ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 22/02/1999

סכנת האסבסט בישראל

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע-עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 394

מישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה

יום שני, ו' באדר התשנ"ט (22 בפברואר 1999). שעה 00;10

נכחו;

חברי הוועדה; מיכה גולדמן - היו"ר

בנימין אלון
מוזמנים
צ'לי ענבי = אגף קרינה ואסבסט - המשרד לאיכות הסביבה

עו"ד אורלי חורש-קאופמן - לשכה משפטית - המשרד לאיכות הסביבה

שלמה כץ - מנהל מחוז הצפון - המשרד לאיכות הסביבה

אלכס לוונטל - משרד הבריאות

נטלי אוסטרובסקי- מינהל התכנון - משרד הפנים

אל"מ משה גנקין- מפקד מרכז בינוי באט"ל - משרד הביטחון

ד"ר סא"ל שלמה משה- רע"ן בריאות תעסוקתית - משרד הביטחון

יהודה קולן - מרכז נושא שמירת איכות הסביבה - משרד הביטחון

שמחה שניאור - מנהל תחום בינוי - משרד החינוך והתרבות

נח רבינוביץ - רכז בטיחות - משרד החינוך והתרבות

פרופ' יעקב ממן- יועץ לענייני אסבסט - עיריית נהריה

עו"ד יעל בירן - יועצת משפטית - "אדם, טבע ודין"

גלית טולידנו-ענבר - "אדם, טבע ודין"

ד"ר יהודית שחם - האגודה למלחמה בסרטן

ורד קאסוטו - יו"ר העמותה למען איכות חיים וסביבה בנהריה

ד"ר יצחק פישר - העמותה למען איכות חיים וסביבה בנהריה

אורי פלד - מנכ"ל מפעל "איתנית"

ראובן סלושני - סמנכ"ל טכני - מפעל "איתנית"

בנימין שגיב - נציג לשכת עורכי-הדין
קצרנית
מזל כהן
סדר-היום
סכנת האסבסט בישראל.



סכנת האסבסט בישראל
היו"ר מיכה גולדמן
אני פותח את הישיבה.

רבותי, לפני כשלושה שבועות ביקרנו במפעל "איתנית" והיינו אורחים של מר

פלד, מנהל המפעל. נפגשנו שם גם עם אותם נפגעי האסבסט. לאהר הביקור במפעל עצמו

קיימנו שם דיון בהשתתפות נציגי משרד הבריאות. אני לא רוצה עכשיו להרחיב את

הדברים. את הדברים הקשים שיש לי לומר אומר.

אני מציע שנציגת המשרד לאיכות הסביבה תציג את הנושא.

צילי ענבי;

את בעיית האסבסט בנהריה אפשר לחלק לשלושה מיגזרים. יש בעיית המפעל, בעיית

האסבסט מהמפעל מערבה, שזה כולל את "מדינת הילדים", ויש גם אסבסט שנמצא

ביישובים, בקיבוצים ובשכונות.
היו"ר מיכה גולדמן
בכל הארץ.

צילי ענבי;

לא. בגליל המערבי. אני מדברת על בעיית האסבסט בנהריה.

מבחינת המפעל - המפעל הפסיק לייצר מוצרי אסבסט בתחילת 1997. הוא עדיין

בפיקוח כמפעל לייצור אסבסט, דהיינו נעשות בדיקות במפעל. באותו זמן או אולי עוד

לפני כן, עיריית נהריה החליטה להקים פארק שעשועים בחוף, המוגדר כ"מדינת

הילדים", ממערב למפעל, ואז החלו הבעיות.

המשרד לאיכות הסביבה נכנס לתמונה והחל להפעיל את הסמכויות ואת הדרישות

שלו כדי שהפעולות ייעשו כך שלא יחשפו את הציבור לאסבסט מסוכן. הגופים

הציבוריים, העמותות החליטו להגיש תביעה להפסקת העבודות. העבודות הופסקו בדיוק

בזמן שהיתה פעולה אינטנסיבית של ניקוי החוף מהאסבסט.

החוף זוהם באסבסט בשנים הראשונות של פעילות המפעל כאשר השפכים הוזרמו לים

ועל ידי כך נוצרו מין תעלות שבגובה מסויים יש בהן אסבסט.

המשרד דרש לעשו מיפוי, נעשו בדיקות ונקבעו המקומות שבהם יש ריכוזים

גדולים של אסבסט ושם החלו פעולות הניקוי. השטח מגודר, גם היום, והפעולות של

ניקו י החוף הופסקו.

בנוסף לכך, יש עוד מספר מוקדים מסביב ל"מדינת הילדים" שכולל כביש שאמור

להפריד בין "מדינת הילדים" לבין המפעל, זאת אומרת הוא ממזרח ל"מדינת הילדים"

וממערב למפעל, שמשם הוצאה כמות גדולה של אדמה שבה היתה פסולת אסבסט שהוטמנה

בזמנו על ידי המפעל, פסולת אסבסט צמנט ואסבסט פריך, וקיימות דרישות מפורטותת

איך צריך לטפל בשטחים האלה.



נכון להיום, לאחר שפסק הדין קבע שיש להפסיק את כל העבודות ולנקות את

השטחים שחייבים ניקוי, לא מבוצעות שום עבודות בקשר ל"מדינת הילדים" והתנאי הוא

שעד שהתכנית לא תוגש מחדש מלווה בתסקיר השפעה על הסביבה לא יהיה אפשר לדון אם

תקום שם "מדינת הילדים" או לא תקום, או שהיא תקום במקום אלטרנטיבי.

בנוסף לכך, הוצאנו למפעל "איתנית" ולעירייה בו זמנית צווי ניקוי פסולת

אסבסט חן משפת חים והן מהמפעל. המפעל הגיש תכנית מסודרת. העירייה פנתה לקבלנים

מורשים על ידי הוועדה הטכנית, קבלנים שעברו הכשרה מקצועית מיוחדת לטפל בנושא

האסבסט. עד שלא נאשר את התכניות לא תתחיל העבודה.

כיום אנחנו בודקים את התכניות לניקוי השטח ממערב למפעל. קיבלנו תכנית

לניקוי שטח המפעל מכל המקורות שעלולים לזהם את הסביבה. זאת אומרת, כל מקור

שיכול היה להוות סכנה ל"מדינת הילדים" או למקום אחר מחוץ למפעל סולק בהתאם

לתכנית שהוגשה לנו ואושרה על ידינו בפיקוח המפקח על האסבסט ובאחריות המשנה

למנכ"ל המפעל שעבר הכשרה מיוחדת בארצות-הברית. בהתאם לאישורים שנתנו הפסולת

הועברה לאתר פסולת מיוחד לאסבסט שהוא יחיד במדינה בשיח' דנון. כעת אנחנו

בודקים את התכניות שהוצגו על ידי העירייה לניקוי השטחים האחרים, כמובן פרט

לאישורים לעבודות תשתית או עבודות אחרות בשטח "מדינת חילדים", שהן אסורות עד

שהתכנית תובא שוב למועצה הארצית לתכנון ובנייה לשם אישור עם תסקיר השפעה על

הסביבה כפי שדרש המשרד לאיכות הסביבה בהתחלח.

ציינתי בתחילת דבריי שיש בעיה של אסבסט, שבשנים הראשונות לפעילות המפעל

הוא הופץ לתושבים בשכונות שעשו חניות - - -
היו"ר מיכה גולדמן
זה לא רק שם, זה בכל הארץ. את צריכה לראות את המרפסות בכל הארץ.

צילי ענבי;

אני לא דיברתי על החומר הזה. צריך לעשות הבחנה בין חומר שהוא אסבסט צמנט,

שזה כולל את כל הסככות, גגות גליים וגם לוחות ישרים. זה היה בשימוש נרחב בכל

הארץ לבניית מבנים קלים. זו באמת בעיה שנוגעת לכל הארץ. אני דיברתי על פסולת

פריכה ומתפוררת. הפסולת הזו הופצה בעיקר מסביב לנהריה, במטה אשר, כאשר סיירנו

במקום מספר פעמים וראינו ברפתות, בלולים, בכניסה למשקים הרבה מהחומר הזה.

אנחנו סברנו שיש לעשות סקר לאיתור מימדי הבעיה, בעיקר בגליל המערבי.

המשרד לאיכות הסביבה החליט לתת תקציב מיוחד לעריכת הסקר הזה. פנינו גם למשרד

הבריאות להשתתף אתנו בזה משני טעמים: א. יש אספקטים בריאותיים, שמשרד הבריאות

הוא זה שצריך לתת עליהם את התשובות. ב. גם מבחינת עלות הסקר, היות ואין בידינו

מספיק משאבים. טרם קיבלנו תשובה ממשרד הבריאות. יש לי כאן עותקים שהופנו למשנה

למנכ"ל משרד הבריאות ועדיין לא קיבלנו מהם תשובה. בכל מקרה אנחנו נעשה את הסקר

הזה ואת התוצאות נודיע ברבים.
היו"ר מיכה גולדמן
תודה רבה.

שמחה שניאור, בבקקשה.
שמחה שניאור
אם כבר מדברים על הנושא, אני רוצה להתרכז לא רק במערכת החינוך באזור

נהריה אלא בכלל מערכת החינוך והשימוש בחומר הזה.

קודם כל אני רוצה לומר שבהנחיית סגן השר במשרד החינוך בשנים 1995-1997,

הבר-הכנסת מיכה גולדמן, אני וקודמי בתפקיד קיימנו דיון משותף עם המשרד לאיכות

הסביבה וטיפלנו בנושאים האלה בהשקעה פרטנית לגבי התקן האמריקאי שהוא למעשה היה

אז בר השוואה מבחינתנו.

אני רוצה לסבר את האוזן ולומר שתקן חוזר מנב"ל, שהוא למעשה הוראות ביצוע

מחייבות שלפיהן הרשויות המקומיות פועלות, הן למעשה לא במקום אלא תוספת לחוק

התכנון והבניה שהוא נר לרגלי כלל הרשויות המקומיות, מאזכר במפורש שברשויות

המקומיות יש לפעול על פי התקן. כך כתבנו וזה גם יצא במינשר של המנכ"ל לשעבר

ד"ר שמשון שושני. היה גם יום עיון לכל מהנדסי מחלקות החינוך שהסבירו את מהות

העניין.

לגבי המצב כיום - בשנים האלה היתה יוזמה של הממשלה, זו היתה הנחיה אישית

של ראש הממשלה המנוח דאז יצחק רבין למבצע ולתקצוב החלפת מבנים פסולים ודליקים

לשלוש שנים. אם אתם זוכרים זה היה בעקבות האסון בבקעת הירדן שנשרף מבנה מסוג

אמריקאי שהובא משדות התעופה והאמריקאים השאירו בנגב.

ברגע שהממשלה החליטה על יוזמת החלפת מבנים דליקים, לא היה במפורש הנושא

של אסבסט. המושג מבנים מסוכנים נכנס אחר-כך בנושא של המפעלים הטרומיים ואיך

מטפלים בפסולת ובאפר שלהם שזה מסוכן. בסקר שעשינו אנחנו יכולים להגיד שבמיגזר

המעוטים זה היה יותר, אבל גם בקיבוצים. היום אפשר לומר שאין כיתות לימוד

אסבסט. זאת אומרת, אין דפנות אסבסט לכיתות לימוד. זה קיים במחסנים ובחדרי עזר

שהיו מעבר לפרוגרמה.

בשלב מסוים ראינו שלמרות שאנחנו ומפעל הפיס נותנים לרשות המקומית כספים

לחידוש מבנים, המבנים האלה נשארים על מכונם. משנת 1993 החלטנו שכספים כאלה לא

יועברו אלא אם יוכיחו בצילומים לפני ואחרי ויהרסו את המבנים האלה. אבל זה לא

פותר את הבעיה. עדיין יש במערכת החינוך מאות חללי למידה שבהם מתקיימים לימודים

והם מקורים בתקרות אסבסט.

לפי מה שהבנו, זה גם נאמר בכתובים וכך גם הופעלו כל הוראות הבטיחות שלנו

לפי חוזר מנכ"ל המשרד לאיכות הסביבה, הלוחות כשלעצמם שהם לא פגומים והם במשטח

אחד הם לא מסוכנים, הם בדיוק כמו כל אלמנט אחר שמשתמשים בו. כמובן בעץ זה

מסוכן בשעת הבערה, אבל העסק יותר מסתבך אם התחזוקה לקויה. אם התחזוקה לקויה

היא מולידה אחריה גם חוסר טיפול מיידי והחלפה של הלוח הפגום ואז לחלל האוויר

עולה ומתנדף אבק ואפר אסבסט וזה מסוכן. כאן גם כן לא לקחנו את היוזמה עלינו

וחוזר המנכ"ל שלנו אמר שהוראות התפעול יהיו וייעשו על פי הדרישות ועל פי

הנוהלים שקבע המשרד לאיכות הסביבה.

מי שמעיין בנוהלי הבטיחות של מערכת החינוך יכול לראות שבבני יה חדשה

השימוש באסבסט הוא זניח, לא משתמשים בו בכלל. יש פרגולות והסדנאות מקורות

ברעפים. בפרסום חוזר מנכ"ל אנחנו חוזרים על הנוהל שלנו. לידיעתכם, המשרד נותן

את הכספים והרשות המקומית חייבת לתפעל ולתחזק את בתי הספר. כידוע לכם, המצב

הכספי והכלכלי של הרשויות המקומיות קשה וכשמאתרים את הבעיה, עדיין לא נמצאים

כספים להחליף את הלוחות הפגומים האלה. על כל פנים, היום אנחנו לא מאשרים

בבנייה חדשה חומרים כאלה ומקווים שעם מתן המקורות, בין אם על ידינו ובין אם

על ידי מפעל הפיס לחידוש המבנים והחלפת התקרות האלה בגגות חדשים תיפתר הבעיה.

אבל אי-אפשר להתעלם מכך שעדיין האסבסט קיים במערכת בכל המי גזרים ואנחנו פועלים

יחד עם השלטון המקומי למתן כספים על מנת לבער את המפגע הזה.
היו"ר מיכה גולדמן
תודה רבה.

אל"מ משה גנקין, בבקשה.
אל"מ משה גנקין
בעיקרון בצבא בשנים האחרונות אנחנו לא עושים שום דבר חדש מאסבסט. יחד עם

זה, בצבא יש עדין הרבה מאוד סככות מאסבסט צמנט, שזה בין 8% ל-10%, וזה עדיין

מותר לפי החוק.
היו"ר מיכה גולדמן
מה זה נקרא מותר לפי ההוק?
אל"מ משה גנקין
יש תקן.

היו"ר מיכה גולדמן;

שזה המינימום שמותר?

צילי ענבי;

אני יכולה להבהיר את הנקודה הזאת. האסבסט צמנט הוא חומר שמכיל אסבסט, אבל

90% מהחומר הזה הוא מלט ורק 10% הם סיבי האסבסט שהוכנסו לתוך המלט בתהליך

הייצור. ברגע שהחומר יבש ולא מפוררים אותו, אין סכנה לחשיפה לאסבסט, אלא אם

מפעילים עליו כוח מיכני. לכן, בהרבה מקרים אנחנו מעדיפים לא לסלק את זה. אנחנו

עדיין מסבירים לכל הפונים, גם לגופים ציבוריים וגם לציבור הרחב שאם החומר הוא

שלם, אם לא קודחים בו חורים ולא מנסרים אותו, אין שום סכנה.
אל"מ משה גנקין
אם צריך להחליף מעל 25% של הסככה, אנחנו מחליפים את כל הסככה בחומר אחר.

זאת הגישה. חדש בוודאי שאין כבר למעלה מעשר שנים.
יהודה קולן
לא בונים יותר באסבסט בצה"ל.
ורד קאסוטו
השאלה היא איך מחליפים, מי מפקח על ההחלפה, מי מפרק.
יהודה קולן
זה כבר סיפור אחר.
ורד קאסוטו
זה סיפור רצי ני בי ותר.
היו"ר מיכה גולדמן
יש נוהל?
אל"מ משה גנקין
יש נוהל ויש קבלן מורשה. הכל לפי הרווקים.
היו"ר מיכה גולדמן
אני יכול לקבל את ההנחיות בעניין הובלת החומר המפורק?
אל"מ משה גנקין
בבקשה.
יהודה קולן
צה"ל היה בין הראשונים שבנושא רפידות בלמים הקים מנדפים ליניקה של אבק

אסבסט שנוצר בעמדות הטיפול. נציג חיל רפואה יכול לדווח על זה ממקור ראשון.

סא"ל שלמה משה;

כדי להבין אם בטוח או לא בטוח, בעיקרון יש שתי מדידות. במקומות שבהם יש

לוחות או תקרות של אסבסט נעשתה מדידה, כאשר התקן מדבר על שני סוגים של רמות.

יש רמה לאנשים שעובדים באסבסט. פה מדובר ב-0.3 סיב לסנטימטר קוב או ב-300 אלף

סיב למטר קוב. ויש רמות של אסבסט שמתייחסות לגבי בריאות הציבור, שזה 1,400 סיב

למטר קוב. כלומר, כאשר אנחנו מדברים על אוכלוסיה שהיא לא עובדת אנחנו מאוד

מחמירים. במקומות שבהם נמצאים לוחות או תקרות, עשינו בעבר ניטור ומה שנמצא היה

400. זאת אומרת, שליש ופחות מהסף שנחשב לבטוח לגבי בריאות הציבור. כלומר, כאשר

מדברים על בריאות הציבור, ראוי להציג בהצגת נתונים כאלה גם תוצאות של דגימה

סביבתית מעבר לדיבור שזה כנראה בטוח כדי להוכיח שבאותו מקום ספציפי אין רמה

שהיא חורגת מהתקן שמותר מבחינת בריאות סביבתית.
היו"ר מיכה גולדמן
תודה רבה.

אני מבקש לשמוע את גב' קאסוטו, יושבת-ראש העמותה למען איכות חיים וסביבה

בנהריה.
ורד קאסוטו
אני יושבת פה ולא כל כך ברור לי מה המטרה של הישיבה. כולם מדברים על כמה

הם שומרים ועל התקנות. יש לי פה תמונות שמראות שלמרות התקנות ולמרות הכל איך

האסבסט מטייל לו ברחבי ישראל. ב"מדינת הילדים" האסבסט מסתובב לו על החול. יש

פה חול נקי שמעורב באסבסט. נכון אלה תמונות מתחילת העבודות של "מדינת הילדים".

איפה התקנות, איפה החוקים, איפה כל הדברים שצריכים לשמור על בריאות הציבור.

מהתמונות האלה אני לא רואה את זה.



היו"ר מיכה גולדמן;

בעקבות הפגישה שקיימתי אתכם בנהריה לאחר הסייר במפעל סיכמנו שאנהנו

מקיימים את הישיבה. אני עמדתי בהתהייבות שלי מלפני שלושה שבועות לקיים את

הדיון בצורה מסודרת ונתתי לכם שבוע נוסף כדי להכין את כל הנתונים שהבטהתם

לאסוף לנו.

ורד קאסוטו;

קיבלתם מאתנו תיק בפגישה.
היו"ר מיכה גולדמן
אמרתם לי שמעבר לתיק הזה אתם מכינים חומר מסודר לקראת הדיון הזה. ציפיתי

שהוא יופץ פה בין החברים לקראת הדיון.

ורד קאסוטו;

אני חושבת שהדף של "אדם טבע ודין" משקף יפה את תחושות הציבור. אני מקווה

שתצא מפה קבוצה של אנשים או ועדה בין-משרדית שתיקח עליה את כל הנושא הזה ואולי

נגיע למצב של חוק בארץ, שבעצם אין לנו, איך אנחנו שומרים על בריאות הציבור.
היו"ר מיכה גולדמן
תודה רבה.

אני מבקש לשמוע את פרופ' יעקב ממן, יועץ העירייה.

יעקב ממן;

אולי רק מלה אחת לאנשי הצבא ומשרד החינוך בקשר לפינוי אסבסט במבנים

קיימים. צריך להיזהר מאוד ולחשוב הרבה לפני שמפנים. הייתי מציע במבנים קיימים

רק אם יש סיבה מאוד רצינית לפנות ולהוציא אסבסט, אחרת אתם מקבלים יותר נזק

מאשר תועלת.

דוגמא טובה, בטכניון לפני מספר שבועות בא טרקטור לפנות כיתת לימוד כזו.

הטרקטור עלה על המבנה והרס אותו. בעקבות זה קיימתי בירור עם המפקחים בטכניון

והסברתי להם שיותר גרוע לעשות כך מאשר להשאיר אתה המבנה. לפעמים יש רצון טוב

אבל הביצוע לא טוב.
היו"ר מיכה גולדמן
בוא נתמקד בקטע שלך, יעוץ לעיריית נהריה.

יעקב ממן;

לגבי פארק הילדים, הנושא הזה נמצא כרגע בשלב של הכנת תסקיר השפעה על

הסביבה ובדיונים משפטיים. במרץ 1997 פעלנו לטפל בנושא האסבסט על פי הנחיות

מאוד מחמירות, שלוו בהרבה מדידות. המדידות הראו מצב יחסית סביר, הריכוזים

יחסית נמוכים.
היו"ר מיכה גולדמן
פרופ' ממן, כשהיינו בנהריה, אחד הדברים שהדאיגו אותנו והדאיגו את תושבי

נהריה והסביבה היה בעיקר דרך הטיפול, נסיון הקבורה של ההומר ואי ניקוי השטח.

היום אנהנו נמצאים במציאות שגם בתהליך הקמת "מדינת הילדים" יש שם ריכוז לא קטן

של הומר. החומר נמצא לא רק במסגרת שנקבעה ל"מדינת הילדים" אלא לאורכה ולרוחבה

של נהריה, וחלק מחבעיה המרכזית זה חוף הים שנמצא בשימוש פתוח לתושבי נהריה.

כתוצאה מכך כל מי שצולל או שוחה בקרבת החוף למעשה הוא נמצא בסיכוי גבוה ביותר

להיפגע.

לכן חשוב לקבל תיק מסודר שמקבל את הגושפנקא הרשמית גם של המשרד לאיכות

הסביבה וגם של משרד הבריאות. אנחנו רואים בזה את דרך הטיפול כדי להביא לכך

שנהריה תהיה סטרילית משאריות של אסבסט. זאת השאיפה וזאת המטרה. אנחנו צריכים

לאפשר לתושבי נהריה להרגיש כמו שמרגיש תושב של ישוב אחר במדינת ישראל שבו אין

שאריות של אסבסט.

הדיון שמתקיים כאן הוא לא עוד דיון אקדמי שבו נשמע את כל האנשים, נכתוב
פרוטוקול, נסכם את הדברים ונגיד
סיימנו את הישיבה, נעבור לנושא הבא. אני רואה

את הישיבה היום כפי שראיתי את הביקור שלי בנהריה, זה לשמוע איך אנחנו מגיעים

לכך שתושבי נהריה יידעו שהם לא חיים בסכנה. היום הם חיים בסכנה. היום כל תושבי

נהריה הם פוטנציאל לקבלת סרטן. אני לא מומחה בנושא הזה, אני בוגר מדעי המדינה,

לא למדתי שוס דבר במסלול הזה, אבל אני כיושב-ראש הוועדה חייב לשמוע את אנשי

המקצוע, להיצמד להמלצות אנשי המקצוע ולסכם את הההלטה של הוועדה כפי שאנשי

המקצוע ימליצו לנו. את זה רוצים לשמוע תושבי נהריה, את זה רוצה לשמוע הוועדה

וזה יהיה הסיכום.

לכן, הדרישה שלנו היא מעיריית נהריה. היא זו שרוצה לפתח שטחים לטובת

מטרות שונות, כמו שיש גם יזמים. משפחת פדרמן, שהיא בעלת חלק מן השטח, גם לה יש

תכניות לעתיד. גם למשפחת לאוטמן יש מטרות לעתיד ולמספר משפחות שהן בעלות

הנכסים בנהריה. אני מברך על כך שיפתחו את נהריה ויקדמו כל מה שצריך לקדם

בנהריה, אבל תפקידי ואחריותי הישירה והעקיפה הם גם להבטיח שבנהריה יוכלו לחיות

באיכות חיים טובה, שנדע שהשטח נקי ומאפשר לנו לחיות בצורה שאנחנו שואפים אליה.

זאת המטרה.

לכן, אני מצפה גם מהמשרד לאיכות הסביבה, גם מעיריית נהריה, גם מממשרד

הבריאות, לקבל תכנית מסודרת איך עושים את זה. כל עוד התכנית הזאת לא תושלם,

הכל יוקפא. לא תקום "מדינת הילדים", לא תהיה שום יזמות לפתח את כל האזורים שיש

בהם סכנה כל עוד לא ינקו את השטח ויאפשרו לגדל ילדים בנהריה כפי שהמשפחות

רוצות לגדל את ילדיהן שם.
בנימין אלון
אני רוצה לשאול את פרופ' ממן. אני מבין שאתה מייעץ לעיריית נהריה. לא

חייתי בסיור ועכשיו אני שומע את הדברים. האם אתה יכול לומר לי בקצרה, כאיש

מקצוע, כאחד שמכיר את הנושא ברמה הכללית שלו, מה הבעיה המיוחדת, למה דווקא

נהריה מהווה מוקד מסוכן?
היו"ר מיכה גולדמן
המפעל שם הוא מפעל אסבסט שהפסיק לייצר את האסבסט בפברואר 1997. הפסולת

נשפכה החוצה ואת חלקה קברו קבורת סכנת חיים באזור המפעל סמוך לחוף הים.
בנימין אלון
השטח שרכשו שם הוא שטח שבו היה המפעל?
הי ו"ר מיכה גולדמן
לא. יש שם שטח של מינהל מקרקעי ישראל. עיריית נהריה רצתה להקים גן

שעשועים במקום א' והוחלט להעביר אותו למקום ב' כפשרה של הוועדה המחוזית. המקום

נמצא בסמוך למפעל "איתנית", בין חוף הים ובין המפעל.
קריאה
השטח היה של המפעל בזמנו.
היו"ר מיכה גולדמן
חלק מהשטח היה של המפעל וחלק לא. רובו של השטח הוא של מי נהל מקרקעי ישראל

שהוקצה לטובת העירייה.
אורי פלד
כל השטח.
בנימין אלון
אין ויכוח לגבי הסכנה שקיימת שם?
היו"ר מיכה גולדמן
אין ויכוח.
יעקב ממן
המסמך שאתה מבקש הוא בהכנה, וזה תסקיר השפעה על הסביבה.
היו"ר מיכה גולדמן
אני לא מדבר רק על התסקיר, אני מדבר גם על שלבי הביצוע. גבי קאסוטו,

שמייצגת את תושבי נהריה במקרה שלנו כאן, רוצה לשמוע איך היא מגדלת את ילדיה

הצעירים.
יעקב ממן
התסקיר לא נעשה לפני ש"מדינת הילדים" היתה. "מדינת הילדים" כבר היתה

בדרך. התסקיר שמתאר מצב קיים, הוא גם מתאר בדיוק את מה שאתה רוצה, בדיוק את

הדברים האלה.
היו"ר מיכה גולדמן
על דעתם של המשרד לאיכות הסביבה ומשרד הבריאות?
צילי ענבי
עוד לא.
יעקב ממן
התסקיר הזה יוגש לרשויות. ברגע שהרשויות יאשרו אותו, שזה המשרד לאיכות

הסביבה, הוועדות התכנוניות עם נציגי ציבור - דרך אגב, עיריית נהריה עשתה טעות

די גסה בהתחלה שלא שיתפה את הציבור. די ניסיתי להילחם לקראת זה ועכשיו זה

עובד. התחלנו במשא ומתן עם התושבים וזה דבר טוב.
היו"ר מיכה גולדמן
מה זה משא ומתן עם התושבים? אנחנו דורשים דרישות לגיטימיות. הדרישות

הלגיטימיות לא קשורות למשא ומתן עם התושבים. זה לא מצב שבו באה עיריית נהריה
ואומרת
אתם יודעים, יש לי פה שלושים חבריה שעושים לי צרות, בואו נקנה אותם,

ואני אומר את זה בכוונה בצורה הכי פשוטה וישירה, ונוריד את העיכובים של פיתוח

הבנייה בנהריה. הבעיה היא לא כזאת.
יעקב ממן
המלה משא ומתן כאן פירושה להסביר לתושבים, שהתושבים ישמיעו את עמדותיהם

וייעשה יחד מאמץ לפתור בעיות כולל ב"מדינת הילדים", כולל בשטח העתידי של מפעל

"איתנית" שהוא שטח די גדול והוא לא ישאר ריק, כולל השטחים הצפוניים.
היו"ר מיכה גולדמן
אתה יודע שהוגשו תכניות לוועדה המקומית ולוועדה המחוזית לגבי פיתוח

האזורים האלה בעתיד. יש רצון של יזמים, בצדק, לפתח את האזור הזה לאזור מגורים

ולבתי מלון, לפי תכנית המיתאר של עיריית נהריה.
אורי פלד
התשובה היא לא. לא הוגשו תכניות ואין כוונה להגיש תכניות. המפעל הזה, על

200 הדונם שלו, הוא מפעל תעשייתי וכך הוא נשאר.
היו"ר מיכה גולדמן
אני יודע דבר אחר. יש למשפחת פדרמן שטחים נוספים?
אורי פלד
אנחנו מערבבים פה כמה דברים ביחד. יש מצפון למפעל שטח שמעולם המפעל לא

השתמש בו קודם והוא כ-100 דונם שמחובר ל-200 דונם של משפחת לאוטמן. בו מדובר

על שינוי יעוד. זה לא שטח המפעל.
היו"ר מיכה גולדמן
השטח הזה נקי, סטרילי?



אורי פלד;

לפי אמות מידה שניתנות למדידה ושנעשו בשטח הזה במשך תקופה מאוד מאוד

ארוכה, לא נמצאו בשטח שום מימצאים שמראים על איזשהו זיהום. השטח הזה נקנה

בזמנו על ידי המפעל בשנות ה-70 המאוחרות. זה שטח שלא היה בשימוש של המפעל

לצרכיו. מה שנוגע למפעל עצמו נטו, שעליו אתה מדבר, אותם 200 דונם שהוזכרו פה,

הם שטח תעשייתי וכך הכוונה להשאיר אותם.
היו"ר מיכה גולדמן
זאת אומרת, בין אזור מגורים א' לאזור מגורים ב', באמצע תהיה רצועה של

תעשי יה. כך אתה אומר.

אורי פלד;

אני מניח שבמרוצת שנות האלפיים, באיזשהו שלב, אני לא יודע מתי, תהיה

תכנית לשנות את כל אזור התעשיה של נהריה לאזור מגורים. אני מניח שזה יקרה.

היו"ר מיכה גולדמן;

לכן אמרתי מראש שאנחנו צריכים להביא לכך שכל האזור הזה יהיה אזור נקי.

עקרונית לא מתנגד ל"מדינת הילדים". העיריה החליטה, אני יכול לחשוב שזה דבר

נכון או לא נכון, זה ויכוח במישור אחר. ראש העיר עומד לבחירה אחת לחמש שנים,

הציבור מחליט אם הוא רוצה את ראש העיר הזה או לא רוצה. אבל מה שקשור לשטח נקי

או שטח לא נקי, זה כן אחריות שלי.

בנימין אלון;

התסקיר הוגש כבר?
היו"ר מיכה גולדמן
עוד לא הוגש.
בנימין אלון
כך שאתה עוד לא יודע מה השורה התחתונה שלו.
יעקב ממן
הוא בשלבי הכנה סופיים כרגע.
היו"ר מיכה גולדמן
גבי יעל בירן, בבקשה.
יעל בירן
אני חושבת שבכל הנושא הזה מתעלמים מכמה בעיות קשות שהמרכז שלהן הוא המפעל

עצמו. בענין הזה יש קונסנזוס שהמפעל הוא אתר קבורת אסבסט מהדרגה הראשונה והוא

יושב על גבעה שלמה של אסבסט,



בכל הדיונים ובכל הטיפול בעניין אנחנו מדברים על כל המעגל מסביב והמפעל

נשאר בעצם כמו פצצה מתקתקת. אמנם טופל נושא הזיהום האקטיבי שהמפעל גרם בצורה

רשלנית במשך שנים והחוף זוהם, אבל לגבי המפעל עצמו כמזהם פסיבי שמהכה ליום

פקודה, אנחנו ממשיכים הלאה ומהכים שתהיה איזושהי יוזמה או שיקרה משהו. אי-אפשר

להתעלם מהעובדה שהמפעל בעצמו הוא אתר קבורת אסבסט מהדרגה הראשונה והוא

מבחינתנו סכנה סביבתית. היום הוא סכנה פסיבית, מחר הוא יכול להפוך לסכנה

אקטיבית.

בעניין הזה אני רוצה להוסיף עוד מלה שאולי תעורר זעם. אני שואלת עכשיו את

הגורמים הרפואיים אם מישהו מהם יכול לומר בצורה חד-משמעית שגם אחוז נמוך של

אסבסבט במסגרת התקנים יכול לגרום לסרטן.

היו"ר מיכה גולדמן;

אנחנו נשמע את דייר לבנטל.
יעל בירן
אני לא חושבת שיש מישהו שמוכן להגיד את זה באחריות. זה נחשב חומר מסרטן.

גם ברמות נמוכות, סיבים בודדים עלולים לגרום לסרטן. יש לזה השלכות על סוג

השימושים שסביר לעשות באתרי קבורה של חומרים מסרטנים.
היו"ר מיכה גולדמן
תודה רבה. דייר לבנטל, בבקשה.
דייר אלכס לבנטל
העובדות פה ידועות. יש להבדיל בין אנשים שעובדים במפעל ויש להם הגנה

מסו ימת, לבין הקהל. הכלל צריך להיות אחד, שלא לחשוף את הציבור למה שלא צריך

לחשוף אותו. לכן, לא משנה אם זה שני סיבים או ארבעה סיבים או שמונה סיבים. זה

דבר שלא צריך להיות בשטח והציבור לא צריך להיות חשוף אליו.
היו"ר מיכה גולדמן
תודה. שלמה כץ, בבקשה.
שלמה כץ
חשוב מאוד להבדיל בין יעוד הקרקע לבין עבודות הניקוי. המצב היום הוא הכי

בעייתי. כרגע צריך לדאוג לעבודות הניקוי בין אם תהיה שם "מדינת הילדים" או לא

תהיה שם "מדינת הילדים".
היו"ר מיכה גולדמן
בנושא הזה אני חייב להיות צמוד לאנשי המקצוע. במקרה הזה אם טובת הציבור

זה הניקוי אז צריך לנקות.
שלמה כץ
אנחנו צרפנו את הנציגה של "אדם טבע ודין" והזמנו גם את הנציגה של העמותה

להצטרף לבדיקת התכניות שלנו לניקוי.
היו"ר מיכה גולדמן
אמרת לי את זה לפני שלושה שבועות. אמרת לי עד סוף החודש. אנחנו מתקרבים

כבר לסוף החודש. אני מבקש שתעבירו לוועדה את לוח הזמנים כדי שנדע איפה אנחנו

נמצאים.

יעל בירן;

לגבי צווי חניקוי - הם עושים את המקסימום שאפשרי לדעת המשרד לאיכות

הסביבה. הם מתייחסים לתחום מאוד מוגבל מתוך כל הזיהום שאנחנו מדברים עליו,

למעשה רק לרצועה היקפית של הפרוייקט.

היו"ר מיכה גולדמן;

כדי לתת פתרון ל"מדינת הילדים" ולא פתרון רחב לכל הנושא.
יעל בירן
לטעמי. זה דבר אחד.
היו"ר מיכה גולדמן
מה קורה עם חוף הים, הוא כלול בתוך השטח?
צילי ענבי
ודאי, הוא כלול.

אורלי חורש-קאופמן;

המשרד טיפל בנושא בכמה מישורים. לעניין ההיקפי הוצאנו את צווי הניקוי הן

לעירייה והן למפעל. הנושא של המפעל עצמו מטופל בנושא של רשיון עסק והתנאים

לרשיון עסק.
יצחק פישר
יש לי בערך עשרים שנה נסיון בנושא ניקוי אסבסט. מישהו דיבר על החוק

בארצות-הברית. יש לנו אפשרות ללמוד מזה.

אני חושב שצריך לתת למשרד לאיכות הסביבה קודם כל את כוח האדם ואת היכולת

להכין תכנית לכל המדינה. כל בנין שיש בו אסבסט, צריך לתת קורס לעובדי התחזוקה

איך לטפל בזה. בכל האזורים שיש בהם אסבסט, צריך לתת הדרכה לאנשים מה חבעיה

ואיך לטפל בה. צריכות להיות עשרים-שלושים חברות שיכולות להכין תכנית ולעבוד

במחירים סבירים. אבל בלי כוח למשרד לאיכות הסביבה אי אפשר לעשות את זה.
יהודית שחם
אני רוצה להדגיש ולחדד את האספקט שצילי דיברה עליו וזה הנושא של מיפוי כל

האזורים בנהריה. נושא הפסולת עכשיו זה נכון, אולי בעוד עשר שנים יהיו עוד

מקרים, אבל נושא המיפוי הוא בחשיבות עליונה.



היו"ר מיכה גולדמן;

אני רוצה לסכם את הדיון. דבר ראשון, אני מבקש לקבל ממחוז הצפון של המשרד

לאיכות הסביבה את תכנית הביצוע של ניקוי השטח שמתייחסים אליו. כמובן התכנית

צריכה להיות מאושרת על ידי הגורמים המקצועיים.

דבר שני, זה נושא מיפוי נהריה והסביבה. מדובר גם על מועצה אזורית מטה

אשר, מדובר גם על שבי ציון ודרומית לנהריה, אבל עיקר השטח זה מועצה אזורית מטה

אשר ועיריית נהריה. חשוב לנו לקבל את כל הנתונים האלה כדי שנדע איך מטפלים

בנושא הזה על פי תכנית מסודרת. הביצוע צריך להיעשות על פי התכנית.

ולנציגי מפעל ייאיתנית" - הלא אתם צריכים להיות מעוניינים שהתכנית אכן

תבוצע כדי להבטיח חיים יותר טובים בנהריה. אנחנו כוועדת פנים יכולים רק

להמליץ. אנחנו בוודאי נדרוש גם ממשרד הפנים באמצעות ועדות התכנון שלו, לפעול

בהתאם להנחיות ולאישורים שמחייבים המשרד לאיכות הסביבה ומשרד הבריאות.

פרופ' ממן, אתה מייצג פה גם את עיריית נהריה. אתה היועץ שנשכר על ידי

עיריית נהריה כדי לייעץ לה בהתמודדות עם המצוקה בה היא נמצאת כתוצאה מהחלטה

לבצע את פרוייקט "מדינת ילדים". למעשה מהחלטה זו הכל התפתח.

לעיריית נהריה יש בנושא זה תפקיד מרכזי. למעשה היא זאת שיש לה עניין

להביא לאיכות חיים טובה בנהריה. היום אין איכות חיים טובה בנהריה כתוצאה

מפגיעת סיבי האסבסט. כמובן שהריכוזים הגדולים נמצאים בסמוך למפעל, אבל הפיזור

הוא גדול מאוד כתוצאה מכך שאנשים עשו שבילי גישה לבתיהם משאריות של הפסולת

הזאת כך שהחומר הזה מפוזר באזורים השונים של העיר נהריה.

לכן, אנחנו פונים ומבקשים מכולכם, בעיקר מעיריית נהריה ומהבעלים של מפעל

"איתנית", לבצע את הדברים בהתאם להנחיות המקצועיות של משרדי הממשלה הנוגעים

בדבר, במקרה שלנו המשרד לאיכות הסביבה, משרד הבריאות, משרד הפנים ומשרד העבודה

והרווחה. כאן לא יהיו פשרות. אין פה על מה להתפשר משום שמדובר כאן על סכנת

חיים.

בנימין אלון;

איך זה מבחינת החוק? אני זוכר שהעברנו פה את חוק הנקיון עם החמרות רבות

מאוד על השלכת פסולת וכו'. התייחסנו אז גם לטווח הזמן חוץ מאקט ההשלכה?
היו"ר מיכה גולדמן
כן.

בנימין אלון;

עד מתי הם אחראים משפטית לדבר כזה?
היו"ר מיכה גולדמן
אין מי גבלה של זמן. אתן לך דוגמה. היה לנו פה דיון על תע"ש שפינה את

המפעל בהרצליה. האחריות של תע"ש לניקוי השטח בסמוך להרצליה הוא לנצח. ברגע

שמפנים מקום חייבים להשאיר את השטה נקי והאחריות היא על המפעל עצמו. גם פה

האחריות היא על מפעל "איתנית" ועל העירייה כנותנת את האישורים. עירייה שנותנת

אישורים, היא תמיד תתנה את זה בניקוי השטח.
בנימין אלון
אני מוכרח להגיד לך שלא הכרתי את הנושא הזה. יש עוד תופעה כזאת במדינה?
היו"ר מיכה גולדמן
יש מפעל אסבסט אחד בארץ. למשרד לאיכות הסביבה ולמשרד הבריאות לא חסרים

נושאים לדיון כדי לעסוק בהם.

אני רוצה להודות למשרד החינוך על היוזמה שלו, ולמערכת הביטחון על היוזמה

שלה לגבי צמצום ככל האפשר של שאריות אסבסט. מה שחשוב לכולנו הוא שלא נראה את

הישיבה הזאת כסימון וי, משום שסימון וי זה הדבר הכי מדאיג. אני מתכוון לעשות

בקרה וחלק יודע שאני לעתים קרובות בנהריה.

צילי ענבי;

אני מבקשת תשובה מנציג משרד הבריאות בקשר להשתתפותם בסקר שציינתי בתחילה.
הי ו"ר מיכה גולדמן
דייר לבנטל, מה קורה עם ההשתתפות בסקר?

דייר אלכס לבנטל;

כל הנושא הזה מהתחלה עד הסוף הוא בתחום סמכותו של המשרד לאיכות הסביבה.

אני לא חושב שהמשרד יכול להוביל את הסקר הזה, אבל על זה נדבר בינינו.
היו"ר מיכה גולדמן
תגמרו את זה ביניכם ותתנו לי תשובה מה החלטתם.

דייר אלכס לבנטל;

אני חושב שמבחינה ציבורית יש פה בעיה מסויימת.

צילי ענבי;

היות והמשרד שמוביל, כפי שאתם רואים, זה המשרד לאיכות הסביבה, הוא צריך

להוציא את התורה, אני מבקשת שתצא קריאה מכאן להעניק לו גם את הקמח. אין לנו

אמצעים לבצע את הדברים, אין לנו משאבים. אני מבקשת שמכאן תצא קריאה על חשיבות

הנושא ולתת את המשאבים הדרושים לכך.
היו"ר מיכה גודלמן
תודה רבה לכם. ישיבה זו נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:15

קוד המקור של הנתונים