ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 22/07/1996

הצעות לסדר היום; עסקות מינהל מקרקעי ישראל (יפיע-תרשיחא, כלנית. בית-גא'ן); צו היטלי סחר (היטל בטחה על יבוא טובין - הגנה על הייצור המקומי) (תיקון מסי 7) . התשנ"ו-1996; שינויים בתקציב לשנת 1996; תיקון טעות בחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב)

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע-עשרה

מושב ראשון



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 6

מישיבת ועדת הכספים

יום שני, ו' באב התשנ"ו (22 ביולי 1996). שעת 10:00

נכחו;

חברי הוועדה; סי שלום - מ"מ היו"ר

נ י דהן

אי יחזקאל

י' נודלמן

אי סעד

אי פינס-פז

מי קליינר

אי רובינשטיין

אי שוחט

שי שמחון

מ"מ: חי אורון

ר' אלול

ז' בוים

מי גולדמן

א' דהאמשה

שי הלפרט

י י יהב

מי שטרית
מוזמנים
פי סידס - מינהל מקרקעי ישראל

נ' וייל - לשכת עורכי הדין

חי מרגליות - משרד התעשייה והמסחר

אי גבאי )

י י כהן ) משרד האוצר

קי סמיון )

סא"ל אי מצליח - צה"ל
יועצת משפטית
אי שניידר
מנהל הוועדה
אי קרשנר
יועצת כלכלית
ס' אלחנני
קצרנית
אי לוין
סדר-היום
1. הצעות לסדר היום

2. עסקות מינהל מקרקעי ישראל

3. תיקון טעות בחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה

להשגת יעדי התקציב), התשנ"ו-1996

4. צו תיטלי סחר (היטל בטחה על יבוא טובין - הגנה על

הייצור המקומי) (תיקון מס' 7). התשנ"ו-1996

5. שינויים בתקציב לשנת 1996



הצעות לסדר היום

היו"ר ס' שלום;

אני פותח את הישיבה.

אנו שולחים החלמה מהירה ליושב ראש הוועדה, חבר הכנסת אברהם רביץ ששכוב בבית

חולים ומחווים שייצא משם במהרה.

אני רוצה להודיע שהישיבה על טקסטיל דימונה נדחית מהיום למחר והיא תתקיים מחר

בשעה אחת, מיד לאחר הדיון עם נגד בנק ישראל שיתקיים בחדר ההרצאות.

נ י דהן;

אני רוצה שהוועדה תדון שוב במצב בשוק ההון. למרות רשת הביטחון הירידות

וההיצעים הגדולים באגרות החוב נמשכים, ונמשכות הירידות במניות בבורסה. אני לא

רואה שזה נרגע, שזה מתייצב.

אני מעלה בקשה שהוועדה תדון שוב בנושא שוק ההון.

היו"ר ס' שלום;

אתה צודק. מחר מאחר ויהיה נגד נגיד בנק ישראל שיש לו השלכה ישירה על העניין,

הדיון מחר יהיה במכלול נושא שוק ההון והוא יהיה המשך לדיון שקיימנו עם אריה

מינטקביץ ודוד קליין שנרושב מס' 3 בבנק ישראל.

אי שוחט;

נדמה לי שהדיון עם דורון שורר מזווית הראייה של האוצר לא היה מספיק.

אולי ביום שני הבא נזמין את שר האוצר ואת פקידי האוצר שיגידו מה הם מתכוננים

לעשות.

היו"ר ס' שלום;

הזכרת לי הודעה נוספת. משבוע הבא אנחנו נכנסים לתקופה של פגרה. הוועדה הזאת

היא הוועדה היחידה שיושבת בזמן הפגרה. החלטנו שנשב בחודש אוגוסט לפחות פעם בשבוע

ואולי אפילו פעמיים בשבוע - בימים שני ושלישי כאן בירושלים.

אי שוחט;

בשני הימים בירושלים?

היו"ר ס י שלום;

ביום שני בירושלים, ביום הנוסף נראה. אם תהיה הסכמה של רוב החברים לשבת בימים ,

שני וחמישי, יכול להיות שביום חמישי נשב בתל אביב. בכל מקרה, נצטרך לקיים דיונים

במהלך כל חודש אוגוסט מאחר וספטמבר הוא חודש החגים, ונשתדל שבספטמבר לא יהיו

ישיבות או יהיו ישיבות בודדות במידת הצורך.

אי פינס-פז;

יש לי הצעה לסדר. רציתי להעלות בוועדה את נושא התפטרותה של תמר בן-דוד, מנהלת

רשות החברות, כפי שאני מפרש את ההתפטרות הזאת - על רקע מעבר רשות החברות ממשרד

האוצר למשרד ראש הממשלה במסגרת הסמכויות שהממשלה ביקשה בזמנו והכנסת אישרה. אני

רואה בזה נושא מרכזי ומהותי. אני חושב שגם הממשלה רואה בזה נושא מרכזי ומהותי

ואני מציע לקיים פה דיון על רשות החברות, על המעבר, על ההפרטה ועל ההשלכות, משום

שיש יותר מתחושה שהמעבר למשרד ראש הממשלה יוצר נתק מקצועי מאוד חשוב בין משרד



האוצר לבין רשות החברות ולא בטורו שהמעבר הוא נכון. הממשלה העבירה סמכויות והכנסת

מהר מאוד אישרה זאת. לא התקיים על כך דיון אמיתי, בוודאי לא בוועדה. אני חושב שזה

נושא שוועדה כמו ועדת הכספים צריכה להידרש לו.

היו"ר ס' שלום;

הנושא של דיון במצב רשות החברות ותפקודה זה דבר שצריך לעשות אותו כאן. לגבי

ההתפטרות, פתוחה בפניך האפשרות להגיש הצעה לסדר היום במליאה. אבל אני מקבל את

הדברים הנוספים שלך לקיים דיון בכל מבנה רשות החברות כשהולכים לקראת הפרטה או

רוצים ללכת להפרטה.

בכל מקרה, במסגרת ועדות המשנה תהיה ועדה להפרטה, והוועדה הזו תוכל לנהל את כל

הדיונים הקשורים להפרטה ויכול להיות ששם תרצה להעלות גם נושא זה.

ש' שמחון;

הניחו בפנינו רשימה של ישובי קו עימות, ומשום מה הושמטו לפחות שלוש רשויות

ערביות. יש מטרה בעניין הזה?

היו"ר ס' שלום;

נבדוק את זה.

אי שוחט;

אני חוזר למה שהוצע בעניין שוק ההון. לא הבנתי מה סוכם.

היו"ר ס' שלום;

לגבי שר האוצר, אני אבדוק את זה. אני חושב שמחר יתקיים דיון של שלוש שעות

לפחות בנושא שוק ההון. הנושא אמנם מדיניות בנק ישראל אבל זה כולל את שוק ההון.

אני מניח שלא יהיה אחד שיתבטא ולא יתייחס לשוק ההוןו.



עסקות מינהל מקקרעי ישראל (יפיע-תרשיחא, כלנית. בית-ג'ן

פי סידס;

שמי פרומה סירס ואני ממונה ארצית לרכישות והפקעות במינהל מקרקעי ישראל.

יש פה עסקת חליפיו בין קק"ל לבין מדינת ישראל. עסקת החליפין תאפשר לקק"ל

לעמוד בהתחייבות שלה בהסכם חליפין שעשתה עם פרטי. קק"ל חתמה עם איש פרטי על הסכם

חליפין לגבי לגבי חלקה 7 בתרשיחא. זו קרקע ששייכת לרשות הפיתוח.

אי שוחט;

כיוון שזו ועדה חדשה והחברים חדשים, כדאי להסביר את הבעיה העקרונית.
אי שניידר
אולי אני אסביר את הבסיס המשפטי. יש לנו חוק יסוד: מקרקעי ישראל שאומר,

שמקרקעי ישראל הם מקרקעין בישראל של המדינה ושל רשות הפיתוח או של קרן הקיימת,

והבעלות בהם לא תועבר אם במכר ואם בדרך אחרת. זה חוק יסוד: מקרקעי ישראל.

ישנו חוק מקרקעי ישראל שאומר, שאלה סוגי עסקאות שסעיף 1 לחוק יסוד לא יחול

עליהן. כלומר, יש סייג שמותר בכל זאת במקרים מסוימים להעביר בעלות. בין היתר יש

לנו את סעיף 2(6) שאומר, שהעברת בעלות במקרקעי ישראל אל המדינה, רשות הפיתוח

והקרן הקיימת לישראל לבין עצמם - במקרים האלה מותר להעביר מקרקעין, אולם העברת

בעלות במקרקעי המדינה או במקרקעי רשות הפיתוח לקרן הקיימת לישראל טעונה אישור

ועדת הכספים של הכנסת. זאת בעצם הסיבה שהנושא הזה עולה עכשיו על שולחנה של

הוועדה.
פ י סידס
פה יש עסקת חליפין בין קק"ל למדינת ישראל על מנת לאפשר לקק"ל לעמוד בהתחייבות

שלה לגבי הסכם שהיא עשתה עם איש פרטי. קק"ל מסרה בעסקת חליפין למישהו פרטי חלק

מחלקה 7 בתרשיחא. זו קרקע של רשות הפיתוח. על מנת שניתן יהיה לרשום על שם האיש

את אווזה עסקת חליפין מבקשים להעביר את הקרקע מחלקה 7 - - -
מי שטרית
היא מסרה שלא ברשות את החלקה?
פי סידס
ברשת. בשנת שמונים ומשהו קק"ל עשתה עסקות חליפין. זה חילופי קרקע, גם לגבי

קרקעות של מדינת ישראל ורשות הפיתוח. מה שהיא עשתה פה, היא פשוט חתמה הסכם לגבי

קרקע של רשות הפיתוח.
היו"ר ס' שלום
זה נעשה בשנות השמונים והיום אנחנו צריכים לאשר את זה?
פי סידס
יש עסקאות שקק"ל עשתה שהמינהל לא כל כך יודע, וכאשר מגלים את זה רוצים לרשום

את זה.



מי שטרית;

לפי החוק הם צריכים אישור ועדת הכספים בשביל לעשות העברה כזאת?

פי סידס;

על מנת שקק"ל תוכל לעמוד בהתחייבות שלה לגבי האיש הפרטי ולרשום על שמו את

אותה חלקה שהבטיחה למסור בהסכם חליפין, מבוקש להעביר את אותה חלקה על שם קק"ל,

אנחנו עושים את זה בעסקת חליפין, הרי אי-אפשר למכור קרקע, בין מדינת ישראל לבין

רשות הפיתוח על פי שומת השמאי. החלקה הספציפית שאנחנו רוצים לפתור את הבעיה אתה

זו חלקה 7.

אי רובינשטיין;

כמה דונם זה?

פי סידס;

960 מ "ר.

נ' דהן;

כמה שאלות הבהרה, ויכול להיות שזה בגלל היותי חבר כנסת חדש.

השאלה הראשונה כבר נשאלה פה; כשקק"ל עשתה את העסקה, הקרקע עוד לא שייכת לו

והוא עשה את העסקה והוא הבטיח אותה?

פ' סידס;

הקרקע הייתה שייכת לרשות הפיתוח.

נ' דהן;

והקק"ל הבטיחה אווזה למישהו כשזה עוד לא שלה?

פ' סידס;

נכון.

נ' דהן;

יכול להיות שזה חוקי. אני לא יודע. אני צריך הבהרה.

שאלה שנייה; יש להניח שאדם פרטי כבר השקיע שם כסף, הוא כבר בנה בית ועכשיו

מסדרים לו את הניירת? אם הוועדה הנכבדה הזאת תחליט שהיא לא רוצה לאשר את ההעברה,

אותו אדם פרטי נמצא שלא ברשות על קרקע של המדי נה?

שאלה נוספת; הערכת השמאי נעשתה הכי מאוחר ב-2.11.94. מי שמכיר את שוק הנדל"ן

בישראל, כל שני וחמישי משתנות ההערכות. על סמך הערכה בשנת 1994 מבצעים היום עסקה

שאינני יודע מה ערכה היום.

אי רובי נשטיין;

אני אומר לחברי הכנסת החדשים; כאן יש תופעה שאני מנסה להתריע עליה מיום

כניסתי לכנסת. יש חוק שאין לו תקדים ואין לו אח ורע בשום מדינה מערבית ליברלית.

אני רוצה להדגיש, שההיתר הכללי הזה למכירת 100 אלף דונם שנקבע בשנות החמישים או

השישים הולך ואוזל. אני מציע לממשלה, גם באמצעותך, יושב ראש הוועדה, הדבר הזה לא



ייתכו. הרי ה-960 מ"ר האלה עברו ועדת שחים לענייני כלכלה, עוברים את ועדת הכספים

של הכנסת וכל פעם דנים מחדש. לומר את האמת, יש כאן הששות שווא. זה חל כמובן, קודם

כול על הערבים אבל גם על יהודים.

נ' דהן;

זה החוק של מדינת ישראל כמדינה יהודית, שלא נותנים קרקעות לשום גוף.
אי רובינשטיין
זו מדינה יהודית ודמוקרטית. אל תשכח את זה.

אני מציע, על כל פנים, גם במסגרת השקפת העולם של הממשלה, להגיש הצעת חוק

חדשה. קודם כול מוכרחים להגדיל את המכסה שאפשר למכור. אם זה היה נכון ב-100 אלף

דונם בשנות החמישים, היום צריך להגדיל את המכסה הזאת. אני ניסיתי מספר פעמים. על

כל פנים, דבר אחד ברור שצריך להיות: ששטח מינימלי של קרקע או שווי מינימלי אפשר

לעשות אותו בלי אישור ועדת שרים לכלכלה ובלי אישור ועדת הכספים של הכנסת. פעם בא

לכאן רבע דונם בשלוש ישיבות.
אי יחזקאל
באיזו תדירות העניינים האלה מגיעים לוועדת הכספים?
אי שוחט
לא הרבה.
מי שטרית
אני חושב שכל מערכת היחסים בין מי נהל מקרקעי ישראל לבין קק"ל מאוד לוקה

בחסר מבחינת ניהול ענייני מדינה. אני לא יודע אם מישהו מהיושבים פה יודע איך

עובדת קק"ל, מה התקנון שלה, איך מחליטים שם, מי שייך למה, מה שייך למינהל. זה

פשוט מצב לא נורמלי. בוודאי בשביל לתקן את זה צריך טיפול שורש מאוד יסודי.

לצערי, אף ממשלה לא נוקטת יזמה ממש רצינית בעניין להסדיר את הנושא הזה פעם אחת

ולרנמיד שתהיה כתובת אחת שיודעו מה שייך למה. כי לכאורה הפחד הגדול הוא מה יעשו

הערבים עם הקרקע. מה הם יעשו? הם יקחו את הקרקע מפה לאיזשהו מקום? מה הם יעשו?

אני מוכרח להגיד שכשהנושא של העברת קרקעות בא מדי פעם לוועדת הכספים, רק מראה

את האבסורד בעניין, ואני מפנה את תשומת לבכם לבקשה הראשונה שלפנינו: קק"ל מבקשת

בעצם למסור למדינת ישראל דונם 650 מ"ר, ובתמורה מדינת ישראל מעבירה 21 דונם. אין

לי מושג על מה מדובר.
אי שוחט
זה לפי הערכת שמאי.
מי גולדמן
יכול להיות שניתנת אדמה חקלאית תמורת אדמת בנייה.
מ' שטרית
יכול להיות. אינני יודע איך רוצים שאני על בסיס הנתונים שיש פה אקבל החלטה.

יכול להיות שמישהו בדק את זה. יגידו, ועדת שרים. אני מוכן לפטור את עצמנו מהעונש

הזה ושוועדת שרים תהיה מוסמכת להחליט בעצמה מה שהיא רוצה. אבל אם אני צריך להחליט

על חילופי קרקע בלי לקבל את האינפורמציה הרלבנטית, איך אני יכול? אני לא מבין

איך דונם 650 מ"ר מחליף 21 דונם. מחר יכולים לעשות שינוי ייעוד ויהיה כאן רווח



עצום.

לכן כל ההליך הזה נראה לי מאוד עקום, ואני לא בטוח שוועדת הכספים הייתה

צריכה לדון בזה.

י' יהב;

קודם כול אני שואל את הגב' הנכבדה מדוע עסקת מקרקעין פשוטה אורכת חמש שנים?

נ' דהן;

זה מ-1982, לא חמש שנים.

פ' סידס;

זה מ-1983.
י י יהב
אם הייתה פה הזנחה אני מבקש להעביר את זה למבקרת המדינה. כי כל השמאויות אין

להן כל ערך, כיוון שמה שאתם עושים על פי השמאויות, אחר כך אתם מצמידים אותן למדד

על פי חוק פסיקת ריבית. כמו שאמר חבר הכנסת דהן בצדק רב, ערך הנדל"ן לא עולה לפי

ערך של חוק פסיקת ריבית אלא לפי פרמטרים אחרים לגמרי.

אני לא חושב שצריך להעסיק את כל הוועדה בבדיקת כל הפרמטרים שקשורים באישור

כזה. לכן אני חושב, אם אפשר דבר כזה על פי הכללים הנוהגים בוועדה הזאת, למנות את

היושב ראש ועוד שני חברים, והם תהיה להם הסמכות של הוועדה לדון במקרים מסוג זה.

הרי זה לא הגיוני שכל הוועדה תעסוק בחליפי מקרקעין. לפעמים זה דונם, רבע דונם

וכו', כשבכלל לא כל המסמכים הרלבנטיים מונחים לפנינו.

אני לא יודע אם בתקופת הזמן הזה, הפרטי הזה כבר קבע עובדות בשטח. אם הוא קבע

עובדות בשטח, ואת מנענעת בראש, בכלל אנחנו חותמת גומי. אני לא רוצה להיות חותמת

גומי. שתהיה וועדת משנה חותמת גומי. כי אחרי כל כך הרבה שנים אין לי דיסקרציה

במקום הזה.

מי גולדמן;

ודאי שאלה שהיו ראשי מועצות, ואני מכיר את זה במקום ששיש בו אדמות פרטיות,

אנחנו מכירים צרכים של רשויות מונציפליות וממשלתיות, שאתה הולך לפתח משהו ואתה

עומד מול תושב ערבי שמחזיק שטח, ובשטח שהוא מחזיק יש צורך ציבורי. הצורך הציבורי

הזה מביא את המשא ומתן. זו אחת הדוגמאות.

מי שטרית;

אלו הפרטים פה? זו קרקע לצרכי ציבור?
מי גולדמן
אני מכיר לפחות שלוש דוגמאות כאלה. אינה לפעמים נופל במשבצת של הקמת ישוב חדש.

הייתה תקופת המצפים בגליל.
מה שאני מבקש
אנחנו יודעים שיש עובדות בשטח ואנחנו יודעים שהתהליכים הם

ארוכים. גם מנהל המחוז של המינהל וגם נציג קק"ל המחוזי בכל אזור שזה קורה אין להם

שום אפשרות להתחיל במשא ומתן אם לא נותנים להם את היכולת להגיע להסדרים, כשאנחנו

יודעים שכל ההסדרים מלווים בשמאות, בהחלטות של מועצת המינהל, עד שזה מגיע כאן

לוועדה ועובר את כל התהליכים שלפעמים גם קורה מציאות אחרת - שעסקת המקרקעין

בתחילת הדרך היה לה ערך מסוים ואחרי שהיא מקבלת את התוקף שלה ואת האישורים שלה



קרו שינויים בזמן שעבר. אנחנו מבקשים שהמינהל יקבע מדיניות חדשה לתהליכים כאלה על

פי הנחיה שלנו, שהליך כזה לא יארך יותר משלוש שנים.
י י יהב
למה שלוש שנים?

מי ג ולדמן;

אי-אפשר לעשות את זה יותר מהר.
י י יהב
תוציא את זה מהמינהל לעורכי דין פרטיים ותראה איך זה הולך תוך חודשיים.

מי גולדמן;

כשזה מונח אצלנו פה על השולחן אי-אפשר לעכב את זה.
י י יהב
אין לך שיקול דעת. האיש כבר בנה שם.
אי שוחט
רבותיי, אני מבין את התחושה הלא נורות שמאשרים דבר שלא מכירים אותו. אבל צר לי

להגיד, צריך להתרגל לזה. אפשר בוועדה לשבת במקום מועצת מינהל מקרקעי ישראל וקק"ל?

התהליך הוא תהליך אחר. רואים פה לפי התאריכים. בטח הייתה בעיה ואז עסקו עם

השמאים ב-1994. אחרי זה בא לקק"ל וביוני זה בא למועצת המינהל. גם במועצת המי נהל

יכלו לשאול מה פתאום שנתיים עושים שמאות ומדברים. אלה החיים. אין מה לעשות עם זה.

אנחנו נתרגל בוועדה להרבה מאוד דברים שנצביע ולא נדע בדיוק עד הסוף. כמובן אפשר

לשאול, אפשר להזמין את נציג המינהל. אני אומר לכם, זה מה שזה לוקח. אם תראו את

התאריכים מתי המינהל אישר את זה - ביוני 1995. ובין אישור המינה לזה עברה כמעט

שנה, ובין השמאות לזה עברה עוד שנה. אם שואלים למה אנחנו מתעסקים עם זה, אנחנו

מתעסקים עם זה כיוון שכשיודעים שזה עובר כאן, ברגע מסוים אם יהיה משהו לא בסדר,

זה יגיע לכאן.
י י יהב
איך נדע אם משהו לא בסדר?
אי שוחט
יגיעו אליך.
י י יהב
גברתי, למה ארך שנה עד שזה עבר מהמינהל לשולחן הזה?
פ' סידס
קק"ל אישרה את זה בדצמבר 1995.



אי שוחט;

לא הייתי מוותר על הזכות הזאת שזה יעבור אותנו.

י' יהב;

אתה לא בעד ועדת משנה?

א' שוחט;

אין צורך בוועדת משנה. אתה תתרגל לזה וזה יקח דקה. זה בא פעם בארבעה חודשים,

זה יקח דקה ותשאל שאלות. אבל אם חס וחלילה יהיה משהו לא בסדר ומישהו ירצה, הוא

יצא אותך ותשאל את השאלה.

י י יהב;

מה לא בסדר?
אי שוחט
אני לא רוצה להגיד.
י י יהב
אני כבר אומר לך שהשמאות לא בסדר.
אי שוחט
אני לא יודע. חזקה בעיניי שאנשי קק"ל ואנשי מי נהל מקרקעי ישראל יודעים שהם

מחליפים דבר שהוא שווה בדבר. זה מצדיק שבכנסת צריך לדון על 700 מ"ר? אבל זוז כדי

שאם יהיו 7 אלפים דונם, שגם יצטרכו לעבור דרכך. אני מציע שתעזבו את זה,
ש י שמחון
העניין פה עניין שולי ולא מצדיק ויכוח. אבל אני לא חושב שצריך להעביר את זה

לוועדת השרים שתתעסק עם זה. בסך הכול במועצת המי נהל מתקבלות החלטות כבדות משקל

שדורשות אישור של שר האוצר ושל שר השיכון. בחוק יסודות התקציב כתוב במפורש, ותקנו

אותי אם אני טועה, שכל החלטה של המי נהל צריכה לעבור אישור של ועדת הכספים אם היא

נוגעת לעניינים כספיים. העניין הזה משום מה הרבה שנים לא קורה.
אי שוחט
זה לא נכון.
ש י שמחו ן
אני מבקשת שהיועצת המשפטית תבדוק את העניין. כדאי לבדוק את הנושא הזה כי יש

שם המון החלטות עם משמעות כספית גדולה מאוד.
אי שוחט
אינה מדבר על ההנחות למיניהן?



ש' שמחון;

לא רק הנחות. הרבה דברים אחרים. אני מציע לבדוק את העניין הזה כי זה לא עובר

בכלל דרך ועדת הכספים. זה נגמר בין שר האוצר לבין שר השיכון, ובדרך כלל אם האוצר

לא רוצה, זה לא עובר. זה קטע שצריך לבדוק אותו.

אי סעד;

קודם כול אני רוצה להעיר לחבר הכנסת דהן, שהערבים בישראל לא יושבים בארץ הזאת

על תקן דייר משנה. הם אזרחים ויש להם מלוא הזכויות גם על הקרקע שלהם, אפילו זו

קרקע שנלקחה מידיהם. אני מתייחס לכפרים שקיימים היום ושהם נחנקים, כמו תרשיתא

ואחרים, שהם צריכים קרקע כדי להתרחב כדי שיהיו להם מקומות ציבוריים. לכן יש בקשות

צודקות.

י י יהב;

אין על זה ויכוח. הוויכוח הוא על הפרוצדורה.

אי סעד;

אני מתייחס להערה של חבר הכנסת דהן שזו מדינת היהודים וכאילו לערבים אין זכות

במדינת היהודים להתפתח.

אני חוזר על ההערה של חבר הכנסת שמחון בקשר להכניס מחדש את תרשיחא, מעלות,

מעיליה ופאסוטה לרשימת הישובים שבקו העימות. אין כל היגיון להשמיט אלחם מהרשימה.

היו"ר ס' שלום;

מאחר והבקשה הוגשה ב-30 ביוני, ומאחר וב-30 ביוני עדיין שר התשתיות לא היה

בתפקידו, אני רוצה לדעת האם השר יודע מהדבר הזה או לא?

פ' סידס;

השר לא יודע מהבקשה הזאת. אני לא חושבת שהשר הקודם ידע משאר הבקשות. אלה

עסקאות שעוברות במועצת המי נהל ולא צריכות לקבל אישור השר.

לגבי השאלה אם קק"ל מסרה קרקע של רשות הפיתוח בלי ידיעת רשות הפיתוח; אני לא

יודעת ב-1983. המי נהל מורכב משלוש רשויות; קק"ל, מדינת ישראל ורשות הפיתוח. בשעתו

קק"ל עשתה עסקאות נפרדות בלי שום קשר למי נהל כרשות נפרדת. היום העסקאות נעשות

באמצעות מינהל מקרקעי ישראל.

לגבי ההערכה משנת 1994: קידם כול זה חליפין בין רשויות למינהל. זה לא שאני

מוסרת קרקע לאיש פרטי. זה הרשויות בינן לבין עצמן. לכן ההערכות אם הן משנת 1994

ואנחנו מצמידים אותן להיום, הן טובות גם פה. לא מדובר פה בעסקאות מכר אלא

בעסקאות חליפין. אנחנו לא מוכרים פה קרקע, אנחנו מחליפים קרקע.

היו"ר ס' שלום;

היישוב כלנית איזה סוג יישוב זה?

פ' סידס;

מצפה.

לגבי הדונם ו-650 מ"ר; חלקה 29 זו הלקה ביפיע למגורים.החלקה 2 שאנחנו

מעבירים 20 דונם זו חלקה חקלאית, לכן הערך שלה הרבה פחות. אנחנו עושים עסקאות

באיזון כספי. זאת אומרת, אני לא יכולה להעביר קרקע אם אין איזון כספי. האיזון



הכספי נתן לי דונם 650 מ"ר כנגד 20 דונם.

ס' אלחנני;

מה הסיכוי של הקרקע הזאת לעבור שינוי ייעוד?

היו"ר ס' שלום;

את יודעת מתי זה הופך לחיות קרקע לבנייה?

פי סידס;

אני לא יודע. זו חלקה חקלאית מחוץ לכלנית, צמוד לכלנית.

מי שטרית;

מחר כלנית תבקש שינוי ייעוד, המינהל יסכים. איך זה מסתדר?

היו"ר ס' שלום;

האם ה-327 דונם האלה נמצאים בהליכי העברה?

פי סידס;

כל השטח הוא 327 דונם. אנחנו נותנים מתוך זה 20 דונם כתמורה לדונם 650 מ"ר

קרקע למגורים ביפיע.
היו"ר ס' שלום
ה-20 דונם האלה בכלנית נמסרים למי?

פ' סידס;

לקק"ל.

היו"ר ס' שלום;

הם נלקחים מהיישוב כלנית?

פ' סידס;

לא. 20 דונם שייכים היום למדינת ישראל ורשות הפיתוח. אנחנו מעבירים אותם

לקק"ל, חלק מהשטח, לפי שומת שמאי, וזאת על מנת לאזן את עסקת החליפין.

היו"ר ס' שלום;

לוקחים 20 דונם ששייכים למדינה אבל נמצאים באזור כלנית, ומעבירים אותם לקק"ל,

ובתמורה קק"ל נותנת למי נהל דונם 600 מ"ר למינהל ביפיע.

מ' שטרית;

לאיזה צורך?



פי סידס;

זו קרקע לבנייה.
מי שטרית
המדינה בונה?

פי סידס;

המדינה תקצה בוודאי ביפיע כפי שמקצה בכפריים ערביים.

מ' קליינר;

איד נכנסה קק"ל לעניין הזה? יש קרקע ביפיע של רשות הפיתוח. באה קק"ל שהיא

בכלל לא בעלת הקרקע ומוכרת קרקע שלא שלה?

פי סידס;

יש פה שתי עסקאות. זו עסקה שמאפשרת רישום בטאבו של זכויות בעסקה קודמת. בעסקה

הקודמת שאני מדברת עליה זו עסקה בין פרטי לבין קק"ל. קק"ל מסרה קרקע של רשות

הפיתוח, חלקה 7. 960 מ"ר, זה בתרשיחא. אני צריכה לרשום לאיש את הזכויות שלו. הוא

נתן לקק"ל קרקע במקום. כיוון שהקרקע היא של רשות הפיתוח, אני צריכה להעביר אותה

לקק"ל על מנת שקק"ל תרשום לו, לפרטי, את הזכויות שלו בקרקע וכנגד הפרטי ירשום

לקק"ל.

אי שוחט;

רשות הפיתוח היא נכסי נפקדים?

פ' סידס;

חלקים לפי נכסי נפקדים וחלקם הופקעו לפי חר"ם - חוק רכישת מקרקעין.
היו"ר ס' שלום
את אומרת לפרוטוקול שהשר לא אמור לדעת מזה?

פ' סידס;

לא אמור לדעת.

היו"ר ס' שלום;

אני מעמיד את ההצעה להצבעה.

הצבעה

בעד אישור העסקה - 5

נגד - 5

נמנעים - 1

הוחלט; לאשר עסקה עפ"י סעיף 2(6) לחוק מקרקעי ישראל, התש"ך-1960

חליפין בין קרן קיימת לישראל לבין מדינת ישראל - יניע, תרשיחא, כלנית



היו"ר ס י שלום;

אנו עוברים לעסקה הבאה.

פי סידס;

זו גם עסקת חליפין לפי סעיף 2(6} לחוק מקרקעי ישראל, התש"ך-1960. קרן קיימת

מוסרת למדינת ישראל דונם ו-9 מ"ר בחלקה בבית ג'ן. עבורה מוסרת מדינת ישראל לקרן

קיימת אותו גודל שטח.

היו"ר ס' שלום;

איד זה פה אותו גודל?

פי סידס;

השמאי קבע.

מ' קליינר;

בשביל מה עושים את החליפין?

פ' סידס;

שמורת טבע הר מירון יש לה שני חלקים; חלק אחד מאושר בעיבוד, זאת אומרת שמותר

לעבד אותו, וחלק אחר שאסור בעיבוד. יש בעלים פרטיים באותם החלקים שאסורים בעיבוד.

על מנת שהם יוכלו לעבד את הקרקע נותנים להם קרקע אחרת במקום.

היו"ר ס' שלום;

אני מעמיד את הבקשה להצבעה.

הצבעה

הוחלט; לאשר עסקה עפ"י סעיף 2(6) לחוק מקרקעי ישראל, התש"ך-1960

חליפין בין קרן קיימת לישראל לבין מדינת ישראל - בית ג'ן



תיקון טעות בחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב),

התשנ"ו-1996

היו"ר ס' שלום;
הסעיף הבא
תיקון טעות בחוק הסדרים במשק המדינה, התשנ"ו-1996.

אי שניידר;

לטובת הברי הכנסת ההדשים, לפי סעיף 10א לפקודת סדרי השלטון והמשפט, כאשר

מתגלה טעות שהיא בגדר טעות קולמוס או טעות טכנית, שר המשפטים מציע לוועדה שדנה

בחוק הספציפי שזאת אכן טעות. הוועדה מאשרת את זה ולאחר מכן מליאת הכנסת מצביעה על

הטעות. כאן אני מצהירה שיש טעות קולמוס. בחוק הסדרים בסעיף 8 שתיקן את פקודת מס

הכנסה כתבו בטעות - התיירוסו לסעיף 64(ב) במקום סעיף 64ב. סעיף (ב) לא קיים בכלל.

זאת טעות, פליטת קולמוס ומוצע לתקן זאת.

ס' אלחנני;

אני רוצה לספר לחברים למה הייתה הכוונה. בני זוג יכולים להחליט מי מהם יהיה

בן הזוג הרשום בתיק מס הכנסה. לפעמים אפשר לעשות מזה תכנוני מס שלהם לא התכוונו,

כי אז אתה שם את בן הזוג עם ההכנסה היותר נמוכה. יש כדאיות בייחוד לגבי נקודות

זיכוי לאשה עובדת. התיקון בזמנו היה שהאפשרות לבחור בן זוג רשום תחול רק כאשר

ההכנסה של אותו בן זוג שאותו רוצים לא תהיה פחות מ-25% מהכנסתו של בן הזוג השני.
צ' הנדל
שאלה בקשר לחוק ההסדרים במשק: אם רוצים לעשות שינוי ברקיקה הזאת, איזו ועדה

מטפלת בזה?
אי שוחט
ועדת הכספים. ארגה צריך להגיש הצעת חוק. תוכל להלביש את זה בדיונים על

התקציב.
אי שניידר
חוק ההסדרים הוא למעשה אוסף של תיקונים שונים לחוקים שונים. מסיבות

קואליציוניות זה מגיע לוועדת הכספים, כאשר במצב רגיל כל חוק היה צריך להגיע לפי

התוכן שלו לוועדה הרלבנטית.
היו"ר ס' שלום
בדרך כלל חוק ההסדרים מגיע יחד עם חוק התקציב כדי שאי-אפשר יהיה להצביע נגד

זה מאחר והקואליציה רוצה להעביר את התקציב. השנה בייגה הוריד מחוק ההסדרים כדי

שלא יהיו הסתייגויות ודיונים ארוכים, אם כי בסוף יהיו. הפעם אני שומע שחוק

ההסדרים יהיה חוק ענק, ואז האפשרות להגיש הסתייגויות שם תהיה עצומה.

יש למישהו התנגדות לאישור של תיקון הטעות?

הצבעה
הוחלט
לאשר תיקון הטעות בחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי

התקציב), התשנ"ו-1996



צו היטלי סחר (היטל בטחה על יבוא טובין - הגנה על הייצור המקומי)

(תיקון מסי 7). התשנ"ו-1996

היו"ר ס' שלום;
הסעיף הבא
צו היטלי סהר-, תיקון מסי 7.

חי מרגליות;

בחודש פברואר אושר בוועדת הכספים היטל על יבוא שקדים בסכום בשקלים השווה

לדולר לק"ג.

מי גולדמן;

אני יוצא מהדיון.

ח' מרגליות;

ההיטל אושר על ידי ועדת הכספים ועל ידי מליאת הכנסת. ההיטלים בקבוצת היטלי

סחר מוטלים לפי פרטי המכס. פרט המכס שלפיו היה ההיטל שונה בתעריף המכס, על כן

אנחנו מבקשים לתקן - במקום פרט 08.1931 יבוא 08.1932.

מי קליינר;

מה זה היטל בטחה?

חי מרגליות;

ההיטל מוטל על יבוא טובין להגנה על הייצור המקומי לפי חוק היטלי סחר.

היו"ר ס י שלום;

מה ההבדל בין 1931 ל-1932?

אי שניידר;

היה קודם פרט מכס 20.08-1931 שדן בשקדים. במאי 1996 הוא פוצל לשניים; יש 1931

שלגביו יש פטור ממכס אם מנכ"ל משרד התעשייה והמסחר אישר שהשקדים מיועדים לייצור

שוקולד או ממתקים, ו-1932 זה שקדים אחרים שחייבים במכס. ההיטל מוטל על האחרים שזה

1932. לכן צריך לתקן את הצו.

אי שוחט;

איך היטל בטחה מסתדר עם גאט"ט? זה בסדר?

חי מרגליות;

אני חושב שזה נבדק. זה בסדר.

היו"ר ס י שלום;

צו היטלי סחר (היטל בטחה על יבוא טובין - הגנה על הייצור המקומי), (תיקון מסי

7), התשנ"ו-1996 מאושר.



שינויים בתקציב לשנת 1996

היו"ר ס' שלום;

אנחנו עוברים לשינויים בתקציב.

פנייה 220

א' גבאי;

מדובר בתקציב הפיתוח של משרד התקשורת. מדובר בבקשה לשינויים פנימיים בתוך

תקציב המשרד.
יש פה שני מרכיבים עיקריים
1. תקציב של מערכת מחשוב חדשה במשרד. מערכת

המחשוב קורסת, המשרד מתכוון להחליף אותה. לצורך זה נדרש תקצוב של מיליון ו-400

אלף שקל בהרשאה להתחייב.

2. המרכיב השני קשור בלוויין עמוס. משרד התקשורת צריך לנהל את כל נושא

התמסורת של הלוויין עמוס ולצורך זה צריך לשכור חברה. מדובר על תוספת תקציב של

כ-500 אלף שקל, שהמקור שלה הוא מסעיפים אחרים בתקציב המשרד.

הי ו "ר ס' שלום;

נמצאים במשא ומתן לגבי המחשוב?
א' גבאי
פרסמו מכרז .
נ' דהן
הנושא הזה כבר נדון בוועדה לפני שבוע ונדחה בגלל שאלות של חברי הוועדה. אני

לא רואה פה את התשובות.
היו"ר ס' שלום
לא היה דיון.
נ' דהן
נשאלו שאלות ועקב זה הנושא נדחה.

הייתה שאלה בקשר ללוויין עמוס בעניין הוצאה מותנית בהכנסה.
הי ו "ר ס' שלום
לא, זה שינויים פנימיים.
מ' קליינר
ברזרבה לפיתוח אתה מוריד סכום משמעותי מאוד בהרשאה להתחייב. האם הכספים האלה

היו כבר מיועדים? היו לגביהם תכנונים? מה קורה עם התכנון של הדברים שנותר לבצע?

האם אין פה תחכום, כלומר זה חלק מדבר שכבר הייתה התחייבות ולוקחים להוסיף לעוד

שנה?



א' גבאי ;

קודם כול, זו לא הוצאה מותנית בהכנסה. זה תקציב רגיל. זו העבהה מסעיף לסעיף.

אין כאן שום הכנסה.

לגבי השאלה של חבר הכנסת קליינר: בתחילת השנה ידענו שהמשרד הולך להחליף את

מערכת המחשוב ותקצבנו את זה.

היו"ר ס' שלום;

מישהו מתנגד לאישור?
הוחלט
לאשר פנייה 220

פני יה 219
י' כהן
לפני שאתחיל בבקשה הזאת אני חייב תשובה למספר חברי כנסת, ביניהם חבר הכנסת

שמחון וחבר הכנסת סעד ששאלו לגבי הרשויות הערביות: בעקבות ההערה של חבר הכנסת

שוחט בדיון הקודם, באחת ההחלטות האחרונות של הממשלה הקודמת נכללו ברשימת יישובי
קו העימות רשויות נוספות, והן
: גוש חלב, מעלות-תרשיחא, מעיליה, פאסוטה ורג'ר.

הן כן נכללות ביישובי קו העימות בצפון.

בעקבות אותה החלטה שנבעה ממבצע "ענבי זעם" הממשלה החליטה להגדיל את תקציב

הפיתוח לרשויות קו העימות בסכום של 44 מיליון ש"ח, כאשר 24 מיליון ש"ח היו

מהתקציב המקורי. לצורך העניין צריך לפתוח תקנות חדשות לטובת הסכומים הספציפיים,

וכאן מבוקשים 3 מיליון ש"ח לטובת פיתוח כבישים ברשויות מקומות בקו העימות. כמו-כן

יש העברה פנימית לטובת מבני ציבור ותשתיות.
הי ו "ר ס' שלום
היו יישובים שלא נכללו בבקשה הראשונה או שהרשימה הזו היא על פי חוק?
י' כהן
אלה היישובים שנקבעו כיישובי קו העימות. הממשלה היוצאת הוסיפה עוד מספר

יישובים ערבים שייכללו בהדרגה ביישובי קו העימות בצפון.
הי ו "ר ס' שלום
מתי היא החליטה על כך?
י' כהן
ההחלטה הייתה ב-20 במאי .
הי ו "ר ס' שלום
השר החדש יודע על השינוי של היישובים?
י' כהן
כן.
צ' הנדל
ה-3 מיליון ש"ח האלה הם מתוך תקציב משרד הפנים?

י' כהן ;

כן . הממשלה החליטה על הגדלה בשנים 1996 עז- 1998. בכל שנה הגדלה של 44 מיליון

שקלים. 24 מיליון שקלים יבואו מהתקציב המקורי הקיים, ו-20 מיליון שקלים הם תוספת

של משרד האוצר.

צ' הנדל;

זאת אומרת 24 מיליון שקלים כל שנה ייגרעו מתקציב משרד הפנים?
י' כהן
הם לא ייגרעו. הם נועדו ליישובי קו העימות.
אי שוחט
היישובים במרכז הארץ יקבלו פהות כסף כדי שאלה שחוטפים קטיושות יקבלו יותר.

צ' הנדל;

היישובים במרכז הארץ כמו תל אביב לא מקבלים תקציב פיתוח.

אי שוחט;

כולם מקבלים תקציב פיתוח. אם רוצים במדינת ישראל לחזק את הצפון, גם היישובים

במרכז הארץ צריכים לתרום משהו לעניין. חלק מהאוצר וחלק מזה, אלא אם יש מדיניות

לממשלה להרחיב את התקציב. הבנתי שזה בדיוק ההיפך.

אם זה לא נראה לכם, אני מציע שהאופוזיציה לא תצביע בעד והקואליציה תצביע נגד.

כי "דופקים" את היישובים, "דופקים" את קריית-גת, כי מורידים לה כסף.

י י נודלמן;

אני מבקש לדעת מה הנוסחה של חלוקת הכספים לכל יישוב.

מ' קליינר;

מה שהתחולל כאן מחזק את השאלה שלי - ממי הורדת את ה-3 מיליון והאם זו תהיה

הורדה בפועל. אני שואל את זה מהזווית של הסיכוי הריאלי לקבל את הכסף, שלא יהיה פה

ניפוח.

ז י בוים;

הממשלה בעצם לא עומדת בהחלטות או בהתחייבויות כלפי השלטון המקומי ביחס

לתקציב. יש שיטה בעניין. קבעו נוסחה מוסכמת למשל בעניין של מענק איזון לרשויות.

נוסחת סוארי המפורסמת אינה מיושמת בפועל. יש איזשהו קו שאומרים, עד לכאן יש

אפשרות תקציבית, ומכאן ואילך נכון שהסכמנו על הנוסחה אבל אין כסף. לא רק שקובעים

את הקו הזה אלא הולכים עכשיו ואומרים יש צורך. זה קל מאוד להפוך אותנו לאוייבי קו

העימות ולסכסך בתוך עצמנו, בתוך הסקטור הזה. השאלה למה אין דרכים אחרות בתקציב

המדינה הגדול לחפש. אם הממשלה תורמת לעניין הזה מסעיפים אחרים 20 מיליון, יכול

להיות שצריך לחפש עוד מקורות אחרים לא על חשבון השלטון המקומי, לא מתקציב משרד

הפנים, שגם ככה לא יכול להיות הגורם שכל פעם שיצטרכו יקצצו ממנו. זה פוגע ברשויות

האחרות שממילא כבר נפגעו .



לכן הייתי מציע בהסכמה משותפת, לא בפוליטיקה פה סביב השולחן, מתוך הבנת הבעיה

של התקציב של משרד הפנים והשלטון המקומי והרשויות של מענק האיזון, להחזיר לממשלה,

לחפש אולי מקורות אחרים - אני לא מכיר את תקציב המדינה וכו' - ולא שכל פעם ייגרע

התקציב על חשבון הרשויות.
היו"ר ס' שלום
עלו כאן מספר שאלות. היינו רוצים לקבל את הפירוט הפנימי של היישובים. דבר

נוסף: תוספת היישובים שהייתה בהחלטת הממשלה האחרונה. אנו מבקשים ששני הדברים האלה

יגיעו לכאן בישיבה הבאה. לא נקבל היום החלטה.

צ' הנדל;

מאיפה נלקחים ה-24 מיליון שקלים?
הי ו "ר ס' שלום
החלוקה הפנימית בין היישובים.
ז' בוים
היינו רוצים לשמוע את עמדת שר הפנים בעניין.
הי ו "ר ס' שלום
ז ו בקשת שר האוצר.
אי שוחט
לא, זה על דעת שר הפנים.
הי ו "ר ס' שלום
הבקשה נדחית לישיבה הבאה.

פנייה 226
י' כהן
בעקבות תיקון פורז נקבע שעושים ממוצע של מספר החברים שהיו לסיעות בכנסת

היוצאת ובכנסת הנוכחית, ולפי הממוצע מקבלים יחידות מימון. בצורה זו נוספו 13

יחידות מימון. כנ"ל, עבור כל פורש מחסיעה, הסיעה קיבלה יחידת מימון. סך הכול 17

יחידות מימון מעבר ל-120 הקיימים.

למשל אורה נמיר פרשה, אז הסיעה קיבלה יחידת מימון.
אי יחזקאל
גם נאוה ארד פרשה.
י' כהן
גם כן. הסיעה קיבלה. סך הכול יש 17 יחידות מימון נוספות. יש חברי כנסת

בכנסת היוצאת שהתמודדו ולא נכנסו והם קיבלו % 60 יחידת מימון, שהם לא צריכים

להחז יר את זה.



אי יחזקאל;

חבר כנסת שרץ עצמאית מקבל % 60 שהוא לא צריך להחזיר?

י' כהן ;

כן.
ר' אלול
כמח זה בכסף?

י' כהן ;

יחידת מימון שווה היום למיליון 100 אלף שקלים.

הי ו "ר ס' שלום;

ההצעה הזאת הובאה בסוף הקדנציה הקודמת. למען האמת, אם תקחו בחשבון מפלגות

שירדו במספר החברים שלהן בצורה דרסטית, ואני לא מזכיר שמות, הן אלה שנהנים

מהעניין הזה.

א' שניידר;

החוק התקבל בימים האחרונים ממש של הכנסת הקודמת והוגשה אפילו עתירה על ידי

התנועה לאיכות השלטון לגבי חוקיותו של החוק, כי הייתה טענה שאולי הוא לא עומד

בהוק היסוד של שוויון וחוק יסוד: הכנסת. העתירה נדחתה לפני מספר ימים.
י' כהן
הסכום הזה לא תוקצב.
ס י אלחנני
יש לי בעיה עם הניסוח שלכם. אם עושים ממוצע בין מספר חברי הכנסת לסיעה בכנסת

הקודמת ולסיעה בכנסת החדשה, הסך הכול לא יכול להיות יותר מ-120.
אי שוחט
יש החלטה.

י' כהן;

נוספו בעצם 13 . אבל מה שקורה כאן הוא דבר פשוט: למשל סיעה שהיו לה 10 הברי

כנסת ונשארה עם 4, מקבלת תקצוב של 7. לעומת זאת יכול להיות שסיעה אחרת עלתה מ-4

ל-7 והיא קיבלה עוד 3 נוספים.

הי ו "ר ס' שלום ;

מפלגת העבודה מקבלת לפי 39 ולא 34.
ס' אלחנני
מי שעלה מקבל, ומי שירד מקבל פחות.



היו"ר ס' שלום ;

מי שירד לא מקבל פחות.
אי שוחט
בעצם מדובר ביותר מ-120, כי יש כאלה שירדו ויקבלו את הממוצע ויש כאלה שיעלו

ויקבלו יותר,

י' כהן;

מי שירד הוא זה שמקבל. אם עליתי מ-4 ל-7 אני מקבל את הכול.
היו"ר ס י שלום
אינה רק מרוויח. לא מפסידים.
ס י אלח נ נ י
אז זה לא ממוצע.
היו"ר ס' שלום
יש מתנגדים לאישור הבקשה? אני מבין שלא.

פנייה 226 אושרה.

בקשה 014 15
ק' סימיון
ביקשנו להגדיל את גג ההוצאה המותנית בהכנסה ל-89 מיליון ש"ה.

אני רוצה לציין שמבחינה זו תקציב הביטחון שונה מתקציבי שאר המשרדים, בכך

שכאשר ההוצאה המותנית בהכנסה גדולה ממה שאושר בתקציב המקורי, תוספת ההכנסה חוזרת

לתקציב הביטחון. בשאר המשרדים nr לא חוזר חזרה לתקציב המשרד אלא לתקציב המדינה.
הי ו "ר ס' שלום
את יכולה לחזור?
קי סימון
כשיש תוספת הכנסה מעבר למה שמתוקצב בתקציב המקורי, תוספת ההכנסה חוזרת לתקציב

הביטחון בעוד שבשאר המשרדים זה חוזר לתקציב המדינה.

הגשנו כבר את הבקשה להגדלת הגג במסגרת פנייה מס' 1 לכנסת, שנדונה בוועדה

המשותפת לוועדת הכספים ולוועדת החוץ והביטחון, והפנייה אושרה. הבקשה הנוכחית היא

בקשה טכנית בלבד. כלומר, כל פעם כשיש גידול בגג, ההוצאה המותנית בהכנסה, מכיוון

שמדובר בגג שמשפיע ישירות על הגג ברוטו של התקציב, אנחנו צריכים להגיש בקשה נפרדת

לוועדת הכספים. לכן מה שמדובר כאן, אנחנו מבקשים אישור טכני בלבד. האישור המהותי

הוגש כבר בעבר וקיבלנו אישור של ועדת הכספים עבורו.
חי אורון
הגשתי את ההסתייגות לבקשה בגלל שלוש סיבות. הסיבה ההאשונה, שתמיד כאשר כותבים

לי תחזית עם דיוק עד השורה השנייה אחרי הפסיק, זה אומר שמתאימים את התהזית למספר.

כל פעם כשתביאו לנו ניירות כאלה נשאל שאלות. יכול להיות שהן אפילו מיותרות. דיוק

כזה זה לא תחזית. יש כנראה עסקה שהתבצעה, אז תגידו. אם היא לא סודית, תגידו מה

היא. אם היא סודית, יש דרכים אחרות להגיד את זה.
דבר שני
זה בהחלט קשור בנושא של הרשאה להתחייב. הוצאה מותנית בהכנסה בתקציב

הביטחון יכולה להיות דבר בלתי מוגבל. יכול מחר מפקד חיל האוויר להחליט שהוא מוכר

מטוס ויש פה הכנסה. זאת אומרת, יש פה מעגל פנימי שיכול להיות מקור של הכנסה גדולה

ומקור של הוצאה.
ס י אלחנני
כל הסכום הוא מיליארד ו-200 מיליון.
אי שוחט
זה סדר הגודל פהות או יותר.
ח י אורון
לכן במקרה של סעיפים מהסוג הזה, אם זה בא לוועדה, תביאו לנו את כל

האינפורמציה ויכול להיות שנאשר את זה.

סא"ל אי מצליח;

ב-9 ביוני התכנס כאן פורום בראשות חבר הכנסת גדליה גל שאנהנו הבנו אותן

כפורום של ועדת הכספים. הסברנו לפורום הזה את כל השינויים שחלו ברבעון הראשון של

שנת הכספים הזאת. שם נכלל גם הנושא של הגדלת ההוצאה המותנית בהכנסה. עברנו שורה

שורה והסברנו בגין מה זה גדל. אכן, בתקציב הביטחון השנה יש תכנית למכור כ-200

דירות. מדובר בדירות שבבעלות מערכת הביטחון ובעבר שימשו לצרכי המערכת, קצינים גרו

בהן בשכירות וכו'. לאור המצוקה התקציבית של תקציב הביטחון, הדירות האלה מוצעות

למכירה. אגב, הדירות האלה אמורות לממן החלק מהקיצוץ שנקבע על תקציב הביטחון

בתחילת השנה לממן את הגירעון ברפא"ל.

התכנית שלנו השנה למכור דירות בהיקף של כ-60 מיליון שקל. מדובר על דירות

באילת ובצפון, גם בבאר-שבע, כמדומני. עד היום הצלחנו לממש בערך 40 מיליון שקל

מתוך התכנית הזאת. כך שנראה לנו שנוכל לעמוד בתכנית של 60 מיליון שקל. בכל מקרה,

כשנהיה כאן בפנייה מס' 2 ונסביר את השינוי בתקציב הביטחון, אני אזכור לעמוד על

הנקודה הזאת.

ס י אלחנני;

לגופה של הפנייה הרי אין הרבה מה לעשות. אבל זה עניין מאוד עקרוני, עוד יותר

עקרוני ממה שחבר הכנסת אורון אמר. העניין של הוצאה מותנית בהכנסה, אני אביא לכם

דוגמא איפה הביטוי הזה הוא נכון. הוא נכון שמשרד החינוך עושה השתלמות וגובה דמי

השתלמות מהמורים, ואז יש לו הוצאה מותנית בהכנסה. המורים ישלמו את דמי ההשתלמות

שלהם, יהיה כסף לארגן את ההשתלמות הזאת. לא יהיו דמי השתלמות, לא תהיה השתלמות.

מה פה קורה? הגידול הוא בתחזית החכנסות. זה צריך להיות מיועד. זו הכנסה מיועדת.

אף אחד לא אישר פה תחזית הוצאות נוספת. פה גדלה תחזית ההכנסות.



י' יהב;

למה את חושבת שזה צריך להיות מיועד ביום שנקבע התקציב?
ח' אורון
זו המשמעות של תקציב.

ס י אלחנני ;

יותר טוב היי! שלא יהיו הכנסות מיועדות בכלל להוצאה בתקציב. יש לך הוצאות,

תכניס אותן לפיסקוס. בגלל זה זה נקרא מדיניות פיסקאלית.
י י יהב
למה אי-אפשר לתת רק את הכותרת שאלה הכנסות מיועדות ולא לקבוע את סוג הייעוד?
ס' אלחנני
כי הן הולכות ישר לתקציב. ההכנסות שיש למשרד הביטחון כשהוא מוכר, הן צריכות

להיכנס לפיסקוס, לסל הכללי. ההוצאה בגינן צריכה להיות לפי סדר העדיפויות שהוועדה

המשותפת לתקציב הביטהון מהליטה עליהן. הגידול בזה בוודאי שאינו יכול לייעד אותם

לאותו דבר. זה צריך להיכנס לתקציב. כי כאן זה מגדיל את המקורות. אלו היו שתי

דרכים להגדלת מקורות מהוץ לביטחון , כי לוועדת הכספים לא הייתה שליטה על זה.
קי סימיון
מה שסמדר אומרת זה נכון, אבל זה קורה כי תקציב הביטחון הוא תקציב מסגרת, זאת

אומרת, שאנחנו לא מתערבים להם בכל תקנה מה עושים אלא מדובר בסכום שנותנים להם והם

מתקצבים לבד לכל תקנה.

חי אורון;

מה שאת כותבת פה - הוצאת מותנית בהכנסה, בעקבות הפעולה הזאת גדל מ-1.206

ל-1.296. זאת אומרת, יש פה מקור נוסף שלא הופיע בהתחלה. זה הגדיל.
היו"ר ס' שלום
היא אמרה שתוספת ההכנסה היא מקור נוסף שהולך לתקציב הביטחון ולא לקופת האוצר.
ק י סימיון
נכון. בגלל שמדובר בתקציב מסגרת הם קובעים את הייעוד.
י י יהב
אם זה נכון מה שקרן אומרת, שמה שנותן משרד האוצר זה תקציב מסגרת - - -
חי אורון
זה לא תקציב מסגרת.
י י יהב
היא אמרה שהתקציב היא תקציב מסגרת לכן העודף הזה לא צריך להיכנס לתקציב משרד

הביטחון אלא לחזור לאוצר.
א' שוחט
לא. למשרד הביטחון יש התקציב של 29 מיליארד שהוא התקציב, ויש הרשאה להתחייב

שזה סיפור בפני עצמו. הסכומים שבאים כתוצאה מהגדלת ההכנסות הולכים בעצם לתקציב

הביטחון, מעל תקציב הביטחון. כי אחרת היית רואה שגם ה-29 מיליארד היו גדלים

כתוצאה מההגדלה, במערכת היחסים בין משרד הביטחון והאוצר, אם הם מוכרים יותר ציוד

מיושן, הכסף חוזר אליהם.

הי ו "ר ס' שלום;

יש התנגדות לאישור הבקשה?
הוחלט
לאשר בקשה 104 15.

הישיבה הבאה מחר בשעה 00;10. בתום הישיבה, בשעה 13:00, דיון על טקסטיל

דימונה.0
מ' קליינר
מה עם ה-5 מיליון לספורט?
א' קרשנר
זה לא יהיה היום כי חבר הכנסת רביץ ביקש לעכב את זה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:20

קוד המקור של הנתונים