ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 21/10/1996

הצעה לסדר היום; חוק הסדרים במשק המדינה (היטלים וארנונה) (תיקון מסי 13), התשנ"ז-1996; רביזיה על החלטת הוועדה בעניין פנייה 358; שינויים בתקציב לשנת 1996

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 27

מישיבת ועדת הכספים

יום שני. חי בחשון התשנ"ז (21 באוקטובר 1996). שעה 12:00

נכחו ;
חברי הוועדה
א' רביץ - יו"ר

ר י אדר י

פ י בדש

אי הירשזון

י י כהן

מי נודלמן

אי פינס-פז

מ' קליינר

אי שוחט

ש' שמחון

מ"מ: חי אורון

ז' בוים

י י וקנין

ס' לנדבר
מוזמנים
אי ברזילי, אי קרניאל, שי וינר, הי בלינדר,

ה' סגל, ת' לומברוזו - משרד האוצר

גי שניר - משרד התיירות

י י עלי-ישי - י ו "ר מועצה אזורית מבואות החרמון
יועץ משפטי
א' שניידר
מזכיר/ת הוועדה
א' קרשנר
קצרנית
אי לוין
סדר-היום
1. הצעות לסדר היום

2. חוק הסדרים במשק המדינה (היטלים וארנונה)(תיקון מס' 13)

3. שינויים בתקציב לשנת 1996



הצעה לסדר היום

היו"ר אברהם רביץ;

אני פותח את ישיבת הוועדה.

הצעה לסדר להבר הכנסת קליינר.
מיכאל קליינר
היות וועדות המשנה טרם נבחרו באופן פורמאלי, ואני מבין שבהסכמה בין הסיעות

אני מיועד לעמוד בראש ועדת המשנה לביטוה, לו הייתה, אדוני היושב-ראש, קיימת

וועדה, הייתי כמובן מכנס אותה בדהיפות ומזמין את אנשי "אבנר" ואת אנשי האוצר כדי

לראות איך אנחנו מטפלים בבעיה הזאת הדחופה מאוד. אבל היות וועדת המשנה טרם קמה,

אני מציע שהמליאה תתכנס ותדון בנושא, אלא אם כן יבחרו את ועדת המשנה.
היו"ר אברהם רביץ
המליאה תוכל להעביר לוועדת משנה.

מיכאל קלי י נר;

אני חושב שהנושא הוא עקרוני , הוא קריטי . יש אי-בהירות רבה מאוד בציבור. האוצר

מדליף לעיתון שהוא יוצא הצעת חוק. אני עוד לא ראיתי שום הצעת חוק. אני מדבר על

הצעת חוק לפיה תחויבנה כל חברות הביטוח להיות חברות ב"אבנר", מה שהיה עד היום

הסדר מרצון. מצד שני, שמענו את אחת מחברות הביטוח אומרת שאם לא יהיה חוק שיחייב

אווזה, שאותו היא כמובן תכבד, היא הולכת לצאת מההסדר ואולי אפילו לתת הנחה.
הי ו"ר אברהם רביץ
שמענו גם דבר נוסף: שעוד חברות מאיימות.
מיכאל קלי י נר
האחרות אומרות, לא נישאר היחידות. למעשה יש כאן אקט של התפוררות.

הרי "אבנר" הוקמה בזמנו כי לא ידעו מה ההשלכות של החוק. היה רצון להבטיח את

הזכויות של אותם צדדים שלישיים הנפגעים בתאונות דרכים, לא היו ידועות ההשלכות

האקטואריות והלכו להסדר הזה כי החברות פחדו לבטח.
היו"ר אברהם רביץ
אתה מבקש לערוך דיון בעניין?
מיכאל קלי י נר
כן. יבול להיות שבעקבות הדיון נגיד שצריך תחרות או שצריך חוק.

אני חושב שצריך לקיים דיון, להזמין גם את הנציגים של "אבנר", גם את מר אליהו

שיש לו עמדה אחרת.
אברהם הירשזון
גם נציגי הברות ביטוח אחרות.



מיכאל קליינר;

אולי נציגי חברות ביטוח אחרות. יש להם גם ארגון, להזמין את מנכ"ל איגוד חברות

הביטוח, איתמר בורוביץ. צריך להזמין את הממונה על הביטוח ולקיים את הדיון בהקדם

האפשרי .

היו"ר אברהם רביץ;

אני בהחלט מקבל את הצעתך. אני חושב שזה דבר שראוי לדיון דחוף, כי אנחנו

נמצאים לפני הזמן של הוצאת הפוליסות, והחשש הגדול הוא ש"אבנר" גם כך בקשיים, אם

יינאפשר לחברות ביטוח לפעול באופן עצמאי , הרי מה עושה חברת ביטוח? היא תיקח את

הקליינטים הפחות מסוכנים, היא יכולה לברור לעצמה את המבוטחים, ואז כל אלה שנמצאים

ברמת סיכון גבוחה יהיו אצל "אבנר", ואין כל ספק שהגירעון של "אבנר" יגדל פי

כמה וכמה כאשר זה יהיה בשוק סלקטיבי,

אני בהחלט מסכים ואני אתאם באחת הישיבות הקרובות דיון בנושא הזה.

מיכאל קלי י נר ;

זה צריך להיות מיידי. כי אין לי ספק שזה ידרבן את הממונה על הביטוח לטפל

בנושא.

חוק הסדרים במשק המדינה (היטלים וארנונה)(תיקון מסי 13). התשנ"ז-1996
הי ו "ר אברהם רביץ
אנחנו עוברים לנושא הנוגע להנחות במס הכנסה לתושבי הצפון.

אני רוצה לדעת מבחינה פורמאלית האם זו הצעת חוק? האם זו תקנה? האם אנחנו פה

יכולים להחליט או שזה צריך לעלות למליאה?

א' ש נ י י דר;

אני אסביר וגם הכנתי נייר שנמצא בתוך התיק, שמסביר את הרקע המשפטי לכל

העניין.

ישנו סעיף 11 לפקודת מס הכנסה אשר קובע, כי שר האוצר רשאי, באישור ועדת

הכספים של הכנסת, לקבוע בתקנות הוראות בדבר הנחות והקלות ממס הכנסה בשטח התיישבות

חדשה או בשטח פיתוח, כפי שיוגדר באותן תקנות. הסעיף הזה הוא סעיף מסגרת. מכוחו

שר האוצר הוציא מספר תקנות בכל מיני שנים. פירטתי אותן בסעיף 2 לתזכיר. יש תקנות

של הנחות לתושבי אילת ויישובי הערבה; יש הנחות ליישובים מסוימים ובהיאחזויות

נח"ל, יש בשטחי התיישבות חדשח ושטחי פיתוח, ויש הנחות ממס ביישובי גבול חצפון.

אלה תקנות ספציפיות שהוצאו בשנת 1985 .צירפתי לכם את צילום התקנות האלה בהמשך.

יש שם בעצם הקלה בשיעור של 10% לתושבי היישובים שמפורטים בתוספת. התוספת

נמצאת אצלכם. אני רואה שסמדר צירפה איזשהי רשימה.
ס י אלה נ נ י
ז ו הרשימה.
א' שניידר
היא לא חופפת.



ס' אלחנני;

היא כן חופפת. זאת הרשימה הסופית. זו הייתה טעות צילום.

א' שניידר;

כי למשל אביבים לא מופיעה.
ס י אלחנני
זו טעות בצילום.

א' שניידר;

מה שהשוב זה התקנות כפי שמופיעות והרשימה שמופיעה. מה שקרה, התקנות האלה כולן

היו צריכות לפקוע בשנת 1990- מכל מיני סיבות רצו למצוא הסדרי עידוד אחרים לאותם

יישובים במקום מס הכנסה. אלא שלא הצליחו להגיע להסדר בעניין הזה, ובחוק ההסדרים

משנת 1991 נכנס סעיף 12 שעכשיו רוצים לתקן אותו, והנוסח של הסעיף הזה היה: כל

התקנות מכוח סעיף 11 לפקודה ימשיכו להיות בתוקף עד תאריך מסוים, ואין להוסיף

עליהן ואין לגרוע מהן. פירושו של דבר, מקפיאים מצב קיים מתוך תקווה שעד תאריך

מסוים שכפו אותו יצליחו להגיע להסדר אחר. לא הצליחו להגיע להסדר. בזמנו הייתה

הצעת חוק שבס, שניסה לעשות בכלל הסדר אחר. לא הצליחו להגיע לידי הסכמה, וכתוצאה

מכך כל פעם היו מאריכים את תוקף התקנות בלי להוסיף עליהן ומבלי לגרוע עליהן

לתקופה מסוימת. כאשר ההארכה האחרונה היא עד 31 בדצמבר 1996-

הצעת החוק הנוכרוית היא הצעת חוק שבאה לתקן את אותו סעיף 12 לחוק ההסדרים,
וההצעה אומרת כך
קודם כול אנחנו נאריך רק את התקנות שמתייחסות לתושבי גבול הצפון

עד 31 בדצמבר 1998 .מעבר לכך למרות המילים "שאין להוסיף עליהן ואין לגרוע מהן

וכו', מבקשים לתת סמכות לשר האוצר באישור ועדת הכספים של הכנסת, להגדיל את שיעור

ההנחה ממס לתושבי היישובים בגבול הצפון מעבר לאותם 10%, ובלבד שההנחה המרבית לא

תעלה על 15% מההכנסה החייבת של תושב כאמור, ולגבי תושב קריית שמונה ההנחה המרבית

לא תעלה על 20% מהכנסתו החייבת.

המשמעות למעשה כאן של ההחלטה של ועדת הכספים, שאם היא תאשר את הצעת החוק ואם

היא תעבור בקריאה שנייה ושלישית, שר האוצר מיד יוכל להתקין תקנות.
היו"ר אברהם רביץ
זה כבר היה בקריאה ראשונה?
א' שניידר
כן. עכשיו אנחנו מכינים את החוק לקריאה שנייה ושלישית, ומיד עם קבלתו של החוק

בקריאה שנייה ושלישית יוכל שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, להתקין תקנות

על פי הסעיף הזה.

חשוב להדגיש, שמאחר שיש כאן רשימה של תקנות, והתיקון מתייחס אך ורק לתקנות

לגבי תושבי גבול הצפון, כל התקנות האחרות תקפן יפגע ב-31 בדצמבר 1996 אלא אם כן

מכינים משהו בחוק ההסדרים שיאריך עוד פעם את התוקף.
היו"ר אברהם רביץ
זאת אומרת, שבעצם אנחנו לא הולכים להאריך את כל התקנות אלא רק לגבי תושבי

גבול הצפון?
א' שניידר
נכון .
היו"ר אברהם רביץ
אני רוצה לשמוע מאנשי האוצר האם בהזדמנות זו שאנחנו מאריכים את תוקף התקנות

לגבי יישובי הצפון אנחנו פולטים החוצה קבוצה של יישובים שבעבר כן מצאנו שיש לכלול

אותם במסגרת התקנות הללו?
ת י למברוזו
הצעת החוק הזו מתייחסת אמנם ליישובי גבול הצפון. לגבי יתר היישובים, הם

יצורפו לחוק ההסדרים בקרוב.
היו"ר אברהם רביץ
בחוק ההסדרים מה אנחנו מתבקשים לאשר? למה זה לא ביחד? אם בין כך ובין כך

האוצר מתכוון לבקש מאתנו לאשר לכל היישובים, היה ראוי שבאותה בקשה נדון על כל

היישובים.

א' שניידר;

אבל יש הבחנה מבחינת ההקלות. בחוק ההסדרים אם לא יתקנו את סעיף 12 שוב, למעשה

יוכלו רק להאריך את תקפן של התקנות כפי שהן. כלומר, עם ההקלות הקיימות, בלי

האפשרות לתת 20% באותו מקום שיש רק 10%. אני לא יודע מה יופיע בחוק ההסדרים, אבל

אם יופיע רק שסעיף 12 יוארך עד תקופה מסוימת, נניח לשנה, לגבי כל היישובים

האחרים, למעט תושבי גבול הצפון, לא יוכלו לשנות להם את ההקלות ולתת הקלות

נוספות.
ת י למברוזו
אני רוצה להוסיף ולהבהיר שנוסח התקנות הועבר לוועדה אתמול. גם לפי החוק וגם

לפי נוסח התקנות אנחנו מבקשים את ההסמכה של שר האוצר, באישור ועדת הכספים של

הכנסת, להגדיל את מידת ההטבה כבר משנת המס 1996. לכן חלק מהיישובים יוכלו

ליהנות כבר כעת ולא ייאלצו להגיש דו"חות במהלך התקופה אלא כבר משנת 1996 יוכלו

ליהנות מההטבה, מאחר שאנחנו לקראת תום שנת המס. לכן לא רצינו לצרף את התיקון הזה

עם התיקונים האחרים.
אופיר פי נס-פז
למה את לא יכולה להגיד עד טוף 1996?

ת' לומברוזו ;

עד סוף 1996 התקנות ממילא מוארכות. את ההגדלה של ההטבה אנחנו רוצים להחיל

כבר בשנת המס 1996.

אופיר פי נס-פז;

אבל את רוצה להרחיב עד סוף 1998. למה לא עד סוף 1996?

אי ברזילי ;

ז ו החלטת הממשלה.



אני רוצה להוסיף-. תקנות מס הכנסה (הנחות ממס ביישובי גבול הצפון) כבר היום

נותנות הנחה ממס בשיעור של 10%. לאור מבצע "ענבי זעם" הממשלה, עוד הממשלה הקודמת,

במסגרת סל של הטבות ליישובי הצפון, החליטה להגדיל את ההנחה.

ההצעה מדברת על 10% נוספים לקריית שמונה, 5% נוספים לכלל היישובים. צריכים

להדגיש שזו הטבה שנהנים ממנה חלק מהאוכלוסייה, משום שחלק מהאוכלוסייה - ויש לנו

על כך נתונים - ממילא נמצאים מתהת לסף המס. כלומר, ההטבה הזאת ניתנת לאותה

אוכלוסייה שהיום לפני התיקון משלמת מסים. ההצעה שלנו היא לקבוע את ההטבה בתקרה.

אין הרבה אנשים, יש מספר אנשים, עשרות בודדות באזור הצפון, שמרוויחים מעבר לתקרה.

ההשקעה באנשים האלה תהיה השקעה גדולה מאוד כאנשים בודדים. לכן הצענו את התקרה

שמוצעת כאן.

התקרה שמוצעת היא עד 144,000 ש"ח בשנה. זו הנחה שמיועדת לאותו סקטור שמשלם

מסים, אותו סקטור שנמצא מעבר לסף המס באזור הצפון, ששם סף המס יותר גבוה. אם

תרצו, יש לנו כל המספרים. ההטבה הזאת מוגבלת בתקרה. כלומר, לא תינתן ההטבה

הנוספת למספר מצומצם מאוד של אנשים באזור הצפון שמרוויחים סכומים מאוד מאוד

גדולים. מדובר על מעבר ל-144,000 ש"ח, אבל זו כמובן הגדרה שאפשר לשנות אותה.

כרגע אנחנו מבקשים הסמכה, מאחר שהיום אין הסכמה לשר האוצר להגדיל את ההטבה,

ואין לו הסכמה לקבוע תקרה. אני מציג כעת את התמונה המלאה. אני מבקש את אישור

הוועדה לסעיף שנותן הסכמה, ואם הוועדה הנכבדה תסכים, אנחנו כבר נציג את התקנות

באופן שהאישור יהיה אישור על תנאי. בהנחה שסעיף ההסמכה יעבור, התקנות כבר יעמדו

היום לנגד עיני הוועדה. כמובן שזה יהיה אישור על תנאי, כי עדיין הסעיף המסמיך לא

חוקק .
אברהם הירשזון
לא הייתי בדיון בקריאה הראשונה. מדוע ההבדל של 5% בין תושבי קריית שמונה לשאר

היישובים?
אמנון רובינשטיין
כי קריית שמונה סבלה יותר מכל יישוב אחר. היה לי חלק בהחלטה הזאת לכן אני

אומר את הדבר.
אברהם רביץ
בואו נראה קודם אם יש שיקול מקצועי. אחר כך נראה אם יש שיקול מדיני, ביטחוני

או מדיני.
א' ברזילי
אנחנו כאנשי המקצוע הבאנו את הנתונים המספריים לממשלה.

בעצם גבול הצפון מחולק כך שבנהריה האוכלוסייה יותר מבוססת ובקריית שמונה

אוכלוסייה פחות מבוססת. כלומר, כל תוספת אחוז הנחה באזור נהריה המשמעות הכספית

שלה מאוד גבוהה. לכן ההצעה המקורית שהובאה בזמנו לממשלה דיברה על כך, שנהריה בכלל

לא תקבל תוספת. ההצעה המקורית דיברה על 10% לקריית שמונה, 5% בשאר גבול הצפון,

למעט נהריה. בשלב הראשון של החלטת הממשלה בזמנו הוספו 2% לנהריה ואחר-כך הושוותה

נהריה לשאר אזורי הצפון. זה מבחינת סקירה עובדתית. הבאנו את הנתונים הכספיים בפני

הממשלה והיא החליטה לפי השיקולים שלה.
ס י אלחנני
להרחיב על מה שאמר סגן נציב מס הכנסה: הנחות במס זה טוב לאנשים שמרוויחים

הרבה כסף. היום סף המס לרווק שמעליו הוא מתחיל לשלם מס זה 2,150 ש"ח הכנסה חייבת.

נשוי שאשתו אינה עובדת זה 3,100 ש"ח. אישה נשואה עם ילד אחד - 3,450 ש"ח. רק מעל



סכומים אלו מתחילים לשלם מס הכנסה.

מס הכנסה עשה בדיקה לפני שנה איזה אחוז מהאוכלוסיה נהנה מזה ואיזה אחוז לא

נהנה. האחוז שלא נהנה הוא הרבה יותר גבוה. עכשיו הרף הוא הכנסה חייבת של 12,000

ש"ח. נשוי עם אשה לא עובדת ישלם עכשיו רק 750 ש"ח בהכנסה חייבת של 12,000 ש"ח.

עברתי פה הרבה מאוד נסיונות לטפל בנושא הזה. עם היושב-ראש הקודם במשך כל שנות

כהונתו כיושב-ראש בילינו עם מפת היישובים, ולא התקדמנו. צריך לחשוב מה היה

עוזר יותר לאנשי הצפון. לדעתי, שיחת טלפון במקום שירה מקומית ולהבטי ח לכל אדם

שיגיע לבית חולים במרתק כמו שתל-אביב' מגיע לאיכילוב. כלומר, בהתקף לב סיכוייו של

תושב קריית שמונה הם הרבה יותר נמוכים. זאת אומרת אמבולנס מעופף, הליקופטר

אמבולנס, נראה לי הרבה יותר חיוני מאשר כל דבר אחר. זו הצעתי, אבל זו בהחלט דעתי

האישית.
היו"ר אברהם רביץ
אני רוצה לומר את הרגשתי . כולנו מכירים את האוכלוס'יה של קריית שמונה ויישובי

הצפון . אני חושב שהממשלה בעצם רוצה לאותת לאלה שיכולים לעזוב את קריית שמונה שלא

יעזבו. זאת אומרת, לאוכלוסייה הבינונית ומעלה. אלה שלא יכולים לעזוב, לא נותנים

להם פתרון בתקנה הזאת. אבל אני חושב שיישוב כמו קריית שמונה אם אנחנו גורמים לכך

שקבוצות קצת יותר חזקות כדאי להן להישאר, בסך הכול זה עוזר לכלל האוכלוסייה

מבחינת כוח הקנייה, הכוח החברתי, התרבותי וכו'.

לכן ההערה של סמדר היא כלכלית, אבל פה במפורש יש מגמה לעודד את האוכלוסייה

הקצת יותר חזקה על פני האוכלוסייה החלשה.

פ י בדש;

איזה פיקוח יש שאנשים לא רשומים בתעודת זהות שם וגרים במקום אחר?
א' ברזילי
יש תופעות כאלה. לפעמים אנחנו תופסים ולפעמים לא תופסים.

ז' בוים;

אדוני היושב ראש, אני יודע שבשבוע הצפון הייתה הפגנה של "שובי הצפון על כך

שהממשלה אינה עומדת בהתחייבויות שהתחייבו במבצע "ענבי זעם". אולי מפה ראוי שנשלח

מסר לממשלה לעמוד בהתחייבויות ובסיכומים שסוכמו במסגרת ועדת המנכ"לים של אז.
היו"ר אברהם רביץ
לפני שאני פותח בדיון אני רוצה לתת את רשות הדיבור ליצחק עלי. היכן אתה גר?
י י עלי
שמי יצחק עלי, אני ראש המועצה האזורית מבואות החרמון. אני ממלא מקום יושב-ראש

פורום קו העימות וגר באליפלט.

אני מברך את ההרכב החדש של ועדת הכספים, את ב"גה שוחט שהיה שותף מרכזי

להכנת החלטה 838.

אני שמח שראש הממשלה וגם שר האוצר, דן מרידור, התחייבו לקיים את ההחלטות של

הממשלה. זה נראה פשוט וקל, צריך רק לחוקק את החוקים המתאימים מבלי נסיונות לחשוב

מה טוב יותר לתושבים, מה שטוב לתושבים זה לקיים את ההחלטות שנתקבלו ותו לא.



בשולי הדברים הייתי רוצה להעיר את ההערה הבאה: בהקשר למה שהוזכר כאן

שהקדנציה הקודמת ניסה לבטל את ההנחות במס ולתת במקום זה הטבות שונות, אני רוצה

להזכיר שכאשר בייגה ביקר באותה תקופה בהצור הגלילית, הערתי את תשומת לבו שכתוצאה

מזה שהכנסת ההליטה אז להקפיא את התקנות לשלוש שנים, היא גרמה עוול לקבוצה גדולה

של יישובים. הייתי מבקש שאם פעם תדונו בביטול הנהות, כדאי לתת את הדעת ולקהת את

המועצות האזוריות כמקשה אהת ולתת הנחות לכל המועצות האזוריות בקו העימות - יש המש

מועצות כאלה - ולא להתעלם מהיישובים האהרים שנמצאים בעורף של יישובי קו העימות.

כי בסך הכול אנהנו רוצים לעודד תושבים טובים לבוא לגור שם.

הסיפור הזה שהמדינה תיתן הטבות במקום ההטבה של המס מוכר לנו. אנהנו מקבלים

היום, לצערי, בריאות לעניים, הינוך לעניים, תהבורה לעניים, תקשורת לעניים, תרבות

לעניים, אמנות לעניים. אפשר להוכיח את זאת במספרים.

אמרתי את הדברים, אני מודה לכם ומאהל בהצלחה.
היו"ר אברהם רביץ
תודה רבה.
ש' שמחון
בעצם רוב הדברים נאמרו על ידי מר עלי , אבל אני רוצה לנצל את ההזדמנות שסגן

נציב מס הכנסה נמצא פה כדי להתייחס לשתי נקודות.

קודם כול אני מברך את שר האוצר שהביא את הצעת החוק בשבוע שעבר לכנסת.
אברהם שוחט
ידוע מי החליט על העניין הזה, רק שזה נשכח...
שלום שמחון
את בייגה אני לא מספיק לברך. בהזדמנות זו אני רוצה להגיד, שבייגה בנוגע לחוק

הגליל, שמתייחס לענף חלול ולפרנסה העיקרית של יישובי קו העימות, השיג בקדנציה

הקודמת, וזה יימשך, אני מקווה, גם בתקופת שלטון הליכוד.

אני רוצה להתייחס לשתי נקודות. נקודה אחת נוגעת למספר יישובים קדמיים שבמבצע

"ענבי זעם" נפלו שם קטיושות ומשום מה לא נמצאים ברשימה הזאת.
הי ו "ר אברהם רביץ
זה בסדר שתסביר את התיזה שלך, אבל אני רוצה לומר שלנו בפורום הזה אין שום

אפשרות להוסיף יישובים. אנחנו גם לא יכולים להוריד יישובים.
שלום שמחון
במושב שדה אליעזר נפלו 12 קטיושות במבצע "ענבי זעם". במושב עין יעקב נפלו 24

קטיושות במבצע "ענבי זעם". הכול ניתן לבדיקה. היישובים האלה נמצאים באותן מועצות

אזוריות שדיבר עליהן קודם יצחק עלי, והם לא שונים בשום דבר מקריית שמונה. אלא מה?

שבמתכונת הקודמת נאמר שב-31 בדצמבר 1996 היישובים האלה בגלל החלטה של בג"צ

ייכנסו. בינתיים מוצע פה שינוי לרווק ואני מציע במסגרת הזו להכניס את 3 היישובים

האלה שבגלל הבג"צ הקודם הם לא בפנים והם לא בשום רשימה, ואפשר למצוא אותם ברשימה

השנייה של ה-7%.
היו"ר אברהם רביץ
חבו- הכנסת שמחון, לצורך זה אנחנו צריכים להתחיל מעשה חקיקה חדש. אנחנו לא

יכולים להגניב את זה.

שלום שמחון;

העניין השני נוגע לתקרה. מעל 144 אלף אני מבין שאין תקרה?
א' ברזילי
ב-10% אין תקרה.
אי שני ידר
אני רוצה- להעיר לגבי העניין הזה. אמרתי כבר קודם, סעיף 12 בחוק ההסדרים משנ

1991 אומר: שתקנות מס הכנסה, כל המסכת של התקנות, תהיינה קיימות עד תאריך מסוים

ואין להוסיף עליהן ואין לגרוע מהן. אם אתה רוצה עכשיו לשנות ולהוסיף יישוב שלא

קיים, צריך לעשות תיקון אחר. צריך לומר שהמילים "ואין להוסיף עליהן או לגרוע מהן"

יימחקו. זה לא מופיע בהצעת החוק. הצעת החוק אומרת רק, שהתקנות הספציפיות של

יישובי גבול הצפון AS IS ימשיכו להיות קיימות .
שלום שמחון
אבל קודם אמרו שהוועדה יכולה להציע תיקונים.
א' ש ניידר
הוועדה יכולה להציע כל תיקון, השאלה אם זה לא ייחשב נושא חדש וכל מה שדובר

ביום העיון. כרגע הצעת החוק שנמצאת לפני הוועדה לא כוללת את זה. אין ספק שאתה

רשאי להציע והוועדה צריכה להחליט.
ס י אלחנני
אני רוצה להזכיר שיש עוד הרבה יישובים. ברגע שהוועדה תחליט להכניס יישובים,

כולם יבואו לבג"צ - למה אני לא והם כן. לא ראיתי אחד שלא מגיע לו.

אברהם הירשזון;

במסגרת ההסתייגויות הוא יכול להכניס את הוצאת המילים "ואין להוסיף עליהן או

לגרוע מהן"?
א' שניידר
ודאי .
אברהם רביץ
חבר הכנסת שמחון, אני מציע לך שבמסגרת ההסתייגויות תכניס את ההסתייגות הזאת,

תיעזר ביועצת המשפטית. תכניס את ההסתייגות, זח יעלה למליאה. יכול להיות שהאוצר לא

יתנגד לכך. בסך הכול אתה מרחיב את הסמכויות של השר, ואז זה יעבור. אם האוצר

יתנגד, זה יוכרע בהצבעה.



א' ברזילי;

שר האוצר, ואת זה אני יכול לומר באופן רשמי , בדעתו כרגע - עדיין לא עמדת

הממשלה - להביא לדיון פתיחה של הרשימה. לפתוח את הרשימה ולדון מי כן, מי לא, אם

צריך להוסיף, אם לא צריך להוסיף, במסגרת דיון מסודר. כלומר, כרגע שר האוצר הביא

את הנושא בפני הממשלה. אם הממשלה תקבל את עמדתו, הדבר יובא פה לדיון. כרגע אני

חושש שאם תציע הסתייגות שכזו וכל עוד אין החלטה כזו בממשלה, זה יכול לעכב את כל

התיקון שאנחנו מביאים לצורך מטרה מסוימת.
שלום שמחון
אני לא רוצה לעכב.

אי ברזילי;

אני יודע. לכן אני חושש שאם אני אחזור לשר האוצר ואומר לו שיש כזו הסתייגות,

הוא יכול למשוך חזרה את התיקון.

שלום שמחון;

אם אני אגיע עם דן מרידור להבנות עד הערב זה יהיה בסדר?

א' ברז י ל י ;

כן. יש כאן בעייתיות של יישוב אחד כן ויישוב אחד לא. דרך אגב, שר האוצר הקודם

הוא זח שנתן לי את הכלים לפנים משורת הדין לפצות הרבה מאוד מהיישובים שלא הופיעו

ברשימה.
ס י אלחנני
לפנים משורת הדין?
אי ברזילי
כן. במסגרת החלטה תקציבית של שר האוצר. במסגרת תקציב ששר האוצר הקצה ונתן לי

אנחנו פיצינו הרבה מאוד יישובים שלא מופיעים ברשימה. ההתלבטות הקשה אם לפתוח את

הרשימה או לא לפתוח את הרשימה היא התלבטות שרצה כבר הרבה מאוד שנים. אני חושש

שאם תבוא היום הסתייגות שתאמר, אנחנו רוצים לפתוח את הרשימה כהסתייגות להצעה שלנו

לעזור ליישובי הצפון, הממשלה תצטרך לעצור, לחזור ולעשות דיון שלם על כל הסיפור של

הפתיחה, וזה יעצור את המהלך הזה.
אברהם שוחט
אני לא מבין. מה שמוצע כאן זה בעצם לבטל מגבלה שהוטלה על ידי ועדת הכספים ועל

האפשרות לעשות שינוי?
א' ברזילי
זו חקיקח, זו חקיקה של חוק ההסדרים.
אברהם שוחט
אבל איפה החקיקה שצריכה לשנות את פקודת מס הכנסה שנותנת את ההנחה?



א' שניידר ;

לא צריך. יש סעיף 11 בפקודת מס הכנסה, שנותן הסמכת מסגרת לשר האוצר. או

בתקנות, באישור ועדת הכספים, את ההקלות.
אי ברזילי
עצם זה שנבטל את ההגבלות בחוק ההסדרים עוד לא הוספנו את היישובים.

ס י אלחנ נ י ;

בייגה יסלה לי, אבל אני מצאתי פה מסמכים מהתקופה שהתהלתי לעבוד, בשנת 1975-

מצאתי את המלצות ועדת קורן - חה"כ דוד קורן מגשר הזיו - שלפי המלצות אלה ההליטה

ועדת הכספים ב-1975. לפני 21 שנה, שתוך שלוש שנים ועדת הכספים תגבש קריטריונים

לרשימת היישובים שיהיו זכאים להנחה. זה קדם בהרבה לוועדת שבס וקדם בהרבה לוועדות

אהרות. לי יש רשימה של כל מיני יישובים. אין אהד שהוא יותר "עדיפויי" מהשני.

כולם טובים וזכאים. הבג"צ יעכב את הכול.

מה הההלטה היום אומרת? מי שברשימה יוצא רק לפי החוק. זאת אומרת, מי שעברו

עליו עשר שנים של יישוב פיתוח יוצא.

שלום שמחון ;

נהריה עשו הפגנה, נכנסו פנימה. מושב שדה אליעזר שצמוד לקריית שמונה איננו

בפנים. זה אבסורד.
ס' אלחנני
אני מכירה את הנושא הזה לפני ולפנים. יש עוד רשימה שלמה של יישובים שרוצים את

זה.
מיכאל קלי י נר
אדוני היושב ראש, אנחנו לומדים שיש יישובים עדיפים ויש עדיפים יותר.
י' נודלמן
אני רוצה להתייחס לשאלה איזו עדיפות יש לקריית שמונה מול יישובים אחרים.

קריית שמונה היא מטרה יחידה של המחבלים כי היא יישוב גדול. מ-1972 ועד 1996 נפלו

על קריית שמונה שלושת אלפי קטיושות. אי-אפשר להשוות את זה ליישובים אחרים.
דבר שני
אחרי מבצע "ענבי זעם" עזבו את העיר 70 משפחות ויש כוונה של עוד

לעזוב. לא עוזבים חלשים, עוזבים חזקים. הכוונה פה לעצור את ההזקים שלא יעזבו.

התקרה של 144 אלף ש"ח היא לא כל כך רצינית. כי אנחנו רוצים שבעיר יהיו אנשים

הזקים. אפילו החוק שמעודד מפעלים מאושרים איננו עוזר, כי גם בחצור שנמצאת במרחק

40 ק"מ מקריית שמונה ובה אין קטיושות, יש אותו עידוד. רק הנחה במס הכנסה אם

נאשר אורנה עכשיו לשנתיים תהיה לה השפעה שנחזק את האוכלוסייה בקריית שמונה.
אופיר פי נס-פז
אין ויכוח.שבעקבות מבצע "ענבי זעם" ומה שקדם לו יש תהושה בקרב הציבור, ובצדק,

שצריך לפצות את התושבים באזור הצפון. אבל אנחנו לא יכולים לשכוח את מערכת הלחצים

שגבלו לפעמים אפילו בסחיטה. הייתי נוכח במקרה בכמה פגישות שהיו מתחת לכבודו של שר

האוצר הקודם וכבודן של הממשלה והכנסת. אני רוצה לקבוע שגם הממשלה הקודמת נכנעה

לכמה אבסורדים גדולים מאוד סביב העניין הזה.



אבל אני מתפלא על הממשלה הנוכחית; כאשר מדובר בהטבה המשמעותית הזו, שאינני

יודע בכמה היא מסתכמת - - -
אי ברזילי
60 מיליוו ש"ח.

אופיר פי נס-פז;

חשבתי שממשלה שצריכה לקצץ כל כך הרבה תבוא ותגיד שהיא הולכת במקביל לשינויים

מרחיקי לכת בחוק עצמו, בחוק ההסדרים שמתעתד להגיע לכנסת. ראיתי את רשימת היישובים

שמקבלים הנחות ממסים. זו רשימה שערורייתית. אין לי מילה אחרת. יש פה יישובים

מבוססים מאוד, חזקים מאוד, שעדיין זוכים לכל מיני הטבות לא ראויות ולא צודקות,

שאבד עליהן הכלח מזמן. השיקולים הם שיקולים פוליטיים.

היו"ר אברהם רביץ;

אבל זאת רשימה שנמצאת עוד מהממשלה הקודמת.
אופיר פי נס-פז
וזאת שלפניה ולפניה ולפניה.
אברהם הירשזון
אני זוכר ששבס היה נקי מהחלטות פוליטיות כשהוא עשה את המפה...
אופיר פי נס-פז
אני בדעה שהמצב הזה הוא מצב מעוות. לא רק אני אומר את זה. נדמה לי שהמחוקק

אפילו קבע שהוא מתכוון לשנות. אין העוז לא לממשלה ולא לוועדת הכספים של הכנסת

לעשות את השינוי הדרוש.

כיוון שאנחנו מתיימרים להיות ועדה רצינית, ועדה עניינית, שהשיקולים הכלכליים

מנחים אותה, אני מציע לקראת הדיון בחוק ההסדרים לתת את הדעת לעניין הזה בכל הכנות

ובכל הרצינות, ולעבוד על העניין הזה במשותף עם הממשלה. כי אני בעקרון נגד הנחות

ופטור ממס הכנסה, אבל אני יכול להבין את העניין הפוליטי והציבורי ואני לא יכול

להגיד שאני מתעלם לחלוטין מצרכים. כמו שאמר חבר הכנסת נודלמן, J אלפים קטיושות על

קריית שמונה. מה אני אגיד על זה? אבל יש פה יישובים שאין עליהם לא קטיושה ולא

כלום והם פה. הגיע הזמן לעשות סדר פעם אחת.

אם אנחנו עושים לקריית שמונה לתקופת זמן מסוימת כי מגיע, אני רוצה לדעת איפה

מפסיקים לעשות.

מיכאל קלי י נר ;

קודם כול אני תומך בחוסר התלהבות אבל תומך בהצעה. כי גם אני שותף לעמדה

העקורנית שכל הסיפור הזה של מתן הטבות באמצעות הקלות ממס הכנסה לציבורים מסוימים

קשה לתחום אותו, קשה לקבוע לו גבולות. בעקרון היה רצוי שנוציא אותו מארסנל העזרה

שאנחנו נותנים. הייתי אומר שהטיעון שסמדר כתבה שובה את הלב, כיוון שיכול להיות

שאם מדובר בסכומים כל כך גבוהים אפשר היה לעשות להם שימושים יעילים לא פחות. מה

שמטה את הכף בעיניי לתמוך למרות הכול זה הטיעון שהשמיע היושב ראש וחזר עליו חבר

הכנסת נודלמן. אני רואה צורך ביישובים האלה לחזק את החזקים יחסית ולעודד את אלה

שיכולים לעזוב, את אלה שמתפרנסים, שבסופו של דבר מחזקים את היישוב גם לטובת אלה

שבעצם ההטבה הזאת לא עוזרת להם כי הם מצויים מתחת לסף המס. לכן אני מציע לאשר את

התקנות, בתקווה שאולי במהלך הכנסת הזו נעשה רוויזיה בכל העקרון הזה, אולי רוויזיה

במס הכנסה, שזה יהיה חלק ממנה.
אופיר פינס-פז
אני מבקש להשלים את הדברים שלי ולבקש להעלות להסתייגות שינוי בחקיקה שאומר,

שהממשלה בתמורה ל-60 מיליון שקלים האלה תוריד בהוק ההסדרים יישובים בסדר גודל

כזה.
היו"ר אברהם רביץ
אבל איך אתה עושה את זה בהסתייגות?

א' שניידר ;

היישובים זה תקנות. אתה לא יכול לעשות את התיקון לחקיקה בתקנות.

הי ו "ר אברהם רביץ;

אינה יכול לעשות הסתייגות סתם למשל למה זה ביום רביעי ותציע שזה יהיה ביום

חמישי , ואז תעלה במליאה ותאמר את דבריך.

אופיר פי נס-פז ;

את זה אני לא אעשה.
זאב בוים
שמעתי על הרצון של שר האוצר לבחון מחדש את הסוגיה הזאת. הבעיה היא לא רק

העניין של הגדרת אזורים אלא גם בתוך האזורים. נדמה לי שצריך לבחון את הדבר עוד

פעם כי מעת לעת ומתקופה לתקופה משתנות הנסיבות שבעטיין פעם נתנו הנחות, ואולי

צריך לבחון מחדש האם הנחות היסוד שבעטיין ניתנו ההקלות בעבר קיימות היום, או

השתנו הנסיבות.

אגב, אם אחת הסיבות זה מדרג סוציו-אקונומי של יישוב או אזור, יש לנו היום כלי

עדכני כתוצאה ממפקד האוכלוסין האחרון שדירג מחדש אחרי שבחן את כל בתי האב

ביישובים בארץ. זו בהחלט הזדמנות טובה לבחון מחדש את השאלה הזאת, במיוחד שמדובר

בהטבות במס הכנסה.
אברהם הירשזון
אדוני היושב ראש, אני תומך בהצעה הזאת משום שאני חושב שקל מאוד לשבת

בירושלים ולמתוח ביקורת על מה שקורה בגבול הצפון. אם באמת ההטבות האלה היום -

ואין זמן לשנות אותן, כי אז הממשלה תיקח בחזרה את כל הצעת החוק - עוזרות

לבינוניים ומעלה ביישובים האלה להישאר שם ולא לנטוש את קריית שמונה, זה חשוב.

קריית שמונה -שבעת נטישות. זה יישוב שכל הזמן משתנה. לכן אני חושב שאנהנו צריכים

לאשר את הדברים.

עם זאת, כפי שאומר חבר הכנסת פינס, הוועדה ללא שום קשר עם הישיבה היום צריכה

לשבת ולדון מחדש בכל הנושא של ההטבות, לראות מי מגיע, למי לא מגיע, ולנהל על זה

דיון רציני. זה אולי אחד הדברים שניבחן בהם. אני בהחלט תומך במהלך כזה ואני מציע

שאכן הוא ייעשה בעתיד.

פ י בדש;

צריך לזכור למרות שהתקופה כרגע שקטה, שהנזקים שנגרמים לאותם אזורים הם מעבר

למה שאנחנו יודעים עליהם. יש נזקים ישירים, יש נזקים עקיפים ויש נזקים שאף פעם

אי-אפשר להוכיח אותם, והפגיעה היא בכל התחומים.



לכן אני חושב שיש הצדקה לפיצוי הזה. בייחוד כאשר אנחנו אחרי העזיבה הגדולה

שהייתה בקריית שמונה ויש צורך להחזיר אוכלוסייה לשם. אני לא חושב שאפשר להחזיר

אותם בלי הטבות.

מצד שני, יש אבסורד כפי שמעלה חבר הכנסת שמחון, שבמרחק קטן משם אנשים לא

מקבלים, והם ניזוקו באותה מידה. אגב, הפיצויים שניתנים על הנזקים מתמשכים לאורך

זמן. אני יושב בוועדה הזאת הרבה שנים וכל פעם נתקלים בכך שהחקלאים שהובטח להם

כיסוי הנזקים, הכסף מגיע אליהם מאוחר, ולפעמים הנזק הכלכלי כבר נגרם והאדם פשט את

הרגל או שהשנה החקלאית כבר נפגעה.

לכן קודם כול צריך לאשר את ההצעה הזאת.

דבר שני, אני מצטרף לחברים שאומרים שעלינו להמשיך ולבדוק את הסביבה העניינית

שאי אפשר לקפח אותה בגלל שאולי הם צועקים פחות או חלשים יותר.
היו"ר אברהם רביץ
מיד אעמיד את ההצעה להצבעה, אבל לאור הדברים שנאמרו כאן אני חושב שאולי

הוועדה שלנו תוכל להתעלות באווירה הקיימת בוועדה - אנחנו עושים את רוב הדיונים

שלנו לא על בסיס קואליציה ואופוזיציה, אנחנו משתדלים לדון בדברים באופן ענייני -

ויכול להיות שאולי הגיע הזמן שנקים ועדת משנה שלנו, שהיא באופן מקצועי לחלוטין

ותשתדל מאוד להיות נקייה משיקולים זרים, תעבור על הרשימה אחד לאחד ותגיש לנו את

חוות דעתה לקראת הדיונים בחוק ההסדרים.

אופיר פינס-פז ;

לנעה שזה לא יהיה בוועדת המשנה למסוי?
היו"ר אברהם רביץ
יכול להיות. אולי בוועדת המשנה למסוי, ואז לא נצטרך להרבות בוועדות. אבל

הוועדה שלנו היא כזאת שלדעתי יכולה להתעלות ולהגיע לשיקולים אמיתיים. כי בסך הכול

זה הכסף של המדינה, זה הכסף של כולנו, וכולנו רוצים איפה שצריכים לעזור, וכולנו

רוצים להשתחרר מהחלטות היסטוריות שכיום הן לא ענייניות. כמו שאמר חבר הכנסת פי נס,

שיש יישובים עשירים, ואני לא כל כך מתמצא.

מי בעד אישור הצעת החוק והעברתה למליאה לקריאה שנייה ולקריאה שלישית?

הצבעה
הוחלט
לאשר את הצעת החוק ולהעבירה למליאה לקריאה שנייה ולקריאה שלישית
א' ברזילי
אולי אפשר לקיים עכשיו את הדיון על התקנות?

הי ו"ר אברהם רביץ;

לא. זה לא אסתטי שיתקיים עכשיו דיון על התקנות. התקנות דינן להיות מותקנות

לאחר קבלת החוק. אנחנו הולכים לדון היום אם יתקבל החוק, למרות שכולנו יודעים שהוא

יתקבל? אני חושב שזה לא מקובל. החוק יתקבל, נדון בתקנות אז ו נאשר אותן. לא נדון

בהן היום.



רוויזיה על החלטת הוועדה בעניין פנייה 358
היו"ר אברהם רביץ
חבר הכנסת כהן, ביקשתי רוויזיה על החלטה שנתקבלה בנוגע לשינוי בתקציב משרד

השיכון. -זכותך להסביר את בקשתך, אם אתה רוצה. אתה יכול גם לא להסביר וניגש מיד

להצבעה, אבל אם תסביר, אני ארשה לנציג האוצר להסביר מדוע לא לעשות רוויזיה.

י' כהן;

אני מבקש לגשת להצבעה.
היו"ר אברהם רביץ
מר ברזילי, אתה רוצה להסביר?

א' קרשנר;

בהצבעה חוזרת אין הנמקות.

היו"ר אברהם רביץ;

אני מעמיד להצבעה מי בעד קיום רוויזיה על ההחלטה.

הצבעה

בעד רו ו י ז יה - רוב

נגד - מיעוט
הוחלט
לקיים רוויזיה על פנייה 358

הי ו "ר אברהם רביץ;

הרוויזיה התקבלה. אנחנו מעמידים להצבעה פנייה תקציבית 358.

הצבעה

בעד אישור פנייה 358 - מיעוט

נגד - רוב

הוחלט; לדחות בקשה 358
היו"ר אברהם רביץ
האישור נדחה. אתם יכולים להגיש את זה עוד פעם.



שינויים בתקציב לשנת 1996

פנייה 353 -

היו"ר אברהם רביץ;

מדובר קידום בניית חדרי ביטחון בקו העימות.

שי וינר;

יש פה בקשה לקדם את תכנית 97 של בניית חדרי ביטחון בקו העימות. זו תכנית

שנעשתה בשיתוף פיקוד העורף ומשרד השיכון ביולי 1995. זה היה, ככל הזכור לי, לאחר

תקופה של קטיושות בצפון. זו הייתה התכנית ל-1997-96 לבניית כ-2,200 חדרי ביטחוון,

וזה מסיים את התכנית. זו הקדמת הרשאה להתחייב משנת 1997 ל-1996 על מנת לקדם את

הבנייה ולסיים את התכנית.
היו"ר אברהם רביץ
אנחנו מאשרים את הבקשה הזאת.

פנייה 387 -
ש' וינר
יש כאן בקשה להעביר 16 מיליון שקל בהרשאה להתחייב מהרזרבה הכללית עבור תיקוני

בנייה לדירות בבעלות המדינה שנמצאות באחזקת ובניהול חברת שופ. חברת שופ מנהלת את

הרכוש המינהלי של המדינה. אלה דירות ריקות שמיועדות למכירה. על מנת למכור את

הדירות יש תיקונים. חלק מהתיקונים הם תיקונים על מנת השמשת דירות, חלק מהתיקונים

זה תיקוני אחריות שנת בדק ואחריות לשבע שנים. חלק זה על מנת לכסות מכירות של העבר

וחלק על מנת למכור.

מיכאל קלי י נר ;

למה זה לא נכלל בתקציב משרד השיכון?

ש' וינר;

יש פה שני חלקים. חלק זה בגלל עלויות קצת יותר גבוהות, והעיקר זה בגלל מכירות

מעבר למצופה.
היו"ר אברהם רביץ
זאת אומרת שמכרנו דירות ולצורך זה אנחנו חייבים לשפץ אותן?

ש' ו י נר;

מכרנו יותר מאשר ציפינו ואנחנו מתכוננים למכור יותר, כשחלק מזה זה ביהודה

ושומרון.

מיכאל קליינר;

אני בעד אישור הבקשה.
היו"ר אברהם רביץ
אנחנו מאשרים את הבקשה.

פנייה 352
ש' וינר
נתבקשתי להציג את הבקשה על ידי הרפרנט של ההקלאות. מדובר בהעברה של 2 מיליון

שקלים בהרשאה להתהייב מהרזרבה הכללית לסעיף תמיכות במהירי מצרכי יסוד.

ההרשאה הנדרשת היא להארכת מכרזי מל"ח מספוא בשנת נוספת. אין לי פרטים

נוספים.

פ' בדש;

מה הכוונה בהארכת מכריזים? האם זה עלות אהזקת המספוא?
מיכאל קלי י נר
בעקרון אני חושב שצריך לבוא מי שמטפל בנושא.
היו"ר אברהם רביץ
נבקש שיבוא איש של משרד החקלאות או איש משרד האוצר שמצוי יותר בפרטים.

פנייה 375
ה' בינדר
מדובר על העברה פנימית בתוך הסעיפים של משרד המשפטים, כולל ההוצאה המותנית

בהכנסה, כשהמטרה היא לפתור בעיות במשרד המשפטים, בעיקר בנושא הסניגוריה הציבורית

ונושא הדואר של המשרד.
ז' בוים
מה זה בעיות של סניגוריה ציבורית?
ה' בי נדר
זו יחידה שהיא בשלבים של הקמה. בתל-אביב בשלב זה.
ז' בוים
אני מבין שאם מגדילים את התקציב לסניגוריה הציבורית אז במקביל בוודאי

מגדילים גם את התקציב לפרקליטות התובעת, מכיוון שזה הוק הכלים השלובים.
הי בינדר
עד היום -מה שהיה קורה זה שאם היה בא נאשם שאין לו עורך דין, השופט היה ממנה

לו עורך דין. עכשיו יש כוונה להקים יחידה בדומה לפרקליטות, רק מהצד השני, לצורך

העניין חזה שהיא תפעל באופן שוטף ויהיו עורכי דין מסוימים שייצגו.

בשלב הראשון הוקם מין פילוט כזה במחוז תל-אביב. זה מה שכרגע קיים ועל זה

מדובר כאן. החוק שמדובר עליו כרגע מדבר על הרחבה של הנושא ומיסוד בכל רחבי הארץ.

אבל כרגע אנחנו מדברים על סניגוריה ציבורית במחוז תל אביב שפועלת כמין פילוט.

הכסף שאנחנו מבקשים כאן זה לתגבור הסניגוריה.
ז י בוים
כמה כסף מבקשים?

ה' בינדר;

מדובר על 6 מיליון ש"ח.
היו"ר אברהם רביץ
אנו מאשרים את הבקשה.

פנייה 377
ה' סגל
מדובר פה על העברה של 20 מיליון שקל במזומן ו-319 מיליון שקל בהרשאה להתהייב

מהרזרבה הכללית לתקציב התמיכות של משרד התיירות עבור הפירוטים הבאים: לגבי הרשאה

להתהייב - 157 מיליון שקל למענקים על פי הוק. מדובר על מענקים על פי חוק עידוד

השקעות הון. ו-162 מיליון שקל לתמיכות בפרוייקטים תיירותיים שמקבלים מענק על פי

הוק עידוד השקעות הון עבור ההלק של המענק המי נהלי , שניתן כנגד ההלטת הממשלה,
היו"ר אברהם רביץ
זה הכול לעידוד התיירות?
הי סגל
כן.
פ י בדש
מה זה שאי נם על פי הוק?
הי סגל
ההוק לעידוד השקעות הון בתיירות קובע שני סוגי מענקים בכל הארץ: לבתי מלון

12%, ולפרוייקטים אהרים, כגון אטרקציות וכו', של 5%. על ההוק יש ההלטות ממשלה

שמשתנות מעת לעת, שנותנות מענק מנהלי לאותם פרוייקטים ומשלימות אותם מאהוזים

שאותם ודאי מכירים - 20%, 26%.
פ י בדש
כל התוספת היא מינהלית?
הי סגל
כן. היא בדיפרנציאל בכל הלקי הארץ לפי אזורי העדיפויות.
פ י בדש
זה כתוצאה מביקוש יתר?



ה' סגל;

כן.

ז' בוים ;

זה מפריך את העניין שאין השקעות.
א' שניידר
רציתי להסב את תשומת לבכם, שהמענק המי נהלי הזה יש בו משום עקיפה של ועדת

הכספים במובן של חוק עידוד השקעות הון. לפי חוק עידוד השקעות הון, המענקים שם הם

באישור ועדת הכספים. אם ניתן מענק מינהלי ונכון שוועדת הכספים נכנסת לזה דרך

שינויים תקציביים, אני לא בטוהה שזה כל כך תקין שזה נעשה בדרך הזאת, כי יש פה

עקיפה של האישור של ועדת הכספים במסגרת עידוד השקעות הון.
פ י בדש
אבל המענקים המינהליים ידועים והם מוכתבים לאזורים מסוימים לפי החלטה. הם לא

משתנים לפי החלטה רגעית. הם נקבעו לפי אזורים. לא כל מקרה הוא שונה. יש אזורים

שנקבעו לפי מפה והמענקים המינהליים לפי המפה.

א' שניידר ;

אבל ועדת הכספים לא הייתה שותפה למפה.
היו"ר אברהם רביץ
השאלה היא האם ההחלטות האדמיניסטרטיביות האלה - - -
ה' סגל
על פי ההוק ועדת הכספים היא זו שמאשרת את המפה.
היו"ר אברהם רביץ
אני שואל האם יש קריטריונים. זה מה שמעניין אותי . אתם פועלים לפי קריטריונים

או לפי איזו גהמה של איזה פקיד?

ה' סגל;

התשובה היא בהחלט כן. פועלים לפי קריטריונים. יושב כאן נציג התיירות. ישנם

קריטריונים ברורים החל בקריטריונים פנימיים של משרד התיירות והמשרד רק רשאי

להמליץ על בקשות שראויות למענק. בנוסף לזה קיימים קריטריונים מאוד נוקשים במרכז

ההשקעות שהוא הגוף שמאשר.

היו"ר אברהם רביץ;
מדוע יש שני מסלולים
מסלול אחד על פי חוק, ומסלול אחר, שזה לא פחות כסף, על

פי החלטות אדמיניסטרטיביות?

האם תוכל לתת לנו דוגמא לקריטריונים שמנחים אותך בהחלטות אדמיניסטרטיביות כדי

לאשר את המענקים?



ג י שניר;

גם המענק על פי חוק וגם המענק האדמיניסטרטיבי הם חבילה אחת ואין לנו שיקול

דעת בעניין. הממשלה מחליטה מעת לעת כמה ישתנה, אם בכלל, המענק המי נהלי. המענק על

פי חוק קבוע ובקשה כזאת תובא אליכם מן הסתם בקו-וב. כך שאנחנו מאשרים חבילה אחת

שהיא צירוף שני המענקים שמופיעים.

היסטורית היו פעם הלוואות פיתוח, ודאי חלק מכם זוכר את זה. כשביטלו אותם

החליטו לפצות את המפעלים המאושרים, מאושרים תרתי משמע, במענק במקום, מענק על פי

חוק. לאחר מכן נוצר מצב שטענו שיש הרבה יותר מסוי על מפעלים מאושרים והיטלים

אחרים שגורמים לכך שזה מונע ממשקיעים להיכנס ארצה, ואז הוסיפו את הקטע המי נהלי

שלאורך השנים הוא נשחק כי לאט לאט מורידים רמות מסוי בארץ. למעשה יש החלטת

ממשלה שמורידה עכשיו את המענק המינהלי בדרגה אחת נוספת. דרך אגב, המצב בתיירות

שונה מאשר בתעשייה. השיעורים הם יותר נמוכים. זה המצב כרגע. זה עניין של

היסטוריה.
זאב בו ים
יש לי הערה לניסוח. במקום לכתוב "מענקים שאינם על פי חוק", לכתוב מענק

מי נהלי .
ג י שניר
מקובל.
א' שניידר
אני בהחלט מסכימה. זה לא חוק. זה מסמך של אגף התקציבים.
מיכאל קלי י נר
אני מביו שלמדינת ישראל היה תקציב. התקציב הזה הובא לאישור הכנסת. לא מדובר

פה בדבר שהוא זניח בכמותו ולא מדובר על דבר שהוא בלתי צפוי. זה לא שהי יינה אי ז ו

הצפת תיירים אדירה ולכן התעורר צורך חיוני לבנות עוד עשרה בתי מלון. להיפך,

לדאבון הלב, כבר מאז חודש מרס, ברגע שהיו פיגועי הטרור, יש ירידה גדולה מאוד

בתיירות. לא שאני חושב שהדברים האלה לא חיוניים, אנחנו עומדים בחודש אוקטובר. כבר

בעוד שבוע-שבועיים נדון פה בתקציב לשנת 1997- אתם במצב שכל הזמן אומרים שצריך

לעצור את ההזרמה, צריך להוציא פחות, צריך לצנן את הביקושים הממשלתיים, ופתאום אתם

באים פה עם איזו "בוכטה", סליחה על הביטוי, של שליש מיליארד שקל. למה?
פ י בדש
אתה רוצה לעצור את התיירות בארץ?
מיכאל קלי י נר
חס ושלום.
הי סגל
צריך לדייק: 319 מיליון שקל זה לא הזרמה, זה לא תקציב מזומן, זה הרשאה

להתחייב. זה מאפשר למשרד התיירות לאשר פרוייקטים חדשים.
מיכאל קליינר
לא צפיתם אותם בתחילת השנה?

ה' סגל;

הצפי היה ידוע. אנהנו כבר מודעים לבעיה החל מסוף שנת 1994 כשבפני משרד

התיירות עומדים פרוייקטים רבים מאוד שהתקציב הקיים איננו מאפשר להתמודד אתם.

בסיכומים שונים עם שר האוצר, לאחר שבדקנו גם אנחנו וגם משרד התיירות את

הפרוייקטים הראויים, הסכמנו על כך שחייבים לפרוייקטים הטובים מכולם והזמינים

מכולם אכן לשחרר תקציב.
פ י בדש
יש לד הערכה כמה מזומן מזה משולם?

הי סגל;

20% לשנה, למעט השנה הראשונה, שבה זה אולי קצת פחות - 10%, 5%.
לגבי תקציב המזומן
תקציב המזומן מכסה בדרך כלל במקרה הזה לפחות רוב רובו

התחייבויות מן העבר, כיוון שמפעל מאושר שקיבל בעבר כתב אישור ומגיע להזרמה של

מענקים, אתה חייב לכסות אותם על פי החוק.

ג' שניר;

הוא מקבל ריאלית מוצמד.
מיכאל קלי י נר
זה לא היה ידוע בתחילת השנה?

ה' סגל;

לא אמדנו את היקפי המזומן החסר. אנחנו נפנה בהמשך להפשרה נוספת, לתקציב נוסף

של מזומן. אנחנו פשוט חייבים לעמוד בהתחייבויות שניתנו ליזמים בעבר.
היו"ר אברהם רביץ
חבר הכנסת קליינר, לא שאלתי את השאלה שלך כי חשבתי שבנושא כמו תיירות יכול

להיות שזה באמת לא היה בצפי , אבל הנה באים יזמים ואומרים, אנחנו פה. ואז בעצם

המשרד צריך להיכנס להתחייבויות מן הצד שלו, ואז הוא צריך לבוא אלינו, וזה מבורך

שהוא מגיע אלינו.

פ י בדש;

אני גם יכול לתת סיבה למה נוצר לחץ כי אני מתעסק עם זה אצלי בתעשייה, וזה

מקביל. בגלל הידיעה שהמענק הולך לרדת היזמים רצים.

ג י שניר;

יש להבהיר שאין קשר בין מספר התיירים שזמנית מגיעים או לא מגיעים לבין הצפי

של הקמת בתי מלון.



מיכאל קליינר;

הבעיה שלי היא לא תיירות. הבעיה שלי שאני חשבתי לתומי כשנכנסתי לוועדה הזאת

שאולי יש תקציב אי ואולי יש איזה תקציבון שהוא תקציב בי. אני מתחיל לגלות שיש

תקציב ב', ו-ג ', ו-ד י ו-ה'.
הי ו "ר אברהם רביץ
אנחנו מאשרים את הבקשה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:25

קוד המקור של הנתונים