ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 25/01/1999

אירועי אום-אל-פחם

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע-עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 394

מישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה

יום שני. חי בשבט התשנ"ט (25 בינואר 1999) שעה 10:10

נכחו;

חברי הוועדה; מיכה גולדמן - היו"ר

טלב אלסאנע

חה"כ עזמי בשארה

" האשם מחמיד

מוזמנים; מוטי זליקוביץ - עוזר שר הבטחון

סא"ל אריה לב - ראש ענף תשתית ופריסה, אגף התכנון של צה"ל

מוטי זקן - עוזר ראש הממשלה לענייני ערבים

יוסף דהאן - מנהל מחי תשתיות, חברת החשמל

שמעון יופה - מהנדס מחוז הצפון, חברת החשמל

גלעד אלטמן - הסיירת הירוקה - שמורות הטבע

האני מוניב מחאגנה - הוועד הציבורי לענין אדמות אלרוחה

נגיב סאדק ג'ברין - " " " " "

אחמד אגבריה - יי " " " "

האני מחאגנה מוחמד - " " " " "

קאסם מחאמיד מחמוד - " " " " "

מוחמד מחאמיד תופיק- " " " " "

סאלח מחמוד אגבריה - " " " " "

מחאמיד עדנן עבד - " " " " "

שקיר פריד מחאמיד - " " " " "

היועץ המשפטי;

מנהלת הוועדה; יפה שפירא

קצרנית; אסתר אלפיה

סדר-היום; אירועי אום-אל-פחם.



אירועי אום-אל-פחם

היו"ר מיכה גולדמן;

בוקר טוב, אני פותח את הישיבה. הנושא שעל סדר היום: אירועי אום-אל-פחם.

לפני שנפתח את הדיון, אני רוצה לקרוא לפניכם את סיכום דברי מהישיבה שקיימה
הוועדה באותו נושא, ב-28 בדצמבר 1998
"אני רוצה לסכם פה את הישיבה. א. אנחנו לא ניתן חודש, אנחנו ניתן

שבועיים. אני מבקש שעד ה-15 לינואר ולא חודש, משום שאני יודע מה יקרה שניתן

הודש, יגידו לנו תנו לנו עוד שבועיים, ואז יגיעו באמת למועד הבחירות, ואני לא

רוצה שזה יחזור להיות הריטואל הקבוע כמו עתלית לירס. תמיד לקראת בחירות

מחממים, מגיע מועד הבחירות, אומרים נטפל אחרי הבחירות, ועוברות עוד חמש שנים.

אני לא רוצה לחזור לאותו ריטואל, ולכן אני אני צריך להיות זהיר ולהגיד את

הדברים בצורה ברורה.

אנחנו מקבלים את הבקשה שעד ה-15 לינואר, אתם מבקשים להשלים את ההליכים

שיש בהם רצון טוב להתייחס לשלושה דברים שהתייחסנו: אחד - שלא קשור ישיר

לאירועים שהיו בחודש ספטמבר אבל אני רואה בו השיבות גדולה מאוד, זה לפעול

להזזת הבסיס הצבאי של עין-איברהים, כדי שבאמת לא נגיע למציאות שיש בה הרבה

מאוד פגיעה בצנעת הפרט, ואת זה אני רואה כאחת המשימות החשובות כדי להראות

שבאמת נעשה כאן רצון אמיתי וכן".

ולמה אני אומר את זה? משום שאחת חטענות חיתה שהבסיס פשוט יושב בתוך הבתים

של אלרוחה.

"נושא שני שאני מתייחס אליו - א. הוועדה קוראת גם לוועדה שמטפלת מטעם

משרד הבטחון ומשרד ראש הממשלה לפעול להזזת קו החשמל כדי שאפשר יהיה לראות את

זה כחלק מההסדר ולאפשר להזיז צפונה את השטחים הפוגעים והסמוכים לבתים.

דבר שלישי שאני רואה בו השיבות גדולה מאוד, זה התייחסות לאדמות הפרטיות

של אותם חקלאים ואיכרים שהתייחסו אליהם. כחלק מהמיכלול אנחנו רואים את שלושת
הדברים
זה דחיה ל-15 לינואר; הזזת הבסיס הצבאי מתוך צנעת הפרט; העברת קו

החשמל כדי שאפשר יהיה ליישר את השטחים הסמוכים.

אני אומר, גם פתרון שיהיה, אני בטוח שאין אפשרות להגיע למצב מקסימלי, אבל

אני גם לא מצפה שיהיה מצב מקסימלי. מה שאני אמרתי לגבי ההתייחסות, התחשבות

בעדיפת ראשונה לאדמות הפרטיות. זה מה שאני אמרתי, עדיפות ראשונה לאדמות

הפרטיות.

אנחנו נקיים כאן ישיבה ב-13 בינואר 1999, זה יוצא יום רביעי בשעה 09:00

בבוקר. יש חוק בכנסת שהמליאה מתחילה ב-11:00. יגידו לכם חברי הכנסת, זה לא

תלוי בי ותגיעו 1:-09:00, ואני מבקש לרשום לפניכם 13 לינואר כמועד שבו נקבל את

הדיווח". עד כאן סיכום הישיבה מיום ה-28 בדצמבר 1998.

עוזר שר הבטחון ביקש ממני היום לתת להם עוד קצת זמן, כדי ששר הבטחון

הנכנס מחר לתפקידו ילמד את הדברים. אמרתי לו שיש הגיון בדבריו, אבל אני צריך

להיות צמוד לסיכומים שלנו, כדי שנצליח להתמודד עם הבעיות והנושאים שסוכמו

בישיבה שהתקיימה ב-28 בדצמבר.

מוטי זקן, עוזר ראש הממשלה לענייני ערבים, בבקשה.



מוטי זקן;

בוקר טוב לכולם. בחודש וחצי האחרונים קיימנו 5 מיפגשים עם צוות הוועד

הציבורי לענין אדמות אלרוחה, אליו הצטרף חבר-הכנסת האשם מחאמיד, בהיותו תושב

האזור, וכן עם ממלא מקום ראש העיר ד"ר סלימאן אגבריה, נציג בעלי האדמות חאג'

חאמיד, ונבחרת של התושבים בעלי הקרקעות, במגמה להגיע לאיזה שהיא נוסחה שתביא

לפתרון הבעיות הללו.

בתוך כך קיימנו דיונים, שלנו, מול מינהל מקרקעי ישראל, מול הצבא, מול סגן

הרמטכ"ל וקציני אגף תכנון בצה"ל ומול כל הגורמים הממסדיים, כדי לנסות ולהגיע

לפתרונות. מבחינתנו, הדבר הטוב ביותר היה, אם הצבא היה אומר, רבותי, שטח האש

הוא לא חיוני ואני לא צריך אותו, כי אז היינו פותרים את הבעיה של אלרוחה, ולא

היה צורך יותר לחזור על כל המאורעות שהיו. אבל הצבא עשה בדיקה מקיפה ודקדקנית,

והודיע ששטח האש חיוני לו ביותר.

הלכנו, ובדקנו שנית, והנוסחה שהצענו היא פחות או יותר כזאת שתאפשר גם את

פעילות הצבא בשטח האש, וגם את פעילות החקלאים, היינו, עיבוד האדמה על ידי

החקלאים באופן כזה שפרנסתם לא תיפגע, ושגם בטחונם האישי לא ייפגע, כי אלה שני

הדברים העיקריים שהם העלו במהלך הדיונים. כמו כן שלא תהיה פגיעה ברגשות שלהם,

ובהקשר הזה כם דיברו על כך שכדי להיכנס לשטח הם צריכים לפנות ולבקש אישורים

והיתרים. אני חושב שגם לי, כאזרח מן השורה, זה נשמע קצת מרגיז.

העלו שורה של בעיות שהתייחסנו אליהן אחת לאחת, והצענו לפתור אותן, פחות
או יותר בדרך הזאת
חלוקת ימי השנה בין הפעילות הצבאית לבין פעילותם של

החקלאים; לענין היתרי כניסה, לא הליכה לתחנות משטרה או התרוצצות במקומות

אחרים אלא בצורה נוחה וקלה יותר, כמו, מתן היתר שנתי קבוע. בדרך זו להגיע

הסדרת הענין, גם מבחינה רגשית, גם מבחינה אישית, כך שבעל הקרקעות, כמו החאג',

לא יצטרך ללכת לאיזה שהוא מקום ולבקש אישור כל פעם שהוא צריך לעבד את האדמה

שלו.

אם נגיע להסדר קבוע ומקובל, לפיו יהיה לחאג' איזה שהוא היתר שיאפשר לו

בחלק ניכר מימי השנה להיכנס לשטח האדמה שלו או להכניס כלים ופועלים, וזה דבר

חשוב.

והדבר הנוסף תנאי ההוזה והביטוח שגם עליו היו תלונות. ביקשנו מפרקליטות

צה"ל לעשות עבודה מטה בענין הזה כדי לנסות ולשנות את התנאים הללו, ואני מבין

שהעבודה שם בעיצומה. גם בצה"ל הגיעו כנראה למסקנה שהחוזה הזה או התנאים הללו

היו קצת לא הולמים. אני מקווה שכתוצאה מהשינויים שעושים בתנאים הללו, כל מי

שקשור לשטח אש בכל הארץ, יהודים וערבים, "ירוויחו" מהשינויים הללו.

הדבר הנוסף שדיברנו עליו היה נושא אדמה חלופית. יחד עם מינהל מקרקעי

ישראל באנו ביוזמה להציע לבעלי האדמות, אדמות חלופיות. בהתהלה היתה התרגשות,

לא הבינו את הענין הזה ואמרו: מה פתאום, אתם רוצים שאנחנו נוותר על אדמה

באדמה. אבל מבחינתנו, לפחות מבחינתי האישית, היה פה איזה נסיון לבוא בידיים

נקיות לקראת בעלי הקרקעות שהתלוננו על: פגיעה בפרנסה ועל כך שבאים ולוקחים את

האדמה שלי. זה נשמע דבר לא טוב.

עשינו מאמצים להגיע להצעה של חילופי אדמות תאפשר למי שיש לו, נאמר, 30-

40-50 דונם בתוך שטח האש 107, לקבל אדמה חלופית, במידה וירצה לוותר עליה או

להחליף אותה או לשמור על הזכויות שלו בקרקע, באדמה המקורית, ולקבל אדמה, לצורך

עיבוד חקלאי, באותו גודל, באותו היקף, ופחות או יותר באותה סביבה. יושב פה מר

גלעד אלטמן מהסיירת הירוקה - שבדרך כלל מקבלת נזיפות - שעשה עבודת מטה יוצאת

מהכלל ומצא אדמות לצרכים האלה של עיבוד חקלאי חליפי.



כדי להפיג את החשש של בעלי הקרקעות, הצהרנו לאחרונה שאין כוונה להקים עיר

בתוך שטח האש - עיר עירון - ואין כוונה להפקיע את האדמות. אני חושב שנעשה משהו

מהבחינה הזאת גם להפגת החששות.

אלה פחות או יותר הצעדים שהצענו, כדי לבוא ולהציע נוסחה שתביא לפתרון

הבעיות.

היו"ר מיכה גולדמן;

ישנו פה מישהו מעיריית אום-אל-פחם?

קריאה;

לא, לא הגיעו.

האשם מחאמיד;

יש פה ועדה שמייצגת את כולם.

מוטי זקן;

בשבוע שעבר קיימנו מיפגש נוסף שהשתתפו בו ראש עיריית אום-אל-פחם וחבר-

הכנסת האשם מחאמיד, ואני חושב שהתקדמנו צעד נוסף לקראת הענין הזה. לצערי,

חילופי השרים במשרד הבטחון דוחה במקצת את ביצוע ההסכם. שר הבטחון אמור היה

להוציא - לראש עיריית אום-אל-פחם, לחבר-הכנסת האשם מחאמיד ולראש עיריית כפר

כנא שנכחו בישיבה - מכתב בו יפורטו, בצורה מכובדת ורצינית, כל ההצעות הללו,

כדי שהם יביאו אותם להחלטת התושבים. מבחינתנו, השתדלנו ללכת כמה שיותר לקראת

בעלי הקרקעות מתוך הזדהות והבנה לצרכים שלהם, לבעיות שלהם. כמו שאמרתי, הפתרון

האידיאלי, מבחינתי האישית, כאזרח, שהיו מבטלים את שטח האש, כי אז לא היינו

צריכים לשבת בעשרות ישיבות, לא רק מול התושבים, אלא גם מול הצבא, ומול משרד

הבטחון ומול כל מיני גורמים כדי להשיג את ההישגים הללו.

דבר נוסף. בישיבה האחרונה אמר נציג משרד הבטחון שלמכתב הזה אנחנו נוסיף

שעם שינוי התנאים המדיניים, הבטחוניים של מדינת ישראל, יישקל הצורך בשטח האש

ובמימדים שלו, גם כדי לתת תקווה לתושבים שזו לא איזה שהיא השתלטות על רכוש

לעולמי עד אלא לצורך צבאי זמני. תודה.

היו"ר מיכה גולדמן;

תודה רבה.

שמעון יופה, מהנדס מחוז הצפון בחברת החשמל, בבקשה.
שמעון יופה
ההזמנה לישיבה זו הגיעה אלינו ממשרד התשתיות רק אתמול, כך שתשובתנו קצת

מוגבלת. לפני כשבועיים קיבלנו פנייה גם ממשרד הבטחון - לא בהקשר הוועדה - בה

ביקשו מאיתנו לבדוק קו שעובר שם שזה קו מתח עליון של 160 אלף קילוואט. למעשה,

מדובר בשני קווים שעוברים על אותה שורת עמודים, וזה קו חשוב מאוד שמעביר

אנרגיה מאזור קיסריה לאזור הצפון. בקטע הזה שמדובר בו הקו עובר בתחום פרוזדור

400 קילוואט, כלומר פרוזדור מוביל ארצי ויוגש כתכנית אוריינטטיבית לעורכי תמ"א

10 לעיון, ואמור להיות נדון. לכן, צריך לראות את העתקת הקו במסגרת תכנית מיתאר

ארצית שזה ענין תכנוני ממושך.



נשאלנו על ידי משרד הבטחון לגבי עלות ההעתקה. ובכן, עלות העתקה של קו כזה

היא כ-20 מיליון ש"ח. אבל, עוד לא בדקנו את היישימות התכנונית של ההעתקה הזאת,

ואנחנו עדיין לומדים את הנושא. אני חוזר שוב, אם הקו הזה ימשיך להיות כרוך

בתמ"א 10, זה ענין של דיונים במועצה הארצית לתכנון ובנייה, וזה מהלך שלפחות

אנחנו, שלא ידענו שתהיה בקשה כזו או אחרת, חשבנו שהליך תכנוני כזה יסתיים בערך

בשנת 2003 עד 2004.

היו"ר מיכה גולדמן;

לנו יש סבלנות.

מוטי זליקוביץ - סגנו של אלי כהן עוזר שר הבטחון שיצא לחופשה - בבקשה.

מוטי זליקוביץ;

אין לי הרבה מה להוסיף על מה שאמר מוטי זקן שבסך הכל ביטא את רוח הדברים

שנאמרו על ידי כל הנוכחים בישיבות האחרונות שהיו לנו. לגבי ההסכם או חוזה

הכניסה, נעשית כרגע עבודה אצל היועצת המשפטית ומחלקת הביטוחים במשרד הבטחון,

אני מעריך שתוך עשרה ימים עד שבועיים יהיו תשובות מבחינתם. לאור השאלה ששאלת

לגבי הסכם הכניסה, ההערכה היא שיהיו תשובות בכיוון החיובי, כמו שנאמר לפני כן.

לגבי קו החשמל, לפני שבועיים ביקשנו את התייחסות חברת החשמל וכרגע אנחנו

שומעים את העלויות, עדיין לא קיבלנו שום מסמך כתוב בנושא של חברת החשמל.

לגבי מחנה עין-איברהים יש כוונה לשקול את הדברים בחיוב. התחילה ברמה זו

או אחרת עבודת מטה. הם צריכים את הזמן שלהם כדי לטפל בעבודת מטה, לאן מזיזים,

איך מזיזים, מה קורה, וכל הדברים, אבל בסך הכל הרוח של כולם היא רוח חיובית,

להתקדם בצורה חיובית לפתרון הבעיה.

אני חוזר פעם נוספת על מה שהיושב ראש העלה בהתחלה, הבקשה שלנו, של משרד

הבטחון. חילופי השרים יתבצעו תוך יומיים, ולאור זאת אנחנו מבקשים להמתין כעשרה

ימים, נציג לשר החדש את הכל בפרוטרוט, ונקבל את כיוון דעתו.

היו"ר מיכה גולדמן;

ברור.

מאחר והישיבה היום תהיה קצרה, נתרכז בקבלת דיווחים לשלושת הנקודות
שהעליתי בתחילת הישיבה
בנושא קו החשמל; בנושא הזזת המחנות הצבאיים, והדבר

המהותי שהוא בעיית הקרקעות.

אני מבין שהיו כמה גישות, מי רוצה לייצג את הגישות האחרונות שהיו?

חאג' תאופיק מוחמד מחאמיד, בבקשה.

חאג' תאופיק מוחמד מחאמיד;

אדוני היושב ראש, חברי הכנסת, אורחים נכבדים. אני אחזור על כל הדברים

שכבר אמרנו כאן מפני שאין לנו דברים חדשים. לצערי, אני חוזר על הדברים שאמרנו,

ועל העמדה שלנו. הרי אתם יודעים שהוכחנו את הדו-קיום שלנו בארץ הזאת. אנחנו

חיינו ביחד 50 שנה, אנחנו מעבדים את האדמה הזאת, גידלנו עצים, וזאת הפרנסה

היחידה של מאות ואלפי המשפחות שלנו.



רבותי, אנחנו הוכחנו את הדו-קיום שאתם מבקשים מאיתנו. לאף אחד מאיתנו אין

איזו עבירה אחרי 50 שנה אתם באים ודורשים מאיתנו להוציא רשיונות. בשנות ה-50

לא הוצאנו רשיונות, עיבדנו את האדמות שלנו והיה ממשל צבאי. האם זה מתאים עכשיו

בשנת ה-2000 למדינת- ישראל המתקדמת שהיא תדרוש מאיתנו להיכנס לאדמה הפרטית שלנו

ברשיונות, ושאנחנו משלמים את כל המיסים, וכל הארנונות עליה. אני לא יודע אם זה

מתאים.

אנחנו לא נשארה לנו הרבה אדמה. האדמה הזאת, הרי אתם יודעים שאום-אל-פחם

למשל, ואני לא מדבר על ואדי ערה, אין לי פה את הנתונים, אבל לאום-אל-פחם היה

45 אלף דונם בשנת 1948, והיו 6,000 נפשות.
האשם מחאמיד
שלושת אלפים.

חאג' תאופיק מוחמד מחאמיד;

אולי אני טועה.

מה שנשאר לנו עכשיו זה 30 אלף דונם או 25 אלף דונם, והיום יש באום-אל-

פחם 36 אלף נפשות. אז איפה אנחנו? מדברים על אדמה חילופית. איפה יש אדמה

חילופית? אנחנו לא מבקשים ולא דנים על אדמה חילופית, אנחנו לא מורשים, ואין

לנו מנדט גם כן להחליף אדמות, אפילו שיהיה מה שלא יהיה.

חבריה, אחרי שהלך מאיתנו כל מה שהיה לנו, ונשאר מה שנשאר, כל הכוונה

התקוה שלנו, והרי אתם עוזרים לכל המדינות בכל העולם שיש שם מצוקה, יש רעידת

אדמה, אתם שולחים להם בלי סוף, ואנחנו נשארים כאן במצוקה, בעוני ובאבטלה. כל

ממשלה שבאה אומרת שיהיה שוויון לערבים, אבל עד עכשיו אנחנו בשפל הקרקעי, בשפל

הכלכלי.

רבותי, זו העמדה שלנו, ויש לנו תקווה שהיות ואתם עוזרים לכל העולם, שתתנו

גם לנו ותאפשרו לנו להמשיך להיכנס לאדמה שלנו, לעבד אותה בכבוד, שנתפרנס ממנה,

ושלא נלך בתור ללשכת התעסוקה, ושם אחד אחרי השני נתחיל לבקש נדבות מפה ומשם,

והבנים שלנו ילכו לעבריינות במקום לעבד את האדמה שלנו. כולנו תקווה שתתנו לנו

להמשיך לעבד את האדמה שלנו. אני בטוה ומשוכנע שהאדמה הזאת לא נחוצה לכם. הנה,

האדמה שגם כן עושים בה את האימונים זה גם כן אדמת אום-אל-פהם.

לכולנו יש תקווה שתעזרו לנו להכניס תשתית באדמה שלנו. להכניס מים,

שתאשרו לנו להקים מחסנים בחלקות שלנו ושתתנו אישורים לרפתות ולרועים שלנו,

ושתתנו לנו לבנות גם כן בתי קירור לפרי שלנו. אתם הרי עוזרים לכל העולם,

ואנחנו מקווים שתרימו אותנו מהשפל הכלכלי ושתהיה לנו חקלאות מתועשת, שנוכל

להתקדם בחיים, לא ללכת צעד קדימה ועשרה צעדים אחורה.

אחרי שנכנסנו. לאדמה הזאת עכשיו אומרים לא, צריך רשות. איך אנחנו יכולים

להבין? אני רוצה שפעם אחת יבוא שר הבטחון או מי שמחליט כאן שזה 180 יום להיכנס

או לא להיכנס? שיבוא תהת העץ שלי ויראה במו-עיניו אם הוא יכול לעשות אימונים

שם. הרי זה צפוף בעצים, איך זה יכול להיות, באיזה מדינה בעולם זה יכול להיות?



חבריה, אנחנו חיים ביחד, ואנחנו רוצים להמשיך לחיות ביחד. אנחנו חוזרים

עכשיו לאום-אל-פחם, כל הבחורים והאנשים והקטנים, כולם באים ושואלים, מה אתם

עשיתם? איפה אתם מתקדמים? אחרי שהחיילים נכנסו לאום-אל-פחם ופצעו 600 בני אדם

או יותר ונשאר עד עכשיו כתם שחור, אני מקווה שנמחק את זה בדברים הטובים ונשכח

מזה. אנחנו לא רוצים אבנים, לא רוצים יריות, לא רוצים הפגנות, אנחנו רוצים את

האדמה שלנו, אך ורק את האדמה שלנו ואת הכלכלה שלנו, ואנחנו רוצים למחוק את

הכתם השחור הזה, באמת, זה לא מתאים לא בשבילנו ולא בשבילכם.

כולנו תקווה שאתם תלכו לקראתנו, וגם לקראת הרועים שלנו שרשות שמורות הטבע

גם כן כל פעם רודפת אחריהם, ולהאמין גם כן לפלאחים.

היו"ר מיכה גולדמן;

תודה רבה.

חבר-הכנסת האשם מחאמיד, בבקשה.

האשם מחאמיד;

אדוני היושב ראש, הייתי בכל הישיבות שהיו בין הוועדה שבראשה עומד מר

מוטי זקן, לוועדת אלרוחה של בני אום-אל-פחם ואזור ואדי ערה. נכון, כולנו

קיווינו שכל אזור האש יסולק משם. היום, בא משרד הבטחון ונתן איזה שהיא הצעה

שחצי שנח אנחנו מעבדים את האדמות, וחצי שנה זה האימונים של שצה"ל. אני בטוח

שזה לא בר-ביצוע. אי-אפשר לבצע עבודה חקלאית, עם תאריכים מסויימים שמישהו

מציין מגבוה.

אבל, אני לא רוצה לחזור אחורה. התושבים, והאזרחים שלנו רוצים להגיע

לפתרון. אנחנו רוצים למנוע עימותים, ואנחנו רוצים לעשות מאמצים כדי שהעימותים

שהיו לא יחזרו. אבל בו בזמן האנשים רוצים להיכנס לאדמה שלהם, ויש להם בעצם

שלוש דרישות מאוד ברורות.

אחת - שהמחנה של עין-איברהים יוזז. מאז שנת 1989, כשהייתי ראש עיר אני

שומע שרוצים לסלק את המחנה הזה שנקרא גבעה 402, ושום דבר לא סולק, וזה נמצא

בתוך הבתים בעין-איברהים.

מוטי זקן;

סליחה, הענין הזה לא עלה בישיבות שהיו לנו אפילו פעם אחת. יש לי את כל

חפרוטוקולים של 5 הישיבות, הענין הזה לא הועלה אפילו פעם אחת.

היו"ר מיכה גולדמן;

של מה?
מוטי זקן
של מחנה עין-איברהים.
טלב אלסאנע
אני זוכר שבישיבת ועדת הפנים זה הועלה.



מוטי זקן;

אני לא מדבר על ועדת הפנים.

לוי ו"ר מיכה גולדמן;

מוטי, זה לא משנה אם זה עלה או לא עלה. זה גם לא רלבנטי, אחת הדרישות של

הוועדה הזו היא להזיז את המחנה. נקודה. חבל להתווכח. הוועדה דנה לא דנה, זה

בכלל לא רלבנטי. יש החלטה שלנו שהמחנה צריך לזוז. נקודה.
עזמי בשארה
הנושא של סילוק המחנה לא עלה מטעם ועדת אלרוהה?
האשם מחאמיד
גם אני הייתי בוועדה, זה לא נכון. אחד, שניים שלושה, אנחנו גם חברי ועדה.

הנושא הזה, אמנם קראתי לזה הפעם גבעה 402, אבל זה חידוש שלי, זה נקרא מחנה

עין-איברהים, דיברנו על זה וזה צריך להיות רשום. אם לא רשמו, אז יש פה עיוות.
היו שלוש דרישות
המחנה בעין-איברהים; הרחקת האימונים מהבתים; והקרקעות של

אלרוחה. שלושה נושאים אלה שנדונו בכל ישיבה, מוטי, אני מאוד מבקש ממך, פשוט

מאוד, לא להביא בפני הוועדה - - -
מוטי זקן
חבר-הכנסת מחאמיד, תסלח לי, שני העניינים האחרונים אכן הועלו: הרחקת קווי

הגבול משטח אש, מהבתים ובתי הספר, והקטע של האדמות שהוא הקטע המרכזי.
היו"ר מיכה גולדמן
כן, אבל זה לא משנה.
מוטי זקן
זה כן משנה.
היו"ר מיכה גולדמן
מוטי, מה זה משנה. אתה יודע מה? זה לא היה בוועדה, אני דרשתי את זה בדיון

שהיה פה בוועדת הפנים. לא לברוח מהבעיה המרכזית והמחדל של משרד הבטחון .יש פה

מחדל של משרד הבטחון.
קריאות
יו
עזמי בשארה
הייתי נוכח בישיבה האחרונה של ועדת הפנים, דייר אגבריה וכולנו הצענו אפילו

מקומות חלופיים על אותן אדמות שהופקעו מ- - - על אדמות אום-אל-פחם. לסלק את זה

מאלרוחה לאדמות אחרות, ואמרו לכם, זה היה גם אדמות שלנו, ואנחנו אומרים לכם,

תעברו לשם ותתנו לנו את אלרוחה. אתה זוכר? אני הייתי כאן, בוועדת הפנים.



קריאות;

מוטי זקן;

חבר-הכנסת בשארי;, תעשה הפרדה בין ועדת הפנים לבין - - -

קריאות;

היו"ר מיכה גולדמן;

רבותי, תנו לחבר-הכנסת האשם מחאמיד לסיים.

האשם מחאמיד;

מה שחורה לי, מוטי, שאם כל המשא ומתן יימשך בצורה כזאת או הוא כזה-
היו"ר מיכה גולדמן
הוא לא יימשך כך, אם הוא לא יסתיים עוד שבועיים אני אעמוד על הכביש עם -

האשם מחאמיד;

-שאנחנו מתעלמים מדברים שנאמרו, ואתה טוען, ואני פשוט דוחה את זה על הסף

שהענין של עין-איברהים לא הוזכר. מהישיבה הראשונה דיברנו על זה, השניה

והשלישית, והיו הבטחות שאכן זה יטופל בצורה עניינית.

היום שמעתי שמשרד הבטחון שוקל. הוא שוקל כבר כמה שנים. אני כבר לא מאמין

לאף אחד, כנראה שהוא לא יזוז אלא אם יהיו שם עוד עימותים, ואני לא רוצה שם

עימותים. אני לא רוצה שאנשים יתחילו לזרוק אבנים, אז צריכים להזיז את זה.

דבר שני שאמרנו; הרחקת האש והאימונים מהבתים. לא ייתכן שאנשים במעאוויה,

במוסמוס ב- - יקבלו כדורים בבתים שלהם, זה לא ייתכן, בשום מדינה מתוקנת זה

לא יכול לקרות.

ודבר שלישי, הענין של החשמל. אם חברת החשמל לא מוכנה, אז אין להם תשובה.

מדובר על 20 מיליון שקל ועד שנת 2003 או 2004. אני חושב שיש פה מגמתיות שלילית

ביותר, ואין כוונות טובות.

אדוני היושב ראש, אם רוצים להמתין עד ששר הבטחון החדש ימונה מחר או

מחרתיים, בבקשה. ואולי שר הבטחון יצחק מרדכי, עד לשעה שמונה בערב - שאז הוא

כבר יהיה לשעבר - קיבל כבר החלטה, והוא ואמנון ליפקין שחק חתמו על צו, ויכול

להיות שלא היה נעים לו לחזור בו. ייתכן שהשר החדש מר משה ארנס יחשוב על זה

אחרת וירצה לבדוק את הנושא. אתם רוצים לחכות, בואו נחכה, אבל בתנאי, אדוני

היושב ראש, שהסטטוס-קוו יישמר עד אשר תהיה החלטה, ואנחנו רוצים בכתב. אדוני

היושב ראש, אני מבקש שכל הצעה שנקבל ממשרד הבטחון תהיה בכתב, כולל הבטחה כתובה

שהאדמה הזאת תשוב לבעליה.



היו"ר מיכה ג ולדמן;

הבנתי.

רבותי, אני לא רוצה להאריך את הישיבה. לנו יש עמדות ברורות. בכל אופן לי

יש עמדות ברורות ואני לא מתכוון להפוך את הענין הזה לסחבת. אני גם לא אתן יד

פה לסהבת. אנחנו ניפגש כאן בעוד 10 ימים, כדי לאפשר לשר הבטחון החדש ללמוד את

הנושא, ואני אומר מראש לעוזר שר הבטחון החדש-ישן, העוזר נשאר, שרים מתחלפים.

אני מבקש שהנושא הזה יקבל את העדיפות כדי שהשר ילמד את הענין ושלא נקבל בעוד

שלושה-ארבעה ימים טלפון שהשר עוד לא למד את הענין.

אנחנו נקבע ישיבה, ואנחנו נרצה לקבל תשובות ברורות. אני מבקש גם מאנשי

חברת החשמל לקבל תשובה ברורה לגבי נושא קו החשמל.

עכשיו, שלא תהיינה אי-הבנות פה, אני אומר את זה גם לסגן אלוף אריה לב.

בישיבות האחרונות של ועדת הפנים דיברנו ואמרנו - אמנם זה לא הנושא שהביא אותנו

לדון בנושאים - אבל גם נושא הזזת הבסיס הצבאי או שתי הנקודות, גם על יד כפר

קרע וגם עין-איברהים, אנחנו מדברים על שני המקומות האלה.

מוטי זקן;

זו בדיוק הבעיה, ועדת הפנים מקיימת דיונים במסלול שונה, והוועדה שלנו - -

היו"ר מיכה גולדמן;

מוטי, אל תחפשו תירוצים, תתחילו לעבוד כמו שצריך לעבוד במדינה מתוקנת,

ואל תחפשו תירוצים.
מוטי זקן
אתה חושב כך.

היו"ר מיכה ג ולדמן;

אתם מנסים לעשות פוליטיקה ולא עבודה, וזה הכי גרוע. זה מה שאתם עושים.

מוטי זקן;

אני חושב שמי שעושה פוליטיקה זה כבוד היושב ראש.

היו"ר מיכה גולדמן;

לא נכון, מוטי, העבודה שלכם זו פוליטיקה זה הכל.

מוטי זקן;

אני מבקש שתחזור בך מההערה הזאת.

היו"ר מיכה גולדמן;

אני לא אחזור בי במלה אחת.



מוטי זקן;

אז זה לא בסדר.

היו"ר מיכה גילדמן;

לא אחזור במלה אחת, זה הכל.
מוטי זקן
זו פשוט חוצפה.

היו"ר מיכה גולדמן;

לא אחזור בי במלה אחת משום שאני מאמין במה שאני אומר, זה הכל.

מוטי זקן;

זה לא נכון.

היו"ר מיכה גולדמן;

ואני אומר את זה כאן. אתם תתחילו לעבוד ולא לחפש תירוצים. דיברתי בצורה

ברורה, שמע אותי אריה, ואם לא היית בישיבה זה בכלל לא מעניין אותי, זו בעיה

שלך, לא שלנו. זו בעיה שלכם משום שגם סדר העדיפות שלכם הוא אחר. את זה אני גם

יודע. ולכן אריה שמע את זה כאן.

מוטי זקן;

אתה מדבר - - -

היו"ר מיכה גולדמן;

אי מדבר פה באחריות, ואריה שמע אותי.

אני מבקש לקבל תשובה תוך 10 ימים על מועדי הזזת הבסיסים של הצבא.

מוטי זקן;

את זה תבקש מהצבא.
היו"ר מיכה גולדמן
אני אמרתי את זה לצבא, לא לך. אני מבקש מהצבא לקבל מועדים של הזזת

הבסיסים האלה.

מוטי זקן;

אני רק הערתי - - -



היו"ר מיכה גולדמן;

תקשיב, כשאני מדבר אתה שותק. זה הכל, אתה שותק, ואני אומר את זה כאן. זה

הכל. אתה מקבל הוראות, אתה פקיד מדינה, ואתה מקבל הוראות מהיושב ראש.
מוטי זקן
אתה לא יכול - - -

היו"ר מיכה גולדמן;

כשאני מדבר אתה שותק, זה הכל.

עכשיו, אני אומר את זה גם כאן, ואני לא מתכוון לעבור לסדר היום בדברים

האלה, ואני אומר אותם בצורה הכי ברורה. אני רוצה לקבל תשובות מהצבא לגבי

הנושאים האלה.

דבר שני, אני מבקש מעוזר שר הבטחון לקבל תשובות מסודרות לגבי המועדים,

ואנחנו תוך שבועיים נקיים ישיבה נוספת.

הוועדה שלכם תמשיך לדון. הנושא הזה של הזזת הבסיסים, צריך להיות חלק

מהסיכומים, כמו הנושא של הקרקעות, כמו הנושאים של חברת החשמל. אנחנו לא נאפשר

שום דבר שאין בו פתרון, נגמרו הימים האלה שאפשר לשחק עם אזרחים במדינת ישראל.

בשבילי, יהודים, ערבים או דרוזים זה לא מעניין אותי. אי-אפשר לשחק יותר

באזרחים. הצבא צריך להתחיל להתייחס לדברים בצורה כזאת או אחרת, ואם צריכים

לקדם דברים, אז צריך לקדם דברים ולא לישון בשמירה. משום שמה שקרה בחודש ספטמבר

זו היתה תולדה של טיפול לא נכון של מערכת הבטחון. פשוט לא דיברו עם האנשים

הנכונים ולא טיפלו בנושאים האלה.

אז עברו ארבעה חודשים, קבענו להתחיל עם מועדים, עכשיו נתחיל לרוץ קדימה,

וצריך לטפל בדברים ולקחת אותם ברצינות, ואני מקווה שאתם לוקחים את הדברים

ברצינות.

רבותי, תודה רבה, הישיבה נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 11:00)

קוד המקור של הנתונים