ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 06/11/1996

שינויים בתקציב לשנת 1997; תקציב המשרד לקליטת העלייה

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע-עשרה

מושב ראשון



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 35

מישיבת ועדת הכספים

יום רביעי, כ"ד בחשון התשנ"ז (6 בנובמבר 1996). שעה 00;09
נכחו
חברי הוועדה: היו"ר א' רביץ

ר' אדרי

פ' בדש

נ י דהן

א' הירשזון

צי הנדל

י' הראל

י' כהן

מ' נודלמן

א' פינס-פז

מ' קליינר

א' רובינשטיין

מ"מ: מ' גולדמן

ע"א דהאמשה

שי הלפרט

ס' לנדבר

י י שטרן

מוזמנים; שר הקליטה - י' אדלשטיין

די טופז, ר' גרביץ, חי צמיר, חי קצב, י' גליק - המשרד

לקליטת העליה

אי גפן, הי בלינדה, אי ברקן, גבי ה' אייל,

גבי י' אנדורן - משרד האוצר

אי פריים - משרד הפנים
יועץ משפטי
א' שניידר

מזכיר/ת הוועדה; א' קרשנר
יועצת כלכלית
ס' אלחנני
קצרנית
ת' בהירי

סדר-היום; תקציב המשרד לקליטת עליה

שינויים בתקציב לשנת 1997



תקציב המשרד לקליטת העליה
היו"ר אברהם רביץ
אני פותח את ישיבת הוועדה. אנחנו מקווים שחברי הכנסת ששאלו כל כך הרבה שאלות

ואינם נוכחים כאן עכשיו, יקראו את התשובות בפרוטוקול.

ניסים דהן;

אדוני יושר, יש בחוברת התקציב מופיעים תקציבים שהיו צריכים להופיע בתקציבי

משרדים ארעיים, משום שעובדת היות אדם עולה אינה הופכת אותו לייחודי, לדוגמה חיילים

בודדים המטופלים על ידי משרד הביטחון. מדוע צריך להופיע בתקציב משרד הקליטה סעיף

הנוגע לחייל בודד עולה? הרי משרד הביטחון יכול לטפל בו כמו בכל החיילים הבודדים.

אני חושב שהטיפול בו יהיה מהיר יותר, אם יטופל על ידי משרד הביטחון. מדוע צריך

להופיע סעיף דירות נ"ר בתקציב משרד הקליטה? מדוע שמשרד השיכון לא יטפל בעולה כמו

בכל אזרח שמגיעה לו דירת נ"ר, וכך כאשר מדובר בדירות בשכירות.
אברהם הירשזון
סקירת השר נמסרה אתמול בבהירות ובצורה יפה, ואני מברך אותך על כך. אני רוצה
להתייחס למדענים עולים
אם נרצה להפוך למדינה מפותחת, עלינו לנצל את המשאב החשוב

ביותר והוא המוח היהודי. למרות המאמצים שעשינו כדי לקלוט מדענים עולים, אני חושש

שהחטאנו את המטרה. אני יודע שציידי מוחות ממדינות המערב איתרו יותר מהר מאיתנו את

המבריקים שביניהם וחטפו אותם. אותם מדענים שנקלטו בארצות המערב, לא יגיעו לכאן.

האם דיברת על יעדי משרד הקליטה?
השר לקליטת עלייה יולי אדלשטיין
זה מופיע בשורה 3 בחוברת התקציב.
אברהם הירשזון
אנחנו מדברים על עליה של כ-75 אלף עולים בשנה. זהו מספר מכובד ויציב. צריך

לשים דגש מיוחד על העליה הזו מברית המועצות לשעבר. כבר בכנסת הקודמת התרעתי על

יבוא מהנדסי תוכנה מהודו. בהתחלה שלחו את כל התוכנה מהארץ להודו, ואחרי שראו שזה

לא עובד החליטו להביא את ההודים לארץ. אני חושב שחובתנו לפתח את התעסוקה בתחום זה

אצלנו כבר מגיל בית הספר, ויש לשים לב לתעסוקת עולים בתחום זה.

הזכירו כאן אתמול כי בסיור שערכה הוועדה במפעלים נאמר לחבריה: רק תביאו לנו

עולים, אנחנו נקלוט אותם. בתקופה המאסיבית של עליה ארגנו ירידי עבודה בהם הפגשנו

את אלה שמהפשים ידיים עובדות עם אנשים המציעים ידיים עובדות. אני יודע שנסגרו שם

עסקות רבות. אני חושב שצריך לחדש את היוזמה הזאת.

מאחר ואמרת אתמול שהעליה מרוסיה היא הרבה יותר סלקטיבית, מכיוון שהתנאים שם

השתפרו, אני רוצה להציע לקיים ירידי תעסוקה כבר שם, כדי שעולה המתכנן עלייתו בעוד

שנה, יידע מה יעשה והיכן יגור.

בשעתו דובר על העסקת רופאים עולים בבתי ספר. אני יודע ששר הבריאות אהוד

אולמרט שם על כך דגש. אני מבקשת לדעת אם נעשה משהו בתחום זה.
היו"ר אברהם רביץ
בעוונותי הרבים, בחודשים האחרונים ביליתי פעמים רבות בבית החולים "הדסה"

בירושלים. בכמה מהמשמרות שם השפה המדוברת היתה רוסית, בין הרופאים, האחיות ויתר

עובדי הצוות.
אברהם הירשזון
במשך 5 שנים הייתי ערב-ערב בבית חולים, ראיתי ועקבתי אחר קליטת רופאים

ואחיות, וראיתי כי אכן נעשתה קליטה מאסיבית.
צבי הנדל
50 אחוז מהרופאים בגוש קטיף - 2 רופאים - הם עולים מרוסיה.
אברהם הירשזון
דובר כאן על ריכוז תקציבים. הייתי מציע לתת קצת יותר יוזמה בתחום זה למשרדים

אחרים. אני יודע שבמשרד החינוך יש תקציב לקורסי קייץ במסגרת תנועות הנוער, עבור

עולים חדשים. אחד הדברים העיקריים שתנועת הנוער שאני פעיל בה עושה בקייץ, הם

קורסי מנהיגות לנוער מקרב העולים החדשים. השגיאה המרכזית שנעשתה במדינת ישראל

בשנות החמישים, ואנו משלמים עליה עד היום, היא בתחום הקליטה החברתית. ככל שניתן

את הדעת ואת הכסף לפעילות זו, ככל שנעשה יותר כדי שעולים יתערו בקרב האוכלוסיה

הכללית, כך יגדלו הסיכויים שנשיג את המטרה.
מיכאל נודלמן
אני רוצה שהשר ישים דגש על בעיות שועדת הכספים יכולה לעזור לו לפתור.
וקשר לקליטת עלייה יולי אדלשטיין
אשיבעל פי סדר הדוברים אתמול, כולל אלה שאינם נוכחים עתה. את הנתונים ימסרו

אנשי המשרד. חבר הכנסת רובינשטיין שאל בעניין תעסוקת מהנדסים, וחבר הכנסת הירשזון

גם הוא התיירוס לכך. אנחנו עוסקים במדענים, אבל יש גם אוכלוסיה של כמעט 50 אלף

מהנדסים, חלקם מומחים רציניים ביותר. אנחנו נוקטים במספר פעולות כדי לקדם את

אפשרויות העסקתם. לפני 10 ימים התקיים יריד תעסוקה למהנדסי תוכנה, בהשתתפות פעילה

של משרד הקליטה.
אברהם הירשזון
האם היה מוצלח?
השר לקליטת עלייה יולי אדלשטיין
אין לי עדיין את מלוא הנתונים המעשיים. הוא היה מוצלח מבחי נת הנוכחות

והביקוש, אך מבחינתי זה עדיין לא מספיק. יצרנו קשר עם הרנאחדות התעשיינים, ואנחנו

מנסים ללכת לפי מודל שהיה קיים בכמה ארגונים אחרים, שיהיה אדם מיוחד משותף למשרד

הקליטה, משרד התמ"ס והתאחדות התעשי י נים, שיהיה אחראי על נושא התעסוקה למהנדסים.

כמו כן ייקבעו מסלולים להכשרה פנים מפעלית, במיוחד במפעלים היותר גדולים.

כפי שידוע לחברי הוועדה, בעוד 20 יום ייצא שר התמ"ס לברית המועצות לשעבר. יחד

איתו תצא משלרות של כ-50 אנשי תעשיה אשר ישימו דגש מיוחד על איתור אנשים במקצועות

מתאימים. קיבלתי אתמול פניה רשמית של משרד התמ"ס, לצרף שני אנשי משרד הקליטה, על

מנת שישתלבו בטיפול בנושאים אלה. סביר להניח שהאנשים שייצאו ישימו את הדגש לא על

דיור או קליטה חברתית, אלא על תעסוקה למדענים ולמהנדסים.

אבקש מהסמנכ"ל חנוך צמיר להתייחס לפרוייקט עליה-2000.

חנוך צמיר;

בשנה האחרונה פתחה הסוכנות היהודית במהלך עליה 2000 שכל כוונתו להתחיל

בפעילות הקליטה כבר מעבר לים, בכל הקשור לארגון העליה. זהו מהלך שאנחנו שותפים

לו, והפוקוס שלו הוא על פרוייקטים תעסוקתיים. משלחות תעשיה יוצאות יחד עם נציגי



המערכת לסיור מתוכנן, מאתרים אנשים מתאימים לתפקידים מסויימים מאד, ובונים איתם

עסקת חבילה שבעצם קובעת מה קורה עם העולה בשנה הראשונה לעלייתו ארצה: מתי הוא

נכנס לאולפן, מתי הוא מגיע למפעל וכן הלאה. יש כבר כמה עשרות פרוייקטים מסוג זה.

אני יודע שבתכנית העבודה לשנת 1997 ניתן דגש לכך. "פולגת" עשתה זאת וגם

"זוגלובק".
ניסים דהן
גם נושא מינהל הסטודנטים יכול להשפיע על תקציבכם. מדובר על 63 מליון ש"ח.
השר לקליטת עלייה יולי אדלשטיין
עוד אתייחס לכך. חבר הכנסת רובינשטיין הזכיר את הצורך לא לשנות בכה את

תרבוו1ם הרוסית של התלמידים העולים. הנושא עלה בישיבת הממשלה, והשר המר הודיע

באופן חד-משמעי שהוא אינו מתכוון לשנות את הדברים שהתחלת בהם בהיותך שר החינוך,

אלא אולי אף ירחיב את הפעילות. לא בכפייה ולא בכח נהפוך את האנשים לישראלים.

בהמשך לדבריו של חבר הכנסת הירשזון, אני חושב שחשוב לנו תמיד לנקוט בגישה

החברתית. אני לא חסיד שיטת כור ההיתוך. אני חושב שגם תאטרון "גשר", גם להקות

שונות, גם עתונות וגם סופרים, עושים דברים טובים וחשובים לקליטה החברתית של

העולים. לא רק שלא מבודדים אותם בגטו, אלא נותנים להם הרבה הרפייה והרבה יכולת

להתמקד בתחום החברתי.

פוטציאל העליה מברית המועצות לשעבר אינו ניתן לבדיקה מדוייקת. על פי הערכת

"נתיב" - לשכת הקשר - הפוטנציאל עומד על מליון ו -40אלף זכאי חוק השבות. מדובר

באנשים שיוכלו להגיש מחר בקשת עליה, אם ירצו בכך.
ניסים דהן
זה מספר הרבה יותר נמוך מן המספר שנקבו בו בעבר.
השר לקליטת עלייה יולי אדלשטיין
אני עומד על מספר זה מזה שנים, מבלי להזדקק לנתונים של "נתיב". אמרתי זאת לא

פעם בוועדת העליה והקליטה של הכנסת.

נשאלה שאלה על מספר היורדים מקרב העולים בגל האחרון: אחוז האנשים שיצאו מן

הארץ עם דרכון ישראלי ולא חזרו במהלך שנה או יותר, הוא 2.2 מכלל העולים. על פי כל

הדעות, זהו אחוז נמוך לעומת כל גל עליה שהיה אי פעם במדינה הזאת. הוא אף נמוך

לעומת העליה והירידה של שנות השבעים מברית המועצות. איננו יודעים כמה מהם חזרו

לברית המועצות.

חבר הכנסת שוחט הפציר בנו לכבד הסכמים קואליציוניים. אני מודה על תשומת הלב,

אנחנו מתכוונים לעמוד על דברים שסיכמנו. זוהי אולי גם תשובה חלקית לחבר הכנסת

נודלמן. יש דברים שלדעתי גם במצב של קיצוצים אסור לעבור עליו לסדר. הנקודות

המרכזיות הן דיור ציבורי שאנו מכנים הוסטלים. במשא ומתן עם האוצר עלו פתרונות

שונים כמו מקבצי דיור והסבת דיור. אנו מחפשים פתרונות דיור מידיים לפחות לחלק

מהאוכלוסיה הזאת.

באשר למדענים, מדובר ב-3% תכניות שחלקן קיימות: "קמע", "גלעדי" ו"בשן". תכנית

"גלעדי" היא המשך הסיוע של משרד הקליטה, "קמע" באה אחריה ו"בשן" היא תכנית עם

אוריינטציה עסקית. בסך הכל מדובר בתכניות בלמעלה מ-20 מליון שקל. אלו לא תכניות

של קמחא דפסחא, אלא תכניות בהן גלום עתיד המדינה. עדיין לא מצאנו פטנט לפיו מבלי

להשקיע פרוטה במדענים, אפשר להגיע להישגים בתחום המדע. אם רוצים הישגים בתחום זה,

המדינה צריכה להשקיע.



היו מספר שאלות חשובות של חבר הכנסת מסאללה בנושא עולים בודדים מאתיופיה.

מספרם 1000 ולא נמצא להם פתרון דיור. אותם אנשים זכאים ל-500 שקל לחודש עבור שכר

דירה. 3 ביחד יכולים להגיע לשכירות של דירה אחת. לא מבחינה ציבורית ולא משום

בחינה אחרת, יוכל משרד הקליטה להרחיק לכת ולהעניק סכומים שי יאפשרו לבחור צעיר

לשכור דירה לבדו. גם סטודנטים ממשפחות אמידות שוכרים דירות יחד עם 2 שותפים. לא

ייתכן שנאפשר לעולה לשכור דירה לבדם.

בראש האגף לקליטת עולי אתיופיה עומד בן העדה. הנחיתי אותו לצאת אל האנשים

ולדבר איתם בצורה פרטנית. אולי יצליח לשכנע אותם לצאת ולשכור דירה לשניים-שלושה.

אולי זה יביא ליציאה מאתרי הקרוואנים החוצה. איני יכול לדווח לכם ברגע זה על

הצלחות.

נשאלה כאן שאלה על המכון למורשת יהודי אתיופיה. היתה החלטה של בג"ץ ושל

הממשלה לתקצב את המכון במסגרת משרד הקליטה, מבלי להזדקק למכרזים ולתמיכות.

ההחלטה מעוגנת בתקנה ולא בחוק התקציב, והתקציבן שלנו אומר שהמכון הזה יתוקצב

ב-1997 ברבע מליון שקל.

שאלה נוספת שנשאלה על ידי חבר הכנסת מסאללה היוגה בתחום היזמים העולים

מאתיופיה. הוא ציין שהזכאות של יזמים עולים נשמרת ב-5 השנים הראשונות. מטבע

הדברים, עולים מאתיופיה אינם פונים במהלך 5 השנים הראשונות לעלי יינם, כדי לקבל

עזרה בתחום היזמות. דווקא לאחר 7-8 שנים, זה יכול להיות מסלול קידום לא רע.

קיימנו אתמול התייעצות ראשונה בתוך המשרד, וכנראה נחליט על הארכת משך הזמן עבור

הקבוצה הזאת. צריך להרגיע את אנשי האוצר ולומר כי לא מדובר על אלפי פונים אלא

בעשרות בודדים במקרה הטוב. יש אצלנו ועדת חריגים במחלקה ליזמות, והדברים האלה

יישקלו גם שם בחיוב.
אברהם שוחט
האם הכוונה היא לתת לעולי אתיופיה אורכה להגשת הבקשה?
השר לקליטת עלייה יולי אדלשטיין
בכהנו לקבל החלטה על הארכה. ב. קיימת כבר ועדת חריגים, וגם אם מישהו יפנה

מחר, נראה זאת בעין יפה.
אברהם שוחט
האם האוצר מתנגד להארכה?
השר לקליטת עלייה יולי אדלשטיין
מדובר בסך הכל בכמה עשרות מקרים. אני חושב שאם לא נרחיק לכת, לא תהיינה לכך

השלכות רוחב עצומות. מספר נקודות הועלו על ידי חברת הכנסת לנדוור, על 400 מורים

שנפלטו ממערכת החינוך. זוהי סוגיה שהועלתה בוועדה כבר כמה פעמים, והיא תכניות

ההמשך. רופאים, מדענים או אקדמאים אחרים שמקבלים סיוע ראשוני, מוצאים עצמם לאחר

כמה שנים על פרשת דרכים. אותה שאלה קיימת גם לגבי ספורטאים. ב-1992 יצאה משלחת

לאולימפיאדה. מחצית חבריה היו עולים. ב-1996 יצא רק אחד מחם, דני קרסנוב,

לאולימפיאדה באטלנטה. לא בגלל שכולם הזדקנו אלא בגלל שחלקם ירדו מהארץ, חלקם עזבו

את הספורט וחלק אינם עונים עוד אפילו על הדרישות של אליפות ישראל. המשרד תמך

במשלחת לאולימפידת אטלנטה. כאשר חזרו נאמר לי על-ידי חנוך צמיר שאנחנו צריכים

להפסיק את התמיכה בהם. החלטתי שתינתן להם הארכה עד סוף דצמבר.
מיכה גולדמן
הבעיה המרכזית היא של המדריכים והמאמנים.
השר לקליטת עלייה יולי אדלשטיין
למאמן אנו מצליחים למצוא תעסוקה, והוא יכול להיקלט איכשהו. להיות ספורטאי זה

לא עסק רווחי. אנחנו מחפשים פתרונות, כדי שספורטאים יוכלו להמשיך להתאמן. סיוע של

משרד וקליטה לא יכול להימשך כל השנים.

יהודה הראל;

אנו מדברים בעיקר על עולי ברית המועצות לשעבר ועל עולי אתיופיה. יש קהילות

יהודיות גם במקומות אחרים בעולם. גם העליה מברית המועצות לשעבר משנה את אופייה.

איו זו עוד עליה של פליטים, והבעיה שלה תלך ותהיה דומה יותר לבעיית העליה מארצות

הברית ומדרום אמריקה. לא מדובר עוד בחסרי כול, והשינוי בקליטתה צריך להיות

קונספטואלי. האם אתם מקדישים מחשבה לנושא?

חנוך צמיר;

בשנים האחרונות נקלטו כ-6000 מורים במערכת החינוך, מתוכם יושבים 5000 על

וקנים.
מיכה גולדמן
זה מוגזם. 2800 בתקן. אשמח אם יתברר שמשרד החינוך הוסיף תקנים.
אברהם הירשזון
באיזה מקצועות?

חנוך צמיר;

מדעים, מוזיקה, אמנות וספורט. לא ברור מאין נשלף המספר שצוטט כאן - 400

מורים. לפי המידע שנמסר ממשרד החינוך, יש כמה עשרות מורים שלקראת שנת הלימודים

הזו פוטרו על רקע של מחסור בקרנות. משרד החינוך מעריך את המספר ב-50 עד 60, וגם

לגביהם מחפשים כל דרך כדי להמשיך להעסיק אותם.
אברהם הירשזון
אני מציע שנציג את השאלה הזו לנציגי משרד החינוך, בעת שנקיים את הדיון בתקציב

המשרד.
השר לקליטת עלייה יולי אדלשטיין
חבר הכנסת אורון קבע דבר שאני מאד מודאג ממנו ומאד מסכים איתו, שבכל מקרה של

שינוי כלכלי בכיוון של מיתון, מי שייפלט מהמפעלים הם העולים החדשים שהם התוספת

העיקרית לכח העבודה בשנים האחרונות. אם חבר הכנסת אורון יוכל להגיש לי סיוע

בהסתדרות, שתגן על עובדים עולים, אשמח מאד. זהו נושא שיכאיב לנו מאד, אם תהיה

הרעה במצב הכלכלי.

אני בעד עדכון משכנתאות.
ניסים דהן
לא צריך תקציב נוסף כדי לעדכן משכנתאות. קח את התקציב הקיים וחלק אותו למנות

גדולות יותר, כי בלאו הכי אין ניצול מכסימלי של תקציב המשכנתאות. כל שנה נשארת

יתרה בתקציב המשכנתאות.
השר לקליטת עלייה יולי אדלשטיין
כשר הקליטה אני חושב שזה היה עוזר מאד לעולים. הבר הכנסת שטרית שאל שאלה

שנשאלה אחר-כך על-ידי חבר הכנסת קליינר, בנוגע למחשוב משרד הקליטה: לזכותו של

קודמי בתקציב מר יאיר צבן ייאמר כי עד לפני 3 שנים היה מצב המחשוב במשרד "על

הפנים". עולה חדש מארץ מערבית, ישב מול פקידה שלפניה מאה תיקי קרטון, וביניהם

חיפשה את התיק של רבינוביץ'. זה לא הוסיף כבוד לישראל ולא הוסיף מצב רוח לעולים

ולפקידים. לפני 3 שנים התחילו במחשוב משרד הקליטה. התהליך טרם הושלם אך הוא

מתקדם. הסוכנות מחזיקה שליחים ברחבי העולם, אשר יכולים היום לקבל את כל המידע

בלחיצת כפתור. לעומת זאת, תושב חוזר הפונה לקונסול אינו מקבל את כל האנפורמציה,

ואינו יודע מה זכויותיו.
דני טופז
התקציב הקודם אושר ב-1 בינואר 1996. לאחר סיכומים שהושגו עם משרד האוצר,

הוספנו עוד מליון וחצי שקלים לתקציב הזה, והתקציב גדול מזה שמופיע בספר התקציב.

ב-1997 מדובר על תקציב של 11.4 מליון, כאשר כוונת המשרד היא להגדילו. אני רוצה

לציין שהוצאות האחזקה הן כמעט 10 מליון שקלים. צריך להחזיק את המערכות שפיתחנו

בשנים האחרונות, כולל אתר האינטרנט, יחידות היזמות, מינהל הסטודנטים והמערכת

הפועלת בשדה התעופה.
היו"ר אברהם רביץ
האם הסכתם בכה אדם תודות למחשוב?
דני טופז
מחשוב מערכת אינו מביא לחסכון בכח אדם אלא ליעילות המערכת.
השר לקליטת עלייה יולי אדלשטי י ן
בתשובה לשאלתו של חבר הכנסת רביץ, נכון להיום עולה שנוחת בשדה התעופה, יכול

לעלות על מונית תוך שעה וחצי ולנסוע ליעדו. פעם היה תהליך הקליטה בשדה התעופה

נמשך 14 שעות.

דני טופז;

משרד הקליטה הוא אחד הגדולים מבחינת מערכת התשלומים. אנחנו משלמים לחשבונות

הבנקים של העולים כמליארד שקל, והכל תודות למערכת הממוחשבת. אנו מטפלים עכשיו

ב-70 אלף עולים.
השר לקליטת עלייה יולי אדלשטיין
מספר חברי כנסת שאלו שאלה הנוגעת למי נהל הסטודנטים: כאשר הגעתי למשרד, אמר

לי קודמי בתפקיד, השר צבן, כי יש נושא כאוב מאד והוא מינהל הסטודנטים, שהוחלט

להעבירו לסוכנות היהודית. הוא אמר לי: לא הצלחתי להתגבר על החלטה זו, אבל אם אתה

רוצה שיהיה תפקוד תקין של המשרד, אני ממליץ לך לעשות פעולה בנושא זה.

בישיבה הראשונה של הממשלה נתקבלה החלטה על ידי ראש הממשלה להקפיא את ההעברה

ולהחזיר את הנושא לדיון. התדיינו עם האוצר, בהתייעצות עם ראש הממשלה, והוחלט

שמינהל הסטודנטים יישאר במתכונתו הנוכחית, קרי: 50 אחוז הסוכנות היהודית ו-50

אחוז משרד הקליטה.
לצורך הפרוטוקול אני רוצה לומר
המהלך הזה לא היה מהלך מיניסטריאלי.
אברהם שוחט
תסלח לי, המהלך היה מיניסטריאלי לחלוטין. היתה ישיבה בה השתתפו ראש הממשלה

רביו, אנוכי והשר צבן, ושם התקבלה החלטה. ההחלטה היתה מיניסטריאלית לחלוטין.
יושר לקליטת עלייה יולי אדלשטיין
אני מתנגד.לה.
אברהם שוחט
אתה מתנגד, אבל היתה הכרעה.
השר לקליטת עלייה יולי אדלשטיין
בעיני זה לא היה מאבק של משרד הקליטה, במטרה להשתלט על יחידה ממשרד אחר או

מגוף אחר. זה היה על דעת העובדים, על דעת העולים וכל הגורמים האחרים. העסקה

שנעשתה - עברת עליית הנוער למשרד החינוך והוצאת משהו ממשרד הקליטה לסוכנות - היתה

אולי עסקה מעולה מבחינה כספית, אך לא היה לה אח ורע במה שנוגע לקליטה. לא היה שום

קשר ולא היתה שום התייחסות למה שיהיה טוב יותר לסטודנטים.

כאן יש מקום לומר מילה על הסוכנות היהודית: זהו גוף מכובד, אנחנו בקשרי עבודה

טובים איתו, אנחנו מנסים ליצור קשר גם עם הדרג הפוליטי, גם עם אברום בורג, גם עם

אנשי חוץ לארץ וגם עם הדרג המקצועי - עם מנכ"ל מחלקת העליה והקליטה ואחרים. אלה

באמת יחסי עבודה. אני מבקש מאד מוועדת הכספים להיות ערה לנושא גם במהלך השנים
הקרובות
הסוכנות היהודית תמשיך לסגת בהדרגה מכל מיני דברים שקשורים בקליטת העליה

בארץ. אם אינם שואלים אותי, לטווח ארוך זהו מהלך נכון. גבול הגיזרה צריך להיות

בשדה התעופה בן-גוריון. פעם נגיע לכך, לא מחר ולא מחרתיים.

נכון להיום - העליתי זאת בישיבת ממשלה ואני מעלה זאת בהמשך לשאלתו של חבר

הכנסת נודלמן ששאל מה הוועדה יכולה לעשות - יש במדינה הזאת 38 ראשי ערים שכועסים

עלי כעס נורא, כי עד לפני כמה חודשים היו רכזי קליטה בערים שלהם, היום אין רכזי

קליטה. ראש העיר לא מעניין את העולה, בין אם זה אולמרט או כשריאל. כאשר יש

עולים, רוצים רכז קליטה. אני לא יכול להסביר לאנשים שאין לי 38 משרות. זה יקרה לא

פעם במהלך השנה. הסוכנות מימנה את רכזי הקליטה והפסיקה לממן.
מיכה גולדמן
בהחלטה חד-צדדית.
אברהם שוחט
היא לא היתה צריכה לצאת.
השר לקליטת עלייה יולי אדלשטיין
אנחנו מדברים על תקציב משרד הקליטה. המשרד הראשון שיספוג את הנושא הוא משרד

הקליטה, שלא לדבר על-כך שהעולים יספגו. אני מבקש מכם תשומת לב לנושא.
מיכה גולדמן
הגיעה אלי שמועה, כאילו יש עכשיו כוונה להתעלם מהרשויות ולהקים ביישובים

עמותות, כדי שמשרד הקליטה יעבוד מול עמותות.
השר לקליטת עלייה יולי אדלשטיין
אתייחס לכך בנושא קליטה חברתית.
אברהם שוחט
אני מבקש להבהיר מה היתה ההשתלשלות העניינים ומה היו ההחלטות. ארצה לשאול את

אגף התקציבים, האם יש פתרון, אחרת יש חור תקציבי גדול. הסוכנות היהודית באה אל

ראש הממשלה רביו ואלי וטענה שאינה מצליחה לגייס את הכסף לפעולותיה. היא ביקשה

שהממשלה תיכנס לנעליה בהיקף של 70 מליון דולר בשנה, והם ירדו בנפה הפעילות. אגף

התקציבים ישב עם משרד הקליטה ועם הסוכנות. נתנו הסכמה עקרונית, בהנחה שאנחנו

ניכנס עם 60 מליון דולר. הם אמרו שיגייסו 200 מליון דולר מהמגבית, 80 מליון מקרן

היסוד ועוד 80 מליון מהאמריקאים. היה לנו תנאי, שאחרי שנעשה זאת הכל יהיה שקוף.

מחליטים ממה הם יוצאים, ומשאר הדברים אסור להם לצאת, כי תהיה בכך הפרת הסכם. כעת

אני מבין שהפרת ההסכם היא מצד הממשלה.
השר לקליטת עלייה יולי אדלשטיין
אין לכך כל קשר.
אברהם שוחט
אז העברנו את עליית הנוער ששווה 100 מליון דולר לתוך משרד החינוך. אמרנו

שיחברו את המוסדות, וכך תושג יעילות רבה יותר במערכת. שאלנו אותם: מה אתם מעדיפים

- עליית הנוער או פיתוח והתיישבות. אמרנו להם שהם ימשיכו להתעסק בהבאת עולים, לא

בקליטת עליה בארץ או בעליית הנוער. מכיוון שעליית הנוער שווה 100 מליון, הם היו

צריכים לשלם לנו 40 מליון דולר. אמרנו להם: קחו את מי נהל הסטודנטים שהתחלק

חצי-חצי, וכולו יהיה בידי הסוכנות, כלומר זה שווה 20 מליון דולר, ועוד 20 מליון

דולר יהיו ממקור אחר.

הממשלה הזו קיבלה הרבה החלטות בשבוע הראשון שלה.
השר לקליטת עלייה יולי אדלשטיין
אני מבקש לא ללעוג לזה.
אברהם שוחט
אני לא לועג לכך. השאלה שאני רוצה לשאול את אגף התקציבים היא, מה קרה בהסכם

הזה, וכיצד הסוכנות משלמת 40 מליון דולר.
יושר לקליטת עלייה יולי אדלשטיין
זו שאלה חשובה, אבל אינני מבין למה זה צריך לעלות בדיון על משרד הקליטה.
אברהם שוחט
מכיוון שזה קשור במי נהל הסטודנטים.
השר לקליטת עלייה יולי אדלשטיין
קשור בעסקה תמורה של אנשי כספים. משרד הקליטה לא קיבל כלום מהנושא הזה. אני

יודע שיש לי תשובה שיהיה לי מימון לנושא הזה.
אברהם שוחט
מאיזה מקור?
השר לקליטת עלייה יולי אדלשטיין
אגף התקציבים צריך לתקצב את היחידה.
אברהם שוחט
מה קרה עם ההסכם?

אבי גפן;

לאחר ההחלטה שמי נהל הסטודנטים לא יעבור, קיימנו לא מזמן דיונים נוספים עם

הסוכנות היהודית. כמו שציינת, היה מדובר על 40-42 מליוני דולרים. במהלך הדיונים

עם הסוכנות היהודית, הם הכירו במחוייבות שלהם ברמה של 42 מליון דולר כלפי הממשלה,

ולכן בהסכם המקורי היו 20 מליון דולר שהיו מסומנים כפרו י יקסים משותפים שיוגדרו

בהמשך, והשווי של מינהל הסטודנטים הוערך ב-122 מליון דולר. לפני כשבוע הגענו

להסכם עם הסוכנות היהודית, על מנת לראות איך נקבל פיצוי על 22מליוני דולר

הנוספים, שלא עברו כביכול לסוכנות היהודית בגין ההסכם. אני מקווה שהם יעמדו

בהתחייבויות שלהם על-פי ההסכם הזה, ולא תהיה פגיעה מבחינת ההתחשבנות בהסכם עצמו,

ובסכומי הכסף שהממשלה הורידה בצורת פעילות של הסוכנות היהודית - 60 מליון דולר.
אברהם שוחט
אם ההחלטה על מינהל הסטודנטים היתה בשבוע הראשון לעבודת הממשלה הזאת, מדוע זה

לא הוכנסת לתקציב?
יושר לקליטת עלייה יולי אדלשטיין
כפי שציינתי , היתה הרולטה של ראש הממשלה להחזיר את הנושא לדיון. בינתיים היו

דיונים ביני לבין שר האוצר, ולפני שהופעתי כאן שלשום ועל מנת לא להטעות את חברי

הוועדה, הרמתי טלפון לשר האוצר ושאלתי אותו מה להודיע לוועדה לגבי מי נהל
הסטודנטים. הוא אמר לי חד-משמעית
יולי, תודיע בבקשה לוועדה שמי נהל הסטודנטים הוא

סעיף תקציבי שיופיע עד ה-30 בדצמבר.

אבי גפן;

התקצוב של מי נהל הסטודנטים איננו מופיע בספר, כי בעת אישור המסגרות התקציביות

והכנת הספרים, ההחלטה היינה להקפיא בינתיים.
אברהם שוחט
ההסכם עם הסוכנות עוד לא חתום?
אבי גפן
ההסכם המקורי עם הסוכנות חתום. עשינו תיקון להסכם הזה בגין אי העברת מינהל

הסטודנטים. יתר סעיפי ההסכם הם בעיתיים.
השר לקליטת עלייה יולי אדלשטיין
חבר הכנסת שטרית שאל שאלה לגבי מה שרשמתי לעצמי בציניות: תמיכת יתר בתעסוקה

בתקופה הראשונה. כאילו מרגילים את העולים לסיוע בכפית אל הפה. כאשר הצגתי את יעדי

המשרד אמרתי כי אחד היעדים הוא לחלק חכה במקום לחלק דגים. כך אנו רואים את

המדיניות שלנו בתחום התעסוקה. אנחנו נערכים בהתאם, מן הימים הראשונים של התקשרות



העולים עם משרד הקליטה, על מנת לעזור להם בהשתלמות לטווח ארוך: שפה, כלים והשלמות

מקצועיות. טיבה של כל מלגה להסתיים בשלב זה או אחר, ועם מלגה בלבד לא נגיע רחוק.

חבר הכנסת שטרית שאל על החלוקה הפנימית של הכספים בין עליות שונות. אין לי

התייחסות לכך, פרט מלומר שהחלוקה היא בהתאם לפרופורציות של העולים. אני רוצה
לציין דבר אחד
בגלל העדפה מתקנת של עולי אתיופיה בכמה תחומים, יכול להיות שכאן

קיימת דיספרופורציה מסויימת בין מספר העולים לבין הכסף שהמשרד משקיע. ההצדקה כאן

ברורה לחלוטין.

חבר הכנסת נודלמן שאל על קליטה חברתית, וכך גם חבר הכנסת גולדמן: אני מסכים

עם חבר הכנסת נודלן שקליטתם החברתית של בני ה-45 ומעלה טעונה טיפול מיוחד. בנוסף

לתכניות יפות של משרד הקליטה בנושאי תעסוקה לבני 45 פלוס, סיוע מיוחד וכן הלאה,

נשתדל לשים יושנה דגש מיוחד על השתלבותם החברתית, כולל אולפנים. משרד החינוך,

ארגונים וולונטריים ותנועות נוער מטפלים בנוער, מי נהל הסטודנטים והתאחדויות

הסטודנטים מטפלים בסטודנטים העולים, לקשישים יש מועדונים וארגונים כאלה ואחרים -

ודווקא גילאי הביניים, בין 40 ל-60-65 נופלים בין הכסאות. נשתדל לפתח תכניות

מיוחדות לגיל הזה.

אני מגיע לשאלתו של חבר הכנסת גולדמן: משרד הקליטה לא יכול להקים עמותות כדי

לטפל בנושאים החברתיים. אנחנו לא ערוכים לכך. לפני שנתיים פתח משרד הקליטה בשיתוף

פעולה מסיבי עם הרשויות המקומיות, פעילות מאד מבורכת שתודות לה השתנה יחס ראשי

הערים למשרד הקליטה. אנחנו מתכוונים להמשיך במדיניות זו. אני לא מתכוון לומר

דברים בצורה פוגעת, אבל אומר אותם בדיוק כפי שאמרתי לכמה ראשי ערים: אנחנו משרד

קטן יחסית ובוודאי לא משרד שמחלק כספים. אין לנו כספומט לרשויות המקומיות. אני לא

עומד להבטיח לראש עיר שאתן לו חצי מליון שקלים. מה שאמרתי לאותם ראשי ערים הוא

שנתקצב פרוייקטים. אין תקציב קליטה שוטף, אלא אנו מתקצבים פרוייקט מסויים, למשל

טיפול מקיף במשפחות חד-הוריות בבאר-שבע. העיריה, ארגון משפחות חד-הוריות וקרן

פרטית מבצעים את הפרוייקטים, כאשר משרד הקליטה תומך בהם. ישנם מקומות בהם הכסף

יעבור לעיריה. ויש מקומות שלא. אני מוכן לתת לכם רשימה של עשר עיריות בהן רכזי

הקליט, עובדי העיריה וסגני ראש העיר העוסקים בנושא אומרים לי: אדוני השר, אל

תעביר את הכסף לעיריה, תמצא את הדרך להעביר את הכסף לקליטה. אין כאן שום בעיה

חוקית, יש ועדת תמיכות במשרד, יש חוזה משולש בין המשרד, העיריה והגוף המבצע -

נעמ"ת, ויצ"ו או ארגון העולים - ויכולים לבצע את הפרוייקטים. כך נעשה הדבר תמיד,

וכך ייעשה גם בעתיד. ארגון מורים עולים עובד על-פי חוזה משולש כזה, בין העיריה,

הארגון והמשרד הממשלתי.
מיכה גולדמן
ארגון המורים העולים אינו מקבל את הכסף ישירות. זו דוגמה לא טובה.
השר לקליטת עלייה יולי אדלשטיין
מכיוון שדאגו להפיץ בעניין זה שמועות שהגיעו גם לאזניהם של חברי הכנסת, אני
חוזר ואומר
אנחנו ממשיכים בשיתוף הפעולה עם העיריות, אך עם כל הכבוד שאני רוחש

להם, איני מתכוון להעביר אליהן כסף אלא פר-פרוייקט, עם דיווח מדוייק ובהתערבות

מקצועית של אנשי המחוז של משרד הקליטה. כל שיטות ההעברה נמצאות אצלי על השולחן.
הדברים נאמרים גם בספר התקציב
הכוונה היא לפעול עם ארגוני העולים.

סופה לנדבר;

עם כל ארגוני העולים?
השר לקליטת עלייה יולי אדלשטיין
חברת הכנסת לנדבר, הכוונה לפעול עם ארגוני העולים שיגישו פרוייקטים חשובים

ומעניינים העולים בקנה אחד עם מדיניות המשרד.

סופה לנדבר;

האם נוכל כחברי כנסת לקבל את רשימת הפרוייקטים?
השר לקליטת עלייה יולי אדלשטיין
בהחלט.
אברהם שוחט
כחברת כנסת את יכולה לבקש את כל הרשימה וזכותך לקבלה.
היו"ר אברהם רביץ
אני מציע שתעביר את התשובות לשאלותיהם של חברי הכנסת שאינם נמצאים כאן בכתב,

כי אנו נמצאים בלחץ זמן.
השר לקליטת עלייה יולי אדלשטיין
אני מודה לכם על הדיון הפורה.

ניסים דהן;

מה עם סעיף קליטה רוחנית?
השר לקליטת עלייה יולי אדלשטיין
זה היה קיים פעם. היום אין יחידה כזו, היום מדובר בקליטה חברתית. אני רואה

בכך חשיבות עליונה. אם לא נבצע את הפעולה בתחום זה בדרך נכונה, תהיינה לנו עוד

הרבה בעיות. לכן אני רואה חשיבות בשיתוף פעולה עם הרשויות המקומיות, עם ארגוני

העולים ועם מגופים הוולונטריים, כי הם אלה שיכולים לעסוק בקליטה חברתית. מטבע

הדברים יש ארגונים שונים; יש ארגונים שעורכים פסטיבלי זמר, יש ארגונים שעורכים

תחרויות ספורט ויש ארגונים שעוסקים ביהדות.
ניסים דהן
האם הארגונים העוסקים ביהדות לא יהיו מוקצים מחמת מיאוס כמו בשלטון הקודם?
השר לקליטת עלייה יולי אדלשטיין
אף ארגון אינו מוקצה אצלי מחמת מיאוס. אם יש פרוייקטים טובים ומעניינים,

בוודאי אשמח לתמוך בהם במסגרת תקציב המשרד.
ניסים דהן
בממשלה הקודמת היתה הוראה לא לחלק סידורים לעולים, למרות שהיו סידורים במחסן.

סופה לנדבר;

לא נכון, אני חילקתי במסגרת הארגון שלי אלפי סידורים.
אברהם שוחט
אז למה הצבעתם, חבר הכנסת דהן, בעד התקציב הקודם?

סופה לנדבר;

כבוד השר, אני רוצה לדעת מה קורה בבית ספר עירון. ידוע לך שהממשלה הקודמת

ביוזמתי כיושבת ראש התאחדות יוצאי ברית המועצות, החליטה לעשות מעשה. הייתי שם

בביקור לפני שנה וחצי ומצאתי שהתנאים שם בלתי אנושיים, כמו ברוב המקומות שהיו

בשכירות של משרד הקליטה. כאשר הזכרת אתמול שאתם הולכים על פי השיטה של מלון

דיפלומט ובית ספר עירון, חשבתי שזוהי שיטה גרועה ביותר.
השר לקליטת עלייה יולי אדלשטיין
אתמול אמרתי שאנחנו לא הולכים על פי שיטה של בתי מלון. זה לא נאמר כאן ואני

לא יודע מאיפה לקחת את זה. מקבצי דיור זה לא שיטה של בתי מלון.

סופה לנדבר;

דיברת על הכפר הצרפתי.
השר לקליטת עלייה יולי אדלשטיין
אני מציע לבקר שם אחרי השיפוצים.

סופה לנדבר;

מה קורה עם בית ספר עירון? אנשים חיים שם בין עכברים ונחשים.

נ' קצב;

מספר העולים בבית ספר עירון היה 150, והיום ירד ל-72. אנו נותנים לעולים שם

פתרונות דיור על פי אפשרויותינו, והם נמצאים בעדיפות. אלה שנשארו שם, התנגדו לקבל

את הפתרונות שהצענו, כל אחד מהסיבה שלו. הגענו עם נעמ"ת להסכם שנשקיע כל מאמץ כדי

לפנות משם את העולים. הם ישארו שם לכל היותר עוד שנה.

סופה לנדבר;

למה עוד שנה? למשוך עוד שנה בתנאים בלתי אנושיים כאלה, זה יותר מדי זמן.
אמנון רובינשטיין
למען הפרוטוקול; בית ספר עירון אינו בית ספר של משרד החינוך.

מיכאל קלי י נר;

אני מבקש לקבל תשובה להוצאה של עשרות מליוני שקלים המופיעים בתקציב ואין להם

הסבר. כוונתי לסעיף אמרכלות.
דני טופז
אין גידול ראלי בסעיף אמרכלות. רק סעיף אחד נכנס לבסיס של תקציב 1997. והוא

טיפול באתרי הקרוואנים. הכנסנו את הסכום במחצית 1996, והוא מקבל את ביטויו בתקציב

זה. לגבי ההוצאות למחשוב, התשובה ניתנה קודם. אשר לסיוע המיוחד, רובו ככולו הוא

לטיפול בחיילים בודדים. אנו נותנים להם סכום דומה לסכום המשכורת בצה"ל. התקציב

מתבטא ב-10 מליון שקלים. לטיפול בישראלים חוזרים -מליון ו-300 אלף. לסיוע

לנזקקים - מליון ו-400 אלף. רוב הסכום של 13.4 מליון מיועד לסיוע אישי לחיילים



בודדים ולמשפחות נזקקות המקבלות סיוע דרך צה"ל.
מיכאל קליינר
שאלתי אם הקליטה הישירה של עולים מארצות מצוקה מתבטאת רק בסל קליטה. נאמר לי

כי יש דברים נוספים.
דני טופז
מתוך סכום של מליארד ו-40 מליון המופיע בתקציב, 671 מליון מיועדים לסל

הקליטה. למענק מכס במקום הפטור ממסים שהיה קיים פעם - 233 מליון. במקום הסוכנות

היהודית אנחנו נותנים הלוואה המתוקצבת באמצעות מערכת הבנקים. לאוכלוסיה המקבלת

פטור עקב מצב סוציאלי או מטעמי גיל, אנהנו נותנים מענק מראש ואיננו מבטלים אותו

לארור שנתיים-שלוש. לסעיף זה מוקדשים 16 מליון שקל. לבתי מלון שאנחנו מחזיקים

באמצעות חברת "עמידר" - 33 מליון שקל, למקבצי דיור - נושא חדש שיושר התייחס אליו -

17 מליון שקל. אנחנו מעוניינים להגדיל את התקציב בסעיף זה. לשכר לימוד באולפנים -

17 מליון שקל.
מיכאל קליינר
משרד הקליטה הוא אולי משרד חריג, אך רצוי שמשרדים אחרים יגישו לוועדת הכספים

את הצעת התקציב ברמה מפורטת יותר. יש כאן תקציב של למעלה ממליארד שקלים המחולק

לתת סעיפים שכדאי כי ועדת הכספים תדע אותם.
השר לקליטת עלייה יולי אדלשטיין
הפירוט כלול בדברי ההסבר לתקציב.
אופיר פינס-פז
אני רוצה להעיר שתי הערות. האחת נוגעת למינהל הסטודנטים; יחד עם ידידי חנוך

צמיר עסקתי שנים רבות במינהל הסטודנטים מהצד של הסוכנות, ואני חייב לומר שאני

מודאג מאד. אני לא בטוח שממשלת ישראל תוכל לעמוד עד הסוף בכל התחייבויותיה. אני

לא מפקפק ברצון הטוב של שר הקליטה, ואני לא מפקפק בתשובת שר האוצר אליך. אבל

בטרוף המערכות הקיים סביב הקיצוצים ובים הינביעות - אלוהים גדול. 70 מליון שקלים

זה לא סכום קטן, והוא עדיין לא כלול בתקציב. לכן אני מוטרד.
היו"ר אברהם רביץ
לכן אנחנו פה. ניתנה לנו בעניין זה אמירת ממשלה.
אופיר פינס-פז
היתה אמירה של שר הקליטה ואני לא מפקפק בה, אך אני חושש שבמסגרת האילוצים

ייפגע הסעיף הזה. אני מציע שהוועדה תעקוב אחר העניין עד ה-31 בדצמבר.

אני לא מקבל את האימרה שההסכם עם הסוכנות לא היה טוב. לפרוייקט המשותף היו

הצלחות משלו, אך כבעל נסיון אני אומר שעדיף היה שרק גורם אחד ינהל את הפרוייקט,

הסוכנות או משרד הקליטה.
השר לקליטת עלייה יולי אדלשטיין
זה מה שיקרה וזה מה שאנשי האוצר יודעים, כי הסוכנות תיסוג תוך שנה-שנתיים.

אסור להעביר את זה לסוכנות ואחר-כך להעביר למשרד הקליטה, כי הסוכנות לא תעמוד

בהתחייבות.
אופיר פינס-פז
כאשר מפלגת ישראל בעליה נכנסה לכנסת הזו עם כל כך הרבה מנדטים, וקיבלה שני

שרים בממשלה, הייתי בטוה שתהיה לכך השפעה דרמטית על סדרי העדיפויות של ממשלת

ישראל נוכח קליטת העליה. מה שקרה בפועל הוא שתקציב קליטת העליה ב-1997 קטן באופן

ראלי בהשוואה לתקציב 1996. הצרכים בנושא קליטת עליה גדולים מאד, אין על-כך

ויכוח. אני חושב שבעניין זה ויתרחם מהר מדי, או שנעשה פריש-מיש מהיר מדי עוד לפני

שנכנסתם לתמונה. מה שהולך לקרות ב-1997 מאכזב מאד, בעיני אלה שיש להם ציפיות מעבר

לציפיות מפלגתיות, משום שנושא קליטת העליה מקבל עדיפות נמוכה מדי.
יורי שטרן
אני מקווה שוועדת הכספים תוכל להמליץ על כנגה דברים. אני הושב שהמלצותינו

צריכות להיות בתהום קליטת עולים מדענים.
אברהם שוחט
לשם כך אתה נמצא כאן. ונצביע בעד, וזה יהיה בפנים. בעניין זה ארנה יותר חזק

מהממשלה.
יורי שטרן
אני רק ממלא-מקום כאן.
היו"ר אברהם רביץ
אנחנו ועדה שצריכה לאשר את התקציב לקראת הקריאה השניה והשלישית. נצביע סעיף

אחר סעיף. אתה יודע שיש דברים שטוב לעשותם לפני שהם מגיעים לכאן לצורך הצבעה, על

מנת שיזכו גם להסכמה של האוצר וגם להסכמה של חברים אחרים בוועדה. קורה שהבר ועדה

מגיש הצעה שאינה מתקבלת, ואז הוא יכול לרשום הסתייגות העולה לדיון במליאה. קיימות

הזדמנויות רבות לתקן ולשפר. אני חושב שהדלת פתוחה, לשבת עם הגורמים הנוגעים בדבר

במשרד האוצר, כי הבעיות שלנו הן בדרך-כלל עם משרד האוצר ולא עם המשרדים היעודיים.

הכלל הוא שקיימת מסגרת תקציבית מסויימת. אנחנו יכולים לנייד סכומי כסף במסגרת

תקציב משרד הקליטה או מתקציב לתקציב, אבל אנחנו צריכים לדעת שיש לנו מסגרת

רנקציבית.

נהננו לשמוע את דברי השר השולט היטב בענייני משרדו. ההומר בידינו, וכל אחד

צריך לחשוב מה הוא עושה איתו. כל אחד מאתנו יחשוב מהם הנושאים החשובים לו, כפי

שחברת הכנסת לנדבר הושבת שחייבים למצוא פתרון מיידי לקשישים בבית הספר בעירון.

אני מודה לשר הקליטה.



שינויים בתקציב לשנת 1997
בקשה 443
מירב שביב: האישור התקציבי נועד לבצע שינויים פנימיים בתקציב משרד הקליטה. החלק הגדול

מיועד להפשרת רזרוות להתייקרויות, לתקצוב משלים של תשלומי העברה לעולים.

אברהם שוחט;

למה לא נוצל התקציב לקליטת מדענים?
השר לקליטת עלייה יולי אדלשטיין
בגלל הקריטריונים שקבעת בעבר, לחלוקה פנימית בין הסקטור העסקי לסקטור

הארגוני.
היו"ר אברהם רביץ
מי בעד אישור הבקשה?

הבקשה אושרה פה-אחד
בקשה 380
הילה אייל: הפניה נועדה להעביר סכום של 105 מליון שקל מתקציב התמיכות, על מנת לכסות

גרעון בסעיף הסובסידיה לתחבורה הציבורית.
ניסים דהן
על פי ההסכם עם הממשלה, ברגע שמעלים את הסובסידיה לתחבורה הציבורית, מחירי

הנסיעות יורדים.
הילה אייל
אני יכולה לבדוק מה מקור הגרעון. כל מה שקשור להוצאות התפעול השוטף של

התחבורה, מכוסה על פי ההסכמים על ידי התקציב.
אברהם שוחט
נכון שמה שהובא לאישורנו בפעם האחרונה היה בגלל אי עדכון התעריפים. השאלה היא

אם לא היתה ירידה גדולה מאד כתוצאה מהקיצוצים בפברואר-מרץ.
היו"ר אברהם רביץ
את מוכנה לבדוק את הנושא? נאשר בישיבה הבאה.
מיכאל קלי י נר
אני מבין שישנה ירידה במימון רכישת אוטובוסים.
הילה אייל
מעבירים סכום של 27 מליון מהסובסידיה לרכישת אוטובוסים. עיקר הסכום מועבר

למעשה מהרזרווה להתייקרויות - 65 מליון שקל.
היו"ר אברהם רביץ
תחבורה ציבורית היא מצרך עממי.
מיכאל קליינר
כל זמן שהתעריפים לא הועלו, אני מבין שהיתה הצדקה להעלות את הסובסידיה. כאן
ישמשהו לא הגיוני
מצד אחד אישרנו העלאת תעריפים, ומצד שני מוסיפים לקואופרטיבים

סכום לא מבוטל. כל עוד איננו מבינים את הנושא, מן הדין שלא נאשר.
צבי הנדל
אני מכיר מספר דוגמאות מוכחות של מכרזים בנושא התחבורה הציבורית. חברות

פרטיות מצליחות להפעיל קוים בהצלחה עצומה לעומת אגד. אני מבקש לשמוע באחד

הדיונים הקרובים, מה עושים בקשר להכנסת תחבורה ציבורית פרטית וביטול המונופול של

אגד.
היו"ר אברהם רביץ
משיחות שקיימתי עם אנשי משרד האוצר, אני יודע שיש כוונת הפרטה. הנושא לא קל,

זוהי חברה ציבורית, ויש נסיון להציע לאגד שלא תתנגד להפרטה בקווים הלא כדאיים

שלה. אגד מסובסדת על קוים אלה, בגלל שהם לא כדאיים. בשלב זה אנחנו דוחים את

הבקשה.
הילה אייל
אני מבקשת לאשר את הבקשה בכל זאת, כי מדובר בגרעון בהוצאות השוטפות.
בקשה 384
הילה אייל: הפניה הזאת נועדה לבצע העברות פנימיות בין סעיפים בהוצאה ובהרשאה להתחייב

בתקציב הפיתוח של מע"ץ, בהתאם לקצב התקדמות הפרוייקטים. מדובר בתקציב פיתוח.
מיכה גולדמן
אני מבקש לקיים התייעצות סיעתית בנושא זה. קיצצו מאזור הצפון 16 מליון ש"ח

והעבירו לאזור הדרום.
היו"ר אברהם רביץ
הדיון בנושא זה נדחה ליום ראשון הקרוב. אני מבקש שבישיבה הבאה תסבירו מדוע

העבירו את התקציב מהצפון לדרום.
הילה אי יל
אין כוונה לפגוע באזור מסוים בארץ. מכיוון שהתקציב לא נוצל עבור הפרוייקטים

להם נועד, בגלל הפקעות או מסיבות אחרות, הוחלט להעביר את התקציב מאזור הצפון

לאזור המרכז ולאזור הדרום.



בקשות 403 . 402. 401:
הילה אייל
הפניה הזאת נועדה להעביר סכום של 523 אלף ש"ח מסעיפי משרד המדע ומשרד החינוך

לתקציב משרד התקשורת, כדי לממן שני נושאים: 1. לשכת שר: בממשלה הקודמת היה תיק

החינוך, המדע, האמנויות והתקשורת ביחד. התקציבים מועברים ממשרד המדע וממשרד

החינוך למשרד התקשורת.
מיכה גולדמן
הבקשה לא ברורה. מינהל התרבות היה בממשלה הקודמת בידי שרת התקשורת, אבל הנושא

לא קשור למשרד התקשורת. אני מופתע מההעברה הזו מתקציב משרדי המדע והחינוך לתקציב

משרד התקשורת.
יעל אנדורן
אני רוצה להסביר: הסכום שמועבר אינו 583 אלף ש"ח. בגלל שלשכת שרת האמנויות לא

היתה פיזית במשרד החינוך, מי נהל האמנויות משתתף בחלק היחסי של החזקת הלשכה, בתוקף

זה שהשרה היתה אחראית גם על נושא האמנויות, בנוסף לנושאי המדע והתקשורת. לכן

משרדי המדע והחינוך משתתפים בהחזקת אותה לשכה שהיתה בפועל במשרד התקשורת. מדובר

רק על התקופה הרלוונטית.
בקשה 412
הילה אייל: הפניה נועדה לבצע העברות בין תכניות בתקציב השוטף של משרד התחבורה. מדובר על

הפשרת הרזרווה להתייקרויות שכר, על פי סעיפי השכר השונים.
אברהם שוחט
יש כאן הורדה של 4 מליון מאגף לשרותי מידע, ותוספת לאמרכלות של 3.5 מליון.

מה הסיבה לשינוי הזה?
הילה אייל
התאמה של הוצאות השכר.
היו"ר אברהם רביץ
אנחנו מאשרים את הבקשה.
בקשה 413
הילה אייל: הפניה הזו נועדה לבצע העברות בין תכניות בתקציב הפיתוח של משרד התחבורה, שוב

כדי להתאים את ההתקדמות לקצב ביצוע הפרוייקטים השונים. כאן מדובר על הגדלת סעיף

שירותי מידע, מיכון ומרושוב.
היו"ר אברהם רביץ
אנחנו מאשרים את הבקשה.
בקשה 416
אילן פרייס: מדובר בהעברה מסעיף פיקוח על הבחירות, בסכום של מליון ו-40 אלף שקל, אל

המי נהלה למים ולביוב, למימון קליטת יחידת המי נהל למשק המים. מדובר בשיפור תכניות

אב למשק המים. היחידה לתכנון משק המים פעלה עד כה במסגרת תה"ל שהופרטה בתחילת

יושנה. יש צורך לקלוט חלק מהעובדים הבכירים על-פי חוזים במשרד הפנים. פרסמנו מכרז

לחברות כח אדם, להעסקת רוב העובדים. מליון ו-40 אלף ש"ח מיועדים לרכישת מבנים

באמצעות מינהל הדיור הממשלתי, במקום המשרדים הנוכחיים של תה"ל, ולרכישת שני כלי

רכב.
אברהם שוחט
מי זכה במכרז ?

אילן פרייס;

המכרז פורסם לפני כשבוע וחצי. התוצאות צפויות להגיע עד סוף החודש הזה.

הרכישות אמורות להתבצע אולי כבר בחודש דצמבר. המכרז הוא לחברות כח אדם.
היו"ר אברהם רביץ
אנחנו מאשרים את הבקשה. יש לנו כמה שאלות קשות למשרד הפנים, אבל בגלל מליון

שקל אני לא רוצה לעכב את הבקשה הזו.
בקשה 389
אברהם שוחט: אני חושב שחשוב מאד שהוועדה תדון גם בהעברות וגם בדרישה שהושמעה על-ידי

הרמטכ"ל לתוספת תקציב לצה"ל. יש לכך משמעות דרמטית לגבי תקציב 1997. לכן אני מציע

לדבר עם יושב ראש ועדת המישנה לתקציב הביטחון, חבר הכנסת שטרית, ולכנס את הוועדה

בהתאם. יש להביא לאותה ישיבה את אנשי אגף התקציבים, ואם צריך לשמוע גם את

הרמטכ"ל, נעשה גם את זאת.
היו"ר אברהם רביץ
אנו מאשרים את הבקשה.
בקשה 395
יעל אנדורן: הפניה היא להפשיר את הרזרווה להתייקרויות מתקציב הפיתוח של משרד החינוך

והתרבות, וכן מתן הרשאה להתחייב תוך העברה מסעיף אחד לשני - מתקציב מיגון מוסדות

חינוך. זהו תיקון טכני והפשרה של הרזרווה להתייקרויות.
אברהם שוחט
כיצד התקצע תקציב בניית כיתות, והאם סימנו להיכן יועבר סכום של 8 מליון.
יעל אנדורן
התקציב מתחלק פרופורציונלית בהתאם לתקנות על פי הביצוע היחסי. הביצוע מתקציב

הפיתוח הוא גבוה מאד השנה. בהשוואה לשנים קודמות, קצב ההתקדמות של הביצוע הוא 88

אחוז.
דוד טל
על איזה מכללות מכללות מדובר כאן?
יעל אנדורן
אני יכולה להעביר רשימה.
היו"ר אברהם רביץ
מי בעד אישור הבקשה? הבקשה אושרה.
בקשות 397-398
אמיר ברקן: מדובר בהעברה בין שני סעיפים השייכים למשרד התמ"ס. מדובר בהעברה של 350אלף

שקל לתקצוב נסיעות לחו"ל. מתוכם 100 אלף ש"ח לנסיעות לחו"ל במסגרת הוצאות כלליות

של המשרד, ו-250 אלף להוצאות נסיעה לחו"ל של לשכת השר.

היו"ר אברהם רביץ;

אנחנו מאשרים את הבקשה.
בקשה 399
הראל בלינקר: הבקשה היא להעביר 3 מליון שקל בהרשאה להתחייב, מן הרזרווה הפנימית של הנהלת

בתי המשפט למיכון מזכירויות בתי המשפט, על מנת שאפשר יהיה לצאת למכרז.

ניסים דהן;

אתה מעביר מהרשאה להרשאה?
הראל בלי נקר
כן.
ניסים דהן
לשם מה אתה צריך את אישור ועדת הכספים?
אי קרשנר
כך מחי יב החוק.
בקשות 404-406
אמיר ברקן: הפניה היא של משרד החקלאות. בתקציב משרד החקלאות יש שלושה סעיפים: 32; 33

ו-72. למעשה המשרד מבקש לבצע שינוי פנימי בין הסעיפים האלה, לקחת מליון שקל

מיתרות שנותרו לו בסעיף התמיכות, ולחלק אותם 500 אלף שקל למינהל למחקר חקלאי



ו-520 אלף שקל לסעיף הפיתוח, לפעולות שימור קרקע.
היו"ר אברהם רביץ
אנחנו מאשרים את הבקשה.
בקשה 409
אמיר ברקן;

מבוקשים 5 מליון ש"ח בהרשאה להתחייב בלבד, לא במזומן, כדי לצאת במכרזים

לפיתוח מערכת הביוב באזור התעשייה של קרית גת.
אברהם שוחט
זה נוגע ל"אינטל".
ס' אלחנני
גם הרשאה להתחייב היא תקציב סגור שאי אפשר לקצץ אחר-כך. בעוד חודשיים זה יהיה

כסף מזומן.

(הישיבה ננעלה בשעה 11:05)

קוד המקור של הנתונים