ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 13/01/1999

הצעת חוק שירותי הדת היהודיים (תיקון מס' 10) (תשלום בעבור רכישת חלקות קבר בחיים)

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע-עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 382

מישיבת ועדת הפנים

יום רביעי, כ"ה בטבת התשנ"ט (13 בינואר 1999), שעה 9:00
נבחו
חברי הוועדה: מיכה גולדמן - היו"ר

דוד אזולאי

אברהם לייזרזון

ניסן סלומינסקי

אופיר פינס-פז

רפאל פנחסי
מוזמנים
אבי בלושטיין - מנכ"ל משרד הדתות

הרב זליג ברוורמן - מנהל מחלקת הקבורה, משרד הדתות

יוסף בוייר - מתלקת קבורה, משרד הדתות

אליהו ליפשיץ - משרד הדתות

אמנון דה-הרטוק - משרד המשפטים

יעל אנדורן - משרד האוצר

יורם עבודי - אגף תבנון ופיתוח, מינהל מקרקעי ישראל

אנדה בר - מינהל מקרקעי ישראל

עובדיה רחמים - מינהל מקרקעי ישראל

יפה מרוז - מנהלת אגף זקנה ושארים, המוסד לביטוח לאומי

שמעון נבון - זקנה ושארים, המוסד לביטווו לאומי

רועי קרת - המוסד לביטוח לאומי

יורם בורלא - תברת קדישא

ער"ד מנחם ינובסקי - תברת קדישא

יצחק ארמוזה - תברת קדישא
יועצת משפטית
מרים פרנקל-שור
מנהלת הוועדה
יפה שפירא
קצרנית
סיגל גורדון
סדר-היום
הצעת חוק שירותי הדת היהודיים (תיקון מס' 10) (תשלום בעבור רכישת

חלקות קבר בחיים), התשנ"ט - 1999, של חבר הבנסת אופיר פינס-פז.



הצעת חוק שירותי הדת היהודיים (תיקון מס' 10)(תשלום בעבור רכישת חלקות קבר בחיים)
היו"ר מיכה גולדמן
בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הפנים בנושא: הצעת חוק שירותי

הדת היהודיים (תיקון מס' 10), תשלום בעבור רכישת חלקות קבר בחיים, של חבר הכנסת

אופיר פינס-פז.
אמנון דה-הרטוק
אם מחליטים שנציגי חברת קדישא ישתתפו בישיבת הוועדה למרות החלטת

הוועדה מהישיבה הקודמת, אולי ראוי היה לשקול השתתפות נציגים אחרים.
דוד אזולאי
החלטת הוועדה היתה, שנציג אחד של חברת קדישא יוכל להיות נוכח בישיבת

הוועדה.
היו"ר מיכה גולדמן
לא היתה המלטה כזאת.
דוד אזולאי
סליחה, אני ביקשתי זאת והיתה הסכמה שלך לענין.
אופיר פינס-פז
אני מציע, לאפשר למר ינובסקי לומר את דברו באופן מסודר ובזה נסיים אתו את

הדיון.
היו"ר מיכה גולדמן
אני מוכן, שמר ינובסקי יאמר את דברו כעת ולאחר מכן יעבור לכסא האחורי ולא

יפצה את פיו.
מנחם ינובסקי
קיבלנו היום את הטיוטה החדשה שאמורה להיות עיבוד של ההצעות הקודמות

וההסתייגויות שהתקבלו. יש לנו מספר הערות לטיוטה החדשה. בעקרון, הטיוטה הזאת

מקדמת את ההסכמות של חברת קדישא לשיתוף פעולה בנושא. יש לנו בעיה בנושא של

הגדרת בן משפחה. בן זוג יש אחד. כאשר אנחנו מדברים על בנים או אחים, נצטרך לשמור

חצי מהחלקות על מנת שתהיה אפשרות לרכוש אותם. לאדם יש חמישה בנים או שלושה

בנים ועוד חמישה אחים, מכך יוצא שליד כל קבר ניתן יהיה לרכוש כעשרים חלקות. הדבר

יגרום למצוקת קרקעות. היום בירושלים יש בסך הכל קרקעות שמספיקות לעוד שלוש

שנים. כלומר, תושבי ירושלים לא יוכלו למצוא מקומות קבורה בירושלים כתוצאה מהנוסח

הרחב הזה. הנושא של בן זוג מקובל עלינו, אנחנו מוכנים לקבל גם את ענין ההורים.
אופיר פינס-פז
אני מוכן לקבל זאת בתנאי שבן זוג יהיה חינם וכל היתר ירד.
מרים פרנקל שור
יש לכם הסדר מסויים לסעיף 3 לתקנות שלא אושרו בוועדה.
מנתם ינובסקי
אנחנו רוצים למצוא פתרונות שיהלמו את המקומות. ברגע שמכניסים את הענין הזה

לחוק, אנחנו נכנסים לבעיה. צריו לפתור את הבעיה הזאת.
אופיר פינס-פז
מה אתה רוצה שייעשה עם הורה או עם אח או אחות?
מנחם ינובסקי
אח שיירצה להיקבר ליד אחיו, דינו יהיה כמו של כל תושב אחר.
מרים פרנקל שור
זה לא מה שקבעתם בתקנות, בואו נקרא את התקנות.
מנחם ינובסקי
אני מוכן ללכת על...
היו"ר מיכה גולדמן
סליחה, אני לא אוהב את המשפט הזה: עכשיו אני מוכן. או שזה כתוב או שלא

כתוב. אם זה לא כתוב, אל תאמר לי: אני מוכן. זאת אומרת, היה נסיון לעשות תרגיל.
מנחם ינובסקי
לא, הכוונה שלי למצוא פתרון.

חבר הכנסת פינס, בהצעה נכתב, שהחוק הזה יחול על בן משפחה בלבד ולא על מי

שאיננו בן משפחה. אני מוכן להחיל אותו רק על בן משפחה, אבל בואו נגדיר את בן

המשפחה.
אופיר פינס-פז
על פי שיטתו, מה קורה עם אלה שהם לא בני זוג?
מנתם ינובסקי
עליהם לא חל החוק.
אופיר פינס-פז
אבל מה קורה איתם?
מנחם ינובסקי
הם קונים חלקת קבר על פי התעריפים.
אופיר פינס-פז
מה התעריפים?
מנחם ינובסקי
למעשה, התעריפים היום אינם שונים ממה שהצעת.
ניסן סלומינסקי
מה ההבדל בין בן משפחה למי שאינו בן משפחה?
מנחם ינובסקי
החוק היום במתכונתו הנוכחי חל רק על בני משפחה.
אופיר פינס-פז
אני בעד למחוק את הסעיף הזה, נשנה זאת: לכל תושב הארץ. שיהיה ברור, כל

תושב יוכל לקנות בתעריפים הללו. מי שלא תושב הארץ יקבל תעריף שונה, אבל תושב

הארץ יקנה בתעריפים הללו.
רפאל פנחסי
אם כולם ירצו להיקבר בירושלים, האם כל בתי הקברות בארץ יסגרו ויבואו

להיקבר בירושלים?

אופיר פינס-פז.

לא, בגלל זה התעריפים בירושלים 11,000 שקל. המחיר הוא מחיר לצרכן.
מרים פרנקל שור
אם משנים את הקונספט ואנחנו כותבים שכל תושב ישראל שמבקש לרכוש חלקת

קבר בחייו, יהיה בהתאם לתעריפים האלה. בואו ניתן לשר הדתות את הסמכות לקבוע

לענין ירושלים בלבד.
רפאל פנחסי
לא מקובל.
אבי בלושטיין
המטרה היא לעזור לתושבים. כל חברת קדישא צריכה לדאוג לאותם תושבים

שנמצאים באותה עיר. אני מסכים עם חבר הכנסת פינס, כי אם אדם רוצה להיקבר במקום

מסויים, אי אפשר למנוע זאת ממנו, ועל כן, על מנת למנוע סחף להגיע למקום מסויים,

הצעת משרד הדתות היא, שמי שאינו תושב העיר, ישלם תוספת של 30%. כלומר, אם הוא

יהיה מוכן לשלם תוספת של 30% הוא יקבר בירושלים.
רפאל פנחסי
30% זה תעריף מוגזם, אני מציע 20%.
אבי בלושטייו
20% גם מקובל, הכוונה היא ליצור חסם, שלא יווצר מצב שלבן זוג יהיו אותם

תנאים כמו לאתרים.
מנחם ינובסקי
אם כך, צריכות להיות כמה הגדרות: בן משפחה שנגדיר אם זה רק בן זוג או גם

הורים וילדים, תושב המקום ומי שאינו תושב המקום. זה חייב לקבל ביטוי בתעריף עצמו.

בן משפחה יכול לשלם פחות, מי שאיננו בן עיר צריך לשלם יותר.
אופיר פינס-פז
אני מוכן לקבל את ההצעה בתנאי שבן זוג יהיה חינם.
ניסו סלומינסקי
מצד אחד, אתה לא רוצה לנייד אנשים ממקום למקום, אבל אתה כן מנייד, אם בן

משפחה קבור בירושלים והבן גר ברמת גן. בתעריף הזה, אדם שגר ברמת גן לא יכול לקנות

חלקת קבר בירושלים. אם אדם שלא גר בעיר רוצה לקנות חלקת קבר בעיר אחרת, הוא

ישלנז תעריף של 20% יותר. בהגדרה של בן משפחה צריכים להיכלל הורים, ילדים ובן זוג.
אבי בלושטייו
אבל עדיין ניצבת הבעיה, מה יהיה התעריף לתושב העיר שרוצה לקנות חלקת

קבר?
ניסו סלומינסקי
אותו תעריף כמו לבן זוג, או שלבן זוג נוריד עוד 10%. ההצעה שלי, שאם אדם גם

ברמת גן למשל ובן זוגו קבור בירושלים, הוא יכול לקנות חלקת קבר בירושלים באותו

תעריף.
היו"ר מיכה גולדמן
אני בעד.
רפאל פנחסי
לא מקובל עלי, אם הוא לא תושב העיר, הוא ישלם 20% תוספת. 20% זה סכום

מינימלי.
אבי בלושטייו
היום בירושלים יש המשלמים אפילו 20 אלף דולר עבור חלקת קבר.
היו"ר מיכה גולדמן
אני רוצה להבהיר בצורה חד משמעית, אני לא אתן שירושלים תהפוך לעיר קבורה

של כל מדינת ישראל. כל אזרח הגר מחוץ לירושלים ורוצה להיקבר בירושלים מצידי

שישלם 50% יותר.
מרים פרנקל שור
אם כה יהיה כתוב: תושב ישראל המבקש לרכוש חלקת קבר בחייו בעיר מגוריו

ישלם תוספת של 20% על התעריף המקומי שנקבע.
ניסו סלומינסקי
ברצוני להוסיף, אדם שרוצה לקנות חלקת קבר בסמוך לבן משפחתו, גם אם זה

במקום אחר, ישלם אותו תעריף.
רפאל פנחסי
מה פתאום. אם הוא לא גר באותו מקום, מה פתאום שישלם אותו תעריף.
ניסו סלומינסקי
הכוונה היא לתושב שגר בירושלים ולאחר שבן הזוג נקבר בירושלים התושב עזב

את ירושלים, אבל הוא רוצה להיקבר בסמור לבו הזוג.
היו"ר מיכה גולדמן
לתושב העיר תהיה הנחה של 0/"20, אם הוא מחוץ לעיר לא תהיה לו הנחה.
מרים פרנקל שור
אדם שקנה חלקת קבר בסמוך לבו זוגו והוא גר באותה עיר, הוא ישלם 80%

מהתעריף המוצע.

אדם הרוצה להיקבר בירושלים והוא אינו תושב העיר - ישלם תוספת של 20%

לתעריף המוצע.
אנדה בר
ישנם שני פרמטרים שצריך להבחין ביניהם. האחד, רמת קרבת המשפחה, והשני,

סוג הקבורה. בנושא קרבת המשפחה, אמרנו שיהיו שלושה תעריפים: תעריף אחד לבו זוג

או בן משפחה אחד אחר של נפטר. סוג שני של תעריף, בני משפחה נוספים או תושבי עיר

אחרת, או שני בני זוג שרוצים לקנות חלקת קבר יחד עוד בטרם אחד מהם נפטר. סוג

שלישי, תושבי חוץ לארץ.

בנוסף, אמרנו שיש שלושה סוגי קבורה, קבורה רוויה, קבורה זוגית וקבורת שדה

וגם לה קבענו תעריפים.
אופיר פינס-פז
איפה זה מופיע בחוק?
אנדה בר
זה לא מופיע בחוק, זה מופיע בהצעה של מינהל מקרקעי ישראל. ההצעה שלנו,

שמי שנפטר היום לא יקבל חלקה בחינם אלא בקבורה זוגית או רוויה. לקבורה זוגית אפשר

לדאוג מיידית בכל בית עלמין, קבורה זוגית אינה מצריכה היערכות מיוחדת, שני בני הזוג

נקברים באותה חלקת קבר.
רפאל פנתסי
אני לא רוצה לחייב זאת, זה אומנם מותר על פי ההלכה, אבל יש הרבה שלא

מעוניינים. מה שקורה, שאומרים לאנשים, אין מקום ומכריוזים אותם להיקבר בזוגות. אני

רוצה להתייחד גם עם אבא שלי וגם עם אמא שלי.

אנדה בת

ראשית, זה מותר על פי ההלכה. אחת השיטות לעודד את החסכון בקרקע היא כסף.

ברגע שהדיפרנצציה תהיה גדולה יוחר, גם הציבור יחשוב על זה באור אחר. בוודאי

שבמצב הנוכחי היום כאשר אין הבדל, אנשים מעדיפים להיות קבורים אחד ליד השני ולא

אחד על השני, אבל אין בזה איסור ואין שום בעיה.

אני לא רוצה להיכנס לסוגיית התעריפים. אמרנו שיש שלוש קטגוריות של בני

משפחה, עיר אחרת, וחוץ לארץ. בנוסף, יש שלושה סוגי קבורה, בנינו טבלה וקבענו את

מספר האחוזים. לדעתי כשיטה, זאת צריכה להיות השיטה.

יש הבחנה בין קבורה רוויה לקבורה זוגית, ההבחנה היא גם בעלויות הפיתוח וגם

במיידיות של השיטה.
רפאל פנחסי
מינהל מקרקעי ישראל מעלה נושא שלא התעורר היום. נכון שמבחינת ההלכה

הרבנים מצאו את החיתר כדי שיוכלו לקבור גם בזוגות, אחד על השני, אבל זה רק בגלל

מצוקת קרקע שיש בכל מקום ומקום. לא יכול להיות שמינהל מקרקעי ישראל יכתיב

לחברות קדישא איך לקבור ומה לעשות. כל חברת קדישא קוברת על פי השיקולים שלה,

על פי הצרכים ועל פי דרישתה של הארכלוסיה שהיא מטפלת בה. לכן אני ווושב, שהוועדה

הנכבדה הזאת לא צריכה להתייחס לסוגי הקבורה. אנחנו לא צריכים לקבוע מדיניות.

חברות קדישא קונות את הקרקעות במיטב כספן, עם כל הכבוד, מינהל מקרקעי ישראל לא

נותן את הקרקעות חינם. במקומות שהקרקע ניתנת חינם, התעריפים זולים יותר.

אני רוצה לרענן את זכרון בולם, בישיבה הקודמת היה ויכוח על עדכון המחירים,

התעריפים שהוגשו עודכנו לפני שנחיים, התפשרנו, כתחילה ביקשנו ביולי 1997 - - -
אופיר פינס-פז
זה צמוד למדד.
רפאל פנחסי
ההצמדה למדד צריכה להיות מדצמבר 1997.
אופיר פינס-פז
ההצמדה למדד צריכה להיות מהרגע שהחוק נכנס לתוקף.
רפאל פנחסי
תסלח לי, אתה הסכמת שההצמדה תהיה החל מדצמבר 1997.
אופיר פינס-פז
הרב פנחסי, אתה לא יודע מה קורה, הציבור חושב שכל המחירים האלה הם

שערורייה.
רפאל פנחסי
בכל חבות קדישא קיימת ועדת הנחות, אם יש מקרים סוציאליים הם מקבלים

הנחות עד 50% הנחה. לכן, בקשתי היא, שהתעריפים יהיו צמודים למדד דצמבר 1997.
אופיר פינס-פז
בשום פנים ואופן.
רפאל פנחסי
במידה ולא - אני מבקש התייעצות סיעתית.
יעל אנדורן
בהמשך לדברים של נציגת מינהל מקרקעי ישראל, אני רוצה לחדד את הדברים

ולומר, שהקרקעות הללו הן קרקעות של המדינה, קרקעות של כל האזרחים, ולנו יש

אינטרס להביא לחסכון ולשימוש באותה קרקע. אם אנחנו רוצים לתמרץ אנשים להיקבר

בקבורה רוויה למרות הרתיעה, הדרך לתמרץ היא להוריד בצורה משמעותית את התעריף.
רפאל פנחסי
לכן הורדנו ל-80%.
יעל אנדורן
בקבורה רוויה החסכון בקרקע אדיר מכיוון שבאותו שטח קרקע נקברים מספר

אנשים. לכן, חייבים לתת תמריץ על מנת לשמור על הקרקעות. מעבודות מתקר שנעשו,

נאמר שאם לא נעבור לקבורה רוויה - לפתות של מלק מן האוכלוסיה - צפוי להיות מחסור

אדיר בקרקעות בנושא קבורה, במיוחד באזור המרכז. כאן זה המקום לתמרץ את האנשים

להיקבר בקבורה רוויה.
היו"ר מיכה גולדמן
בניה רוויה מוזילה את מחיר הקרקע, אבל בעבודת הפיתוח של הבניה הרוויה יש

הוצאה גדולה מאוד. לכן, כדי לעודד קבורה רוויה צריך לתת הנחה. היתה הצעה לתת

הנחה של 20%, אנחנו נגדיל את ההנחה ל- 25%.
רפאל פנחסי-
צריך לציין, שמדובר בתעריפים בבתי עלמין פעילים. יש בתי עלמין סגורים ובבתי

עלמין החריגים התעריפים מיוחדים.
שנית, בסעיף עדכון התוספת כתוכ
שר האוצר בתיעצות עם השר לענייני דתות.

אני מבקש שיהיה כתוב: שר הדתות בהתייעצות עם שר האוצר.
אבי בלושטיין
שר הדתות בהתייעצות עם שר האוצר.
היו"ר מיכה גולדמו
אתה צודק, נתקן: שר הדתות בהתייעצות עם שר האוצר.
רפאל פנחסי
אני מבקש שיהיה כתוב, שבבתי עלמין סגורים יהיו תעריפים מיוחדים.
היו"ר מיכה גולדמן
אני מבקש רשימה מדוייקת.
רפאל פנחסי
התעריפים הללו לא חלים על בתי עלמין חריגים וסגורים.
שמעון נבון
לגבי בתי עלמין המוכחים כבתי עלמין סגורים, הרשימה הזאת תועבר לוועדה ואין

שום בעיה בנושא. לגבי חלקות חריגות, מדובר בהרבה מאוד חלקות חריגות הנמצאות בכל

בתי העלמין בארץ והדבר מתחיל להוות בעיה בתעריף גבוה יותר. בחלקה חריגה נקברים

בדרך כלל אנשים שהם לא תושבי אותה עיר ולכן המחיר צריו להיות יותר גבוה.
היו"ר מיכה גולדמן
כבר קבענו, שהתעריף יותר גובה למי שמחוץ לעיר.
אבי בלושטיין
כדי שלא יווצר מצב שכל אחד יוכל לקבוע על חלקה חריגה, נקבע שרק שר הדתות

יכול לקבוע ולא שום סמכות אחרת.
רפאל פנחסי
זאת הסמכות של המוסד לביטוח לאומי, לכן, יקבע המוסד לביטוח לאומי בהסכמת

שר הדתות.
אבי בלושטיין
משרד הדתות הוא הגורם שנותן רשיונות. על מנת שתהיה שליטה בענין, המוסד

לביטוח לאומי יעביר רשימה לשר הדתות ושר הדתות יקבע את רשימת בתי העלמין

הסגורים. שר הדתות יאשר את הרשימה ויעביר אותה לאישור הוועדה.
יפה מרח
מה זאת אומרת יאשר את הרשימה? עם כל הכבוד, מי שמאשר את הרשימה זה

המוסד לביטוח לאומי.
היו"ר מיכה גולדמן
המוסד לביטוח לאומי הוא בסך הכל אגף, משרד הדתות הוא משרד ממשלתי.
יפה מרוז
אני מנסה לומה שהתקנות של המוסד לביטוח לאומי הן הקובעות את רשימת בתי

העלמין הסגורים. אין לנו בעיה להעביר את הרשימה. אני מנסה לומר, שלא נכון לומר:

לאשר את הרשימה.
אבי בלושטיין
מכיוון שאנחנו מאשרים את הרשיונות, משרד הדתות הוא הגורם שמאשר ולכן לא

יתכן מצב שנרוץ בשני מסלולים נפרדים. המוסד לביטומ לאומי יעביר את הרשימה לשר

הדתות ושר הדתות יאשרר את הרשימה ויעביר אותה לוועדת הפנים בכנסת.
ניסו סלומינסקי
שלוש הערות. ראשית, יש הבדל בין בניה רוויה לבין בניה זוגית. בבניה רוויה יש

הוצאות כספיות גדולות מאוד, שהוצאות הקרקע קטנות לעומתן. לכן, אני מציע, לקבוע

תעריף של 80% לבניה רוויה, ולהוריד את התעריף ל-70% לבניה חגית. בבניה רוויה יש

הוצאות עצומות.
היו"ר מיכה גולדמן
אם כך, נקבע: 80% בניה רוויה, 70% בניה זוגית.
אנדה בר
בדיוק להיפך.
ניסן סלומינסקי
למה הפוך? את יודעת כמה הוצאות יש בבניה רוויה? בבניה זוגית אין שום השקעה.
אנדה בר
קבורת השדה תסבסד את עלויות הפיתוח של הקבורה הרוויה.
ניסו סלומינסקי
אני מבין שהיה סיכום בענין ההצמדה. אני מציע לקבוע הצמדה התל מ- 1 ביולי

1998.
אופיר פינס-פז
התחולה היא החל מכניסתו של החוק לתוקף.
רפאל פנחסי
פעם אחת כבר התפשרנו בענין.

אני חייב לרוץ לישיבת שלי בוועדת הכנסת. אני מבקש שהתחולה תהיה החל

מדצמבר 1997, באם לא - אבקש התייעצות סיעתית.

דבר נוסף שאני מבקש, שיהיה כתוב: שההכנסות יהיו לצורך פיתוח ולא

למשכורות.
זליג ברוורמן
לא התייחסו לנושא של חלקה חריגה למרות שהנושא חשוב מאוד.
היו"ר מיכה גולדמן
מה זאת חלקה חריגה?
זליג ברוורמו
המוסד לביטוח לאומי מקצה לכל בית עלמין 10% חלקות חריגות עם אפשרות

לגבות סכום יתר.
אופיר פינס-פז
תפסיקו, אתם קוברים את החוק.
היו"ר מיכה גולדמן
אנחנו כותבים רק בתי עלמין סגורים ולא נכנסים לענין חלקות חריגות.
מרים פרנקל שור
החלטות הוועדה: אדם שרוצה לרכוש חלקת קבר בחיים בעיר מגוריו, יחול עליו התעריף המוצע

בהצעת החוק.

אדם הרוצה לרכוש חלקת קבר בחיים מחוץ לעיר מגוריו ישלם תוספת של 20% על

התעריף המוצע בהצעת החוק.

אדם הרוצה לרכוש חלקת קבר בחיים בסמוך לבן זוגו, גם אם הוא גר בעיר אחרת,

ישלם את התעריף המוצע בחוק.

בן זוג הרוצה לרכוש חלקת קבר בחיים וגר באותה עיר, ישלם 80% מהתעריף

המוצע בתוק.
אליהו ליפשיץ
לא התייחסנו למשפחה המורחבת. אני מציע שהם ישלמו את התעריף הרגיל.
אופיר פינס-פז
אני מציע, שבן משפחה: הורה, בן או בת, ישלמו את התעריף שכתוב בחוק.
ניסן סלומינסקי
למה?
אופיר פינס-פז
בן זוג בעיר מקבל הנחה של 20%, בן זוג שמחוץ לעיר גם מקבל הנחה של 20%.
אליהו ליפשיץ
כמה זמן צריך לשמור חלקת קכר?
ניסו סלומינסקי
לפעמים קורה, שבן הזוג נפטר לאחר 40 שנה.
אופיר פינס-פז
אני מציע לתת הנחה לבו הזוג גם אם הוא עוזב את העיר.
ניסו סלומינסקי
מת קורה לגבי אדם שעבר לגור בבית אבות? אני מציע את האפשרות שוועדת

חריגים תיתן הנחה של 40%.
אופיר פינס-פז
אני חושב שחייבים להתחשב בבו הזוג.
ניסו סלומינסקי
כתוב, ששר הדתות יקבע הנחיות בנושא של ועדת חריגים. אני מציע, שהשר יוציא

הנחיה, שאם בו זוג עבר לבית אבוח הוא ישאר בבו חג שיקבל הנחה של 20%
אופיר פינס-פז
נכתוב זאת בחוק.
ניסו סלומינסקי
ואם הוא גר אצל בתו?
אופיר פינס-פז
לכו אני מציע, שכל בו זוג יקבל הנחה של 20% בלי קשר היכו הוא גר. כבר הוצאנו

את המשפחה המורחבת, כבר העלנו את התעריפים לאנשים מחוץ לעיר.
ניסו סלומינסקי
אם בו הזוג הוא בו 80, אני מסכים לתת לו את ההנחה, לא משנה איפה הוא גר,

אבל אם בן הזוג בן 40 והוא מתחיל חיים חדשים ברמת גן, יש הבדל ביניהם.
אופיר פינס-פז
הגיל לא מעניו אותי.
היו"ר מיכה גולדמו
קיבלתי את הצעתו של חבר הכנסת אופיר פינס, שבו זוג יקבל הנחה של 20%.
מרים פרנקל שור
"בו משפחה - בו זוג, בת זוג, הורה, אח, אחות, בו, בת" - המשפט הזה מחוק.



(ב) "הרוכש חלקת קבר בחייו המיועדת לקבורה רוויה, ישלם בקבורה רווויה 80%

ובקבורה זוגית 70% מהסכומים הקבועים".
אמנון זה-הרטוק
אם רוצים להדגיש את החשיבות הרבה של הקרקע וחיסול המשאבים בנושא הזה,

אפשר לשקול הצעה שלא הועלתה כאן, להעלות את כל התעריפים בסכום מסויים

ובמקביל להגדיל את ההנחה לקבורה רוויה.

הנחת העבודה היא, שהקבורה הרוויה היא סוג של קבורה שהחברה השמרנית

נרתעת ממנה. יחד עם זאת, ברור שכדאי לעודד זאת. אם למשפחה יש רתיעה מהקבורה

הרוויה, הנחה משמעותית תעודד את האפשרות לקבורה רוויה. לאדם שיש רתיעה מקבורה

רוויה, הנחה של 20% לא תעודד אותו לרכוש זאת. התוצאה תהיה, שהמשאב היקר של

מדינת ישראל יהיה חסר.
אופיר פינס-פז
אם כר, תגדיל את ההנחה.
אמנון דה-הרטוק
הטענה היא, שהקבורה הרתיה היא יקרה מאוד. מכיוון שהיא יקרה, משמעותה של

ההנחה, מחסור כספי למועצה הדתית או לחברת קדישא ליישם זאת. אנחנו רוצים לעודד

את הקבורה הרוויה.
ניסו סלומינסקי
אתה לא יכול להעלות את התעריפים לכל האוכלוסיה כולה. מה שכן, אפשר

לעודד בניה רוויה על ידי תקצוב של המדינה, אבל לא ניתן להעלות את התעריפים לכלל

האוכלוסיה.
אמנון דה-הרטוק
ברור, שהנחה של 20% היא חסרת כל משמעות, גם מינהל מקרקעי ישראל חושב

כר, אנשים לא ירכשו את הקבורה הרוויה בגלל הרתיעה הפסיכולוגית, צריר להתגבר על

כר בכסף.
היו"ר מיכה גולדמן
אני מציע הנחה של 25%.
ניסן סלומינסקי
אם המדינה מחליטה לעודד את הקבורה הרוויה, שתמצא את הדרר לתקצב זאת. אי

אפשר לתת את ההנחה על חשבון חברת קדישא שגם היום לא מסוגלת לבנות את הבניה

הרוויה.
שמואל דה-הרטוק
התוצאה תהיה, שאנשים שנקברים בקבורה רוויה וממשיכים לעמוד על הגישה

השמרנית, הם יממנו את הקבורה הרוויה.
ניסו סלומינסקי
אתה מציע נזיסים עקיפים, אני מתנגד לזה.
אבי בלושטייו
בפועל, היום, הקבורה הרגילה היא יותר מ- 80%.
יעל אנדורו
זאת בדיוק הבנניה.
אבי בלושטיין
אבל צריך לדאוג לרוב האזרחים, 80% מהתושבים נקברים בקבורה רגילה,

המשמעות היא פגיעה ברוב האזרחים.
יעל אנדורו
אנחנו רוצים לשנות זאת ואם נעודד את הקבורה הרוויה, הקבורה הרגילה תרד ל-

50%.
אופיר פינס-פז
הממשלה נותנת רק עצות, אני מציע שתתחילו לתת בסף. אתם רוצים לייצר

מדיניות שמעודדת חסבון בקרקע - תסבסדו זאת. אם משרד האוצר מוכן לסבסד 10%

נוספים, אנחנו נוריד את התעריפים ב- 10%.
יעל אנדורו
הממשלה לא עושה שבר מבר עם חברי הבנסת על מי יתן את המדיניות. הממשלה

אומרת, שהקרקע היא קרקע של בל האזרחים ולבולם יש אינטרס שיהיה חסבון בקרקע.
אופיר פינס-פז
איר עושים את החסכון בקרקע?
יעל אנדורו
הכוונה, לתת עלות נמוכה יותר למי שנקבר בקבורה רוויה. אתה תעודד יותר

אנשים להיקבר בקבורה רוויה ואז תיצור את החסכון ממילא, אבל אם לא תעודד אותם,

יווצר מצב, שאלה שנקברים בקבורה רגילה משלמים מחיר יקר וגם אלה שנקברים בקבורה

רוויה משלמים מחיר יקר.
ניסן סלומינסקי
הויכוח הוא, מי יעודד ואיך מעודדים? או על ידי כך שגובים מיסים מהתושבים או

שהמדינה תמצא את המקורות. אנחנו מציעים שמדינת ישראל תמצא את המקורות אם

הנושא חשוב לה, אבל לא על ידי העלאת התעריפים.
אנדה בר
בכל תוכנית בנייה בבית עלמין, הנושא מופיע והם לא עומדים בזה.
היו"ר מיכה גולדמן
רבותי, תודה רבה לכם, אני לא מקבל את ההצעה שלכם ולכן אנחנו ממשיכים.
אופיר פינס-פז
אני מציע, ליד ההגדרה של בן זוג שיהיה כתוב: בן זוג או בן משפחה אחד. יכול

להיות מקרה שאין בן זוג.
מרים פרנקל שור
יש לזה פתרון, אנחנו קובעים שאדם שרוצה לרכוש חלקת קבר בחיים משלם תעריף

על פי החוק, ענין בן הזוג לא מקבל את ההנחה של 20%.

נוסיף, שהמחירים בהצעת החוק הזאת הם רק בבית עלמין פעיל. לגבי בית עלמין

סגור - - -
אופיר פינס-פז
אני מבקש לדעת, כמה בתי עלמין סגורים קיימים?
שמעון נבון
בערך 20-30 מתוך כמה מאות.
מרים פרנקל שור
לגבי בתי עלמין סגורים, המוסד לביטוח לאומי יעביר את הרשימה לשר הדתות

שיאשרר את הרשימה ושר הדתות יעביר את הרשימה לוועדת הפנים של הכנסת.

יש לי שאלה לנציגי המוסד לביטוח לאומי, היכן מתפרסמות הרשימות של בית

עלמין סגור?
שמעון נבון
הרשימות לא מתפרסמות אבל זה רשום בהסכמים.
היו"ר מיכה גולדמן
אני מבקש להעביר לנו את הרשימה.
מרים פרנקל שור
אני מבקשת לחייב את המוסד לביטוח לאומי לפרסם את הרשימה ברשומות.
היו"ר מיכה גולדמן
מקובל.
רועי קרת
מבחינה מינהלית, המוסד לביטוח לאומי כפוף לשר העבודה והרווחה. כאן אנחנו

מדברים על תקנות של שר הדתות, באיזה מסגרת אתם מבקשים שנפרסם את הרשימה

הזאת?
היו"ר מיכה גולדמן
אני מציע ששני השרים יהיו חתומים על התקנות או בעצם שר העבודה והרווחה.
רועי קרת
אני רוצה להבהיר, לא קיימת רשימה מאת, יש כמה מאות הסכמים שחתומים עם

חברות קדישא.
היו"ר מיכה גולדמו
אני מבקש לראות את הרשימה מראש.
רועי קרת
אנחנו מעבירים את הרשימה למשרד הדתות, שמשרד הדתות יפרסם זאת.
אבי בלושטייו
על מנת להקל, לא כדאי שהמנכ"לים יחתמו?
מרים פרנקל שור
השר תמיד חותם.
אבי בלושטיין
אני צריר לאשרר זאת.
אמנון דה-הרטוק
אני מבקש להבין מה המשמעות: לאשרר כאן. אני לא מכיר זאת בחוקים שמשרד

אחד מאשרר רשימות של משרדים אחרים. אני מציע להיזהר מזה ואני לא בטוח שזה הביטוי

הנכון.
יפה מבוז
אנחנו מוכנים להעביר רשימה, מבחינה טכנית אין לנו בעיה להעביר את הרשימה

לשר מדתות אבל צריך לסדר זאת.
היו"ר מיכה גולדמן
הרשימה תעבור לשר הדתות ושר הדתות יעביר אותה לוועדת הפנים. שר העבודה

והרווחה יפרסם את התקנות.
רועי קרת
התקנות שאנחנו מדברים עליהן הן תקנות של משרד הדתות.
היו"ר מיכה גולדמו
בסדר, שר הדתות יפרסם.
מרים פרנקל שור
(ג) "השר לעניני דתות יגיש לוועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, אחת

לשנה, בחודש דצמבר, דיו וחשבון בכתב על פיקוח ואכיפה של הוראות סעיף זה, תוך פירוט

לגבי גורמי הקבורה השונים".
אמנון דה-הרטוק
אני לא מבין, מה זאת אומרת: תוך פירוט לגבי גורמי הקבורה השונים?
אופיר פינס-פז
יש גורמי קבורה שונים, בארץ יש 600 גורמי קבורה.
אמנון דה-הרטוק
מה זה גורמי קבורה?
אופיר פינס-פז
חלקם חברות, מועצות דתיות, גופים.
אמנון דה-הרטוק
אולי ננסח: גופי קבורה.
היו"ר מיכה גולדמן
קיבלנו את ההצעה.
אמנון דה-הרטוק
בתוך הסעיף הזה יש התעלמות מוחלטת מהעובדה, שמינהל מקרקעי ישראל חתם

על הסכמים עם חברות קדישא, מועצות דתיות רבות, שקוברות אזרחים במסגרת ההסכמים

האלה. גופי קבורה רבים, במסגרת אותם הסכמים, קיבלו חלקות קרקע בחינם והתחייבו

שתמורת אותה חלקת קרקע בני זוג יקברו בחינם וכן הם ישאו בעלויות הפיתוח. אני מציע,

שבסעיף הזה יקבע, שבכל האמור לעיל אין כדי לפגוע בהסכמים או בהתחייבויות שקיבלו

על עצמם גופי קבורה כלפי המדינה.
היו"ר מיכה גולדמן
אתה צודק.
מרים פרנקל שור
14א1. "השר לעניני דתות יקים ועדה שתדון במתן הנחות מהתעריפים המפורטים

בתוספת, ובלבד ששיעור ההנחה המירבי לכל חלקת קבר לא יעלה על .30% אמות המידה

למתן ההנחות יקבעז על ידי השר באישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת

ויפורסמו ברשומות.
אופיר פינס-פז
מה לגבי לוח זמנים? אני מציע שהוועדה תקום מייד עם פרסום החוק, ותוך שישה

חודשים יקבעו אמות מידה.
מרים פרנקל שור
במקום אמות מידה נכתוב: תקנות.
אמנוו דה-הרטוק
אני רוצה להעיר, שהמשמעות היא, שכל עוד לא יקבעו הנחות - אין הנחות.
היו"ר מיכה גולדמו
לכן קבעו תקרה.
אנונוו דה-הרטוק
אני מציע, שהוועדה תחליט, שההנחות האלה יחולו רטרואקטיבית וזה אולי יתמרץ

אח הוועדה.
היו"ר מיכה גולדמן
הערה נכונה.
מרים פרנקל שור
כלומר, כל עוד לא תקום ועדת הנחה, ההנחות ינתנו רטרואקטיבית.
אבי בלושטייו
אין רטרואקטיבית, זה לא מציאותי.
מרים פרנקל שור
r.'

נקבע, שאם תוך שלושה חודשים לא תקום ועדת הנחות - - -
אבי בלושטייו
לא, ועדת הנחות תקום מייד עם פרסום החוק, אבל אמות מידה למתן הנחות יקבעו

תוך חצי שנה.
מרים פרנקל שור
מספר חברי הוועדה לענין סדרי עבודתה של הוועדה ייקבעו על ידי שר הדתות.

14א2. "השר לעניני דתות רשאי, לבקשת חברת קדישא או לפי שיקול דעתו, בשל

שינויים בעלויות הקבורה, לקבוע, באישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, לגבי

בית עלמין מסוים או באופן כללי,באופן זמני או באופן קבוע, סכום לרכישת חלקת קבר

בחיים השונה מהתעריף המפורט בתוספת. הודעה על שינוי כאמור תפורסם ברשומות.
יעל אנדורו
למה לבקשת חברת קדישא?
מרים פרנקל שור
לבקשת וזברת קדישא או מועצת דתית.
אבי בלושטייו
השאלה, האם צריבים לכתוב לבקשת?
יעל אנדורן
אין צורך במילים: לבקשת חברת קדישא.
מרים פרנקל שור
אם כך, יהיה כתוב: השר לעניני דתות רשאי לפי שיקול דעתו, באישור ועדת הפנים

של הכנסת.
אמנון דה-הרטוק
מה המשמעות של: באופן קבוע? המשמעות בעצם, ששר הדתות באישור ועדת

הפנים יכול לקבוע תעריף אחר לחלוטין ממה שקובע המחוקק עכשיו. כלומר, בעוד

חודשיים חברת קדישא תוכל לפנות לשר הדתות ולבקש את שינוי התעריף. המשמעות

היא, שבאישור ועדת הפנים יכול להיקבע תעריף קבוע שישנה באופן מוחלט מה שנקבע

כאן.
מרים פרנקל שור
14א3. "לא ירכוש אדם חלקת קבר שלא לקבורת עצמו או בני משפחתו, כהגדרתם

בסעיף הוא, או לשם מכירתה. העובר על הוראות סעיף זה, דינו..." כאן אתם צריכים

לקבוע.
אמנון דה-הרטוק
התייעצתי בנושא הזה, זאת נראית דרישה קשה. אין המשמעות היא, שמי שיבצע

זאת אין לו דין פלילי. אם יש קביעה שמותר לו לרכוש נחלת קבר רק למטרות מסויימות

והוא מתחזה, זה בעצם קבלת דבר במירמה. השאלה, האם בכלל צריך לקבוע סעיף עונשין

בחוק הזה.
מרים פרנקל שור
התייעצת עם גלוריה?
אמנון דה-הרטוק
דיברתי עם המשנה ליועץ המשפטי, מני מזוז, והוא גורס, שלכאורה ראוי להימנע

מקביעה עונשית כזאת.
ניסן סלומינסקי
כאן כתובים רק תעריפים, אין הוראה חיובית.
אמנון זה-הרטוק
אפשר לקבוע באופן חיובי, שאדם יהיה רשאי לרכוש חלקת קבר רק למטרות

מסויימות, למשל לבני המשפחה.
אופיר פינס-פז
מה כתוב בחוק העונשין?
אמנון זה-הרטוק
שהמקבל דבר במרמה, דינו ארבע שנים.
אופיר פינס-פז
אז תכתוב זאת גם כאן.
אמנת דה-הרטוק
אני לא צריו לכתוב זאת כאן, זה כבר כתוב בחוק העונשין. אפשר לכתוב בסעיף.-
לא ירכוש, בלי המילים
דינו מאסר. הביטוי: דינו מאסר, הוא קשה.
אופיר פינס-פז
קשה אבל טוב.
אמנוו דה-הרטוק
לא, הוא מיותר.
מרים פרנקל שור
נקבע: שלא ירכוש אדם חלקת קבר בחיים שלא לקבורת עצמו או בני משפחתו, כפי

שקבענו בסעיף 14א. כלומר, ברגע שהוא עובר על הוראת סעיף 14א3, אפשר להגיש נגדו

כתב אישום בקבלת דבר במרמה לפי חוק העונשין. חוק העונשין נותן מטריה לכל מיני

עבירות, והוא נכנס תחת המטריה של קבלת דבר במרמה.
אופיר פינס-פז
אני מקבל זאת, אבל אני מבקש שזה יהיה כתוב בחוק כי החוק לא נועד רק
למחוקקים ולמשפטנים. כשאזרח קורא
כהגדרתם בסעיף 14א' הוא לא מבין, צריך לכתוב:

14א' לחוק העונשין העוסק בדבר קבלת דבר במרמה.
מרים פרנקל שור
זה לא מקובל, העבירות מפורטות בחוק העונשין. ברור שמי שעובר על סעיף 14א,

עובר עבירה פלילית.
אבי בלושטיין
יש בעיה להוסיף את המשפט, שמדובר בעבירה פלילית?
מרים פרנקל שור
אין צורך.
אופיר פינס-פז
בעיני, יש צורך. אותי זה מחייב לאמירה מפורשת. אני לא רוצה פרשנות משפטית.

אני מבקש חקיקה מפורשת של ענישה.
מרים פרנקל שור
צריו להוסיף: גם לא ימכור. יש להטיל גם על חברת קדישא שלא למכור.

14א4. "לא ימכור אדם חלקת קבר בסכום העולה על התעריפים המפורטים

בתוספת. העובר על הוראוונ סעיף זה, דינו..." כאן אני מבקשת להתייעץ עם המחלקה

הפלילית של משרד המשפטים.

14א5. "(א) הסכומים המפורטים בתוספת יעודכנו פעם בשנה בהתאם למדד

המחירים לצרכן שמפרסמח הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה".
דוד אזולאי
למה פעם בשנה ולא פעמיים בשנה?
היו"ר מיכה גולדמן
אנחנו לא נמצאים בשנה של אינפלציה.
אמנון דה-הרטוק
אני מציע, שהסכומים המעודכנים יפורסמו ברשומות, אחרת איו ידע הציבור.
מרים פרנקל שור
אני בעד.
אופיר פינס-פז
הכל יפורסם ברשונזות. כשאדם נמצא במצב קריטי של אבל, הוא נמצא במצב נפשי

גרוע. חברת קדישא תייבת לתת שקיפות מלאה.
אבי בלושטיין
אני מציע לפרסם זאת בעתונות, האזרח לא קורא רשומות. אחת לשנה התעריפים

יפורסמו בעתונות.
מרים פרנקל שור
פרסום ברשומוח של התעריפים החדשים תוו 60 ימים.
היו"ר מיכה גולדמן
התחולה היא מ-31 בדצמבר 1997.
אופיר פינס-פז
31 בדצמבר זה כבר יותר משנה, אי אפשר לתת שנה וחצי אחורה.
היו"ר מיכה גולדמן
אני בעד הצבעה.
אופיר פינס-פז
אני מבקש התייעצות סיעתית.
היו"ר מיכה גולדמן
היה סיכום בענין.
אופיר פינס-פז
לא היה סיכום מהסוג הזה.
אבי בלושטייו
מה המשמעות באחחים משנת 1997 ועד עכשיו?
יפה מרוז
בערך 8%.
היו"ר מיכה גולדמן
נגיע לפשרה קטנה, ונקבע לפי מדד ינואר 1998.
דוד אזולאי
אני מבקש, שבסעיף 14א, הסכומים יעודכנו פעם בשנה בחודש ינואר. כלומר,

בתחילת כל שנה.
מרים פרנקל שור
"(ב) שר הדתות בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת הפנים של הכנסת, רשאי

לשנות את רשימת גופי הקבורה המפורטים בתוספת.

חברות קדישא בירושלים - 11,000 שקלים.

חברת קדישא בתל-אביב - 9,000 שקלים.

חיפה - 9,000 שקלים".
היו"ר מיכה גולדמו
לא, חיפה תוקן ל- 10,000 שקלים.
יעל אנדורו
הרשימה של המספרים וההוספה בחיפה שפתאום עולה מ- 9,000 שקלים ל- 10,000,

וראש העין שלא היתה ועכשיו כן, על סמך מה זה נכנס לחוק? אני לא מבינה, יש כאן שכר

מכר או שזה נקבע מקצועית?
היו"ר מיכה גולדמן
רבותי, הרשימה נקבעה על ידי המוסד לביטוח לאומי.
יפה מרוז
אנחנו העברנו את הרשימה, לא את הסכומים.
יעל אנדורן
אני רוצה להבין, איך פתאום עיר אחת עולה בעוד אלף שקלים?
אופיר פינס-פז
אני רוצה לדעת, איף נקבעו התעריפים?
ניסן סלומינסקי
חברה חיצונית עשתה את העבודה.
יעל אנדורן
אני מבינה שבפעם שעברה, התעריף של חיפה נקבע ל- 9,000 שקלים, למה פתאום

התעריף עלה ל- 0,000 ו?
אבי בלושטיין
אני גם לא יודע.
דוד אזולאי
הוסכם להעלות את המחיר בתיפה מביוון שהם הורידו את התעריף לקבורה

הרוויה.
יעל אנדורן
לא הייתי בדיונים קודמים, אבל נאמר באן, שהתעריפים האלה מתבססים על חברה

מקצועית שעשתה את הבדיקה. חברה מקצועית קבעה 9,000 שקלים לחיפה.
היו"ר מיכה גולדמן
כדי לעודד בניה רוויה, הוחלט שהקוטג'ים יהיו 10,000.
יעל אנדורן
כמה בניה רוויה יש בחיפה?
היו"ר מיכה גולדמן
הרבה מאוד.
אמנת דה-הרטוק
אני רואה שהרשימה של ירושלים נקבעה על ידי חברה, והנימוק הוא: עלויות

פיתוח גבוהות של אדמה סלעית והררית. מה ההיגיון שהתעריף של ירושלים הוא למעלה

מפי 2 מהתעריף של צפת?
ניסו סלומינסקי
אני מניח שמחיר קרקע בצפת זול יותר מאשר בירושלים.
עובדיה רחמים
בדרך בלל, רוב הקרקעות ניתנות בחינם.
יצחק ארמוזה
לנושא של צפת, יכולה להיות חלקה ישרה ומעבדים אותה. בירושלים המצב שונה,

החלקות תלולות, להקים קיר תומר של 20 מטר גובה עולה כמעט כמחצית ממחיר חלקת

הקבר. מדובר באלפי קברים שזקוקים לקירות תומכים.
שמעון נבון
החברה שבדקה את מחירי התעריפים כללה את מחירי ההפחתה. כל הכסף בגין

רכישת אחוזת קבר---
היו"ר מיכה גולדמן
מה שייקרה, שחברות קדישא הקטנות יחוסלו על ידי הגדולות. העלויות יביאו לכך

שהחברות הקטנות יחוסלו.
יפה מרוז
בוועדת שרים לפני כשנה, היתה החלטה מפורשת להגדיל את המכסה. אם עד היום

הסף היה 20%, מעבר ל- 20% יש מדרג שקובע כמה להפחית. בוועדת השרים נקבע

בהסכמת חברות קדישא שנגדיל זאת ל- 25%. זה מצריך תיקון בתקנות של המוסד לביטוח

לאומי.

בזמנו, כאשר הגדלנו את המכסה, זה היה בעקבות הרצון לקבוע תעריפים. היתה

הצעה של משרד הדתות לקבוע מחירים לרכישת חלקות קבר בחיים ובעקבות זאת הגדלנו

את התעריף. אני לא חושבת שברגע צריך לדון בזה, התעריף הזה ישתנה. בשלב זה אנחנו

בהכנת התקנות לקראת ישיבה בוועדת העבודה והרוותה.
שמעון נבון
הנושא של העמסת ההפחתות כלול במחיר.
אופיר פינס-פז
אני מציע לאשר את הרשימה.
מרים פרנקל שור
יש לנו מספר רשימות, בואו נעבור על הרשימה.
דוד אזולאי
מה ההבדל בין קבורה באמצעות מועצות דתיות שאינן באמצעות מברת קדישא לבין

תברח קדישא במועצות הדתיות בכל הארץ?
מרים פרנקל שור
חבר הכנסת פינס פנה אלינו, נצרת פנתה אליו, כרמיאל פנתה אליו בטענה שהן לא

מופיעות ברשימה. בררנו והתשובה שקיבלנו היתה: שזאת קבורה באמצעות מועצות דתיות

שאינן תברת קדישא.
דוד אזולאי
למה 3,500 שקל ולא 5,000 שקל?
מרים פרנקל שור
מכיוון ששם הקרקע ניתנה בחינם ולפיכך קבענו 3,500 שקלים.
אופיר פינס-פז
אני מבין שיש רשימה של 640 גופים. למה כל 640 הגופים לא יפורסמו בחוק? למה

רק 20 גופים מפורסמים ו- 620 לא מפורסמים.
יפה מרוז
תפנה את השאלה למשרד לעניני דתות שאחראי על החוק.
זליג ברוורמן
יש חברות גדולות, יש מועצות דתיות ויש התיישבות. יש 135 חברות גדולות

שנמצאות בחברות פרטיות או במועצות דתיות. כאשר התחלנו לסדר את התעריפים,

ביקשנו מחברות שישלחו לנו פירוט בגין עלויות. מי ששלח, התייחסנו אליו, מי שלא שלח

לא התייחסנו אליו.
היו"ר מיכה גולדמן
רבותי, אני מבקש לשבת עם חבר הכנסת פינס ביום ראשון שני, ואנחנו נקיים ישיבה

נוספת רק על השמות.
אמנון דה-הרטוק
עולה כאן סיטואציה, שישנם אנשים הגרים בישוב שאין שם בית קברות, למשל:

מבשרת ציון, שם אין בית קברות, האנשים נקברים בירושלים, האם הם ישלמו את התעריף

של ירושלים או את התעריף הגבוה ב- 20%?
היו"ר מיכה גולדמן
זה כמו חולון ותל-אביב, מבשרת וירושלים זה אותו דבר.
אופיר פינס-פז
בגלל שעשינו את ההבחנה, חייבים לכתוב זאת.
היו"ר מיכה גולדמן
בסדר.
מרים פרנקל שור
הפנה את תשומת ליבי אמנון, שבסעיף 14א רבתי, שהסכום שישלם - לא יעלה על,

כלומר, שהתעריף יהיה מקסימלי.

הוועדה קיבלה החלטה לפי בקשת חבר הכנסת פנחסי, שהכספים שמשולמים

לרכישת קבר בחיים מיועדים לתשתיות ופיתוח בלבד. היתה כאן בקשה של עו"ד יורם פאי

להופיע בפני הוועדה אם הנושא הזה יעלה מכיוון שהוא מייצג את עובדי חברת קדישא.

אנחנו לא אישרנו לו השתתפות מכיוון שהחלטת הוועדה היתה רק לגבי נציגי ממשלה. אני

חושבת שזה לא ראוי לקבל החלטה כזאת מבלי לשמוע את עו"ד פאי.
היו"ר מיכה גולדמן
אנחנו לא סיכמנו זאת היום, תזמיני אותו לישיבה הבאה בנושא.
אמנון הרטוק
השאלה, איך פורטים זאת לפרוטות, מכיוון שפיתוח מחייב גם בני אדם שיעסקו

בפיתוח והם צריכים לקבל משכורות. אם כך, אילז משכורות יכללו בפיתוח ואיזה לא

יכללו?
היו"ר מיכה גולדמן
נדון בזה בישיבה הבאה. תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:00.

קוד המקור של הנתונים