים יקבלו בין

6% ל-9.5% באמצעות המיסוי, ובאמצעות הטבת העבודה אני נותן בין 2.5% ל-

3.5%. יוצא שאני נותן מענק בחזרה בין 13% ל-8.5%.

לגבי הטענה שאנחנו נפגע בתעשיות, אני טוען שיהיו הטבות יותר מאוזנות.

נוספו כאן שני גורמי יצור, וההטבות נותנות תמריץ גם בשלב הפירות. אני מוכן

שכל מפעל, שכל אחד מכם מכיר באופן אישי נעשה את התרגיל הזה עליו. אנחנו

נוכיח שההצעות שהועלו בוועדת גבאי - ודרך אגב, יש החלטת ממשלה בנושא הטבות

המס מיום ראשון האחרון והן תבואנה לכאן לכנסת - הן שקולות כרגע פחות או

יותר למה שמורידים. נוסיף לזה שתי שכבות נוספות. האחד, תגבור מאוד משמעותי

בנושא של קרן שיווק. והשני, טיפול הרבה יותר ממוקד בנושא של ישובים באזורי

מצוקה, ופעולות נוספות שלא פרטנו אותן כרגע בנושא של עסקים קטנים, בנושא

של מחקר ופיתוח, בנושא של ביטוח סיכוני סחר חוץ.

אני רוצה לומר שהתרגיל החדש, בהנחה שאנחנו צריכים לשכנע אתכם שהוא

ודאי, ותיכף גם נגיע למספרים, הוא לא פחות טוב ואפילו טוב יותר מאשר 30%

או 25% או כל מספר אחר ש"רץ" בוועדה. הקומבינציה הזאת היא טובה יותר.
יהודה הראל
הטוב ביותר עולה פחות כסף?
דוד ברוד
התשובה היא לא. זה לא עולה פחות כסף. נושא המזומן יתוקן בשנה הקרובה

ובשנים הקרובות בפעולות לאחר סגירת המאזן. ספר התקציב נסגר לפני חודשים

רבים, וההחלטות האלה אומצו בשבועיים האחרונים. כפי שציינו כאן נציגי האוצר

תהיה תוספת של 100 מליון שקל, כדי שנוכל להניח את התכנית הזאת כבר ב-1997.
מ"מ היו"ר סילבן שלום
בייגה שוחט, בבקשה.
אברהם (בייגה) שוחט
אני לא אתייחס לכל הדברים, אבל כמו שהשר שרנסקי אמר, הנושא של חוק

עידוד השקעות הון הוא נושא מרכזי. גם אני כשהייתי בתפקיד הסכמתי, ואיכשהו

גם הלכתי להחלטה למרות התנגדויות די גדולות מצד משרד התעשייה והמסחר,

להוריד מ 38% ל-30%. אני לא אכנס לחשבון האם יהיה כסף האם יביאו 50 מליון,

האם יביאו מאה מליון, זה לא משנה כרגע, קודם כל אנחנו דנים כאן בתקציב.

אפילו בספר החדש מופיע אלף שקל בעניין, למרות שהיתה לכם אתמול בלילה

הזדמנות לשנות בהחלטות, והשאירו את האלף שקל כדי שיהיה סעיף, אני מניח לצד

המזומן. אבל לא זאת הנקודה.

אני חושב שההערכה לגבי כל הנושא הזה היא הערכה מוטעית. כל המזומן

שיוצא כאן היום הוא כתוצאה מההרשאות שניתנו בעבר. אנחנו נכנסים לתקופה,



לצערי הרב - ואתה חבר בממשלה, ויהיה לך יד וחלק בעניין - שאני לא כ"כ בטוח

שהמציאות הפוליטית תגרור לכאן משקיעי חוץ. אני לא כ"כ בטוח שמשקיעים

ישראלים יבואו כ"כ מהר להשקיע במדינת ישראל. כל מי שיודע, ואתה מכיר היטב
את הדברים
פקטור הסיכון, פקטור אי הבהירות, סימני השאלה סביב מה שקורה

במדינת ישראל הם גורם מרכזי בשיקול להשקעות. את השינוי לא ירגישו בשנה

הבאה. אנחנו כבר רואים בתקציב יש הרשאות להתחייב, צריך לשלם את העניין,

ובסיכומו של דבר, חלק מהדברים נעשים בשטח והם ירוצו קדלמה.

אדוני השר, כשנכנסתי לתפקידי כשר אוצר ב-1992 תקציב מרכז ההשקעות לא

נוצל. אני רוצה שתדע, שהוא היה הרבה יותר קטן, גם ההרשאה להתחייב וגם

המזומן. הוא לא נוצל כי לא היו השקעות במדינת ישראל, זאת עובדה. הוא היה,

אני חושב 2/3 בערכים ריאליים. והחוכמה הגדולה להכריז: "אנחנו נלך ונזעזע

את העניין, ונוריד מ-%38 ל-20%, כי השנה החולפת היתה שנת מעבר", זו החלטה

לא אחראית. לא צריך לעשות מהפיכה כ"כ גדולה, אפשר לעשות את זה יותר לאט,

צריך להתחיל תהליך ולראות איך העסק הזה עובד.

אני לא מקבל את התיאור שלך - שהמנגנון של חוק עידוד השקעות הון

שמטרתו העקרית, אני מסכים, פיזור תעשיה באזורי פיתוח, כי רוב התעשיה ורוב

ההשקעות נעשות ממילא במקומות שלא מקבלים שם הטבות - שזה מנגנון שנכשל. כמו

בכל מערכת היו דברים לא טובים. אבל, אדוני היקר, אני הייתי ראש עיר פיתוח,

והייתי אחראי על ארגון ערי פיתוח, ואני מכיר היטב את התעשיות גם בנצרת, גם

בכרמיאל, וגם בחצור הגלילית וגם בערד. אני יודע כמה מפעלים נסגרו וכמה לא

נסגרו.

אתם עושים חטא גדול כאשר אתם מתארים את החוק כמנגנון לגניבת כספים,

זה פשוט לא נכון. אני אומר לך שכל מפת התעשיה בפריפריה היתה אחרת, אם לא

היה חוק לעידוד השקעות הון. היא היתה טוטלית אחרת. אני מכיר את המשקיעים

שבאו לערד ולאזור בשיחות ובישיבות, בדיבורים ובשיכנועים, ובלי המענק הם לא

היו באים. יש להם הוצאות יותר גדולות, ויש להם בעיות מסויימות בכוח אדם,

ויש מרחק לנמלים, ויש אלף דברים, והם רוצים תמורה עבור זה שהם הלכו

לירוחם, ולדימונה ולבית-שאן. הם רוצים תמורה, והם רוצים להקטין את הסיכון

שלהם. ולכן אני חושב שאתם שוגים שגיאה פטלית בהליכה כ"כ רחוק בעניין. אני

לא נכנס כאן לזה שהכסף לא נמצא בספר התקציב. אז יבטיחו ויביאו 50 או 100

מליון. אני אומר לך הבעיה היא לא הכשרת כוח אדם במקומות האלה, כי גם היום

כאשר אתה פותח מפעל חדש יש לך השתתפות בהכשרה. אפשר דרך משרד העבודה

להגדיל את ההשתפות בהכשרה אם רוצים.
ניסים דהן
רק למובטלים.
אברהם (בייגה) שוחט
מה פתאום, למפעלים חדשים. יש סעיף למפעלים חדשים.

לכן אני אומר לכם אתם עושים שגיאה, ואנחנו נעשה כל שביכולתנו ביום

ראשון להפיל את העסק הזה ולהשאיר את המענק ב-30%. זאת לא פעולה שהיא

אופוזיציה נגד קואליציה. אני גם יודע מה חושבים חלק מהחברים מתוך

הקואליציה בעניין. אבל אני אומר לכם אתם עושים שגיאה גדולה מאוד. אם

אומרים שהתקציב מוגבל וזה דבר מתקבל על הדעת ואפשרי, אז עושים את המיון

לאישורים בצורה חריפה יותר, רואים מה הערך המוסף, וחושבים היטב איזה מפעל

כן לאשר ואיזה מפעל לא לאשר, והיו דברים מעולם. אבל בעקרון, אני אומר לך

אתם "משחקים פוקר" על השקעות. אנחנו לא נראה את זה בשנה הבאה, אנחנו נראה

את זה בעוד שנתיים-שלוש כשנחזור לימים שחיפשו משקיעים.



מילה אחת על אינטל. בויכוח על אינטל אני שמעתי, גם את שר האוצר וגם

אותך, אדוני השר. אני מציע לכם לנסוע לשם ולהבין את המשמעות של אינטל, לא

רק לקרית גת אלא לכל האזור ההוא. וכל הדיבורים שאפשר היה למצוא עשרה

מפעלים, שכל אחד מהם היה משקיע 100 מליון, לא נכונים. כבוד השר, אתה תבוא

ותכה על חטא על עמדתך - אם עמדתך היא כזאת, אני שמעתי אותך פעם או פעמיים

- שיש משקיעים ואפשר למצוא אותם והכל בסדר, אנחנו רק צריכים לשים אותם

בתור במסדרון עד שהם יבואו בתחום כזה לאזור כזה.
מ"מ היו"ר סילבן שלום
תודה רבה, בייגה, אני מודה לך. חבר-הכנסת קליינר, בבקשה.
מיכאל קלי ינר
קודם כל אני רוצה לברך את השר פעמיים. פעם אחת על מתן דוגמה. כפי

ששמענו בדיון בממשלה כשהיה צריך להעביר קיצוצים בתקציב, והיתה בעיה של

משרד החינוך, השר היה הראשון שהתנדב להקשות על משרדו כדי לעזור לכלל המשק.

זאת דוגמה של הבנה, כי בד"כ כל שר רואה את ה"חנות" שלו, ולא איכפת לו

שהמשק יקרוס העיקר שה"חנות" הקטנה שלו תהיה שלמה. אני חושב שכאן זאת דוגמה

של הבנה, שגם אם הורידו קצת מהמדען הראשי, וקצת הורידו במקום אחר, התרומה

היא למשק בכללו. אם המשק בכללו לא יהיה בריא לא תהיה תעשיה, תהיה

אינפלציה, ויהיה גרעון במאזן התשלומים שיזיק לתעשיה, והריבית, והדולר.

הברכה השנייה היא על ועדת גבאי. עם כל הכבוד, בייגה, צריך להבין

שהמשק נע קדימה. אני היום, גם אתה ודאי, לא היית נוקט בשיטות שנהג פעם שר

אוצר במדינת ישראל, שקראו לו פנחס ספיר, ולא בגלל שהוא היה גרוע. יכול

להיות שאז, בתקופה ההיא, במצב המשק כפי שהיה, במצב התפתחות המשק כפי

שהיתה, שיטת ספיר עם כל הליקויים העצומים והאדירים שלה היתה הדרך היחידה.

אין להכחיש שהיא הביאה פירות, למרות שאני מניח שאתה ואני שוללים אותה מן

היסוד. גם חוק עידוד ההשקעות על כל הליקויים שלו ועל כל הבעייתיות שבו ועל

כל החד מימדיות שבו, זו היתה הדרך, ולא היתה בילתה. לא היו באים ומקימים

את אותם מפעלים בערד כמו שאתה מכיר, ובמקומות אחרים שגם אותם אתה מכיר,

לולא היה מענק בגובה כזה. אנחנו הרי ניסינו בניסוי בשנת 1990-1991 בשעה

שאני הייתי יו"ר ועדת העליה, אתה היית יו"ר ועדת הכספים וניסים היה שר

האוצר. ניסינו את הניסוי ללכת יותר לעניין הערבויות הגדולות, לפתוח את

המסלול השני, כדי לעודד את ההייטק. לניסוי היתה הצלחה מסויימת.

אני חושב שוועדת גבאי, במלוא הרצינות, היא אחד הדברים הטובים,

המוצלחים והאינטילגנטיים שהביאו לנו, שבאמת פותרת אותה בעיה נוראית של

עיירות פיתוח. לא בכל המקרים, אבל היו גם מקרים, שאתה ואני מתקוממים בכל

נפשנו נגדם, של אותם יזמים שבאו והקימו תעשיה מאוד לא מתקדמת שבנוייה על

עבודה בשכר מינימום, וכאשר גמרו את המענק סגרו את המפעל. לא כולם היו

כאלה, אבל היו גם כאלה. הדבר הזה מקומם, ואני חושב שכולנו רוצים לעיירות

הפיתוח את הטוב בי ותר.

המלצות ועדת גבאי, גם אם לא הכל יצליח, הן לפחות נסיון רציני מאוד

לקדם את הדברים ולתת איזה שהוא סיכוי טוב יותר לעיירות הפיתוח. ועל כך אני

חושב שצריך לא לבקר, אלא לברך. השתנו דברים, ונאמר כאן ברמז ע"י אנשי

המשרד. פעם במרכז עוד היית יכול למצוא נישות זולות במחירי המקרקעין. היום

אם יש לך מפעל באזור התעשייה בפתח-תקוה על הרבה מאוד דונמים, הרי העידוד

הגדול ביותר שיכול להיות לך הוא אם תמכור את הקרקע של המפעל הזה, ותלך

לאזור פיתוח, ותשים את הכסף שקיבלת ממכירת הקרקע בבנק. רק מהריבית שתקבל

ממכירת הקרקע תרוויח יותר מכל ההטבות, ומכל העידודים.



פיני בדש;

דרך אגב, באזורי הפיתוח העלו את מחירי הקרקעות לפיתוח ב-%300.
מיכאל קליינר
לא 'בכולם, ובטח לא באותו שיעור. אני כבר לא מדבר על סכום אבסולוטי,

אלא אפילו על שיעור מחירי הקרקע באזורי התעשיה במרכז הארץ.
אברהם (בייגה) שוחט
בין פתח-תקוה וירושלים יש עוד כמה אזורים.
מיכאל קליינר
אני לא רציתי להיכנס לאינטל, אבל אתה הזכרת את העניין, ויכול להיות

שעל אינטל קרית גת יגידו יום אחד: "זה היה דבר מפואר". אבל אני חושב

שבמסגרת ועדת גבאי צריך למצוא דרך לעזור לאותן עיירות פיתוח, ואולי גם

לירושלים. ירושלים צועקת ואומרת שתיווצר לה בעיה, ומי יבוא במקום אינטל,

כי גם היא ירדה מ-34% ל-20%, ואני לא מקבל את הטענה של ירושלים במלואה. אם

נחזור לאינטל, לעולם לא נוכל לדעת מה קרה עם האלטרנטיבה, מה היה אפשר

לעשות באותו כסף באזורים הרבה יותר מרוחקים מקרית גת שהיא כבר כמעט מרכז

הארץ.

אני מברך על המלצות ועדת גבאי ואני חושב שאנחנו צריכים לתמוך בעניין

וחלילה לא לשחוק את זה. אני חושב שהקפיצה טובה כי בכלכלה מודרנית חוק

עידוד ההשקעות הקיים, הוא חוק לא טוב.
מ"מ היו"ר סילבן שלום
תודה. חבר-הכנסת דהן, בבקשה.
ניסים דהן
אני רוצה לפתוח בדברי היו"ר הקבוע שאמר לשר שהתקוה לעידוד הצמיחה

במדינת ישראל מונחת על הכתפיים שלך, אדוני השר. וצמיחה יכולה להיות בשתי

אפשרויות, או שיבואו לארץ עולים כמו שקרה בשנים האחרונות כשהיתה כאן עליה

מבורכת, והיא תרמה לעידוד הצמיחה במדינת ישראל. אם לא יבואו עולים, לצערנו

הרב, הרי הצמיחה יכולה להיות ע"י הגדלת הפיתוח. ההצעה של ועדת גבאי, לפי

מה שאני למדתי, היא הצעה מצויינת, אבל יש לי איתה בעיה אחת. היא מעודדת

בעיקר את העבודה. היא כמעט ולא מעודדת השקעות הון גדולות. ההצעה של ועדת

גבאי מעודדת בעיקר את העבודה, זאת אומרת, להכשיר עובדים, להוסיף עובדים,

לקלוט עובדים, ולא תמיד זה תורם לצמיחה. אני אתן דוגמה פשוטה. שישה אנשים

יכולים לרחוץ מכונית אחת, אז פתרנו בעיה של שישה עובדים, אבל ביזבזנו שישה

עובדים כי מכונה אחת ששוטפת מכוניות, אולי העלות שלה קטנה יותר מלהחזיק

שישה עובדים.

צריך למצוא את השילוב המתאים ואת הכלים הנכונים. כיצד מעוררים צמיחה

בלי לגרוע ממשאבי האנוש. ואני חושב שבנקודה הזאת ועדת גבאי לא נתנה תשובה,

כי היא רוצה לעודד את העבודה בעיירות הפיתוח, והיא לא לקחה בחשבון שהגדלת

הצמיחה לפעמים באה ע"י השקעות הון גדולות. ועוד דבר שיהיה ברור, כל

החישובים שראינו כאן על הלוח הם חישובים שמתאימים לתעשיות עתירות השקעה,

בתעשיות של הייטק,שהן עיקר היצוא היום, אין כמעט השקעה. שם הכל זה ידע.
דוד ברוך
הם ממילא הולכים להטבות מס, כבר היום.
ניסים דהן
- אנחנו רוצים לקחת את ועדת גבאי בתור מודל, המודל הזה לא יעבוד אם רוב

התעשייה תהיה בהייטק.
חיים אורון
הוא אומר לך הטבת המס לא ירדה, להיפך יש כאן שינוי.
דוד ברוד
במסלול החלופי שיפרנו בהוספת שנתיים של פטור.
יהושע גליטמן
בתעשיית הטכנולוגיה, בחוק עידוד השקעות הון, לא פגענו כלל.
נ יסים דהן
על הנקודה הראשונה שדיברתי לא קיבלתי עדיין תשובות, אני מקווה שבמשך

הזמן אקבל. שאר הדברים מאוד מקובלים עליי. אני חושב שנוכל לתמוך בהם,

אפילו, בקלות, אבל בהתייחס לדברים שאני ציינתי, אני מאוד חושש שאנחנו

נתחיל לעודד עבודת כפיים. אפשר לפתור את זה בקלות ע"י מה שנקרא, עבודות

מזדמנות או עבודות דחק, כמו שקראו לזה פעם, כי לפי ההצעות של ועדת גבאי

השכר לא ישתנה לעובד. אנחנו נעודד עובדים אבל לא נוכל לשלם להם שכר גבוה,

כי אנחנו לא מעודדים השקעות הון על מכונות וציוד, ששם השכר האמיתי, הגבוה.

כשיש מכונה משוכללת מי שמפעיל אותה מקבל שכר גבוה.
מ"מ היו"ר סילבו שלום
תודה לחה"כ דהן. חה"כ חיים אורון, בבקשה.
חיים אורון
אני באופן עקרוני חושב שההצעות של ועדת גבאי הם בכיוון הנכון. כבר

מזמן היה צריך לחלק באופן שונה את ההטבה להון ולעבודה, ואני הייתי הולך

בתחום הזה, אפילו, יותר רחוק. אם מדברים על אזורי פיתוח בכיוון שיתן בונוס

לעובד יותר מקצועי, זה שקיבל הכשרה, לעובד שנשאר חמש שנים במקום העבודה.

כאן, אני חושב היה צריך ללכת יותר רחוק. הבעיה שלי היא באיזה צד לשים את

המדרגה, האם ממשיכים במצב הקיים ויורדים. מופיעים 510 מליון שקלים לשנים

הבאות, יש לנו הסכמה על זה ונראה איך זה יתפתח.

אני מאוד מוטרד, כי אני יודע שישנה גם מגמה אחרת האומרת, בסה"כ צריך

להקטין ההטבה לאזורי פיתוח. איך אהיה רגוע יותר ? - אם יגידו לי, אנחנו

משנים את היחסים בינהם, אבל כרגע לא יורדים מדרגה גדולה אלא מתחילים באופן

הדרגתי לרדת- יש לי גם הצעה לקבוצת מבחן. אם חוק השקעות הוא כ"כ לא טוב,

אני מציע לממשלה, שהחליטה ביום שישי, להחליט שבאזורי יהודה ושומרון

מבצעים את השינוי. נראה אם ברקן יתפתח כמו קרית גת. פעם אחת תהיה לנו

קבוצת מבחן, כמו שעושים בחקלאות. בחקלאות זורעים במרחקים של עשר, ובמקום

אחר במרחקים של עשרים ורואים מה יותר טוב.



לחוק עידוד השקעות הון היה משקל בפיזור התעשיה בארץ, ולראיה, אפילו

במרחק של 20 ק"מ מהקו הירוק היה לו משקל, וכאשר הופסק היה משבר בברקן, זאת

עובדה. לכן אי אפשר להגיד שאין לזה משקל, זה לא חשוב, ואח"כ בדיון אחר,

להגיד, תראה, מה קרה. אם חושבים בלוגיקה אז עד הסוף. אני מאלה שחושבים שיש

לממשלה רשות וסמכות להחליט שברקן כן, ועומר לא, משום שזאת החלטה פוליטית.

- שוקיי, הקיצוצים הם בכמה פרמטרים, שלפי דעתי יפגעו בצמיחה הטבעית. אתה

תארת את המו"פ. יש סעיף יחסית קטן, אבל בכמה מקומות הוא קריטי, המשמעות של

צמצום בתקציב הפיתוח, תהיה פעם נוספת בפריפריה. יש כאן ירידה של 35%.

בסופו של דבר, המניע של התקציב הוא המזומן, והמזומן מפעיל עוד מזומנים,

אבל אם המזומן הראשון לא קיים אין לנו מזומנים. מי שמכיר את התהליך, יודע

שלפעמים הדחיפה הזאת של אזור פיתוח בציפורי או בכל מקום אחר היא המניעה

תהליך שלם, שעד שהוא לא קיים, אין עידוד השקעות הון. אף תעשיין ואף ראש

עיר לא מביא משקיע לראות אזור פיתוח לא קיים, כי הוא אומר: "עזוב אותי, לך

אין מבנים, לך אין מקום, לך אין שום דבר, אני בנתיים הולך לשכן". הרי

כולנו מכירים את התהליך הזה, והתהליך הוא במידה רבה מאוד, מה אתה מוכן

להציע למשקיע, ואז הוא שוקל את כל ההשקעות.
יהודה הראל
העובדים לא יכולים לנסוע עד לשכן?
חי ים אורון
אתה החלטת באופן לאומי שאתה רוצה במקום כלשהו אזור תעשיה, אבל אין

כסף לעשות את אותן תשתיות.
יהודה הראל
לאי זה שכן הולכים?
חי ים אורון
הולכים או לעומר או לשדרות. אני רוצה להגיד לך, אני חושב שיש הבדל

בין עומר לבין אזור התעשייה של שדרות או של אשקלון, ואני עכשיו מדבר על

הדרום. אני יודע, וקראתי על זה שוב היום בעיתון, שיש מי שחושב שבעיית

אזורי הפיתוח תיפתר ע"י כבישים. את זה בד"כ אומרים אנשים, זה לא נכון

לגביך, שגרים במרכז הארץ ומציעים לאחרים לנסוע לעבוד במרכז הארץ.

אדוני השר, הנושא הנקודתי של טקסטיל דימונה, שטיפלת בו, אני מטפל בו

בימים האחרונים, ואני יודע שאפשרות של פתרון בעיית הפיצויים לעובדים קרובה

מאוד, אבל העניין תקוע בממשלה. שלא תהיה לאף אחד טעות, מדובר כאן בפיצויים

של 47 אלף שקל לעובדים עם ותק של 17-18 שנות עבודה, וזה יהיה המקסימום. 52

איש מעל גיל 53, שאין להם מה לעשות, יקבלו 43 אלף שקל. וההסדר יתקע אם

הממשלה לא תיסוג קצת אחורה בהסדר הנושים, ותוותר ותיתן לזה עדיפות, ותגרור

אחריה את הבנק, אני לא רוצה לציין את שמו, ותגרור אחריה עוד מישהו, ואז

יימצאו אותם 2 מליון שקל נוספים לשניים הקיימים ויגיעו בסוף ל-4 מליון

שקל, ול-250 איש בדימונה יהיו פיצויים שיענו על המינימום ההגיוני. חברים,

אנחנו צריכים להתבייש להסתכל אחד לשני בעיניים. אדוני השר, תורו לכונס,

תלך לבית משפט, תביא את ההסכם הזה, העובדים כבר קיבלו אותו מחוסר מוצא,

ותגמור את הפרשה הזאת.
מ"מ היו"ר סילבו שלום
תודה רבה, חה"כ יהודה הראל, בבקשה.
יהודה הראל
אני רוצה להצטרף לברכות לשר על האומץ בקבלת דו"ח גבאי. אני לא שותף

לדיעה של בייגה שהצעד הוא יותר מדי גדול. בד"כ יש לנו צעדים קטנים מדי.

ראשית המפה שמונחת לפניי של אזורי אי ובי היא מפה שיש לי עליה הרבה ביקורת

בתחומים שונים. יש כאן אזורים שהם לא פריפריה. פריפריה מודדים לא רק מתל-

אביב אלא גם מחיפה. מגדל העמק היא לא פריפריה, עפולה היא לא פריפריה, היא

במרכז. בדו"ח הזה יחד עם השינויים שמציעים, אם יורדים כפי שמוצע לרדת ל-

20%, ואם מממשים את הדברים שנקראים טיפול ממוקד, קרן יוזמה, אנחנו מקבלים

מעין אי פלוס שאני מקווה שיהיה בנוי נכון מבחינת הפריפריה. הגליל המערבי

הוא לא פריפריה והגליל המזרחי מצפת הוא כן פריפריה.

אני אתן דוגמה שהוזכרה כאן והיא הדוגמה של ציפורי. מפעל שישב במפרץ

חיפה, מפעל שמזהם את האוויר, את הקרקע ואת המים מוכר את השטח שלו לקניון

או למשהו מהסוג הזה ומקבל הון גדול ועובר לציפורי. תושבי נצרת עלית צריכים

לנסוע לציפורי במקום לנסוע למפרץ. מה קרה? - לקחו אזור שהוא אחד האזורים

היפים בארץ שפוטנציאל מסוגו חסר בארץ, פוטנציאל של טבע, נוף, עתיקות

ופארק, ומשחיתים אותו באופן יסודי כי ציפורי נמצאת באזור פיתוח. למה? - כי

התחנכו על כך שפיתוח הגליל הוא תעשיה וארובות. פיתוח הגליל הוא תיירות

והייטק אולי, הוא לא ארובות ותעשיות, לכן המפה לא נראית לי.

אני רואה ביצירה אי פלוס שיש בתכנית הזדמנות ואפשרות לשנות את המפה

בעוד נושא אחד שהוזכר, וזה הנושא של ריכוזים תעשייתיים. המצב היום שכל

מועצה מקומית מסיבות של ארנונה מעוניינת לפתח אזור תעשיה, ולהשחית את

האזור שלה. כאשר יש תעשיה אצל השכנים, כמו שנאמר, האינטרס האמיתי הוא

שהשכנים יעשו את התעשיה ו ילכלכו את האזור שלהם.

אני מצטרף לאלה האומרים שהטבות במס מעודדות תעשיה עתירת טכנולוגיה

שאין בה השקעה גדולה במכונות, אלא יש בה השקעה גבוהה בשכר עבודה של הפיתוח

עד שנכנסים לשוק. אם סוף סוף אומרים כאן שצריך יותר לעודד השקעות

בטכנולוגיה ופחות השקעות בעבודה, אני חושב שזה היה צריך להביא את הממשלה

להוריד משהו מהשיפוי שנועד לעודד את צריכת העבודה ולא את צריכת ההון,

ולהעביר חלק מההורדה הזאת למשרד המסחר והתעשייה, למרכז ההשקעות. זה היה

מעודד את התהליך שאנחנו צריכים לעבור מפיתוח, מצמיחה באמצעות עליה, לעליית

פריון, לצמיחה שבנויה על פריון, פריון דורש הון. אפשר היה להוריד ב-%20 את

השיפוי למעסיקים ולהעביר חלק ניכר לעידוד להשקעות הון בתחום המדע.
מ"מ היו"ר סילבן שלום
תודה, יהודה הראל. בבקשה, פיני בדש.
פיני בדש
אני קצת מתמחה בעניין. שוקי וכל החבורה שיושבת כאן מכירים אותי

מהשטח, אבל אני פעם אחת רוצה להבהיר משהו לגבי עומר. אלף, אנחנו אזור

פיתוח אי לתעשיה בלבד. בית, כל מפעלי ההייטק שנמצאים בעומר, לא היו בנגב

אם לא היה קיים פארק התעשיה של עומר.
מ"מ היו"ר סילבן שלום
מה איכפת להם להיות בבאר-שבע?
פיני בדש
אני אמרתי את זה אתמול בדיון עם השר. האיש שלי מטפל היום גם במפעלים



שהולכים לבאר-שבע, וגם למפעלים שהולכים למקומות אחרים. למה? - כדי שלא

יברחו. מתוך 15 מפעלים מועמדים אנחנו בוחרים אחד, ואת השאר מפנים לבאר-

שבע, לדימונה ולירוחם. אתה יודע מה התשובות שאני מקבל, "תלך אתה לבאר-

שבע". הפארק הזה נמצא חצי קילומטר מבאר-שבע ו-95% מהעובדים הם מבאר-שבע

והסביבה לא מעומר, ו-60% או 70% הם הם עולים.

? לגב"י ועדת גבאי והכעס שלי על ההורדה. יכול להיות שההמלצות של ועדת

גבאי הן טובות. צריך לנסות את זה בכמה מקומות. אבל חבריה יש כאן אווירה

פוליטית קשה, יש כאן אווירה כלכלית קשה, יש בעיות בעיירות הפיתוח, לא יתכן

שבתקופה כזו נרד בשנה מ-%38 ל-10% פלוס 10%. למה עשר פלוס עשר? - כי מחר

יכולה החלטה של ממשלה בדקה אחת להוריד את זה ל-10%. צריך להבין שאנחנו

יושבים מול משקיעים, ובעיקר משקיעים מחו"ל. רבותיי, בקצב קבלת החלטות

בצורה כ"כ לא רצינית של שליפות מהמותן אתם לא תראו יותר משקיעים מחו"ל.

אולי עדיין בכוח האנרציה יהיו עדיין שניים או שלושה שימשיכו, אבל בעוד שנה

לא יעמדו בתור כמו שעמדו ולא יהיו מפעלים כאלה. אי אפשר לעבוד במדיניות של

"שלוף", כי למפעל מחו"ל לוקח שנה וחצי, שנתיים עד שהוא מחליט להשקיע בארץ.

מפעל שירד מ-34% ל-30% אמר לי: תודה רבה, ירדתי מהכדאיות, אני לא מגיע

לדרום.

צריך להבין שכדי להביא מהנדס לדימונה משלמים לו כפול מלמהנדס בתל-

אביב. לא יעזור כלום. אני מדבר על הייטק, אנחנו לא רוצים יותר מפעלים

עתירי ידיים עובדות שמשלמים לעובדים 1,500 שקל לחודש. אנחנו לא רוצים

להפוך את הדרום לשכונת העוני של מדינת ישראל. אנחנו מחפשים מפעלים בתחום

ההייטק, להביא אוכלוסיה ברמה איכותית לנגב, וכדי להביא אותה צריך לשלם לה

יותר. ובכדאיות של המפעל, אם יורידו את המענק לא יהיה מפעל. בנוסף לזה

שאתם מורידים את המענקים מחירי הפיתוח והקרקעות בשנה וחצי האחרונה עלו ב-

300%, קחו את זה בחשבון.

מטעמים אלה אני אומר לכם זאת טעות, צריך להוריד את ההטבות בצורה

מדורגת, ולהחליט לעשות את זה במשך 4 או 5 שנים. מי שירצה לבוא, יזדרז

ויעשה את זה. מתוך נסיון אישי למדתי שמה שלוקחים לא רואים בחזרה. אז זה

שאמרו לי שראש-הממשלה אתמול במסיבת עיתונאים התחייב, הבטיח. חבריה הבטחות

כאלה אנחנו מכירים, וזה לא משנה מיהו ראש הממשלה, זה נכון גם לגבי הקודמים

ו נראה את זה גם בעתיד.

במשרד העבודה והרווחה לצורך הכשרת עובדים יש 600 מליון שקל שלא

מנוצלים. אני ראיתי איך מכשירים תופרת לעלות אותה בדרגה ברמת התפירה. למה

מוציאים אותה לקורס? - כיוון שצריך להוציא את הכסף הזה. יש שם הרבה כסף

שאם הוא מנוצל הוא מנוצל לא נכון. לא יכול להיות שיגידו לי שזה משרד אחר.

זאת אותה ממשלה. שני משרדים עובדים באותו תחום. זאת כפילות, ואסור שזה

יקרה.

נכון, זאת תקופה לא טובה - דנהיל, וכיתן וכוי, אבל לא צריך לזרוק את

התינוק עם המים. אם היו מנהלים לא טובים החליפו, ואני שמח שיש מנהלים

טובים היום. לא יתכן שמפעל שלא רצו לאשר, שהתכוון להתמקם במקום יותר טוב,

ולא קיבל אישור החליט ללכת לאופקים, ומייד אישרו את המפעל. הוא לא היה

כדאי מראש ואישרו אותו כיוון שהלך לאופקים, הוא גרם נזק תדמיתי לאופקים,

והתוצאה - הוא גרם נזק לאנשים, גרם נזק למדינה, ואנשים צריכים לעמוד לדין

על העניין הזה.

יש שינויים שצריכים לעשות אותם, אבל אני חושב שצריך לעשות את זה

בצורה הדרגתית. מפעל עד 50 מליון דולר יקבל 30%. מ-50 עד 100 מליון - 25%.

מעל מאה מליון אפשר להחליט לתת רק 20%. יש דברים בחוק שהם לא טובים וצריך

לשנות אותם. הרבה אנשים מנצלים בכפילות את המענק. הם מקבלים מענק לפטור

ממס הכנסה, מקימים חברת בניה לעצמם, בונים לעצמם ומשכירים לעצמם. את



הדברים האלה צריך לתקן, אבל לא צריך במכה אחת להרוג את כל המערכת. בסופו

של דבר, כל המענקים האלה חוזרים למדינה. מפעל כשהוא ריווחי משלם את הכסף.

מליון שקל טיפול נקודתי הוא דבר מסוכן, והקריטריונים צריכים להיות

ברורים. לא ללכת לשיטת הלחצים. ראש הרשות יכול להחליט שחינוך זה הדבר הכי

חשוב, והוא רוצה להשקיע בחינוך, וזה לא תפקיד התמ"ס. יכול להיות שהוא

יחליט שהוא רוצה להשקיע במשהו אחר. בנושא הזה פתחתם פתח לא טוב, לדעתי.
מ"מ היו"ר סילבן שלום
תודה רבה. אחמד סעד, בבקשה.
אחמד סעד
כבוד השר, מי שמעיין בנתוני התקציב, אם זה בתקציב הרגיל או בתקציב

הפיתוח או בייעדי התקציב מגיע למסקנה ש-18% מתושבי המדינה, מאזרחי

המדינה, אני מתכוון למליון איש, האוכלוסיה הערבית במדינת ישראל, לא קיימים

במדינת ישראל. ואני רוצה לשאול, האם אתה תמשיך את המדיניות המסורתית

שנמשכה 48 שנים, לא לשים את האוכלוסיה הערבית על מפת התיעוש והפיתוח?

אני מסתכל על הקריטריונים לפתיחת אזורי תעשיה חדשים, ואני לא נגד זה,

להיפך אני תומך. אבל אני רואה שבאזורי פיתוח לערי פיתוח ובאזורי פיתוח לא

נכללת האוכלוסיה הערבית. האם גם בשנה הבאה אין מדיניות לתעש את הכפר

הערבי? וכבודו יודע שהיה משבר בענף הטקסטיל, אם זה בעיירות הפיתוח, אם זה

בכפרים הערביים. בכפרים הערביים המשבר קשה יותר כיוון שאין אלטרנטיבה

אחרת. מי שמפוטר הולך הביתה, אין ענפי תעשיה. וכאן אני רואה שהיו תמיכות

ומענקים למפעלים, ומפעלים גדולים בכ-2 מיליארד שקל. האם אי אפשר מהמענקים

האלה, איכשהו לעזור לבעלי המתפרות ברחוב הערבי?
מ"מ היו"ר סילבן שלום
השר כמובן ירצה לענות על השאלות.

יורי שטרן, בבקשה.
יורי שטרן
אני מאלה שפחדו מאוד מהקיצוץ הדרמטי בעידוד השקעות הון. גם עכשיו אני

חושב שהירידה החדה לא כ"כ טובה, כיוון שהיא משדרת אי יציבות. אבל אחרי

קבלת המלצות ועדת גבאי, אחרי מה ששמעתי גם אתמול כשהשר ודוד ברוך כינסו את

חברי הכנסת מהקואליציה כדי להסביר להם את הפרטים של השיטה החדשה, קיבלתי

פרטים נוספים, אני חושב שיש היום בידי משרד התמ"ס כלי יעיל לעידוד השקעות

הון. בראש ובראשונה בפריפריה עם התייחסות יותר ממוקדת לשוני בין המקומות.

מה שחשוב לדעתי הוא לשמור על שני פרמטרים. אלף, שהכלי הזה ישאר בידי המשרד

ולא יקצצו אותו, וזה לא נכון מה שאמר חה"כ פיני בדש, שקודם זה היה 38%

ועכשיו זה ירד ל-10%, גם ב38% חלק היה מעוגן בחוק וחלק היה במשרדים. בית,

שהקריטריונים יהיו כאלה, שהמשחקים הפוליטיים והאחרים מסביב לתמיכות

הגמישות האלה, יהיו עד כמה שפחות רלבנטיים.

יש פה קיצוצים שלא כ"כ מובנים לי לאור הדגשים החדשים במדיניות.

הקיצוצים העמוקים הם במו''פ התעשייתי, במכון היצוא, ברשות לעסקים קטנים.

בכמה מערכות כאלה אני הבנתי ששיווק לחו"ל יתאזן ע"י תוספת מעידוד השקעות

הון, אבל במערכות היצוא, במו"פ התעשייתי, ובעסקים הקטנים, אני רוצה לקבל

הסברים למה קיצצו.
מ"מ היו"ר סילבו שלום
תודה. מיכה גו לדמן, בבקשה.
מיכה גו לדמן
- אני חושב שההתייחסות צריכה להיות מעבר לוויכוח של הירידה מ-34% או מ-

30% ל-20% בהשקעות הון. המעבר החד הזה הוא מעבר מאוד מסוכן. מסוכן לעשות

אותו בצורה דרסטית כזאת בשנה אחת. אני חושב שנתחיל להרגיש את התוצאות

כעבור שנתיים. לא נרגיש את זה אמנם מהיום למחר, אבל אנחנו נרגיש את זה

בעוד שנתיים או שלוש. מבחינת התכנון האזורי של אזורי פיתוח ומפעלים

אזוריים, ודאי שהיה רצוי לרכז שלושה-ארבעה ריכוזים גדולים גם בצפון וגם

בדרום ופחות להיכנס לתוך הישוב עצמו, כי אנחנו צריכים לחשוב על איכות

חיים. אבל, לצערי הרב, תמיד אנחנו מדברים בצורה רטרואקטיבית.

אפשר היום לומר היתה טעות להביא לדימונה טקסטיל. את זה אפשר להגיד ב-

1996, אבל ב-1960 לא היתה אלטרנטיבה אחרת. אותו דבר כשמדברים היום על

"פניציה" שהביאו לציפורית. ודאי שזה לא היה קורה אם היו עושים מאבקים, כמו

שעשו באזור גוש שגב נגד העברת "נשר" לגוש שגב, נגד פגיעה בשטח הירוק, שרצו

לפתח בו תיירות. שם הצליחו לעצור את זה בזמן. כלומר, אנחנו לא יכולים מצד
אחד לומר
אנחנו רוצים להגיע בנצרת עלית ל-100 אלף תושבים, ומצד שני לומר:

אנחנו לא ניתן להם פתרון של תעסוקה. כלומר, אין שום כוונה לפתח את נצרת

עלית ולהגיד לתושבים נסדר לכם תחבורה ציבורית בבוקר, ונשים את כולכם במפרץ

חיפה. משום שאם רוצים לפתח את אזור נצרת עלית, ולפתח את אזור מגדל העמק,

אנחנו צריכים לתת פתרון של תעסוקה בסמוך לישובים האלה, וצריך למצוא את

הפתרונות הטובים ביותר.

אנחנו חיים במדינת ישראל, ואין לנו זמן להכין תכניות ולומר: אנחנו

נקים את אזור התעשייה לאחר שהמשרד לאיכות הסביבה יתן את האישורים

המקסימליים עם כל הוועדות וכל האישורים. כלומר, אנחנו לא מסוגלים לעבוד

לטווח ארוך במדינת ישראל. אנחנו עובדים לארבע שנים, וכל שר עובד לארבע

שנים. צריך היום בשנת 1996 לחשוב על הדברים עשר-עשרים שנה קדימה, משום

שאנחנו נמצאים היום במציאות שצריך לתת פתרונות לאוכלוסיות שנמצאות רחוק

ממרכז הארץ. יש ויכוח למה אנחנו חושבים לא לתת לברקן עדיפות לאומית, זה לא

מכיוון שאנחנו נגד ברקן, אלא שהייתי רוצה לראות שנותנים למעלה אפרים את

ההעדפה הגבוהה ולא לברקן. לכן אני אומר צריך להתייחס לאזורים הרחוקים.
מ"מ היו"ר סילבו שלום
תודה רבה. בבקשה, חה"כ זאב בוים.
זאב בוים
אני לא הייתי כאן כאשר דיברו על אינטל. אני רוצה לדבר על אינטל

מהנסיון שלי. אני מציע לכל החברים ללכת ולראות מה קורה בבקעה הזאת ממזרח

לקרית גת, זה אזור תעשיה בין-אזורי שאינטל במרכזו, זה לבדו בהחלט מצדיק את

המאמץ המיוחד שהיה בשעתו ע"י הממשלה הקודמת. אני זוקף את זה לזכות ראש

הממשלה, לזכות שר האוצר דאז בייגה ואחרים. קשה מאוד במפעל כזה לכמת את

היתרונות, אבל תארתי אותו כבלוק שזורקים לבריכה והוא מכה גלים גבוהים על

כל צפון הנגב ומרכזו עד לבאי-שבע בהרבה תחומים. אינטל לא היה מגיע אלמלא

הוא היה מקבל מענק גבוה כזה. אני אומר לכם בוודאות. הוא הסתובב בקרית גת

שלוש שנים קודם, חיפש בכמה מקומות בארץ, היה אזור פיתוח בי עם 20% וכוי.

כשהיתה הזדמנות מיוחדת של 38% אז הוא בא. אם לא היתה ההזדמנות הזאת המפעל

היה הולך לאירלנד. אני אומר את זה לחיוב של חוק השקעות הון, למרות

הכשלונות ולמרות הניצול לרעה הוא עדיין המכשיר היעיל ביותר, אולי כמעט



היחידי שיש לממשלה להניע כוחות, אמצעי יצור, ואנשים ולפזר את האוכלוסיה.

אפרופו כשלונות מרכז השקעות חייב להיערך לפיקוח ובקרה ולבדיקות יותר

רציניות. אני כן חושב, על רקע מה שאמרתי, שהמלצות ועדת גבאי הן המלצות

שראוי להריץ אותן, אבל אני חושב שצריך להיות תהליך מדורג, ולא לשנות את

הדברים בבת אחת.
מ"מ היו"ר סילבן שלום
תודה רבה. צבי הנדל, בבקשה.
צבי הנדל
אדוני השר, אני משוכנע שכנוע עמוק שמותר לשנות את החוק לעידוד השקעות

הון בתעשיה, לא את האחוזים אלא דברים אחרים. הואיל ואני בקואליציה אני

רוצה להשתכנע שאני לא צודק. עד עכשיו אני משוכנע שזאת טעות פטלית. אני גם

לא מאמין ב-500 מליון, זה ילקח מהמשרד יותר מוקדם ממה שמישהו מתאר לעצמו.

אני חושב שהחוק הזה הוא מכשיר חשוב מאוד לפריפריה. אם צריך לתקן אותו,

צריך לעשות זאת ביעילות ולא לפגוע באחוזים. אם רוצים להוריד באחוזים צריך

לעשות דירוג מסויים, מדרגות מסויימות. אמון המשקיעים הולך לאיבוד, בקפיצות

כאלה ענקיות בכ"כ מעט שנים.
מ"מ היו"ר סילבן שלום
תודה רבה, אני מודה לך. השר, בבקשה.
שר התעשיה והמסחר נתן שרנסקי
תודה לכולכם. לא השארתם לי הרבה זמן לענות. אבל, למעשה, היתה רק שאלה

אחת שלא התייחסתי אליה בפתיחה שלי, לכן אני מתייחס עכשיו. בקשר למיגזר

הערבי, שאנחנו לא רואים במגזר הערבי חלק ממדינת ישראל בהטבות ובתנאים. אני

מאוד מקווה שזה לא נכון, וגם ממספרים שראיתי במשרד התמ"ס, אני יודע שזה

לא כ"כ נכון. אבל אני יכול להגיד שבזמן שאני שר, אני עד למשבר בענף

הטקסטיל במיוחד בכפרים הדרוזים, הצ'רכסיים והערביים. הקמנו ועדה לטפל

בבעיה של עניין הטקסטיל, עם דגש מיוחד למצב הכפרים. אני הייתי ברהט וראיתי

מרכז מו"פ שהופעל ע"י המשרד שלנו. המיפוי שהתייחסתי אליו בפתיחה, מיפוי של

מקומות בעיתיים שיצטרכו טיפול ממוקד נעשה גם לגבי הכפרים הערביים, הדרוזים

והצ'רכסיים, לכן אני לא רוצה להיכנס עכשיו ליותר מדי פרטים. מחר אני אבקר

בכפרים דרוזיים וגם בכמה מקומות בעיתיים. חה"כ אחמד סעד אמרת שאין תחליף

לטקסטיל, אבל יש אפשרויות להביא לאו דווקא טקסטיל אלא הייטק, וגם לשמור על

מסורת, שדורשת סידור מיוחד לעבודה של נשים.

אני מודה לכולכם, גם לקואליציה, גם לאופוזיציה על ההערות שלכם. אני

חושב שזה דיון חשוב מאוד, והוא מעל ומעבר לחילוקי דעות פוליטיים. אם מישהו

הבין שאני מבקר את חוק עידוד השקעות הון אז הוא טועה. אמרתי שהוא לא היה

נכון לפני 40 שנה. בכלל אבותינו שבאו מרוסיה מפולניה וכוי היו בטוחים

שאנחנו סוף סוף חוזרים להיות עם נורמלי, ואנחנו חוזרים לאדמה ולחקלאות.

אולי לאבותינו לא היתה דרך אחרת אלא לבנות סביב מפעלי טקסטיל. אבל משהו

השתנה. מבחינה כלכלית אם אנחנו רוצים או לא רוצים אין לנו דרך אחרת אלא

לנצל את היתרון היחידי שיש לנו, וזה "הראש היהודי". אנחנו חייבים להתרכז

בזה, ואנחנו צריכים להשתמש ביתרונות היהודיים שיש לנו.

חוק עידוד השקעות הון הוא כלי חד מימדי, וכאשר יש בעיות מגוונות הוא

לא מספיק אפקטיבי. אמרו כאן כמה פעמים שאת המלצות ועדת גבאי כפו עלי לקבל,

אני רוצה להגיד שכאשר באו אנשי משרד האוצר וביקשו לעשות את השינויים האלה,



אמרתי שאני לא מוכן לשינויים עד שנדון ונחליט. אני מאוד מרוצה ממהמלצות של

ועדת גבאי. אני מסכים שזה חשוב ליציבות שלא יהיה 10% פלוס 10% אלא 20%

בחוק, בהחלט אני מציע לאמץ ולחזק את העניין הזה בחוק.
אברהם (בייגה) שוחט
- אני' עיינתי בספר של התקציב החדש ודרך ההגשה היא פשוט בלתי אפשרית.

לא רואים איפה קיצצו!
מ"מ היו"ר סילבן שלום
יש מחר דיון עם רן קרול וביקשתי ממנו להביא חומר.

הישיבה ננעלה ב-11:05

קוד המקור של הנתונים