ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 30/11/1998

האירועים באום-אל-פאחם הצעה לסדר של חבר הכנסת גדעון עזרא

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 333

מישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה

שהתקיימה ביוס בי. י"א בכסלו התשנ"ט. 30.11.1998. בשעה 10:10

נכהו;

חברי הוועדה; היו"ר מיכה גולדמן

טלב אלסאנע

עבד-אלמאלכ דהאמשה

עבד-אלוהב דראושה

האשם מחאמיד

וליד חאג' יחיא צאדק

מוזמנים; משה קצב, סגן ראש-הממשלה, ושר התיירות, הממונה לענייני

ערבים

מוטי זקן, עוזר ראש-הממשלה לענייני ערבים

אלי כהן, משרד הביטחון

אברהם לאטי, עוזר שר הפנים לענייני מיעוטים

אהרן זבדה, מנהל מחוז חיפה, משרד החינוך והתרבות

עו"ד עמיעד גולדברגר, יועץ משפטי, מרכז השלטון המקומי

ראיד סלאח, ראש עיריית אום-אל-פאחם

שייח' האשם עבדאל רחמאן, סגן ראש העיר אום-אל-פאהם

עו"ד תאופיק גיובארין, הוועד הציבורי להגנה על אדמות

אלרוחה

חוסם רשד מחאמיד

האשם עבד מהאגנה

תופיק מיחמד מחמד, ועד אדמות אלרוחה

אחמד יוס מסארווה

סעיד גברין תופיק

פחמאוי סולימן, הוועד הציבורי להגנה על אדמות אלרוהה

עו"ד סייף דורגאם, הוועד הציבורי להגנה על אדמות אלרוהה

האני מוהמד מחאגנה, הוועד הציבורי להגנה על אדמות

אלרוהה

עדנאן עבדאל האדי מחאמיד, ועד הפעולה להגנה על אדמת

אלרוחה

מחמיד מחמיד קאסם, ועד הפעולה להגנה על אדמת אלרוחה

עבד לטיף אגבריה, הנהלת בית-הספר

עמוס גרשוני, מרכז ועדה פוליטית, תק"ם, קיבוץ גלעד

מנחלת הוועדה; יפה שפירא

נרשם על-ידי; חבר המתרגמים בע"מ

סדר היום

האירועים באום-אל-פאהם

הצעה לסדר של הבר הכנסת גדעון עזרא



האירועים באום-אל-פאחם

הצעה לסדר של חבר הכנסת גדעון עזרא
היו"ר מיפה גולדמן
אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הפנים ואיכות

הסביבה.

ביקשתי שבישיבה היום ישתתף סגן ראש-הממשלה, השר משה קצב, שהוא גם אחראי

מטעם הממשלה על הטיפול בנושא של המגזר הערבי. ביקשתי שבישיבה הזאת נציג

את הדברים בצורה שאפשר יהיה להשמיע ולשמוע. ודאי שבישיבה הזאת אני רוצה

לראות את השותפים להסדר שהיה, ובראש ובראשונה את משרד הביטחון, שזאת

האחריות הישירה שלו. ביקשתי לישיבה את אלי כהן, שהוא עוזר שר הביטחון,

והוא מטפל בנושאים האלה ומלווה אותם מטעם משרד הביטחון. ביקשתי גם את

אנשי אגף תשתית ופריסה במשרד הביטחון, אבל משום מה עדיין הם לא הגיעו.

בתחילת הישיבה אני חייב קודם כול לעדכן את החברים. בעקבות ההסדר שהיה,

לפני כחודש הוצאתי מכתב לשר הביטחון - עם העתק לסגן ראש-הממשלה,

לראש-הממשלה, לשר לביטחון פנים, לשר הפנים, לראש השב"כ - ואני גם אקריא

את המכתב הזה. המכתב נשלח ב-3 בנובמבר לפי הסיכום שסיכמנו בהסדר שהיה

באום-אל-פאחם, שלקחו בו חלק גם מר מרדכי זקן, שהוא היועץ לנושאים

ערביים לראש-הממשלה, והוא היה בקשר טלפוני רציף עם השר קצב, שבאותם

ימים גם היה ממלא מקום ראש-הממשלה. תוך כרי האירועים קיימנו ישיבה של

ועדת הפנים בעיריית אום-אל-פאחם, וגם באותם ימים בסמוך ליום הכיפורים.

אני גם אמרתי שוועדת הפנים תלווה את העניין ולא תרפה מהנושא מיד לאחד

ההסדר שנעשה, וזאת כדי להבטיח באותם ימים שנשארו עד 31 בדצמבר שאנחנו

נביא לכך שתהיה הידברות בין משרד הביטחון/צה"ל בליווי של אלי כהן עוזר

שר הביטחון, שאני מצפה שהוא יכנס לכאן. כדי שהדבר לא יישבח בטענה שלא

היה מספיק זמן, דאגתי להוציא מכתב, ואני אקריא אותו.

לכבוד

מר יצחק מרדכי, שר הביטחון

משרד הביטחון

תל-אביב

שטח המריבה באזור ואדי ערה, שטח אש 107.

כידוע לך הוחלט על פסק זמן בנושא קרקעות המריבה שבאזור ואדי ערה,

אום-אל-פאחם, שטח אש 107, עד לתאריך ה-31 בדצמבר 1998.

נכון להיום הזמן חולף ללא שום פתרון מניח את הדעת וללא תיאום עם ראשי

הציבור הערבי באזור.

כיושב-ראש ועדת הפנים אשר מעורב בנושא, אני מתריע בפניך כי יש לפעול

כמלוא המרץ ובאופן מיידי למציאת פתרון לבעיה. אי-מציאת הסדר שמקובל על

כל הצדדים יביא להתלקחות מחודשת וחמורה שבעתיים אשר תתפשט גם לגליל

ולנגב.

זה מכתב מאוד קשה, זה מכתב מאוד חמור, משום שאני חושב שלאחר חמישים שנה

של קיומה של מדינת ישראל, ודאי שאנחנו לא יכולים להחזיר את הגלגל כמעט

ארבעים שנה לאחור, לתקופת הממשל הצבאי. אני חושב שאחר הדברים הנכונים

שעשה לוי אשכול, ראש הממשלה המנוח, זה שהוא הבין שמדינת ישראל, שהיא



מדינה דמוקרטית, מדינה שרוצה להראות את השוויון ואת הדו-קירם בין

יהודים לערבים, לא יכולה לעשות את זה רק באמירות בכלי התקשורת, אלא היא

צריכה להראות את זה בשטח, בפועל; אנשים חיים ביחד ורוצים לגדל ילדים

ביחד ורוצים להביא להידברות לא רק בתוך הארץ שלנו; אנשים רוצים לעשות

את הבול כדי לקיים את המדינה הזאת תוך שכנות טובה עם המדינות השכנות

לנו, וכדוגמה היו רוצים להביא את היחסים הטובים בתוך מדינת ישראל.

כך ראיתי את הדברים, בצורה הכנה והישרה, כך אני מאמין בהם גם חיום. לכן

כתבתי את המכתב הזה, שהוא מכתב לא קל. אני מאמין שאפשר לעשות ולהביא

להידברות, ואפשר להביא להסכמות מתוך הבנה שגם תהליכי השלום יש בהם

חשיבות גדולה מאוד, ותהליכי השלום מחייבים גם את צה"ל להיערך בצורה

אחרת. זה אומר - העברת בסיסי צה"ל מהשטחים הכבושים או מיהודה ושומרון

למקומות בתוך הארץ שלנו, ששם יש צורך לקיים את האימונים של צה"ל,

ואי-אפשר להתעלם מהאימונים של צה"ל, כי צה"ל חייב להתאמן, אבל הוא יכול

להתאמן גם בשטחים של הקיבוצים, גם של כפרים ערביים. המצוקה של האדמות

בכפרים הערביים ידועה לכולנו, אבל אי-אפשר מצד אחד להגיד שרוצים שלום,

ומצד שני אנחנו לא יכולים להתעלם מרצונו של צה"ל להמשיך את האימונים

במדינת ישראל היותר קטנה. מדינת ישראל זקוקה לקרקעות ולשטחים כדי שאפשר

יהיה להתאמן ולפעול בצורה כזאת שתאפשר להמשיך לשמור על עצמתו של צבא

הגנה לישראל, ואכן הוא נקרא צבא הגנה לישראל.

הדברים האלה יכולים להיעשות רק מתוך הידברות ולא מתוך הוראות שבאות

מלמעלה. קיימתי שיחות טלפוניות גם עם סגן ראש-הממשלה, עם השר משה קצב,

והוא גם שוחח איתי פעמיים עד לקיום הישיבה הזאת, משום שהוא מבין את

גודל האחריות של ממשלה במדינת ישראל, וזה לא משנה איזו ממשלה. כל ממשלה

במדינת ישראל יודעת שיש לה שליחות מתוך אחריות ומתוך הבנות. את המכתב

שקראתי הבאתי לידיעת ראש-הממשלה, לשר לביטחון פנים, לשר הפנים ולראש

השב"כ. דרך אגב, קראתי באחד העיתונים וראיתי בפרסומים של היום שיש

תסיסה באום-אל-פאחם בעקבות פעילות מוגברת של השב"כ. בלי כל קשר לישיבה

של היום ייבדק האם יש לידיעה הזו בסיס או שזה רק דברים שאנחנו לפעמים

צריכים לבדוק אותם, ואני לא שייך לאותם אלה שרוצים להתייחס לידיעה

בעיתון לפני שבדקתי את הנושא, כדי שהדברים ייעשו כפי שהם צריכים

להיעשות. זה צילום של ידיעה שהתפרסמה הבוקר בעיתון "הארץ" והגיעה

לשולחני.

אנחנו חייבים לשמוע גם את עוזר שר הביטחון, גם את אנשי צה"ל. אני רוצה

להביע את מחאתי בתחילת הישיבה על כך ששני הנציגים החשובים לישיבה הזאת

לא נמצאים כאן. אני חושב שזה חוסר אחריות מצד המערבת, אבל אני לא רוצה

להרחיב, משום שאני מצפה שעוזר שר הביטחון יגיע.
קריאה
לפרוטוקול. גם הכנסת דנה היום בוועדת חקירה

לאירועי אום-אל-פאחם, נושא שביקשתי לדון בו

לפני חודש ימים.
השר משה קצב
אני מקווה שמשרד הביטחון ישתתף בדיון הזה,

כי אני באמת לא רואה שום טעם לקיים את הדיון

הזה ללא השתתפות נציג משרר הביטחון. בסך הכול הם צריכים לבוא ולהסביר

את המשמעויות של ההחלטה. אני אשתדל לעדכן את הוועדה המכובדת הזאת באותם

פרטים שדווחו לי.



ההחלטה של מערכת הביטחון התקבלה לפני כשלוש שנים. מדובר שם על שחרור של

כ-2,500 רונם, מתוכם כ-1,700 דונם אדמה פרטית, ובמקביל - תיחום של 500

דונם פרטיים נוספים כאיחוד שטחי אש. במסגרת איחוד שטחי אש, ההנחה של

מערכת הביטחון הייתה שזה בא לתת דווקא הקלה לבעלי הקרקעות. הסיכום הזה

אושר על-ידי שר הביטחון, וצה"ל אמור היה להיכנס לאותם שטחים כדי לבצע

אימונים צבאיים. אני מדגיש, לא מדובר בהפקעת אדמות, ולא מדובר בהחלטה

חדשה, אלא מדובר בהחלטה מלפני שלוש שנים.

בעקבות האירועים שהיו באום-אל-פאחם בסוף ספטמבר, דווח לי שהסיכום

שהתקבל שם, גם בתרומה של יושב-ראש ועדת הפנים, היה בן שלושה חלקים,

והוא דיבר על כך שהצו יישאר בתוקפו ולא ישונה. סוכם אז כי עד סוף 1998

יינתן לתושבים בעלי הקרקע לעבד את אדמותיהם באין מפריע. סוכם עוד

שבמהלך תקופה זו, עד סוף 1998. יקוים קשר בין משרד הביטחון לנציגי בעלי

הקרקעות ברבר תנאים שיאפשרו עיבוד חקלאי של הקרקעות.

אני זימנתי דיון שרים בעקבות האירועים האלה, והדיון התקיים ב-8

בנובמבר. בדיון הזה דווח לנו כי מערכת הביטחון וצה"ל ערכו דיון נוסף,

עשו בדיקה מחודשת בצרכים שלהם, והם קיימו את הדיון הזה ב-6 בנובמבר,

יומיים לפני זימון ועדת השרים; והם שוב הגיעו למסקנה כי שטח האש 107

שאוחד עם 105 ו-109 הוא חיוני לצה"ל, ואין לצה"ל לוותר על שטח האש או

על חלקו. איחוד שטחי האש, כך דווח לנו שוב, אפשר שחרור 2,518 דונם שהיו

מתוחמים והחזרתם באופן מלא לבעלי הקרקעות, מול הצורך בתיחום 520 דונם

הנחוצים לצה"ל לצורך האימונים.

באותו דיון מערכת הביטחון התבקשה לגבש בהקדם את התנאים וההסדרים

שיאפשרו עיבוד חקלאי של שטחי אש 107, החל מה-1 בינואר 1999. אז החלטנו

להקים צוות מנכ"לים בראשות מנכ"ל משרד הפנים, בהשתתפות נציגי משרד

הביטחון, צה"ל, היועץ לעניינים ערביים, המשטרה, שאמורים היו להיפגש עם

נציגי האוכלוסייה באזור בעניין הזה, תוך הנחיה לאותו צוות לסייע לבעלי

הקרקעות במרב האפשרי בעניין הצורך לעיבוד חקלאי של הקרקעות בכפוף

לצורכי צה"ל.

שר הפנים ערער על המינוי של יושב-ראש הוועדה, מנכ"ל משרד הפנים, זה לא

היה לרוחו, ואתמול בערב, בעקבות פניית שר הפנים, הסכים מרדכי זקן,

היועץ לעניינים ערביים, על דעת שר הביטחון ועל דעת שר הפנים ובהסכמתי,

שהוא יעמוד בראש הצוות שאמור לגבש את התנאים וההסדרים. אבל כאמור, עם

כל ההערכה והכבוד שיש לי ליועץ לעניינים ערביים, אני חושב שמשרד

הביטחון חייב להיות המוביל והמרכזי בדיונים האלה, כיוון שפה מדובר על

צרכים ביטחוניים, ובלי משרד הביטחון אי-אפשר יהיה להתקדם בנושא הזה.

עד כאן העדכון, אדוני היושב-ראש.
היו"ר מיכה ג ולדמן
תודה רבה. נשמע את ראש העיר אום-אל-פאחם.

ואיד סלאח; אנחנו מודים לכבוד השר ומודים לכבוד

יושב-ראש ועדת הפנים ולכל החברים שמשתתפים

בישיבה, אבל אנחנו מוחים על כך שבנושא חשוב כזה נציג משרד הביטחון לא

מופיע. אנחנו רואים באי-הופעתו ביזוי לכל תושבי ואדי ערה.



היו"ר מיכה גולדמן; גם לי יש להגיד דברים מאוד קשים, ואני מתאפק

וממתין. אנחנו ביקשנו לקרוא לו מוועדת חוץ

וביטחון.

בואו נתחיל בשני נושאים שאני רוצה לקבל עליהם דיווח, ואני אאפשר לך

לומר את דבריך בהמשך הישיבה.

היה הנושא של חבר הכנסת דראושה, ובעקבות דיון שהיה בכנסת הנושא הועבר

לוועדת חוץ וביטחון.
ראיד סלאח
אם כך, נחכה לו. אם הוא לא יופיע, אנחנו

מדגישים שהדבר הזה הוא ביזוי כל תושבי ואדי

ערה, ואנחנו מבינים שאין רצון לתת פתרון צודק לכל תושבי ואדי ערה. לכן,

אם הוא לא יופיע, אנחנו לא נמשיך בדיון כאן.
היו"ר מיכה גולדמן
אנחנו ביקשנו שהוא יגיע, והוא הבטיח שהוא

יגיע. אני מבקש עכשיו לתת את רשות הדיבור

לאהרן זבדה, שהוא מנהל מחוז חיפה של משרד החינוך. אנחנו יודעים שבעקבות

האירועים שהיו שם, היו שם נזקים לא קטנים. אני רוצה לקבל דיווח ממשרד

החינוך מה משרד החינוך עשה בשני המישורים: בצד הפסיכולוגי ובנושא של

הצד הפיזי שנפגע; ואכן היו שם נזקים לא קטנים. אני רוצה לשאול אותך מה

ששאלתי בזמנו גם את שר החינוך. בכל אירוע במדינת ישראל שיש בו פגיעה

ישירה או עקיפה בתלמידים בבתי-הספר, אנחנו יודעים שמשרד החינוך מטפל

בנושאים האלה מתוך רצינות ואחריות, וכאן לא מעט ילדים נפגעו לא רק

פגיעה פיזית, אלא יש כאן פגיעה נפשית לא קטנה. לא ראינו את הצוותים של

משרד החינוך ממהרים להגיע, וזה דבר שאני רואה אותו בחומרה. אין סוג אי

של אוכלוסייה שאליה כן מגיעים ושמטפלים בה, ואוכלוסייה סוג בי, שאליה

לא מגיעים ושלא מטפלים בה. לא ראיתי כאן את המיידיות ואת הנחישות של

משרד החינוך להראות שכאן ילדי ישראל נפגעים. אני רוצה לשמוע מה קרה

מאז.

אהרן זבדה; אדוני היושב-ראש, אתה קודם קבעת עובדה,

ואחר-כך אתה מצר על מה שקרה.

היו"ר מיכה גולדמן; זה על-בסיס נוכחותי בשטח.

אהרן זבדה; אני אעדכן בכמה דברים מנקודת ראותנו

ומעשינו.

ואליל האג' יחיא צאדק; שר החינוך הגיע לאום-אל-פאחם?

אהרן זבלה; הוא היה אמור להגיע מחר לביקור, אבל הביקור

כפי הנראה יידחה, על-פי פנייתו של ראש העיר,

ואני אתייחס לזה יותר מאוחר.

ואליל חאג' יהיא צאדק; אחרי כל כך הרבה זמן התעורר השר. בושה

וחרפה.
אהרן זבדה
ובכן, ביום התקרית, ביום האירוע הקשה שהיה,

זה היה יום ראשון, במקרה המפקה שלנו היה

בשטה, והוא בעצם לאורך בל הררך עשה בל שביבולתו כרי לסייע, לאחר

שתלמידים נפגעו, גם בדי שהאמבולנסים וצוות אחר יגיעו לבית-הספר. זאת

אומרת, איש שלנו, נציג משרד ההינוך והתרבות, שהוא גם נציגו של השר

ונציג שלי, היה בשטה. זה לא שאף אהד לא היה שם בשטח. זה תיקון ראשון.

ואליד חאג' יחיא צאדק; מה יבול המפקח לעשות במקום? הוא יבול למנוע

את היריות? את הפגיעות? זה זלזול בנו.
היו"ר מיכה ג ולדמן
אנחנו מקיימים את הישיבה מתוך רצון להתמודד

עם הדברים בצורה הבי בנה והבי ישרה.
ואליד חאגי יחיא צאדק
הוא אומר שהוא עשה בבל יכולתו, והוא נציג

השר.
חיו"ר מיכה גולדמן
אני הצגתי את הדברים בצורה ברורה, ואני רוצה

לקבל תשובות ברורות.
אהרן זכדה
אני אומר מה שאני יודע, לפי מה שאני קיבלתי

דיווה ומה שהיה מבחינתנו. בל הנושא, אם הוא

מנע יריות או השתמש בדרך אהרת, זה לא עניין שלנו כרגע. אז קודם כול,

הנציג שלנו היה בשטח, והוא בההלט עזר ותיאם עם המשטרה את בניסת

האמבולנסים.

למחרת היום אני אישית שלחתי שני מכתבים, לאחר שנודע לי שתלמידים ומורים

נפגעו.
היו"ר מיכה גולדמן
אתה אישית הגעת לשטח?
אהרן זבדה
אני אישית לא הגעתי.

מיד למחרת היום שלחתי שני מכתבים לכל מנהלי

בתי-הספר, שבהם הבעתי את הבאב והצער שלנו כמשרד חינוך על פגיעה

בתלמידים ומורים. במקביל שלחתי גם מבתב לראש העיר, שבו הבעתי את הצער

שלי על הפגיעה בו באופן אישי.

ב-30 בספטמבר, זה היה יום ביפור, התקיימה ישיבת מנהלים יחר עם העירייה,

והמורים שם החליטו לתרום מתרומתם הם, והמפקה השתתף בזה. למחרת היום

נפגשו אצלי בלשכה נציגי העירייה, האג' מופית, שהוא מחזיק תיק החינוך,

וועד ההורים, ואנחנו דנים באותם נושאים, ביצד אנחנו יכולים לסייע

לתלמידים ולמורים לחזור לספסל הלימודים בדרך המהירה והטובה ביותר. המצב

היה קשה מאוד, ופניתי לראש העיר בבקשה שיחזרו ללימודים במה שיותר מהר,

כי אמרנו שזו הדרך היחידה והטובה ביותר לשיקום, גם של התלמידים וגם של

בית-הספר. התלמידים אמנם הזרו; ואנחנו ארגנו מיד למחרת ארבעים יועצים

ופסיבולוגים שהגיעו לבית-הספר, ישבו עם המורים, התחלקו לצוותים, ישבו

עם התלמידים ודנו במה שקורה.



ב-4 באוקטובר קיימנו יום עיון למורי התיכון, כולם והמפקח לייעוץ הגיע

לשם עם הצוות שלו, וזאת כדי להכין תכנית להתערבות במצבי לחץ, דבר

שאנחנו עושים גם באזורים יהודיים שנפגעים כתוצאה מאירוע זה או אחר.

ב-5 באוקטובר הגיע למקום הממונה על החינוך לערבים, מר עלי אסאדי, עם

צורת גדול של מפקחים, כולל מפקחים שלנו במחוז חיפה.

כפי שאמרתי, התלמידים חזרו ללמוד ב-6 באוקטובר.

הפעילות של המפקחים שלנו עם מר עלי אסאדי נועדה בין היתר להכין גם

איזושהן תכנית והמלצות כדי לנסות לראות כיצד ניתן לסייע לתלמידים

בבית-הספר וגם למורים. במסגרת זו המרכז לשעת חירום בקריית שמונה סייע

באמצעות היועץ הפדגוגי שלנו גם למורים.

קיימנו במחוז ישיבה של המפמ"רים - המפקחים המרכזים - עם מנהל בית-הספר,

מרכזי הפיקוח הערבי וכולי, כדי ללמוד שוב כיצד ניתן לסייע. ואמנם, חלק

מן ההמלצות נועדו לסייע ישירות לתלמידים שניגשים לבחינות הבגרות, וחלק

אחר של ההמלצות נועדו לסייע בהשלמת חלק מהחומר הלימודי החסר.

ראש העיר פנה וביקש ואמר שקיים הנושא הפיזי, עליו דיבר היושב-ראש.

בהתייעצות עם מנכ"ל משרד החינוך, בן-ציון דל, המלצתי בפניו לסייע

בשיקום חלק מהנזקים שנגרמו בבית-הספר, וביקשתי מראש העיר להכין תכנית

מפורטת שבה יאמוד את הנזקים ויפרט אותם. ואמנם קיבלנו מכתב מראש העיר

שמדובר בכ-352 אלף שקל לתיקון זכוכיות, זגוגיות, ריהוט וכיוצא בזה.

משרד החינוך, בהתייעצות עם המנכ"ל, החליט לסייע בחמישים אחוז מהוצאות

תיקון הנזקים האלה.
היו"ר מיפה ג ולדמן
למה בחמישים אחוז ולא במאה אחוז?
אהן זנדה
בדרך כלל בפעילות משרד החינוך בנושאים מסוג

כזה, אנחנו נותנים שקל תמורת שקל, וזה בכל

המקומות, גם אצל היהודים וגם אצל הערבים. אני מניח שזה היה אחד

השיקולים בעניין הזה, ואני חושב שהעירייה קיבלה זאת בברכה.

ראש העיר נפגש ביום רביעי האחרון עם שר החינוך בירושלים לצורך תיאום

ביקור של השר מחר באום-אל-פאחם במערכת החינוך. השר הדגיש שהוא מבקש

לבקר ביקור פדדגוגי בלבד, מבלי להתייחס לכל הנושאים הפוליטיים והאחרים

שעלו. הוא אמר שיש לו גם מה לומר בעניינים הפוליטיים והוא מוכן גם

להיפגש בכנסת עם קבוצות של ועדי הורים או מורים כדי לדון בנושאים

פוליטיים, אבל הוא רצה שהביקור יתרכז בעיקר בנושאים חינוכיים. נקבעו

סדר יום ולוח זמנים לביקור בבית-הספר המקיף שנפגע וגם בבית-הספר התיכון

לבנות על-שם חדיגיה, וקבע גם מפגש בעירייה. לפני יומיים פורסמה בעיתון

'סנארה' ידיעה, לפיה הצהיר כביכול שר החינוך במפגש שקיים עם מורים

לערבית בגבעת חביבה שהוא יבוא לאום-אל-פאחם אבל הוא לא יבוא להתנצל

בפני תלמידים והורים. הדברים האלה, לטענת השר, הוצאו מהקשרם. יחד עם

זאת, ראש העיר כתב מכתב לשר והציע לו - אני לא יודע אם זה בגלל זה או

לאור מה שציינת, לאור התסיסה בעקבות פעילות גורמי ביטחון במקום, ואני

לא נכנס לזה כרגע - לדחות את הביקור.



טלב אלסאנע; בגלל הפגיעה בכבודו בעקבות מה שפורסם

בעיתון. הפגיעה בכבוד שלו הייתה הרבה יותר

קשה מהפגיעה בתלמידים בבית-הספר. הציוניות שבעניין...
אהרן זבדה
אנחנו רוחשים כבוד לכל האנשים.

מכל מקום, ראש העיר הוא זה ששלח מכתב לשר

והציע לו, לאור התסיסה שקיימת ביישוב, לדחות את ביקורו. זה לא אנחנו

הצענו. יש לי פה את המכתב, אבל כבוד ראש העיר נמצא פה. אני מניח שהשר

נענה או ייענה לבקשה של ראש העיר ושהסיור הזה יידחה לזמן בו תהיה רגיעה

גדולה יותר באזור.

אלה הדברים. שמחתי לשמוע שהתלמידים חזרו למסלול תקין. עדיין יש בוודאי

טראומות ובעיות שאנחנו ממשיכים לטפל בהן, ואנחנו עושים כמיטב יכולתנו

גם לנסות לראות כיצד ניתן פיזית לסייע לתלמידים בחלק מן התכניות שגם

העירייה ביקשה והציעה. הנושאים האלה יילמדו והיו אמורים גם מחר להיות

נדונים בפורום עם שר החינוך. מאחר שהביקור נדחה, אני מניח שלא נחכה

לביקור של השר אלא נמשיך לדון באותם נושאים ובסיוע שמשרד החינוך יכול

להגיש ויגיש לתלמידים ולבית-הספר.

אני רוצה לציין עוד שמערכת היחסים של מחוז חיפה במשרד החינוך עם ראש

העיר, העירייה ונציגיו בקידום מערכת החינוך באום-אל-פאחם היא טובה

מאוד, היא יציבה מאוד, למרות חילוקי דעות שקיימים מדי פעם בנושאים

מסוימים. אני חושב שבעקבות כך שראש העיר פעל איתנו, אנחנו מצליחים לקדם

את מערכת החינוך באום-אל-פאחם שנמצאת בנסיקה כרגע ומגיעה להישגים

לימודיים טובים יותר מאשר הם לה בשנים האחרונות.

היו"ר מיפה ג ולדמן; האם הפקתם לקחים האירועים הקשים שהיו

באום-אל-פאחם? האם יש לכם היום תכנית של

יכולות להתמודד, אם יהיו אירועים כאלה? - ואני מקווה שלא יחזרו -. אני

חושב שאחד הדברים החשובים זה גם שמחוז חיפה, שהוא המחוז המלווה את

אום-אל-פאחם ואת אזור ואדי ערה, ילמד להפיק את הלקחים. אני הרגשתי

באותם שלושה-ארבעה ימים בהם אני הייתי באום-אל-פאהם, שיש כאן איזה נתק;

וחבל שהוא היה, וזה לא רק מספיק שהמפקח היה פה ושם. בשנים האחרונות

עברתי לא מעט אירועים קשים במדינת ישראל וראיתי שצוותים מגיעים תוך כדי

הפעילות, מטפלים, יודעים לטפל בנושאים האלה, וחשוב מאוד שגם לקראת

העתיד נפיק את הלקחים ונדע לתת את התשובות המתאימות.
אהרן זנדה
אני מבקש לא לזלזל בכבודם וביכולתם המקצועית

של המפקחים שלנו שביקרו באופן קבוע

בבית-חספר. אני לא מבין, כל הזמן פה יש טענות שכביכול המשרד לא היה, לא

היה מיוצג, שאף אחד לא היה.
היו"ר מיפה ג ולדמן
הבעיה היא לא ייצוג. הבעיה היא טיפול.

אהרן זבדה; יכול להיות שהשאלה הייתה צריכה להיות ששר

החינוך, מנכ"ל, מנהל המחוז היו צריכים לבקר

שם. נכון, אולי זו השאלה.



היו"ר מיפה גולדמן; זאת העובדה, לא השאלה.
אהרן זבדה
אבל לה לא קשור למפקחים של משרד ההינוך

והתרבות. הם היו שם, ביקרו שם ופעלו. אני

הבטהתי לבוא לבקר, אבל מאהר שהשר קבע בינתיים את הביקור שלו, אמרתי

שאני אצטרף אליו.

היו"ר מיפה גולדמן; אמרתי שאני לא רוצה להרחיב. אני מקווה שכל

אחד הפיק את הלקחים, כולל מנהל המחוז. הייתה

צריכה להיות נוכחות של מנהל המחוז באותו יום, באותן שעות, באותם

אירועים קשים. אני יודע מה זה שנמצא האיש ורואה את זה במו עיניו, לעומת

דיווחים שהוא מקבל בטלפון. הנוכחות היא מאוד חשובה.
אהרן זבדה
בלהט היצרים שהיו שם, היה קשה גם להגיע

לבית-הספר עצמו באותם ימים ראשונים.
היו"ר מיפה גולדמן
אני הייתי שם.
ראיד פלאח
כפי שאמר אהרן זבדה, היינו בפגישה עם השר

ואמרנו לו שיש הרגשה אצל התלמידים ואצל

המורים ואצל מנהל בית-הספר שהם היו מופקרים בימי המקרה הקשה שעבר על

אם-אל-פאהם, וכי הם חיכו לשר החינוך שיעזור לתלמידים, יעזור לבית-הספר,

יגן על בית-הספר, כי הוא הכתובת הראשונה של בית-הספר התיכון

באום-אל-פאחם. מאחר שהם לא הרגישו שיש טיפול מצד משרד החינוך, מצד שר

החינוך, הייתה להם ההרגשה השלילית הזאת. לכך היה מיועד הביקור, אבל

הופתענו ונדהמנו כשביום שישי שעבר נשמעה הצהרה. שר החינוך אומר שהוא בא

לאום-אל-פאחם לא להתנצל בפני מנהל בית-הספר או בפני התלמידים או המורים

בפני או העירייה; ותוכן ההצהרה הוא שעדיין שר החינוך מדגיש ואומר

שתושבי אום-אל-פאחם השתמשו בבית-הספר כמקום ממנו זורקים אבנים על

המשטרה. ההצהרה הזו לא הייתה מתאימה, והיא גרמה לתסיסה אצל תושבי

אום-אל-פאחם, עד הדקה הזו, דווקא אצל התלמידים ואצל מורי בית-הספר

התיכון. לכן חזרנו עוד פעם לשר החינוך ואמרנו שההצהרה הזו, ההשפעה

השלילית שלה, לא משרה אווירה מתאימה לביקור, ולכן ביקשנו לדחות את

הביקור הזה.

שוב אני מדגיש שאנחנו עדיין שואלים מה הסוף של הבקשה שלנו בנושא ועדת

חקירה של האירועים שהיו בבית-הספר התיכון באום-אל-פאחם, ואנחנו רוצים

לקבל תשובה.
היו"ר מיפה גולדמן
אני אאפשר עכשיו לנציג משרד הביטחון, עוזר

שר הביטחון לנושא התיישבות, מר אלי כהן

לדבר. אני רק אומר לך שהיום אחר-הצהרים הכנסת תדון בנושא של ועדת

חקירה. בעקבות בקשה של קבוצת חברי כנסת, הנושא יבוא היום למליאה כדי

לאשר את הקמת ועדת החקירה, כך שבנושא הזה יש מסלול אחר שיפעל היום

בכנסת.

אלי כהן, אתה לא היית כאן בראשית הישיבה. הודעתי שפניתי גם לשר הביטחון

בתחילת חודש נובמבר והתרעתי על כך שאנחנו מתקרבים ל-31 בדצמבר, ואני

חושב שחשוב שנדע שהשעון ממשיך לזוז ומסתובב.



אלי כהן; אני רוצה לציין שהייתי עכשיו בוועדת חוץ

וביטחון, והנושא הראשון היה הנושא הזה. יש

שם עוד במה נושאים שעלו, אבל השר ביקש ממני לבוא לישיבה באן, ואם יקראו

לי באמצע, אני מתנצל מראש.

אני מביר את החברים, מביר את ראש העיר, מביר את הנושא היטב. אני לא

רוצה לחזור על דברים שהיו בעבר, אלא אני רוצה לדבר בעיקר על מה שיהיה

בעתיד.

סגן ראש-הממשלה הקים שתי ועדות שבתובן יושב נציג משרד הביטחון, שזה

אני. הוועדה הראשונה שדנה אחורה לגבי האירועים בבר קיימה ישיבה ראשונה

בראשות מרדבי זקן, יועץ ראש-הממשלה. לוועדה השנייה, שאמורה גם לנהל את

המשא ומתן, ישנן הנחיות. בבר ישבנו בתוך המערבת הביטחונית וקיימנו

דיונים ראשונים על מנת לראות איך אפשר ללבת בעיקר לקראת החקלאים לגבי

הפעילות החקלאית והפעילות של שטח האש שם. אני לא רוצה להחליף את דיוני

הוועדה מול החקלאים ומול הוועדה וראשי המועצות, אבל אני רוצה לציין

שנראה לי שנובל למצוא את הדרך המשותפת, גם לקיים שם את שטח האש וגם

לאפשר לחקלאים לבצע את הפעילות שלהם בצורה בזאת שהחקלאות שם לא תיפגע.

אנחנו אמורים לסיים את זה עד אמצע חודש דצמבר, בי סיבמנו שעד סוף דצמבר

צריך לסיים את הדברים. יהיו גם דברים אחרים שיועלו, לפי בקשת ראש העיר

ואחרים, שרוצים לדבר גם על מחנה אל-איברהים ודברים באלה, ואנחנו נדון

גם בדברים האלה במסגרת הוועדה, אף על פי שלבאורה זה לא קשור לקטע של צו

הסגירה האחרון.
היו"ר מיפה ג ולדמן
לגבי שטח 107, שזה הנושא שסביבו היו

חאירועים בסמוך ליום הביפורים. זה הדיון

השני שאנחנו מקיימים באן בירושלים, בנוסף לישיבה שקיימנו בעיריית

אום-אל-פאחם תוך בדי האירועים בעיריית אום-אל-פאחם. מה שחשוב לי,

ובוודאי גם לחבריי בוועדת הפנים, זה לדעת האם בעקבות הפעילות שהייתה

והוועדות שקמו, הכוונה שלבם היא עד ה-31 בדצמבר להשלים את ההבנות יחד

עם ראשי הציבור הערבי. במקרה הזה מדובר בראש עיריית אום-אל-פאחם ובבעלי

הקרקעות באל רוחה. חשוב לנו לדעת האם הדברים האלה יגיעו לפתרון, בך

שנובל לומר שהדברים נעשים בהתאם לרצון הטוב של שבי הצדדים.

אלי כהן; אמרתי את זה, אבל אני אדגיש שוב. מאחר

שאנחנו לא רוצים מערבת מפוצלת, שבל אחד בה

הולך בביוונים אחרים, הוקמה ועדה שסגן ראש-הממשלה קבע אותה; ובוועדה

הזאת ישב נציג משרד הביטחון שזה אני, ועמדת משרד הביטחון תהיה ברורה

בעניין הזה.
טלב אלסאנע
תגיד לנו מה עמדת הביטחון.
השר משה קצב
הוועדה פועלת. היא תגבש את הסיבומים ותדווח

לוועדת הפנים. סובם שעד סוף דצמבר משאירים

את המצב על בנו ומאפשרים לחקלאים לעבד את השטחים בלי הפרעות. ההסדרים

יתחילו לפעול מה-1 בינואר 1999. צה"ל רוצה להמשיך ולהשתמש בשטחים האלה

בלי שינוי. מחפשים מה הם ההסדרים והתנאים שיאפשרו עיבוד חקלאי של השטח

מה-1 בינואר; ועל ההסדרים והתנאים האלה דנים בוועדה, ועד סוף דצמבר,

תוך פחות מחודש מהיום, נדווח לבם.



ראיד סלאח; למה שבוועדה הזאת לא ישתתף נציג עיריית

אום-אל-פאחם? איך אתם יכולים לדעת מה הרצון

שלנו ומה הדרישות שלנו? לנו יש בקשות.
היו"ר מיכה גולדמן
זו השאלה שאני עומד להציג לסגן ראש-הממשלה,

משה קצב, ולאלי כהן.

השר משה קצב; מאחר שאני הקמתי את הוועדה, אני פוטר את אלי

כהן מלהשיב.

זו ועדה שהממשלה הקימה, מאחר שהיא צריכה לגבש את עמדתה. הממשלה לא תפעל

באופן חד צדדי. התפקיד של הוועדה הוא, להיפגש עם ראש העיר, עם מי שראש

העיר ימצא לנכון לשייפגש עם חברי הוועדה, לשמוע אותם ולהשמיע. אין פה

כוונה להגיע לאיזושהי החלטה ללא שיתוף.
היו"ר מיכה גולדמן
לא תהיה החלטה חד-צדדית בלי שיבואו בדברים

עם נציגי האזור ועם ראש העיר. זה מה שחשוב

לנו לשמוע.
דבר נוסף שאני רוצה להדגיש
ועדת הפנים תקיים דיון נוסף, וזאת עוד לפני

ה-31 בדצמבר, בסמוך ל-31 בדצמבר, כדי לקבל את הדיווח הראשוני לקראת 31

בדצמבר. בדיון נבקש לקבל את הפרטים מהוועדה שהוקמה, כדי שנהיה מעודכנים

ושלא נמצא את עצמנו מופתעים ב-31 בדצמבר ונשמע על דברים שלא באו לידי

ביטוי בהתאם לדברים שנאמרו כאן היום גם על-ידי השר וגם על-ידי אלי כהן,

שהוא נציג משרד הביטחון, ואני מקווה שגם על-דעת צה"ל. אני רוצה שהדברים

יהיו ברורים ונהירים כדי שלא נהיה מופתעים. אי-אפשר להתעלם מכך

שהאחריות הישירה במקרה שלנו היא של משרד הביטחון ושל העומד בראשו, שר

הביטחון, משום, שפה יש עניין של מעורבות של הצבא, והשר קצב, עם כל

הכבוד, לא נותן הוראות לצבא, אלא מי שנותן הוראות לצבא זה שר הביטחון.
עבד-אלוהב דרארשה
אני מוכרח לציין שבמה ששמעתי משר הביטחון

וגם מעוזר שר הביטחון, בוועדת חוץ וביטחון,

לצערי הרב, לא מצאתי שום כיוון היובי, וזה מקשה על השר קצב ועל הוועדה

להגיע לאיזה פתרון שהוא. אני שמעתי שהצבא רוצה את האזור הזה כאזור

אימונים, מאחר שזה אזור חיוני, ולא מתכוונים לבצע שום ויתור בנושא הזה.

זאת עמדת השר, זאת עמדת עוזר השר וזאת עמדת צה"ל. כנראה שיש גורמים

בצבא שעדיין רואים באזרחים הערביים נתינים שלא חיים בתוך מדינת ישראל.

זאת לא הגישה של סגן ראש-הממשלה, כפי ששמעתי אותה עכשיו, אבל מה ששמעתי

בוועדת חוץ וביטחון מביא להגברת המרירות. ובסוף דבריי אמרתי והזהרתי

שהם מביאים להתנגשות עם כל האוכלוסיה הערבית ולא רק עם אנשי

אום-אל-פאחם. אם ממשיכים בעמדה השלילית הזאת ואומרים שזה אזור צבאי

חיוני לצבא ושאסור לוותר בשום פנים ואופן, זה דבר חמור ביותר. אני רוצה

להזכיר שגוררים את הציבור הערבי להתנגשות חמורה עם זרועות הביטחון.
היו"ר מיכה גולדמן
אתה חוזר על דברים שאמרתי בתחילת הישיבה.
השר משה קצכ
אני רוצה למחות על דבריו של חבר הכנסת

דראושה.
עבד-אלוהב דראושה
למה? אני אמרתי את הדברים בפני שר הביטחון

בוועדת חוץ וביטחון, ואני חוזר עליהם כאן.
השר משה קצב
בשום תנאי לא יכול חבר בנסת לקום ולומר

שצפויה פה התנגשות עם כלל האוכלוסייה

הערבית.
עבד-אלוהב דראושה
המדיניות הזו תוביל להתנגשות עם כל

האוכלוסייה הערבית.
השר משה קצב
יש הוק במדינה, ויש סדר.
עבד-אלוהב דראושה
אמרתי את הדברים האלה לפני שנה.
השר משה קצב
יש הוק וסדר, והוא מגן היטב על האוכלוסייה

הערבית. יש בתי-משפט, ובתי-המשפט מגינים

היטב על האוכלוסייה הערבית. יש אמצעי תקשורת מפותהים, מתקדמים

וחופשיים, והם מגינים על האוכלוסייה הערבית; וגם הממשלה היא לא עוינת

לאוכלוסיה הערבית. זה לא צריך להוביל בשום תנאי, ואסור לתת לגיטימציה

להתנגשות.
עבד-אלוהב דראושה
אני אומר את הדברים מתוך אהריות ולא מתוך

איום.
האשפ מחאמיד
יכולתי להתפרץ, כי יש לי הרבה דברים לומר,

אבל אני אתחיל במשרד החינוך. השבתי שבישיבה

הזאת נתייהס לעניין של השטהים של הקרקעות בלבד, כדי שנהיה קצת יותר

יעילים.

היות שדנו בנושאים אחרים, אני אגיב על הנושאים האהרים בצורה מאוד

קצרה.

אני רוצה לומר למר זבדה שאנהנו מכירים הרבה זמן. אני מתפלא על דבר

אהד:. אתה דיברת על תיכון אום-אל-פאחם כאילו שהוא הותקף בקטיושה שנפלה

עליו מאיזשהו מקום מחו"ל. אני מתאר לעצמי שכל הנוכחים כאן הבינו

שהתיכון הזה הותקף על-ידי גורמי חוץ, ולכן מה שאתם עשיתם זה טיפול

פסיכולוגי. אני חושב שיש פה בעיה של שגיאה פוליטית ממדרגה ראשונה. שר

ההינוך לא היה מבקר בעיר יהודית בבית-ספר תיכון יהודי אם הייתה ילדה

נפגעת על-ידי המשטרה? אני בטוח שאתה יודע מה התשובה. שר ההינוך היה שם

במקום ובזמן. חשבתי שאולי אנהנו דנים בדרום לבנון, ולא הבנתי.

כבוד היושב-ראש, בעלי השטהים האלה מתקשרים אליי כל שבוע ואומרים שסוף

השנה מתקרב, ושואלים מה יעשו אחרי ה-31 בדצמבר, מה מצפים שהם יעשו, מר

קצב, זה לא איומים, אלא זאת קריאת המפה בצורה רציונאלית. אנהנו יודעים

מה היה ולמה זה היה, ואנחנו יודעים שזה בגלל השטהים האלה, ואנהנו לא

רוצים, לא מעוניינים, שזה יהזור. אני אישית לא מעוניין שזה יהזור, אבל

מה מצפים שיהיה במצב הזה? אני חושב שיש פה זלזול, ולא רק באוכלוסייה

הערבית, אלא גם בגורמים בכנסת שדרשו את זה; וזה כולל זלזול גם בך,

יושב-ראש ועדת הפנים, בכל הוועדה הזאת, שעד היום לא ישבו האנשים ולא

יודעים מה עומד לקרות בעוד פחות מהודש.

אדוני היושב-ראש, פה מדברים על אכילת העוגה ושמירתה שלמה. יהיו אימונים

של צה"ל במקום, ובו בזמן התושבים יעבדו את השטהים. אני לא מבין, זה כבר



פחות מסוכן? היום זה לא מסוכן? אותם כדורים או תותחים שמשתמשים בהם כבר

לא פוגעים כמו שפעם היו יכולים לפגוע? מדובר בכדורים מגומי? צריך

להחליט, או שזה שטח אש, או שזה שטח של בעלי השטחים, של התושבים. אדוני

יודע, אתה גם בן האזור, אלה אנשים שהפסידו 125 אלף דונם מאז קום

המדינה, ויש להם היום פחות או יותר עשרים אלף דונם, וגם את אלה רוצים

לקחת מהם. קוראים לזה שטח מריבה, אבל אין שטח מריבה, זה לא שטח מריבה,

זה שלנו. המריבה היא האם צה"ל יכול לתפוס את השטח הזה או לא. מה מצפים

שנעשה? יש לנו עשרים אלף דונם במקום.

באים ואומרים שהחזירו לנו 2,500 דונם ולקחו 500 דונם. בחשבון פשוט, הרי

אפשר להבין שאנחנו הרווחנו מזה, אז מה פתאום אנחנו מתנגדים? אפשר להבין

שאנחנו לא הגונים, לא הוגנים, לא מבינים, לא הגיוניים, כי איך אנחנו

לא מבינים את זה שמחזירים לנו 2,500 ולוקחים רק 500? אבל המצב הוא לא

בזה. זה לא נבון. יש כאן עיוות של התמונה.

אני רוצה לומר שנדבר על עיקרון, ואחר-כך נביא מודד ונמדוד כמה. עכשיו

הבעיה היא בעיה של עיקרון. האדמה של אום-אל-פאחם צריכה להיות בידיהם

ותחת רגליהם של תושבי אום-אל-פאחם וואדי ערה. אני לא רוצה להתווכח

עכשיו אם זה 5,000 דונם, אם זה 2,000 דונם, 20 אלף דונם. בל השטח שיש

עליו טאבו, שזה בבעלות פרטית של התושבים, זה שלהם.

הישיבה הזו הייתה יכולה להיות בעצם מיותרת. אם באים לומר לאנשים האלה

שיש ועדה, אז לשם מה צריך היה להזמין אותם לכאן? לשם מה היה צריך

להטריח אותם לבוא לכאן? אפשר להגיד להם בטלפון - הוקמה ועדה, אין לכם

מה לעשות בכנסת -.

לכן אדוני היושב-ראש, אני מאוד חושש שזאת תהיה ישיבת מלל, שממנה לא יצא

כלום.

ואליך חאג' יחיא צאדק; אדוני היושב-ראש, מעולם לא הייתי כל בך

פסימי כמו שאני בישיבה הזאת. תראו מי נמצא

כאן. נמצאים כאן נציגי אום-אל-פאחם, עם כל הכבוד, נמצא כאן סגן

ראש-הממשלה ושר התיירות, יועץ ראש-הממשלה מרדכי זקן, אבל איפה חברי

הכנסת? ציפיתי שבדיון הזה יהיו גם חברי כנסת יהורים.

כל העניין הזה הוא נקודת מבחן. הבעיה שאנחנו דשים ודנים בה היא נקודת

מבחן, לבחון את טיב היחסים בין היהודים והערבים בתוך מדינת ישראל, ולא

נטאטא את הדברים מתחת לשולחן. יש פה בעיה כאובה, יש פה קיטוב, יש פה

אי-אכפתיות. אחרי האירועים האלה של אום-אל-פאחם אנחנו באים ואומרים

שהקמנו ועדה, ואני אגיד את דבריי בפני הוועדה, ויועץ שר הביטחון אומר

שאין לו מה להגיד לנו עכשיו, כי הכול בגדר דיונים.

יתרה מזאת, אני כועס מאוד מאוד על משרד החינוך. אדוני מנהל המחוז, מר

זבדה, זה לא יכול להיות שאנחנו נדבר על 350 אלף שקל פיצויים. למה לא

ענית ליושב-ראש הוועדה כשהוא שאל אותך אם זה הנוהל?! אתה צריך במקרים

כאלה להיתפס לחוקים ולחוקיות הוצאת הכספים?! בכל ישיבת ועדת חינוך אני

מתריע בפני שר החינוך ואני שואל אותו אם ביקר, או לא ביקר והוא אפילו

לא עונה לי אם הוא ביקר או לא ביקר.



קריאה; הוא לא ביקר.
ואליד חאג' יחיא צארק
הוא לא ביקר, בווראי לא ביקר ולא רוצה

להתנצל ולהגיד סליחה. כך אנחנו צריבים לבנות

רקמה של אמון ויחסים בין האוכלוסייה היהודית והערבית?! למה שלא נאמר את

האמת, וזאת האמת, שאנחנו מובלים, בדיוק במו שאמרו קודמיי, וגוררים

אותנו בדי שנתעמת? זה דבר שהוא לא רצוי לנו, לא טוב לנו, לא טוב

ליהודים, לא טוב לערבים, ואני חושב שיפה שעה אחת קודם. בזכויות

באום-אל-פאחם אסור לפגוע.
טלב אלסאנע
השאלה היא מה נעשה עד היום על-מנת למנוע

הישנות מה שהיה, דבר שאף אחד לא רוצה לעסוק

בו, ומה מתכוונים לעשות בעתיד על-מנת למנוע הישנות הדברים.

לדעתי התשובה לשתי השאלות היא שלילית; ואם כך מתייחסים לוועדה, אני

יבול להבין איך ההתייחסות לתושבי אום-אל-פאחם - התייחסות של זלזול, של

ניסיון לטאטא את זה מתחת לשטיח, ושהזמן יעשה את שלו. כשאנשים מתריעים

ומזהירים, מאשימים אותם שהם מאיימים. כאן לדעתי מי שיישא באחריות, מי

שישא בתוצאות, אלה האנשים שמוטלת עליהם האחריות לפתור את הבעיה ושהם לא

עושים מאומה על-מנת לפתור אותה.
לאיד סלאח
אנחנו רצינו לקרוא את כל המכתב שנכתב בשם

ועדת אל רוחה, אבל כאשר שמעתי את אלי כהן

מדבר, אני מרגיש שאין טעם להקריא אותו. לכן אנחנו מסתפקים רק במילים
האחרונות של המבתב, בו אנחנו אומרים
"הזמן הולך ואוזל, והגורמים הממלכתיים מושכים לכיוון התנגשות בלתי

נמנעת עם התושבים. אי-היענות הגורמים הנוגעים לעניין לדרישות

הלגיטימיות של התושבים, קרי הרחקת קו האש מהכפרים ומהאדמות החקלאיות,

מרחק שיבטיח את שלום התושבים והחקלאים, תביא להסלמה ונקיטת פעולות מחאה

מתמשכות מצד התושבים.

פנייתנו זאת נובעת מאחריות ציבורית גדולה שהוטלה עלינו ומתוך תקווה כי

פעולתנו תמנע שפיכות דמים כמו בפעם שעברה.

אנו פונים ומזהירים. הכתובת על הקיר".
עבד-אלוהב דראושה
אדוני היושב-ראש, אני רוצה לומר שאני מאוד

מודאג; וידידי השר קצב לקח את הדברים בצררה

אחרת, אבל אני אומר לך שאני חושב שגם אתה צריך להיות מודאג כמוני,

כיוון שאני רואה שגם האירועים הקשים שהיו בוואדי ערה לא גרמו לשום

שינוי, לא במשרד הביטחון ולא בממשלה. הקמת ועדה, אבל אני אומר לך

מלכתחילה שהוועדה הזאת לא תוכל להביא לשינוי כל עוד שר הביטחון, עוזרו

וגורמי צבא - בולם באותה עמדה שלילית. גם האירועים הקשים שבאבו לכולנו

לא גרמו לשום תפנית, לשום שינוי ולשום יחס אחר במשרד הביטחון אד אצל

הגורמים הצבאיים.

לכן מתוך ראגה אני אומר שאני חושש שכל זמן שהעמדה השלילית הזאת היא

אותה עמדה - אנחנו כבר רואים את הכתובת על הקיר - העימות יימשך, ואני

חושש שהעימות הפעם לא יהיה עם אנשי אום-אל-פאחם אלא עם כל האוכלוסייה



הערבית. אני יודע מה שחושבים ראשי הציבור הערבי והציבור הערבי כולו.

העניין של הקרקעות שם הוא עניין שיאהר את כולנו. אני הושש שהממשלה הזאת

מובילה להתנגשות הזיתית עם כל האוכלוסייה הערבית. אם אתם לא מובנים

היום להרחיק את המחנה שנמצא עשרה מטרים מהבתים ולהרחיק את אזור האש

ולשחרר את האדמות שהן אדמות טאבו לאנשי אום-אל-פאחם והבפרים האחרים,

אני חושש שאנחנו הולכים להתנגשות שכולנו נפסיד ממנה. זה יהיה מצב שיביא

להתנגשות בין כל האוכלוסייה הערבית לגורמים הממשלתיים כולם.

אדוני סגן ראש-הממשלה, יש לך כאן תפקיד חשוב. אני לא יודע מה מידת

ההשפעה שלך על שר הביטחון ועל ראש-הממשלה, אבל מה ששמעתי עכשיו משר

הביטחון, אין בו שום בשורה חיובית לפתרון הבעיה.
השר משה קצב
אני לא יודע למי משנינו יש יותר אחריות, לך

או לי. מי שמדבר פה על התנגשות ועל שפיכות

דמים זה אתה וראש העיר אום-אל-פאחם. אנחנו לא מדברים במונחים כאלה.
עבד-אלוהב דראושה
אתם מובילים לזה. אתם מובילים אותנו

להתנגשות הזאת. אני מזהיר, ותזכור את הדברים

שלי.
עבד-אלמאלפ דהאמשה
כבוד השר, טוב מאוד לדבר על התנגשות ולהזהיר

מפניה ולמנוע אותה. הכי גרוע זה לראות את

הדברים מול העיניים ולעשות את זה עוד פעם ועוד פעם. מה שהיה

באום-אל-פאחם, אסור שיקרה. כל מדינה מתוקנת, כל משטר דמוקרטי, היה כבר

מזמן מפיק לקחים ומתקן את הדברים, אבל אתם בשלכם: זלזול, יחס עוין,

אי-אכפתיות ומה שיהיה יהיה. אני אומר בכל האחריות שהפעם, אם זה יהיה,

יהיו הרוגים. המצב הזה לא יכול להימשך. אם לא מתייחסים לזה ברצינות ולא

פותרים את העניינים, הדברים יובילו לזה. מה אתה רוצה שיעשו תושבי

אום-אל-פאחם? חונקים אותם, שלושים אלף תושבים בין גדרות. מדינת ישראל

לא יכולה להתאמן במקומות אחרים? הם ממילא לא מתאמנים שם. אני בן המקום

ונמצא שם יום יום, ואני אומר לך שהם לא מתאמנים שם. הם שמו שם את

הגדרות פשוט כעצם בגרון התושבים, כדי לא לתת להם לחיות, לא לתת להם

לבנות, לא לתת להם לנשום אוויר. המצב הזה חייב להסתיים.
היו"ר מיפה גולדמן
בתחילת הישיבה קראתי את המכתב ששלחתי לשר

הביטחון, כי במכתב הזה למעשה יש דברים

ברורים שבאים להבהיר שאם הדברים לא יקבלו את הפתרון עד ה-31 בדצמבר,

אני צופה מציאות מאוד קשה. אמרתי את הדברים האלה בצורה הברורה ביותר.

שלחתי את הדברים בכתב, העברתי אותם לידיעת כל הגורמים, מראש-הממשלה ועד

ראש השב"כ. שר הביטחון הוא השר האחראי, והוא זה שמופקד על הפעלת צה"ל

ומי שיכול לתת הנחיות, עם כל הכבוד, זה לא השר משה קצב ולא סגן

ראש-הממשלה אלא שר הביטחון. כשר ממונה על המגזר הערבי, ודאי שהוא שמע

את הדברים כאן ממקור ראשון. הוא שמע את זה גם מחברי הכנסת, גם מראש

העיר. הוא קיבל את העתק המכתב שלי שנשלח בתחילת חודש נובמבר, ואנחנו

קיימנו כאן ישיבה ב-20 באוקטובר; והדברים נאמרו. אני הודעתי אז ואני

אומר גם היום שוועדת הפנים לא תוכל לעבור לסדר היום מבלי שאנחנו נחזור

ונאמר שחייבים להגיע לפתרון תוך הידברות עם נציגי הציבור ובעלי הקרקע.
אלי כהן
ברשותכם, כמו שאמרו לי בישיבה הקודמת, אני

פקיד, ולכן לא אתייחס לדברים האחרים אלא

לעובדות כמו שהן.
העובדות הן כדלהלן
ה-2,500 דונם מול ה-500 דונם לא נמדדו. זאת אומרת,

הרעיון של הצגת ה-2,500 דונם זה להראות שבאמת מערכת הביטחון עשתה בדיקה

אמיתית לגבי הצרכים שלה ובדקה וראתה ש-2,500 דונם היא לא צריכה, כתוצאה

מהבנייה של המבנה מחדש של האזור, ולכן היא שחררה את האדמות האלה. היא

לא רצתה טובה בשביל זה, היא לא רצתה השוואה. היא נתנה את זה כעובדה.

ההשוואות מבחינתנו לא רלוונטיות. הדבר נעשה רק כדי להראות שפה הייתה

בדיקה אמיתית של הצורך.

בנושא הזה של ה-500 דונם הנוספים, אני מבין שהמערכת של אום-אל-פאחם

והכפרים האחרים רוצים לפתוח את הנושא כולו, כי זו הבעיה. אם לא היו

מדברים על ה-500 דונם, אז לא היו מדברים, אלא היו ממשיכים להתעמת ב-105

וב-109, אבל רוצים לפתוח את כל הנושא. אני אומר לכם שצבא הגנה לישראל,

מערכת הביטחון, צריכים את שטח האש הזה, וזו הגדרה. הרמטכ"ל הקודם חתם

על הצו הזה מתוך צורך צבאי, בגלל כל מיני סיבות שאמרו אותן בעבר. אלה

הן העובדות.

לגבי העתיד, אנחנו קיימנו ישיבה בתוך מערכת הביטחון, ישיבה מוקדמת כדי

לדעת איך אנחנו יושבים בתוך הוועדה שהקים סגן ראש-הממשלה. אני אומר לכם

שזה נכון, כל סיפור הזה של הביטוח וכל הנייר שחותמים עליו הוא נייר

קשה, אבל הוא נייר קשה גם בשביל יהודים וגם בשביל ערבים, אבל חותמים

עליו בכל המדינה. בתוך מערכת הביטחון עושים בדיקה כדי לבחון מחדש את

הנייר הזה. אני יכול לומר לכם שכתוצאה מהאירועים באום-אל-פאחם, בסופו

של דבר יזכו אולי כל החקלאים במדינת ישראל; כי המערכת היא מערכת קשה

כלפי כולם, כי הצבא, כשהוא צריך להתאמן, צריך להגן על המערכת שלו

מבחינת חאחריות והבטיחות. לא תמיד זה איזה מחייט או רמטכ"ל שהולך להתאמן

שם, אלא לפעמים זה איזה מ"מ; ולכן היה צריך לעגן בתוך מערכת של אחריות

שהאזרח לא ייכנס לשטח.

ראשית, חולכים לגמישות בעניין הזה. שנית, כתוצאה מזה כל החקלאים,

היהודים והערבים, אני מקווה שייהנו מזה.

אנחנו סיכמנו, כמו שנאמר, שהמערכת תיתן תשובות ותיפגש עם החקלאים. לא

מדובר על כך שיתקבלו איזה שהן החלטות חד-צדדיות. ברור שייפגשו עם

החקלאים ועם הוועדה, עם ראש העיר ואנשיס אחרים. זה יקרה בשבוע-שבועיים

האחרונים, כדי שזה יסתיים עד ה-31 בדצמבר. זאת המטרה. לזימון של

החקלאים אנחנו לא אחראים.
היו"ר מיפה גולדמן
אני מאוד מעריך את זה שהגיעו לכאן הנוכחים.

את המסר העברנו בצורה ברורה ביותר. את

הכתובת על הקיר הקראנו ואמרנו בצורה ברורה. שמענו גם את סגן ראש-הממשלה

משה קצב וגם שמענו את אלי כהן, עוזר שר הביטחון להתיישבות. אמרתי קודם

ואני חוזר ואומר גם עכשיו שוועדת הפנים תקיים ישיבה שבוע לפני ה-31

בדצמבר, וזאת כדי לקבל את הסיכומים וכדי לשמוע את הדברים בצורה

ברורה.



אני קורא עכשיו גם לסגן ראש-הממשלה וגם למשרד הביטחון ולשר הביטחון

באמצעות נציגיו שנמצאים כאן, אני קורא לכולם לבוא להידברות, להגיע

להסכמות, כדי שהדברים האלה ייעשו בשבועיים הקרובים, כדי שלא נצטער ב-1

בינואר 1999 על מה שיכולנו למנוע עד ה-31 בדצמבר 1998.

לכן אני אומר כאן לכולנו שהישיבה של היום היא ישיבה שבאה להבהיר את

הדברים בצורה ברורה ובהירה. אנחנו נמצאים במציאות שחייבים להתייחס

לדברים בשיא הרצינות, גם בעקבות המכתב, גם בעקבות הישיבות, גם בעקבות

השתתפות סגן ראש-הממשלה ונציגי משרד הביטחון בישיבה היום, גם בעקבות

ההשתתפות בישיבה של ראשי הציבור הערביים בראשותו של ראש העיר

אום-אל-פאחם, וגם בהשתתפות חברי הכנסת. אני מצפה שכולנו נבין שאנחנו

נמצאים במציאות שמחייבת את כולנו להתייחס לדבר הזה בשיא הרצינות, משום

שמדינת ישראל, שמציינת חמישים שנה, צריכה גם להוכיח שהיא מדינה

דמוקרטית.

תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:30

קוד המקור של הנתונים