ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 15/07/1996

הצעות לסדר היום; צו היטלי סחר (היטל בטחה על יבוא טובין - הגנה על הייצור המקומי) (תיקון מס' 5) . התשנ"ו-1996; צו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין (תיקון מס' 29), התשנ"ו-1996; שינויים בתקצוב לשנת 1996; תיקון טעויות בחוק סוכני המכס (תיקון), התשנ"ה-1995; תקנות המכס (תיקון), התשנ"ו-1996

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע-עשרה

מושב ראשון



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 4

מישיבת ועדת הכספים

יום שני, כ"ח בתמוז התשנ"ו (15 ביולי 1996), שעה 10:00
נכחו: חברי הוועדה
א' רביץ - היו"ר

ר' אדרי

נ' דהן

א' הירשזון

צ' הנדל

אי יחזקאל

יצחק כהן

א' פינס-פז

מ' קליינר

אי רובינשטיין

אי שוחט

ש' שמחון

ש' שלום

מ"מ

ס' לנדבר

מוזמנים

א' זייף - מנהל אגף המכס ומע"מ, משרד האוצר

י' בן-יהונתן, ד' שמעוני

מ' מוניץ, ח' רובינשטיין - אגף המכס ומע"מ, משרד האוצר

אי בלר, די קריבו, אי סגל, די רבינר, ני רז, שי וינר,

א' אייגס, יוסי כהן, ה' אייל - אגף התקציבים, משרד האוצר

פ' קוטשר - משרד התעשייה והמסחר

אי לוין - משרד הבינוי והשיכון
יועצת משפטית
א' שניידר

יועצת כלכלית ס' אלחנני

מנהל הוועדה; אי קרשנר
קצרנית
ת' שפנייר
סדר היום
1) צו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין (תיקון מסי 29), התשנ"ו-1996.

2) תקנות המכס (תיקון), התשנייו-1996.

3) תיקון טעויות בחוק סוכני המכס (תיקון), התשנ"ה-1995.

4) צו היטלי סחר (היטל בטחה על יבוא טובין - הגנה על היצור המקומי)

(תיקון מסי 5), התשנ"ו-1996.

5) הצעות לסדר היום.

6) שינויים בתקציב לשנת 1996.

376



0צו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין (תיקון מס' 29), התשנ"ו-1996
היו "ר אי רביץ
אני פותח את הישיבה. אני מקדם בברכה את מנהל המכס, מר אריה זייף. לפנינו

צו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין - תיקון מס' 29.
א' זייף
אני מברך את חברי-הכנסת, זו פעם ראשונה שאני בוועדת הכספים בכנסת ה-14; אגף

המכס והמע"מ מופיע הרבה בוועדה. היום באנו בעניין תיקונים לכל מינוי פעילויות

שנעשו והתגלו טעויות תוד כדי עבודה, מאחר ואנחנו עוסקים בספר מכס עב כרס שבתוכו

יש כל מיני פעילויות. כפי שידוע בתחילת השנה מדינת ישראל התירה יבוא של מזון

למדינת ישראל בהתאם להסכמי גאט"ט - הסכמים בינלאומיים שמדינת ישראל חתומה עליהם -

וזה דרש פעילות של מאות פריטים שהיו צריכים להיכנס לתוך ספר המכס, שהיו עד עכשיו

ברשיונות יבוא או אסורים ליבוא ובכל מיני טכניקות אחרות, ונעשתה המרה של רשיונות

יבוא במיסוי. בין מאות הפריטים האלה - אולי אפילו אלפי הפריטים--
הי ו "ר אי רביץ
האם המיסוי הוא מס קנייה?
א' זייף
הטלנו מס קנייה על חלק ממוצרי היבוא, עם מכס יש בעיה, זאת אומרת אנחנו לא

מטילים כי לגבי מכס יש לנו הסכמי סחר והסכמי הסחר אוסרים להטיל מכס על

ארצות-הברית ואירופה. במקום זה יש מס קנייה. מס קנייה זה לא מכס, כי הוא מוטל גם

על השוק המקומי וגם על היבוא באותו שיעור. הוא בעצם דומה בלוגיקה למע"מ; הוא לא

מע"מ כי הוא מחושב אחרת והוא לא על הצרכן הסופי אבל הוא מוטל גם על היצוא וגם על

היבוא ולכן הוא לא מהווה הפרת הסכמים.
נ' דהן
איך מגינים בזה על השוק המקומי? בעצם לא הגנו בכלל על השוק המקומי. הרי לפחות

לפי ההסבר שכתוב כאן המטרה של מס קנייה, של 90% מהמכס, היא כדי להגן על השוק

המקומי, למשל בעופות. אז איך הגנו על השוק המקומי? לא עשינו כלום לכאורה.
א' זייף
מס קנייה מוטל על השוק המקומי. העופות זו לא דוגמא טובה כי בעופות לא מוטל מס

קנייה בשוק המקומי, בעופות יש לנו היטל. נגיע תיכף לעופות, אנחנו מדברים עכשיו על

משקה משכר משזיפים, ולגבי משקה משכר משזיפים אותו הדבר מוטל על היבוא ועל השוק

המקומי למרות שבחקלאות, בהתאם להסכמי גאט"ט, מותר לנו להטיל מס גם על היבוא, למשל

על עגבניות. הדיון הגדול על כל יישום הסכמי גאט"ט בחקלאות - הן בתוצרת טרייה והן

בתוצרת מעובדת - הוא דיון גדול בפני עצמו שבו נבנו מנגנוני מיסים, חלקם בפשרה בין

האוצר לבין משרד התעשייה בזמנו. מנגנונים שבחלקם הם בפירוש מנגנוני הגנה על

החקלאים המקומיים ועל הייצור חמקומי ואז הוטלו מיסים גבוהים שמותרים לנו בגין

הודעתנו בגאט"ט. המגנון בגאט"ט נבנה כך שאתה יכול להצהיר שאתה משנה את רשיונות

היבוא או את האיסור ליבוא במיסוי, והתירו לך להטיל אפילו מיסוי שיורד בהדרגה אבל

בהיקפים גדולים. זו היתה הרפורמה הגדולה שהיתה בעקבות הסכמי גאט"ט.

כאן אנחנו פשוט באים עם תיקון של מוצר שנשמט מתוך הרשימה והוא צריך להיכנס

אליה. זו פשוט טעות טכנית.
ס' שלום
האם המשקה משכר משזיפים נכלל בהסכמים החיצוניים? זה חלק מההסכמים?
א' זייף
זה מוצר חקלאות, הוא לא מהווה בעיה בעניין ההסכמים.
ס' שלום
אתה אומר שבתיקון האחרון סווג המשקה בנפרד. מה היתה הסיבה לכך?
א' זייף
פשוט טכניקת סיווג, הפרדת סיווג. לפי מערך הסיווג הבינלאומי בספר המכס יש

סיווג למספר מסויים - ארבעה או חמישה סיווגים - ואחר כך בתוך מדינה, כל מדינה

רשאית להוסיף לה תת-סיווגים של מוצר מסויים. השזיפים סווגו באופן נפרד כהגנה על--
ס' שלום
מה זה משקה משכר משזיפים - ליקר?
א' זייף
כן. במיסוי יש ארבעה מוצרים שהשיקולים במיסוי שלהם הם פיסקליים וחברתיים -

1) מכוניות, בזה אנחנו לא דנים פה; 2) דלק, גם בזה אנחנו לא דנים פה; 3) סיגריות;

4) משקאות משכרים. משקאות וסיגריות הם עתירי מיסוי - גם מיסי יבוא וגם מיסים בשוק

המקומי (בלו, מס קנייה) - בכל העולם, מתוך שיקולים פיסקליים וחברתיים. המיסים

האלה חלים על אלכוהול, סיגריות, דלק ומכוניות.
היו"ר א' רביץ
זאת אומרת שהסכמי גאט"ט להורדת מכסים לא חלים על המוצרים האלה.
א' זייף
הם מאפשרים לנו לעשות את ההבחנות האלה. המשקה משכר משזיפים פשוט נשמט. בתוך

הרשימה הגדולה שהובאה לפה והיו בה מאות פריטים, זה הושמט ואנחנו מבקשים להוסיף את

זה.
נ' דהן
האם יש עוד דברים שהושמטו?
א' זייף
אני מניח שעם הזמן אנחנו נגלה עוד דברים. מבחינת היבוא למדינת ישראל זו היתה

מהפכה. אף פעם לא היה צורך להרכיב רשימה כזו כי היה איסור יבוא והיה מותר לייבא

רק ברשיונות יבוא שנתנו משרד החקלאות ומשרד התמ"ס, וברגע שנתנו רשיון יבוא לא היה

מיסוי על זה אלא אם הטילו היטלים. ברגע שהתחלנו לעדכן את ספר המכס במאות הפריטים

האלה, נוצרה הבעיה.
היו"ר א' רביץ
אני רואה שאין עוד שאלות. אנחנו מאשרים את צו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה

על טובין (תיקון מס' 29), התשנ"ו-1996.



תקנות המכס (תיקון), התשנ"ו-1996
היו"ר א' רביץ
אנחנו עוברים לתיקון בתקנות המכס. אריה זייף, בבקשה.
א' זייף
גם כאן זה תיקון בגלל בעיה שהתעוררה. כפי שאתם רואים, אנחנו מבקשים למחוק את

המילה "כללי" מתוך המושג של "מחסן רישוי כללי". הסיבה היא שאם לאדם יש מחסן רישוי

כללי והוא מבקש לשנות את מקום המחסן, רשאי מנהל המכס לאפשר לו לשנות את המקום של

המחסן ולקבל רשיון למקום אחר. בזמן האחרון יש מחסן רישוי פרטי. מחסנים כאלה בדרך

כלל היו בתוך הנמלים ונתקלנו בבעיה שבגלל צפיפות בנמלים ובעיות דומות, בעלי מחסן

רישוי פרטי ביקשו לשנות מקום. אז שמנו לב שבתקנה הופיעה רק המילה "כללי" ולא

התאפשר למנהל המכס לתת לבעל מחסן רישוי פרטי שנמצא בנמל אשדוד, לדוגמא, רשיון

לצאת מחוץ לנמל בגלל המילה "כללי".
היו"ר א' רביץ
אני מבין שזה בא בגין העובדה שאנחנו ביקשנו מבעלי המחסנים לעזוב את הנמל כי

הנהלת הנמל היתה צריכה את המחסנים האלה.
א' זייף
אני לא הנהלת הנמל, אנחנו לא מתערבים בשוק הזה.
היו"ר א' רביץ
כל אחד יכול לפתוח מחסן רישוי?
א' זייף
כמובן על פי כללים לפתיחת מחסן. יש קריטריונים - הוא צריך להיות בגודל

מסויים, הוא צריך להיות מאובטח. אישורים של המשטרה. יש כללים מובהקים לפתיחת מחסן

רישוי. כאן בסך-הכל נתקלנו בבעיה שכאשר בעלי מחסן פרטי ניסו לצאת מהנמל, לא

יכולנו לאשר להם, פשוט בגלל שההגדרה היתה רק "מחסן רישוי כללי", ויש היגיון לתת

להם לצאת. אם אנחנו משמיטים את המילה "כללי". אנחנו לא מפלים יותר בין בעלי מחסן

פרטי לבין בעלי מחסן כללי.
מ' קליינר
יש פה א-סימטריה בעברית שמפריעה שלי, כי בדרך כלל "כללי" זה מול "ספציפי",

"פרטי" זה מול "ממשלתי, ציבורי". לא ברור לי מה עמד לנגד עיניו של מי שקבע את

המילה "כללי" - אולי אנכרוניזם.
א' שניידר
פקודת המכס היא משנת 1940, וזאת אולי הסיבה לאי דיוקים לשוניים שאפשר למצוא

בה. המילה "מחסן כללי" מופיעה בפקודת המכס ולכן אין ברירה בתקנות אלא להשתמש

במונחים האלה. יכול להיות שהם לא מדוייקים. מכל מקום, מחסן כללי - הכוונה למחסן

שאפשר לאחסן בו את כל הטובין מכל הסוגים. מחסן פרטי הוא מחסן שבו מתאחסנים טובין

רק של בעל המחסן.
א' זייף
אני יכול לומר לחברי הוועדה שכל עניין המחסנים הרשויים, שהם מערכת חשובה מאוד

במבנה הסחר של היבוא והיצוא של מדינת ישראל, יצטרך לבוא לדיון. אנחנו עובדים כרגע

על הצעת רפורמה, כי אם ניקח בחשבון שהיום חלק מהמחסנים נמצאים בלוד למשל, באיזורי

הקרקעות הכי יקרות, אין היגיון בזה וצריך לתת להם אפשרות לצאת לאיזורים פחות



יקרים, על פי כללים, כי זה בסך הכל מחסן. אבל המגבלה של רק 5 קילומטר משטח הנמל,

לדוגמא, מהווה בעיה. אנחנו עובדים עכשיו על רפורמה ואנחנו נבוא אם זה. כאן מה

שקרה הוא שאם אני הייתי צריך לתת אישור לבעל מחסן פרטי לצאת מנמל אשדוד, בגלל

התקנה הזאת אני צריך לראות אותו כמחסן חדש ולגבות ממנו 20 אלף שקל. ואם בא בעל

מחסן כללי, אני גובה ממנו 2,000 שקל כי אני רואה בזה מחסן המשך. פשוט היתה אפליה.

אם אנחנו מוחקים את המילה "כללי", מעמדם משתווה מבחינת האגרות ויתר הכללים; יש

כללים ברורים למחסן פרטי ולמחסן כללי - הגדרות של גודל וכו'.
מ' קליינר
יש חשיבות להבחנה הזאת חוץ מהסמנטיקה של מחסן כללי ומחסן פרטי?
א' זייף
יש לה חשיבות מבחינת הקריטריונים למחסן כללי ולמחסן פרטי. הקריטריונים הם

שונים.
נ' דהן
לפי ההסברים שמצורפים פה, יש עוד נקודה שכנראה לא הוזכרה וצריך להתייחס אליה.

מחסן כללי מקבל לאחסנה פריטים מכל הגופים. מחסן פרטי מקבל רק מן הגוף של בעל

המחסן, אז צריך להדגיש את זה. יכול להיות שזו הסיבה שהמחוקק לא רצה לפטור את

המחסן הפרטי מהאגרה המוגדלת כי בסך-הכל הוא משרת רק את עצמו. צריך לקחת את זה

בחשבון ולחשוב אם אנחנו יכולים כרגע לעשות הנחות גדולות לאנשים פרטיים.
א' זייף
אנחנו ידועים כמי שלא אוהבים לעשות הנחות ואוהבים לגבות כסף ולגבות הרבה וממי

שצריך; לא תמיד כולם אוהבים את זה. אם אנחנו כבר באים לבקש הנחה, סימן שאנחנו

רואים פה פשוט אפליה לא צודקת. כשאני אומר מחסן כללי - זח לא מחסן ציבורי , זה גם

של בעלי מניות פרטיים. זה לא של איזה גוף ממשלתי.
נ' דהן
רק הוא משרת כמחסן ערובה את כל--
א' זייף
מצבו יותר טוב כי הוא יכול לאחסן גם מכוניות וגם ברזל והכל. בעל המחסן הפרטי

מוגבל לאהסן רק מוצרים של עצמו. זאת אומרת, מצבו של הכללי יותר טוב, אם אנחנו

מסתכלים בפרספקטיבה הגדולה. הוא יכול לעשות הרבה עסקים.
נ' דהן
שניהם מחסני ערובה רגילים?
א' זייף
כן, אנחנו מפקחים על שניהם.
מ' קליינר
מה היה ההיגיון בזמנו לקביעה שמחסן פרטי צריך לשלם יותר? האם לא היה רצון

מבחינתכם שתהיה איזו קביעות ואיך זה נפתר כעת?
א' זייף
היתה לוגיקה בזה, זו לא טעות טכנית. בזמנו, לפני עשרים שנה, כשלא היתה מערכת

מחשבים ולא היתה מערכת "און ליין" ולא היתה מערכת פיקוח - אמרו: מחסן פרטי של

אדם שמשרת רק את עצמו, אנחנו רוצים אותו רק בשטח הנמל כדי שאנשי המכס יוכלו

"לשבת" עליו כל הזמן ולראות ולבדוק שלא מרמים. עם הזמן, כשגם המחסנים הכלליים



יצאו החוצה כי ההיקפים של הסחר גדלו ושטח הנמל קטן מדי - נתקלנו בבעיה לראשונה

לגבי המחסן הכללי ועשינו את הפעולה. לא התמודדנו עם העניין של המחסנים הפרטיים כי

לא הגיע תורם. היום, בגלל הצפיפות בנמל והוסר שטה, הגיע גם תור הפרטיים לצאת

החוצה ולכן באנו עם זה היום. נכון שהיתה לזה לוגיקה בזמנו.
היו"ר א' רביץ
איך אתם מפקחים שלא "'זלו" החוצה פריטים?
א' זייף
קודם כל יש פיקוח על-ידי המחשב על כל מוצר שנכנס. יש לנו יחידות שמפטרלות

ומפקחות. אנחנו מגיעים לביקורות פתע, אנחנו מגיעים לביקורות ביום ומי שחסר לו

ונתפס, מעבר לאלמנטים האחרים שנבדקים, ישלם סכומי עתק על מה שחסר לו.
היו"ר א' רביץ
אבל בפועל, הרי כל דבר שמובא למחסן נרשם לפני כן.
א' הירשזון
אם אנשי המכס, שמקפידים יותר, באים הנה ומבקשים הקלה - בוודאי שאין לי בעיה

לאשר זאת.
היו"ר א' רביץ
לנו אסור לסמוך על אף אחד. אנחנו חבר' ועדה, אנחנו אומרים "חשדהו וכבדהו".

א' יחזקאל;

השאלה באמת אם אין פה פירצה שקוראת לגנב?
א' זייף
אני מאמין גדול שהיום אנחנו צריכים להיות ההיפך. אמרתי קודם שנבוא בזמן הקרוב

לבקש לתת להם להתרחק עוד יותר. היום הכל מחובר ב"און ליין". פעם אם היית בתוך

נמל, היית שומר הכל. היום זה לא עובד כך. בעולם מחסנים ערובה נמצאים - אנחנו עוד

לא הולכים לזה - במרחקים של מאות קילומטרים.
א' יחזקאל
האם יש קשר כלשהו בין זה לבין אותם מחסנים שמקימים במושבים?
א' זייף
לא, מדובר על מחסני ערובה?
ס' אלחנני
המחסנים במושבים זו בעיה של ארנונה.
היו"ר א' רביץ
זה עוד סיפור, זה אולי יגיע אלינו פעם בדרך אחרת. רבות", הסעיף הזה מאושר.



תיקון טעויות בחוק סוכני המכס (תיקון), התשנ"ה-1995
היו"ר א' רביץ
אנחנו עוברים לתיקון טעויות בחוק סוכני המכס.
א' זייף
יש לנו פה מספר תיקונים של השמטה.
היו"ר א' רביץ
אריה זייף, יש לי אליך בקשה. יש פה כמה תיקונים שהם ממש טכניים, אבל יש גם

תיקון שהוא נראה לי שווה התייחסות. אתם מדברים על כך שהסדר ההגיוני והרגיל הוא

שסוכן מכס קודם צריך לעבור את הסטאז', את ההתמחות ואחר כך בחינה, ולכן אתם רוצים

לשנות את סדר הסעיפים. איפה כתוב הדבר הזה? אנחנו יודעים שיש מקצועות אחרים שבהם

קודם עושים בחינה, כמו במקצועות עריכת דין, ואחר כך עושים התמחות. יש בזה גם

היגיון - אדם למד, עובר בחינה ואחר כך הוא עושה התמחות. תארו לעצמכם שאדם למד,

עשה התמחות, ביזבז שנתיים ואולי אחר כך הוא לא עבר את הבחינה.

האם זה נכון לשנות את הסדר הקיים? הסדר הקיים, לפני התיקון, אומר שאדם סיים

את לימודיו כסוכן מכס, עובר בחינה ואחר כך יש לו שנתיים התמחות. אתם אומרים - לא

כי, הסדר ההגיוני הוא שהאיש סיים לימודיו, יעשה התמחות שנתיים ורק אחר כך יעשה את

הבחינה.
מ' מוניץ
בשנת 1995 היה תיקון לחוק סוכני המכס שבו הוחלף סדר הסעיפים. זאת אומרת,

הנושא הזה סגור, זה לא עומד לדיון. מה שקרה - בסוף אותו תיקון הוכנסה הוראה

שהמטרה שלה היתה שהיות ותקופת ההתמחות הוארכה לשנתיים, לתת לציבור זמן להסתגל

לגזירה הזאת ולכן במסגרת אותו תיקון חוק המטרה היתה שתחולת אותו סעיף שמדבר על

הארכת ההתמחות תהיה החל מיולי 96'. בטעות, בגלל שהחוק הזה עבר הרבה מאוד גלגולים

- הוא התחיל שתי כנסות לפני הכנסת הנוכחית ועבר שתי ממשלות והפילו אותו בגלל

סיבות פוליטיות; החוק הזה עבר הרבה תלאות לא הגיוניות - היו לו הרבה גרסאות. לכן

כאשר הוצבע על הגירסה הסופית, בסעיף שמאריך את תחילת תקופת ההתמחות הארוכה יותר

לעוד שנה מיום תחילת החוק, התייחסו בטעות לסעיף הקטן הקודם שבו היתה התייחסות

לעמידה בבחינות ולא לנושא של הארכת תקופת ההתמחות. זה משנה את המהות, זאת אומרת

שלמעשה מה שאמור להתחיל ביולי, לפי מה שכתוב כאן, זה הבחינות ולא תקופת ההתמחות.

כדי להחזיר את המצב למה שרצינו, כדי להיטיב עם הציבור, אנחנו רוצים להחזיר את זה

לכוונה המקורית, לפי מה שכתוב בדברי ההסבר.
א' זייף
פשוט זה מחמיר ואנחנו רוצים לתקן את זה.
אי יחזקאל
מה צריך לעשות היום כדי להיות סוכן מכס - התמחות שנתיים ובחינה בסוף, או

בחינה ולאחר מכן התמחות שנתיים?
מ' מוניץ
צריך לעשות התמחות שנתיים ובחינה בסוף. אבל זה כתוב בחוק, זה לא נתון לתיקון

כרגע. זה נקבע בשנת 95' במסגרת התיקון לחוק. קודם היתה שנה וחצי התמחות ותיקנו את

זה לשנתי ים.
היו"ר א' רביץ
אני קראתי כמובן את דברי ההסבר, ואני חייב לציין שהם לא היו בהירים דיים לאיש

ממוצע כמו ני . לכן אני מעיר זאת.

אנהנו מאשרים את התיקון לחוק סוכני המכס.



צו היטלי סחר (היטל בטחה על יבוא טובין - הגנה על הייצור המקומי)

(תיקון מס' 5). התשנ"ו-1996
היו"ר א' רביץ
הנושא הבא - צו היטלי סחר (היטל בטחה על יבוא טובין - הגנה על הייצור

המקומי) (תיקון מס' 5). זה סיפור העופות.
א' זייף
אנחנו מדברים על היטל סחר על עופות. נמצא פה נציג משרד התעשייה והמסחר והוא

יוכל לפרט. בעיקרון זה מה שאמרתי בסעיף הראשון - בגלל השינוי שחל בעקבות הסכמי

גאט"ט והרפורמה שנעשתה ביבוא למדינת ישראל, הוטל היטל על יבוא עופות למדינת

ישראל. כאן זה היטל ואז זה רק על היבוא, בניגוד למס קנייה שזה גם על השוק המקומי.

מותר לנו לעשות את זה לגבי עופות כי זה מוצר של הקלאות וזה במסגרת הסכמי גאט"ט.

היו על זה הרבה דיונים, אלה פשרות בין משרד החקלאות ומשרד התעשייה והמסחר ומשרד

האוצר עם הרבה מאוד ועדות. הבעיה היא שיש לנו הסכם סחר עם ארצות-הברית,

והאמריקאים לא כל כד אהבו את ההיטל הזה. עם האמריקאים יש לנו הסכם סחר מאוד

מורכב, בחקלאות דווקא אנחנו נהנים שם אבל הם נכנסים בחקלאות אצלנו, יש להם מעמד

מיוחד בכל ההסכמים. יש חילוקי דעות עם האמריקאים אם חל על זה "טוטאל" חופשי או

לא. זה חלק מהמאבקים שמוביל משרד החקלאות עם משרד התמ"ס בדרך כלל. כאן, במסגרת

הדיונים עם האמריקאים, הפשרה שהושגה היא שהם יקבלו איזשהו יתרון והם ישלמו 90%

מההיטל שמוטל על שאר העולם.
אי יחזקאל
זאת אומרת, אם מביאים עופות מאמריקה--
א' זייף
אז הם זולים ב-10% ביבוא. הם משלמים היטל פחות 10%.
א' רביץ
וההובלה אוכלת את ה-10%.
צי הנדל
בדיוק זאת הסיבה שנתנו להם 10% הנחה.
נ' דהן
בקובץ התקנות כתוב שרוצים לשנות שבמקום 1,000 טון יבוא 2,000 טון. ואילו

בדברי ההסבר כתוב שרוצים להטיל מכס בשיעור 90%. האם אלו שתי תקנות שונות?
א' זייף
אלו שני דברים שונים, אולי אני אפרט יותר. היום על יבוא למדינת ישראל יש מכס;

כפי שאמרתי, לפי גאט"ט מותר לנו להטיל מכס על יבוא עופות. בגלל המשא-ומתן, הפשרה

עם האמריקאים היתה שהם משלמים היטל שהוא 90% מגובה המכס. האמריקאים קיבלו את זה

כרגע, וזה הצעד שאנחנו מבקשים לאשר פה.
ש' שמחון
מה זה ה-1,000 וה-2,000?
א' שניידר
לטובת חברי-הכנסת החדשים - החוק קובע שכאשר מוצע לתת פטור ממס אין צורך לבוא

לוועדה ולקבל אישור על כך, אלא רק כאשר מוצע לעשות העלאה במס מסויים או בהיטל. אז

הפרוצדורה היא שהרשויות מוציאות צו שתוקפו לחודשיים ובמהלך אותם חודשיים (כאשר



פגרות לא נכנסות בתוך הספירה) מביאים את הצו לאישור ועדת הכספים. לאחר מכן, אם

הוועדה מאשרת, הצו מונח על שולחן הכנסת במשך שבעה ימים ונכנס לתוקף באופן

אוטומטי, אלא אם כן חבר-כנסת מסויים מבקש לערער על כך במליאה. במקרה הספציפי הזה

ישנם כאן שני תיקונים, כאשר סעיף 1(1) הוא הפטור, הוא הקטנת המס, ואפשר לראות את

זה בדברי ההסבר - כתוב שם שסעיף 1(1) לצו דן בפטור מהיטל ולא בהעלאתו ולכן אין

צורך להביא את הקטע הזה לאישור הוועדה.
נ' דהן
אנחנו מבינים שלא צריך אישור, אבל תסבירו לנו מה זה ה-1,000 וה-2,000.
א' זייף
ה-1,000 וה-2,000 זו מכסה שניתנה וזה כבר אושר בזמנו, זה כבר לא מובא היום

לדיון. יש צו שלם שמטיל מכס על היבוא של העופות ופה בזמנו, במסגרת הפשרות, נקבעה

מכסה של 2,000 טון.
נ' דהן
עד 2,000 טון הוא פטור ומעל זה הוא חייב?
א' זייף
יש מידרוג מסויים. נביא את כל הצו ונראה אותו - יש מידרוג שנקבע כבר ואושר

על-ידי הוועדה. היום אנחנו באים עם קטע מסויים שמתייחס לארצות-הברית, שאומר

שמבקשים מהוועדה לאשר לארצות-הברית, במסגרת סיכומים שנעשו, 10% פחות מאשר לכולם.

אין פה כרגע התייחסות ל-2,000 ול-1,000 ולכל הצו בכללותו שיש בו הרבה דברים

נוספים; זה לא לדיון היום.
היו"ר א' רביץ
תודה רבה, הסעיף הזה מאושר.
א' זייף
תודה רבה ליושב-ראש, תודה רבה לחברי הוועדה.



הצעות לסדר היום
היו"ר א' רביץ
רבותיי, אני רוצה לקבוע בסדר דיוני הוועדה את יום שני בפתיחת הישיבה כמועד

להצעות לסדר, נרכז אותן. אני מבקש מהחברים שמעוניינים להגיש הצעות לסדר להגיע

בזמן, כי אנחנו נקבע את הזמן הזה להצעות לסדר. היום, מכיוון שלא עשינו את זה

בהתחלה, אני עושה זאת עכשיו. אני נותן את רשות הדיבור לחה"כ שוחט ואחריו לחה"כ

רובינשטיין.
אי שוחט
אדוני היו"ר, יש לי שתי הערות - אחת לסדר ואחת בקשה. בישיבה הקודמת העליתי,

ונדמה לי שגם חברים אחרים העלו, שתהיה פנייה לדיון יחד עם ועדת חוץ וביטחון -

בוועדה המשותפת - על הדברים של הרמטכ"ל שנאמרו בתקשורת בנושא השפעת הקיצוצים על

מערכת הביטחון. הבטחת שתטפל בעניין ובינתיים אני שומע הבוקר ששר האוצר מופיע

בוועדת חוץ וביטחון - לא בוועדה המשותפת אלא בוועדת חוץ וביטחון - דבר שאין לו

תקדים. אני לא יודע מה אפשר עוד לעשות בעניין הזה, אבל ראשית הייתי רוצה לדעת אם

פנית ליו"ר ועדת חוץ וביטחון כדי להפעיל את הוועדה המשותפת. אני לא זוכר מי יו"ר

הוועדה המשותפת.
ס' אלחנני
יו"ר ועדת הכספים.
אי שוהט
כלומר, אתה יו"ר הוועדה וחבל שהדיון, שקיבל תהודה ציבורית כל כך גדולה, לא

נערך בוועדה המשותפת. אם הבנתי נכון, שר האוצר יופיע היום בוועדת חוץ וביטחון.

אני לא יודע אם עוד אפשר לעשות משהו עם ישיבה משותפת, שכן אין ספק שזה מסוג

הנושאים שצריכים להיות נידונים בוועדה המשותפת - כך גם נאמר לך בישיבה הקודמת.
הדבר השני
אני חושב שלא רק אני ולא רק סילבן שלום (שלא נמצא פה כרגע) אלא

חברי ועדה נוספים חושבים שאי אפשר שבוועדת הכספים לא יתקיים השבוע דיון כאשר ישנו

מצב - אני לא רוצה להגיד משברי , אבל הוא מצב שכל המערכת עוסקת בזו, והוא תמצב

בשוק ההון, הריבית, וכל מה שכרוך בעניין הזה. מכיוון שכנס קיסריה מתקיים מחר

ומחרתיים, הודעת בשבוע שעבר שלא תתקיימנה ישיבות בימי שלישי ורביעי השבוע. אני

עומד על כך שביום חמישי תתקיים ישיבה, אי אפשר לדחות אותה. כל מדינת ישראל עוסקת

בעניין וועדת הכספים שחייבת לדון בדבר הזה לא מקיימת ישיבה. למה? ככה. אני לא

מצליח להבין למה. בנושאים הרבה פחות חשובים התכנסה ועדת הכספים לדיון בלוח זמנים

הרבה יותר קצר. אני אומר שצריך לעשות את זה, אם אתה רוצה שיהיה מעמד לוועדת

הכספים. אם ועדת הכספים תתכנס בשבוע הבא במצב משברי כזה, תוך חודש אין ערך לוועדת

הכספים. לכן אני פונה אליך לזמן באופן דחוף ביום חמישי בתל-אביב ישיבה של ועדת

הכספים ולהזמין אליה את הנגיד, את שר האוצר, את הממונה על שוק ההון ואולי אנשים

נוספים מהמערכת הבנקאית כדי לדון במשבר הזה. לא יעלה על הדעת, אדוני היו"ר, שלא

יהיה דיון דחוף בענייו. כל מדינת ישראל עוסקת בנושא, חצי מכותרות העיתונים הן על

העניין הזה. אני אומר לך, כחבר ועדת הכספים, כמרכז האופוזיציה - אני בטוח שגם

אנשי הקואליציה מרגישים כך. אי אפשר לדחות את העניין ולהגיד שנתכנס בשבוע הבא.
היו"ר א' רביץ
העניין הובן והוא הרבה יותר פשוט מפשוט. ראשית כל, היתה פנייה לוועדת חוץ

וביטחון. ישנה איזושהי בעיה. אני אדבר על כך עם ראשי הסיעות בנפרד. אבל אנחנו

בהחלט נקיים ישיבה משותפת כי כך זה צריך להיות ותהיה ישיבה משותפת של ועדת הכספים

עם ועדת חוץ וביטחון. זה ששר האוצר הוזמן לשם - זו אקטיביות של יושב-ראש שהוא

מזמין ואין לזה שום ערך סטטוטורי, כפי שאתה יודע, כאשר ועדת חוץ וביטחון יושבת

בעצמה ומדברת. יכולים פעם להזמין אותו גם כן לוועדת הכלכלה או לוועדת החוקה והוא

ירצה את דבריו, אני לא יכול למנוע דברים כאלה.
מ' קליינר
היה מקובל שרק לוועדת הכספים מזמינים אותו.
היו"ר א' רביץ
בסדר, אבל לא נוכל למנוע מאף חבר-כנסת - אפילו בודד אם הוא ירצה - או קבוצת

חברי-כנסת להזמין את שר האוצר.
מ' קליינר
יש הבדל.
היו"ר א' רביץ
אני מסכים שיש הבדל. אבל הישיבה שהיא אכן הישיבה שיש לה משמעות אמיתית תהיה

ישיבה שמורכבת מוועדת הכספים ווועדת החוץ והביטחון, ישיבה משותפת. יכול להיות

שאנהנו, כדי שזה לא יהיה עם רב, נצמצם ונבחר מספר חברים מכל ועדה ולא כל חברי שתי

הוועדות ישתתפו, יש לנו בעיה בעניין.

אשר לדיון בשוק ההון - אני רוצה לומר לכם מה הסדרים שאני תיכננתי. אני רציתי

שהנגיד יבוא לכאן השבוע, רציתי שהיום יהיה זמנו של הנגיד, והוא אמר שמאחר והוא

חוזר מארצות-הברית ביום ראשון בערב יהיה לו קשה, הוא ביקש לדחות את זה ואנחנו

קבענו ישיבה עם הנגיד ביום שלישי בשבוע הבא. ביום שלישי ורביעי השבוע, כידוע, אין

ישיבות של ועדת כספים.
א' רובינשטיין
יום שלישי הבא זה מאוחר.
היו"ר א' רביץ
הכל ניתן לשינוי. שמעתי את הצעתך, נבדוק אותה. באשר לשוק ההון, יש לי היום

ישיבה עם מר שורר והכוונה שלנו היא לקיים ישיבה עם כל הנוגעים בדבר - ראשי

הבורסה, הרשות לניירות ערך ושוק ההון - ביום שני הבא. אני מוכן לבדוק את האפשרות

להקדים אחת משתי הישיבות האלה. אני לא חושב שיש לערב מין בשאינו מינו למרות שיש

נגישות בין שני הנושאים, אבל אני חושב שעלינו להקדיש ישיבה שלמה לדיון עם הנגיד

וישיבה שלמה בנושא שוק ההון. לכן, מאחר ואנחנו ועדח רצינית ואנחנו לא עובדים

בשביל העיתונות, אני חושב שאנחנו צריכים להקדיש ישיבה מלאה לדיון עם הנגיד וכן

ישיבה מלאה בנושא שוק ההון.
א' שוחט
עם שר האוצר.
היו"ר א' רביץ
עם שר האוצר בוודאי. אני אבדוק את הנושא של יום חמישי הקרוב. אם ניתן, נקדים

אהת משתי הישיבות האלה ליום חמישי. אבל אנחנו מתכוונים ברצינות לעבוד בוועדה

הזאת, חה"כ שוחט, אני בטוח שבנסיונך הרב גם תעזור לנו. הוועדה הזאת תהיה ועדה

רצינית, אם זאת דאגת החברים היא אכן תהיה ועדה שתפעל.
א' שוחט
אני מבקש להוסיף עצה קטנה. אני מציע שאם נתכנס ביום חמישי, שהישיבה הראשונה

תהיה עם שר האוצר כי באוצר יושבים כל הזמן על המדוכה בעניין הזה. אז שיבוא שר

האוצר, יבוא הממונה על שוק ההון, עם גורמים נוספים במערכת שוק ההון, גם גורמים

חיצוניים, אולי מי שעוסק בקופות הגמל. צריך לעשות ישיבה ארוכה ביום חמישי כי

האירועים מתרחשים יותר מהר מהקצב של הישיבות שלנו.
היו"ו- א' רביץ
אני מודה לך, אני אבדוק מה קורה לגבי יום חמישי, עכשיו, חה"כ רובינשטיין,

בבקשה.
א' רובינשטיין
נמסר לי ממקור מוסמך שבאחת מקופות הגמל המשיכות החודש היו 10%. אנחנו מכירים

את הדינמיקה של מצבים כאלה - קודם כל זה הרס דגם חיסכון שהציבור הישראלי התרגל

אליו מזה שנים והוא היה חיסכון לטווח ארוך, לעת זיקנה. כל מעבר ממנו לדפוסים

אחרים - אני שומע את ההודעות המרגיעות ואני פשוט לא מאמין שהאנשים האלה חיים

בקרבנו - כל מעבר לתוכניות חיסכון קצרות מועד הוא לא תחליף לקופות הגמל, הוא לא

עונה לבעיה הקשה של המשכנתאות ושל ייקור המשכנתאות והוא נוזל בדרך לצריכה. זה לא

עניין פוליטי, זה הצלת החסכונות של המשק. לדעתי, עם כל הכבוד לכל תוכנית הקיצוצים

- ואני באופן עקרוני תומך בקיצוצים - זה מחוויר בהשוואה לבעיה הזאת. לפי התוכנית

בעוד חצי שנה אולי יהיה קיצוץ כזה וכזה כאשר כאן הקרקע בוערת מתהת רגלינו. אני

מבקש שביום חמישי תהיה ישיבה.
א' יחזקאל
ברשותך, אני הייתי מנסה למען העתיד לדבר על כך שאין חשבון רצינות של ועדה על

חשבון זריזות עבודת העבודה. כלומר, זה שאנחנו אומרים 'יהיה דיון רציני' בעוד

שבוע, לא אומר שלא יכול להיות דיון רציני ביום חמישי.

דבר שני, אני חושב שהיום נקבע תקדים - אני לא יודע אם הוא מסוכן אבל אני

בכוונה רוצה להגדיר אותו - בעקבות זה שבא הרמטכ"ל ואמר: 'רבותיי, תהליך קבלת

ההחלטות בסוגיית הקיצוץ בתקציב הביטחון היה הפעם שונה ולא היה לטעמי'. החליט שר

האוצר - ואולי בצדק מבחינתו - לבוא דווקא לוועדת החוץ והביטהון ולהציג את התזה

שלו מול הבית הטבעי של הרמטכ"ל, שהוא ועדת חוץ וביטחון. אני חושב - תפעיל שיקול

דעת בעניין, והצעתי את זה בשבוע שעבר גם בכתב - שיש לזמן לכאן, לא כקונטרה חס

וחלילה, את הרמטכ"ל. אין שום סיבה שהרמטכ"ל שיש לו יועץ כספי והוא אמון על אחד

מהחלקים הגדולים בתקציב המדינה, לא יוזמן לכאן עם שר הביטחון. שהרי אם פעם

ראשונה בהיסטורה של כנסת ישראל מוזמן שר האוצר לוועדת חוץ וביטחון - לא לוועדה

המשותפת - מן הראוי שהסוגיה הזו תבוא מנקודת מבט של שר הביטחון והרמטכ"ל. לכן אני

מבקש ממך לשקול את האפשרות הזו.

דבר נוסף - אני העברתי לך השבוע מכתב תשובה בנושא מעמדו של הנגיד. מבחינת

הכנסת אני מבקש לדון במעמדו של הנגיד על פי חוק בנק ישראל. אני מבקש ואומר -

רבותיי, סוגיית מעמדו של הנגיד נגזרת מהחוק וממעמדו הפוליטי כפי שהיא מצטיירת

בממשלה דהיום; ואולי צריך לשנות את החוק, אולי נותנים לזה פירוש מרהיב מדי. אני

מבקש ממך לנסות לזמן דווקא קודם כל את הנגיד, כי הנגיד היום הוא היועץ הכלכלי

לממשלה ויש לי התחושה שכאשר הוא ביקר בוול סטריט עם ראש-הממשלה בנימין נתניהו זה

נתן לו פורמט אחר מאשר לשר האוצר. לכן התחושה שלי היא שצריך קודם כל לזמן את

הנגיד ביום חמישי הקרוב לדון גם במעמדו, גם על שיעורי הריבית. בפעם הראשונה

האופוזיציה לשעבר שינתה את קולה, ואני אומר זאת לזכות האופוזיציה דהיום. בזמנו

תקפנו את הנגיד על סוגיית הריבית. והנה מרכז הקואליציה דהיום שתמיד הגן על הנגיד

בסוגיית גובה הריבית, לפתע פתאום בימים האחרונים עושה לכאורה את העבודה השחורה

לשר האוצר הנוכחי. אני לא מתבייש, באתי לשר האוצר לשעבר בשאלה-נזיפה: 'למה אתה

משתף פעולה? הרי כשאתה היית שר אוצר הם תקפו אותך'. השאלה אם משנה מקום משנה

עמדה, או שכלכלה זה עניין מקצועי. אני חושב שקודם כל, אדוני היו"ר - ברשותך, חה"כ

חה"כ שווקט - כדאי להזמין דווקא את הנגיד, לא את שר האוצר. שר האוצר היה פה. ליום

חמישי הקרוב אני מציע לך להזמין את הנגיד.
היו"ר א' רביץ
אתה רוצה שעניין שוק ההון יידחה לשבוע הבא?
א' שוחט
חה"כ יחזקאל, אתה לא יכול.
א' יחזקאל
מעמדו של הנגיד הוא סוגיה ציבורית מהמעלה הראשונה. אין לי טענה נגד המעמד

שלו, רק צריך להגדיר אותו.
א' פינס-פז
אני קראתי בעיתון הארץ - אני מניח שזה היה גם בעיתונים אחרים - שמס הכנסה

מעדיף לסיים תיקים בהסדר עקב טוב ליבה של הפרקליטות. אני לא יודע אם זה מתאים

לוועדת חוקה חוק ומשפט או לוועדת הכספים.
היו"ר א' רביץ
מה זה "עקב טוב ליבה"?
א' פינס-פז
אני אסביר מה שכתוב. מסתבר שאנשים שמעלימים מס או שיש נגדם חשדות לכאורה, לא

נוהגים כלפיהם בכל חומרת הדין. אני חושב שהנושא של העלמות מס במדינת ישראל הוא

נושא חמור ואי אפשר לעבור על כך לסדר-היום. יש בעיה עם מעלימי מס, יש תחושה שהכל

עובר בקלות לסדר היום גם מבחינת הפרקליטות, גם מבחינת מס הכנסה. אני מציע שוועדת

הכספים תתייחס לנושא הזה. זה לא נושא שאפשר לעבור עליו לסדר היום, לפי דעתי

לפחות. זה נושא שקשור אלינו ואולי גם לוועדה אחרת.
היו"ר א' רביץ
זה קשור לו ועדה שלנו .
אי פי נס-פז
אני חושב שצריך להביא לכאן את נציב מס הכנסה לדיון.
ס' אלחנני
כדאי קודם לשאול אותו במכתב על הנושא הזה.
היו"ר א' רביץ
זה ברור, אנחנו יודעים שהדברים האלה נעשים. אני מבין שאם יש כתבה בעיתון,

כנראה שגלשו מעל ומעבר.
אי יחזקאל
מה שהיה סמן קיצוני בסוגיה הזו היה בזמנו ההסדר שהגיעו אליו עם אדם מסויים

(י ולי עופר)..
היו"ר א' רביץ
חברים, זו שאלה לגיטימית. כאשר הנציב יהיה כאן - והוא בוודאי יהיה כאן - נדבר

איתו על כך. אני לא כל כך בטוח שאנחנו צריכים להקדיש ישיבה שלמה לנושא הזה.

כשיהיה כאן הנציב, זו שאלה לגיטימית שבהחלט יש לשאול אותו.
ש' שמחון
הממשלה הקודמת אישרה ליישובי קו העימות חבילת הטבות. בין יתר ההטבות שהיא

אישרה להם יש הטבות במס. ישובי קו העימות ממתינים לכך שהעניין הזה יאושר בוועדת

הכספים. העליתי את זה בישיבה הקודמת ואני מעלה את זה גם עכשיו.



הממשלה הקודמת, בין יתר הדברים הטובים שהיא עשתה, החליטה לתת חבילת הטבות

ליישובי קו העימות, במיוחד לאזרחים ביישובי קו העימות, בין היתר מדובר על חבילת

הטבות בתחום המס. הנושא הזה מתעכב מזה מספר חודשים כי אין ועדת כספים.
היו"ר א' רביץ
לא, זה עניין של חקיקה ראשית. זה עוד לא הגיע אלינו, זה עדיין לא עבר קריאה

ראשונה. הפרוצדורה היא שזו בעצם פנייה אל האוצר או יוזמת חקיקה של חבר-כנסת בודד.

אנחנו מתחילים לדון בנושא חקיקה החל מאותו הרגע שזה עבר קריאה ראשונה בכנסת, או

קריאה טרומית כאשר מדובר בחקיקה פרטית. לפני כן זה לא מובא לפנינו. אנחנו לא

יכולים ליצור כאן חוקים בדרך אגב.
א' הירשזון
אני מבקש להעלות סוגיה בנושא ממצאים שקראנו אותם הבוקר בעיתונות לגבי קרנות

הפנסיה של קואופרטיב דן. שם נאמר - ואני מבין שזה גם היה בדיונים באוצר -

שקואופרטיב דן לא הכניס כספים לקרנות הפנסיה וקרנות הפנסיה והן בגרעונות קשים

מאוד. יש סכנה שהעמיתים בקרנות האלה לא יוכלו לקבל את כספם. אני הושב שצריך

להזמין לוועדה את מר שורר ולקיים דיון בנושא.
אי יחזקאל
דרך אגב, זה נחשב עבירה פלילית לא להעביר כספי עמיתים לקרנות הפנסיה.
א' הירשזון
800 מיליון שקל הם לא העבירו.
היו"ר א' רביץ
נקיים דיון על כך.
מ' קליינר
קודם כל, אני תומך בהצעה שלך לקיים דיין ברמה של דחיפות בכל נושא שוק ההון.

המצב בקופות הגמל מתחיל להזכיר תופעות מן העבר. אנחנו מקווים שהוא רק מתחיל

להזכיר, אבל אם לא יהיה פיתרון הוא ימשיך להזכיר. אין ספק שיש פה כבר תחושה של

תחילת תגובה פסיכולוגית אם אני קורא שגם אנשים שהקופות שלהם סגורות, לא נזילות,

נותנים הוראה למשוך את הכספים וכבר לא עושים חשבון כמה מס זה יעלה להם. זה באמת

אור אדום. אני כמובן חושב שבמסגרת הפתרונות צריך לדון על קרנות הפנסיה לא בכיוון

הספציפי אלא ברמה העקרונית. אני חושב שמה שנעשה לגביהן ולא נעשה לגבי קופות הגמל

- החזרה לעניין האג"חים המועדפים והאפליה שנוצרה לטובת הקופות ההסתדרותיות - כל

התופעה הזאת תכה לא רק בקופות הפנסיה אלא גם בכל העניין של המשכנתאות והדיור.

צריך לפתוח את זה מחדש לדיון.
אי שוחט
חה"כ קליינר, רק כדי שלא תטעה - ה-5.5% לאג"ח מיועדות היה קיים כל הזמן.
מ' קליינר
אבל הוא היה קיים לכולם.
א' שוחט
לא, רק לקופות הגמל.
ס' אלחנני
תמיד היה אג"ח מיועדות לקרנות הפנסיה ולא לקופות הגמל, היה 6.2%.
אי שוחט
ב-86י זה בוטל לקופות הגמל.
היו"ר א' רביץ
אני רוצה לסכם לטובת כל החברים. כל הדברים שאתם העליתם אכן יהיו נושאים לדיון

באחד משני הדיונים שאנחנו נערוך. יתכן שנתחיל ביום חמישי, אם הדבר יתאפשר". אם

לאו, זה יהיה בימי שני ושלישי.



שינויים בתקצוב לשנת 1996
היו"ר א' רביץ
אנחנו ניגשים לסעיף הבא - שינויים בתקציב. נתחיל בבקשות שעוכבו על-ידי

חברי-כנסת. ראשית, בקשה מספר 13016 הקשורה למשרד השיכון שעוכבה על-ידי חה"כ

צבי הנדל.

אי אייגס;

הבקשה מתייחסת לפיצויים והחזר הוצאות לקבלנים. בשנת 92', אחרי חילופי

הממשלות, הוחלט על הפסקת הבנייה הציבורית שהיתה אז בתהליכים. בהתאם לזה הממשלה

היתה צריכה להחזיר לקבלנים הוצאות שנגרמו להם עקב פרוייקטים שהם התחילו לתכנן

או להפעיל. היו התדיינויות, הוגשו תביעות על-ידי 41 חברות. עם חלק מהן הסתיים

התהליך כבר מזמן ועם חלק מהן היתה התדיינות בבית-משפט שהסתיימה לאחרונה בהכרעה

לטובת המדינה. הכספים האלה - חלקם תוקצבו באותן שנים וחלקם התגלגלו משנה לשנה

מכיוון שלא ידענו מתי יוכרע הדין בבית-המשפט.
מ' קליינר
חשבתי שעכשיו יתחילו לבנות מחדש.

אי אייגס;

אנחנו מקווים שלא יחזרו לבנייה ציבורית. כפי שאמרתי, חלק מהכספים התגלגלו

ואף פעם לא ידענו מתי יסתיים הדיון בבית-המשפט ומתי יתחדש הדיון עם הוועדה על

מנת להגיע להסדר מוסכם בדבר החזרת ההוצאות. בעקבות ההכרעה של בית המשפט, אנחנו

מצפים שעכשיו התהליך יסתיים. יש לנו עוד, נדמה לי, חמש חברות שנשארו בהתדיינות

המשפטית וצפויות להגיע מיד, ויש עוד חברות טרומיות שאף פעם לא התחילו את

ההתדיינות אלא חיכו על הגדר. אנחנו צופים שגם הן יבואו לדון עכשיו מהרגע שבית

המשפט הכריע לטובת המדינה.
היו"ר א' רביץ
אתה מדבר כאן על אותם שיירים שנשארו מהבנייה הציבורית של 92'?

אי אייגס;

כן, מדובר על זה.
היו"ר א' רביץ
כפי שידוע לי מידיעה אישית, יש עוד כמה משפטים בצנרת ונסיונות להתדיינות

עם המשרד בגין התחייבויות רכישה של המשרד באותה תוכנית של זירוז הבנייה. האם

ידוע לך מה ההיקף של התביעות, איפה אנחנו עומדים שם עם הדבר הזה, כי באיזשהו

שלב כנראה תצטרכו להגיע לוועדה גם בנושאים כאלה. זו בעצם אותה סוגיה אבל בצורה

קצת שונה.

אי אייגס;

לגבי הדברים האלה, זה תהליך שמשרד השיכון מנהל אותו באופן שוטף על קיום

חוזים, לא על הפסקת בנייה. אני לא יודע להגיד לך את הנתונים, ודאי אריאל לוין

יודע יותר. אבל אלה דברים שהמשרד משלם אותם באופן שוטף ברגע שנגמרת התדיינות

כזאת.
ס' שלום
אני לא מדבר על העניין הזה אלא אני מדבר באופן עקרוני. במשך כל השנים

התנגדתי להעברות עודפי תקציב כי זו פשוט עקיפה של חוק התקציב. יש מצב שבו

הכנסת מאשרת תקציב בשנה מסויימת ובאים אחרי כן ולוקחים עודפים משנה קודמת. זו

בעצם תוספת תקציב ללא שום אישור של מליאת הכנסת - באים לכאן לוועדה ואומרים:

'בואו נעביר עודפים'. אין ספק ש-92' היתה שנה שבה הרבה עודפים לא נוצלו. ב-93'

חלק גדול הלך. אני רוצה שכל העניין הזה ייפסק ויעבור מן העולם, אני גם אדבר עם

שר האוצר החדש על כך. אני חושב שכל הדבר הזה הוא פשוט עקיפה של הכנסת. אמנם

ועדת הכספים מאשרת זאת אבל זה לא כלול בתקציב 96' המקורי.
היו"ר א' רביץ
חה"כ שלום, מה אתה מציע לעשות כאשר יש דברים בלתי חזויים כמו משפט של

חברות בנייח נגד המדינה?
סי שלום
בשביל זה יש רזרבה.
א' שוחט
זה לא המקרה. מה אתה עושה כשיש תקציב רב-שנתי?
סי שלום
בשביל זה יש רזרבה. אני אומר דבר אחד - אני מביא לכנסת תקציב שאומר

שהסכום הוא כך וכך ואחר כך מעבירים עודפים ובעצם מגדילים את התקציב.
היו"ר א' רביץ
בבנייה תמיד רוב הכסף זה התחייבויות.
ס' שלום
השנה כבר בחודש ינואר ופברואר הרזרבה היתה אפס, ההתחייבויות היו גדולות

מאוד. כאן יש שורה ארוכה של עודפים, ולפעמים אנחנו מאשרים סכומים גדולים מאוד.

רק הבקשה הזאת היא 180 מיליון שקל, הבקשה הבאה היא 190 מיליון שקל - יש כאן

סכומים עצומים. השאלה איך אתה פועל כשתבוא לכנסת עם תקציב 97' ותגיד שזה

התקציב, ואחרי כן תאמר שב-96' לא נוצל סעיף זה ולא אחר ואז אתה עושה הרחבה

תקציבית ופשוט שופך יותר כסף. כשאני רוצה להוריד את הריבית - ועכשיו אני רוצה

להוריד - אני לא יכול לעשות זאת כאשר מביאים לי מהצד עוד הוצאות כאלה שבסופו

של דבר מגדילות את ההוצאה הציבורית וגורמות לבעייתיות.
היו"ר א' רביץ
חה"כ שלום, אתה מדבר ברמה העקרונית ואני חושב ששווה לערוך דיון בנושא הזה

אולי עם שר האוצר.
ס' שלום
או עם נציג אגף התקציבים.
אי יחזקאל
אני רוצה להמשיך את התזה של חה"כ שלום. אינני אומר שלא צריכות להיות

דרגות חופש, השאלה איך אתה מגדיר אותן בסעיפים תקציביים. אני שואל - האם ניתן

היה לחזות שינויים בהעברות תקציביות בסדר גודל של 200 מיליון שקל? הרי מדובר

גם בכמות.
ס' שלום
פה אומר חה"כ שוחט שזה 2 מיליארד.
א' יחזקאל
מה שאני מבקש לדעת הוא האם בשנת התקציב הבאה עלול להיות מצב שאתם מעבירים

עודפים ו/או העברות תקציביות בסדר גודל של מאות מיליוני שקלים? זו השאלה, שהרי

בסופו של דבר חה"כ שלום אומר שהסיפה של התקציב הוא לא כרישה שלו. דבר שני,

לגבי העניין - דיברת על חברות טרומיות, מה היתה איתן? המשא-ומתן איתן לא הגיע

למשפט, נכון?
א' אייגס
הוא לא הגיע למשפט. לחברות הטרומיות היו חוזים שבחלקם הסתיימו, לחלקן היו

טענות לגבי חוזים שלא נחתמו - טענות שהבטיחו להם לחתום על חוזים ולא חתמו.
אי יחזקאל
יש, למשל, חברה אחת שבנתה בשטחים. היא הבינה שהיא יכולה להקים מפעל

לבנייה טרומית ולא הגיעה להתדיינות בעניין הזה.
אי אייגס
אם היא לא הגיעה להתדיינות עם הוועדה זו רק באשמתה, כי הוועדה קיבלה את

כל מי שפנה אליה בדברים האלה. יכול להיות שהיא בחרה לחכות לתוצאות המשפט

ובינתיים לא להגיע לוועדה. מאחר שהגיעו תוצאות המשפט, אני מניח שהיא תגיע

לו ועדה.
אי שוחט
חה"כ שלום, הבעיה שהעלית היא בעיה אבל אין לה פיתרון. העודפים הבלתי

מנוצלים הם 10 מיליארד שקל ואתה לא יכול לא לבצע אותם. אם תכניס אותם כחלק

מהתקציב, סגרת לך את הידיים לגמרי. מה שקורה בפועל - מכיוון שאתה לא מנצל הכל

כל שנה, החלק המועבר הוא בעצם ניצול התקציב וחלק עובר לשנה אחרת. יש בעיה וזה

שווה דיון עם שר האוצר.
צי הנדל
זה גם לא טוב שתכניס את העודפים לתקציב כי אז ממילא ינצלו אותם.
אי שוחט
יש בעיה, אבל בסיכומו של דבר עם כל ההעברות, הניצול התקציבי - גם בשנה

שעברה וגם לפני שנתיים - היה בתחומי התקציב למרות כל ההעברות.
סי שלום
אבל אתה לא מכניס את זה בחשבון.
א' שוחט
אני כן מכניס. בהוצאה בפועל, בביצוע, רושמים את זה.
סי שלום
כשאתה לוקח את תקציב 95', זה לא נמצא.
א' שוחט
אתה טועה, רושמים את זה גם בגודל הגרעון וגם בביצוע התקציבי. חה"כ שלום,

אני בעד שיהיה דיון בעניין כי זו בעיה. אבל אני אומר לך שברגע שאתה עושה את

ההעברות, באוצר כותבים תקציב מעודכן כולל העברות. כשאתה מקבל את דו"ח ביצוע

התקציב, זה כולל העברות גם בצד הגרעון וגם בצד ההוצאה. למה לא עושים יותר? כי

בכל שנה יש תת-ביצוע מול התקציב שהוגש - בכבישים וכו'. אבל הנושא שווה דיון.

בקשר לקבלנים, כשהפסקנו את הבנייה הציבורית - דרך אגב לא רק ביהודה

ושומרון, גם בבאר-שבע, בנצרת - באו הקבלנים ורצו בערך 3 מיליארד שקל. הם באו

ואמרו שהם רוצים לא רק פיצוי על ההוצאה בפועל, הם רוצים פיצוי גם על הרווה

הצפוי שהיה להם. לחלקם היו חוזים שהחשבים לא אישרו; חלקם - בעיקר החברות

הטרומית - הסתובבו עם פתקים של שר השיכון לשעבר שאמר 'תבנו 5,000 יחידות' ועל

סמך זה הם הקימו קווי ייצור. כשאנחנו הפסקנו את הבנייה, חה"כ תיכון אמר שאנחנו

נשלם 3 מיליארד. למיטב ידיעתי, שולמו עד עכשיו כ-100 מיליון שקל וזה היה רק

נגד הוצאה בפועל ולא על רווח עתידי. היו שתי קבוצות - היו 42 קבלנים, חלק גמרו

ולהם שולם הסכום של 100 מיליון. היו 19 שחיכו לפסיקה של בית-משפט שניתנה, כך

אני מבין, בשבוע שעבר.
סי שלום
מה היתה הפסיקה?
אי שוחט
לטובת המדינה - שהמדינה חייבת לשלם רק את ההוצאה בפועל, לא רווח עתידי

ולא שום דבר. היו ארבע החברות הטרומיות עם ה"צעטלך" שלהם, שטענו שהם השקיעו -

אשדר וכל מה שכרוך בזה. הם עוד לא הלכו לבתי-משפט, הם חיכו לפסיקה ולאור

הפסיקה להערכתי הם לא ילכו. כלומר, העסק הזה ייגמר די מהר.

איתי אייגס, רק לא מובן לי למה ההעברה פה כל כך גדולה - 180 מיליון בנוסף

למה שכבר שולם - בשעה שנדמה לי שאמרנו שאם הפסיקה תהיה לטובתנו, הסכומים יהיו

הרבה יותר קטנים.
אי אייגס
העניין הוא כזה - קודם כל מה ששולם עד היום זה סדר גודל של 100 מיליון.

ההערכה שלנו היא שאם יבואו כל החברות שהפסידו עכשיו במשפט ויבואו גם החברות

הטרומיות וניתן להם רק החזר הוצאות, לא מעבר לזה, אנחנו נגיע לסכומים האלה

ויכול להיות שאפילו נצטרך לבוא ולדרוש עוד איזשהו תקציב, אבל אנחנו נצטרך לשלם

את הכסף הזה. גם יכול להיות מצב תיאורטי שאף חברה לא תבוא עכשיו וכולם ילכו

לבית-המשפט העליון לערער ולא נשלם כלום השנה.
קריאה
מה זה ה-180 מיליון שמבוקשים בבקשה שלפנינו?
אי אי י גס
180 מיליון זה מה שנשאר בשנה שעברה. ב-94' זה היה 500 מיליון. חלק מהכסף

הורדנו כשהיו הערכות לגבי העלויות, חלק נשאר ואת היתרה כרגע אנחנו מעבירים

לשנה הזאת. חלק אפשר יהיה לשלם אם מגיעים להסדר עם החברות.
צ' הנדל
להשכלה כללית - ברחבי מדינת ישראל, לא מעבר לקו הירוק, תן לי סדר גודל

כמה בתים ריקים נשארו מהבנייה התקציבית.
אי אייגס
ראשית, מעט מאוד כי היו מבצעי מכירות גדולים בהן מכרנו את הדירות כאשר

ההפסד למדינה, למשלם מיסים, על כל דירה כזאת היה כ-150 אלף שקל (עלות הבנייה

פרוות מהיר המכירה נטו). זו הערכה גטה. בדימונה מכרנו דירות ב-90 אלף שקל, מזה

חצי מענק, ולבנות דירה בדימונה בוודאי עלה לא פחות מ-200 אלף שקל. אבל להגיד

לך בדיוק כמה דירות עומדות היום ריקות, אני לא יודע כרגע. יש עדיין דירות

ריקות אבל לא הרבה.
צי הנדל
בדימונה זה שיא ההפסד למדינה על כל דירה?

אי אייגס;

לא, היו דירות שנמכרו בשלב הראשון, עוד לפני הפסקת הבנייה. הדירות שנמכרו

בשטחים נמכרו הכי בזול.
צי הנדל
אם הדירות האלה לא היו נמכרות, מה היה קורה עם מדד הבנייה בארץ? לקחת את

זה בחשבון?

אי אייגס;

אני יכול לתת לך הערכה שלי שהמכירה של הדירות גם בדימונה וגם בעפולה וגם

בנצרת - ההשפעה שלה על מדד הדירות הוא מאוד קטן.
צי הנדל
למה? הרי בוודאי נכנסו לגור שם בני-אדם שאחרת היו מחפשים דירות בפתח-

תקווה, באיזור המרכז.

אי אייגס;

המחירים של הדירות האלה לא משפיעים כמעט, רק בשוליים. זה בגלל השיטה שבה

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מודדת את מדד הדיור.
צי הנדל
ואתה אומר שרוב הדירות נמכרו או הושכרו?

אי אייגס;

כן, חוץ מאלה שמעבר לקו הירוק שהממשלה החליטה להקפיא את מכירתם.
ס' שלום
בבאר שבע גם הכל נמכר? שם בנו 10,000 דירות.
א' אייגס
בבאר-שבע נשארו שאריות שנועדו להשכרה לקשישים. אני לא יודע בדיוק מה המצב

של הדירות האלה היום.
צ' הנדל
אני שמח לשמוע שרוב הדירות נמכרו.
א' אייגס
צריך רק לדייק לגבי התשובה הזאת - היו חלק גדול מהדירות שבתחילת התהליך

הועברו בצורה יזומה לחברת עמידר להשכרה, לא כשאריות אלא עוד לפני שהתחילו

למכור.
צי הנדל
השאלה השנייה שלי - לאור הביקוש לדירות, אם עכשיו היינו מאשרים את הבנייה

של חמשת או ששת הקבלנים שמבקשים פיצויים ומקבלים פה למעלה מ-100 מיליון, האם

זה לא היה יוצא יותר זול או לפחות אותו הדבר? או האם היינו עוזרים לפחות במדד

או שאלו פערים עצומים?
אי אייגס
הניסיון של הדירות שכן בנינו אותן ושהמדינה מכרה אותן - ואנחנו מוכרים

גרועים - מראה שהפסדנו מיליארדים על הדירות האלה. אני לא יודע בדיוק את

הכמויות, אני לא יכול לתת לך הערכה על הדירות הספציפיות האלה, אבל לי אין ספק

שההפסקה בסדר גודל של העלות הזאת היא יותר נמוכה מאשר עלות הבנייה פחות מחיר

המכירה במקרה של המשך הבנייה.
צי הנדל
עד כאן למדתי. עכשיו אני רוצה לדעת דבר אחד - יש היום כ-3,500 יחידות

דיור במרחבי יש"ע.
אי אייגס
חלקן פלושות, פלשו אליהן.
צי הנדל
יש כ-3,500 דירות ביש"ע שהן או נעולות או פלשו אליהן והמדינה לא מנצלת

אותן כנכס, ואלו בתים שכבר קיימים. בהערכה צנועה מאוד, בזהירות רבה מאוד עם

הנחות מפליגות, עם הפסדים עצומים - אני אומר שאנחנו יכולים להוציא מהעניין הזה

חצי מיליארד שקל כמו כלום. יש ביקוש לדירות האלה. קראתי בעיתון לאחרונה

שהתחלפה ממשלה בישראל וגם שר האוצר הוא מאותה ממשלה חדשה. אני חושב שבעידן הזה

שמשלמים 180 מיליון ובעידן שמקצצים 5 מיליארד, הנושא הזה הוא פשע מעבר לכל

פרופורציה של חישובים פוליטיים כאלה או אחרים. הבתים קיימים, פולשים אליהם,

הבתים נהרסים - אלו כספי מדינה, כספי משלם המיסים. מבחינה פוליטית זה לא תורם

שום דבר, מבחינה כספית זה בוודאי גורם נזק עצום. אני לא מכיר את הפרוצדורה איך

עושים ומה עושים, אך הייתי מאוד מבקש-
היו"ר א' רביץ
שאלתך היא מצויינת, אבל ברור שלגבי הפרוצדורה איתי אייגס הוא לא האיש

שיכול לתת לך תשובה.
צ' הנדל
אז אני מבקש להזמין נציג ממשלה מוסמך בעניין הזה על מנת לדון בנקודה

המסויימת הזאת שגורמת נזק כלכלי עצום, מעבר לעניינים הפוליטיים. היום הדירות

סגורות, הן מושחתות ומאבדות מערכן יום-יום, חוץ מהדירות שפלשו אליהן אנשים,

שחלקם גנבים ולגבי חלקם זו פלישה מכוונת פוליטית.
היו"ר אי רביץ
השאלה של חה"כ הנדל היא שאלה מדינית, היא איננה שאלה כלכלית, כי גם אם זה

לא חצי מיליארד, אם זה רק 200 מיליון, זה הרבה כסף. אנחנו כוועדת הכספים

מעוניינים--
צי הנדל
זח הרבה מעבר לחצי מיליארד, יש לזה השפעה גם על מחירי הדירות במרכז.
היו"ר א' רביץ
זו שאלה מדינית, ואני הייתי מאוד שמח לו האכסניה שלנו בוועדה כאן היתה

אכסניה מתאימה לדון בשאלות האלה שהמקור שלהן הוא שאלה מדינית. אם זאת שאלה

מדינית, אנחנו נצטרך להזמין לכאן בעצם את ראש-הממשלה שהוא מכוון המדיניות

המדיניות שלנו, אולי את שר החוץ, וגם את שר האוצר בדרך אגב כי הוא תמיד יסכים

לקבל את החצי מיליארד שקל אם אנחנו נאפשר זאת. לכן אני אומר, חה"כ הנדל,

שהשאלה שלך נקלטה אך אני לא יודע מה לעשות איתה - האם זאת האכסניה לדון בשאלה

שלך? אני פשוט שוקל בדעתי.
אי שוחט
תן פרשנות רחבה לתפקיד הוועדה ותגיד שגם זה תפקידה.
מי קליינר
אני אהיה הרבה יותר אופרטיבי. אני חושב שיש כאן בעיות של עיכול ודברים

נעשים מתוך אנרציה. כאשר העלית את הנושא, אני בחצי הלצה אמרתי שעכשיו יתחילו

לבנות ואז איתי אייגס בלי משים ולא בחצי הלצה אמר: 'אני מקווה שלא'.
אי שוחט
הוא התכוון לבנייה ציבורית, לא לבנייה מעבר לקו הירוק.
מי קליינר
אני חושב שהמדיניות תשתנה, ולכן אני מציע לא לאשר את הבקשה הזאת. צריך

לשים את הדברים על השולחן - היתה מדיניות לגיטימית, היתה ממשלה אחרת שאמרה:

'לא מעניין אותי שיש כאן שלדים, שהשקיעו כסף. מדינת ישראל מוכנח לשלם לאנשים

ושהבתים האלה ייעצרו, יתפוררו ולא יגורו בהם. היום יש ממשלה שלדעתי תחליט

ההיפך, אלא אם כן היא תתחכם ותגיד: 'כדאי לי לקנות את השלדים מהקבלנים בפרוטות

ואחר כך אמכור אותם'. הרי יש בתים כמעט גמורים שהאוצר שילם כסף כדי שיעמדו.
אי שוחט
מדובר פה על הפסקות בנייה של דירות שהיו בתוכניות או ביסודות.
א' אייגס
לגבי אותו קבלן שהפסיקו לו בנייה בשלב מאוד מוקדם, זה לא בית שאפשר למכור

אותו - הוא יקבל כסף על הוצאה שהוא הוציא בפועל.
צ' הנדל
איתי אייגס, האמן לי - יש דירות עם רצפות מוכנות.
מ' קליינר
אני יודע שבאלפי מנשה - אלה שכן בנו, מכרו את הדירות.
אי הירשזון
חה"כ שוחט, אם אתה כל כך רוצה להיות פעיל בדיון - אומר לך היושב-ראש

שהדבר תלוי באוויר והוא רוצה לדעת איך למסד את השאלה הזאת. תן לנו עצה.
א' שוחט
אתם פשוט מערבבים בין שני דברים. יש הפסקת הבנייה שלפעמים זה יכול להיות

בשלב של תוכניות מגרה של הקבלן, או שהחברה הטרומית אומרת: 'התכוונתי לבנותי.

זה לא הטיפול של 3,000 יחידות הדיור הריקות, זה לא שייך לזה. 3,000 יחידות

הדיור הריקות מומנו כבר, ניקנו מהקבלנים, מוחזקות על-ידי המדינה והבעיה אם

לאכלס או לאכלס אותן. זאת השאלה היחידה - למכור או לא למכור.
היו"ר א' רביץ
האם אתה רוצה את ועדת הכספים כאכסניה לדיון הזה?
אי שוחט
לדעתי, אם אתם רוצים שוועדת הכספים תהיה בעלת משמעות - התשובה היא כן.

עניינה של הבקשה פה הוא תשלום לאלה שלא בנו או שמקסימום הניחו יסודות.
צי הנדל
תאמין לי, אני אקח אותך לסיור ואראה לך דירות עם רצפות מוכנות.
הי וייר אי רביץ
מי יכול לתת את ההוראה לסיים את בניית הדירות?
א' אייגס
אני מניח שזה דיון ברמת ראש-ממשלה.
אי שוחט
ראש-הממשלה ושר השיכון. זה נעצר ברמת ראש-ממשלה, שר השיכון ושר האוצר.
הי וייר אי רביץ
חברים, אני אבדוק את הנושא. אני מעוניין לדון בנושא בוועדה הזאת, נראה אם

אכן זה יכול להידון כאן.
צי הנדל
אני מבקש שאת ה-180 מיליון שקל שקשורים בעניין הזה, לא נאשר עד שיהיה

דיון.
אי שוחט
תאמין לי, זה לא קשור.
צ' הנדל
סליחה, אני רוצה לומר עוד שני משפטים. בתוך הקפאת הבנייה יש גם בתים עם

רצפות גמורות, יש גם השקעות בפועל בשטח. זאת אומרת שהאמירה הכל כך פשטנית שלך

שאם אנחנו ניתן לגמור את הבנייה, הרכישה על-ידי המדינה או הבטחת הרכישה תעלה

יותר - אני חולק עליה ואני רוצה לדון על כך. לדעתי גם ב-180 מיליון האלה אפשר

לחסוך בסדרי גודל - אני לא יודע בדיוק את הנתונים המדוייקים כמה בתים עם רצפות

יש - של 80 מיליון שקל בוודאי. אני רוצה לקבל נתונים ממשרד השיכון.
היו"ר אי רביץ
חה"כ הנדל, יש כאן שתי סוגיות - סוגיה אחת שאתה העלית קודם שהיא סוגיה

מדינית-כלכלית וזו סוגיה שאנחנו ננסה להביא אותה לדיון כאן. אולי יאמרו לנו

שזה לא המקום, נראה. יש לדון בזה או כאן או בוועדת חוץ וביטחון, אינני רואה

ועדה אחרת שיכולה להתייחס לזה. זאת סוגיה אחת. עכשיו אתה מדבר לגופו של עניין

של ה-180 מיליון שקל האלה, ואתה אומר שאתה מסופק בזה. אתה לא סומך בעצם -

ומותר לך - על הפקידות של משרד השיכון שהיא אכן מיצתה את הדיון עם הקבלנים עד

הסוף, יכול להיות שאפשר להגיע איתם להסכמים הרבה יותר טובים, לאמור יש

מרצפות--

צי הנדל;

אם תשמע אותי עד הסוף, אתה תבין.
היו"ר א' רביץ
השאלה שלי היא האם עכשיו אתה מתנתק מהנושא הקודם--
צ' הנדל
כן, אני מתנתק מה-3,500 יחידות דיור ואני מגיע לנייר שמונח לפניננו. לגבי

הנייר הזה אני טוען שבגלל שיקולים פוליטיים עצרו את הבנייה וזה לגיטימי. עכשיו

אני חוזר לשיקול כלכלי כי להערכתי השיקול המדיני יורד, ואני אומר: בצד הכלכלי

גרידא, הואיל ובין הקבלנים שהלכו להתדיינות המשפטנים יש קבלנים שבנו כבר

רצפות, זאת אומרת שאתה משלם על פעולה בשטח, לא רק על חוזה. לכן אני אומר שיכול

מאוד להיות שיש מקרים שאם ניתן לקבלן לגמור את הבנייה, זה יעלה לנו יותר זול

מאשר לשלם לו פיצוי. אני לא מאשים את הפקידים של האוצר, הם בכלל לא נדרשו

לשיקול דעת בעניין הזה, הם נדרשו לגמור עם הקבלנים את העניין.
מ' קליינר
יש לי שאלה לאיתי אייגס - האם לפחות אתה נותן להם אופציה? נניח שקבלן

אומר לך; 'אני לא רוצה את התשלום, אני מעדיף לסיים את הבנייה'.

אי אייגס;

קודם כל, יש כמה חברות שחלק מההסדר איתן היה שהן ממשיכות לבנות ומוותרות

על כל ההטבות של התחייבות רכישה, תמריצים וכו' - בונות לבד כמו שבונים היום

בכל מקום. חברות שרצו בזה בדרך כלל קיבלו זאת, אלא אם כן רצו להמשיך עם ההטבות

וזה לא היה מקובל. אתה אמרת שההחלטה היא פוליטית. בתור מי שהיה שותף לכתיבת

ההמלצות על הפסקת הבנייה הציבורית, אני רוצה לומר שההמלצות לא היו פוליטיות.

אולי השיקולים של מי שקיבל אותן היו פוליטיים אבל ההמלצות על הפסקת הבנייה היו

כלכליות לחלוטין גם אז וגם בדיונים בשנת 1994.

צי הנדל;

זה לא מעניין אותי. המדינה לא היתה קמה אם היו עושים חשבונות כלכליים.
היו"ר א' רביץ
הבקשה הזאת של שר האוצר היא בקשה מקצועית לחלוטין ונשאלה כאן שאלה

מקצועית לחלוטין - במשא-ומתן עם הקבלנים, האם ירדו לרמת הפרטנות עם כל קבלן

וקבלן? הרי יש קבלנים שבהחלט כדאי לאפשר להם לסיים את הבנייה כי הם נמצאים

בשלבי סיום; לעומת זאת יש קבלנים שכל מה שיש להם זה "צעטלה" ועל סמך זה רוצים

מה שקוראים "הסרת מטרד" - לתת להם איזשהו סכום ושילכו. האם ירדו לפרטים ורק

אהר כך הגיעו לסכום של 180 מיליון?
צי הנדל
האם נתנו להם אופציה: 'תוותר על התשלום ותמשיך לבנות'?
היו"ר א' רביץ
זו שאלה אמיתית לגבי הבקשה שמונחת לפנינו.
אי שוחט
נתנו להם להמשיך לבנות אבל בתנאים אחרים, לא בבנייה תקציבית. יש כאלה

שלקחו את האפשרות הזאת.
צי הנדל
לא נכון, לא נתנו להם.
א' שוחט
נתנו. הרי חצי מיחידות הדיור הן לא ביהודה ושומרון.
א' לוין
במקומות שהפסיקו לבנות - באריאל למשל - בשלב רצפות, אני לא יודע אם היתה
אופציה שאמרו לקבלן
'תמשיך לבנות בלי תמריצים והתחייבות רכישה אבל תמשיך

לבנות'.
צי הנדל
בוודאי שלא. הרי יש בתים גמורים שלא מוכרים אותם.
היו"ר א' רביץ
שכשאנחנו דנים ב-180 מיליון אנחנו לא מדברים על ה-3,000 יחידות, אנחנו לא

מדברים על דירות מעבר לקו הירוק.
צי הנדל
אני לא מדבר על הבתים הגמורים, אני מדבר על שלב של רצפות ויסודות גם מעבר

לקו הירוק.
מ' קליינר
לדעתי זה ישווק מחדש.
היו"ר א' רביץ
איתי אייגס, אם יש לך תשובה פרטנית נכון לעכשיו, אני מוכן להקדיש לזה את

כל הזמן שיידרש. אבל מאהר ונשאלה כאן שאלה שרוצה לרדת - וזכותה לעשות זאת -

לרמת הבדיקה הפרטנית של כל סוג של משא-ומתן עם קבלנים, יכול להיות שאתה צריך

להתכונן לכך. אנחנו נדחה את הדיון הזה בשבוע ימים ונאשר את זה אז לאחר שיהיו

לך תשובות יותר פרטניות.
צ' הנדל
אני מציע ששר השיכון יבוא לפה. הנה אריאל לוין, איש משרד השיכון, טוען

שלא היתה אופציה להמשיך לבנות בלי תמריצים.
מי קל"נר
אדוני היו"ר, יכול להיות שהחשבון הוא אפס. יכול להיות שמבחינת החשבון של

המדינה היום יותר כדאי לה לבנות את הרצפה הזאת כי המחיר עלה והיא תרוויח כסף

על יחידת הדיור הזאת כשהיא תמכור אותה.
היו"ר א' רביץ
אני מציע שאנחנו נדחה את הדיון בבקשה הזאת. עכשיו אנחנו ניגשים לדיון

בסכום קצת יותר גדול אבל בדבר הרבה יותר פשוט - כך אני מקווה - בקשה מספר

70042.
צי הנדל
אדוני היו"ר, אני ביקשתי דיון על הבקשה הזאת ואני מוותר. הבנתי את

העניין, אני מסיר את העיכוב של הבקשה.
היו"ר אי רביץ
אם אתה מסיר את העיכוב, אפשר לאשר את הבקשה. ובכן, בקשה מספר 70042

אושרה.

אי קרשנר;

אנחנו עוברים לבקשה מספר 51006 שחה"כ פינס-פז ביקש לעכב אותה.
אי אייגס
מדובר בכסף שהולך לבניית משרדי ממשלה, בדרך כלל תחליפים לבניינים קיימים

שכבר לא מתאימים לרמת שירות מינימלית או בעקבות הקמת קריות וריכוז של משרדי

ממשלה. הכסף הזה הוא במסגרת של תוכנית רב-שנתית ולכן הוא מתגלגל משנה לשנה.
א' פינס-פז
אני העליתי את זה לפה רק מסיבה אחת - כי אם הממשלה צריכה לעשות קיצוץ כל

כך עמוק בתקציבי הרווחה שלה בהיקפים של 5 מיליארד שקל, יכול להיות שהיא צריכה

לשקול את כל הבנייה הרב-שנתית של המוסדות שלה ולהגיד: 'כנראה נקלענו למצב קשה

[צריכים להסביר למה אבל כנראה], לא חייבים לבנות הכל כרגע ויכול להיות שיש

דברים שאפשר לדחות בשנתיים-שלוש-ארבע עד שירווח'. להערכתי מדובר פה בכמה מאות

מיליונים. מה היקף הכללי של בניית הממשלה עבור עצמה?
אי א"גס
צריך להבחין בין שני דברים - אחד, במסגרת התקציב יש סכום מאוד גדול שהולך

לבניית בתי-משפט, בגלל שבתי-המשפט נמצאים במצב כל כך גרוע שלא היתה ברירה אלא

ללכת לתוכנית גדולה בעניין הזה. זה התחיל בשנת 1993 או 94', זו תוכנית שהיתה

אמורה להימשך חמש שנים, נדמה לי שאחר כך היא הוארכה בעוד שנה במסגרת אחד

הקיצוצים.
א' פינס-פז
אני לא מתווכח לא על בית-המשפט ולא על משרד ראש-הממשלה שגם אותו בונים.

אני שואל - האם בקיצוץ של ה-5 מיליארד שקל לקחת בחשבון גם דחייה של בניית

משרדי ממשלה?
א' אייגס
אם תסתכל על גג ההוצאה בסעיף הזה, תראה שהוא 24 מיליון שקל והוצאה מותנית

בהכנסה 51 מיליון שקל. הוצאה מותנית זה כסף שבא מהכנסות. זה לא מופיע כאן, אבל

התוכנית של הדיור הממשלתי זו החלפה של נכסים - אתה מפנה בניין, מוכר אותו

ובונה בניין אחר. בסך-הכל אין פה מקור גדול לקיצוץ - לא שלא עשו בו, עושים בזה

קיצוצים כל פעם אבל ביחס ל-5 מיליארד הסכומים הם זעומים. אין פה הוצאות גדולות

למעט בתי-המשפט שזו הוצאה גדולה. על בנייני המשרדים אין הוצאה גדולה שהיא

הוצאה נטו מהמדינה.
אי פינס-פז
כמה נדרש למשרד ראש-הממשלה - 80 מיליון שקל?

אי אייגס;

למשרד ראש-הממשלה לדעתי עוד אין אומדן כי הוא רק בשלב תכנון. אני מניח

שזה יהיה בניין יקר, אבל עוד אין החלטה על הביצוע שלו.
היו"ר א' רביץ
הוא עוד לא הובא לפנינו.
ס' שלום
לדעתי זה תכנון של הממשלה הקודמת.

אי שוחט;

אני גם עכשיו בעד זה, גם בעד בתי-המשפט.
היו"ר א' רביץ
אנחנו מאשרים את בקשה מספר 51006, ועוברים לפנייה מספר 192.
אי אייגס
העיר מודיעין מתוקצבת בהוצאה מותנית בהכנסה, אין בה שום הוצאה נטו, הכל

גביית החזר הוצאות פיתוח מהקבלנים שרכשו את הקרקע ותיקצוב של ההוצאה כנגד זה.

מה שמופיע פה זה תיקצוב של 40 מיליון ש"ח בהוצאה מותנית בהכנסה מול פיתוח אתר

שמשוני, זה האתר החדש שמשווקים עכשיו במודיעין - אתר שיהיו בו 5,300 דירות אבל

בשלב הראשון משווקות בערך 2,000. מה שיש בפנייה זה החזר ההוצאות וההוצאה כנגד

זה שיש למדינה היא על עבודות הפיתוח שם. ההרשאה להתחייב זה פשוט מאפשר את ה--
אי שוחט
כמה יחידות דיור יש בבנייה במודיעין בכלל?
אי אייגס
7,700 דירות שווקו עד היום. בבנייה בפועל יש, נדמה לי, אלף ומשהו פחות.

כלומר, יש בערך 6,000 בבנייה.
ס' אלחנני
הביוב מוסדר?
א' אייגס
למיטב ידיעתי הביוב מוסדר.
היו"ר א' רביץ
כמה זמן עובר מאז שהמדינה משקיעה את הכסף בפיתוח עד שהיא מקבלת אותו חזרה

מהקבלנים?
א' אייגס
בדרך כלל היא מקבלת אותו מראש.
היו"ר א' רביץ
זאת אומרת שזו בסך-הכל בקשה פרוצדורלית כי בהחלט יתכן שאנחנו מקבלים את

ההכנסה לפני ההוצאה, כך שזו הוצאה תיאורטית.
אי אייגס
נכון.

אי שוחט;

עוד שאלה אחת בהזדמנות זאת - מה עלות הפיתוח היום במודיעין?

אי אייגס;

בערך 30 אלף דולר ליחידה - קרקע ופיתוח.

הי וייר אי רביץ;

פנייה מספר 192 מאושרת. אנחנו עוברים לפנייה מספר 214,
א' אייגס
במסגרת ההחלטות של מבצע ענבי זעם הוחלט להגדיל את הסיוע לרכישת דירות

חדשות באיזור הזה - הכוונה למענק הרכישה לזכאים - על מנת לעודד אנשים להגיע

לשם.
היו"ר א' רביץ
מהו מענק הרכישה לכל דירה?
א' אייגס
למענק הרכישה עבור קרית שמונה נקבעה תוספת של 20,000 שקל על ה-30,000

הקיימים; לגבי שאר איזורי העימות נקבעה תוספת של 10,000 שקל על ה-30,000

הקיימים. דבר שני, הוחלט לתת פטור משכר דירה בשכירות ציבורית לכל חודש אפריל

לכל הדיירים וזה עולה מיליון שקל.

מי קליינר;

אני רואה שהורדת פה במענקי השתתפות בשכר דירה.

אי שוחט;

כי לא גבו בכלל שכר דירה בחודש הזה.
היו"ר א' רביץ
אנחנו מאשרים את פנייה 214, ועוברים לפנייה מספר 221.

זו פנייה של משרד התחבורה שיש לה שני סעיפים. הסעיף הראשון הוא הגדלת

ההוצאה המותנית בהכנסה של מספר סעיפים - האג לשירותי מידע, מינהל הספנות

ומינהל התעופה, וזה כנגד הכנסות מגורמי חוץ.

סי שלום;

זה בא מאגרות?
נ' רז
לא אגרות. במינהל התעופה ובמינהל הספנות זה בא משירותי פיקוח. כלומר,

כשבונים גלקסי או משהו כזה צריך לשלוח מפקחים להוייל לפקח על תהליך הבנייה.

אותו הדבר באוניות - אוניות שמגיעות לכאן צריכות לקבל אישור על הפיקוח. תמורת

השירותים האלה החברות משלמות, בסעיף השני מדובר על העברות בין תוכניות, בין

סעיפים במשרד - פשוט מעבירים מאגף תכנון וכלכלה לאגפים אחרים.
היו"ר א' רביץ
אני רואה פה העברה בתקציב אחזקת רכב. למה דבר כמו תקציב אחזקת רכב לא

מתוכנן מראש?
ני רז
מדובר על סכומים קטנים אז לפעמים יש בזה שינויים וצריך להעביר ממקום

למקום.
היו"ר א' רביץ
אנחנו מאשרים את פנייה מספר 221, ועוברים לפנייה מספר 223.
הי אייל
מדובר בהעברת סכום של 13 מיליון שקל מהרזרבה הכללית לתקציב הפיתוח של

מע"ץ לטובת פרוייקטים משותפים. זה במסגרת החלטת הממשלה על העדפה נוספת של קו

העימות בצפון בעקבות מבצע ענבי זעם. בסך-הכל מדובר על סכום של 30 מיליון שקל -

13 מיליון שקל מעבירים מהרזרבה הכללית ו-17 מיליון שקל מהמקורות הפנימיים של

מעייץ.
היו"ר א' רביץ
מה הם הפרוייקטים האלה?
ה' אייל
יש לי רשימת פרוייקטים. מדובר בסלילת כביש קרית שמונה-דן - מאיצים את

הקצב שלו. פרוייקט נוסף - צומת חוסן-סאסא, מקדימים את הפרוייקט הזה. פרוייקט

שלישי זה עוקף אלקוש.
קריאה
מה עם עוקף צפת?
ה' אייל
פרוייקטים נוספים שישנם - עוקף צפת, צומת מעלות, כפר סאלד חורשת טל, צומת

בית-החולים נהריה, כביש כרמיאל-נהריה ועוקף אלקוש.
קריאה
מה זה פרוייקטים משותפים?
הי אייל
פרוייקטים משותפים אלה פרוייקטים שמע"ץ הוא הגוף המבצע ויש השתתפות של

הקרן הקיימת, למשל.
היו"ר א' רביץ
פנייה מספר 223 אושרה. אנחנו עוברים לפנייה מספר 224.
ה' אייל
מדובר על העברת סכום בהרשאה של 13.2 מיליון שקל מהרזרבה הכללית לתקציב

הפיתוה של מע"ץ עבור עבודות שמע"ץ ביצעה למינהל הבטיחות. אלו עבודות שהיא

ביצעה בשנת 95' ועכשיו נדרש המימון. מע"ץ ביצעה בשנת 95' עבודות שונות עבור

מינהל הבטיחות והחשבונות הגיעו עכשיו. אלו סכומים שיש להם התחייבות.
הי ו"ר אי רביץ
זאת היתה הרשאה להתחייב?
הי אייל
זו הכנסה מותנית בתקציב מע"ץ, כשההעברה הפנימית היא מהקרן של מינהל

הבטיחות. במקביל מועברת הרשאה מהרזרבה לקרן מינהל הבטיחות.
מ' קליינר
למה את מגדילה את ההרשאה להתחייב?
הי קרן
אנחנו צריכים לעשות במקביל את שתי הפעולות האלה, אחרת אי אפשר להוציא את

הכסף.
אי שוחט
בלי הרשאה להתחייב אי אפשר להוציא את הכסף.
ני רז
לקרן הבטיחות יש רק תקציב, וכל העברה חיצונית מאפשרת רק העברת תקציב.

מהרזרבה אנחנו צריכים לתת הרשאה להתחייב לתקציב הפיתוח, זה הולך ביחד. אי אפשר

להוציא תקציב בלי הרשאה.
הי ו"ר אי רביץ
פנייה מספר 224 אושררו. אנחנו עוברים לפנייה מספר 225.
הי אייל
מדובר על העברת סכום של 10 מיליון שקל מהרזרבה הכללית לסעיף 83 - הוצאות

פיתוח אחרות, לשם מימון ביצוע של כבישים עוקפים ביו"ש. הכבישים שעליהם מדובר

הם: טלמון-נחליאל - סכום של חצי מיליון, צופים-אייל - סכום של 2 מיליון, עוקף

חברון-חלחול - סכום של 7.5 מיליון.
א' שוחט
היתה לנו בשבוע שעבר העברה כזאת.
א' קרשנר
היתה טעות שם ואמרו לי שזה בא במקום הפנייה של השבוע שעבר.
היו"ר א' רביץ
פנייה מספר 225 אושרה. אנחנו עוברים לפנייה מספר 168.
יוסי כהן
בפנייה הקודמת שלנו לוועדה היו חברי-כנסת שביקשו את רשימת ישובי קו

העימות, והיום הבאתי לכאן את רשימת הרשויות שנכללו בהגדרה "ישובי קו העימות"

כפי שנקבע על-ידי משרד הפנים. הרשויות הן - קרית שמונה, מטולה, שלומי, נהריה,

מעלות, מועצה איזורית גליל עליון, מועצה איזורית מבואות החרמון, מועצה איזורית

מעלה יוסף, מועצה איזורית מרום הגליל ומועצה איזורית מטה אשר. אלו הרשויות

שנכללות.
היו"ר א' רביץ
האם יש לכם ריכוז כמה כספים בסך-הכל ממשלת ישראל מעניקה בעקבות מבצע ענבי

זעם?

יוסי כהן;

זה מחולק על פי תקנות שונות, אבל ניתן לעשות ריכוז כזה.

אי שוחט;

התוכנית שאושרה בממשלה היא תוכנית תלת-שנתית של 250 מיליון שקל כל שנה,

אבל חלק מזה היה ממילא בתוך התקציבים. לפי דעתי התוספת (בתוך ה-250) בעקבות

ענבי זעם היא בסדר-גודל של 80 מיליון שקל בשנה. יש חוברת שמגדירה בדיוק בכל

נושא למה נותנים ולמה לא נותנים, נתתי אותה לדן מרידור בחילופי התפקיד.
היו"ר א' רביץ
כל היישובים האלה הם קרובים מבחינה גיאוגרפית לקו העימות?

יוסי כהן;

כן.

אי שוחט;

חסרים פה כמה יישובים ערביים שגם הם סבלו מאוד בההפגזות.

סי שלום;

בדף שיוסי כהן הביא לנו כתוב; "להלן הרשימה של הרשויות שנכללות בהגדרת

יישובי קו העימות כפי שנקבע על-ידי משרד הפנים". אני רוצה לדעת מתי קבע משרד

הפנים את הרשימה הזאת של ישובי קו העימות. האם זו רשימה של השבוע האחרון או

שזו רשימה מקדמת דנא?

אי שוחט;

בעקבות מבצע ענבי זעם היה דיון עם משרד הביטחון, משרד הפנים ומשרד

השיכון, וקבעו רשימה מעודכנת שאושרה ממשלה. היו שני ישובים ערביים שסבלו מאוד

בהפגזות, עד היום הם לא היו בפנים והכניסו אותם לתוך רשימת יישובי קו העימות.
ס' שלום
בסדר, אני מוכן לאשר את זה.
היו"ר א' רביץ
פנייה מספר 168 אושרה.

סי שלום;

בכל מקרה, הייתי רוצה לקבל את הפירוט של הסכומים - כמה כל יישוב מקבל.

אי קרשנר;

אנחנו עוברים לבקשה מספר 78006, המדברת על עודפי תקציב של משרד התיירות.

חה"כ צבי הנדל ביקש לעכב את זה.

אי סגל;

מדובר בהעברה של כ-25 מיליון שקל עודף מחוייב לתקציב הפיתוח של משרד

התיירות עבור פרוייקטים רב-שנתיים שמבצע המשרד, בעיקר בפיתוח תשתיות תיירותיות

בכל רחבי הארץ. כל הפרוייקטים האלה הם פרוייקטים רב-שנתיים ונוצרה בגינם

התחייבות בשנת 95'. הבקשה היא להעברה של יתרת הסכומים כנגד ההתחייבויות.

צי הנדל;

אדר סגל, לגבי שני מספרים הייתי מבקש שתגיד לי דברים קצת יותר ספציפיים.

האחד הוא פיתוח תשתית אזורית - 7.5 מיליון, והשני פיתוח הנגב - כ-10 מיליון.

למה מיועדים הסכומים האלה?

אי סגל;

אני יכול לעבור איתך פרוייקט-פרוייקט. בסעיף של פיתוח תשתית איזורית

(ה-7.5 מיליון) נכלל, למשל, סכום של 4.5 מיליון שקל עבור פרוייקטים שונים

בירושלים החל מפיתוח החפירות בעיר דוד, דרך פרוייקט הפיתוח ביד ושם וכן הלאה.

ביד ושם יש פרוייקט פיתוח שבחלקו מעורב משרד התיירות - פיתוח המבואה לאתר,

האיזור של מגרש החנייה, השירותים למבקרים.
היו"ר א' רביץ
מי האבא של יד ושם מבחינת משרדי ממשלה?

אי סגל;

משרד החינוך. דוגמא נוספת - 400 אלף שקל באיזור אילת. משרד התיירות פועל

שם בפיתוח איזור החוף הצפוני, בתי-המלון וכן הלאה. כמו כן פרוייקטים בים המלח

בכמיליון שקל.
היו"ר א' רביץ
מה הולכים לעשות בעיר דוד - חפירות ארכיאולוגיות?

אי סגל;

יש שם חפירות ארכיאולוגיות במטרה לפתוח את האתר. הוא פעיל כבר היום אבל

רוצים להרחיב את ההיצע של האתר.
היו"ר א' רביץ
זה עובר דרך משרד החינוך לרשות העתיקות?
א' סגל
לא. מעורבים בחפירות מספר גורמים - גם רשות העתיקות, אבל המוביל של הנושא

הוא החברה לפיתוח מזרח ירושלים דרך משרד התיירות וועדת ההיגוי. רוב הפיתוח שם

הוא פיתוח תיירותי, כלומר שהוא נועד לשרת את התיירות.
היו"ר א' רביץ
אני רוצה להעיר לפרוטוקול - מכיוון שבעבר נעשו חפירות בעיר דוד ללא

רגישות לקברי ישראל, זה הביא לחיכוך וזה לא כל כך גרם לתיירות חיובית. אני

מבקש לומר שאנחנו מאשרים את הבקשה הזאת כי אנחנו מאוד בעד חשיפת העבר והשורשים

שלנו כאן בארץ-ישראל, שלא יעלו בנו הרהורי כפירה לגבי ארץ-ישראל. אז אנחנו בעד

חפירות ארכיאולוגיות, אבל אנחנו כאן בוועדה נרצה שזה לא יביא בו-זמנית לידי

זלזול, חס ושלום, אם ימצאו שם קברי ישראל ושהם יטופלו בתיאום עם משרד הדתות.
יצחק כהן
השאלה אם אפשר לעגן את זה בהחלטה.
א' שוחט
אי אפשר לעגן את זה בהחלטה.
היו"ר א' רביץ
זה נכנס לפרוטוקול וחשוב שזה ייכנס לפרוטוקול כהערת היושב-ראש. אני מבקש

ממזכיר הוועדה להעביר את הערת היושב-ראש בפרוטוקול לחברה לפיתוח מזרה ירושלים

- שאנחנו מעודדים את החפירות.
אי שוחט
זה לא שייך לוועדת הכספים, זה לא תואם את תקנון הכנסת.
היו"ר א' רביץ
מר קרשנר, אם זה נגד התקנון אל תעביר את ההערה הזאת. אבל אם זה תואם

תקנון - אפשר להעביר.

אי שוחט;

אתה רוצה שכל החלטה פה תקבל גוון פוליטי? אני מציע לא להעביר את זה.
צי הנדל
עוד לא קיבלתי תשובה לגבי הסכום של פיתוח הנגב.
אי סגל
משרד התיירות פועל לפיתוה הנגב באמצעות המינהלה לפיתוח התיירות בנגב.

במסגרת הזאת נכללים כאן עודפים של כ-10 מיליון שקל - 5.5 מיליון שקל מהם

מיועדים לפרוייקט מצדה, לפיתוח בימת ההר וכל האתר במצדה; חלק במסגרת רב-שנתית

של כ-140 מיליון שקל שאושרה. סכומים נוספים - למשל 550 אלף שקל מיועד לאיזור

של ירוחם, פארק ירוחם, ממשית, פרוייקטים בדרכי הבשמים בנגב וכן הלאה.
היו"ר א' רביץ
בקשה מספר 78006 אושרה.
אי קרשנר
עכשיו יש כאן כמה בקשות שחה"כ פינס-פז ביקש לעכב. הראשונה - מספר 01004.
ד' קריבו
זאת פנייה של לשכת נשיא המדינה לגבי העברה של כמיליון שקל עודפים מתקציב

שנת 95' לשנת 96', כאשי- עיקר הסכומים - כ-200 אלף שקל - לתיגבור אמצעי ביטחון.

כמון כן כ-400 אלף שקל להמשך תוכנית השיפוצים של הלשכה. זה כבר 600 אלף שקל.

יש עוד כ-100 אלף שקל דואר וטלפונים.
היו"ר א' רביץ
הדואר והטלפונים לא היו מתוכננים בתקציב מראש?
די קריבו
ההוצאות לדואר וטלפונים גדלו בעקבות הפעילות של לשכת הנשיא.
היו"ר א' רביץ
בגלל שהעם אוהב את הנשיא ושולח לו הרבה מכתבים, הוא צריך להשיב.
די קריבו
עוד 100 אלף שקל דרושים לתקציבי שכר בעקבות הצמדתם של עובדי הלשכה לעובדי

הכנסת. יש תוספת לעובדי הכנסת שצריכה לחול גם על עובדי לשכת הנשיא. עוד 100

אלף שקל לתקציב הארנונה במסגרת העלאת הארנונה.
היו"ר א' רביץ
חה"כ פינס-פז, אתה רוצה להעיר משהו?
אי פינס-פז
לא.
היו"ר א' רביץ
ובכן, אנחנו מאשרים את בקשה מספר 01004, ועוברים לבקשה מספר 04017.
די קריבו
בדצמבר 95' התקבלה בממשלה ההחלטה לפירוק משרד הכלכלה והתכנון.
ס' שלום
זה לא פירוק אלא העברת האגפים ממשרד למשרד.
די קריבו
זה בעצם פירוק המשרד. חלק מהמשימות הועברו למשרד ראש-הממשלה.
היו"ר א' רביץ
כתוצאה מביטולו של משרד הכלכלה, האם מדינת ישראל חסכה כסף וכמה?
ס' שלום
היא לא חסכה משכורת של שר כי השר ביילין עבר למשרד ראש-הממשלה. היא לא

חסכה גם משכורת של המנכ"ל כי גם הוא עבר.
די קריבו
בסך-הכל היו במשרד הכלכלה והתכנון כ-62 עובדים, מתוכם כ-42 ביחידות

אורגניות של המשרד - קרי הביקורת הפנימית, הרשות לתכנון ועוד כמה גופים. כל

היחידות האורגניות האלה הועברו למשרד ראש-הממשלה להמשך ביצוע המשימות שלהן.

נשארו כ-20 עובדים שמתוכם 5 או 6 פרשו משירות המדינה, כל השאר פוזרו במשרדי

ממשלה אחרים.
ס' שלום
כלומר, מכל העניין של פירוק המשרד בסך-הכל 5 עובדים הפסיקו לעבוד.
ד' קריבו
מאחר ולא היה מדובר כאן על מהלך של פיטורי עובדים, כל העובדים טופלו.
היו"ר א' רביץ
זאת אומרת שבסדר כוח האדם אנחנו הרווחנו כ-5 עובדים.
די קריבו
כן. בסך-הכל מבחינה תקציבית, מתקציב של 17 מיליון נשארו בבסיס תקציב

המדינה ל-97' משהו כמו 13-12 מיליון. כלומר, אחרי שאני מפרק ומעביר אני חוסך

כ-4 מיליון, כ-20% מהתקציב של משרד הכלכלה. בפנייה הזאת אני מעביר למשרד ראש-

הממשלה את תשלומי השכר לאותם 42 עובדים שעברו לשם.
הי וייר אי רביץ
בקשה מספר 04017 אושרה. אנחנו עוברים לבקשה מספר 83018.
די קריבו
מדובר על העברת עודפים במסגרת תקציב הפיתוח של המדפיס הממשלתי בסך 3.2

מיליון לרכישת שתי מכונות דפוס חדשות שמחליפות שתי מכונות שאי אפשר אפילו לתקן

אותן, הן כל כך מיושנות.
אי פינס-פז
היה נדמה לי שיש תוכניות להפריט את המדפיס הממשלתי, או שאני טועה?
ד' קריבו
יש הצעות אבל כאן זו לא רכישה ענקית, בסך-הכל מדובר על החלפה של שתי

מכונות דפוס.
היו"ר א' רביץ
בקשה מספר 83018 אושרה. תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:05.

קוד המקור של הנתונים