ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 06/08/1996

הוראה בדבר העברת מיסים נוספים לרשות הפלסטינאית (תיקון); הצבעה חוזרת על הפחתת מס' 2 בתקציב 1996 (פנייה 9990); הצעת חוק לעידוד השקעות הוו (תיקון מס' 39) (תיקון מס' 6); שינויים בתקציב לשנת 1996; תיקון לצו הבנקאות (אגרות), התשמ"ג-1983; תקנות הטלגרף האלחוטי (רישיונות, תעודות ואגרות) (תיקון), התשנ"ו-1996

פרוטוקול

 
פרוטוקול מס' 11

מישיבת ועדת הכספים

יום שלישי. כ"א באב התשנ"ו (6 באוגוסט 1996). שעה; 00;10

נכחו חברי הוועדה; אי רביץ - היו"ר

נ' דהן

צי הנדל

י' הראל

מי נודלמן

אי סעד

אי פינס-פז

מי קליינר

אי שוחט

שי סילבן

ממלאי מקום; זי בוים

שי הלפרט

י' וקנין

י י שטרן

מוזמנים; גבי די ירום - המחלקה המשפטית במשרד האוצר

אי לוי, ר' אי ילון, שי וינר, אי גבאי - משרד האוצר

אי זייף - מנהל המכס המע"מ והבלו

ר' פרנקנבורג - מכס ומע"מ

די שמעוני - משנה למנהל המכס

מי פיין - הפיקוה על הבנקים, בנק ישראל

גבי הי פרבר - המחלקה המשפטית בתמ"ס

גבי חי כהן - סמנכ"ל מרכז ההשקעות בתמ"ס

שי אברמוביץ - ראש אגף כלכלה, התאחדות התעשיינים

ח' ישראל - התאחדות התעשיינים

מי אוהלי, ע' וייס, ר' יהודה - משרד התקשורת

אי ענבר - יועצת המשפטית במוטורולה

אי קוק - מוטורולה

מ"מ הי ועץ המשפטי; מי בוטון

י ועצת כלכלית; סי אלחנני

קצרניות; אי עצידה ות' בהירי
סדר-היום
א. הצעת חוק לעידוד השקעות הון (תיקון מסי 39)

(תיקון מסי 6), התשנ"ו-1996.

ב. הוראה בדבר העברת מיסים נוספים לרשות הפלסטינית

(תיקון).

ג. תיקון לצו הבנקאות (אגרות), התשמ"ג -1983

ד. הצבעה חוזרת על הפחתה מס' 2 בתקציב 1996

(פנייה 9990)

ה. תקנות הטלגרף האלחוטי (רשיונות, תעודות ואגרות)

(תיקון), התשנ"ו-1996

ו. שינויים בתקציב לשנת 1996



א. הצעת חול, לעידוד השקעות הוו (תיקוו מס' 39) (תיקון מס' 6)
ס' אלחנני
הסעיף הראשון שאנחנו הולכים לדון בו הוא הצעת חוק לעידוד השקעות הון

(תיקון מסי 39) (תיקון מס' 6).
ר' אי ילון
אנחנו מבקשים את אישור הוועדה לביצוע תיקון בהוק לעידוד השקעות הון כך

שתופחת הטבת מס הניתנת למשקיעים במרכז הארץ בלבד. פטור ממס מתקופה של ארבע

שנים לפטור ממס לתקופה של שנתיים בלבד. התיקון הזה הוגש על ידי הממשלה הקודמת

לאהר הפחתת המענקים מ-38 ל-34% ומ-20 ל-17% באיזור פיתוח א' וב', ואושרר על

ידי שרי האוצר והתמ"ס הנוכחיים, גם לאור ההפחתה הנוספת שבכוונת הממשלה לבצע

במענקים באיזור פיתוח א' וב'.
היו"ר א' רביץ
המטרה היא בעצם לעודד השקעה באי זורים מרוחקים, באיזורי עדיפות?
ר' אי ילון
כן. המטרה העיקרית בתיקון הזה היא לשמור על ההטבה היחסית שיש לאיזורי

הפריפריה לעומת מרכז הארץ. מי שמבצע תיקון במענקים שניתנים רק לפריפריה ולא

מתקן את ההטבה שניתנת במרכז הארץ יוצר מגמה הפוכה. כיוון שההטבה היחידה במרכז

הארץ היא הטבת מס, אנחנו מבקשים לצמצם אותה מארבע שנים לשנתיים. אנחנו מקווים

שבדרך זו תישמר העדיפות של הפריפריה, אם לא למעלה מכך.
ס י אלחנני
המפה הצבעונית שעל הקיר מסמנת את האי זורים. הצבעים הורוד והירוק הם

מסמנים את איזורי בי וגי והצבע הלבן מסמל את האי זורים שהם אינם בעדיפות.

ההחלטה היא מדצמבר 95. החוק הגיע ב-7 בפברואר 96 והתאריך היום הוא 6

באוגוסט. שישה חודשים.
היו"ר אי רביץ
אנחנו נצטרך לתת את דעתינו מיד על כך.

נ' דהן;

יש כאן בעיה של רטרואקטיביות. אנחנו לא יכולים לההיל רטרואקטיביות על

אנשים שהתחילו להריץ מפעלים ועכשיו אנחנו אומרים שהם לא יקבלו. זה לא הוגן.

מדינת ישראל צריכה לנהוג בהגינות, לפחות כלפי חוץ.

מקומות של סדרי עדיפות לאומית הולכים להשתנות כל יום. מדברים על זה.

אנחנו הולכים לחוקק חוק כאשר מחר כל העסק הזה ישתנה.

היו"ר אי רביץ;

חבר הכנסת דהן בדבריו מדגיש שבעיית הרטרואקטיביות היא יותר עמוקה

ובעייתית.



נ' דהן;

אנשים בטוחים שיש להם ארבע שנים ובסוף יתברר שיש להם רק שנתיים. אז אולי

קודם כל נסגור את המעטפת בלי סדרי העדיפויות ואחר כך נעשה את התיקון הזה.

זי בוים;

יש פה בעיה. כי אם היינו הולכים ביחס ישר בין ההטבות במס לבין גובה

המענקים אז יכול להיות שבכלל היו צריכים פה למחוק לחלוטין את הטבת המס למרכז.

זה לא עומד באותו יחס של צמצום בין מה שהולכים לצמצם בפריפריות מ-34 ל-30%,

זאת היתה הגלישה לעומת קפיצת המצוק שהולכת בבת אחת להוריד עד 20% במענק לאיזור

פיתוח אי, ו-10% שאני מבין שהיא ההצעה האחרונה של האוצר שאני מתנגד לה. לפי

ההיגיון הזה היה צריך למחוק בכלל את כל ההטבות במרכז הארץ. אני לא מציע ככה.

אבל, אם כבר מדברים על הטבות במסלול המס למרכז הארץ, אני רוצה לדעת מה הכוונה

של הממשלה לעשות בתחום של הטבות המס לגבי איזורי הפיתוה ואיזורי עדיפות

הלאומית בפריפריה. אנחנו הרי יודעים שבאיזור פיתוח אי עד עכשיו היה מסלול של

עשר שנים, ואנחנו לא שמענו ואני לא יודע מה הכוונה. לוקהים פה קטע מסוים

ורוצים שאנחנו נאשר אותו, אני הייתי רוצה לראות תמונה כללית בכלל של כל הסיפור

של חוק עידוד השקעות הון בכללותו. להביא את הצעות התיקון ואז אפשר יהיה לדון

על זה. כאשר זה בא בקטע קטן כזה או בחלק, גם אם הוא חשוב, זה יכול אחר כך

לעוות את התמונה. צריך לראות את כל התמונה, לראות לפי המסלולים. אם מדובר

במסלול הטבות במס, אז יש לדעת בדיוק מהי החלוקה של האי זורים בארץ לפי ההטבות.
אי שוחט
אני בעד לאשר את זה כי זה שייך בעצם עוד למהלך הקודם. זה לא מתחבר למהלך

שהממשלה מציעה עכשיו שאני מקווה שגם אתם תתנגדו לו. העניין של הסרת פטור ממס

במרכז נולדה כאשר הורידו את ההחלטה מה-38 ל-34, כדי שגם תהיה הורדה מסוימת

למרכז ולא רק בפריפריה ולכן צריך לאשר את זה כי זה דבר ביניים. הוא גם לא שייך

לחלוקה מחדש. תהיה חלוקה מחדש ומי שב-א' יהיה ב-א', מי שב-ב' יהיה באיזור בי

ומי שנמצא במרכז יהיה במרכז.
סי אלחנני
אני יכולה להראות את החלטת הממשלה למי מכם שמעוניין.

אי שוחט;

אני באמת חושב שיש פה בעייה של רטורקטיביות וצריך לתקן את זה.

היו"ר אי רביץ;

אנחנו נעשה את התיקון.

אי שוחט;

למיטב זכרוני יש פטור חלקי של שלוש שנים ובזה אנחנו לא נוגעים כרגע. אז

אני מציע כן לאשר את זה. חבל פשוט לשלם יותר במרכז.

י י שטרן;

אני שותף לדעתו של חבר הכנסת שוחט מבחינה זאת שבתנאים רעים יותר באיזורי

פיתוח שיהיו עוד יותר רעים עכשיו, כדאי כאילו לפגוע בהטבות במרכז הארץ. אני רק

מפחד שההחלטה שלנו חלקית וללא תמונה כוללת היא עלולה להיכנס לא לדיפרנציאציה



בין האיזורים, אלא למצב הכולל של הרעה מאוד משמעותית למשקיעים.

היו"ר אי רביץ;

באותן דקות שבו לא היית בחדר הוסבר כאן שבעצם החוק הזה נועד, בין השאר,

דווקא לחזק את האיזורים היותר מרוחקים בעלי עדיפות ראשונה, על ידי הפחתה

במרכז.
י י שטרן
בדיפרנציאציה שבין האיזורים מבחינת ההטבות, ברור שיש צורך לתקן. אבל,

היות ותהיה הרעה די משמעותית בסך מערכת העידוד בעתיד אז העניין יוסיף לתמונה

הכוללת עוד פרט קטן. זו פגיעה בפריפריה וזו פגיעה במרכז הארץ. אם לדעת אנשי

מקצוע יש צורך דחוף, משום מה, בהעברת התיקון הזה הייתי מסכים. אבל, אם יש

אפשרות לקחת פסק זמן ולפני זה לזמן פה את יושב ראש הוועדה המשותפת של האוצר

והתמ"ס שהוקמה לצורך בדיקה מחדש של עידוד השקעות הון ולעשות פה דיון על כל

המערכת, משום שאני חושב שיתכן ולחברי הוועדה לא תהיה הזדמנות לשמוע מספיק

נימוקים בעד המערכת הקיימת, או לפחות בעד עידוד נדיב יותר להשקעות הון, ממה

שהם מתכננים לעשות בסוף עבודת הוועדה. שוב אני אומר, אם יש דחיפות בזה כן

להצביע בעד.
היו"ר אי רביץ
אנחנו דנים כאן בסוגיה של הרטרואקטיביות ואני תיכף אציע שאנחנו נכניס

תיקון בנושא. אבל, זה גם מלמד אותנו שיש לנו באמת בעייה. כל יום באים משקיעים

והם רוצים לדעת מה הזכויות שלהם ואנחנו צריכים להקדים את תיקון החוק כדי לומר

להם לאן הם הולכים. בשביל המשקיע היחיד שבא להשקיע בראשון לציון זה ה-100% שלו

והוא צריך לדעת היום, ולא מחר, מה המדינה מתכננת עבורו מבחינת ההטבות. לכן,

אני לא חושב שצריך לדחות. אני מסכים איתך ואני מקווה שעוד מעט נקבל תמונה

כללית מרון.
די ירום
לגבי הרטרואקטיביות, החלטת הממשלה שהתקבלה בדצמבר 95 היתה קו הגבול

מבחינת הציפיות של מגישי הבקשות למרכז ההשקעות. מהרגע שהממשלה החליטה להעביר

את התיקון הזה, הרעיון של ההוראה הרטרואקטיבית חותכת בדיוק ביום החלטת הממשלה.

אנשים שעד החלטת הממשלה הזו הגישו את הבקשות, באמת ציפו לקבל ברמות שהיו לפני

התיקון שאנחנו מבקשים. כל אלה שהגישו אחרי היום של החלטת הממשלה בעצם ידעו את

החלטת הממשלה והיה ניסיון למנוע מצב שיהיה עומס של בקשות לפני שתעבור הצעת

החוק הזה ואז כולם יגישו את הבקשות כדי לקבל את התנאים הקודמים.

אי שוחט;

מה קרה אם מישהו ביקש ואישרו לו בזמן הזה?
די ירום
מימלא אין תוקף להצעת החוק הזו עד שהיא לא מאושרת.
היו"ר אי רביץ
אנחנו בעיקרון לא רוצים לחוקק חוקים רטרואקטיבים. אני אומר זאת ברמה

הערכית מבלי להיכנס לפרקטיקה.
י' שטרן
אם החוק יוחל רטרואקטיבית, מי; לגבי אלה שכבר קיבלו מעמד של מפעל מאושר

בתקופת הרטרואקטיביות.

י' דהן;

אי אפשר לקחת להם.

ש' אברמוביץ;

כמובן שמדובר פה במשמעות תקציבית שהיא שולית. אני רוצה להדגיש את נושא

האי-ודאות העיסקית שעלתה פה בדיון. בינואר 1995, לפני למעלה משנה וחצי, הוארך

התוקף של חוק עידוד להשקעות הון בשלוש שנים נוספות. בדצמבר 95 החליטה הממשלה

על הקטנת המענקים ל-34 ו30% ועל ההחלטה שמובאת כאן לעי ונכם. ביולי 96 החליטה

הממשלה על הקטנת מענקים נוספת ועל פגיעה נוספת בהטבות המס והיום אנחנו בהחלטה

הזאת. המשקיעים מבולבלים. כל המשקיעים יודעים שהוקמה ועדת גבאי, כאשר המטרה

שלה היא לדון במה לעשות בכסף שנשאר מחוק עידוד חשקעות הון שקוצץ מתקציב חוק

עידוד הון, מצד אחד. ומצד שני, להמליץ על מסלולי פטור ממס. מה צריכה להיות

המדיניות החקיקתית כלפי מסלולי פטור ממס, להתאים אותם לקיצוץ במענקים. זאת

אומרת, ועדת גבאי קיבלה מנדט לדון גם בקיצוץ שנתיים. יש מי שיהיה מוכן וישמח

לקבל החלטה לקצץ את השנתיים פטור ממס לשנה, ואולי אפילו לבטל אותה לחלוטין.

אנחנו חוששים למשקיעים ולתדמית של מדינת ישראל וזאת עקב השינויים

התכופים. מאחר והשינויים בחוק עידוד השקעות הון אמורים להגיע לשולחן הכנסת

באוקטובר או בנובמבר, אני חושב שמין הראוי היה לעשות להחלטה הזאת DELAY. יש

לדון בנושא הזה במכלול ההטבות של חוק עידוד השקעות הון.

אל תחשבו שיש איזשהי בעיה עם איזורי הפיתוח. סך הכל ההשקעות במסגרת חוק

עידוד השקעות במה שנקרא איזור פיתוח הוא כך: ב-91 היו 72% מהשקעות שבוצעו

באיזור פיתוח, באיזורי עדיפות. זה עלה ל-92% ב-95. אלו נתונים מתוך דו"ח של

מרכז ההשקעות. יש לזכור ששונתה המפה לאיזורי הפיתוח.
אי שוחט
שר האוצר אמר ההיפך, ש-75% מההשקעות היו בלי מרכז ההשקעות.
שי אברמוביץ
אני אומר שההשקעות שאושרו במרכז ההשקעות, 92% מהן אושרו באיזורי עדיפות

אי ובי. בשביל המשקיע הבודד זה 100% ולכן נושא הוודאות הוא כל כך חשוב.
היו"ר אי רביץ
אז אתה מחזק את הטענה של הרטרואקטיביות.
ש' אברמוביץ
לא רק על הרטרואקטיביות. לדעתי, צריך גם את ההצעה הזאת לדחות בעוד

חודשיים ויש לדבר על כל המכלול של חוק עידוד השקעות הון.
ח' כהן
המשקיע הבודד אינו מסתכל על המפה, בודק את ההטבות ואומר אני אלך לתל אביב

או לקריית שמונה. מי שהולך למסלול של ארבע שנים במרכז הארץ זה משקיע שאין לו

אלטרנטיבה של איזור פיתוה בי או אי. בדרך כלל זה השקעות בתעשיות הי-טק. כוח

האדם שעומד לרשות האנשים האלה הוא חשוב מאוד ולכן אנחנו לא יכולים לראות

אלטרנטיבות פתוחות וחופש משחק מוחלט בין איזור ואיזור.
היו"ר אי רביץ
אז אולי שתבטלו את זה בכלל.
ח' כהן
אני לא אומרת שזה לא עוזר בכלום. זה עוזר מאוד מאוד לעידוד השקעות בתחום

ההי-טק בארץ. זה עוזר מאוד למשקיעים שצריכים להחליט האם לבוא לארץ או ללכת

למקום אחר בעולם.
ר י איילון
לגבי הרטרואקטיביות אני רוצה לומר שאנחנו לא שיערנו לעצמנו שההצעה הזו

תידון בתקופה הזאת ולכן אנחנו ביקשנו סעיף רטרואקטיביות מתוך הנחה שהחוק הזה

יאושר תוך חודשיים שלושה. ולכן, יש אי סבירות גדולה בזה שנחיל הפחתה

רטרואקטיבית והטבות שניתנו למשקיעים עוד מסוף דצמבר. סביר בעיניי שהתאריך יקבע

כתאריך היום. אי אפשר להגיד לאנשים שמורידים את ההטבות בעוד חודשיים, זה יצור

לחץ מי נהלי.

אני רוצה לפזר את הערפל מהנתונים. אם מודדים את ההטבה שהממשלה נותנת לפי

מה שנרשם בתקציב המדינה, אז אכן צודק נציג התאחדות התעשיינים, זה עד 92%. אם

מודדים את זה על בסיס ההשקעות, כמה השקעות זכו בהטבה ולא כמה זה עלה לממשלה,

אז התמונה היא כזו. 20% עד 25% מההשקעות שמרכז ההשקעות מאשר הן במרכז הארץ.

דהיינו, הם נהנים מהמסלול של הפטור ממס ולטעמי גם המדידה הזאת היא מדידה

מעוותת שמקטינה את המשמעות של זה, לפחות מבחינה אחת. ההשקעות במרכז הארץ בסעיף

הזה הן יחסית נמוכות על מחזורים מאוד גבוהים. זאת אומרת, אם היו מודדים את

הפעילות על בסיס של מחזורים ולא על בסיס של השקעות בהון, היינו מקבלים

שהפעילות שנהנית מהטבות במרכז הארץ היא הרבה יותר גדולה מאשר במדידה על בסיס

ההון המושקע. זאת מהסיבה הפשוטה, שחברת תוכנה שיתכן שמחזורה הוא עשרות מיליוני

דולרים, ההשקעות שהיא מבצעת יכולים להסתכם במאות אלפי דולרים וכך זה ירשם

בספרים.

אני חושב שעל דבר אחד אי אפשר לחתווכח. מי שרוצה לשפר את מצב הפריפרייה,

בין אם ההפחתה תסתיים רק ב-34% מענק ובין אם הצעת הממשלה תעבור ותסתכם ב-20%

מענק, חייב להקטין את ההטבות במרכז הארץ. הדרך היחידה לכסות על חלק מהחיסרון

היחסי היא דרך הטבות בעידוד השקעות הון ואם ישאירו את רמת ההון במרכז הארץ

בעינה ויטפלו רק בהטבות בפריפריה ירעו את מצבם של הפריפרייה. אני משוכנע שלא

זאת הכוונה ולכן גם הממשלה הקודמת הסכימה לבצע את השינוי הזה.

היו"ר אי רביץ;

אני מציע שהוראות חוק זה יחולו על בקשה זו עם קבלתו בוועדת הכספים של

הכנסת היום.
מי בוטון
צריך לקבוע תאריך.

סי אלחנני;

6 באוגוסט.

היו"ר אי רביץ;

בואו נעשיו את התאריך כפי שהוא היום.

הצבעה

בעד- רוב

נגד- אין

התיקון התקבל

הוחלט; להעביר לקריאה שניה ושלישית בתיקון הבא: במקום "17.12.96" יבוא

"6.8.96"
הי פרבר
הסעיף כפי שהוא מנוסח נתן הקלה למי שהגיש את בקשתו לפני החלטת הממשלה

בדצמבר 95, ולא ידע על כוונה לקצץ את תקופת ההטבות במס. אם הניסוח יהיה, כפי

שהוצע, שתחילתו של החוק החל מ-6 באוגוסט, כלומר מי שהגיש ויש עדיין כאלה

שהגישו את בקשתם לפני החלטת הממשלה ואושרו החל מיום זה, הם יצאו נפגעים. צריך

לשנות את הניסוח.
היו"ר א' רביץ
הכוונה שלנו היא פשוטה. החוק הזה נכנס היום לתוקפו, כאילו זה היום התקבל

על ידי הממשלה, על ידי הכנסת ועל ידי כולם. אנחנו לא נכנסים לשום חוק

רטוראקטיבי. מי שנמצא בצנרת באיזשהו שלב, אז הוא רץ כפי שהמצב היה קודם, רק אם

הוא אושר.
נ' דהן
מי שקיבל לא לוקחים ממנו כלום.
היו"ר אי רביץ
לא רק מי שקיבל, אלא גם מי שאושר ועדיין לא קיבל, אם אושר אז הוא בפנים.
י י שטרן
אני מבקש לזמן את מר גבאי לוועדה ולהקדיש את הישיבה לדיון בנושא.
היו"ר אי רביץ
לא נהוג לזמן אנשי ועדה בטרם סיימה עבודתה. אני מציע לך, כחבר כנסת,

להיפגש איתו. זאת זכותך וזו חובתו לשמוע אותך.



ב. הוראה בדבר העברת מיסים נוספים לרשות הפלסטינאית (תיקון)

היו"ר אי רביץ;

[ קרא את מכתבו של שר האוצר דן מרידור מתאריך 21 ביולי 1996, בנושא

היראי; ברבר העברת מיסים נוספים לרשות הפלסטינאית (תיקון) ]

מי קליינר;

מה זה "בגדה המערבית"?
היו"ר אי רביץ
נמצא איתנו מר זייף שהוא כמובן בקי בכל הפרטים של הבקשה והוא יסביר לנו.

יש פה הערות שהן ברמה הערכית, הקוסמטית ולא בבקשה עצמה. אני שמעתי את ראש

הממשלה, מר בנימין נתניהו, אומר שאנחנו נכבד את ההסכם בתנאי שגם הפלשתינאים

יכבדו. השאלה היא האם זה כלול כאן?

אם אנחנו כבר לא מפרנסים יותר בהוצאות של הערבים הגרים בארץ ישראל והם

מפרנסים את עצמם, אז לא סביר שאנחנו ניקח את המיסים על טובין שהם מייבאים

לעצמם. אנהנו גובים 3% דמי טיפול.

מר זייף, אני רוצה שתסביר איך אנחנו מבודדים את הישוב היהודי ביהודה

ושומרון שאנחנו והם נמצאים על שולחן אחד. האם באמת ה- 3% שאנחנו גובים דמי

טיפול, מכסים את הוצאות הטיפול שלנו בגביה?

י י שטרן;

יש לי הערה לשונית. לא רק שהגדה המערבית היא לא מסתמכת לדידי, אלא שהיא

מושג לגמרי לא נכון. אנחנו מדברים פה על העברת טובין לשטח הרשות הפלשתינאית

וזה לא חשוב יהודה ושומרון או הגדה המערבית. מדובר פה על סמכות מסוימת ולכן גם

על הישובים היהודים זה לא יחול. אני שואל, האם אפשר לתקן את הלשון הזאת, או

שהיא נובעת מההסכמים וזח פשוט ציטוט. אם כן ניתן לתקן, אני מציע לתקן. השאלה

השניה שברצוני לשאול היא, האם יש איזשהו קשר בין העברות שלנו ושלהם? הם הרי כל

הזמן חייבים לנו כסף, לבזק ולכל מיני גורמים אחרים. האם ישנה מערכת של

קי זוזים?

לדעתי, במצב שנוצר היום אנחנו צריכים לעשות כל דבר כדי להקל עליהם מבחינה

כלכלית.
היו"ר אי רביץ
בעצם הדף המונח לפנינו נכתב אליי והמכתב אליי אין לו שום משמעות חוץ

מדברי נימוסין. לדף המצורף לכך יש משמעות ובו לא מוזכרת אף לא מילה אחת של

הגדה המערבית. זהו דף שהוא לשון החוק והוא מדבר על העברת כספים לרשות

הפלשתינאית. בספר החוקים שלנו לא יהיה כתוב: "הגדה המערבית".
אי זי יף
אנחנו בודקים בהסכם עצמו, שנמצא פה, האם מופיעה הגדה המערבית ואנחנו לא

מוצאים זאת בינתיים. אם זח גם לא מופיע בהסכם זה בטח טעות לשונית.
ז' בוים
יש לי ביקורת על מיכתבו של שר האוצר, כי אני מניח שהוא קרא אותו. אני

חושב שבמכתב לא צריך להופיע המונח "הגדה המערבית". אני חונכתי בבית"ר ושמה שרו

"שתי גדות לירדן". אחת הגדות היא הגדה המערבית שהיא מהירדן עד הים, ואנחנו לא

מתכוונים לזה.
מי קליינר
עוד ב-67 היה ויכוח על הטרימנולוגיה הזאת ואפילו ממשלות השמאל קיבלו על

עצמם לא להשתמש בביטוי "הגדה המערבית". אני חושב שזה דבר חמור. אני חושב

שאנחנו צריכים לשמור על כבוד העניין. אנחנו נקבל מכתב מתוקן, בלי "הגדה

המערבית", ואז נאשר. אני מציע שלא נתמוך בזה.
אי זי יף
אני חושב שנעשה פה אי צדק לשר האוצר, זאת התחלקות טרמינולוגית ואפילו

בהסכם זה לא מופיע. אפשר לבקש משר האוצר לתקן את זה במקום תוך כדי הישיבה.
ס י אלחנני
אני אצא לרגע מהישיבה כדי לסדר את זה.
היו"ר אי רביץ
אנחנו ננסה לתקן. הרגישות היא מאוד מובנת.
נ' דהן
מעבר לתיקון הלשוני אני רוצה גם להבין את החוק הראשי. איך מנעתם שלא יהיו

פה עיסקאות סיבוביות בחזרה לתוך השטחים, דבר שכנראה קורה כל יום. אני רוצה

להיות בטוח שהעיסקאות כאן הי לא סיבוביות. האם יש לכך הגנות מקצועיות

ומסודרות, כך שהתחנה הסופית היא לא תל-אביב?

אנחנו הולכים לתת להם מידי שישה ימים, האם המערכת בנויה לסכם כל שישה

ימים דבר שכזה? אנחנו עלולים להתחייב על דברים שלא ניתן ליישם אותם בפועל.
אי זי יף
סמוך על המערכת.
מ' קליינר
מה עניין הישובים היהודיים?

אי זי יף;

אמנם הדיון נקבע על דבר טכני, אבל זו הזדמנות לתת בפני ועדת הכספים ובפני

חבריה החדשים תמונת מצב כללית לגבי ההסכם הכלכלי עם הרשות הפלשתינאית, מה
שנקרא
"הסכם פריז". חלק מהסקירה שלי תיתן תשובות גם לשאלות שנשאלו פח. עניין

"הגדה המערבית" הוא איזשהו התחלקות טכנית והיא תתוקן. זה אפילו לא מופיע

בהסכם. המונח הרשות הפלשתינית הוא זה שמופיע וזה הגורם שמולו אנחנו עובדים.

בשום נייר לא מופיע המונח WEST BANK או כדומה. העניין הטכני יתוקן ואין שום

בעיה עם זה.



ההסכם הכלכלי שנחתם בין הרשות הפלשתינית לבין מדינת ישראל מגדיר מספר

דברים. אחד הדברים המרכזיים בהסכם הזה מדבר על מעטפת מכס אחת. זאת אומרת,

הרשות הפלשתינית ומדינת ישראל זו מערכת כלכלית אחת, כאשר מדיניות היבוא שלה

נקבעת בכניסות בתוך האיזור הזה. קהי, הרשות הפלשתינאית ומדינת ישראל. בכניסות

הכוונה היא לכניסות דרך הים, אשדוד, היפה, לוד, אילת, ובמעברים היבשתיים:

אלנבי, רפיח וגשר אדם.
י י שטרן
מה עם נמל שלהם?
נ' דהן
ונמל התעופה החדש?

אי זייף;

כל הסחורות שנכנסות בכניסות או בשדות התעופה משלמות את אותם שיעורי

המיסים לישראל ולרשות הפלשתינית, ואחרי שהן עוברות את המעברים הן חופשיות לנוע

לכל מקום שהוא, בין אם זה שכם ובין אם זה תל-אביב. אין תחנות מכס בין שטחי

האוטונמיה לבין ישראל. יש לכך היגיון כלכלי ויש לכך גם היגיון פוליטי רב.

בעולם מקובל שתחנת מכס בכל מקום שהיא נמצאת, היא בעצם גבול. מצד אחד יש מדינה

אחת, מצד שני יש מדינה אחרת. לכן, אם היו מגיעים למצב של תחנות מכס, היה לזה

איזשהי קונוטציה פוליטית שהיתה עלולה להתפרש בעתיד בכל מיני צורות. אני כפקיד

לא צריך להתעסק בפוליטיקה, אבל אני רוצה שתדעו שהנקודות האלו עלו. לכן, אין

תחנות מכס. ובכן, זהו המצב הכלכלי שנקבע לגבי מיסי היבוא.

כדי שלמדינת ישראל תהיה שליטה על הסחורות שנכנסות לתוך המרחב הכלכלי חזה,

ישנם אנשי מכס ישראלים בכל מקום שבו נכנסת סחורה. כלומר, היום ישנם אנשי מכס

ישראלים ברפיח ובאלנבי יחד עם אנשי מכס פלשתינאים. כמובן, שבאשדוד, בלוד

ובחיפה רק מכס ישראלי. למכס הישראלי יש את כל הסמכות לבדוק, לעכב ולראות. בתוך

ההסכם יש סעיפים שמתייחסים למצבים כגון שאנשי המכס הישראלי רואים שהמחיר לא

נכון או שיש חשש, אז יש להם אפשרות לעצור את הסחורה, למנוע את כניסתה ולעשות

כל דבר שקשור בכך. מתוך זה נובע וזה גם ברור, שכל כניסה אחרת של סחורות שתהיה

בעתיד, בין אם היא תהיה בנמל בעזה, בין אם היא תהיה בשדה תעופה, יהיה שם מכס

ישראלי שיצטרך לבדוק. יצטרכו לקחת בחשבון את הבעייתיות שיש בכך. אני לא יודע

איך אני שולח כל יום אנשי מכס ישראלים לנמל בעזה. כרגע הנושא לא אקטואלי.

השליטה של המכס הישראלי היום במעברים האלה היא מוחלטת. אנחנו מעבירים להם

את כל מיסי היבוא שמגיעים. כל סחורה שמגיעה עם יעוד ברשומון עבור הרשות

הפלשתינאית, אנחנו מעבירים להם את מיסי היבוא בגינם. כלומר, מכס ומס קצת.
נ' דהן
מה עם מע"מ?
אי זי יף
אני אגיע למע"מ עוד מעט.

אנחנו לא רצינו שיווצר מצב שהפירמות הישראליות והסוכנים הישראלים יפסידו

לחלוטין את השוק הפלשתיני, שהוא שוק. מעשית, סוכן ישראלי מביא טלוויזיה לתל-

אביב, יבוא סוכן משנה ויקנה את הטלוויזיה לשכם וימכור אותו. כל המיסים הם

שלנו, הם לא מקבלים מזה אגורה אחת. מה שנעשה בתוך הרשות הישראלית הוא שלנו



בלבד. מאחר ולא רצינו שהם יתחילו לרוץ בעולם ולקרות סוכנויות אליהם בשביל לקבל

את המיסים, אז אמרנו שגם אם סוכן ישראלי של טלוויזיות מביא 200 טלוויזיות

ומציין ברשומון ש-50 טלוויזיות הן עבור X בשכם, אז עבור ה-50 טלוויזיות האלה

שהישראלי ציין, הם גם מקבלים את המיסים. זאת כדי שהם לא ירוצו וכדי לשמור על

המסחר והיבואנים בכלכלה הישראלית. אין התחשבנות במיסי יבוא בתוך השוק המקומי.

זאת אומרת, הם לא מקבלים את מס הקנייה על טלוויזיה שפלשתי נאי מהרשות קונה בתל-

אביב. הם דורשים לקבל, זה לא בהסכם והם לא מקבלים. כנ"ל לגבי סיגריות.

אני רוצה לתת לכם את סדרי הגודל. בשנת 94 הם קיבלו 17.5 מיליון שקל מיסי

יבוא. בשנת 95 הם קיבלו 63.5 מיליון שקל מיסי יבוא. בשנת 1996 עד יולי הם

קיבלו 148 מיליון שקל מיסי יבוא.

היו"ר אי רביץ;

איך אתה מסביר את הגידול?
אי זייף
רמת החיים עולה שם ויש פעילות כלכלית.

שנת 94 לא נחשבת כי היה רק עזה ויהודה ושומרון לא היתה. שנת 95 בחלקו היה

גם כן עזה ולא היה יהודה ושומרון. היום כל האיזור עובד. יחד עם זאת צריך להיות

ברור, במשך השנתיים התפתחו שם יבואנים שהתחילו לייבא ישירות. יש שם עלייה

בצריכה.

אנחנו מעבירים להם גם את הבלו על הדלק. בבלו על הדלק עשינו סידור מיוחד

לטובת כלכלת ישראל. בסך הכל יש לכלכלת ישראל עניין להיות מעורבת ולמכור שם. הם

קונים דלק בישראל, יש להם הסכם עם חברה ישראלית בשם "דור". אנחנו מקבלים

חשבונות וכל חודש מעבירים להם את הבלו על הדלק שהם צרכו. זה מבוקר ובדוק. פה

קשה מאוד לסדר אותנו. סדרי הגודל מראים שוב על עלייה ברמת החיים שלהם. ב--94

הועברו 28 מיליון. ב-95 הועברו 101 מיליון ועד יולי 96 הועברו 184 מיליון

בדלק. יש עלייה ברורה בצריכת הדלק אצלהם.

נושא המע"מ הוא דבר מורכב מאוד. יש עניין שהם יקנו במדינת ישראל ולא

ייבאו. זה טוב לכלכלה הישראלית ולכן פיתחנו מודל יחודי בעולם, שעובד טוב, של

קיזוזים במע"מ פעם בחודש. כל מה שהם קונים בארץ נעשה באמצעות חשבוניות מיוחדות

שמו נפקות על ידינו. המע"מ על הקניות שלהם בארץ מגיע לרשות. כל מה שאנחנו קונים

שם מבוצע בחשבוניות המיוחדות. פעם בחודש מתקשרים אנשים שלנו עם אנשים מהרשות

הפלשתינית ומתאמים את החשבוניות אחת מול השנייה. נעשה הפרש קיזוזים ואת ההפרש

אנחנו מעבירים להם במע"מ. כל זמן שלנו יש כלכלה יותר חזקה ולהם כלכלה יותר

חלשה, הם קונים אצלנו הרבה יותר. יש לי יחידה מיוחדת שהוקמה לשם טיפול במע"מ

עם האוטונומיה. הכסף הוא אצלי, מערך הקיזוז הוא אצלי, אני יכול לעשות את כל

הפעילויות. רוב הכסף שהם מקבלים מאיתנו הוא במע"מ. הם קיבלו בשנת 94 15

מיליון. כל שנת 95 הם קיבלו במע"מ 582 מיליון ובשנת 1996 עד היום הם קיבלו 383

מיליון ואם נכפיל את זה ב-2, זה בערך 700 מיליון.

סך הכל ב-94 היה 61 מיליון. סך הכל ב-95 היה 847 מיליון. בחצי השנה של

שנת 96 יש 706 מיליון. השנה אני מעריך שהסך הכל יהיה מיליארד מאתיים שזה סך

הכל מביא לידי ביטוי את הפעילות הכלכלית שלהם.

רבותי, אנחנו מכל הסכומים האלה מורידים 3%, מה שנקרא הוצאות גבייה וזה

נכנס לתקציב המדינה. אם תעשו 3% מכל המיליארד מאתיים של השנה, תגיעו לסכום

שהוא בסדר גמור.
ני דהן
מה עם קיזוזים לאנשים פרטיים שקיבלו צו מבית המשפט, ואי אפשר לגבות את

הכסף? למה אי אפשר לעשות קיזוז מהמיליארד מאתיים שקל?
אי זייף
אנחנו לא מדברים על מדינות.

מעבר לקיזוזים שבהסכם מע"מ וכדי יש בהסכם סמכות לשר האוצר לאשר הורדות

מהסכומים האלה בדברים שהוכה בהם. הוא לא צריך להתייעץ עם אף אחד והוא עושה

זאת. אנחנו קיזזנו ב-95 וב-96 עבור כל מיני בקשות של המינהל האזרחי. היו חובות

לבזק בסך 15 מיליון שקל, וכן לחברת מקורות בסך 7.5 מיליון שקל. היו כל מיני

קיזוזים של החשב הכללי ביולי של 16 מיליון. כלומר, אנחנו מקבלים מכתב חתום משר

האוצר על הקיזוז ושר האוצר מורה לנו לקזז.

כל ישראלי שעושה עסקים עם תושב של הרשות הפלשתינית זה שיקול עסקי שלו.

שיקה את הבטוחות שלו באותה מידה שהוא עושה עיסקה עם מישחו אחר בתוך מדינת

ישראל או בחו"ל. אסור לנו לגרום למצב שהמכס יהפך למסלקה של שיקולים בעסקים

פרטיים. אני רשות מס ולא מסלקה.

תחנה סופית זו שאלה סיבובית. רוב היבואנים מביאים את הסהורה לפה, מוכרים

ביהודה ושומרון ורוב המיסים נשארים שלנו. ליבואן פלשתיני יש זכותו על פי ההסכם

לייבא ואז הרשות מקבלת את המיסים, יבואן כזה יכול למכור איפה שהוא רוצה. כנ"ל

יבואן ישראלי. ברור שאם ננקוט איזשהו צעד נגד יבואנים פלשתינים ולא ניתן להם

למכור פה, זה יקרה גם הפוך. זה בניגוד להסכם. יש לנו בנקודה הזאת בעי יה עם

הרשות הפלשתינית. הנושא הזה על סדר יומו של שר האוצר הנוכחי וגם על סדר יומו

של שר האוצר הקודם. רוב המקרים של העסקאות הסיבוביות הם ישראלים והם התחילו

להרגיש שהם מפסידים הרבה מאוד מיסים, במיוחד מיסי קנייה. הבעייה בתנועה

הסיבובית היא כרגע יותר שמה. הם התחילו לנקוט בצעדים כדי לגרום לכך שלא יקנו

איפה שהם מפסידים את מיסי הקנייה. אנחנו הודענו להם שזאת הפרה של ההסכם. אסור

להם להגביל יבואן ישראלי מלמכור שמה, גם אם מפסידים את מיסי הקנייה. הנושא הזה

יטופל.

חברי הכנסת, יש להבין שאנחנו יושבים במעברים, הכסף הוא אצלנו, אנחנו

מעבירים להם. ברגע שיתברר לנו שהם עושים איזשהי פעולה שהיא פוגעת בסחר, עד

היום לא נתקלנו, אנחנו נבדוק מה קורה ויש לנו את הכלים לטפל בבעיה. השליטה

בנמלים אצלנו, הכסף אצלנו. אנחנו מייד קוראים למנהל המכס של הרשות ואנחנו

אומרים לו שהסחורה מוברהת אלינו בלי מיסים ולכן אנחנו לא נשלם לו עד שלא נראה

מסמכים.

היו"ר אי רביץ;

ההסכם על פניו מאפשר לרשות לעשות את זה או לא מאפשר?
אי זי יף
בכלל, הרשות היא לא פרטנר.
היו"ר אי רביץ
מלכתחילה עדיף להם לעשות את התנועה הסיבובית. על פניו זה כשר.
אי זייף
זה לא כשר. אם זה יקרה מייד עוצרים את זה. אי אפשר לתת לנו דוגמא שעושים

את זה, כי לא עושים זאת. אם יעשו זאת, זה בפירוש הפרה של רוח ההסכם. יש לנו את

הכלים למנוע את זה.
היו"ר אי רביץ
אתם צריכים לשנות את ההסכם.
א' זייף
הישובים היהודים הם מחוץ לכל זה. התושבים היהודים הם עוסקים בישראל וחלים

עליהם כל הכללים שחלים על תושבי מדינת ישראל, בכל מקום שהוא שהם יושבים

ביהודה-שומרון ועזה. זה כתוב בהסכם.

התיקון עצמו שביקשנו הוא אקט טכני. בהסכם כתוב שמיסי יבוא מעבירים כל ששה

ימים. המערכת שלנו ערוכה ואין עם זה בעייה. יש לנו סימון לגבי כל יום מה נכנס

לרשות ומה לא נכנס לרשות. כל ערב אני יודע כמה מיסי יבוא נכנסו לרשות. המערכת

שלי ממוחשבת סופר סופר. אין שום בעייה לבצע את התיקון, הוא טכני בעיקרו.
היו"ר אי רביץ
אנחנו רוצים להעלות את הצעת החוק בשבוע הבא בכנסת. אני מציע שאנחנו נאמר

לשר האוצר שאנחנו לא מקבלים את המכתב הזה בגלל הטעות הלשונית. אנחנו החזרנו את

המכתב לשר האוצר ואנחנו דנים בחוק ללא המכתב, הוא מיועד אליי.
אי שוחט
המכתב הוא לכל חברי הוועדה. אז אין פנייה.
היו"ר א' רביץ
פנייה יש גם ללא המכתב, כי הגיע אלינו מנהל המכס עם פנייה.
אי שוחט
דיון יכול להיות במכתב כשיש פנייה של האוצר. הפנייה של האוצר היא פנייה

ליושב ראש הוועדה ולחברי הוועדה. הדיון יכול להתקיים. כרגע, אם זה מוחזר לשר

האוצר, אין פנייה של האוצר. אין פנייה של האוצר, אי אפשר לקבל החלטה.
סי אלחנני
אני הודעתי כבר לשר האוצר וכתבתי לו דברי הסבר.
היו"ר א' רביץ
ההצבעה נדחית.

- הוועדה ביקשה ששר האוצר יבטל את ההתיחסות במכתב ל"גדה המערבית".



ג. תיקון לצו הבנקאות (אגרות). התשמ"ג-1983

סי אלחנני;

יש מכתב של שר האוצר הנוכחי שמאשרר את בייגה שוחט.

מי פיין;

הפיקוח על הבנקים גובה מהתאגידים הבנקאים אגרה שנתית, זה הן על התאגיד

עצמו והן על מספר הסניפים שיש לו. משהועברו הסמכויות לאוטונומיה, על פי הסכם

הביניים לרשות הפלשתינית נותרו שלושה סניפי בנקים ישראלים. שניים של בנק לאומי

ואחד של בנק דיסקונט, שמשלמים את האגרות עכשיו לרשות הפלשתינית בתוקף העברת

הסמכויות אליהם.
היו"ר א' רביץ
אתם רוצים להוריד לחם את האגרה כדי שלא ישלמו פעמיים?
מי פיין
בדיוק, אבל חוץ מזה אנחנו גם לא נותנים יותר שירותים. אין פיקוח, אין

ביקורת, זה לא אחריות שלנו.

נ' דהן;

מה עם בנקים בינלאומים שיש שם?

מי פיין;

הכל באחריות שלהם. אחריות הפיקוח הישירה על סניף שלנו שלא תחת אחריותנו,

נתונה על הארץ המארחת.
היו"ר א' רביץ
כמה כסף אתם עומדים להפסיד?
מי פיין
4,500 שקלים.
הי וייר אי רביץ
הצבעה

בעד-רוב

התיקון עבר

הוחלט; לאשר.



ד. הצבעה חוזרת על הפחתת מסי 2 בתקציב 1996 (פנייה 9990)

היו"ר אי רביץ;

אני מבקש להודיע לחברים הנמצאים כאן שאנחנו עושים הפסקה. אבל בדיוק בשעה

12:00 אנחנו עושים הצבעה על הריוויזיה.

(הישיבה הופסקה בשעה 11:50}

(הישיבה התחדשה בשעה 12:00}
היו"ר אי רביץ
חברים, הגיעה השעה 12:00. אני מעמיד עכשיו להצבעה על עצם הרוויזיה. האם

לערוך רוויזיה בבקשת האוצר לקיצוץ תקציבי כפי שהוגשה לנו? הצבענו עליה והיתה

בקשה לרוויזיה ולכן אנחנו עורכים הצבעה.

הצבעה
היו"ר אי רביץ
הרוויזיה נפלה. אין רוויזיה.
הוחלט
לא לאשר את הבקשה להצבעה חוזרת.



ד. תקנות הטלגרף האלחוטי (רשיונות. תעודות ואגרות) (תיקון). התשנ"ו-1996
סי אלחנני
אין בתקנות האלה שינוי במחירים. יש בהם כמה תיקונים מסוגים שונים.

הספקטרום היום הוא משאב שיש בו שימוש רב ויש פה הגדרות שונות של שימושים.

בהזדמנות זו ביקשה הברת מוטורולה להופיע לפני הוועדה בדבר שלא קשור ישירות

לנושא הזה, אבל קשור קשר עקיף והיושב ראש הסכים שהם יבואו.

בדצמבר 94 הוועדה אישרה תיקון מקיף לתקנות הטלגרף אלחוטי שעשה סדר. המטרה

היתה לעשות סדר בשימוש בתדרים, על ידי קביעת מהיר לכל שימוש בתדר ועל ידי כך

התייעלות בו ואז כל מיני גופים שהתדר לא היה בשבילם עלות, לא היה איכפת להם.

היום השימוש הוא כל כך נרהב ויש לכך כל כך הרבה ביקושים וצריך לקבוע לזה

מהירים. מתברר שיש התייעלות עצומה בשימוש בתדרים. אנחנו לא גמרנו אותם. באחד

בחוקי ההסדרים היתה כוונה גם להטיל את זה על המערכת הבטחונית ואז היה נעשה סדר

מוחלט בנושא הזה, אבל הכנסת לא העבירה את זה.
זי בוים
איפה כאן ההתיעלות?
היו"ר אי רביץ
עוד מעט יכנסו לכאן אנשי משרד התקשורת שיסבירו זאת.
ני דהן
האם בחוק הזה נכנס גם הרדיו והטלפון?
ס י אלחנני
כן.
ני דהן
אז אולי כדאי שגם שאר החברות שיש להם עניין בכך יופיעו כאן.
סי אלחנני
אחת מהן מופיעה פה. לשנייה אין טענות.
היו"ר אי רביץ
אני מבקש מנציג משרד התקשורת לומר לנו מה הם הולכים לשנות? איפה אתם

מעלים את המחירים, אם בכלל?
עי וייס
בינואר 95 הכנסנו שיטה חדשה של אגרות עבור שימוש בתדרים. תדרים זה משאב

שבו משתמשים לצורך אספקת שירותי אלחוט במדינת ישראל. המשאב הזה מצוי במחסור.

כל שירות מתבסס על טכנולוגיה מסוימת, לפי מכשיר מסוים. המכשיר הוא בשביל

להעביר את הגלים האלקטרומגנטים שלו מצד אחד לצד שני. משתמשים במאפיינים

טכנולוגים מסוימים שתופסים תחום תדר מסוים. הם פועלים לפי אורך גל מסוים. כדי



שתחום תדר של טכנולוגיה אחת לא יפריע לשני אז כל אחד פועל בתחום נפרד. העומס

הזה של השימושים על תדרים נתונים יוצרים עומסים. בינואר 95 אנחנו אמרנו בואו

נקבע מחיר כלכלי עבור שימוש בתדרים וזאת מפני שני טעמים. אחד, להכניס

רציונליזציה בצד של המשתמשים. שהם ידעו שזה דבר שעולה כסף ולכן הם צריכים

לתכנן אותו ולייעל את השימוש בו. גם בתחומים האלה הטכנולוגיה מאפשרת התייעלות

ושימוש מושכל.
היו"ר אי רביץ
איך בודקים מחיר כלכלי לדבר שהוא "לופט-גשפט"?

ע' וייס;

אחת השיטות היא לעשות סוג מסוים של מכרז, שכל אחד ישלם כמה שהוא מסוגל.

אנחנו העדפנו לא ללכת בשיטה הזאת. דווקא בגלל זה שהמשחק לא פתוח לחלוטין אמרנו

שניקבע מחיר חיצוני עבור התדרים, בלבד שהממשלה לא תיצור אפלייה בין השימושים

השונים. נקבע מחיר שווה, אבל היו כמה יוצרים מהכלל בעניין הזה. היוצא מהכלל

הראשון היה עבור שימושים שאינם מסחריים. למשל, שידורי הטלוויזיה שדורשים

משאבים רבים. הטלוויזיה משלמת פחות מהמחיר המלא. מופלים לטובה נוספים היו

שימושים שהיה לנו קשה מאוד לקבוע בהם את מידת השימוש המדויקת ולכן קבענו מחיר

מופחת. למשל, תחנות מוניות. ביתר השימושים הממשלה בעצם קבעה מחיר אחיד עבור

השימוש. השיטה הזאת יושמה בינואר 95 ובשנה וחצי האחרונות היא כבר נתנה את

ביטויה. חברת בזק, למשל, כאשר היא ראתה מחיר כלכלי עבור שימוש בתדרים היא

החזירה תדרים מסוימים למאגר הלאומי. אנחנו רואים שהשיטה הזאת השיגה חלק גדול

מהמטרות שלה. בזמנו הממשלה פטרה את כוחות הבטחון ואנחנו כרגע פועלים במסגרת

ההחלטה הזאת.

היום אנחנו באים עם נושאים נוספים שלפני שנה וחצי לא היו קיימים, או שהם

צצו בעקבות תגובות מהשטח בנושא, איך אפשר להקל על גופים מסוימים שמשתמשים בתדר

ומבקשים מאיתנו לעודד אותם לעשות שימוש נוסף בתדרים או בטכנולוגיות חדשות

שהיום יש דרישה אליהם. בזק, למשל, מבקשת מאיתנו הקצאת תדרים באי זורים כפריים

כדי שהיא תוכל לענות יותר מהר לבקשות של דרישות לקווים. כל התקנות הקיימות

חלות או בנושאים שבאים לעודד ניצול יותר טוב של תדרים, או שימושים חדשים שלא

היו לפני שנה וחצי וקיימים כיום. אני לא מכיר שום התנגדות מצד כל הגופים

המשתמשים לגבי עצם השינוי הזה שנועד להמשיך את הרפורמה שעשינו בנושא אגרות

הספקטרום. שימוש מושכל וכלכלי בספקטרום ולעודד את המשתמשים ואת משרד התקשורת

לנהל אותו בצורה יותר טובה.
היו"ר אי רביץ
האם בעקבות זאת יוזלו המחירים לצרכנים? וכן האם אתם רואים את עצמיכם

אחראים לנושא הזה? לכולנו יש פלאפונים ואני לא יודע אם חסרה שם טכנולוגיה או

שהתדרים חסרים. המשרד שלכם נותן רישוי לכל מיני חברות, כולל חברת מוטורולה,

ואנחנו הצרכנים שקונים את המכשירים סובלים כל יום מהפסקת שיחות בגלל שחסר משהו

שאני לא יודע מהו. האם אתם מודעים לכך? האם אתם כמשרד ממשלתי שכנראה גם אחראי

על הדברים האלה, רואים את עצמכם כמגינים על האזרחים שמשלמים סכומים לא

מבוטלים?
נ' דהן
כולנו שמענו על הבעיות שגרמו התחנות הפירטיות, בעיות שהביאו למצב של כמעט

תאונות באל-על, וזאת למרות שזה בכלל לא אותם תדרים. אני בדקתי את הנושא הזה

ומצאתי שמגדל הפיקוח משדר על תדר אחר לגמרי מהתחנות הפירטיות, אלא שהמכשירים

של אותן תחנות פירטיות הם לא הכי מדויקים ועקב כך הם פתאום עוברים מתדר לתדר



והם יכולים להפריע לתדרים אחרים. השאלה המתבקשת היא, האם משרד התקשורת שמוכר

תדרים, האם הוא גם מקפיד שאותם קליינטים, שהם אינם דוברות פירטיות, שמשתמשים

בתדרים שהם קנו, אמנם ישתמשו רק בתדרים שהם קנו ושהם לא יעברו מתדר לתדר?

הבעיות שנגרמות הן בגלל שהמיכשור שנמצא אצל אותן הרוברות הוא לא הכי הכי מדויק

ולכן יש לנו כל מיני הפרעות בקוים. האם אתם מקפידים שהם ישתמשו במיכשור מתאים?

עי וייס;

הממשלה אינה מוכרת תדרים, אלא יש הקצאת תדרים. האגרות הן אגרות שימוש

והבעלות לא עוברת לצד המשתמש. נעשית פעולת אכיפה מאוד נרחבת לגבי התחנות

הפירטיות. הגופים המסודרים משדרים בציוד שעומד בתקנים של סוג וציוד. הבעיה היא

שגופים פיראטים לא באים לקבל אישור על שום דבר, לא על הציוד שלהם ולא על

הפעילות שלהם. אבל, חברות שפועלות כדין, הציוד שלהם עומד בתקנים.
נ' דהן
השאלה היא, האם אתם בודקים זאת או שאתם סומכים עליהם בגלל שאין תלונות?

מי אוהלי;

כל מי שמקבל רישיון כתוב ברישיון שלו בדיוק איך עליו לפעול, מהו התדר?

מהו גובה האנטנה? מהו כיוון האנטנה? הם מקבלים מהמשרד אישור מראש, אישור סוג.

חלק מהם נבדק. למפעל כמו מוטורולה יש סטנדרט של יצור והוא עומד בזה. גם

הסוחרים מקבלים רישיון ומידי פעם המלאי וסוג הציוד שלהם נבדק. ברגע שלמשל

מוטורולה מודיעה שהם מכרו לפלוני מערכת מסוימת, הרי זה מין הסתם משהו מתוקן.

אני לא שמעתי אי פעם שמשהו תקני יצר הפרעות. הפלאפונים הם סיפור אחר לגמרי.

נ' דהן;

גם המכשירים הניידים עולים אחד על השני ויש בזה הרבה סיבוכים.

מי אוהלי;

אני לא מהנדס ואני לא רוצה להתיימר להסביר את זה. אם הוועדה רוצה אני

מוכן להפנות זאת למהנדסים של המשרד והם יסבירו באופן יותר מסודר. אני רק רוצה

להסביר באופן כללי יותר מהן הפרוצדורות של המשרד. לא ניתן רישיון לציוד לא

תקני. נערכות בדיקות מיוחדות מראש כדי לוודא שזה אומנם ציוד שהוא איננו מפריע

על פי החוק.

היו"ר א' רביץ;

האם אתם כמשרד רואים את עצמכם מגינים על האזרח שקנה פלאפון כשהשירות שם

הוא למטה מכל ביקורת? האם אתם אחראים לכך?

מי אוהלי;

אם הוועדה רוצה לעשות דיון בנושא הזה, אז בבקשה. ישנו רישיון שהוצא

לפלאפון וכן גם לסלקום שבתוכו נקבעו תקנים לטיב שירות, לאיכות. הדברים נבדקים

מידי פעם. כרגע המשרד הולך לעשות מערכת תקינה ובדיקה מיוחדת בנושא הזה. באופן

כללי אני יכול לומר שיש מעקב אחרי הנושאים האלה והם הולכים ומשתפרים ככל

שמרחיבים את מערכות התאים. הבעיה היא תמיד מחסור בתדרים ובעקבות זאת מחסור

בתאים. המעבר מתא אחד לשני לפעמים גורם להפסקה.



היו"ר אי רביץ;

אנחנו מדברים על דברים שקורים יום יום. אם יאמרו שבמכשיר הזוז זוזו

האופטימום ואי אפשר להגיע ליותר, אז בסדר. אבל, אם יש כאן איזשהי בעיה כגון:

חיסכון ברכישת תדרים או חיסרון ברכישת טכנלגיה, אז אני הושב שמדינת ישראל,

שמאפשרת את השימושים האלה, חייבת להגן על אזרהיה ולתת להם שירות סביר בעניין

הזה.

אני לא רוצה לעכב את התקנות האלה, אבל אני מבקש לקבל בכתב מאנשי המקצוע

במשרד התקשורת הסברים בנושא הזה וכן באיזה מידה אתם אהראים לכך והאם אתם

מודעים לבעיה הזאת?
מי אוהלי
ודאי שמודעים לכך.
הי ו"ר אי רביץ
אם תזדקקו לעזרתה של ועדת הכספים בנושא הזה, אנהנו ודאי ניתן לכם.
אי ענבר
הבעיה הזאת כבר ידועה. ישנו גם גבול לטכנולוגיה ועל כן המשרד כבר הבטיה

לכל אהת משתי החברות 2 מגהרץ, זאת אומרת תדרים נוספים, אלא שקיימת בעיה למשרד

ליישם את הבטחתו וזאת מכיוון שהתדרים האלה הם בשימוש הצבא. היום זאת בעצם

הבעייה.
מי אוהלי
זה עומד להיפתר בקרוב.
הי ו"ר א' רביץ
כמה זמן זה עומד במצב הזה?
א' ענבר
כבר שנתיים מבטיחים לנו שנקבל את זה.
הי ו"ר אי רביץ
לאור הדברים, אני מבקש לקבל תשובה יותר נרחבת בעניין הזה.
מי אוהלי
אני מצהיר בפני הוועדה שהבעייה עם צה"ל עומדת להיפתר. זה רק עניין של זמן

מה.
הי ו"ר א' רביץ
אנחנו הזמנו, לפי בקשתם, את אנשי מוטורולה ואני לא בטוח שזה קשור לתקנות.
אי ענבר
אנחנו מודים ליושב ראש הוועדה שאיפשר לנו לבוא ולהופיע.

הקשר האלחוטי, גם הזימון וגם הקשר האלחוטי, הצטמצם ביותר. הם הפכו להיות

נישות רק של מגזרים שממש נחוצים להם. הזימון הפך להיות ממש ערוץ משלים ורואים

זאת גם בפירסומות בטלוויזיה. הקשר האלחוטי הוא הקשר המסורתי, העיסקי שהשתמשו

בו עד שבא הטלפון הסלולרי ואת עלבונו של הקשר הזה אנחנו באים לתבוע היום.

אנחנו לא מתנגדים, אנחנו לא טוענים נגד התיקון לתקנות. אנחנו מתנגדים למה שאין

בתקנות ואנחנו כבר שנה שלימה מתריעים על כך.

במכתב הלוואי כתבה כבוד השרה שלשימוש בתדרים נקבע מחיר כלכלי ושהשימושים

העיסקיים השונים הושוו לעניין תשלומי האגרות. אבל, לא ככה הדבר. הקשר האלחוטי,

זה שהצטמצם ושמהווה היום פחות מ-14% מכלל התקשורת הניידת במדינת ישראל, עליו

מושתת האגרות הגבוהות ביותר. אין לו את ההנחות שקיבל הטלפון הסלולרי. היום

הטלפון הסלולרי הוא % 80 במדינת ישראל. הזימון הוא פחות 6%. הקשר האלחוטי הוא

פחות מ-14%. הנתונים נכונים לחודש יוני. הלקוחות של הקשר האלחוטי הם משרדי

הממשלה והלקוחות של חברות התובלה, משאיות, אוטובוסים, שליחים, דואר, תעשייה,

מסחר, חקלאות ומוניות. על כל המגזרים העיסקיים האלה מושתות דווקא האגרות

הגבוהות בי ותר.

במהלך השנה וחצי אנחנו טוענים להשוות ולא היתה לנו הזדמנות לבוא ולטעון

כאן בפני הוועדה ולכן אנחנו מאוד מודים על כך שיש לנו היום את ההזדמנות. אבל

יש עוד שנתיים וחצי שאנחנו מבקשים להחיל על הקשר האלחוטי את אותן הנחות שניתנו

לטלפונים הסלולרים. המשמעות היא משמעות כספית. משמעות האפלייה היא 600 אלף שקל

לכל מגהרץ.
היו"ר אי רביץ
כמה מגהרצים יש?
אי קוק
לכל אחד מהחברות הסלולריות יש 20 מגהרץ ולתקשורת האלחוטית, מה שאנחנו

קוראים גלישה וממסרים, יש בערך 35.
היו"ר אי רביץ
בואו נדבר על מספר המגהרצים שיש לסלקום.
אי קוק
להם יש 20 והם משלמים היום בסביבות 500 אלף שקל למגהרץ לשנה. למעשה קצת

יותר. זאת צריך להכפיל ב-20. אנחנו משלמים 35. הנקודה היא שהסכום הזה ישתווה

בשנת 99 אצל סלקום ופלאפון מפני שהם קיבלו הדרגה של 20%, 40%, 60%.
היו"ר א' רביץ
הם קיבלו הנחה מסוימת.
אי קוק
נכון.
א' ענבר
היום הם משלמים 216 אלף. השנה הבאה הם ישלמו 325 אלף. בשנה הרביעית הם

ישלמו 433 אלף. בשנה החמישית הם יגיעו ל-550 אלף.
היו"ר אי רביץ
אתם מסכימים שמדינת ישראל צריכה לגבות 550 כי זה המחיר הכלכלי. השאלה כאן

היא לא מי יחיה, אלא מי ימות? אנחנו בוועדה לא נסבול כאן אפליות, בשביל זה

אנחנו פה. לא אפליות נגד מוטורולה ולא נגד שום גורם אחר.
אי ענבר
אפליה נגד האזרחים. זה הרי מוטל על האזרחים.
היו"ר אי רביץ
אנחנו מחדדים את השאלה מדוע סלקום מקבלת את אותו שירות, אם אכן, במחיר

הרבה יותר נמוך? מדוע היא משלמת הרבה פחות? לפי זה היא יכולה להוריד גם מחירים

ולהתחרות.
אי ענבר
זח לא רק סלקום. זה סלקום ופלאפון. זה הרט"ן. מדוע חברות הסלולר משלמות

פחות? מדוע הקשר האלחוטי שמשרת מגזרים כל כך חיונים הוא זה שנפגע? למה דווקא

על האזרחים שנאלצים להשתמש בו מוטלות האגרות הגבוהות ביותר?
נ' דהן
השאלה היא בעצם בתוך מוטורלה.

אחר כך רשמה תב.



(לפני-כן רשמה

מכאן רשמה תב)
היו"ר א' רביץ
נשמע עכשיו את התשובות.

מ י אהלי;

לפני מספר שנים הגיע המשרד למסקנה שמן הראוי לגבות מהיר כלכלי עבור אגרות

ומחיר כלכלי על תדרים. ועדה מטעם המשרד דנה בכך, חברת מוטורולה זומנה להופיע

בפניה והופיעו מיטב המומחים שלה - כלכלנים ומהנדסים. הוועדה הגיעה למסקנה שצריך

לקבוע את המחיר באגרות. דבר שני: היה מכרז למפעיל שני של רדיו טלפון נייד, וזכתה

בו חברת סלקום. במכרז נקבע שרמת האגרות שחברת סלקום תצטרך לשלם בעד התדרים תוכנס

לתקנות שהובאו לאישור ועדת הכספים.

ערב הבאת האגרות לאישור הוועדה פנתה חברת מוטורולה כפטרון של פלאפון ושאלה,

למה להפלות לרעה את חברת פלאפון. המסכנים האלה התחילו עכשיו בצעדיהם הראשונים,

אנחנו מבקשים שתשוו את הזכויות. כולם תסכימו לכך שיש מקום לאגרות כלכליות. איש לא

טען כנגד רמת האגרות. המשרד הסכים ללכת לקראת פלאפון, והשווה את תנאיה לאלה של

סלקום עם אותה הנחה. וירא כי טוב, הופיע מר יוספי נציג פלאפון בפני הוועדה, ומיד
התחיל לבכות
יש אפלייה, זה לא מחיר כלכלי, וזאת למרות שהלכנו לקראת מוטורולה

ונתנו את ההנחה הזאת. הם הופיעו בפני הוועדה, ואין זה נכון שלא ניתנה להם הזדמנות

לעשות זאת. מר יוספי הופיע בפני הוועדה, טען את טענתו והוועדה דחתה את טענתו

משום שהגיעה למסקנה שהיתה הצדקה עניינית להחלטה.

אם חברת מוטורולה אינה מרוצה, אנחנו מוכנים להחזיר את הגלגל אחורנית ולחייב

את פלאפון במחיר המלא שהיתה אמורה לגבות לפני האגרות האלה.
אי ענבר
מה שייכת חברת פלאפון לקשר האזרחי?
מ' אהלי
ראשית, הנושא אינו על סדר היום, כפי שאמר היושב ראש. שנית, אנחנו בדעה שאין

הצדקה לשנות את ההחלטה הקודמת, והמחיר הכלכלי צריך להישאר, כי יש לו הצדקה.

הלכנו לקראת פלאפון כאשר הפכה לחברה עצמאית, ואמרנו שהצעדים הראשונים שלהם יהיו

שווים לאלה של סלקום. לא היתה כל חובה על פי דין לינת להם את ההנחה. חברת פלאפון

שייכת ב-50 אחוז למוטורולה. פעם היינה כולה שייכת למוטורולה. ראשי מוטורולה הם

שביקשו מן המשרד לתת את ההנחה לפלאפון.
אי ענבר
מנכ"ל משרד התקשורת אמר לנו ברוב הגינותו כי אינו מסכים איתנו, אבל אין הוא

הגוף שמאשר אלא ועדת הכספים של הכנסת. אנו נאבקים על העניין הזה כבר שנה וחצי.

לא היה דיון ענייני. ישנו מכתב של הגב' אלחנני מה-23 ביוני ובו היא כותבת במפורש:

שאלת לעצתי. נראה לי כי מכיוון שבעתיד הקרוב - באוקטובר - יהיה על משהד התקשורת

לשוב אל ועדת הכספים לאישור עדכון האגרות, יהיה זה הזמן לחזור ולהעלות את הטענה

בעת הדיון בוועדת הכספים. אנא חיזרו אלי לקראת מועד זה.

מר יוספי חזר, ואז אמרו שמדובר בהצמדה. זהו הדיון הראשון שאנו יכולים לתעלות

בו את הטענה.

היו"ר אי רביץ;

איזה שירותים נותן הקשר האלחוטי?
אי ענבר
הוא לא נותן שירות פלאפוני. שירות הקשר האלחוטי נותן שירות חלופי בייחוד
למגזרים עסקיים
חברות תובלה, משאיות ואוטובוסים ציבוריים ופרטיים, כל הסעות

הילדים, שליחים ודואר, חברות שירותים, עיריות ורשויות מקומיות, מים השקייה וביוב,

בתי חולים פרטיים וציבוריים, בתי אבות, מוסדות חינוך - בתי ספר וגנים, חקלאות

פרטית וציבורית, משרדי ממשלה, בין השאר גם המכס. למה להפלות את המגזרים האלה?
היו"ר אי רביץ
יש לכם תחרות של חברה אחרת?
אי ענבר
התחרות שאוכלת בנו היא של הטלפונים הסלולריים.
היו"ר א' רביץ
אבל גם שם אתם נמצאים.
אי ענבר
אנחנו שותפים לחברת פלאפון. נכון שאנחנו מתחרים בתוך עצמנו, אבל פלאפון היא

חברה עצמאית העומדת בפני עצמה. מוטורולה הקימה את הקשר האלחוטי במדינת ישראל.

במשך 40 שנה היה קשר אלחוטי, לפני 10 שנים נכבש השוק על-ידי הטלפון הסלולריים

ונותר המגזר המקצועי-ארגוני. הקשר האלחוטי לא עובר לפריטים או לאנשים בודדים

המטלפנים מנקודה לנקודה. הקשר האלחוטי הוא קשר עסקי וארגוני הניתן לכל המגזרים.
היו"ר א' רביץ
לפי דעתך הקשר האלחוטי יתרוסל בעתיד?
אי ענבר
הוא לא יתיוסל, הוא ישאר בגודל שלו - של 14-15 אחוז, והלוואי ויגיע לקצת יותר.

בכל העולם זה הופך למגזר קטן.
היו"ר אי רביץ
מדוע שמישהו יחזיק מערכת קשר אלחוטי כאשר ישנם הטלפונים הסלולריים?



נ' דהן;

כדי שכולם יוכלו לשמוע את כולם.

אי קוק;

זוהי מערכת של אינטרקום אלחוטי. המשטרה וחברות האוטובוסים למשל, אינם מחייגים

כל פעם מחדש, הם יכולים לדבר עם כמה גורמים בו זמנית. כך גם עובדי חברת החשמל

המטפסים על עמודי חשמל, אינם יכולים לחייג כל פעם מחדש.

היו"ר א' רביץ;

האם אתם מרוויחים או מפסידים על החלק האלחוטי של השירותים שלכם?
נ י דהן
הם מרוויחים כסף רב.
א' ענבר
גם פלאפון וסלקום מרוויחים.

הי ו "ר אי רביץ;

דבריכם נשמעו ונרשמו בפרוטוקול. אינם צריכים לגרום לכך שהעניין יועלה לדיון

מסודר בפני הוועדה. אני לא יכול להבטיח לכם שהוועדה תהיה לטובתכם. שמענו אתכם, גם

אנשי המשרד שמעו אתכם. לא ציפיתם לכך שנקיים היום הצבעה, מה גם שהנושא אינו על

סדר יומנו. דלתנו פתוחה בפני כל האזרחים, בעיקר בפני נותני השירותים. אני מציע

שתעשו זאת בדרך הרגילה, ותגרמו לכך שיהיה דיון בוועדה. אם אנשי המשרד יהיו קשוחים

מדי, נעזור לכם.

נ' דהן;

בינתיים יגיעו מחירי פלאפון לרמה המכסימלית, ואז לא תהיה בעיה.
א' ענבר
הבעיה היא שמזה שנה וחצי אנחנו לא יכולים להוריד את המחירים.
הי ו "ר א' רביץ
אם יש לכם לקוח שהוא חברה גדולה כמו "אגד" הנותנת שירותים, וגם היא סמוכה על

שולחננו באמצעות סובסידיות, והיא תבוא ותבקש שנוריד את המחירים שהיא משלמת לכם,

דבר שישפיע גם על המחירים ללקוח - תהיה לוועדה הזו פתיחות הרבה יותר גדולה. שאלתי

אתכם אם אינם מרוויחים, ואני שמח לשמוע זאת.

אנחנו מצביעים על התקנות. מי בעד קבלת התקנות? מי נגד?

אין מתנגדים. אנחנו מאשרים את התקנות.



שינויים בתקציב לשנת 1996

שי ויינר;

מדובר בהעברה ממשרד החינוך למשרד השיכון, מס' 242-243: 33 מליון ש"ח בתקציב

ו-600 אלף ש"ח בהרשאה להתחייב. זוהי התחשבנות בין משרד החינוך למשרד השיכון.

מדובר בחוב שעובר ממשרד החינוך במסגרת הרזרווה הכללית למשרד השיכון, בגין בניית

בתי ספר וגני ילדים.

נ י דהן;

מה פתאום בנה משרד השיכון למשרד החינוך?

ש' ויינר;

בניית בתי ספר וגני ילדים הוא באחריות משרד החינוך. בחלק מהמקרים משרד

השיכון בנה את המוסדות האלה.
היו"ר א' רביץ
כאשר השר שרון נכנס בשעתו לתפקידו במשרד השיכון, היתה הערכה שהמשרד יפעל בקצב

מהיר מאד, לכן הועבר חלק מהתקציב שהיה מיועד למטרות חינוך ולמטרות הנוגעות

למשרדים אחרים לבניית שכונות חדשות, למסגרת תקציב משרד החינוך ומשרדים אחרים.
נותרו שאריות בצנרת
התקציב כבר נגמר, אבל משרד השיכון המשיך לבנות כי חלק

מהפרויקטים היו באמצע הבניה.

ש' וינר;

בדיוק על כך מדובר. מדובר על בניה בכרמיאל, בצפת, בנתיבות ובמקומות אחרים.
נ' דהן
אס מדובר על הרשאה להתחייב, פירוש הדבר שהפרוייקטים עוד לא הסתיימו.

ש' וינר;

לא, זוהי התחשבנות. אם בנייה באחד מבתי הספר עלתה 600 אלף יותר מההרשאה שמשרד

החינוך נתן למשרד השיכון, יש התקזזות בהעברה.

אי פי נס-פז;

על איזו תקופה מדובר?

ש' ו י נר ;

מדובר על השנים 1989 עד 1992. על הבניה בתקופתו של שר השיכון אריק שרון.

המקום היחיד בו משרד השיכון בונה היום בתי ספר הוא בעיר מודיעין. מכיוון שמשרד

השיכון מתכנן, בונה ומפתח את כל העיר, הוא גם לקח על אחריותו את בניית בתי הספר.

היו"ר א' רביץ;

הוא מתקזז עם משרד החינוך על בניית בתי הספר האלה?



ש' וינר ;

בוודאי. משרד החינוך מממן ומשרד השיכון הוא בעצם הקבלן. מדובר בחובות

ובשאריות של פרוייקטים רבים.

היו"ר אי רביץ;

יש לנו התייחסות אחת להחזר חובות ממשרד למשרד, ויש לנו התייחסות אחרת לדברים

שעומדים להעשות בעתיד. אם מדובר כאן אך ורק על החזר חובות בגין העבר, זה דבר אחד,

אבל אם מדובר גם על בניית כיתות ומבני דת בעתיד, זה דבר אחר.
ש' וינר
קשה לי לומר בטח מספר הכיתות שנבנו. אני יודע לאן הלך כל סכום, מדובר בגמר

התחשבנות על כיתות בבתי ספר ובגני ילדים. הכל בוצע, אין שום פעילות בהווה בעקבות

ההעברה הזאת.

נ' דהן;

האם הכיתות שנבנו על ידי משרד השיכון נבנו על פי קריטריונים של משרד החינוך?

ש' וינר?

כן.
היו"ר אי רביץ
משרד השיכון עבד על פי הזמנה ועל פי קריטריונים של משרד החינוך. היינה לו

עצמאות מסויימת דווקא לגבי מבני דת.

אי פי נס-פז;

אני לא מבין מדוע פרוייקטים שהתבצעו ב-1989-1992 מגיעים לוועדה רק ב-1996.

אני מבקש להעיר שלא כך צריך לפעול. אי אפשר לדרוש מחברי כנסת או מאחרים להתייחס

עכשיו לדברים שקרו לפני שנים.
הי ו "ר א' רביץ
זהו המצב בכל המשרדים.

ש' וינר;

חלק מהפרוייקטים הסתיימו רק בסוף 1994. נכון שהיום אנו באמצע 1996. אך היו

הרבה ויכוחים והתחשבנויות בין משרדי החינוך והשיכון. מכיוון שהכל נבנה על פי

הסטנדרטים של משרד החינוך, ומשרד החינוך מאשר הזמנות וחוזים ספציפיים, היו תרבה

ויכוחים אם המבנים נבנו על פי הסטנדרטים, מה כלול בתחשיב ומה לא. כל מה שמובא

לכאן היום מתואם בין משרדי החינוך והשיכון.

נ' דהן;

בכמה זה מייקר את הבניה?

שי וינר;

הכל כבר נבנה, הכל כלול ב-100 אחוז עלות הבניה שאושרה על ידי משרד החינוך.
היו"ר א' רביץ
אנחנו מאשרים את הנייר הזה.

ש' וינר;

ישנו נושא שנדחה פעמיים, והוא פיצוי לקבלנים.

נ' דה ו ;

כבר עסקנו בכך אתמול.

ס י אלחנני;

חבר הכנסת קליינר עיכב אתמול הודעה בעניין רשות השידור.

היו"ר אי רביץ;

אני רוצה להגיב מדוע רשות השידור צריכה תוספת על האגרה שהיא גובה.

אי גבאי;

מדובר בעודפים המתחייבים מתקציב השנה שעבר. כתוצאה מן המהלך של פתיחת השוק

לתחרות וכניסתו של ערוץ 2, עלו תשומות השידור והרשות נכנסה למשבר. האמת היא שהיא

לא ידעה להתאים את עצמה למצב החדש. בסוף 1994. כאשר היינו אמורים להחליט על תקציב

1995. התברר שההכנסות לא תאמו את ההוצאות. ההוצאות גדלו ב-50 מליון ש"ח לעומת

ההוצאות. מאז גיבשנו תכנית הבראה הכוללת הקטנה של מספר שירותים שהרשות נותנת

והקטנה של מצבת כח האדם ב-180 משרות.

נ' דהן;

רק במגזר הדתי. הפסיקו את כל תכניות הדת החל מ-1995.

אי גבאי;

איני מתמצא בתכניות עצמן ולא אוכל לענות לך. השלב השלישי היה תכנית לארגון

חדש של הרשות. היו שם מצבים מעוותים לחלוטין; עובד שעובד 20 שעות בשבוע, מקבל שכר

כאילו עבד במשרה מלאה. אדם מגיעה לעבודה רק בשעה 4.00 אחר הצהריים, אך מקבל

משכורת כאילו הגיע 8 שעות לפני כן. אפילו ראש הממשלה שמעון פרס שם לב לכך שמגיע

אליו צוות של 20 עובדים בעוד שמהרשות השניה מגיע צוות של 2 עובדים. כל זה נבע

מהסכמי העבודה שם, לפיהם אי אפשר לשלוח פחות ממספר מסויים של עובדים. אתם יכולים

לראות זאת גם כאשר מסתובבים צוותי הסרטה בכנסת עם תאורנים, גם כאשר אין בהם צורך

כלל.

חלק מההסכם עם הרשות היה שהיא תקטין את כח האדם, תכניס חברה שתכין תכנית

ארגונית, דבר שמתבצע עכשיו. במסגרת ההסכמים נקבע גם שהאוצר יממן את התכנית לפרישת

עובדים; חופשות הסתגלות, זכויות פנסיה וכד'. בשנה הקודמת התחייבה הממשלה לשלם אך

לא הספיקה להוציא את הכסף. זהו עודף תקציבי מחוייב שאנו צריכים להעביר בשנה זו.

מ' קליינר;

מדוע לא שילמתם את כל הכסף בשנה שעברה?



אי גבאי;

הם הגישו את רשימת העובדים מאוהר מדי. בשנה שעברה היינה לממשלה בעיה של תזרים

מזומנים, ולכן נעצרו כל הרנשלומים בחודש האחרון של השנה.
היו"ר אי רביץ
אם כך, לא מדובר בעודפים.
א' גבאי
זהו עודף שהיתה מולו התהייבות. ישנם תקצבים שלא נוצלו, אך גם לא היתה

התהייבות לגביו. גם אז רשאית הממשלה להעביר את הכסף משנה לשנה.
מ' קליינר
ללא הגבלה?
אי גבאי
למעשה אפשר לגלגל עודפים עד אין סוף.
ס י אלחנני
כל עוד מדובר באותה מטרה.
היו"ר אי רביץ
אני רוצה לשאול, מדוע אין יותר הקפדה על מה שהתקבל כעקרון מקודש כמעט, שצריך

להיות איזון בין הדעות והשונות, בעיקר כאשר מדובר בנושא מסוים. לפני כשבועיים היה

ארוע ציבורי שהשתתפתי בו, ובעקבותיו היתה תכנית רדיו של שלי יחימוביץ' שהעלתה

לשידור מספר אנשים אשר דיברו על הבר הכנסת רביץ. רובם הכפישו אותי, בדרך כלל בגלל

העדר אנפורמציה. באותו זמן ישבתי בבית ההולים ליד הטלפון, ושאלתי את עצמי מדוע

הגברת הזאת אינה טורהת להתקשר אלי ולשאול לתגובתי. זו אינה רק בעיה אישית, אני

שומע את הטענה הזו מאנשים שונים. ישנם שדרנים ששכהו כי השלטון התהלף. אני הושב

שהרדיו צריך להרגיש ככלי ממלכתי, והוא חייב להקפיד על האיזון בכל התכניות.
א' גבאי
גם רדיו לא ממלכתי הייב לעשות זאת.
היו"ר אי רביץ
יש להם פטנטים בלתי רגילים: לפעמים הם מרגישים שהגזימו, והם מוכרהים להעלות

לשידור דתי אהד. הם מוצאים דתי עילג, מטומטם - יש לנו גם כמה כאלה - ונותנים לו

את כל הזמן שהוא רוצה. הדברים האלה צריכים להשתנות.

נאשר את הבקשה, מה גם שמדובר בהתחייבות לתשלום פנסיה ואנו רגישים לזכויות

העובדים. אבל אתה יכול לומר למי שנמצא שם כי אם המצב לא ישתנה, נזכור זאת כאשר

רשות השידור תגיע לכאן - ואני אומר זאת בצורה הכי פהות אלגנטית. לך כרפרנט רשות

השידור, יהיה קשה להגן עליה כאשר נרצה להעמידה על מקומה. ישנם הברי כנסת רבים

שהוששים להביע את דעתם, שמא יעשו איתם אהר כך השבון. ברוך השם, קהל הבוהרים שלי

אהר. יש להם מרכז מפלגה אשר מהליט עבורם במי לבהור. אצלנו יש פריימריס, אך מי

שמהליט שם הוא בדרך כלל איש אהד. אני יודע שלא ביום אהד משתנים, אבל טוב שהדברים

ייאמרו.
מ' קליינר
הרפרנט הבין כי הדברים לא מכוונים אליו. אין זו הפעם הראשונה שהוא מופיע כאן.

אני רוצה להתייחס לחלק התקציבי : היות ואנו נמצאים במצב של לחץ, ועוסקים גם

בקיצוצים שלדעתי יגיעו ליותר מ-2 עד 3 מליארד ש"ח. אני יודע שרשות השידור כבר

גמרה את התקציב השנתי שלה, והיא תבוא אלינו לבכות בתהילת מושב הכנסת שאינה יכולה

לסיים את השנה התקציבית ותבקש תוספת לתקציב. צריך להיות ברור כי מטעמים כלכליים

נטיית הוועדה תהיה לא להגדיל תקציבים.

הי ו "ר א' רביץ;

האם בבקשה שלפנינו הכוונה היא לקחת את הכסף מן הרזרווה הכללית?
אי גבאי
לא, כאן מדובר בעודפים.

מי קליינר;

אם קוראים לכך עודפים או רזרווה, מבחינת נגיד בנק ישראל nr אותו כסף שבגללו

צריך להגדיל את הריבית.
אי גבאי
בכל הנוגע לגרעון בתקציב רשות השידור השנה, אכן הרשות אינה נמצאת במצב טוב.

הם באו אלינו לפני שבועי ים-שלושה והציגו את מצבם התקציבי. הנחינו אותם לקצץ

בעלויותיהם. ברמת הפקידות של אגף התקציבים, אנחנו לא מתכוונים לתת להם תוספת כדי

לממן את הגרעון. יכול להיות שהנושא יועבר לדרג הפוליטי שיחליט אחרת, אבל זו היתה

ההנחייה שלנו. בעקבות זאת הם התחילו בקיצוצים והוציאו עובדים לחופשות כדי לא לשלם

להם שעות נוספות.
מ' קליינר
אם בעבר הרגשתם שאתם מקצצים, אך הגורמים הפוליטיים לוחצים עליכם להרחיב את

המסגרת התקציבית. אני רוצה לקבל שהפעם תקבלו גיבוי מלא.
הי ו "ר א' רביץ
אנחנו מאשרים את הבקשה התקציבית הזאת.
ס' אלחנני
ביקשתם ממני לעשות משהו בנוגע להוראה בדבר העברת מסים נוספים לרשות

הפלסטינית. פניתי וביקשתי גם את ההוראה המקורית המתייחסת להסכם שהוא מסמך משפטי.

ההוראה מצטטת את ההסכם.
מ' קליינר
אמר לנו מר זייף שבהסכם לא מוזכרת הגדה המערבית.
ס' אלחנני
הוא טעה. שר האוצר שלח מכתב מנוסח מחדש, אבל גם הוא חוזר על הנוסח המזכיר את

הגדה המערבית הכתוב גם בהוראה המקורית. הוא לא יכול לנסח את זה אחרת.



צ' הנדל;

שימצא נוסח אחר.

די ירום;

הבעיה היא אחרת; החוק ליישום הסכם הביניים הוא חוק שכותרתו " חוק ליישום

ההסכם הישראלי-פלסטיני - הגדה המערבית", או THEISRAELI -PALESTINIAN INTERIM

AGREEMENT ON THE WEST BANK AND THE GAZA STRIP. כך נקרא ההסכם. גם החוק שחוקק

בכנסת הוא החוק בדבר יישום ההסכם הישראלי-פלסטיני בענייו הגדה המערבית. ניתנה

הוראה בעקבות ההסכם, והיא נמצאת עכשיו אצל סמדר. ההוראה אומרת כי בהתאם להסכם

הביניים, יעדם הסופי של כספי הייבוא הוא הגדה המערבית. מכיוון שהבקשה כאן היא רק

לתקן את ההוראה, ובמקום חודש שיהיה רשום שם 6 ימים, ההוראה עצמה היא המקור החוקי

לשנוי.

מי קליינר;

אבל במכתב שהראת לי מר זייף היה כתוב יהודה ושומרון.

די ירום;

זה שי יד לבנקאות.

ס' אלחנני;

גם בעניין הבנקאות מופיעה הגדה המערבית.

די ירום;

במכתב החדש ששלחנו תיקנו את הנוסח יהודה ושומרון. הוראה יוצאת מתוקף חוק,

והיא צריכה להשתמש בטרמינולוגיה של החוק, אחרת אין בין ההוראה לבין החוק כל קשר.

זוהי הטרמינולוגיה בה נוקטת ההוראה, בגלל החוק.

מ' קליינר;

אבל יש הגדרה. תשתמשי בהגדרה.

די ירום;

השימוש הוא בהגדרה בדיוק.

מ' קלי י נר;

הגדה המערבית הוגדרה שם, והיתה הגדרה; יהודה ושומרון, למעט היישובים

הישראלי ים.

ס' אלחנני;

גם במכתבו של בייגה שוחט בנוגע לבנקאות מדובר על הגדה המערבית.

מי קליי נר;

אם כך, צריך לשנות את שם החוק.



היו"ר א' רביץ;

ישנה ההוראה ואנו מתבקשים לאשר את התיקון. אני מבקש משו- האוצר מכתב תרבה יותר

קצר: מצורף בזה תיקון להוראה, אני מבקש לאשר זאת. אני לא צריך הסברים. אפשר יהיה

להביא את הבקשה לישיבת הוועדה שינתקיים ביום ג' הבא, אם תהיה ישיבה של מליאת

הכנסת. אם לא, נקיים ישיבה בעוד שבועיים.
די ירום
אין בעיה.
צ' הנדל
ההגדרה "גדה מערבית" מרגיזה. נהניתי לשמוע את ראש הממשלה הנוכחי אומר כי יש

ליצור לינקייג' בכל הנוגע לכיבוד הסכמים.
היו"ר א' רביץ
זהו נושא שנצטרך לעסוק בו. אם ערפאת אינו מקיים הסכם הנוגע לחברון, אנחנו

צריכים לקיים הסכמים הנוגעים לכסף?
צי הנדל
מדינות העולם לא היו מוכנות לעזור לערפאת, כי לא היה מוכן לנהל ספרים באמצעות

משרד אוצר, אלא הכניס כספים לכיסו. לא הרשות קונה טובין אלא ערפאת הוא שותף בכיר

בחברות המייבאות. הכל עקום שם, אין שם דבר אחד הגון ונורמלי. לכן לא עולה לי

בבריאות לחשוב שלא עמדנו בכל פסיק של ההסכם.

עלה כאן נושא הנוגע להעברת כספים לרשות לטיפול בנושאים הקשורים בצער בעלי

חיים.
היו"ר א' רביץ
ביקשתי שיבואו ויסבירו לנו במה מדובר.

אני מודה לכם.

(הישיבה ננעלה בשעה 13:25)

קוד המקור של הנתונים