ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 08/12/1998

הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (תיקון - חובת נאמנות של מנהל תאגיד עירוני), התשנ"ז-1997 - חבר הכנסת יונה יהב

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע-עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 341

מישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה

יום שלישי. י"ט בכסלו התשנ"ט (8 בדצמבר 1998). שעה 12:30
נכחו
חברי הוועדה; מיכה גולדמן - היו"ר

יונה יהב

מוזמנים; אנה חזן - סגנית מנהל שלטון מקומי, משרד הפנים

עו"ד אביטל שטרנברג - משרד המשפטים

ע ו"ד נתן מאיר - יועץ משפטי, מרכז השלטון המקומי

י ועצת משפטית; מרים פרנקל-שור

מנהלת הוועדה; יפה שפירא

קצרנית; תמר פוליבוי
סדר-היום
הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (תיקון - חובת נאמנות של מנהל תאגיד

עירוני), התשנ"ז-1997 - חבר הכנסת יונה יהב.



הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (תיקון - חובת נאמנות של מנהל תאגיד עירוני).

התשנ"ז-1997 - חבר הכנסת יונה יהב

היו"ר מיכה גולדמן;

אני פותח את הישיבה. חבר הכנסת יונה יהב, תציג את הנושא בבקשה.
יונה יהב
היום המצב הוא כזו שבחברה עירונית שהדירקטורים שלה ממונים על ידי

העירייה, הדירקטורים חייבים חובת נאמנות לא - כפי שנאמר בפקודת החברות או בחוק

החברות שיחליף אותו - לחברה עצמה, אלא חובת הנאמנות שלהם היא לממנה, לעירייה.

היו"ר מיכה גולדמן;

מה קורה בחברות ממשלתיות? למי נאמנים נציגי המדינה?
יונה יהב
לחברה. זה תיקון שהכניס בזמנו בן מאיר בשנת 1988 במחטף של שלהי הכנסת של

1998, וחיים עם זה, וחיים עם זה לא כל כך טוב, מכיוון שזה מונע שני דברים: זה

מונע קודם כל הנפקה לציבור של מניות החברה, כי אף רשות רצינית לניירות ערך לא

תסכים להנפיק מניות לציבור כשהנאמנות של הדירקטורים איננה לחברה אלא לאיזה ראש

עיר באיזו עיר נידחת, שלא נדבר במקום אחר; וזה גם מפריע לגיוסי הון, זה מפריע

להכניס שותפים אסטרטגיים וכוי.

לכן, הגעתי להסדר עם נציגי משרד המשפטים. ביקשתי לבטל את הסעיף, אבל הם

לא כל כך הסכימו.
היו"ר מיכה גולדמן
האם ישבת עם נציגי השלטון המקומי בנושא הזה?
יונה יהב
לא ישבתי עם נציגי השלטון המקומי בנושא הזה. לא ראיתי כל טעם לשבת איתם.
היו"ר מיכה גולדמן
למה?
יונה יהב
כי אני חושב שהנסיון האישי שלי גדול מהנסיון שלהם, עם כל חוסר הצניעות

שבעניין.
היו"ר מיכה גולדמן
כן, אבל זה לא מזיק לשבת איתם.
יונה יהב
אבל לא חשבתי שהם גורם שאני צריך לשבת איתו.



היו"ר מיכה גולדמן;

אבל יש לנו הבנה פה בוועדת הפנים ואיכות הסביבה שאנחנו יושבים עם נציגי

מרכז השלטון המקומי לפני הרצת חוקים.

יונה יהב;

החוק הזה היה כל הזמן בוועדת החוקה חוק ומשפט ורק עכשיו הוא הועבר לוועדת

הפנים ואיכות הסביבה.

אני חושב שהרעיון שמשרד המשפטים הסכים לו, שלפיו אם מחליטים להקצות מניות

או לציבור או למכור מניות בכל דרך אחרת, אז תשתנה חובת הנאמנות של הדירקטורים

כדי שלא ייווצר מצב שברגע שאתה מגייס הון, יש שני סוגי דירקטורים: אחד - שחייב

נאמנות למשקיע, ואחד - שחייב נאמנות לראש העיר. אני מסכים לרעיון הזה שמשרד

המשפטים מציע, ואני מציע לוועדה להתאחד סביב הרעיון הזה.

נתן מאיר;

כמו שאמר חבר הכנסת יהב, לא רק בישראל, בכל העולם המערבי, ישנו כלל יסוד

בדיני חברות, דירקטור חייב את הנאמנות שלו לחברה ולא לאף אחד אחר, כולל לא

לבעלי המניות שמינו אותו לכהן בחברה.

בשנת 1988 - ואכן אני חושב שמכל הנוכחים בחדר הזה, אני היחידי שיש לי

הזכות לומר שהייתי עד להרס חקיקתו של החוק הזה, ולכן אני יכול לאשר גם כאן את

מה שאמר חבר הכנסת יהב - זה היה מעין מחטף של חבר הכנסת דב בן מאיר, כנראה,

כדי לפתור בעיות שהיו בעיריית תל אביב, ואז זה עבר ללא דיון ציבורי, כפי שיש

לצפות בסעיף חוק שהולך לשנות את אחד הבסיסים של דיני החברות. זה עבר, וזה מאז

חוק.

שר הפנים יכול היה להביע את מורת רוחו מהתיקון הזה רק על ידי הימנעות

מלחזור עליו בצווים שנוגעים למועצות מקומיות, ודרך אגב, לידיעתכם, הוא חל רק

על עיריות ולא על מועצות מקומיות, ואכן רק זה כשלעצמו יוצר באמת מצב אנומלי

ובלתי משביע רצון.

תארו לכם סיטואציה שיכולה להיות בהחלט סיטואציה מהחיים, שלמועצה מקומית

יש חברה עירונית, ועולה שם נושא לדיון שיש התנגשות אינטרסים בין המועצה

המקומית לחברה. פונים הדירקטורים ליועץ המשפטי ושואלים אותו; כיצד לנהוג? הוא

אומר; חובתכם לחברה, כמו שכתוב בפקודת החברות, כמו שהפסיקה אומרת, ואז הנושא

נדחה לישיבה הבאה. בינתיים קרה דבר מאד משמח, המועצה המקומית עלתה כיתה, קיבלה

סטטוס של עירייה. הדירקטורים באים ליועץ המשפטי ואומרים לו; הנה עכשיו בישיבה

אנחנו זוכרים מה שאמרת לנו. הוא אומר; לא, הכל התהפך עכשיו, עכשיו ברגע שזאת

עירייה, חובת הנאמנות שלכם היא לרשות המקומית ולא לחברה. זה מצב מביש, מצב

מביך, אבל זה המצב.

קרה דבר מוזר. לכאורה, הייתי צריך להסתפק בזה ולהגיד; מכיוון שנוצר מצב

אנומלי שאין לו אח ורע בכל העולם המערבי, לא קדם לו דיון ציבורי, אין לו רקע

עיוני, צריך להתלכד מהר סביב הצעת החוק של חבר הכנסת יונה יהב, גם מבלי לפשפש

יותר מדי במניעים, האם זה היסוד העיוני שהניע אותו להציע את ההצעה.

יונה יהב;

יסוד מעשי.
נתן מאיר
או אולי בעיות מעשיות מהשטח של רשות זאת או אחרת, ולכאורה הייתי צריך

לומר שחבר הכנסת יונה יהב מחזיר את המצב למצב הנורמלי.

אבל קרה פה דבר מוזר מאד. רבים וטובים התאהבו בסעיף הזה ויצרו לו את הרקע

העיוני בפסיקה, ביניהם אנשים מכובדים, כמו: השופטים זמיר, חשין ואחרים שבפסיקה

מצאו את הטעמים לסעיף הזה, למרות שבשעתו לא היה לו רקע עיוני.
יונה יהב
אני משאיר את הסעיף, אני מדבר רק על הנושא של ההפרטה. רציתי לבטלו,

ואנחנו נשארים ב"התאהבות" בסעיף הזה, כלומר: כל חברה שאין לה לא גיוס הון ולא

מכניסה שותף אסטרטגי וכו', נשארת עם הנאמנות המצחיקה שלה.
נתן מאיר
אתייחס גם לזה.
יונה יהב
מדובר רק במקרה של הפרטה.
נתן מאיר
אז כרגע יש שתי אסכולות: יש אסכולה אחת שאומרת - הסעיף הזה לא היה צריך

להיוולד מעולם, זה סעיף שהתחלק לספר החוקים שלנו, צריך לבטלו ולהחזיר את המצב

למצב הרגיל בדיני חברות; יש אסכולה שנייה שאומרת - לא משנה מה היו המניעים ולא

משנה מה היתה ההיסטוריה של הסעיף, ברגע שהוא קיים, מוצאים לו טעמים ונימוקים.
מרים פרנקל-שור
אבל לפי מה שהבנתי, הסעיף נכנס לפתור איזו בעיה מסוימת שהתעוררה אז,

נכון? אז התעוררה הבעיה של חובת הנאמנות, והיא באה לפתור את זה, כי בין אם זה

כתוב ובין אם לא, אותם דירקטורים שממונים על ידי העירייה - -
אביטל שטרנברג
פסק דין אברהם ברחובות.
מרים פרנקל-שור
היתה להם אותה בעיה, אז הם אמרו: אם כבר קיימת אותה בעיה, בואו נשים את

הדברים על השולחן.
נתן מאיר
אני רק רוצה להשלים את דבריי. לכן יש שתי אסכולות, גם בשלטון המקומי,

כאלה שהסעיף מצא חן בעיניהם וכאלה שלא.

לגבי התיקון בגרסה המתוקנת שלו, לקחתם שתי סיטואציות מבין שפע של

סיטואציות, מפני שהן אלה שמציקות כרגע. אולי הן העיקריות, אולי הן הכי חשובות,

אבל הן לא הבלעדיות. אני אומר שחיינו עם הסעיף הזה עד עכשיו, בואו לא ניחפז.



אני רוצה להביא את הנושא לדיון ציבורי. ראשית, אני מציע להביא את הנושא

לדיון ציבורי כללי, ואני מציע את זה גם למשרד המשפטים וגם לך, חבר הכנסת יונה

יהב. אבל לפרוות במוסדות של השלטון המקומי, ששם יש יותר מדעה אחת, אני רוצה

להביא את זה לאיזשהו פורום. אנחנו זומנו לדיון בחפזון.

יונה יהב;

אני לא הולך לפתור את כל הבעיות, אני פותר כרגע רק בעיה של הפרטה.
אביטל שטרנברג
לצערי הרב, הפעם אני נאלצת לחלוק על עורך דין מאיר. דואליות נורמטיבית,
זאת אומרת
חלות של דינים מתחום המשפט הפרטי, כמו: פקודת החברות וכללים מהמשפט

המינהלי זאת לא המצאה של הכנסת מ-1988, זאת תפיסה מוכרת וידועה, וגם אם מדובר

כביכול בתאונה חקיקתית, זאת היתה תאונה מאד מוצלחת. מדובר בתאגיד ציבורי.
יונה יהב
דרך אגב, גם את אומרת "מצטערת" כשאת חולקת עליו, גם לי זה קורה. שנינו

מכירים בגדולתו.
אביטל שטרנברג
מדובר בתאגיד ציבורי במהות שלו, ולא תמיד האינטרסים העסקיים של התאגיד

מזדהים עם האינטרסים של הציבור. לכן ההסכמה של משרד המשפטים, ובעקבות זאת של

ועדת השרים לחקיקה היתה לאי ביטולו של סעיף קטן (2) והוספה של סעיף קטן (2א}

שקובע סייג לנסיבות שבהן חשבנו שיש מקום להצעה. עם זאת, להצעה של עורך דין

מאיר לקיים דיון כללי בסוגיית חובת האמונים של דירקטור בתאגיד עירוני, אנחנו

כמובן מוכנים.
יונה יהב
אני מוכן להשתתף אפילו כמרצה.
אנה חזן
בחיפה אתה יכול לשמש בית ספר לניהול בינלאומי לניהול חברות עירוניות.
נתן מאיר
את הנכס הזה של החברה הכלכלית יצרתי להם עם חוות הדעת שלי לגבי הצד

התכנוני של מרכז הקונגרסים. ההצעה הבאה בקושי אפשרה את זה.
אנה חזן
רק עכשיו מכרת ברבע מיליארד שקל.
יונה יהב
לא, אבל מכרתי % 50.1. עם תיקון הסעיף, הייתי מוכר % 30, את מבינה? לא

הייתי מוכר שליטה.



אנה חזן;

אני לא בטוחה.

יונה יהב;

אני לא מדבר על הצד הכלכלי. אני אומר שבגלל הסעיף הזה נאלצתי למכור % 50.1

שליטה. קודם כל, מה זאת חברה עירונית? על פי ההגדרה, חברה עירונית היא % 50

ומעלה בשליטת העירייה. מה אנחנו פותרים פה? מכיוון שגברת חזן טוענת שאני יכול

לשמש בית ספר בקטע הזה, אני למשל, לא הייתי מוכר בחיפה % 50.1 שליטה. מה עשיתי?

נאלצתי לוותר על השליטה של העירייה בגלל הנאמנות הזאת, כי אף אחד לא מכניס

65,000.000 דולר.
אנה חזן
בחברת הבת.
יונה יהב
בחברה הזאת שהפרטתי אותה.

נתן מאיר;

אני רוצה להרגיע אותך שהחברה להשקעות של דיסקונט או חברת גב ים לא היו

משקיעות בחברה הכלכלית כספי ציבור גם עם הסעיף או בלי הסעיף.

יונה יהב;

לא משנה, היו לי גם רעיונות אחרים שהיו מוכנים לקחת גם שליש.

עוד דבר, לא יכולתי לשקול בכלל להנפיק % 30 בבורסה בתל אביב בגלל הסעיף

הזה, כי ברגע שרשות נירות ערך שמעה את הסעיף הזה, היא "זרקה אותי מכל

המדרגות", וגם אתה היית עושה את זה.

נתן מאיר;

יש עוד שתי סיבות שלא קשורות לזה.
היו"ר מיכה גולדמן
אנחנו מאשרים את זה לקריאה ראשונה.

תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 00;13

קוד המקור של הנתונים