ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 15/06/1998

הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירות) (תיקוני חקיקה), התשנ"ח-1998 של חה"כ סאלח טריף (פ/2026)

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 253

מישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה

יום שני. כ"א בסיון התשנ"ח (15 ביוני 1998), שעה 30;11

נכחו; חברי הוועדה; סאלח טריף - היו"ר
מוזמנים
אהוד שילת - המפקח הארצי על הבחירות, משרד הפנים

יוסי כתן - משרד האוצר

סיגל קוגוט - משרד המשפטים

מירית דובר

מיכל דויטש - מתמחה בלשכה המשפטית של הכנסת

יועצת משפטית; אנה שניידר

מנהלת הוועדה; יפה שפירא

קצרנית; ימימה פרלס

סדר-היום;

הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירות) (תיקוני חקיקה), התשנ"ח-1998 של חה"כ סאלח

טריף (פ/2026)



הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירות) (תיקוני חקיקה), התשנ"ח-1998 של חה"כ

סאלח טריף (פ/2026)

היו"ר סאלח טריף;

אני מחדש את ישיבת הוועדה. אנחנו דנים בהצעת חוק הרשויות המקומיות

(בחירות) (תיקוני חקיקה), התשנ"ח-1998 של חה"כ סאלח טריף (פ/2026). מר שילת,

אנחנו העברנו את החוק חזה בשבוע שעבר למליאה, והוא קשה. יש בו תיקונים חשובים

מאוד לניהול מערכת חבחירות הקרובה לרשויות המקומיות, ולכן היה חשוב שהעניין

הזה ירוץ, וזח כבר מודפס. האם יהיה ניתן להניח את זה לקריאה ראשונה במליאה?
אנה שניידר
לא, יחיה צריך לשלוח למשרד המשפטים בדרך הרגילה.

אהוד שילת;

לא, צריך להכין את זה היום לכחול, כדי שמחר זה יהיה במליאה. אלה חוקי

בחירות, וזח צריך לחיות בנוהל בחירות ולא בדרך רגילה.

סיגל קוגוט;

בנוהל הרגיל במהירות מוגברת.

אהוד שילת;

אפשר לעשות את זה תוך חמש דקות פה בכנסת, כי מלבישים על הניירות הכחולים

האלה את חכותרת של רשומות, וזו ההדפסה הכחולה.

היו"ר סאלח טריף;

היות שאנחנו מדברים על הכנה לקריאה ראשונה, ויש כאן שינויים שהבנתי שאתה

המלצת עליהם כלקחים מחבחירות הקודמות והניסיון הגדול שהצטבר, שהם בין היתר מתן

סמכויות במקום לוועדת הבחירות, לפקיד הבחירות, שהוא בכלל צריך להיות מקצועי

ויודע מה שהוא עושה, כדי לעשות בחירות יותר צודקות והוגנות ויותר נכונות. לאור

קביעות שהיו בבג"ץ הכנסת כאן שינויים שהמלצת עליהם בחוק הזה. אולי תתמקד בהצעת

החוק הזאת, בלי לעבור על סעיף סעיף, בנושאים העיקריים שאנחנו באים כאן לתקן.

אהוד שילת;

קשה לי לפרט את כל הנושאים, כי זה מכלול של סעיפים, אבל זה נכון מה

שאמרת. זה ניסיון מצטבר מכמה מערכות בחירות. אם אדוני ישים לב, חוק הבחירות

לרשויות המקומיות לא תוקן תיקון בסיסי כבר המון המון שנים. הצטברו לנו משלוש

מערכות בחירות המון לקחים שאני מנסה ליישם אותם פה. הכיוון העיקרי בכל מערכת

בחירות הוא שכל מערכת יותר גרועה מהקודמת לה, מבחינת חוסר שליטה טוטאלי על מה

שנעשה בשטח, מבחינה זו שקטעים בבחירות שהיו בעבר קטעים שעברו, ואף אחד לא ידע,

והיום לא. למשל ישיבת ההזדהות של סיעות המועצה, שעשו את זה ולא שמעת שום

ציפצוף, בבחירות האחרונות כבר חלכו על זה לשלושה בתי משפט שונים, וכן הזדהו,

ולא הזדהו, והזדהו כך או אחרת. כלומר, בכל קטע השטח נעשה יותר קשה. לכן ניסינו

ליישם פה גם פרשנויות שנתנו לחוק ועבדו בבתי משפט, וגם דברים שנקבעו בבתי

משפט.



אחד הדברים שקצת כאבו לי, הוא העניין הזה שלקחנו פה את מעט הסמכויות

שעדיין נותרו לוועדת בחירות מקומית, ונתנו אותן לפקיד הבחירות, והיום כמעט לא

נשארת שום סמכות לוועדת בחירות מקומית, חוץ מהסמכות למנות את ועדות הקלפי.

היו"ר סאלח טריף;

למה זה מרוקן אותן מתוכן?

אהוד שילת;

גם קודם לא היו להן הרבה סמכויות. היתה להם הסמכות לקבוע את מקומות

הקלפי. החוק כפי שהוא היום, קבע שפקיד הבחירות ייקבע בהסכמת ועדת הבחירות.

ושוב, לא חיו אף פעם בעיות עם זה. קבעו מקומות לקלפי, והתחשבו בשיקול דעתה של

הוועדה. זח היה כך עד הבחירות האחרונות, שבהן ניסו לקבוע אבסורדים במקומות

קלפי. בפורדיס ניסו לקבוע מקום קלפי בבית פרטי, כשהיה בית ספר תיכון שלם ריק

מקלפיות. פקיד הבהירות ביקש לקבוע בבית הספר, אבל הוא צריך את הסכמת הוועדה.

הוועדה לא הסכימה, אז הלכו לבית משפט ואז הסכימו. היו עוד שניים-שלושה מקרים

דומים שלא הגיעו לבית משפט, אבל חיה צריך הרבה לחץ בשביל לשנות את זח. בשעת

המעשה, כל קש כזה שמוסיפים, זה ממוטט את העניין. לכן, גם את זה מנצלים לרעה.

אותו דבר בעניין מינוי מזכירי קלפי. ההערכה היתה שברוב היישובים ממנים

מזכירי ועדות קלפי, כי זו היתה סמכות הוועדה. ברוב היישובים ממנים מזכירים

מבין עובדי המועצה, עובדי מדינה. בחלק מהיישובים, ולא רק יישובי מיעוטים,

ממנים את המזכירים מראש לפי מפתח סיעתי, כך שהוא כאילו עוד חבר ועדה נוסף, ואז

הוא כבר לא מזכיר.

היו"ר סאלח טריף;

למה רשמת שם למנות מזכירים שאינם תושבי הרשות המקומית?
אהוד שילת
זה מה שעשו בבני-ברק עכשיו. הם דרשו מפקיד הבחירות, למרות שזה לא כתוב

בחוק, שימנה לפי מפתח שהם נתנו לו. הוא אמר שהוא לא מוכן. היו 170 קלפיות

בבני-ברק, והוא מינה 20 מעובדי המועצה, וכל היתר הם עובדי מדינה, ונהיה שקט

בכל הקלפיות. אם הוא היה ממנה מהם, הרי המזכיר רק מוסיף שמן למדורה במצב כזח.

היו"ר סאלח טריף;

מדובר כאן על מקומות בעייתיים, חריגים?

אהוד שילת;

בדיוק. לפקיד הבחירות אין עניין לא למנות, אבל אם הוא רואה שממנים

מזכירים לפי מפתח מפלגתי ואז הוא יודע שאין לו מזכיר אלא יש לו עוד חבר ועדה--

היו"ר סאלח טריף;

עכשיו אתה הולך לקראת הבחירות הבאות. מה אתה עושה עם הנושא של המזכיר?

אהוד שילת;

אי אפשר לגייס לכל הקלפיות בכל היישובים ממקומות אחרים. אני משאיר את

האופציה, כי בבחירות צריך לעבוד בשכל.



היו"ר סאלח טריף;

מהרשות המקומית אתה מקבל המלצה, ואתה כאילו נותן לראש המועצה לשים את מי

שהוא רוצה. איך תדע יותר טוב מאותה ועדת בחירות של מועצה מקומית ג'וליס, שאותם

מזכירים לא יהיו ממונים מטעם?

אהוד שילת;

יש פקיד בחירות שיודע, ויש מי שלא יודע. זה תלוי בפקיד הבחירות, ופה

מדובר במערכות פרטניות. זו לא שליטה של ועדת הבחירות המרכזית. ברוב היישובים

זה מתנהל באופן די תקין. תמיד ממנים פה ושם עובדי מועצה, ואז תמיד טוענים כלפי

חלק מהם שהם עושי דברו של ראש המועצה וכן הלאה, אבל כל עוד הוא פקיד שתפקידו

הוא פקידותי, והוא עושה את תפקידו, זה בסדר. יש הרבה פעמים פקידי בחירות שכבר

היו שם פעם, ויודעים מי מזכיר טוב ומי מזכיר פחות טוב, ואז הוא ממנה אותו עוד

פעם. אין ביישוב כזה מישהו שלא שייך לחמולה זו או אחרת. לא מדובר פה על

מזכירים דווקא ביישובים הערביים. זה יכול לקרות גם בבני-ברק וכדי, ואז זה לא

חמולה אלא לאיזו חסידות אתה שייך. זה דבר דומה. כלומר, כל עוד מזהים את האיש

מפלגתית, אבל הוא עושה את תפקידו כמזכיר ודואג שהכל יתנהל בסדר, זה בסדר, אבל

אם הוא יושב כעוד חבר ועדה, ושותף לכל החוכמולוגיות שהולכות, זה לא בסדר. יש

פקיד בחירות שיכול לחוש את זה ולפעול בהתאם, ויש פקיד בחירות שלא חש ולא יודע.

אי אפשר לשלוט בזה בצורה מרכזית. גם אי אפשר בבחירות כלליות להביא את כל עובדי

המדינה כמו שעושים בכנסת. זה לא כל כך הולך. יש יישובים שלוקחים עובדי מדינה

כמזכירים, ואיש לא יודע את זהותם הפוליטית, וזה פועל יפה מאוד.

יש יישובים בעייתיים, ובגלל היישובים האלו נוצרה לנו בעיה, כי לא היו שם

למעשה מזכירים. להיפך, הם עוד שמו רגליים למזכירים, וזה התברר אחר כך בעדויות

לעירעורים. התברר שהוציאו את הקלפי לחולים שהגיעו על מיטות, והמזכיר אמר: גם

הסיעה שלי עשתה את זה. זאת אומרת, הוא בפירוש היה מזוהה. לכן הצענו גם את

הסמכות הזו, לא לגמרי, אלא שפקיד הבחירות צריך להתייעץ עם הוועדה. סיגל היתה

בהדרכה שלי לפקידי בחירות, ואני אומר להם להתייעץ, כי גם בקביעת מקומות קלפי

לפעמים יש לוועדה התנגדות למקום מסויים, ויש להם את ההגיון שלהם. הם צודקים,

הם מכירים את היישוב יותר טוב ממנו. להתייעץ כן, ולהתייעץ בכנות, אבל הסמכות

צריכה להיות של פקיד הבחירות. זאת דוגמא לאחד התיקונים שעשינו.

אחד התיקונים החשובים שיש פה, זה דווקא בסעיף (2) פסקה (2) לאור כל

הבג"צים של בקעא אל-גרבייא עם התנודות של הבג"ץ הלוך וחזור על הסמכויות של שר

הפנים. פה הצענו לקבע את הדברים האלה. אנחנו מציעים לקבוע את הכלל שאם קויימו

הבחירות הקודמות למועצה שנה או פחות לפני הבחירות הכלליות, אז עושים את זה

ביום הבחירות הכלליות. אם קויימו הבחירות באמצע הקדנציה, אז השר ייקח את

הבחירות לרשויות המקומיות לא הקרובות אלא הבחירות הבאות, למשל עכשיו זה בשנת

2003, יחלק את כל התקופה לשניים, וזה ייצא 3.5 או 4 שנים לכל קדנציה, ובבחירות

הבאות הם יתאחדו שוב.

היו"ר סאלח טריף;

זה יכול ליצור מצב שהכהונה תוארך עד שנה.

סיגל קוגוט;

כן, לא יותר משנה.



אהוד שילת;

אם זה יותר משנה, אז הוא כבר יחלק קדנציות, אז ייצא לכל אחד 3.5 שנים או

משהו כזה. זה מח שבג"ץ פסל. הסעיף העיקרי פה זו פסקה (2).

היו"ר סאלח טריף;

העני ין הזה חשוב מאוד.

אהוד שילת;

כן. הבג"ץ פסל את זה באבו-סנאן בבחירות הקודמות ל-1993, ובבקעא אל-

גרבייא, הם התנדנדו הלוך וחזור, והחזירו את פסק הדין לקודמו. בסופו של עניין,

מה שיקרה הוא שבמשך שתיים-שלוש מערכות בחירות, כמעט כל היישובים יהיו בחוץ,

ולא תהיינה יותר בחירות כלליות.

היו"ר סאלח טריף;

זאת אומרת, לפי הצעתך, למשל סאג'ור צריך להכנס בבחירות הכלליות עכשיו.

אהוד שילת;

כן.
היו"ר סאלח טריף
זה הגיוני.

אהוד שילת;

בבני-ברק היו בחירות בינואר 1998. אם בנובמבר 1998 יש בחירות כלליות, אז

לא תהיה לה קדנציה של שנה. אם זה יותר משנה, אז מחלקים את זה. זח מה שעשו כל

השנים, שהבג"ץ לא רצה לקבל.

היו"ר סאלח טריף;

בג"ץ קבע שחמש שנים זה המקסימום?

אהוד שילת;

חמש שנים או בחירות כלליות. מה עושים בפעם הבאה בבני-ברק, אם היו בחירות

בינואר 1998? אתה לא נותן לו קדנציה של 11 חודש עד נובמבר 1998. ל-2003 אתה לא

יכול לתת לו לפי הבג"ץ, אלא רק עד ינואר 2003, ואז הוא תמיד נשאר בחוץ.
סיגל קוגוט
וזה בעצם לפי דעת המיעוט של הבג"ץ, כי הבג"ץ לא היה פה אחד. היו שופטים

שרצו שיהיה הסידור הזה, וגם שופטי הרוב אמרו שאם החוק יתוקן, אז יהיה בסדר,

אבל הם חושבים שבלי חוק, שר הפנים לא יכול על דעת עצמו להאריך קדנציות או לקצץ

קדנציות.

היו"ר סאלח טריף;

מה שבטוח הוא שבבני-ברק אתם טועים.



אהוד שילת;

אני לא טועה.

היו"ר סאלח טריף;

אתה יודע למה? כי אני לא בטוח שהם יחזיקו מעמד חמש שנים בלי ועדה

קרואה...
אהוד שילת
יכול להיות...

עוד תיקון חשוב לנו, למערכת, לציבור, הוא תיקון לסעיף 9 בעמוד 3. היום

החוק אומר שהערבון לרשימה חדשה צריך להמסר לפקיד הבחירות בעת הגשת הרשימות,

באותו ערב, במזומן או בציק בנקאי.

היו"ר סאלח טריף;

המזומן פג מהעולם.

אהוד שילת;

המזומן לא פג מן העולם, כי רשימות מתארגנות וברגע האחרון אוספים כסף

ומביאים לפקיד הבחירות כסף מזומן, ובתשע בערב אין לו איפה לשים את הכסף, ויש

סיפור עם זה, זו בעיה לפקיד הבהירות. מצד שני, יש רשימות שחסרים להם כמה

גרושים. ראינו את זה בכנסת למשל כשהיו חסרים בצ'ק הבנקאי 500 שקל על ה-12 אלף

שהיו צריכים להפקיד. אנחנו מציעים להקל על העניין, ולתבוע רק צ'ק בנקאי, כמו

שקבעו בכנסת, אבל לא ביום הגשת הרשימות, אלא עד היום לפני שהוא מאשר סופית את

הרשימות, עוד שבוע או עשרה ימים. אם מביאים עד אז את הכסף, בצ'ק בנקאי, כי לא

בכל יישוב יש בנק--

היו"ר סאלח טריף;

אז לא צריכה להיות בעיה. זה תיקון מאוד הגיוני.

אהוד שילת;

אם הכל בסדר, הוא מאשר. אם לא מביאים לו את הכסף, רואים כאילו מלכתחילה

לא הוגשה הרשימה.

היו"ר סאלח טריף;

100%.

אהוד שילת;

זה מקל גם על הציבור וגם עלינו, שהוא לא צריך להסחב עם כסף מזומן. אנחנו

מציעים להתאים את ההערות בדיוק לכנסת. פה היו הערות של האוצר, אם אתה מכיר

אותן. בתיקון לסעיף 61, למעשה, מה שכתוב פה זה תיקון שגם שם אנחנו ביקשנו

אותו, שצריך להגדיר מיהו הנכה הזה שיכול להביא איתו מלווה, ושנית, שזה רק מחמת

בעיה פיזית לבצע את פעולת ההצבעה, ולא בעיה מנטלית.



היו"ר סאלח טריף;

ואם זו בעיה מנטלית הוא לא יכול להצביע?

אהוד שילת;

הוא יכול להצביע, אבל בלי מלווה.

היו"ר סאלח טריף;

מהי בעיה מנטלית?

אהוד שילת;

בעיה מנטלית זה אדם שלא מבין מה רוצים ממנו שם בכלל. יכול להיות קלפטומן,

אבל מי אומר שאין לו רצון פוליטי ברור, וגם נכון מבחינתו? או מישהו שנמצא

בדיכאון, או כל מיני בעיות כאלה. יכול להיות סכיזופרן, שהיום הוא ליכודניק

ומחר הוא מערכניק.. .

הכוונה היא פרז לאנשים מפגרים או מבולבלים לחלוטין, שראינו שההורה מביא את

הילד ביד, ואומר שהוא לא יכול להצביע. הוא כן יכול להצביע, אבל הוא לא מבין מה

הוא צריך לעשות, וההורה יצביע במקומו, זאת אומרת, ההורה מצביע פעמיים. הפרשנות

היתה כל הזמן אותה פרשנות, אבל בכנסת גם הבהרנו אותה פחות במלים מפורשות,

ואנחנו רוצים לעשות את זה גם פה. אם הוא לא יכול פיזית לעשות את הפעולה המעשית

של ההצבעה, הוא יכול להביא איתו מלווה. שנית, הדבר הנוסף שנכתב כבר בכנסת, הוא

שמלווה לא ילווה יותר משני אנשים.
היו"ר סאלח טריף
שלא יהיה קבלן ליווי.

אהוד שילת;

ושעובד של מוסד שבו שוהה המצביע, בין אם זה בית אבות, או בית חולים,

וכו', לא יהיה המלווה. שיביא המצביע בן משפחה. את התיקונים האלו אנחנו מבקשים

להכניס כלשונם גם פה. אין בזה שום תוספת תקציבית. המעקב אחרי המלווים האלו

נעשה רק בעזרת דף אחד בפרוטוקול, כפי שעשינו בכנסת, שבו רשומים מול שורח של

מלווה, שני מצביעים, עם הפרטים האישיים של המלווה ושל המצביעים. זה מצורף

בפרוטוקול, ובאותה קלפי הם יכולים לראות שהאדם הזה כבר ליווה שני מצביעים, ולא

ייתנו לו יותר ללוות.

יוסי כהן;

אתה מדבר על שני מצביעים, או שאתה מדבר על המדינה כאזור אחד לצורך

העניין? כי אם למשל לקחתי שניים לקלפי X, אני יכול לקחת עוד שניים לקלפי אחר?

אהוד שילת;

המלווה יכול, כי אין מעקב בין קלפי לקלפי.

יוסי כהן;

זה בדיוק העניין, כי אז איך תבצע את ההשוואה הזו?
אהוד שילת
קודם כל, יש לי את החומר, ולא ביצענו השוואות בכנסת. החומר שמור בוועדת

הבחירות המרכזית. הדפים האלה שמורים. אם יירצו פעם לבצע השוואה, יושיבו

קלדניות, יקלידו כמה שיש פה--

היו"ר סאלח טריף;

אבל זה לא מעשי.

יוסי כהן;

אם זה לא מעשי, אז חבל להכניס את זה לחוק, אל תשים בחוק דברים שהם לא

מעשיים. אם זה מעשי, מה המשמעות? יש לזה משמעות מינהלית מאוד כבדה, ואני לא

בטוח אם אין פה חובה שמטילה עליו את הבדיקה לעשות השוואה שאכן לא ליווה מישהו

יותר מאשר שני אנשים בכל הבחירות לרשויות המקומיות. לך תנסה לעשות הצלבה אל

מול כל הרשויות המקומיות, אל מול כל 8,000 הקלפיות.
אהוד שילת
יש 8,000 קלפיות בארץ. בכל קלפי יש דף של המלווים. צריך לקלוט מ-8,000

קלפיות את הדפים האלו של המלווים. אתה יודע בדיוק מהי עבודת קלדנות ל-8,000

דפים. נניח שבכל דף יש שלושה או חמישה מלווים, אז נניח שיש 30 אלף רשומות

לקלוט. כמה ימי עבודה אלה? המחשב אחר כך תופס לך את כל המלווים בהרף עין. זה

באמת צ'ופצ'יק, ולכן גם לא עשינו את זה. אלא מה היתרון? וזה נידון בוועדת

החוקה, הרי זה עבר בכנסת ב-1996, היתרון הוא שכשהמלווה נכנס, עד היום אף אחד
לא שאל אותו
מי אתה? היום אומרים לו: בוא הנה, תרשום את שמך. הוא יודע

שרושמים את שמו. את האיסור הזה אנחנו מפרסמים בראש חוצות, אז אחד שכבר יודע

שרשמו את שמו, כבר נזהר. הוא לא יודע מה אנחנו עושים עם זה. יכול להיות שתבוא

מבקרת המדינה בבחירות הבאות, ותיתן לי או לתמי על הראש למה באמת לא הרצנו

במחשב, אז נריץ במחשב. יהיו 30 אלף רשומות, ואתה יודע בדיוק כמה זה עולה

לקלוט, ולהריץ אותן במחשב זה כלום. אני לא צריך להריץ את המלווים.
יוסי כהן
אני חושב על כך שעכשיו אני צריך מערכת מיחשוב לטובת העניין...
אהוד שילת
לא, זה באמת פרט שולי, ולכן גם חבל לקלוט את זה מראש. אני חושב שצריך

לעשות את זה גם פה. יש פה 2-3 סעיפים שחידשו אותם משנות ה-70 כהוראת שעה.
היו"ר סאלח טריף
מהן הסמכויות המיוחדות?
אהוד שילת
אלה הסמכויות המיוחדות שאם יש הפגזה בגליל, וצריך לסגור קלפי בנסיבות

מיוחדות--
היו"ר סאלח טריף
יכול השר לסגור קלפי אם אמרו לו שיהיה בלאגן?.



אהוד שילת;

לא. ניסו את זה בבחירות הקודמות, ולא הלך להם.

היו"ר סאלח טריף;

איך לא יוכלו לנצל את זה? כתוב בסעיף 61א (א): "...קיימות באזיר קלפי

פלוני נסיבות מיוחדות המונעות או עלולות למנוע לדעתו את המהלך התקין של

ההצבעה...".

אהוד שילת;

יכול להיות מצב כזה. בבחירות בשנת 1993, קיבלתי מכמה יישובים הודעה

שהולכת להיות התפרעות, ואנחנו מבקשים שתפסיקו את הבחירות. אמרתי: מה זה הולכת
להיות התפרעות? אמרו לי
אנשים מדברים. זאת אומרת, מותחים אותך עד הגבול. אם

אנחנו מקבלים הודעה בקשר שיש התפרעות, התחילו מכות ויש בלאגן, אז השר יכול

להוציא, ולא בסיפורים סתם. באו אלי נציגי מפלגות ואמרו לי: תפסיק. אמרתי: לא,

זו מלחמת עצבים. אם אני אפסיק את ההצבעה, אז תתחיל ההתפרעות, וכך היה. לא היה

שום רצח ושום התפרעות, הכל היה בסדר. זו מלחמת עצבים. הסעיף הזה עבר ב-1970.

אני יודע שהכוונה של הסעיף היתה במפורש להפגזות, לפיצוצים ולבעיות בטחוניות

שנתנו לשר סמכות להוסיף. אנשים ישבו במקלטים, גם בתקופות האחרונות. בגליל

אנשים ישבו לפעמים יומיים רצופים במקלטים, ואי אפשר להמשיך להצביע, אז צריך

להורות על חידוש ההצבעה כעבור יומיים, ונתנו לשר סמכויות לעשות את זה. ממערכת

אחת לשניה יש יותר סיפורים כאלה של איומים, וזה לא היה קודם.
היו"ר סאלח טריף
בסעיף 63 כתוב: "פתק הצבעה הנמצא במעטפה שאינה נושאת סימון" - מה זה

סימון? זו חתימה?
סיגל קוגוט
סימון זו החותמת של פקיד הבחירות על המעטפה.
היו"ר סאלח טריף
ומה זה: "הוסף עליה סימן"?
אהוד שילת
שסימנו עליה, ציירו עליה סימן.
סיגל קוגוט
בשביל שיזהו את הבוחר.
היו"ר סאלח טריף
זה לא היה ברור קודם?



סיגל קוגוט;

זה היה קודם, ויוסיף רק את הסיפא: "במעטפה שלא סופקה על ידי פקיד

הבחירות".

היו"ר סאלח טריף;

היו מקרים שהיו כותבים בעיפרון.
סיגל קוגוט
גם על זה יש תיקונים.
אהוד שילת
בחלק מהיישובים בכלל לא משתמשים בפתק ההצבעה שמונח מאחורי הפרגוד בקלפי.

ביישובי המרכז למשל, עברו טוטאלית לפתקי הצבעה כתובים בכתב יד. בטייבה, טירה,

כפר-קאסם, קלנסואה, גילגיוליה, כולם בכתב יד. ביישובים אחרים עוד הדפיסו

פתקים. כל פתק בפני עצמו הוא כשר, וכל פתק מזהה כמעט לחלוטין את המצביע. בשיטה

הידועה לכל בית אב, שכולל אבא, אמא, שני בנים בוגרים, סבתא, וכדי, מחלקים סוג

מסויים של פתק.
היו"ר סאלח טריף
לא עד כדי כך, לחמולה נניח.
אהוד שילת
לכל בית אב מחלקים סוג מסויים של פתק, שבפני עצמו הוא כשר, הוא בגודל 7

על 10, יש עליו את האות, את הכינוי וכן הלאה, אבל האות מודפסת בפונט אחר מהאות

השניה, או ברווח אחר בין שתי האותיות, או ברווח שונה בין האות והכינוי, וכל

מיני פטנטים כאלה. בקלפי, כשסופרים קולות, אז יושבים עם הפתקים ומשווים עם

השמות. זה הוכח בבית משפט. אם אין התאמה בין הפתק לשם, אז יש בעיה. אם לא באת

להצביע בכלל כי לא יכולת, אז לא היית, אבל אם שמך ושם אשתך מחוק, אחד משניכם

לא הצביע נכון. למצוא מי משניכם, אין בעיה.
היו"ר סאלח טריף
זה ביישובים קטנים, אבל ביישובים גדולים?
אהוד שילת
בטייבה זה קיים.
היו"ר סאלח טריף
טייבה זה יישוב גדול. איך אתה מונע את זה?
אהוד שילת
אני ניסיתי באחת הבחירות הקודמות לשלוח דוגמא. חלק מהיישובים רצו לכתבי

יד, וחלק מהיישובים השתמשו בזה, רק קצת הקטינו והגדילו את האות, ושוב יצרו

פתקים שונים מהאות האחידה שאני סיפקתי. הרבה שנים חשבתי על זה. זה לא פשוט

להתגבר על זה. אי אפשר לעצור את הכתיבה של פתקים בכתב יד. זה בלתי סביר. ולכן,



ככל שאטיל הוראות על הפתקים המודפסים, יעברו יותר ויותר לכתבי יד, מה עושים עם

כתבי יד? ההנחה שלי היא שאפשר לעצור את כתבי היד האלו בדיעבד, כלומר, לא בשעת

מעשה בזמן ההצבעה, אלא אחר כך כעילת עירעור. אני הצעתי פה שיהיה לכל רשימה פתק

מודפס אחד בלבד, שאותו יאשר פקיד הבחירות, זה מה שלמעשה הרשימה מביאה לפקיד

הבחירות, זו הדוגמא של הפתק, כל צורה אחרת של פונט או רווחים שונים--
היו"ר סאלח טריף
מה זה פתק אחד?
סיגל קוגוט
הוא מודפס.
היו"ר סאלח טריף
אבל יש עברית, יש ערבית?

סיגל קוגוט;

אפשר ערבית, אבל פקיד הבחירות ייראה וייאשר את הפתק,
היו"ר סאלח טריף
זה יכול להיות יותר מסוג אחד?
סיגל קוגוט
כן, אבל סוג מאושר,

אהוד שילת;

נניח שהאות שלכם היא אל"ף. מותר לך אל"ף בעברית, ועוד פתק של אל"ף

בערבית, אבל צורת האל"ף היא אחידה, ולא בפתק אחד אל"ף מרובעת, ובשני מעוגלת,

אם אתה מבקש גם בערבית, אז צורה אחת של אות, כל פתק שיימצא אחר כך מודפס והוא

אחר, ייפסל, בעמוד 5 פסקה (12) סעיף קטן (ב) נאמר: "נמצאו בכלל פתקי ההצבעה של

רשימה אחת מספר פתקי הצבעה בכתב יד" - שמכל בחינה אחרת הם כשרים; "אשר לא נפל

בהם פסול,,, ואולם הוכח כי יותר מפתק הצבעה אחד כאמור נכתב בכתב ידו של אדם

אחד, ייחשב רק אחד מהפתקים האמורים ככשר, ויתר הפתקים בכתב יד של אותו אדם

יפסלו",
היו"ר סאלח טריף
אז אתה צריך גרפולוג,
יוסי כהן
מי יישא בעלות של הגרפולוג?
אהוד שילת
המפלגה המערערת, ממילא הם עושים מיון בפתקי ההצבעה, ואז יגישו עירעור על

תוצאות הבחירות, אם אותו כתב יד יופיע כמה פעמים, יכול להיות שיימצאו פטנט אחר

לבלום את התופעה, אמרתי לפקידי הבחירות שהשתלמו אצלי שמצאתי פתרון בכיוון הזה,



והם אמרו לי שיימצאו משהו חדש, וזה יכול להיות. אני חושב שאפשר יהיה לבלום את

העניין הזה, ואם זה יצליח לפחות לשתי מערכות בחירות, זה יהיה טוב.

היו"ר סאלח טריף;

אני צריך להזמין אותך לדיונים המרתקים אחרי הבחירות בעניין הזה.
אהוד שילת
זה יבלום את זח במידה רבה. יפסיקו לשלוט כך באנשים.

היו"ר סאלח טריף;

זו השיטה הכי טובה שיש?
אהוד שילת
אין לי דרך אחרת.

לגבי סעיף 73 שהכנסנו בעמוד 6, זה קורה בעקבות מה שקרה עכשיו בקדנציה

האחרונה, שבית משפט ביטל בחירות לא על דרך של עירעור בחירות, אלא על דרך של

דיון פלילי בשוחד לראש רשות, וכן הלאה.

היו"ר סאלח טריף;

מה זאת אומרת?

אהוד שילת;

יש בחירות, ואפשר להגיש אחר כך עירעור עד 30 יום, ובית המשפט מאשר את

הבחירות או מבטל אותן בקלפי או בכל הרישום. זה תהליך שקיים בחוק. נוצר בדרך

חשיפוטית של פסקי הדין תהליך ערעור בחירות נוסף על דרך של ערעור פלילי. הרי אם

היה שוחד, את השוחד אי אפשר להוכיח מיד אחרי בחירות.

היו"ר סאלח טריף;

כי זה לוקח חודשים ושנים.

אהוד שילת;

לא, לפעמים זה מתגלה רק אחרי שנה. מגישים קובלנה פלילית, מעמידים את ראש

הרשות לדין שעה, ובתוך הדיון מתברר אכן שהיה שוחד, ואז השופט מבטל את הבחירות,

כי לא יכול להיות שהוא נבחר על סמך שוחד, וזה קרח בכבול אחרי שנתיים או שלוש,

נדמה לי. אז מה עושים? אין לנו בחוק היום שום מנגנון שאומר שעכשיו אתה צריך

לעשות בחירות רק לראש הרשות. איך אתה עושה את זה? הצענו פה מנגנון כזה מיוחד,

שאם בית המשפט ביטל בחירות לא לפי הסעיף הרגיל של ערעורים, אז בית המשפט גם

ייקבע בפסק הדין איזשהן הוראות מינימליות לגבי הבחירות. כלומר, השאלה הראשונה

שמתעוררת, באיזה פנקס-

היו"ר סאלח טריף;

למה אתה רוצה להקשות על בית המשפט שהוא ייקבע את ההוראות?
אהוד שילת
לא איכפת לי שההוראות תקבענה מראש בלי בית המשפט, אבל שזה ייקבע כבר

בחוק. כלומר, אני צריך לדעת למשל באיזה פנקס לעשות את הבחירות, האם בפנקס שהיה

בבחירות המקומיות.

היו"ר סאלח טריף;

אני חושב ששר הפנים צריך לקבוע את ההוראות, ולא בית המשפט.
אהוד שילת
הדברים שצריכים להקבע הם מי מכהן בינתיים, איזה פנקס ישמש בבחירות האלו,

האם זה שהיה בבחירות הקודמות או הפנקס שתקף עכשיו, ומאיפה מתחילים את הבחירות.

לגבי מאיפה מתחילים את הבחירות, אני מוכן להשאיר לקביעת שר הפנים, וגם זה יהיה

עילה לבג"ץ.

היו"ר סאלח טריף;

מה זאת אומרת מאיפה?

אהוד שילת;

כי השאלה מה נפסל שם, מאיזה שלב של הבחירות.

היו"ר סאלח טריף;

בדרך כלל הם מערערים על קביעת ראש המועצה.
אהוד שילת
אם אני מתחיל מחדש בבחירת ועדת בחירות, וכן הלאה, או שאני אומר שעד אותו

קטע--
היו"ר סאלח טריף
למה לא שר החינוך?
אנה שניידר
רק שר הפנים.
היו"ר סאלח טריף
שר הפנים, ודאי, זה בכוחו ובסמכותו.
אהוד שילת
בית המשפט אמר שראש המועצה הזה נתן שוחד, והבחירה שלו פסולה, תלכו ותבחרו

עכשיו ראש מועצה חדש. יש בחוק מנגנון שקובע איך עושים בחירות. מקימים ועדת

בחירות וקובעים את מקומות הקלפי, ומגישים רשימות מועמדים או הצעות מועמד. האם

פה ייתנו להגיש הצעות מועמד חדשות?



היו"ר סאלח טריף;

בוודאי.

אהוד שילת;

אין היום הוראות.

היו"ר סאלח טריף;

לכן אני מציע שזה ייקבע בחוק, ויהיה בהוראת שר הפנים, ולא בית משפט.

סיגל קוגוט;

אפשר לקבוע עכשיו בחוק שכל אחד יכול להגיש רשימה.

היו"ר סאלח טריף;

כי אלה נושאים פשוטים וברורים לפי דעתי.

אחוד שילת;

לא, כי במקום מסויים יגידו שתבחר גם ועדת בחירות חדשה.
היו"ר סאלח טריף
אני לא חושב--

אנה שני ידר;

למה לקבוע את זה בחוק? אולי אפשר להשאיר את סמכות שר הפנים לקבוע

בעניינים האלה.
אהוד שילת
מיד יפוצצו לו את זה עם בג"ץ.
היו"ר סאלח טריף
זה נכון, לכן בואו ניגש לעניין.
אהוד שילת
לכן השבתי להשאיר משהו לשיקול דעת בית המשפט, כי יכול להיות שביישוב

ספציפי אין טעם לפתוח את הכל מחדש, ואותן רשימות ירוצו. למשל יישוב שהיו בו

ארבעה-חמישה מועמדים לראש מועצה. אחד מהם נבחר על בסיס שוחד. למה לפתוח מחדש?

למה לא להגיד שאלו שהיו הם אלו שיהיו?
היו"ר סאלח טריף
כי אני למשל תמכתי באותו מועמד שנפסל, ולא ידעתי שהוא נבחר בשוחד, ואני

עכשיו רוצה להגיש מועמדות. למה לא? זה לב הדמוקרטיה, שאם נפסל מישהו שנבחר,

אתה יכול לפתוח מחדש לאותו תפקיד, לא לכל המועצה. אני חושב שזה הגיוני. אתה גם

לא צריך לאפשר למישהו--



אהוד שילת;

בית המשפט לפעמים פוסל בחירות למועצה. במעלות תרשיחא זה קרה בבחירות של

1993.

היו"ר סאלח טריף;

אבל זה לא לראש המועצה, אלא למועצה.
אהוד שילת
הוא פסל את כל הבחירות, בגלל שוחד.

היו"ר סאלח טריף;

אם יש לזה השלכה לבחירת ראש המועצה, אז בית המשפט היה פוסל את שניהם,

והוא פסל את שניהם.

אהוד שילת;

כן.
היו"ר סאלח טריף
אבל על פי רוב כשמישהו נפסל, הכל פתוח מחדש, אם מישהו רוצה להציג את

מועמדותו או להבחר. זה לפי דעתי דמוקרטי, הוגן, וגם לא יאפשר לאלה שטענו נגד

ראש המועצה בהכרח להבחר, כי אם יש שניים שהתמודדו, ואחד נפסל, אז נשארה רשימה

אחת לראשות המועצה. זאת אופציה שהיא לא דמוקרטית, והיא תיתכן. המקרה הטוב הוא

שבמקרה שמישהו נפסל, הכל פתוח מחדש.

סיגל קוגוט;

אז גם פנקס הבוחרים הוא חדש לפי זה.
אהוד שילת
אפשר לקבוע את זה פה, שזה יהיה הפנקס התקף באותו רגע.

אנה שני ידר;

אפשר לעבור פה על שלוש ההוראות, ונחליט מה רוצים.

סיגל קוגוט;

כן.

אנה שני ידר;

אפשר לומר ברישא, במקום; "ייקבע בית המשפט..." - "יחולו הוראות אלה".

היו"ר סאלח טריף;

אני חושב שהם י ישמחו שזה לא יהיה בהתערבות של.בית המשפט בנושא בחירות.



אנה שניידר;

לגבי פסקה (1) בסעיף 16: "המועצה הנבהרת או ראש הרשות הנבחר ינהלו את

ענייני הרשות...", צריכים להגיד פה באופן פוזיטיבי מי ינהל את ענייני הרשות.
אהוד שילת
זו בעיה להגיד, כי אם הוא פוסל בחירות למועצה או לראש מועצה רק בחלק

מהקלפיות, וזה יכול לקרות בפסק דין כזה, לא בטוח שצריך אז--

היו"ר סאלח טריף;

אז יש ממונה על המחוז, יש קציני מחוז. כמו שעושים בהרבה מקומות, הממונה

על המחוז ימנה קצין מחוז שינהל את ענייני המועצה לפרק זמן של חודש.

אהוד שילת;

אם פוסלים בחירות בקלפי, או בשתי קלפיות מתוך עשר ביישוב, זה מה שבית

המשפט עושה. היתה תופעה של שוחד או איומים או דברים באלה רק בשתי הקלפיות

האלה, זה לא בטוח שזה משנה את התוצאות בכל היישוב. זה יכול לשנות מנדט אם זה

בבחירות למועצה.

היו"ר סאלח טריף;

אז אם זה לא משנה, אין לנו בעיה.

אהוד שילת;

אבל אני צריך לעשות בחירות מחדש, ואז אם אני קובע מיד בחוק שהם כבר לא

מנהלים את המועצה כשאני מארגן בחירות בקלפי או בשתיים, זה אבסורדי. לכן יהיה

צורך פה בעניין של שיקול דעת. אם אני שם שיקול דעת של שר הפנים, וייתקפו את זה

בבג"ץ, והבחירות יימשכו עוד שנה, לכן חשבתי שבית המשפט, בהתאם לנסיבות, אם הוא

רואה שהוא הולך לפסול קלפי, אז הוא ייקבע שהמועצה ממשיכה לכהן. אם הוא פוסל

חלק גדול מהקלפיות או את כל היישוב, אז הוא ייקבע ששמים גוף מנהל.

סיגל קוגוט;

אבל אפשר לקבוע את זה בחוק, כמו שקובעים עילה לעירעור. זאת אומרת, אם

בתוצאת המשפט יש כדי לשנות את תוצאות הבחירות, אז צריכים לעשות בחירות חדשות.

אם בתוצאת מה שקבע בית המשפט, בפסק הדין, אין כדי לשנות את תוצאות הבחירות, אז

יינהגו לפי זה. אם יש בזה לשנות רק את חלוקת המנדטים, אז יעשו רק חלוקה מחדש

של המנדטים. אתה יכול להתייחס עכשיו לאפשרויות האלה, כי אליו האפשרויות שיש,

אין עוד אפשרויות.

היו"ר סאלה טריף;

תוך כמה זמן יש בחירות חוזרות?

אנה שניידר;

בסעיף קטן (ב) כתוב שזה מקסימום תוך 120 יום.



היו"ר סאלח טריף;

זאת אומרת אתר; יכול לעשות אותן תוך חודש, זו לא דחיפה גדולה.

אהוד שילת;

אם אתה פותח מחדש להגיש רשימות מועמדים חדשות, אז אתה לא יכול תוך חודש.

הגשת רשימות מועמדים זה תוך 33 יום, ואתה צריך לתת להם עוד חודש זמן לקבל

חוברות, כלומר, תוך 60-70 יום. אם היום ניתן פסק דין, עוד אין לי כבר חיום את

פקיד הבחירות, ואני צריך כמה ימים להתארגן. כמו כן, אני לא תמיד יודע על פסק

הדין באותו יום שהוא ניתן, ולכן לקחתי בגדול 120 יום למקרים האלו.
סיגל קוגוט
צריך גם תקופת צינון.
היו"ר סאלח טריף
בסעיף (1), מי ינהל את ענייני הרשות המקומית?

אחוד שילת;

זה כתוב בסעיף 73 של היום. החוק הנוכחי אומר: "פסק בית המשפט שהבחירות

בטלות בכלל, יקויימו בחירות חדשות תוך 30 יום מיום פסק הדין במועד שייקבע חשר.

עד לאחר הבחירות החדשות, יתנחלו ענייני הרשות המקומית על ידי ועדה שתמונה על

ידי השר. דין ועדה כזאת והיושב ראש שלה, כדין מועצה לרשות מקומית". זה כשפסל

בית המשפט בכלל את הבחירות. "פסק בית המשפט שהבחירות באזור קלפי מסויים בטלות,

יקויימו בחירות חדשות באותו אזור קלפי תוך 30 יום מיום פסק הדין. עד לאחר

הבחירות תמשיך המועצה לכהן לפי ההרכב שנבחר".

היו"ר סאלח טריף;

בסדר, מקובל.

אנה שני ידר;

זה טוב שסעיף 73 יחול.

היו"ר סאלח טריף;

כן. נעבור לסעיף (2).

אהוד שילת;

סעיף (2) מנסח שהפנקס שתקף בעת עריכת הבחירות, יחיה הפנקס שלפיו יתנהלו

הבחירות.

אנה שני ידר;

החדשות?

אהוד שילת;

כן, הבחירות החוזרות.
סיגל קוגוט
אתה לא רוצה באותה הזדמנות לתקן גם את סעיף 73? כי שם אני גם רואה איזה

פנקס יהיה תקף.

אהוד שילת;

לא, שם זה סמוך לאחר הבחירות, תוך 60 יום. שם אין לי בעיה. הבעיה היא

ששלוש שנים אחרי זה אני לא יודע מה לעשות.

היו"ר סאלח טריף;

מה לגבי סעיף (3)?

אהוד שילת;

את סעיף (3) תעזבו.

היו"ר סאלח טריף;

השר יעשה את זה?
סיגל קוגוט
לא, הרי את זה אנחנו מפנים לסעיף 73. אם זה קלפי, אז זה קלפי. אם זה הכל,

אז זה הכל.

אהוד שילת;

כן, אבל מאיזה שלב אני מקים ועדת בחירות מחדש?

היו"ר סאלח טריף;

מי ייקבע את זה? אולי פקיד הבחירות?

אהוד שילת;

זה גם עניין של זמן. אם עברה שנה או שנה וחצי מאז הבחירות, יכול להיות

שזה סביר להשתמש באותה ועדה, ואם עברו שלוש שנים, אולי צריך להרכיב ועדה חדשה.

מירית דובר;

בהתאם לנסיבות.

אהוד שילת;

אבל את הנסיבות האלה אני לא יודע כשר הפנים, ומה שלא אחליט, יהיה בג"ץ.

זו הבעיה שלי. היום אין החלטה של השר אם עושים בחירות--

אנה שניידר;

מה שלא יחליט בית המשפט, אז יהיה עירעור.
אהוד שילת
לא על הדברים האלה.

היו"ר סאלח טריף;

מה הנוסחה שאפשר להציע? נניח ששר ייקבע בהתייעצות עם ועדת הפנים, שזו

הקרבה ציבורית--

אהוד שילת;

אני מציע שנשאיר את זה כמו שהיה. עד היום לא תקפו אותי, אז בוא נתעלם

מזה.
היו"ר סאלח טריף
מה זה סעיף 17 לחוק?
אהוד שילת
זה שוב הוראות השעה שחוזרות מ-1970, שאנחנו רוצים לקבל אותן.

היו"ר סאלח טריף;

טוב. נעבור לסעיף 18 - הצבעת עובדים.
אהוד שילת
סעיף מקביל אליו קיים גם בבחירות לכנסת, שם כבר קיבעו את זה בבחירות.

הכוונה היא לאנשי בטחון, ובזמנו גם התכוונו לאנשי חברות כמו דואר, טלפון וחברת

החשמל, שעבדו בשטח בתיקונים, ונתנו להם אפשרות להצביע כאילו הם חיילים, כי הם

היו מרותקים בשטח.
היו"ר סאלח טריף
בסדר, אין בעיה עם זה. נעבור לסעיף 20 - עיון במסמכים.
אהוד שילת
פה יש הערות גם למשרד המשפטים.
היו"ר סאלח טריף
אני גם מקבל את זה שלא יקבלו צו אלא אם יש עילה לכך.
אהוד שילת
היום בית המשפט נותן צו- -
היו"ר סאלח טריף
אני סבלתי מזה ב-1983. הייתי קצין תמים, והלכו ושינו פתקי הצבעה במועצה,

ואחר כך אל מול בית המשפט, בין אלה שבדקו לא היה אף אחד מאיתנו, ואמרו שיש

תוצאה אחרת.



אהוד שילת;

זה כבר היה פישול של פקיד הבחירות, כי הוא חייב להיות. אני מסביר לפקידי

הבהירות איך עושים עיון במסמכים ואיך עושים עיון בפתקים. היום יש מכונות

צילום, אז אתה מצלם את הפרוטוקול ונותן לו, והוא לא יושב לך על הראש. אבל אם

הוא רוצה לעיין אצלך, אז פקיד הבחירות יושב עם המעיין ונותן לו פרוטוקול

לעיין. זה שמעיין לא מהזיק שום כלי כתיבה. זה שרושם, יושב במרהק של שלושה מטר

עם עפרון, ורושם מה שזה מכתיב לו. זה עיון במסמכים. לגבי עיון בפתקים, שהמעיין

יבוא בבגד ים... שלא יהיה שרוול או מקום להכניס או להוציא ממנו פתק, מה שקרה

אצלך.

היו"ר סאלח טריף;

אצלי שינו את הפתקים. שופט בית המשפט המחוזי היה השופט ביין. הוא צחק על

העניין.

יוסי כהן;

את ההערות אנחנו מעירים בסוף, או תוך כדי?

היו"ר סאלח טריף;

תוך כדי.

יוסי כהן;

אם כך, אז נחזור לסעיף 7.

סיגל קוגוט;

בואו רק נגמור את העיון. כתוב בסעיף (ד), וזה מוצדק, שהוא צריך להביא

תצהיר מה יש לו ומה אין לו, ולמה הוא רוצה את העיון, ושנית, שבית המשפט צריך

להפעיל שיקול דעת, אבל רף הראיה שדורשים הוא יותר מדיי גבוה. אם אתה אומר שבית

המשפט ייתן אם הוא השתכנע שהיה ליקוי, אז "השתכנע" זה כבר ממש אם פוסלים את

הבחירות.

היו"ר סאלח טריף;

נכון.

סיגל קוגוט;

צריך לכתוב; "מצא שיש ראיות לכאורה".

היו"ר סאלח טריף;

בסדר גמור.

סיגל קוגוט;

בסעיף (ו) בשביל להרתיע רוצים לאפשר הוצאות, קנס על מי שמבקש יותר מ-50%

מהפתקים, ובסוף הכל זה עורבא פרח, אין בזה כלום, אבל יש פה איזושהי בעיה,

ראשית, קל לעקוף את זח. שני אנשים, כל אחד יבקש 40%, וזה כבר לא יחול. שנית,



אם האדם הגיש עירעור בחירות כתוצאה מהעיון, ובסוף רואים שזה שטויות, אפשר

להטיל עליו הוצאות, גם היום, בלי שאני כותבת כלום. אם בית המשפט תוך כדי הדיון

מתרשם מהעירעור, הוא יכול להטיל תוצאות. מצד שני, אם אכתוב כאן שאם הוא לא

מגיש עירעור, אז אוטומטית יהיו עליו הוצאות, אז הוא יירצה להגיש עירעור, כדי

שהוא לא יקבל את ההוצאות. זה יכול לעודד אנשים להגיש סתם עירעורים, אפילו אם

אחרי העיון הוא השתכנע לרדת מזח. יכול להיות שהתיקונים עד היום מספיקים, ולא

צריך את הסעיף הזה, אבל אם כבר, אז אולי הייתי מנסחת משהו שהמדינה יכולה לבקש.

אני לא רוצה להכריח אנשים להגיש עירעורי בחירות. אם המדינה רואה במקום מסויים

שהוא עיין בכל הפתקים וזה הכל שטויות ולא היה יסוד, היא תוכל אולי לפנות לבית

המשפט ולבקש הוצאות עליו. אבל זה רק למקרה שהוא לא הגיש עירעור. אם הוא מגיש

עירעור וזה מסתבר כעירעור סרק גם היום בית המשפט רשאי להטיל עליו הוצאות כבדות

אפילו. השאלה אם צריך את זה, וגם קל לעשות את זה כמו שזה מנוסח עם ה-50%, כי

הוא יכול לדרוש מכמה אנשים שכל אחד יילך לכמה קלפיות- -

היו"ר סאלח טריף;

לא הבנתי מה את מציעה.

סיגל קוגוט;

אולי כדאי להוריד כרגע את סעיף (ו), ולהסתדר עם התיקונים שהיו עד היום.

היו"ר סאלח טריף;

בסדר. יש עוד משהו?
סיגל קוגוט
ההערה האחרונה שלנו היא על הסעיף הבא. זו בעצם הערה של משרד המשטרה.

הסעיף הבא מדבר על תקנות, זה תיקון סעיף 100. היום שר הפנים ממונה על החוק,

והוא רשאי להתקין תקנות. מוצע פה לאפשר לשר להתקין גם תקנות בעניינים של סדר

ציבורי, שלפי העמדה הנוכחית של מר שילת, זה לא כל כך על עניינים של מהומות,

כמו שעל הסדרת ענייני קלפיות מדגם ודברים כאלה. בצורה שזה מנוסח, המשרד לבטחון

פנים אומר שהוא רוצה שהתקנות תהיינה בהתייעצות איתו.

הדבר האחרון הוא לגבי הסעיף האחרון להצעה. עכשיו יש הצעה ממשלתית יותר

מקיפה להסדיר את כל הדבר, שעומדת לעלות כבר לקריאה ראשונה בשבוע הבא, ואז כדאי

למחוק את זה. זה העניין של המיסוי בסעיף 25 להצעה. יש היום חוק שמסדיר את זה

בכנסת, לאפשר בצורה קלה להעסיק אנשים לצרכי בחירות, בלי מערכת מיסוי כבדה.

אנה שניידר;

אבל למה למחוק את זה עכשיו?
סיגל קוגוט
כי ההסדר הוא שונה לגמרי בהצעה הממשלתית, וזה נעשה גם בהתייעצות איתנו

ועם משרד הפנים, אז אנחנו מעדיפים למחוק את כל סעיף 25.
היו"ר סאלח טריף
בסדר. בואו נעבור בינתיים מהר על הסעיפים האחרים. מה זה תיקונים לחוק

הבחירה הישירה בסעיף 23?
אהוד שילת
זה ההטבות, במיוחד לעניין של הפתקים הפסילים שדיברתי עליהם, וכן הלאה. זה

אותו דבר במקביל בחוק הבחירה הישירה.

היו"ר סאלח טריף;

טוב. סעיף 24 לחוק?
אנה שניידר
גם, תיקון עקיף לחוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות).

היו"ר סאלח טריף;

תיקון 25?

אנה שני ידר;

מחקנו.

היו"ר סאלח טריף;

את כל הסעיף?

אנה שני ידר;

כן.

אהוד שילת;

את סעיף 24 בהצעה הזו צריך למחוק, כי אם זה עובר, אז הכנסנו את אותו

תיקון בהצעה של חגי מירום. במקום רק להוסיף ראש מועצה, כבר שילבתי שם גם את

הסעיף הזה. אם נשאיר פה את הסעיף, אז שם זה יהיה מיותר. צריך להחליט איפה

מכניסים את זה, ומכיוון שממילא מתייחסים לראש מועצה, אין טעם לתקן אותו פח

בניסוח, ובהצעה של חה"כ מירום להגיד שעכשיו שתיקנת בחוק ההוא, תוסיף לו את

המלים; "ראש מועצה". זה קצת אבסורדי.

אנה שניידר;

אז את זה אנחנו נמחק.

היו"ר סאלח טריף;

טוב.

יוסי כהן;

בסעיף 7 להצעת החוק אני מציע לשנות את הניסוח, שבו ייאמר שבמקום שפקיד

הבחירות "ימנה מזכיר", יהיה כתוב; "רשאי למנות". אין לי התנגדות לסעיף עצמו,

שהוא בוודאי פותר למר שילת הרבה בעיות, אבל אני רוצה להוסיף את המלה; "רשאי

למנות" במקום; "ימנה".
אהוד שילת
בכל מקרה הוא ממנה.

יוסי כהן;

היום הוא רשאי. ברגע שהוא רשאי, זה אומר שעדיין אין חובה. אני לא רוצה

שהוא יהיה חייב, אני לא רוצה שימנה בחובה. שיהיה שיקול לכאן או לכאן בכל מקום

האם למנות.
היו"ר סאלח טריף
למה שתיתן לרשות מקומית מסויימת, שהיא למשל קרובה לשר הפנים, אפשרות

ללחוץ עליו כדי שוועדת הבחירות המקומית תמנה? למה שתיתן אופציה לשיקולים שחלקם

יכולים להיות פוליטיים? המלה "רשאי" משאירה טווח תמרון, למשל לשר הפנים, להגיד

שבמועצה X ועדת הבחירות תמנה.
יוסי כהן
אבל במקרה הזה אנחנו מדברים על פקיד בחירות שאמור להיות מקצועי, כדברי מר

שילת.

אהוד שילת;

הוא לא מקצועי, הוא עובד מדינה. קח את מר יוסי בראון בבני-ברק לדוגמא,

שרוצה למנות מזכירים מבין עובדי המדינה, ולא לפי המפתח הסיעתי שהם רצו שהוא

ימנה, והם רצים לשר, והשר תומך מאוד במר בראון, אבל הוא לא יכול לפעול נגד

ש"ס, ואז אתה לא חייב לפי החוק למנות, נכון?

היו"ר סאלח טריף;

זאת סתם הסתבכות.

אהוד שילת;

היום בפועל אין מועצה שלא ממנים בה מזכירים. להיפך.

יוסי כהן;

אשאל שאלה אחרת, אם כך, מה מונע מהשר ללחוץ עליו למנות את האנשים שלו?

במה זה שונה?
היו"ר סאלח טריף
זה מרחיק לכת.
יוסי כהן
למה זה מרחיק לכת? באותה מידה, אם אתה מעלה את הטיעון הזה והוא תקף

לכיוון אחד, למה שהוא לא יהיה תקף לכיוון השני?

היו"ר סאלח טריף;

השר מעמיד את עצמו במצב מאוד מביך.



יוסי כהן;

גם במצב הזה הוא מעמיד את עצמו במצב מביך. אתה רשאי, אתה לא חייב.
היו"ר סאלח טריף
לא, כשאתה מעמיד אותו במצב שהוא נתון ללחץ פוליטי, יש לו בעיה.

יוסי כהן;

אבל ברגע שיש לך אפשרות למנות, ויושב פקיד בחירות שלכאורה אתה אומר שהוא

נתון ללוחץ של משרד הפנים, אז יכול להיות שצריך לקבוע שאותו פקיד בחירות אסור

שיהיה עובד משרד הפנים, שאז הוא לא נתון ללחץ ישיר. למשל, אני לא יכול להיות

נתון ללחץ ישיר של שר הפנים. אז בכל זאת בואו נשנה את זה, שמעכשיו פקידי

הבחירות לא יהיו עובדי משרד הפנים, ואז אין לחץ ישיר של שר הפנים, ואין בעיה.

אהוד שילת;

אני לא מבין לאן אתה חותר.

סיגל קוגוט;

הוא שואל האם חייבים להיות מזכירים בכל מקום מבחינה תקציבית.

אהוד שילת;

אתה לא מרוויח גרוש.

יוסי כהן;

אל תצא מהנקודה שקיימת בפועל. בפועל קיימים הרבה דברים כיום, ומחר יכול

להיות שלא יהיו קיימים. אתה מנסה לקבע משהו שנמצא כרגע, כי לכאורה השטח קובע

את המצב--

אהוד שילת;

כי הוא טוב.

יוסי כהן;

מי אמר שהוא טוב?

אהוד שילת;

שיש מזכירים בקלפי?

יוסי כהן;

מי אמר?

אהוד שילת;

אני אומר לך שהוא טוב.



יוסי כהן;

יש דיעה אחת, ואני שמעתי דיעה אחרת.

אהוד שילת;

דיעה אחרת היא חיסכון בכסף. אני שם את הסמכות והיידע שלי בבחירות--
היו"ר סאלח טריף
בשביל לחסוך כסף גדול אחר כך, אתה חייב לשלם את הכסף הקטן.

אהוד שילת;

אני מוכן להלחם על זה.
יוסי כהן
מר שילת, אתה יכול להלחם על זה, זאת זכותך הלגיטימית, וגם זכותי להגיד

פה את מה דעתי ואת עמדתי, גם כאשר יש לזה עלויות תקציביות. אמרתי לך לפני

הישיבה שראיתי את המסמך שלכם, שפתאום העלויות קפצו בצורה פראית, עשרות מיליוני

שקלים. אם אתם מדברים על הדמוקרטיה, יכול להיות שמחיר הדמוקרטיה במקרה הזה הוא

לא כל כך מהותי מבחינת התוצאה הסופית, אבל המשמעות הכספית היא מאוד כבדה. יכול

להיות שהכסף הזה יכול לשמש את התרופות לסרטן לאותה ילדה שהיתה פה למשל.

היו"ר סאלח טריף;

אנחנו מעבירים את זה כך. מר כהן, אם יש לך נתונים מדוייקים על מה שאתה

מדבר, תביא אותם.

אנה שני ידר;

לקראת קריאה ראשונה, על פי התקנון, אתה חייב לציין עלות תקציבית אם יש.

היו"ר סאלח טריף;

העניין הזה לא חדש.

אחוד שילת;

אני רוצה להבין. היום כתוב שוועדת הבחירות רשאית למנות. יבוא האוצר ויגיד

שאתם רשאים, ואם תמנו, לא אתן לכם כסף? זו המשמעות שהאוצר יכתיב?
אנה שניידר
אני חושבת שלא לזה הוא התכוון. אם כתוב היום: "הוועדה רשאית", ומחר יהיה

כתוב; "הוועדה חייבת למנות", זאת אומרת, שיכול להיות ש-X מזכירים יתווספו

למערכת.

אהוד שילת;

אז אני מצהיר שאין קלפי בארץ שאין לה מזכיר.



היו"ר סאלח טריף;

מר כהן לא צודק.

יוסי כהן;

לצורך העניין, מר שילת עדיין לא נתקל בבעיות תקציביות בדיונים אל מולנו.

באותה מידה הייתי יכול היום להגיד לו: אתה יודע מה, אהוד? אין מזכירים, אנחנו

לא מתקצבים מזכירים. מה הוא היה עושה? הוא לא היה שם מזכירים, נכון?

אהוד שילת;

הייתי שם, מפני שהייתי מעביר את זה בהוק שיהיו מזכירים.

יוסי כהן;

בסדר, אתה משנה את החוק, תמיד אתה יכול לשנות את החוק, אבל אני מתייחס

למצב החוקי הנכון להיום. היום יש לזה עלות, וכרגע זה לא מחייב את תקציב

המדינה. ברגע שאתה מכניס את זה לחוק; "ימנה", אתה מחייב. מחר המדינה תחליט

שהיא לא רוצה לשים מזכירים, מסיבות כאלה ואחרות, והחוק יחייב את זה.

היו"ר סאלח טריף;

אז היא תשנה את החוק.

אהוד שילת;

אבל יש היום מזכירים. אתם רוצים להוריד את המזכירים?

יוסי כהן;

לא.

אהוד שילת;

אז מה אתם רוצים? אני לא תופס את הגישה.

יוסי כהן;

גם כאשר זה לא קיים כרגע, ואתה לא חייב, לא התווכחתי איתך על זה אף פעם,

וזה עדיין מתוקצב. אז מה זה משנה? אם זה כך, תשאיר את ה"רשאי". ה"רשאי" זה גם

כדי לתת את הגמישות, כדי שבמקומות שבהם אתה לא חייב, אתה לא תמנה.

אהוד שילת;

אני כן חייב.

יוסי כהן;

גם בכל קלפי קטנטנה של חמישה אנשים ומעלה, ביישוב של 100 איש?



אהוד שילת;

כן. בכפר תבור יושבים חמישי; סוחרי סוסים, אז צריך להיות איזה מזכיר, אחרת

הם יעשו מה שהם רוצים בקלפי. הרי זו בדיוק הבעיה שלי, שבחלק מהיישובים הם מינו

מתוכם, וחמזכיר לא היה מזכיר, וכך גם נראה הפרוטוקול. מה ששאלו אותם, הם

התחילו לספר סיפורים, אפילו בבית המשפט.

היו"ר סאלח טריף;

מר כהן, יש הערה נוספת?
יוסי כהן
לגבי סעיף 21 להצעת החוק, שבה הם קובעים שהשמירה על הסדר, ששר הפנים--
אהוד שילת
את זה קיבלתי, זה יהיה בהתייעצות עם שר הפנים.

יוסי כהן;

לגבי סעיף 22, על מתן אפשרות לעירעור על החלטת בית המשפט המחוזי, צריכים

להבין שכל ועד מקומי לצורך העניין הזה, הוא כמו רשות מקומית, לצורך העניין. יש

מאות, וזה אף מגיע לאלפים. גם ועד מקומי יכול לערער לפי התיקון. יש 264 רשויות

מקומיות, אבל אם ניקח לצורך העניין, גם לצורך העירעורים, גם את הוועדים

המקומיים, זה מגיע ל-1,100 ועדים מקומיים. המשמעות היא שאם אתה מאפשר

עירעורים, זה עומס מינהלי עצום לבית המשפט.
אהוד שילת
זה במועצות אזורית. בסדר, תמחק את המלים: "ועד מקומי" בסעיף 22.
סיגל קוגוט
צריך לכתוב: "לרשות מקומית".
אהוד שילת
"למועצה מקומית", כי פה מדובר בתיקון פקודת המועצות המקומיות.
היו"ר סאלח טריף
בסדר, נמחק את המלים: "לוועד מקומי".
יוסי כהן
אני מבין שסעיף 25 ירד.
אנה שניידר
כן.



היו"ר סאלח טריף;

אני מודה לכם, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:45

קוד המקור של הנתונים