ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 07/07/1998

הצעת תקנות למניעת מפגעים (מניעת זיהום אויר ורעש ממחצבה), התשנ"ח-1998; הצעת תקנות רישוי עסקים (תחנת מעבר לפסולת), התשנ"ח-1998; תקנות שמורות הטבע וסדרים והתנהגות) (תיקון), התשנ"ח-1998

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע-עשרה



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 265

מישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה

יום שלישי, י"ג בתמוז התשנ"ח (07.07.1998). שעה 12:30
נכחו
חברי הוועדה: סאלח טריף - היו"ר

מיכה ו;ולדמו
מוזמנים
אהרון ורדי - מנכ"ל הרשות לשמירת הטבע

והגנים הלאומיים

שרה שלום - יועמ"ש טל רטות טמורות הטבע

יצחק גורן - סמנכ"ל המטרד לאיכות הסביבה

רות רוטנברג - יועמ"ש טל המטרד לאיכות

הסביבה

נטע כהן - המטרד לאיכות הסביבה

אורי לבנה - המטרד לאיכות הסביבה

יוסוף קבלן - ראט מועצת בית-ג'אן

דב בסל - התאהדות התעטיינים

עידית הוד - מרכז הטלטון המקומי

דורון טיטמן - יועמ"ט טל איגוד יצרני הומרי

מהצבה

גדעון גלעדי - התאהדות איגוד היצרנים

דובי זיו - אבן וסיד

אריאל אולצוור - מהצבי אבן

רן גלעד - פיוניר

מטה קורנהאוזר - אהים רויכמן

מיכל דויטט - מתמהה, הלטכה המטפטית טל

הכנסת
מנהלת הוועדה
יפה טפירא
קצרנית
רויטל יפרח
סדר-היום
1. הצעת תקנות למניעת מפגעים (מניעת זיהום

אויר ורעט ממחצבה), התטנ"ח-1998.

2. תקנות טמורות הטבע (סדרים והתנהגות)

(תיקון), התטנ"ח-1998.

3. הצעת תקנות ריטוי עסקים (תחנת מעבר

לפסולת), התטנ'יח-1998.



1. הצעת תקנות למניעת מפגעים (מניעת זיהום אויר ורעש ממחצבה).

התשנ"ח-1998.
היו"ר סאלח טריף
אני מתכבד לפתוח את היטיבה. נושא הישיבה הוא: תקנות למניעת

מפגעים (מניעת זיהוס אויר ורעש ממחצבה) לשנת 1998. דנו בזה כבר. איפה

אנחנו עומדים בענייו הזה?
יצחק גדרו
סיכמנו את התיקונים שנדרשו בעקבות ההערות שלד לגבי לוחות הזמנים.
היו"ר סאלח טריף
היתה איזו שהיא מחלוקת.
יצחק גורן
אתה דרשת לקצר בזמנים. סיכמנו שההוראות יחולו באופן מידי לגבי כל

מתקו חדש. מחצבה או מתקו חדש שמתחילים לעבוד, צריכים לעבוד לפי סעיף

19.
מיכל דויטש
עשינו כמה שינויים...
היו"ר סאלח טריף
מדוע לא אמרתם לנו?
יצחק וגדרו
עכשיו, הסתבר שהתיקון היה לא בהתאם למה שסיכמנו. לכן אקרא את סעיף
19
(א). "תחילתן של תקנות אלה לעניין מתקו חדש, 30 יום מיום פרסומו.

(ב). תחילתו של תקנות אלה, לעניין מתקו קיים, 6 חודשים מיום

פרסומו.

(ג). על אף האמור בתקנת משנה (ב) לעיל, תחילת תוקפו של תקנות

6(ב), 7 ו-13 לעניין מתקן קיים יהיה 3 שנים מיום פרסומו."

את הניתור צריך להתחיל תוך חצי שנה מפרסום תקנות כל המתקנים.

הגדרנו בצורה אחת ברורה ולא ניתנת לפרשנות את התקנה של מחצבות חדשות,

ורוב התקנות חלות מיידית, תוך חצי שנה, למעט מה שנאמר בסעיף 6(ב), 7

ו-13 שזה כל 3 שנים.
היו"ר סאלח טריף
בפעם הקודמת לא הסכמנו לעניין של 3 שנים. עכשיו ההזרתם לנו את זה.
דורון טישמן
לא החזירו את זה. זה צומצם בצורה דרסטית. 3 טניס יכנסו לתוקף רק

ב-3 תקנות ולא בכולן. בפעם שעברה דובר על 4 תקנות.
מיכל דויטש
הדבר היחיד שהורדת זה תקנה 11.
דורון טישמן
זה דבר משמעותי, ניתור.
היו"ר סאלח טריף
ומה נשאר?
דורון טישמן
בסעיפים 7 ו-13, אנחנו עושים אבחנה בין מתקן קיים למתקן חדש. אם

מחר מישהו פותח מחצבה או מתקן חציבה, התקנות חלות עליו מיידית.
היו"ר סאלח טריף
זה בדור לי.
יצחק גורן
אני חייב להעיר הערה. היינו מוכנים ללכת להסדר שבו היתה אפשרות

להגיע לסיכום לגבי חלוקה ל-3 שנים לפי קבוצות: מחצבות עד 500 מטר בתוך

שנתיים, ומחצבות עד 1,000 מטר בתוך 3 שנים. החוצבים התנגדו לזה. לנו

אין בעיה להשאיר זאת 3 שנים, מכיוון שרוב המחצבות הבעייתיות היום, או

כמעט כולן פועלות תחת צווים אישיים. התקנות לא מבטלות את הצודים

האישיים. כך שאין לנו כל בעיה. בפועל, כל המחצבות הבעייתיות מכוסות

בהוראות של צווים אישיים.
היו"ר סאלח טריף
אני מבין שאם יתנגדו לכך תהיה בעיה. זה לא כדאי להם. משמעות

הצווים האישיים שישנם היום היא שאין להם כל משמעות. כי אם הצווים

האישיים היו טובים לא היינו צריכים תקנות חדשות. בואו לא נתחמק

מהעניין ונשים את הכל על השולחן. אולי יש לעשות "הנחה" למחצבות כדי

שהן תוכלנה להמשיד לחיות...
יצחק גורו
הסיבה ל-3 שנים היתה שיש להם כרגע בעיה עס חרק חובת המכרזים

החדש. כתוצאה מהחוק הזה לא בטוח שמי שמחזיק היום במחצבה...
היו"ר סאלח טריף
אבל זה לגבי המחצבות החדשות.
יצחק גורן
להיפך, לגבי המחצבות הקיימות.
רן גלעד
רק לגבי המחצבות הקיימות. לגבי המחצבות החדשות איו בעיה כי

מוציאים אותן למכרז.
היו"ר סאלח טריף
כולנו צריכים לסבול בגלל שיש חוסר תיאום או אי הבנה בין המנהל

ובינכם? נוצר מצב בלתי סביר, שאתם לא יכולים לאכוף ולא יכולים ליצור

דברים חדשים כדי לשמור על איכות הסביבה בגלל שיש בעיה עם חוזי המנהל.

איד הבעיה הזאת תיפטר? נניח שנאשר את התקנות, ובעוד 3 שנים תבואו

להאריך את תוקפן של התקנות האלה כך אני מניח...
יצחק גורו
הוצאנו צווי סגירה למחצבות. סגרנו עד היום 3 מחצבות גדולות בגלל

שהן לא עמדו בדרישות שלנו. בעלי המחצבות לא נקטו באמצעים המתאימים

למרות שהיו יכולים לעשות זאת.
היו"ר סאלח טריף
ואחרי כן הם נקטו באמצעים המתאימים?
יצחק גורן
לא. המחצבה בראש העין לא עובדת...
משה קורנהאוזר
בא לא נרחיב בעניין...
יצחק גורן
בהר הקפיצה המחצבה פתוחה?
משה קורנהאוזר
שתי המחצבות סגורות.
היו"ר סאלח טריף
אם לא ימצא פיתרון דרמטי שינקט נגד גופים כאלה, לא יקרה שום דבר.

אני מדבר מנסיון. אני יודע למשל על משרפות פחם בישובים שמבחינה בריאות

מדירות שינה מעינינו תרתי משמע, ואתם לא מצליחים להתגבר על זה.
יצחק גורן
לדעתי אנחנו כלל לא מטפלים בנושא הזה.
היו"ר סאלח טריף
אתם צריכים לטפל בזה. פניתי אליכם וטיפלו בזה, ומאוחר יותר הוציאו

צווים ולא הצליחו לאכוף אותם. זו בעיה ו;דולה. היום, חוק השלטון

המקומי, נותן עצמאות לשלטון המקומי כדי שהדברים יהיו תקינים וסדירים

ויהיה ניהול תקין. אין מה להשוות בין בעיות אקוטיות של איכות הסביבה

ואיכות חיינו כאן לבין בעיות פיננסיות. אינני משווה בינהן כלל וכלל.

ולכן לא נוכל לעשות הנחות בנושא הזה. על כך התעקשותנו. אם אתם נתונים

ללחצים של בעלי מחצבות, אתם צריכים להתקין תקנה שמשמעותה ברורה

לחלוטין ואין בה שיקול דעת.
דורון טישמן
אני מוכרח להגיב. אני חושב שאנחנו נמצאים בלחץ של המשרד לאיכות

הסביבה ולא להיפך. אדוני הופד את היוצרות. לא מדובר פה בתעשייה

פטרוכימית, לא מדובר פה בסיכון לבריאות הציבור. המחצבות כן משקיעות

וכן עומדות בתקנים. הצווים האישיים כן אפקטיבים. הסיבה שרוצים להחליף

את הצווים האישיים לתקנות היא משום שרוצים לפעול לפי חקיקה מסודרת,

שלטון חוק וכולי.
היו"ר סאלח טריף
המחצבות הקיימות היום, כולן פועלות לשביעות רצונך? אתה יודע כמה

מחצבות יש ליד ישובים?
מיכה גולדמן
אנחנו מכירים את המציאות הכואבת והקשה בנושא המחצבות. אני יודע

אילו נזקים נו;רמים. עכשיו יש סיפור עם קבוצת כנרת, ועם נצרת-עילית. אף

תעשיה נקיה לא רוצה לבוא לאיזור התעשיה של ציפורי. יש בעיות אמיתיות.
דורון טישמן
אבל יש גם שיפור עצום.
מיכה גולדמן
בוודאי שכתוצאה מהלחץ של המשרד לאיכות הסביבה והרצון של האנשים

להישרד, יש על כך השפעה. תראה מה עשו ב"נשר" בעקבות הלחץ של גוש שגב.
משה קורנהאוזר
הנושא טל "נטר" הוא דוגמא פנטסטית לגבינו. כאטר מדובר בגוף שקיבל

חוזה על הקרקע טלו ל-49 טניס ועוד 49 טניס, קל לו מאוד לבוא ולהערד

לנקודה שכזאת. כאטר מול העניין הזה, ואנחנו בכוונה הפרדנו בין מחצבות

חדטות שלגביהן דובר טתקופת החייס טלהן תהיה 20 טנה, כלומר יעטו חוזיס

ל-20 טנה. קל מאוד לבוא ולהערד בעניין הזה. לעומת זאת, כאטר על חלק

מהמחצבות הקיימות תלוי ומרחף הנוטא טל חוק חובת המכרזיס וסגירה טל

המחצבה...
מיכה גולדמן
כולס חייביס בחוק חובת המכרזיס.
מטה קורנהאוזר
יט לראות במחצבה כתעטיה לכל דבר ועניין. וכמו טניתן ל"נשר" זיכיון

ל-49 טניס ועוד 49 טניס, כך יט לתת לכל המחצבות. אני בטוח טברן;ע

טהעניין יראה כתעטיה, קל יהיה הרבה יותר לקחת את הטיקוליס הכלכלייס

בחטבון. זו לא בוטה להגיד טיט טיקוליס כלכליים טצריכיס להיטקל בעניין

הזה. המטרה היא לא להטיל נטל כה כבד על המחצבות, טבסופו טל דבר יביא

לקריסתן. המחצבות הן תעטיה נחוצה וחיונית במדינת יטראל. אך עס זאת, יט

צורך לטמור עליה מן הצד האחד, ומצד טני יט לפעול בנוטא איכות הסביבה.

העיר מר יצחק גורן בצדק, טהמקומות הבעייתיס והאקוטיס פועליס תחת

צוויס איטייס, ולפי דעתי לטביעות רצונו טל המטרד לאיכות הסביבה. שאס

לא כן, הס לא היו פועליס, ואנחנו הדוגמא החיה לעניין הזה. טתי מתצבות

אצלינו סו;ורות.
מיכה גולדמן
אני מלווה את עניין המחצבות. מי טמסתובב בסביבה ומכיר את המחצבות,

לא יכול להתעלס מכך טאנחנו חייס היוס במציאות חדטה, בה צריך לטמור על

נוף ועל אוויר נקי, וצריך לעטות הכל למען זה. מצך טני, גם אני טייך

לאלה המכיריס את המציאות הכלכלית הקטה טל חלק מהיטוביס טזה להס הענף

היחידי ממנו הם מתקיימיס. הדבר נכון לגבי כפר גלעדי ולגבי קבוצת כנרת,

והוא נכון לגבי מספר נוסף טל יטוביס. כמו כן, יש גם קבלניס טזה הבסיס

הכלכלי היחידי טלהס. אני מכיר אוכלוסיה ערבית ודרוזית טזה הדבר היחיד

טממנו הס מתפרנסיס. אס אתה עוקר את הענף הזה לא נטאר כלוס.
משה קורנהאוזר
ו

יותר מזה, לא מדובר רק בנזק שהזכרת לאותם גופיס ספציפיים, אלא

בסופו של דבר הנזק העיקרי נגרם בעיקר למדינה. בתפיסת העולם שלנו, אי

אפשר להביא חומרי מחצבה ממקומות אחרים.
יצחק גורן
רוב הסחורה שמיובאת למסוף ערבה באילת היא הומרי מחצבה. כמו שהיא

מגיעה לשם, היא יכולה להגיע לכל מקום אחר בישראל.
משה קורנהאוזר
חד משמעית לא. זה בלתי אפשרי.
היו"ר סאלח טריף
זה קרוב, ואפשר שנחסוד לנו שטחים במדינה. אין לנו שטחים.
מיכה גולדמן
אתה יודע מה קורה ביער חדרה? ומה קורה בחוף הים בקיסריה?
היו"ר סאלח טריף
מה שמתרחש בימים אלה עם כריית חול הוא דבר נורא.
גדעון גלעד
גנבי החול כלל לא קשורים אלינו.
היו"ר סאלח טריף
בואו נחזור לעניין התקנות. מר גורן, לא נראה לך שהתקופה של 3 שנים

היא מרחיקת לכת בענייו הכדאיות הכלכלית של הענין? שמחצבה מקבלת מכרז

לתקופה של כך וכד שנים?
משה קורנהאוזר
אז היא מביאה זאת בחשבו ו. זאת בדיוק הנקודה. על מחצבה כזאת זה חל

באופו מידי.
יצחק גורו
כאיש איכות סביבה, אם הייתי מסתכל על הדברים כשחור ולבן, 3 שנים

ושנתיים זה הרבה זמו. אבל, מאחר ואני לא חי בחלל ריק, אחד הכשלונות

הכי גדולים של מערכות איכות סביבה לא רק בארץ אלא בעולם כולו, נובע

מהפיקוח עליהו. נדמה לי שהדבר נכוו לא רק לגבי מערכות איכות סביבה,



אלא לגבי כל המערכות הממלכתיות שאחראיות על רישוי. אתס יודעים בדיוק

מה קורה. אין כה אדם, יש להצים פוליטיים ולהצים כללליים, עומס עבודה

ועוד הרבה דברים אחריס. כתוצאה מכד, בתהום הסביבתי בעולם המערבי

הולכים יותר ויותר לכיוון של הסדרים והסכמים מוסכמים מתוד הבנה, ואז

ברור לשני הצדדים טהמחוייבות היא לא רק הובה אלא היא מהוייבות טל

המפעל.

כתוצאה מזה, אנהנו מניהים טמי טמקבל על עצמו מהוייבות, יעטה זאת

טוב יותר מאטר אם יקבל זאת כהנהייה וכהכתבה, ואז טכרו יוצא בהפסדו.

מאהר ורוב המחצבות פועלות עם צווים איטיים, ומאהר ואנחנו לא רוצים

ללכת לעימות אלא להגיע לסיכום טמחייב את המהצבות, הסכמנו ללכת על

כיוון טל 3 טנים. זה לא טוב, אבל זה סביר. אס הזמן יהיה פהות מ-3

טניס, אני לא בטוה שנפגע במטרה.

לבעלי המתצבות עד 500 מטר היצענו טזה יהיה תוד טנתיים, ו-3 טנים

לכל הייתר, כלומר, מתצבות מ-500 מטר ואילך. הם לא הסכימו להצי הטני

אלא רק להצי הראשון. לגבי ה-3 טנים הם רצו 4 טנים. לזה אנחנו לא

מוכנים, מכיוון טהמטמעות היא טדווקא אנהנו כאילו נותנים הקלה הרבה

יותר מטמעותית מאטר ה-3 טנים. לכן העדפנו להיטאר ב-3 טנים מתוך ידיעה

טרוב המהצבות הבעייתיות נמצאות תחת צווים איטיים.
היו"ר סאלח טריף
אם נכפה עליכם טנתיים ו-3 טנים מה תעטו?
יצחק גורן
נכבד את הכפייה.
היו"ר סאלח טריף
יש נקודה נוספת טהזכרנו אותה בסעיף 3(ג) לתקנות.
דורון טישמן
עטינו פה תיקון. היינו ביטיבה טמר 1;ורן לא היה בה, וכל אהד זוכר

מטהו אחר ממה טהיה ביטיבה. דיברנו על תקנה בודדת, מהותית. המילה

"מהותית" הוסכמה, ומטכה לא יעלה על 24 טעות ברציפות. מדוע 24 טעות?

מפני טהמחצבות עובדות גם בלילה, ובמקרה טצריד להחליף הלק מסויים

במחצבה בטל תקלה, אי אפטר להשיג את החלק באמצע הלילה. לכן, אם קורה

מטהו ב-22:00 בערב אני מבקש 24 טעות כדי לתקן את התקלה.
נמע כהן
אבל זה לא אומר טאי אפטר להפסיק את פעילותו טל המתקן.
דורון טישמן
זה לא כל כך פשוט להפסיק פעילות של מתקן.
נטע כהו
הבעיה היא לא משך הזמן לתיקון התקלה, אלא משך הזמן שבו אפשר לתקן

את התקלה מבלי להפסיק את הפעילות של המתקן המזהם. זה העניין.
היו"ר סאלח טריף
נכון.
דובר
הסעיף הזה לא הופיע קודם...
מיכל דויטש
בפעם שעברה דיברנו על לא יותר מ-24 שעות ובלבד שהתקלה קשה

ומהותית.
דורון טישמן
זו היתה התוספת, לניסוח הזה אנהנו מסכימים.
נטע כהו
יתכן שזה היה הסיכום. אני לא טיפלתי בזה, ועורכת הדין איילת

בן-עמי מסרה לי שהיא זוכרת דברים אחרים, ואני חושבת שבנסיבות האלה

תקלה מהותית שתמשך 24 שעות רצופות מבלי להפסיק את הפעילות של המתקן

תגרום סיכון לא ראוי.
יצחק גורו
אני מסכים שזה היה הסיכום והיה מוגדר תקלה מהותית. סיכמנו שלגבי

תקלה מהותית נשב ביחד ונגדיר מה הן התקנות. לגבי כל היתר, אסור להם

לחרוג וכל תקלה אחרת מחייבת סגירה של המקום או טיפול הרבה יותר מהיר.

אם אתם שואלים מה אנחנו מעדיפים, לחכות 3 שנים או לאפשר חריגה של

24 שעות בתקלות? אני מעדיף לחלוטין לחכות 3 שנים ולא לאפשר 24 שעות

חריגה. המשמעות היא שבמשך 24 שעות ישוב או אזור רגיש יכול להיות מכוסה

או פגוע באבק. 24 שעות זה הרבה זמן. לכן, נדמה לי שאולי כדאי ללכת

לכיוון של 8 שעות ו-3 שנים ולסיים את הענין.
מיכה גולדמן
נעשה כמו במשפט שלמה. אני מציע שיהיו 15 שעות, ויש בזה הגיון בקשר

לניידות.
מיכל דויטש
ובלבד שהתקלה קשה ומהותית?
היו"ר סאלח טריף
כן.
דורון טישמן
לגבי סעיף 6(ב)(6) שבו היתה טעות משותפת של שנינו:

"העמסה של חול תיעשה במקום סגור, באופן המונע פיזור אבק;"

אנהנו הסכמנו בסעיף 6(ב)(1) שהאיחסון של ערמות ההול יעשה במקום

קרוי, קירוי סגור או על ידי יצירת שכבה אוטמת רטובה. כאן אנחנו רוצים

שיחולו אותם כללים. זאת אומרת, המילים "במקום סגור" תימחקנה ויהיה

כתוב: העמסה של חול תיעשה במקום בהתאם לאמור בסעיף (1) המונע פיזור

אבק.
היו"ר סאלח טריף
מקובל.
יצחק גורן
שיהיה ברור שאם במקרה שבו הרטבה פשוטה של חול לא עוזרת, יהיו

חייבים לעשות את הקירוי.
מיכה גולדמן
ברור.
היו"ר סאלח טריף
אנחנו מאשרים את התקנות בכפוף לתיקונים שסיכמנו. אני רוצה לומר

מראש שהתפשרנו אתכם והלכנו לקראתכם בנושא ה-3 שנים ותקוותנו היא

שהמשרד לאיכות הסביבה יעמוד על כך שאם יהיה ניתן לעשות את זה עוד

לפני, כד יהיה. יש לזה משמעות מרחיקת לכת מבחינת השמירה על איכות

חיינו.

אנחנו מאשרים את התקנות. אני מודה לכם.



2. תקנות שמורות הטבע וסדרים והתנהגות)(תיקון). התשנ"ח-1998.
היו"ר סאלח טריף
אני מחדש את הישיבה. אנו עוברים לתקנות שמורות הטבע (סדרים

והתנהגות)(תיקון), התשנ"ח-1998.

אני שמח שאנחנו נפגשים כאן היום, כדי להביא סוף טוב למערכת היחסים

ביו שמורות הטבע לבין תושבי בית-ג'אן, ואני מברך את מר יוסוף קבלן ראש

מועצת בית-ג'אן, ואת מר אהרון ורדי, שהוא המנהל הכללי של הו;וף ההדש של
הגופים הירוקים שלנו, שקראנו לו
הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים.

זו באמת תהילת דרך השובה מאוד.

שמורת הר-מירון היא אחת השמורות היפות ואולי היפה ביותר שיש לנו,

ואני מניה שבשיתוף פעולה ניתן יהיה לשפר ולהביא למצב טוב יותר בין

התושבים לרשות. אני מאוד מקווה שבהמשך תוכלו למסד את שיתוף הפעולה

לצרכי תיירות, ותיירות בטבע. ראיתי ניצנים של העניין הזה בבית-ו;יאן

וזה מאוד שימה אותי. כי כל אדם שנהנה כלכלית ועניינית ממה שיש מסביבו

יודע גם לשמור על כך, וזה מאוד השוב. עד עתה, יתכן שהמדינה לא השבה על

הענין ולא סייעה, אבל אני זוכר שהיו לנו שיחות רבות בעבר כל כך שהרשות

תיזום הקמת דברים ואטרקציות. צריך לחשוב על זה. הדבר מאוד חשוב. אני

מאוד מקווה שזו תהיה דרך חדשה.

אנא הצי1;ו לנו את תיקון התקנות.
שרה שלום
כפתיח, אומר שהתקנות האלה הן פועל יוצא וחלק נספח להסכם שנחתם בין

הרשות לבין המועצה המקומית בית-ג'אן. בהסכם יש פירוט, ואם תרצו הרהבה

אפשר לבקש זאת ממר קבלן וממר ורדי. החלק שלנו, של החקיקה, הוא התיקון

לתקנה 19 לתקנות הקיימות: תקנות שמורות הטבע, סדרים והתנה!;ות, שחלות

היום ל!;בי שמורת הר-מירון. הביצוע והקיום שלהן היה נתון במחלוקת ארוכת

שנים. כחלק מההסכם, סוכם לתקן את התקנה בנוסח שנמצא לפנינו. הנוסח הזה

עבר כמה "גיהוצים" של ניסוח, אבל הכל נעשה בתיאום ובעצה אחת ביננו,

משרד המשפטים, הרשות, וכמובן המועצה המקומית, ואנחנו מאוד שמחים על

כך. החברה להגנת הטבע היתה גם היא בתמונה, כדי שהיא תסכים למשוך את

העתירה שה!;ישה לבית המשפט הגבוה לצדק, ובזה היא גם רואה הסדר. אם

אינני טועה, הם חתומים על ההסכם והם רואים בזה הסדר מקובל העונה על

הצרכים ההוגנים, גם של שמירת הטבע במקום וגם של התושבים של המקום.
היו"ר סאלח טריף
אפשר לקרוא את התקנות.
שרה שלום
אנחנו מתקנים את תקנה- 19. לתקנה 19 הקיימת יש תקנת משנה א' שקובעת

שהתקנות של סדרים והתנהגות לא יחולו בשטח ישוב, בתחום שמורת הר-מירון



ועל אדם שהוא תושב אותו ישוב. אני קוראת מהתקנה הקיימת כדי שהתמונה

תהיה שלמה. התקנות האלה מסדירות סדרים והתנהגות בשמורות טבע. תקנה א'

של תקנה 19 הקיימת קובעת, שהתקנות לא יחולו בשטה ישוב בתחום שמורת

הר-מירון כמסומן על ידי המפה החתומה על ידי שר החקלאות, שהעתקה מופקד

במשרדי שמורות הטבע, ועל ארס שהוא תושב אותו ישוב או מי שבא מטעמו

במידה שהצרכים הדרושים לקיום אורח חיים תקין לרבות פרנסה אינם

מתיישבים עם האמור בהן.

זה היה עד עכשיו. תקנת משנה ב' שקיימת עד היום, אמרה שעל אף האמור

בתקנת משנה 19אי, יחולו המגבלות הבאות שלא אקרא אותן כי אנחנו עומדים

להחליף אותן. במקום תקנת משנה בי אנחנו מוסיפים תקנות משנה בי 1;' די

ה' ו' ו-ז' ואני אקרא אותן.

"(ב) בעל מקרקעין בישוב כאמור בתקנת משנה(א)(להלן-הישוב) רשאי

לעשות במקרקעין שבבעלותו כל שימוש לצרכים חקלאיים, ובכלל זה

פעולות של הכשרת קרקע באמצעות ציוד מכני כבד, עיבודה, כריתת

עצים, נטיעה, קטיף והובלת היבולים בדרכים הקיימות מתחומי

המקרקעין אל הישוב, וכן לבצע כל פעולה הקשורה לצרכים

חקלאיים.

(ג) בעל מקרקעין כאמור רשאי להקים ולהחזיק, בתיאום עם הרשות,

במקרקעין שבבעלותו, בורות מים ומחסנים חקלאיים, והכל בכפוף

לדיני התכנון והבניה.

(ד) הוראות תקנת משנה (ב) ו-(ג) יחולו על קרקעות בתחום השמורה,

שלא היו מעובדות לפני יום ג' באדר, התשנ"ח (1 במרס 1998),

בהתקיים כל אלה-

(1) בעל המקרקעין פנה בכתב לרשות והודיעה לה על רצונו לעבד

ולהכשיר את המקרקעין שבבעלותו;

(2) חלפה שנה ממועד הפנייה ולא עלה בידי הרשות להשיג הסכמת

בעל המקרקעין להצעותיה לקרקע חלופית או לתשלום דמי שימוש

או לפיצוי הולם אחר;

(3) בעל המקרקעין הגיש לרשות תכנית של המקרקעין, מאושרת בידי

מודד מוסמך, שעליה מסומנים גבולות המקרקעין שלו, והרשות

לא חלקה על התכנית.

(ה) היו המקרקעין כאמור בתקנת משנה (ד) מקרקעין שאין אליהם דרך

גישה עבירה לרכב חקלאי, ייקבעו הדרך ותנאי פריצתה והכשרתה

באופן שימנע, ככל האפשר, פגיעה בערכי הטבע והנוף שבשמורה, בין

על תואי הדרך שאישר פקיד הסדר מקרקעין ובין על תואי דרך קרוב

אליו ככל האפשר, כפי שיוסכם בין בעל המקרקעין לרשות.

(ו) מקורות המים הטבעיים וכל הדרכים החקלאיות והציבוריות הקיימות,

לרבות דרכים כמשמעותן בתקנת משנה (ה), יהיו פטורים ממגבלות

תנועה וגישה לתושבי הישוב ויותאמו למעבר רכב, תוך התחשבות



בערכי הטבע והנוף שבשמורה, ובלבד שלא ייעשה שינוי כלשהו

בדרכים האמורות, אלא באישור הרשות.

(ז) על אף האמור בתקנת משנה (א) לא ירעה תוטב בעלי חיים בתחום

השמורה, למעט רעיית צאן באיזוך המצוי דרומה לקו רכס עפאים

כמסומו בקו טהור על גבי המפה האמורה בתקנת מטנה (א), וכן לא

יכרות בה עצים למעט במקרקעין טבבעלותו כאמור בתקנת מטנה (ב)."
יוסוף קבלן
ראטית, הרבה הרבה מילות הערכה ותודה לוועדת הפנים ואיכות הסביבה

וליוטב ראט הוועדה, על הליווי טנתתם לנו לאורך כל הדרך. טנים רבות

ליוויתי אני את הנוטא המסובך והקטה. אני חייב גם הרבה הערכה ותודה על

הפתיחות ורוחב הלב שגילו ידידיי ועמיתיי ביטות המטפטית החדטה טנקראת:

רטות טמורות הטבע והגנים הלאומיים. אני מאוד מעריך אתכם על כך טסוף

סוף, לאחר 11 טנות מאבק לערך, טלא פעם לווה במתח והתנגשויות, ולא פעם

הגיע למימדים לא רצויים, טמנו קץ לכך היום, או לייתר דיוק ב-11 במרס

1998, ונפתחו ערוצים אחרים לגמרי. ערוצים טל רעות, טל הבנה ושיתוף

פעולה. כל זאת הודות לעמיתיי, טיטבו איתנו מסביב לשולחן המטא ומתן,

ועזרו לנו לפתוח דף חדט היום. המבט מופנה קדימה, להמטך טל טיתוף

פעולה.

בשבוע הבא אנו נפגשים לסיור מטותף. הבעיות תיפתרנה בהבנה, כפי שגם

עולה מהכתוב בנוסח התקנה. הן התקנה והן ההסכם, מאזנים את טני הערכים,

זה טל האדם וזה טל הטבע. הרי הם נולדו לחיות יחד, ולא לטתק צרכיו של

האחד על ידי הטני. עצם העובדה טמוצאים טפה מטותפת בין אדם לטבע,

טיקיים אורח חיים תקין לפי לטונו ורוחו טל החוק ובמינימום פגיעה בטבע,

תוך ניצול הטבע להנאתו, לכלכלתו ופרנסתו, זה היעד טכולנו מייחלים לו.

אני חוטב טזהו צעד הסטורי ביחסי הגומלין בין תוטבי בית-ג'אן לבין רטות

טמורות הטבע. יש פתגמים רבים האומרים טלאחרי מריבות קטות באה ידידות

חזקה.

אני מאוד מודה לכם ומאוד מתרגש. אני מקווה טבעתיד נלמד לקת ממה

טהיה בעבר, ואסור טהדבר יחזור על עצמו. מבחינתי, אעטה כמיטב יכולתי

למנוע זאת.
היו"ר סאלח טריף
אני מודה לך. יט סעיף אחד טמנחלת הוועדה הסבה את תטומת ליבי

לגביו, והוא אינו נמצא בתקנות. אני מתכוון למחוייבות טל טני הצדדים

לערוך מסיבה לוועדת הפנים.
יוסוף קבלן
נטמח לארח אתכם בכל עת טתרצו.
היו"ר סאלח טריף
ו

נשמח להיות שם ולערוך את המסיבה בשטה, ולהראות לתושבים שכולנו

יהד עוברים למען הסביבה, בחפץ לב ובשמחה אנו מאשרים את התקנות ואנהנו

מקווים ששיתוף הפעולה הזה יהיה מוצלח הן לשמורת הטבע והן לאנשי

בית-ג'אן.
אהרון ורדי
וועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת תרמה רבות והסתכלה על הנושא

מכל הזוויות. לפעמים תמכה בנו, ולפעמים תמכה באנשי בית-ג'אן, אבל תמיד

ראתה את הצורך לאזן את כל האינטרסים. אני חושב שבסופו של דבר המסמך

הזה הגיע למיצוי ולאיזון האינטרסים.

אני רוצה להודות ליושב ראש הוועדה מר סאלח טריף ולחבר הכנסת מיכה

גולדמן שתמך לאורך כל הדרך. בשבוע הבא אנחנו נפגשים שוב, ולאחר שנסכם

כמה חודשי עבודה נזמין אתכם כדי שתהנו איתנו מהפירות.
היו"ר סאלח טריף
אינני רוצה סתס להחמיא לך, אך אני רואה בך, כמי שמופקך על העניין

הזה, הרבה תקווה. אני משוכנע ויודע, כמי שמכיר מקרוב את חברינו

בבית-ג'אן, שיש לנו ראש מועצה שמבין עניין ומייצג את התושבים בכבוד,

והכל יעבוך יפה מאוך.

אני מודה לכולם.



3. הצעת תקנות רישוי עסקים (תחנת מעבר לפסולת). התשנ"ח-1998.

ו
היו"ר סאלח טריף
אני מחדש את הדיון. אנו עוברים לתקנות רישוי עסקים, תחנת מעבר

לפסולת, התשנ"ח-1998.
נטע כהי
ביקשנו מהוועדה לבדוק אפשרות לתיקון בנושא של טיפול בשפכים של

תהנת המעבר, יחד עם השילטון המקומי. הסעיף שקבענו להתקין מלכתחילה כלל

הפעלה של מתקן לטיפול בתשטיפיס, כולל מערכת סימון ומתקן שיפוע, וכן

מערכת לטיפול בחומציות של השפכים. לאחר ששוחחנו ובדקנו את העניין שוב,

הסכמנו להסתפק רק בדרישה הראשונה לטיפול בתשטיפים שמצוייד במערכת

סינון למוצקים בקוטר העולה על סנטימטר אחד. ויתרנו על נושא מתקן

השיפוע של המוצקים ומערכת למדידה של חומציות.
היו"ר סאלח טריף
בהסכמת השילטון המקומי?
נטע כהן
השתכנענו שבאיזון האינטרסים, בין חומרת הבעיה בתחום הזה במסלול של

תחנות מעבר לבין הצרכים של השילטון המוקמי, נוותר בעניין הזה. העברתי

לוועדה שני מכתבים. בראשון כתבתי את הנוסח החדש אל תקנה 2(2) בהתאם

להערה של גברת הוד בישיבה הקודמת, שבה הוספנו לתקנה גם במסגרת השילוט,

שכולל איסור על הכנסת חומרים בהתאם להוראות תקנה 4 לגבי חומרים

מסוכנים.

תקנה 2(2) בנוסח הקודם היתה: בשער הכניסה יוצב שלט ובו יפורט שם

המפעיל, מענו מספר הטלפון שבאמצעותו ניתן להשיגו במשך כל שעות היממה

ושעות העבודה בתחנה. לזה הוספנו.- איסור הכנסת חומרים בתאם להוראות

תקנה 4, כאשר בתקנה 4 נאמר אילו חומרים לא ניתן להכניס לאיזו תחנת

מעבר, כאשר העיקר הוא פסולת של חומרים מסוכנים שאסור להכניס לתחנת

מעבר, ואיסור כניסה של פסולת רגילה לתחנת מעבר שמיועדת לפסולת בניין.

את זה הוספנו למעשה רק בשילוט, כדי שיהיה ברור שגם הדברים האלה צריכים

להיכתב.
התיקון השני הוא של תקנה 3 כפי שקראתי
"מפעיל יתקין בתחנת מעבר מתקן לטיפול בתשטיפים, מצויד במערכת

סינון למוצקים בקוטר העולה על סנטימטר אחד."
היו"ר סאלח טריף
ביטלנו את המתקן לשיפוע.
נטע כהן
נכון, וגם את המערכת למדידה ותיקון של ערך ההגבה.
עידית הוד
המערכת למדידת ערד ההגבה מחייבת הכנסת חומרים מסוכנים לאתר

ומחייבת אישור חומרים מסוכנים לרישוי, ומסבכת את כל המנגנון. אני

בטוחה שלא לזה המשרד לאיכות הסביבה התכוון. גם בנושא של המרחפים,

אמרנו שטיפול במוצקים זה לא רק פסולת ביוב מסוכן, וצריד לטפל גם

במוצקים המרחפים שבו. על כד היגענו להסכמה לאחר דיונים.
דב בסל
לנו אין בעיה עם התקנות. ביקשנו להוסיף איזו שהיא הגנה בפני

מפגעים, שמפעלים עלולים לסבול מהפעלת תחנת מעבר. מדובר בעיקר על מפגעי

רעש וריח. העברנו את הדברים למשרד לאיכות הסביבה.
נטע כהן
קיבלתי אתמול את ההערות. לנו כמובן אין כל בעיה לאחד את הסעיפים

שהם מבקשים.
עידית הוד
אז תהיה בעיה מבחינת השילטון המקומי.
היו"ר סאלח טריף
יש בעיה עם התיקון הפשוט הזה?
עידית הרד
למשרד לאיכות הסביבה זה מוסיף. לרשויות המקומיות גם כך תהיה בעיה

לתכנן. אם יש היום תחנת מעבר, ובדרד כלל לא עמדנו על הנושא של שימושים

רגישים והמרחקים בינהם מכיוון שרוב תחנות המעבר היום ממוקמות באיזורי

תעשיה, יש היגיון בדברים שנכתבו פה. אבל, אם היום צריד ללכת ולקרות את

כל תחנות המעבר כי הן קרובות למפעל רגיש... גם עכשיו יש בעיה עם מתקני

שימורים למשל. אם רוצים להכליל זאת לעוד מפעלים עדיף שיאמרו עכשיו

באילו מפעלים מדובר. שלא יווצר מצב שבעתיד יגידו לרשות מקומית מסויימת

שיש לידה מפעל רגיש ומבקשים שיעשו קירוי וכולי.
היו"ר סאלח טריף
המילה רגיש היא בעייתית. רגיש למה? כל דבר רגיש, תלוי למי.
עידית הוד
ו

מגורים זה דבר רגיש אבל מה לגבי מפעלים? איזה מהם רגישים ואיזה

לא?
דב בסל
תעשיה יכולה בהחלט להיות רגישה כמעט באותה מידה כמו מגורים. ישנם

מפעלים רגישים מעבד למפעלי מזון ותדופות. אם אנחנו מדבדים על מפעל

שעוסק בתדופות ואנחנו מסכימים שזה מפעל רגיש אז מפעל לתחבושות זה לא

מפעל רגיש? ההגדרות צרות מדי.
עידית הוד
למה מפעל לתחבושות רגיש לריח?
דב בסל
רגיש לריח או למפגעים אחדים במידה דבה כפי שמפעל לתרופות רגיש.
עידית הרד
אילו מפגעים אחדים יש מתחנת מעבד למעט ריח?
דב בסל
זיהום אוויד ודיח.
נטע כהן
שריפות בתחנת מעבד זה זיהום אוויד.
עידית הוד
אם תהיה שריפה בתחנת מעבד לאחד מה שכתבתם כאן, יכולה להיות שדיפה

בבית שלך בדיוק באותה מידה.
נטע בהו
החומדים אצלי בבית לא בדיוק דומים...
עידית הרד
הם אותו דבד כמו בתחנת מעבד לפסולת ביתית.
היו"ר סאלח טריף
ו

איפה תהיה תחנת מעבר? השאלה עד כמה אנחנו הולכים רחוק בהגדרה של

מפעל תעשייתי רגיש.
נטע כהו
לנו אין עמדה חד-משמעית. אין לנו בעיה לקבל או לא לקבל.
היו"ר סאלח טריף
זה מרחיב את היריעה ועושה לנו קצת בעיה.
דב בסל
ישנן כאן אמנם הגנות בנושא מניעת פגעי זיהום אוויר. בעיקר בכל מה

שקשור לתת-לחץ, אבל אני לא יודע כמה אתם מכירים את הנושא של תת-לחץ.

אפשר לתכנן מראש תת-לחץ. השאלה מי יבדוק את זה? תחנת מעבר שלא מופעלת

כמו שצריך יוצרת ריח ומפגעים נוספים ויכולה להיות בהחלט בעייתית.

אנחנו מבקשים שתחנת מעבר שכזו תנקוט באמצעים הנדרשים למניעת

מפגעים.
נטע כהן
זה סעיף של למען הסר ספק, שבעצם מילוי ההוראות של התקנות לא פותר

במקרה שבכל זאת יש מפגעים. אפשר גם לנסח זאת אחרת, יותר בכוון שאני
מציעה
מילוי הוראות התקנות לא יפתור ממפעיל תחנת מעבר, במקרה של

גרימת מפגעים בשטח תחנת המעבר.
עידית הוד
בסדר גמור.
היו"ר סאלח טריף
אני מציע שתנסחו זאת יחד.

אני מאשר את התקנות, בכפוף לתוספת שסיכמנו עליה ועל ניסוחה. אנחנו

נודיע על כך לשר לאיכות הסביבה.

אני מודה לכולם. הישיבה נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 13:55)

קוד המקור של הנתונים