ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 07/10/1996

דרך מכירה פרטית של מניות המדינה בחב' יוזמה הון סיכון בע"מ; הצעות לסדר היום; שינויים בתקציב לשנת 1996

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע-עשרה

מושב ראשון



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 21

מישיבת ועדת הכספים

יום שני, כ"ד בתשרי התשנ"ז (7 באוקטובר 1996). שעה 00;10

נכחו;
חברי הוועדה
סילבן שלום - מ"מ היו"ר

רפאל אדרי

פיני בדש

נסים דהן

אברהם הירשזון

צבי הנדל

יהודה הראל

אבי יחזקאל

יצחק כהן

אחמד סעד

אופיר פי נס-פז

מיכה קלי י נר

אמנון רובינשטיין

אברהם-בי י גה שוחט

שאול שמחון

מ"מ; זאב בוים

מיכה גולדמן

עבד אלמאלכ דהאמשה

יונה יהב

מוזמנים; אמנון נויבך - יו"ר חב' יוזמה הון סיכון בע"מ

ציפי לבני - מנכ"ל רשות החברות הממשלתיות

ד' כהן, אי גפן, י' כהן, ר' בלינדר, ע' לינצפסקי

אי זרביב, אי לאופר, די רבינר, ר' יוניאן - האוצר

ג' שרייבר - מנכ"ל הרבנות הראשית
יועץ משפטי
אנה שניידר

מזכיר/ת הוועדה; אייבור קרשנר

כלכלנית הוועדה; סמדר אלחנני

קצרנית; תמר בהירי

סדר-היום; הצעות לסדר היום

דרך מכירה פרטית של מניות המדינה בחב' יוזמה הון

סיכון בע"מ

שינויים בתקציב לשנת 1996



הצעות לסדר היום

היו"ר ס י שלום;

אני פותח את הישיבה הראשונה של הוועדה במושב זה. היו ישיבות גם בפגרה, אך

עכשיו נקיים ישיבות בצורה מרתונית. אני רוצה להתנצל בשם יושב ראש הוועדה, חבר

הכנסת רביץ, שאינו חש בטוב. כולנו מאחלים לו רפואה שלמה. אנו מקווים כי יצטרף

לדיוני הוועדה כבר בשבוע הבא או עוד בסוף שבוע זה. נתחיל את הישיבה בהצעה לסדר של

חבר הכנסת שוחט.
אי שוחט
לפני ההצעה לסדר: אני בידידות רבה עם אמנון נויבך, אך מקובל שרשות החברות

והאוצר יבואו לדיון בנושא זה.
היו"ר ס' שלום
הם הוזמנו לדיון, ובוודאי עוד יגיעו.
אי שוחט
ההצעה לסדר מתייחסת לעניין שנדון בכנסת הקודמת ולצערי הרב לא הסתיים, והוא

תנאי הפנסיה של השופטים. בשלושה החודשים האחרונים של הקדנציה הקודמת הצלחנו מאד

גם בכנסת, גם בממשלה וגם בכל הנוגע למנכ"לים, להוריד את תנאי הפנסיה. המנכ"לים

החדשים שהתקבלו לשרות המדינה, התקבלו על-פי תנאי פנסיה של 2 אחוז ולא 4 אחוז, וגם

לחברי הכנסת הורידו את הפנסיה מ-4 אחוז ל-2. לשרים הורידו את הפנסיה מ-7 אחוז ל-2

אחוז לשנה, והגוף היחיד שנותר עם פנסיה של 7 אחוז לשנה הם השופטים. ההמלצה שלי

כשר האוצר היתה, להוריד את הפנסיה של השופטים ל-2 אחוז. הוקמה ועדת מישנה עם חברי

הכנסת גדליה גל, דן תיכון ואברהם פורז, וקויימה בעניין זה שיחה עם נשיא בית המשפט

העליון, אך הטיפול בנושא לא הסתיים.
היו"ר ס י שלום
הדרישה של חבר הכנסת פורז היינה שהנושא יטופל יחד עם ההפחתה בשכר השופטים, כי

יש לינקייג' בין שני הנושאים.
אי שורוט
אין כל לינקייג'. הייתי באותה ישיבה, לא הסכימו בה ללינקייג'. חבר הכנסת פורז

העלה חשש שכאשר צריך יהיה לדון בתנאי השופטים, הם יברחו החוצה. אני מציע לא

להרפות מהעניין, אני מציע להמשיך בטיפול. אם צריך להקים ועדת מישנה שתלך פעם

נוספת לשופט ברק, נעשה זאת. בסופו של דבר הסמכות היא בידי הוועדה. אני מציע לא

להשאיר את השופטים כחריגים בשרות הציבורי, עם פנסיה של 7 אחוז. חייבים ליצור

השוואה בין מנכ"לים, שרים, חברי כנסת ושופטים.
היו"ר ס י שלום
אולי לא נצטרך את העניין, אם הפנסיה של חברי הכנסת תחזור ל-4 אחוז, כפי

שקראנו לאחרונה בעתונים.
א' רובינשטיין
אני יודע ששר האוצר עומד להופיע לפני ועדת הכספים. רציתי להפנות אליו שאלה

באמצעות ועדת הכספים, האם יוכל להשכיל אותנו ולומר מה היו ההשלכות התקציביות



היו"ר ס' שלום;

אני מציע שתרשום את השאלה. מחר יהיה שר האוצר בישיבת ועדת הכספים, אשר תתקיים

באולם ההרצאות.

מי קליינר;

רציתי להצטרף להצעתו של חבר הכנסת בייגה שוחט. מעולם לא הבנתי את ההגיון

בפנסיה מוגדלת לשופטים. אם לגבי חברי כנסת ושרים, או אפילו מנכ"לים, היה הגיון

באחוזי פנסיה מוגדלים, שכן אין זו משרה קבועה אלא משרה שמתחדשת מדי פעם, הרי

שמינוי לתפקיד שופט הוא מינוי לכל החיים. הם היחידים שאי אפשר לוותר אותם, וזאת

עד גיל 70, לכן אין כל הגיון לתת להם פנסיה של למעלה מ-2 אחוז. בקדנציה הקודמת

הורידו את הפנסיה של השרים וחברי הכנסת ל-2 אחוז, ואילו את הפנסיה של השופטים

השאירו. אני חושב שלא צריך להיפגש עם נשיא בית המשפט העליון, אלא יש לקבל החלטה.

היו"ר ס' שלום;

נדון בנושא עם יושב ראש ועדת הכספים, שאיננו נמצא כרגע.

צ' הנדל;

אני מאד חושש שעל יושב ראש הוועדה תופעל משמעת סיעתית בנושא זה, כדי לא לפגוע

בתנאי הפנסיה של הדיינים.



דרך מכירה פרטית של מניות המדינה בחב' יוזמה הון סיכון בע"מ
היו"ר ס' שלום
אני רוצה לקדם בברכת את מנכ"ל רשות החברות הממשלתיות, ציפי לבני. היא

מנכ"לית חדשה שנכנסה זה מקרוב לתפקידה. אני מאהל לך הצלחה בשמי ובשם כל הברי

הוועדה. אני רוצה לציין שאנהנו עושים הסטוריה: זו הפעם הראשונה שאנו דנים במכירת

הברה ממשלתית בתהילת הדרך ולא בסיומה. עד לכנסת האחרונה, ועדת הכספים היתה

האהרונה שאישרה את המכירה. בכנסת האחרונה בכל ישיבה שדנה בנושא זה, היתה התגודדות

של מאות אנשים בחוץ, כולל ועדי עובדים. עד הרגע האחרון היה לחץ שאי אפשר היה

לעמוד בו.

מרגע שיינתן אישורה של הוועדה היום, אפשר יהיה לקדם את תהליך ההפרטה. אני

הושב שהתיקון שהביא גדליה גל הוא מבורך. הוא עצמו עמד בלהצים יותר מכל אדם אהר.

ברגע האחרון, הוא היה האיש שהיה צריך להכריע. אנחנו מתחילים היום דרך הדשה. נבחן

אורנה, אם נחשוב שאינה נכונה - תמיד תהיה אפשרות לחזור לדרך הקודמת. אנו דנים

היום במכירת הברה שהוקמה ב-1992. חברת יוזמה הון סיכון.
צ' לבני
השינוי ברנהליך מתבטא בכך שהרשות אמורה להביא היום לוועדת הכספים את נושא

ההפרטה בטרם ביצוע, כך שוועדת הכספים תחליט על דרך ההפרטה, וזאת מבין כמה דרכים

אפשריות על-פי חוק החברות הממשלתיות, ביניהן מכירת מניות החברה, הנפקת ניירות ערך

על-ידי המדינה, מכירת נכס מהותי מנכסי החברה, שינוי בזכויות הנוגעות למניות,

שינוי בארגון או כל דרך אהרת. אם ההנפקה תהיה בדרך של הפרטה, אישור ועדת הכספים

צריך לבוא לפני פרסום התשקיף. אם מדובר בדרך של מכירה פרטית, אישור ועדת הכספים

אמור לבוא לפני שמתקבלות הצעות מהמשתתפים במכרז או בהזמנה להציע הצעות. זהו השלב

בו אנו נמצאים מבחינת חברת "יוזמה".

החלטת ההפרטה נתקבלה על-ידי ועדת השרים בממשלה הקודמת, ונכנסנו עכשיו לשלב

הביצוע. לחברה עצמה יש שני מרכיבים עיקריים: היא הוקמה בזמנו כדי לעודד או כדי

לפתוח שוק או תחום שלא היה קיים בצורה רצינית קודם לכן, בכל הנוגע להשקעות. היא
עוסקת בשני נושאים
האחד מהם הוא השקעות ישירות בחברות - ועליהן באנו לבקש היום

את אישורכם, והנושא השני הוא השקעות בקרנות הון סיכון.

הבעיה שעמדה לפנינו היא, האם לקחת את כל החברה ולמכור אווזה ככלל, ומה אנהנו

עושים עם ההשקעות בקרנות. לכל השותפים בקרנות יש אופציה לרכוש את ההלק של יוזמה

בקרן.
היו"ר ס' שלום
האם זוהי הברה ממשלתית ב-100 אחוז?
צ' לבני
חברת יוזמה היא חברה ממשלתית ב-100 אחוז. החברה השקיעה בחברות אחרות או

בקרנות בשותפות עם אחרים, בחלקים שונים.
צי הנדל
כמה קרנות כאלה קיימות?
צי לבני
9 קרנות הון סיכון ו-14 חברות.



ההצעה שלנו אומרת - וזוהי גם החלטת ועדת השרים - שיש להוציא מן התמונה את

ההשקעות של החברה בקרנות, כך שההברה תימכר כמכלול אחד, כחברה פעילה שהנכסים שיהיו

לה יהיו ההשקעות הישירות שלה בהברות. המטרה היא להפריט, ואנחנו לא רוצים להישאר

בקרנות. לשותפים יש אופציה לרכוש את חלקה של "יוזמה", אבל אנחנו לא רוצים

שהאופציה הזו תמומש עכשיו. בתקופה של 5 עד 10 שנים, ממילא תסתיימנה מאליהן

ההשקעות בקרנות. לכן אנחנו עומדים לערוך הסכם עם החשב הכללי, לפיו ההשקעות בקרנות

יוצאו מהחברה ויוחזקו בדרך שתוסכם עם האוצר, והחברה תימכר עם ההשקעות הישירות שלה

בחברות.

אחת השאלות ששאלנו את עצמנו היתה, האם למכור את החברה כחברה פעילה, או לקחת

את ההשקעות בכל חברה ולנסות למכור אותן בנפרד. החברה עצמה היא חברה פעילה. יש בה

מספר עובדים המפעילים אותה. ההחלטה שלנו היא למכור את החברה כחברה פעילה. מאחר

ועיסוקה של החברה הוא בהשקעות, התלבטנו אם לקחת כל השקעה בחברות שאינן החברה

עצמה, אלא עסקים או מפעלים, ולמכור את החלקים האלה בנפרד. ההחלטה שהתקבלה בסופו

של דבר היתה למכור את החברה כחברה פעילה. אם נצטרך למכור נכס נכס, אנחנו

עלולים למצוא את עצמנו במצב בו יהיו מציעים שיתעניינו בנכסים הכדאיים, ולעומת זאת

נישאר עם הנכסים הפחות כדאיים.

יש לערוך הבחנה בין שני אלמנטים של החברה: האחד, ההשקעות בקרנות והשני,

ההשקעות הישירות בחברות ובמפעלים. אנרונו מביאים היום לדיון חברה שלא תחזיק יותר

בקרנות, ומה שיהיה לה אלו האחזקות הישירות בחברות. ביחס לחלק הזה אותו אנחנו

מביאים היום, עברנו שלב נוסף של התלבטות, והוא האס לקחת את החברה כחברה פעילה, או

לקחת כל נכס ולמכור בנפרד. המסקנה אליה הגענו היא שאם נוציא כל נכס בנפרד, לעומת

מכירת חברה פעילה על המוניטין והאנשים הנמצאים בה היום, הדבר לא יביא לנו את

התמורה המכסימלית. יתרה מכך, בסופו של התהליך אנחנו עלולים להיתקע עם ההשקעות

הפחות מוצלחות, מבלי שנצליח להגיע להפרטה של 100 אחוז.
א' נויבך
אני רוצה להוסיף מספר הערות: צריך לומר משהו בשבחה של הממשלה. ההחלטה להקים

ב-1992 את "יוזמה", היתה החלטה על הקמת תחום חדש של קרנות הון סיכון, כדי לעודד

תעשיות הי-טק וכדי לאפשר להן להתפתח. עד אז התחום הזה לא היה מקובל בארץ. הממשלה

הקציבה לכך 80-90 מליון דולר, לא במישרין אלא באמצעות חברת יוזמה וקרנות שהוקמו

לשם-כך. בכל קרן דובר על סכום של עד 88 מליון דולר, ולא יותר מ-40 אחוז מההשקעה.

כתוצאה מכך הגיעו מרבית הקרנות לגודל של 20 מליון דולר.

לאחר שהוקמו 9 הקרנות האלה, הוקמו עוד כ-20 קרנות נוספות ללא השתתפות הממשלה,

ולמעה על ה-80 מליון דולר שהממשלה נתנה, הוקמה תעשיה של קרנות הון סיכון בהיקף של

700-800 מליון דולר, והיום כבר מדברים על סכום שהוא מעבר לכך. כלומר הממשלה

הצליחה לגלגל תהליך חיובי מאד עם מעט כסף.
אי שחט
יחד עם השלום, גם השלום קצת תרם.
א' נויבך
ההתלבטות היתה אם למכור את החברה על כל הקרנות. האוצר החליט משיקולים

איסטרטגיים, כדי לא לתת לגורם אחד להשתלט על שוק ההון שבעצם הקים למעלה מ-100

חברות STARTUP , לא למכור את הקרנות כמכלול אחד אלא להעביר אותן לידי היושב הכללי .

השיקול היה לא לתת לאף גורם במשק להשתלט על השוק הזה, ולקבל מידע על מה שקורה

בשוק הון סיכון.



צ' לבני ;

אחת הקרנות תישאר כנראה בחברה שתימכר, כי יש בעיה להפריד אותה.

אי נויבך;

לכל אחד מהמנהלים שהקימואת הקרן, יש אופציה לחנות את החלק של הממשלה במחיר

הקרן פלוס ריבית מסויימת. מאחר ובמרבית הקרנות הביצועים טובים יותר מהריבית, סביר

להניח שהם יקנו את חלקם, להוציא אולי קרן אחת. זאת אומרת שמרבית הקרנות כבר עשו

יותר מההשקעה הנומינלית.

כאשר מדברים על השקעות ישירות, למעשה נכנסה יוזמה לתחום בו היא התחילה

להתחרות בחלק מהקרנות. לאחר שגמרה להקים קרנות, היא עצמה התחילה להשקיע

ב -STARTUP בחברות שרק הוקמו. נוצרה מעין התחרות של יוזמה. היא נכנסה למספר חברות

בשותפות של החל באחוז או שניים ועד ל-20 אחוז. היא השקיעה ובתמורה לסכום מסויים,

קיבלה אחוז מסויים בחברה ונשארה עם ההשקעה הזאת בתוך החברה. בחלק מהמקרים, כאשר

החברה יצאה לציבור עם הנפקה, יוזמה מימשה או לא מימשה את אחזקותיה, והיא נותרה

כרגע עם 9 השקעות במספר חברות. זה מה שאנחנו מוכרים עכשיו עם השלד הניהולי .

למעשה האחזקות של יוזמה אינן גדולות, ולמעשה אין היא מעורבת בניהול השוטף.

לחלק מהחברות יש אופציה לרכוש את חלקה של יוזמה. 4 או 5 העובדים ביוזמה אינם

עובדים שישארו שם לנצח. סביר להניח שמי שיקנה את החברה, יפעיל את שיקול הדעת שלו.

הוא יקנה למעשה שלד שבו יש 9 השקעות. אם לא נמכור את החברה בדרך זו, אנו עלולים

להיתקל בבעיה של זכות סירוב ראשונה. התנאי היה שברגע שיוזמה יוצאת, יש לאחרים את

הזכות לקנות את חלקה. כך יכול היה להיווצר מצב שהיינו נשארים עם כמה השקעות פחות

טובות, כאשר את ההשקעות הטובות הבעלים היו מוכרים או מממשים את האופציה שלהם

לגביהן. לכן ההחלטה היתה למכור את יוזמה כחבילה אחת.

בתחום 9 קרנות הון סיכון, הממשלה תקבל יותר מהשקעתה. הווה אומר שהיא תקבל את

ה-90 מליון דולר פלוס הריבית. עד כה הושקעו למעלה מ-70 מליון דולר. לגבי ההשקעות

הראליות של 6 מליון דולר, ההערכה שלי היא שנקבל לפחות את סכום ההשקעה. זאת אומרת

שלאחר שהממשלה השקיעה את הכסף ויצרה את התחום הזה, היא תקבל בחזרה את כספה. למרות

שהממשלה נכנסה לתחום שיש בו סיכון, היא לא תפסיד כסף. רשימת ההשקעות כוללת חברה

בשם "ליגטורה", בה השקענו 540 אלף דולר, כאשר האחזקות של "יוזמה" הן 8.3 אחוז,

חברת "אמיולטק" - אחזקות 21.6 אחוז, השקעה 500 אלף דולר, חברה בשם "טאג" - השקעה

175 אלף דולר, עם 13 אחוז אחזקה. חברה בשם "ביוסנס" העוסקת בפיתוח מעניין מאד -

השקעה של כמליון דולר. רוב ההשקעות נעות בין 2 אחוז ל-20 אחוז.
אי שוחט
קודם כל אני רוצה לאחל לציפי לבני הצלחה בתפקידה. לפי מה שאמר ראש הממשלה,

שהוא מתכוון למכור חברות ב-6 מליארד ש"ח בשנה, תהיה לך עבודה קשה מאד, ואני מקווה

שתצליחי.
ז' בוים
בבנק הפועלים לבדו יש לה הרבה עבודה.

אי שורוט;

הוא הביא מנהלת נמרצת, ואני מקווה שהוא ימכור ביותר מ-6 מליארד ש"ח. אם ראש

הממשלה אומר משהו, הוא מתכוון לכך.

זו הפעם הראשונה שאנחנו דנים במסגרת התיקון שהביא גדליה, במכירת חברה

ממשלתית. יש לי שתיים-שלוש הערות שאני חושב שהן חשובות לצורך עבודת הוועדה: הדיון

עכשיו את החוק, אלא לתת לעסק להתנהל, אך יש לשים-לב לשתי בעיות והאחת היא תוצאות



המכרז ובחירת הקונה. אני לא מציע לתקן את החוק כך ששוב צריך יהיה אישור של

הוועדה, אבל אני חושב שהוועדה צריכה לקבל החלטה - אני מניח שזה יהיה גם על דעת

הקואליציה וגם על דעת האופוזיציה - שבתום התהליך היא תקבל דו"ח - לידיעה ולא

לדיון ולאישור מהדש - מי היו המועמדים, מי נבחר ונגה היה השיקול לבחור בו. בסך הכל

אנחנו מוכרים נכסי מדינה, ואסור לוועדה להשאיר את הנושא מחוץ לידיעתה. אני מסכים
למה שנאמר כאן
צריך לראות כיצד כל זה עובד, ואם נראה שצריך לתקן, יכול להיות

שנתקל.

אני מציע כי בתום הדיון, בהנחה שנאשר את הבקשה, שהוועדה תקבל דו"ח מלא על

תהליך המכרז, על המכירה, על המועמדים, על מי שנבחר ומה היה השיקול של הוועדה

בבחירתו.

מנסיוני אני יודע כי בתהליך המכירה מתעוררים הרבה מאד דברים המחייבים שינוי

לעומת ההחלטה הפרלימינרית. אני מציע שהיועצת המשפטית של הוועדה או מזכיר הוועדה

יעקבו אחר הביצוע, כדי שנהיה בטוחים שלא היה שינוי לעומת מה שהובא לאישורנו. אם

יסתבר שלצורך המכירה צריך היה להכניס שינויים, הנושא יצטרך לשוב לוועדה. אם עושים

משהו שהוועדה לא אישרה מראש, משמעות העניין שהדבר אינו חוקי. כאשר התהליך היה

הפוך, לא היינה בעיה. היו באים לוועדה ואומרים: עשינו אי, בי ו-ג', וזוהי העסקה.

אם אנחנו קובעים היום כללים פרלימינר"ם, ואחר-כך יתברר בזמן המכירה שיש צורך

בשינויים - לפי דעתי הנושא חייב להגיע שנית לאישור הוועדה.
המקרה שלפנינו הוא קל 'רוסית
אין זו חברה עם הרבה עובדים ולא מדובר בחברה

גדולה. אני מציע שנקבל דו"ח מפורט על תהליך המכירה: מי היו המועמדים, מה היו

השיקולים ומי זכה. ב. אני מציע שמזכירות הוועדה בתיאום עם רשות החברות, תוודא שמה

שאושר כאן הוא מה שבוצע. אחרת אין משמעות לחוק.

"יוזמה" היתה במקומה ב-1992. כאשר הוחלט עליה עוד על-ידי הממשלה שקדמה לממשלה

האחרונה. הביצוע היה בממשלה שאני כיהנתי בה. באותה תקופה היו מעט מאד השקעות

מבחוץ. החברה היתה צריכה להיות קטליזטור להשקעות, ואכן היא הצליחה מאד בתחום בו

עסקה. היום יש קרנות של מאות מליונים, ולא צריך עוד במעורבות הממשלה. על-פי

תפיסתי, טוב שהממשלה תצא מהתחום הזה, והמגזר העסקי יקים קרנות. לכן אני תומך

במכירה.
אי יחזקאל
אני מברך את ציפי לבני ומאחל לה הצלחה. אני מבקש להביע הסתייגות לא מהסוגיה

של מעורבות המדינה בהשקעות. יכול להיות שהמדינה לא צריכה להיות מעורבת בחברות

כאלה ואחרות, אבל אני גורס שדווקא בגלל נסיבות שעלולות ליצור אווירה חדשה בכל

הנוגע להקמת קרנות הון על בסיס עצמי, אפשר היה להביא למכירת "יוזמיו" בדרך נכונה

יותר. טענתם שאותם 60 מליון דולר יצרו הון נוסף בסדר גודל של 700-800 מליון

דולר. אי אפשר לדעתי להינתק היום מהאווירה הכללית הקיימת, כאשר דווקא מעורבות

ממשלתית בלקיחת יוזמות היא נכונה, והיא מאותתת למשקיעים אחרים להקים קרנות הון

משלהם.

איני מתנגד למכירה, אבל באיזה הכנסות מדובר? מכיוון שאני מעריך כי מדובר כאן

בסכום זניח, אני חושב שעתו' מכירת "יוזמה" הוא עתוי שגוי. הממשלה היתה צריכה

להפעיל שיקול דעת בכל הנוגע למכירת "יוזמה", ולהביא את ההצעה במועד מאוחר יותר.

בגלל המתיחות הקיימת עתה, הממשלה צריכה לאותת למשקיעים כי גם היא מעורבת ב"יוזמה"

ובכל הנושא של קרנות סיכון.

כלל ידוע הוא שממשלה מוכרת חברות ממשלתיות במחיר נמוך. החשש שלי הוא שכאשר יש

לממשלה עניין למכור חברה, היא תקבע מחיר נמוך משוויה, ואילו אנחנו לא נוכל לבקר

את המכירה. לכן אני מבקש כי בכל מקרה נוכל לקיים גם דיון לאחר המכירה.



י' יהב;

אני מברך את גברת ציפי לבני עם תיכנסה לתפקידה. אני מבקש לדעת, מה ההגדרה של

מכירה פרטית. אני מבקש לקבל דיווח מדוייק יותר לגבי חוות הדעת המשפטית, אשר

לדעתכם מונעת שרשורשל האופציה כלומר זכות הסירוב. כתבתם כי המחיר הקבוע אינו יוצר

עניין בקרב רוכשים פוטנציאליים. אני רוצה לדעת מה קורה, אם הקונה הפוטנציאלי אינו

מממש את האופציה שניתנה לו. אני מבקש לדעת מהו התגמול לעובדי הקרן (סעיף 2-3),

והאם היושב הכללי יכול לטפל בקרנות הון סיכון.

נ' דהן;

אם רוצים למכור חברה ממשלתית, פירוש הדבר שהיא אטרקטיבית. האם יש הגבלה

האומרת כי הקונה אינו יכול להיות כל קונה? אנחנו מוכרים השקעות בחברות ישראליות.

האם לא יכול להתברר כי הקונה אינו מתאים לנו? אם לא קיימת כל הגבלה על הקונים,

אני מבקש שהוועדה תקבע הגבלה לפיה השיקול לא יהיה רק כספי.

עד היום לא התערבה המדינה ישירות בניהול החברות, ולכן הפכו חלק מהחברות

מחברות שיש בהן סיכון לחברות שיש בהן סיכוי. האם הקונה יוכל להתערב בניהול

החברות, והאם אין הרעה בתנאים של החברות הנהנות מהון סיכון? האם נבדקה אפשרות

שאותן חברות בהן השקיעו, תוכלנה לרכוש את ההשקעה הראשונית בהן? למה למכור בחוץ,

כאשר אפשר להחזיר את ההשקעה לבעלים הראשונים?
היו"ר ס' שלום
אמנון נויבך כבר אמר שעדיף לפעול לא מול כל קרן, אלאבמסגרת אחת.
נ' דהן
אני רואה שהוחלט ללכת בדרך של מכירה פרטית, האם נשקלה האפשרות להנפיק מניות

בבורסה לציבור הרחב? זה יכול להיות הרבה יותר קל.

א' סעד;

על פי התפיסה שלי , אני מתנגד למדיניות ההפרטה. ההפרטה לא באה לשרת את קידום

המשק, אלא את האינטרסים של בעלי ההון והסקטור הפרטי. בתחילת השרשרת אנחנו מתחילים

בקנה מידה קטן, ואחר-כך נעבור לחברות הגדולות ולהון הגדול. אני רוצה לשאול, מדוע

צריך למכור חברה מרוויחה? לא נאמר כאןמה המחיר ומה התנאים לעובדים.
מ' גולדמן
בחברה הזו יש רק 5 עובדים.

אי סעד;

המשקיעים אינם מתקרבים לחברות שיש בחן סיכון, אלא רק לחברות שיש בחן רווח

בטוח, לכן אני מתנגד לעסקח הזאת.

מי קליינר;

אני מברך את ציפי לבני. אני בטוח שהיא תצליח בתפקידה. כאן מדובר בחברה שהיא

חריג. כיושב ראש ועדת העליה והקליטה של הכנסת ה-12, הייתי בין הדוחפים להקמת

החברה הזו. אמרנו שבתקופה בה יש גל גדול של עליה, יש צורך לספק עבודה למדענים,

ולשם-כך צריך להקים את החברה הזו. זוהי תפיסה שאריק שרון צידד בה באופן מובהק.

הוא אמר; תקימו חברות ממשלתיות, אשר תצלחנה ותקדמנה את ההשקעה בתעשיה, אבל אחר-כך

ונמכרו אותן. זוהי דוגמה לחברה שקמה על-פי העקרון הזה ופתרה בעיה לאומית. השאלה

שהעלה חבר הכנסת יחזקאל היא, האם צריך לחכות עוד שנתיים עד למכירה, על מנת לקדם

את המגמה שלמענה הוקמה החברה. ההשקפה שלי עולה בקנה אחד עם מה שחבר הכנסת דהן אמר

בקריאת ביניים; תמכור את החברה הזו ותקים חברה חדשה. אני חושב שהם עוד כמה שנים

הנהיה החברה הזו עדיין חברה ממשלתית, יידבקו בה כל התחלואים של חברה ממשלתית. לכן

צריך למכור אותה כאשר היא רעננה, טובה ומרוויחה, ולאחר מכן נקים STARTUP חדש,

מעין "יוזמה-2".

אני מצטרף לשאלתו של חבר הכנסת יהב לגבי סעיף 2-3 - התגמול הכספי. אני מבקש

לדעת מהו נוהל תגמוללעובדי חברות ממשלתיות. אמרתם שאת הקרנות אנחנו לא מוכרים,

כי ישנן אופציות שניתן לממשן. הקרן הזו מתנהלת, הממשלה נמצאת בה במיעוט, והיא

מחזיקה את המניות כדי לקבל כסף ולא כדי לנהל. מדוע לא יבואו הSTARTUPS- המוצלחים

ו יממשו את אופציית הקנייה שלהם? במצב כזה הקונים האחרים יכולים למצוא את עצמם עם

החברות הפחות טובות, בהן לא ינצלו האחרים את האופציה שלהם.

צי הנדל;

אני מבקש לדעת, האם יש כללים הקובעים למי אפשר למכור חברות ממשלתיות, לאו

דווקא במקרה זה. באיזה מקרים נקבעים כללים, ומהם הכללים חוץ מכסף.

מ' גולדמן;

אני רוצה להתייחס לדבר שאני חושב שאנחנו לא מספיק ערים לו. הרעיון להקים את

"יוזמה" עלה בתקופה של קליטת עליה. אנחנו חיים בתקופה של חיזוק המדיניות של פיזור

אוכלוסין, ובמצב בו מרכז ההשקעות הגיע למיצוי התקציבים העומדים לרשותו. אנחנו

רוצים לראות את אופקים, שדרות ובאר-שבע חזקות. שמענו על רצון להשקיע במפעל נוסף

באופקים, כדי שתצא סוף סוף מתעשיית המזון והטקסטיל ותיכנס לעידן שנות ה-2000. רק

לפני כמה שבועות דנו כאן בעידוד עסקים קטנים על-ידי משרד התעשיה והמסחר, ואנהנו

יודעים באיזו מצוקה אנו נמצאים דווקא בתחומים אותם אנו רוצים לחזק, בין אם מדובר

בחממות תעשייתיות ובין אם מדובר בעידוד יוזמה פרטית להקמת מפעלים שיתנו פינרונות

תעסוקה. לא חונכתי כסוציאליסט, גדלתי במושבה. חינכו אותי לכך שאין קונים בצ'קים,

באשראי או בהלוואות. אבל ידענו שאם ארנה רוצה להתרחב ולא להישאר עם עסק קטן, ואם

אתה רוצה לקלוט עוד 500 אלף יהודים בנגב ועוד 250 אלף יהודים בגליל - "יוזמה" היא

כיוון נוסף.

יחד עם זאת, במקרה זה אני בעד דחיית המכירה בשנתיים, לא ב-1997 ולא ב-1998

אלא בשנת 2000.



אי רובינשטיין;

גם אני מברך את ציפי לבני על בחירתה ומאחל לה הצלחה. אני רוצה להעיר 3 הערות.

אני מקבל את הצעתו של חבר הכנסת דהן, שלאחר שהחברה הזו תימכר נקים חברה חדשה כזו,

שגם אותה נמכור בסוף. אני מקבל גם את ההערה שצריך לשקול מכירה בבורסה, למרות המצב

ואולי דווקא בגללו.
היו"ר ס' שלום
אתמול היה מחזור עסקות של 40 מליון שקל, המחזור הכי נמוך מזה 5 שנים.

א' רובינשטיין;

מצב הבורסה קשה. בוויכוחים הגדולים שהיו בשתי הממשלות בהן כיהנתי, תמכתי

עקרונית במכירת חברות בבורסה. את ההפרטה הגדולה של "בזק" התחלתי לבצע ולא הספקתי

לסיים, וגם אווזה עשינו בבורסה. נכון שתמיד קיימת בעיה של גרעיני שליטה. יש לכך

הרבה מאד פתרונות, אבל גם אם המחיר בבורסה הוא מחיר חסר - היתרון הוא שהציבור

נהנה. היצע של מגוון חברות בבורסה הוא ערובה לכך שאולי כאשר תשתנינה הנסיבות

האחרות, הבורסה תתאושש.
י י יהב
אם אתה מוכר הרבה חברות בבורסה, זה משפיע מיד על שוק ההון.

אי רובינשטיין;

אני רוצה לומר במפורש, שאם הביקושים בבורסה ימשיכו להיות כפי שהם היו בימים

האחרונים, לא אציע לעשות זאת. הרי אנחנו לא רוצים להטביע את הספינה שבקושי נותר

ממנה מפרש. אנחנו יודעים כי בכל מקום בעולם, ההשפעות הפסיכולוגיות והאחרות על שוק

ההון הן אדירות. אגב, זה לא רק בישראל. בעשרות מקומות אפילו תנודות קלות במצב

הרוח הבינלאומי או הלאומי, משפיעות על שוק ההון. אפילו בדברים שנראים לנו מגוחכים

ונלעגים, כמו עניין מחלתו של ילצין. מה זה נוגע לבורסה בפרנקפורט?

אין כל ספק שעד שלא תוסר העננה הזו מעל המשק הישראלי, שוק ההון יהיה חלש.

מדובר לא רק בתנודות ההון מחוץ לארץ, אלא מדובר בשוק ההון שלנו. לא יעזור דבר,

הגורמים הבינלאומיים והאווירה הבינלאומית היא הקובעת את התיירות, היא הקובעת את

תנודות ההון ואת הביקושים. כל זמן שהביקוש לבורסה הוא במצב של דעיכה כזו, אני

מציע למכור את החברה מחוץ לבורסה. אני מקווה שתוך זמן קצר תחול תפנית. בורסה

במצב של דעיכה מקדימה משבר כלכלי , את זאת אנחנו מכירים מההסטוריה. כל מי שיודע מה

קרה באנגליה ובאמריקה, יודע שלפני המשברים הגדולים של שנות השבעים והשמונים היתה

דעיכה של הבורסה. מבחינה זו הבורסה משקפת נאמנה את העתיד הכלכלי.

כאשר אני קורא מה קורה בבורסה הישראלית, ואני רואה את השווי הראלי שלה ואת

הביקושים המצטמצמים בה, אני מתמלא חרדה. יחד עם זאת, אתמוך במכירת החברה.
י' הראל
אני מצטרף לדעתו של בייגה שוטח שיש למכור את החברה. התמוך בכל הפרטה. אני

חושב שהגישה האומרת כי הפרטה עושים כדי להרוויח כסף אינה נכונה. הרווח העיקרי

מהפרטה הוא בהפרטה עצמה. אני מקווה שהוועדה הזו לא תשים מכשול בפני תהליך ההפרטה.

ס' אלחנני;

אני רוצה להבהיר כמה דברים. אחזור על כמה משפטים שנאמרו בעת הדיון בוועדה

במאי 1992. כאשר הקימו את החברה הזו. אמר מנכ"ל האוצר: יש לנו עליה ברוכה, יש

???????????????.

הבנקאות לא מממנת נושאים שהם בתחומי סיכון, והחברה הזו תממן רק פעילויות בתחומי



הסיכון.

חברת "יוזמה" נוצרה כדי למלא נישה ששום גוף פרטי אינו יכול למלא. החברה הזו

אי נה מתפרקת לגמרי.

אי נויבך;
תרשי לי לתקן אותך
את הנישה הזו אף אהד לא מילא באותו זמן, בשנת 1992.
ס' אלחנני
אני עדיין חושבת שיש נישה כזו שקשה למלא בשוק הפרטי. חלק גדול מהחברה הזו,

בתהליך משפטי מאד מורכב חוזר לחשב הכללי ורק חלק מופרט. אני רוצה לחזור לתיקון של
חוק גל
הבעיה שעמדה אז בפני חברי ועדת הכספים היתה שהיו מביאים בפניה עובדות

מוגמרות, כולל שם הקונה. הוועדה נדרשת כאן לצייר את איפיוני הקונה: האם לייחס את

המכירה רק לקונה ישראלי או שיכול להיות גם קונה זר, איך להבטיח שלא תהיה פגיעה

בחברות קיימות, ואיך לוודא שהקונה יהיה הרצוי ביותר למשק הישראלי.
נ' דהן
אלה כל השאלות שנשאלו.
ס' אלחנני
הוועדה צריכה לתת לרשות ההברות הממשלתיות מפה יותר מפורטת, 1 ל-20,000, עליה

יסומן תוואי ההליכה. אפיון הקונה אולי פחות בעייתי בחברה כזו קטנה, אך התרגיל
חשוב. אומרים לנו
תמכרו את החברה כמקשה אחת, כדי לקבל יותר. זה פשוט לא נכון:

הקונה הרי עושה אותו חישוב בדיוק, ותמורת החברות הרעות הוא יבקש פרמיה. לפיכך

סביר להניח שמכירה של חברה בודדת, תוך מכסימיזציה של החברות הטובות, תיצור מצב

בו יהיה קל יותר למכור, עם פחות בעיות לגבי השוק הכולל. החברות הפחות טובות

תתאדינה בסופו של דבר או תישארנה בידי הממשלה.
התהליך המוזכר כאן מסובך מאד
פירוק החברה והשארת 6 חברות ממשלתיות פיקטיביות

כמעט, שכל אחת מהן בעלת מניה אחת בחברה הזו. מדובר במניה רגילה של חברות משונות

שהיו צריכות להתאדות מזמן, אך הן עדיין בעלות מניות בחברה הזו.

בחברה 5 עובדים שהחמישי הצטרף רק בשנה האחרונה. מאז הקמתה היו בה רק 4 עובדים

בחוזים אישיים. כל התהליך של פיצוי של מי שעבר לחוזה אישי לפני שנה, נראה לי

מופרך לגמרי, מה גם שרק חלק מהחברה מופרט, אז רק על החלק הזה צריך לתת פיצוי. על

החלק שעובר ליושב הכללי לא צריך לתת פיצוי .

אני חושבת שזו ההזדמנות לשאול מהי תכנית האופציות.
אי שוחט
ראש הממשלה הודיע שהוא מתנגד לכך.
צי לבני
על-פי החוק, אנחנו אמורים לבוא לוועדת השרים לאחר שיש החלטת הפרטה, עם דרך

ההפרטה. חוק החברות הממשלתיות מדבר על-כך שוועדת השרים לענייני הפרטה, המורכבת

מראש הממשלה ומשר המשפטים, רשאית להחליט אם להפריט או לא להפריט חברה מסויימת. יש
מספר דרכים להפרטה
אם ההפרטה כוללת מכירת מניות של החברה, אזי אנו אמורים לבוא

לוועדת הכספים ולקבל אישור על דרך המכירה. אנחנו נמצאים בשלב בו אין לנו עדיין

הצעות מחיר. ההחלטה צריכה להיות בדבר הדרך. החוק קבע שאנחנו צריכים לבוא לפני שיש

???????????????????

שלנו על-פי החוק הוא בשאלה איך להפריט, מאחר ואנו נמצאים בשלב בו יש כבר החלטה



בדבר ההפרטה.

מאחר וההחלטה צריכה להיות ביחס לדרך, אין ספק שאם הדרך תשתנה צריך יהיה

לחזור לוועדת הכספים. אבל משהתקבלה ההחלטה בדבר הדרך, האישור אינו מתייחס לכל פרט

המופיע כאן במסמך, לכן אני לא חושבת שאנחנו צריכים לחזור לוועדה.
מי קליינר
מדובר על-כך שסמדר תערוך מעקב אם אכן אתם הולכים על-פי הפרמטרים שנקבעו.

אי שוחט;

העסק נובע מנסיון מצטבר לגבי התהליכים. סיומו של משא ומתן עם חברה שהיו בה

3000 עובדים היה כאן בוועדה, לאחר שהזכיין נקבע. אני מדבר על השק"ם, על מספנות

ישראל ועל כי"ל. לכן אמר גדליה, בואו נעשה הכל קודם, בלי שאנחנו יודעים מי הזוכה,

כדי שלא יהיה לנו פרטנר אינטרסנטי. אם מדובר בחברה עם 1000 עובדים, בדיון היום

צריך היה להגיד מה נותנים לעובדים. לא מדובר במקרה המונח לפנינו היום, אך נניח

שתבוא לכאן חברה כזו, מה יהיה אם לאחר שנסכם את התנאים, יקרה משהו במכרז וצריך

יהיה לשנות פרט זה או אחר, האם הנושא צריך להגיע אלינו או לא?

ברור לחלוטין שדנים בצורת ההפרטה, אך בכך הוועדה מסיימת את תפקידה. הוועדה

אינה נכנסת לשיקול מי זכה ולמה זכה.

צ' לבני;

ההתייחסות שלי היתה רק להערה השניה שלך. אמרת שאם יש שינויים בתהליך, הם

צריכים לחזור לכאן. יש כללים החלים על כל החברות הממשלתיות, והם הובאו לאישור

על-ידי שר האוצר דאז. במכירה פרטית, העובדים מקבלים 3 אחוז מתמורת המכירה, ולא

יותר מ-5 משכורות לכל עובד. מי שעובד מעל חצי שנה, מקבל. מי שעובד פחות מחצי שנה,

לא מקבל. הכללים האלה חלים על כל החברות. במקרה שההפרטה תהיה דרך הנפקת חברות

בבורסה, חלק מהמניות תונפקנה לעובדים. לא מדובר על פיצויי פיטורין, שכן יכול

להיות שהעובדים ימשיכו בתפקידיהם.
י י יהב
מה הרצי ו בכך?
אי שוחט
העובד תרם לחברה והשביח אותה. כאשר אתה מוכר חברה, מגיע גם לו משהו.
י י יהב
אבל הוא קיבל פיצוי במשכורתו.
צ' לבני
מאחר ואנו נמצאים היום בשלב מוקדם, אין לנו עדיין הערכת מחיר. חלק מהנוהל

שיובא לאישורכם אומר, שלפני שתיבחר ההצעה, תהיה לנו הערכה של צד שלישי, כדי

להשוותה להצעות אחרות (סעיף 2.2 להצעה שלנו}.

אשר לשאלה לגבי שרשור זכות הסירוב הראשונה, יש חוות-דעת של המחלקה המשפטית

ורשות החברות. נמצאת כאן היועצת המשפטית ותוכלו לקבל ממנה פירוט. מה שקורה בפועל

הוא שהתהליך אינו מפעיל שרשור. חברת "יוזמה" נשארת בעלת הזכויות בחברות האחרות.

היא לא יוצאת ובמקומה נכנס מישהו אחר. זה משליך גם על השאלה שלך לגבי השרשור, וגם

המדינה יוצאת. מבחינתם היתה חברת "יוזמה" עוד קודם, והיא ונמשיך ותחזיק בהשקעה.



בעלי החבהה הם שהשתנו. לא מדובר על הרעת תנאים לחברות ש"יוזמה" שותפה בהן.

נשאלה כאן השאלה, אם החברה מרוויחה אז למה למכור. המדינה תמיד מוכרת בסכום

נמוך, או המדינה מנהלת רע ולכן היא צריכה למכור. אם המדינה מוכרת נמוך, היא צריכה

להמשיך לנהל.

אי שוחט;

את השק"ם לא מכרו במחיר נמוך.
צי לבני
ההפרטה היא חלק מהפאזל. השאלה כמה נקבל עבור כל חברה היא לא השאלה הבלעדית.

יכול להיות שחלק מהתהליך יגרום לכך שחברות תימכרנה לא במחיר המכסימלי, כי

האלטרנטיבה תהיה להישאר עם אותן חברות. על-פי הנוהל שאנו עומדים לפרסם,יש שלב

מיון של הפונים. הקריטריונים שנשקול הם יכולת ניהול, פיתוח והשקעות בתחומי

הפעילות של החברה, יכולת כלכלית מתאימה לרכישת המניות, קיומן של תכניות לקידום

החברה, העדר חשש לניגוד עניינים בכח או בפועל, בין ענייניו של המציע לבין ענייניה

של מדינת ישראל או ענייניה של החברה, והיות הפונה גורם חדש בישראל המעוניין

ומסוגל להשקיע בתחומי פעולתה של החברה. יש לנו עניין לעודד גם השקעות חדשות.

אשר לשאלת ההנפקות דרך הבורסה, קיימת פתיחות למכירה או להפרטה דרך הבורסה

בארץ או בעולם. בכל מקרה, החברה הספציפית הזו נבחרה משום שאין היום אפשרות להוציא

אווזה לבורסה. אופיה הספציפי של החברה הזו מתאים למשקיעים מתוחכמים אשר יכולים

להתייחס להשקעות בחברות STARTUP. הציבור ייהנה מהתמורה שתגיע מהמשקיע הזה,

ובנוסף לכך יש אולי אפשרות למשוך גם משקיעים זרים ארצה. הסוג הזה של החברה לא

מתאים להוצאה לבורסה. אני מניחה שעוד נגיע לכאן עם חברות שנציע למכור באמצעות

הנפקות.

י י יהב;

מה זו מכירה פרטית?
הי ו "ר ס' שלום
מכירה פרטית אינה מתבצעת דרך הבורסה.
צ' לבני
אתה מוכר את החברה לא דרך הבורסה, אלא לגורמים המציעים לך ישירות.

א' נויבך;
הערה אחת לדברי סמדר
כאשר זינגר הציג את הנושא הזה, כל תעשיית הון הסיכון לא

היה קיימת, והבנקים לא היו בנויים לכך. הממשלה הקימה למעשה את התעשייה הזאת,

והיום היא מגלגלת מאות מליוני דולרים. היום מדברים על גיוס של 70-80 ואף 100

מליון שקל לקרן. למעשה התחרתה "יוזמה" בתחום ההשקעות הישירות הריאליות בקרנות

עצמן, ובכך היא נגדה את האינטרס שלה. "יוזמה" השיגה את מטרונה בכך שהצליחה להתגבר

על כשל השוק במקום שהיה קיים. היום התעשייה הזו קיימת, ואין שום הצדקה לכך

שהממשלה הנהיה מעורבת. כאשר הממשלה סיימה את תפקידה, היא צריכה להסתלק. אני חושב

שצריך לתת צל"ש להחלטה נכונה, להקים את התעשייה הזו, ויכול להיות שצריך לעבור

עכשיו לתעשייה אחרת.
צ' לבני
יש לי הערה אחת: ההסכם ייעשה עם החשב הכללי. בסופו של דבר ההנפקות לא תעשינה

ישירות אלא באמצעות חברה.

היו"ר ס' שלום;

אני רוצה להתייחס לדברים שאמר בייגה שוחט: תמיד אפשר למצוא סיבות נגד הפרטה,

אבל אנחנו רוצים לקדם את ביצוע ההפרטה. אני מעדיף תמיד מכירה פרטית ולא מכירה

דרך הבורסה. הפרטה היא העברה לידיים פרטיות. כולנו לא רוצים להגיע לבורסה לצורך

הנפקה, ולגלות שלא קורה שום דבר.

הכיוון שהעלה חבר הכנסת שוחט הוא הכיוון הנכון. אנו עושים זאת בפעם הראשונה

עם חברת שאין איתה כמעט בעיות. יש בה רק 5 עובדים שכולם בעד, וכך גם הבעלים וחברי

הכנסת. נרצה לקבל דו"ח מלא על המכירה ועל הקונה. נבדוק בהמשך אם להמשיך באותו

מסלול או לעשות "רוורס".
י' יהב
בקרנות יש זכות סירוב במחיר קבוע. מה קורה אם בעל האופציה לא מממש אותה?
א' נויבך
אם הוא לא מממש אותה, כאשר מחלקים את רווחי הקרן תוך 7 שנים, המדינה תקבל את

חלקה ברו וחים.
נ' דהן
אני מבקש שהדברים יובאו לוועדה בסמוך לקיומם, ולא לאחר שכבר התבצעו.
היו"ר ס' שלום
רק אחרי המכירה. ההחלטה היא שלא נקיים שום דיון עד המכירה. מה שאני מציע הוא

להיצמד לחוק החדש. לגבי חברה זו שאינה בעייתית, לאחר שתהיה החלטה על המכירה, נקבל

דיווח. אנחנו מחליטים שאנחנו רוצים לקבל דיווח על ביצוע המכירה.

מי בעד התחלת תהליך המכירה, מי בעד הדרך?

(רוב בעד)

מי נגד?

(חבר הכנסת סעד)

תודה רבה. אני מאחל לכם הצלחה.



שינויים בתקציב לשנת 1996

בקשת 337 - הרבנות הראשית;

היו"ר ס' שלום;

מנכ"ל הרבנות נמצא כאן בגלל שאלות של הבר הכנסת דהן מהפעם הקודמת.

נ' דהן;

בהעברה התקציבית המונחת לפנינו, אנחנו רואים שהרבנות ביקשה לקצץ 500 אלף שקל

מהפעולות בנושא הכשרות. מדובר ב-30 אחוז מהתקציב שעמד לרשות הרבנות בסעיף זה.

אנחנו נמצאים כמעט בסוף והשנה. כולנו יודעים כי הכשרות היא נושא חשוב מאד בארץ,

אני מבקש לדעת מדוע התקציב שנועד לכשרות לא נוצל. צריך היה לבקש תקציב נוסף לנושא

זה.
היו"ר ס' שלום
אנו עדים להתגברות השחיטה השחורה. רק לפני שבועיים נתפסו כמה טונות של בשר

משחיטה שחורה, אשר הגיעו לכל מסעדות היוקרה בתל-אביב.

מ' קליינר;

התמונה שעלתה בדיון שקיימנו היא שמצד אחד מגדילים את ההוצאות למיכון

ולאמרכלות, ומצד שני מקצצים בתקציב לנושא שהוא הRAISON D'ETRE- שלכם. אם הסכום

לא הוצא, המשמעות היא שאין טעם להוסיף כסף. מה ההשלכות שיש לכך על בסיס התקציב

בשנה הבאה?

ג' שרייבר;

נושא הכשרות הוא ספינת הדגל של הרבנות, ואני שמח על שחברי הכנסת ערים לכך.

בשנת 1996 העלינו את רמת הכשרות במידה ניכרת מאד ובאמצעות תוספת כח-אדם ותשתיות

חדשות נוספות שלא היו קיימות בעבר. כאשר התחלתי בפעילות בשנת 1996. היו לנו 5.5

משרדות לפיקוח על הכשרות בארץ ובעולם. היום יש לנו 29 עובדים המטפלים בנושא

הכשרות.

פ' בדש;

החלק הגדול של העובדים בתחום הכשרות מוחזקים על-ידי החברות עצמן.

ג' שרייבר;

הכוונה היא להעביר תקציב מסעיף לסעיף, כדי לחזק את הכשרות. התקציב לא עובר

לכשרות עצמה אלא לכל מה שמסביב, כגון להקמת התשתיות. אנחנו רוצים לחזק את מערכת

המחשוב של הרבנות. עד לפני שנה פעלה הרבנות ללא מחשוב, ואין לנו מאגרים של מידע.

אנו מחזקים את מערך המחשוב כדי לחזק את הכשרות. אי אפשר להפעיל את מערכת הכשרות

ללא אנשים. הסעיף הזה מיועד לחזק את מערך והכשרות בכלי רכב, כדי שניתן יהיה להגיע

לכל פינות הארץ. אנו מכינים עכשיו את התשתיות לקראת 1997. בעבר היוגה הרבנות

תלויה במשרד הדתות אשר קבע את תקציב הרבנות. ברגע שהפכה הרבנות ליחידת סמך, היא

החליטה על התקציב לפי הצורך. התקציב שאנו מבקשים להעביר מיועד אך ורק לנושא

הכשרות. הוא כולל את המיכון, הוא כולל נסיעות בכל הארץ.

מ' קלי י נר;

אני מבין שמוסיפים תקציב למיכון ולאמרכלות, אבל בסעיף פעולות למען הכשרות -

????????????????
ג' שרייבר
בשנה הזאת לא הצלחנו לממש את כל מה שכלול בסעיף הזה. זה כולל את הפיקוח על

הכשרות בכל הארץ, כולל משכורות.

מי קליינר;

אבל אדנה אומר שהיו לכם 5 עובדים והגדלתם את המספר ל-27.

ג' שרייבר;

לקחנו את העובדים מחברות כח-אדם. הוצאנו עובדים שלא היו יעילים, והם פרשו.

מי קליינר;

איך הצלחתם לקצץ את ההוצאה בשליש, אם הגברתם את הפעולה?

גי שרייבר;

לא הגברנו את הפעולה בסעיף הזה אלא בסעיפים אחרים: בכח אדם, בנסיעות ובפיקוח

על כל הארץ.

צ' הנדל;

במשך שנים התנהלה הרבנות הראשית כמו מכולת בתקופת הגולה. ברוך-השם, אפשר לומר

מקצת שבחו של אדם בפניו; יש היום מנכ"ל שמביא את הרבנות לשנות האלפיים. אם הוא

מבקש להעביר את הכספים לצורך מחשוב, אפשר להיעתר לו.

היו"ר ס' שלום;

מי בעד אישור הבקשה?

מי נגד?

הבקשה אושרה.

בקשה מס' 296;

ה' בלינדר;

מדובר בכיסוי נזקי ההפגנה של האתיופים מול משרד ראש הממשלה, נזקים המוערכים

בחצי מליון ש"ח.

א' שניידר;

מדובר בנזקים למכוניות פרטיות. חברות הביטוח אינן מכסות את הנזקים. כך נהוג

גם כאשר מדובר בפעולות איבה.

אי שוחט;

כך היה גם כאשר נרצח אמיל גרינצוייג ונפצעו אנשים אחרים. חברות הביטוח לא

כיסו את הנזקים.



הי בלינדר;

חברת "ענבל" בעצם משמשת כאן כצינור או ככלי טכני.

א' שוחט;

המכוניות עמדו במגרשי החנייה של בנק ישראל ומשרד ראש הממשלה. בעלי המכוניות

יכולים לטעון כי מקום העבודה לא סיפק את הביטחון הנדרש למכוניות. המפגינים פרצו

גדרות והתפרצו לבניין משרד ראש הממשלה, וכלי הרכב נפגעו משום שהעובדים שייכים

למשרד ראש הממשלה. זו אינה סתם הפגנת רחוב.

מ"מ היו"ר מ' קלי י נר;

השאלה היא אם זו ההבחנה שתתקיים גם בעתיד. האם מדובר אך ורק בעובדי משרד ראש

הממשלה ובעובדי בנק ישראל?
הי בלינדר
כן.

מ"מ היו"ר מ' קליינר;

ואם היה שם אורח שמכוניתו היינה נפגעת, גם אז היית משלם?

אי שוחט;

אני מניח שכן.

מ"מ היו"ר מ' קלי י נר;

בגלל ההשלכה התקדימית שיכולה להיות לכך, אני מציע שתחזרו לכאן בישיבה אחרת עם

חוות-דעת משפטית.
אי פינס-פז
האם העובדים כבר ק י בל ו את הפיצויים ?

הי בלינדר;

אני מניח שכן.

מ"מ היו"ר מ' קליינר;

אני לא יודע מה ההשלכות שיכולות להיות לכך. צריך לדאוג שזה לא יעלה למדינה

כסף רב בעתיד. צריך לשמוע את דעתו של המפקח על הביטוח, ורק אחר-כך להחליט.
בקשה מס' 329
ע' לינצפסקי: מדובר בסעיף התמיכות בתחבורה הציבורית - בהעברה של 70 מליון ש"ח. לחברות

התחבורה הציבורית יש גרעון ניכר אשר צפוי לגדול עד סוף 1996. גם כתוצאה ממימוש

חוק האזרחים הוותיקים. ההשפעה התקציבית של מימוש החוק עד סוף 1996 צפויה להגיע

ל-40 מליון שקל.



פ' בדש;

איך אתם בודקים זאת?

ע' לינצפסקי;

יש לנו מנגנון התחשבנות מול הקואופרטיבים.
אי הירשזון
כיצד זה פועל מול "דן" ו"אגד"?
ע' לינצפסקי
"אגד" מקבל פי 3 מ"דן".

היו"ר ס' שלום;

אנו מאשרים את הבקשה.
בקשה מס' 330
היו"ר ס' שלום;

מדובר בסכומים פנימיים המתקזזים בינם לבין עצמם. בסך הכל מדובר על 60 אלף

ש"ה. חבל על הזמן, אני מציע לאשר.
בקשה 335-336
י' כהן: מדובר בהפרדה טכנית בין הסעיפים המיועדים לכיבוי שריפות מהאוויר. בעת כיבוי

השריפה האהרונה השתמשו בכל הכסף שהועמד למטרה זו, ועתה מבקשים להעביר סכום נוסף

מתקציב הרשויות המקומיות. ההעברה היא מסעיף 06 לסעיף 18, כאשר השימוש הוא במטוסי

ריסוס של הברות פרטיות.

מ' קליינר;

בדפי ההסבר כתוב שאין שימוש בכספי הרזרווה הכללית. אי אפשר להשתמש ישירות

בכסף הזה, אלא צריך להעביר את הכסף מהרזרווה הכללית לסעיף 06.

היו"ר ס'שלום;

אנו מאשרים בקשה מס' 335-336.

איננו דנים בבקשה 338. משום שאין כאן איש המייצג את משרד התשתיות.
אי שוחט
ביקשתי לעכב ביצוע העברה הנוגעת למשרד הפנים.



היו"ר ס' שלום;

יש שהות של 21 יום.
אי גפן
המשרד ביקש להקדים את הדיון בבקשה הזו. הכוונה היא להעביר את העודף התקציבי

מ-1995 ל-1996. המשרד מבקש להקדים את הדיון, כי אנו נמצאים כבר בהודש אוקטובר.

מדובר בסכום של 80 מליון שקל שהוא עודף מחוייב. עד לפניה הזו לא היו פניות של

משרד הקליטה.
אי שוחט
אני רוצה לשאול, האם יש נושאים מתוקצבים על-פי מספר העולים? האם זה לא שולם

כבר בשנה שעברה?

אי גפן;

בתקציב היה סכום של 70 מליון ש"ח.

אי שוחט;

ממה נובע הצורך הזה?
אי גפן
אנו מחזירים את הסכום מהעודף המחוייב, כדי שהפעילות לא תתקע. אם לא בצעו את

התשלום בפועל, ההתחייבות עצמה קיימת, היא נרשמת כנגד התקציב והעודף המחוייב.

היו"ר ס' שלום;

העודף לא מחוייב. אני טוען תמיד שזוהי למעשה תוספת תקציבית ללא אישור מליאת

הכנסת.

מי בעד האישור?

(הבקשה אושרה)
בקשה מס' 338
די רבינר;

הכנסנו שינויים בסכום של 50 מליון ש"ח בשני מרווזות; בירושלים - 25 מליון

ובאזור הנגב 15 מליון ש"ח עבור הבדואים. לפרוייקטים אלה בתחום הביוב הוקצה מלוא

הסכום, אבל הסכום שהוצא בפועל היה נמוך יותר, בגלל קצב ההתקדמות של ביצוע

הפרוייקטים. בתחום ההרשאות להתחייב אנחנו נמצאים בפיגור.

אי שוחט;

המצב בתחום תשתית הביוב עבור הבדואים בנגב חמור מאד. גם בתל שבע קיימים רק

בורות ספיגה, אך האדמה אינה סופגת. כך המצב גם ליד ערד.



פ' בדש;

בתל שבע אין להם כלום.
אי שוחט
אני מציע שלא נאשר דבר, עד שיבואו לכאן ממינהלת הביוב ויאמרו איפה עומד

הביצוע. אני חושש מדחייה של שנה נוספת. אני מציע לזמן לכאן את יהודה בר, על מנת

שיאמר לנו מה קורה עם הביוב לבדואים. חבל שהתכנית לא תצא לפועל, לאחר שנעשה מאמץ

עליון לשם-כך.
ד' רבינר
השנה לא יצליחו לקד את הפרוייקט. בתחילת השנה מתקצבים ובמהלך השנה משנים את

התקציב כדי לעמוד בביצוע.
אי שוחט
אני מציע שנזמין לכאן את האנשים העוסקים בכך.

הי ו "ר ס' שלום;

בסדר. נזמין אותם למחר בשעה 12:00.

(הישיבה ננעלה בשעה 12:00)

קוד המקור של הנתונים