ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 30/06/1998

הצעת חוק האזרחות (תיקון - אזרחות לקרובי חייל), התשנ"ח - 1998, של חה"כ יוסי שריד

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 261

מישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה

שהתקיימה ביום שלישי, וי בתמוז התשנ"ת (50 ביוני 1998), שעה 12:30
נבחו
חברי הוועדה: סאלח טריף - היו"ר

דרו אזולאי

בנימין אלון

מיבה גולדמן

יצחק וקנין

ניסן סלומינסקי

יוסי שריד
מתמנים
רפי בהן - מנהל מינהל האובלוסין, משח- הפנים

מלבה סאן - משרד הפנים

יחזקאל לביא - משח הפנים

חנה זיבל - משרד הפנים

סא"ל חני בספי - הפרקליטות הצבאית, משרד הביטחון

נועה אגוזי - הפרקליטות הצבאית, משרד הביטחון
מנהלת הוועדה
יפה שפירא
קצרנית
סיגל גורדון
סדר-היום
הצעת חוק האזרחות (תיקון - אזרחות לקרובי חייל), התשנ"ח - 1998,

של חבר הבנסת יוסי שריד.



הצעת חוק האזרחות (תיקון - אזרחות לקרובי חייל), התשנ"ח - 1998, של חה"כ יוסי שריד
היו"ר סאלח טריף
שלום לכולם, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועזת הפנים ואיכות הסביבה

השלישית היום, בנושא הצעת חוק האזרחות, תיקון - אזרחות לקרובי חייל, של חבר הכנסת

יוסי שריד. אבקש מחבר הכנסת שריד שיסביר לנו במה דברים אמורים.
יוסי שריד
תודה אדוני היושב ראש. גם לאחר לא מעט שנים בחיים הציבוריים, אדם לוקה

במידה לא קטנה של תמימות וחשבתי שהפעם אני מגיש הצעת חוק שלא יהיה לה מתנגד.

היא נראתה לי עד כדי כו הגיונית והוגנת, ששאלתי את עצמי, איך הצעת החוק הזו לא

עלתה לפני 30 או 40 שנה. אבל, באופן די מפתיע, שמתי לב שהצעת החוק עברה במליאה

עם מתנגדים.

אגב, בגוף הצעת החוק יש חסר המובן מאליו, - הצבעתי עליו במליאת הכנסת -

כאשר מדובר על קרובים מדרגה ראשונה, השמטתי בטעות: אישה. כמובן, שאישה היא

קרוב ממדרגה ראשונה.
יחזקאל לביא
אם לתייל יש אישה והוא אזרח ישראלי, אין לה שום בעיה.
יוסי שריד
מייד אראה לך שיש לה בעיה. הנה, אתה רואה, שאפילו אתה לא מאמין שיש

בעיה.
יחזקאל לביא
אלא אם כן האישה היא - - -
יוסי שריד
יש כבר אלא אם כן. אם יש אלא אם כן, זה כבר נתון לשיקול דעת במקרים

מסויימים, אולי אפילו לשרירות לב. אין אלא אם כן, יש תוק.
היו"ר סאלח טריף
טיפלתי במקרה של אישה מבית ג'אן, שרצתה לבקר בירדן, לא נתנו לה אזרחות

למרות שיש לה שלושה בנים ששירתו בצה''ל, אחד מהם נמצא כעת בשירות חובה.
יחזקאל לביא
הענין בבית ג'אן מוכר לי, מדובר על מישהו שבתחילת הדרך שלו, או היא או

הוריה, הצהירו שהם לא רוצים להיות אזרחים ישראליים וכאן היתה הבעיה.
יוסי שריד
אני ער לשאלות שמגיעות אל שולחני מדי יום ביומו.





המדינה לא מתחלקת למחלקות, אין מדינת צה"ל ומדינת משרד הפנים. למדינה יש

אחריות על כל זרועותיה. האחריות חלה באותה מידה גם על צה"ל וגם על משרד הפנים.

לא צה"ל מגיים לצבא, המדינה מגייסת לצבא, צה"ל הוא האמצעי. צה"ל כזרוע של

המדינה יש לו שיקול דעת. הוא יחליט אם הוא רוצה לגיים פלוני או לא. שיקול הדעת, אם

הוא שיקול דעת סביר לגופו של ענין, יחליט אם הוא לא מגיים. ידוע ששירות בצבא כרוך

בסיכונים.

מדובר בהצעת חוק, שאומרת דבר אלמנטרי, שאפילו בלגיון הזרים הדבר מקובל.

אדם שהולך ללגיון הזרים, להבדיל אלף אלפי הבדלות, לאותה מדינה יש כללים מסוימים

ואחריות מסוימת כלפי קרוביו.

ההצעה אומרת, שכל קרוב בקרבה ממדרגה ראשתה של חייל, שהמדינה רואה לנכון

לגיים אותו, יקבל באופן אוטומטי אזרחות. אני לא אומר, להכיר בו כיהררי, אבל דבר

פשוט מאוד, לקבל אזרחות. כל אחד יודע מה המשמעות של קרוב במעלה ראשונה: אישה,

בעל, בן, בת, אחות, אח, אב ואם.

יש לי כאן שלוש דוגמאות של מקרים שונים. דוגמה אחת-. אינני רוצה לנקוט

בשמות, הנ"ל משרת בצה"ל בשירות סדיר מתאריך 26 לינואר 1997, בחיל הנדסה קרבית.

בשנת 1996 החייל התחתן בטקם נישואים אזרחיים עם בחורה. הם הכירו אחד את השני

בהיותם תלמידים בבית הספר. לאחר עריכת טקס הנישואים, חזר האדם לישראל ופנה

למשרד הפנים בבקשה להעניק לאשתו מעמד עולה ואזרחות. כאמור, הנ"ל התגייס לצה"ל

בתאריך 26 בינואר 1997, ורק בחודש מרץ 1997 אשתו קיבלה אשרת כניסה לישראל בתור

תיירת, ובעבור שנה, בתאריך 27 במאי 1998, ממש לפני כמה ימים, משח הפנים הנפיק

לגברת תעודת תושבת ארעית. הדבר לא מקובל עליי, הנ"ל היא אשתו של חייל.
היו"ר סאלח טריף
היא לא יכולה לקבל שום תנאים סוציאליים.
יוסי שריד
גם הוא לא. הוא נשוי.
דוד אזולאי
הוא נשוי ליהודיה?
יוסי שריד
מה זה משנה? אם כך, אני מציע חוק הפוך, כל חייל שנישא לאישה לא יהודיה, לא

יגויים לצה"ל. אי אפשר להנות מכל העולמות. אחת מן השתיים. אם אני מקבל לשיטתך,

נאמר, כל אדם שלא נשוי ליהודיה לא יגוים לצה"ל.

המצב, שאדם משרת בצבא, ויש לו אישה שלא יכולה להיות אזרחית ישראלית, גם

בבחינתה וגם בבחינתו הם לא יכולים לקבל את ההטבות.
דרו אזולאי
נציג משרד הפנים מדווח לשלטונות צה"ל ומודיע להם על אותו אדם, צה"ל לא

מתחשב, מגיים את האיש תוך התעלמות מוחלטת.
יוסי שריד
אנחנו נחליט מי קובע, האם משרד הפנים קובע או שהצבא קובע. אם תתקבל דעתך,

שלענין גיוס - משרד הפנים קובע, בבקשה.

מקרה נוסף מדבר על חייל נשוי: עוד בחודש יוני 1997 פנה הנ"ל ללשכת מינהל

האוכלוסין בפתח תקוה בבקשה לשנות את רישום מענח-ו האישי במרשם האוכלוסין מרווק

לנשוי אך בקשתו נדחתה ללא נימוק והסבר כלשהו. יודגש, כי מצבו הנפשי והכלכלי של

הנ"ל הינו קשה ביותר, הוא משרת בשירות סדיר בצה''ל וסיום שירותו יהיה בתאריך 19

באוגוסט 1999, כלומר בעוד שנה. הנ"ל לא יכול לפרנס את אשתו בכספים אותם הוא

מקבל בסך של 270 שקל בחודש. אם ישנו בתעודת הזהות שלו את מעמדו האישי לנשוי,

הוא יכול לקבל זכויות אחרות לגמרי ותמיכה כספית עד 3,000 שקל בחודש.

מקרה נוסף של חיילת, שלא נותנים לאמא שלה אזרחות. את האמא רצו לגרש, אבל

לאחר שמשרד הפנים הבין את גודל האבסורד, נתנו לה הארכה. מה זה משנה אם האמא

קזחסטנית, סלובקית או לא משנה מה, אל תגייסו את הבת שלה אם היא לא מספיק טהורה.

לי היה נדמה שהדבר מובן מאליו. המדינה תקבל שירות בצה"ל אבל את האזרחות,

המינימום שבמינימום לא תיתן? הרי הדבר לא מתקבל על הדעת. לצורך זה נועדה הצעת

החוק.
מלכה סאן
הממשלה מתנגדת להצעת החוק.

בראשית הדברים אני רוצה לומר, המשמעות של הצעת החוק היא הרחבת חוק

השבות. חוק השבות סייג את עצמו לבן זוג של יהודי, לבן של יהודי, לנכד של יהודי ולבני

זוגם. אלה גבולות חוק השבות. הצעת החוק הזו מציעה אזרחות אוטומטית, למעשה,

הרחבת חוק השבות גם לגבי דרגה ראשונה של מי שמשרת בצה"ל. מי שמשרת בצה"ל הוא

גם מי שמשרת במילואים, וגם אז אנשים מתחתנים ויש להם הורים שהם רוצים להביא,

ואנחנו מדברים על תופעה הרבה יותר רחבה. צריך לראות את התמונה הכללית.
יוסי שריד
את צודקת בהחלט, כל מי שמשרת או שירת בצה"ל. בתום תקופת השירות לא נאמר

לו, אתה עשית את שלך, עכשיו לא מכירים בך.
מלכה סאן
אני מציירת את התמתה בכללותה. אנחנו צריכים להבין בפני מה ניצבת המדינה.

המדינה נמצאת בפני גל עליה שהוא גדול ומבורך ויש בו מגוון של אנשים שמגיעים, אנשים

עם נישואים שניים, ילדים עם נישואים קודמים, המערכת מורכבת מאוד. על כן, המשמעות

של כל מי ששירת בצה"ל היא רחבה מאוד, דהיינו, להרחיב אותה ולתת אזרחות אוטומטית

לקרוב שלו. זה אומר, הרחבת חוק השבות מעל ומעבר כי בדרך כלל ההורה הזה נשוי פעם

נוספת, יש לו גם בן זוג, יש לו גם ילדים. כלומר, ההרחבה היא אפילו מעבר למה שמצוין

כאן.
היו"ר סאלח טריף
אומר חבר הכנסת שריד ובצדק, אם המדינה חושבת שמקרים כאלה הם לא על

טהרת העולים כיהודים, אל תגייסו לצה"ל. הרי הביטוי הכי חזק להזדהות עם המדינה

הוא השירות בצה"ל, אז למה לא להעניק לו אזרחות.
מלכה סאן
לו עצמו יש אזרחות, הבעיה היא עם המשפחה.
יוסי שריד
לצורך הטיעונים שלך, נניח שאבטל את כל השאר ואומר, שאשתו תקבל אזרחות

אוטומטית. הרי הבאתי מקרים שאשתו לא מקבלת אזרחות. על פי חוקי המדינה יש לו

אזרחות אחת. אתם מסכימים? הטיעונים שלכם שקריים. אני מצמצם זאת רק לאשתו, אתם

מסכימים?
יחזקאל לביא
יש לנו מקרים רבים של אנשים המגישים לנו מסמכים מזוייפים חה מחייב אותנו

לבדוק כל בקשה לגופה.
היו"ר סאלח טריף
לא יכול להיות, שאישה שיש לה שלושה בניס המשרתים בצה"ל ואתם תעשו לה

בדק בית. היא צריכה לחכות שנה עד לקבלת האזרחות?
יחזקאל לביא
אלה הוראות החוק.
היו"ר סאלח טריף
יש לכם ביורוקרטיה איומה.
בני אלוו
יש כמה דרכים להתאזרח במדינת ישראל. דרך אחת היא חוק השבות.
יוסי שריד
ברשות היושב ראש, אני רוצה לחזור על שני משפטים. אמרתי, המדינה לא מתחלקת

למדינת צה"ל ולמדינת משרד הפנים. למדינה יש אחריות כוללת ואין כאן מחלקות, צריר
להחליט אחת מן השתיים
או שצה"ל לא מגייס במקרים מסויימים ואם הוא מגייס, הגיוס

מכתיב את כל מה שבה בעקבותיו. מתקבל על הדעת, שחיילת משרתת בצה"ל ואמה לא

תוכל לקבל אזרחות ישראלית? זה לא רק משליו לגבי ההרגשה הטובה, זה גם משליר לגבי

התנאים. אם חייל נשוי מוכר כלא נשוי כי צה"ל מסרב לרשום אותו בנשוי, הוא מקבל 270

שקל בלבד לעומת 3,000 שקל.
ניסן סלומינסקי
אני מבקש לעשות הבחנה בין גיוס חובה לבין התנדבות. כאשר המדינה מגייסת

גיוס חובה, זה סיפור אחד. כאשר אדם מתנדב זה מקרה אחר.
היו"ר סאלח טריף
יש מתנדבים שצה"ל לא מקבל אותם.
חני כספי
יש שני קריטריונים לגיוס-. אזרחות ותושבות קבועה. ערבים לא משרתים מטעמי

ביטחון ולבן קריטריון דת אינו קריטריון לגיוס.
בני אלוו
כעקרון, יש משהו מבורך בכיוון הצעת החוק. כלומר, אנחנו נמצאים בלחץ חברתי

גדול בנושא של מיהו יהודי. החוק הזה לא בא מהכיוון של מיהו יהודי. יש דרכים אחרות

להכנס ולקבל אזרחות ישראלית. אחת מהן: חייל. השאלה היא, כמה מרחיבים את הדבר

הזה. ישראל היום היא מדינת הגירה מאח- פופולרית. אנחנו רואים זאת עם העובדים הזרים

ועוד. כלכלית אנחנו אטרקטיביים. באים לכאן מטורקיה, רומניה, רוסיה, ארצות חבר

העמים וכל הארצות שמצבן הכלכלי נמוך משלנו ומקבלים כאן שכר עבתה גבוה מארצם.

במדינות הגירה יש חוקי אזרחות שלפעמים הם נוקשים. גם חבר הכנסת שריד, כמוני, לא

רוצה שתהיה הפקרות בנושא של הגירה. אנחנו רוצים שיהיה צדק אבל שלא יהיה מתח

מיותר בנושא הזה. מה קורה בארצות אחרות? אני בטוח שהשירות בצבא מעניק זכויות.

לדעתי, אנחנו צריכים לבדוק עם משת הפנים, גם מבחינת נתונים, איזה סוג שירות, מה זה

נותן, האם רק לאישה או יותר. אנחנו לא עוסקים בשאלה מיהו יהודי. בסעיף הזה צריך

לתת כללים הגיוניים עם אינטרסים משותפים, שלא יהיה מצב ששנינו נתחרט עליו אחר-כך,

שצה"ל יהפך לגוף פיקטיבי.
מלכה סאן
כפי שאמרתי בתחילת דבריי, ההצעה כפי שהיא, היא הרחבת חוק השבות.

במסגרת חוק השבות באים לכאו בנים ונכדים של יהודים המקבלים אזרחות על פי חוק

השבות והם מגוייסים לצה"ל. ההצעה מדברת לתת אזרחות להוריו. בא לכאן בן של יהודי

שאביו התגרש מהאמא הלא יהודיה והאמא הלא יהודיה נישאה למישהו אחר ויש לה ילדים

נוספים. הבן הזה מתגייס, על פי חוק השבות הוא מקבל אשרת עולה ואזרחות. ההצעה

היא, שכאשר הוא יתגייס גם אמא שלו תקבל אזרחות. הרלותטיות אם האדם הוא יהודי או

לא יהודי הוא לענין ההורה, וכאן נשאלה השאלה, למה ההורה לא זכאי? ההורה לא זכאי

כי הוא לא יהררי, הוא היה בעבר בן זוג של יהודי והוא התגרש. כאשר מדברים על בן הזוג,

זה לא רלותטי אם הוא יהודי או לא יהודי.

גיוס הוא דבר כללי שחל על כל האוכלוסיה. התקופה שאדם משרת בשירות סדיר

היא צילום תמונה זמני. כאשר מדברים על בן-זוג, יש תקופה של שירות סדיר 3 שנים ולאחר

מכן הוא ממשיך את אותה נאמנות בשירות מילואים. לכן השאלה היא סוגיה כללית של בן-

זוג של אזרח.
היו"ר סאלח טריף
בן-זוג של אזרח צריך לקבל אזרחות באופן אוטומטי.
מלכה סאן
הוא מקבל אזרחות לא באופן אוטומטי אלא בהתאם לשלבים מדורגים.
היו"ר סאלח טריף
זה לא נעשה באופן אוטומטי כי אתם מקשים בענין ועושים טיהור גזע.
מלכה סאו
אין כאן שום שאלה של גזע.



השאלה של בני זוג היא שאלה שמתעוררת לא רק במדינת ישראל, זו שאלה

שמתעוררת בהרבה מאח- מדינות בעולם, בשבא בן זוג שהוא אזרח חוץ ומתחתן עם אזרח

המדינה.
היו"ר סאלח טריף
עם בל הבברר, לא עושים שם קשיים בפי שעושים במדינה. אי אפשר לתת תמתה

בוללת שאנחנו נמצאים בבעיה בין-לאומית.
בני אלוו
יש חוקי הגירה, אם מישהו רוצה לבחון סעיף מסויים, בואו נבחן אותו.
יוסי שריד
יש לי דוגמאות רבות. בחורה בת 18 הגיעה לישראל בשנת 1995 במסגרת פרוייקט

"נעלה", בעבור שנה וחצי מיום הגעתה, סיימה בהצלחה את מבחני הבגרות והתגייסה

לצה"ל תוך רצון עז לתרום למדינה. בתפקידה היא משרתת בקצינת קישור, תפקיד הידוע

באחראי וקשה. היא לא זבתה לסל קליטה ובצה"ל הבירו בה בחיילת בודדת. אמא שלה

רוצה לקבל אזרחות ישראלית. לא נותנים לה, מדוע? אנחנו צריבים להגיע למסקנה, או

שלא מגייסים אותה לצה"ל, ואם גייסנו אותה לצה"ל ואמא שלה רוצה להיות איתה באן,

היא תהיה באן.
חני בספי
אני רוצה לתת את התמונה החוקית שאנחנו מחוייבים בה ואיר אנחנו מתקשרים עם

משרד הפנים. חוק שירות הביטחון שעל פיו מגייסים לצה"ל קובע חובת גיום למי שהוא

יוצא צבא. יוצא צבא מוגדר, אזרת ישראלי או תושב קבוע. תושב קבוע מוגדר, מי שמקום

מגוריו הקבוע הוא בישראל והוא באחד הגילים מ- 18 ועד 54. השאלה, מי אזרח ישראלי

היא שאלה פשוטה. בענין תושבות קבועה, באופן פורמלי אנחנו מקבלים ממשרד הפנים

רישום מי הוא תושב קבוע וגם אותו אנחנו מגייסים. אני מודה, שהעליה החדשה עוררה

אצלנו בשאלות התושבות הקבועה בעיות שלא הברנו. למה בעצם קבעו חובת גיוס על

תושבים קבועים? לאותם אנשים שבאו לארץ אמרו: קבלו אזרחות ישראלית. הם אמרו: לא

תודה, טוב לנו באזרחותנו שלנו. הם חיים באן ועל בן אמרנו, אותם אנשים צריבים לשאת

בעול במו אזרחי המדינה. הם אומנם לא מחזיקים באזרחות. מבאן נולד הרעיון של תושב

קבוע. מדובר בעיקר באובלוסיה אמריקאית שלא רוצה לאבד את אזרחותה.

נכון, שהתופעה לא היתה מוברת לתושבים הקבועים שבן רוצים לקבל אזרחות.

חוק שירות הביטחון, מטרתו, בל בחור לנשק. החוק 1ועד לתת מבשיר רחב בידי הצבא.

הצבא הוא זה שמצמצם.

לגבי הבעיות החדשות. אני רוצה לעדבן את הוועדה. הצבא היה עד לאותם מקרים

שבאו לשולחננו גם מביוון החייל. אנחנו לא רוצים להבנס בנעלי משת הפנים, אבל הבנו

את הבעיה הקשה שאנחנו עומדים בה. אנחנו עומדים במצב לא נוח בבמה מקרים. במקרים

של אנשים שנמצאים בשירות מסובן ויום אחד בחור מודיע: מחר מגרשים אותי מהארץ.

נתקלנו באנשים שהם תושבים קבועים שלא מקבלים סל קליטה, יש להם בעיות מסוימות

וקראנו להם לשירות. או מדובר באנשים שעדיין לא סיימו את הבדיקה, ואנחנו קיבלנו

ממשת הפנים אישור לגביהם, ופתאום אומריס: סליחה, טעינו, לא מגיע לו,

לגבי רמאים, גם אנחנו לא רוצים אותם.



לגבי אנשים שיש איתם בעיות, ישבנו עם ראש מינהל האובלוסין במשרד הפנים,

והגענו להבנה שצריך להיות שיתוף פעולה. לבן קבענו, שנסמן בסימון מיוחד אנשים עם

בעיות, ואנחנו לא נשלח להם את צו הגיום. חוק שירות ביטחון מאפשר לפוקד במשך

שנתיים ימים לשחק עם הקריאה לגיום. זה מופיע בסעיף 20 לחוק.

לגבי אנשים שמשת הפנים רוצה לבטל להם את המענק, אנחנו נהיה חלק

מהתהליך. יכול להיות שנקטין את הבעיות.

לגבי אנשים שגוייסו ובמהלך הגיום נודע שיש איתם בעיות, אנחנו רוצים להיות

חלק מהתהליך. אנחנו יבולים לתרום בבך שניתן מידע. חייל שנמצא בקרב חבריו ליחידה,

חבריו יודעים עליו הרבה מעבר לשבנים וצה"ל יבול לתרום בבך. אמרנו למשרד הפנים, גם

אנחנו לא רוצים אצלנו אנשים שרימו עם מסמכים מזוייפים. מי שיש לשור לו ולתמוך בו,

אנחנו ניתן לבם את המידע. לבן, צוות מטעם הפרקליטות הצבאית וכן צוות מהיעוץ

המשפטי במשרד הפנים מגבש בימים אלה כללים בענין.

צריך לדעת, שכל בעיה של חייל שבתחום משת הפנים, כאשר החייל הזה חלילה

יפגע, זה יעשה הד ציבורי ולכן לצה"ל יש רגישות מיוחדת בנושא. ברגע שצה"ל גייס הוא

באמת אחראי וזו הסיבה שפנינו למשרד הפנים. בל פתרון שיהיה לטובת החיילים יתקבל

בברכה על ידי צה"ל. אנחנו ערים לבעיות הקיימות במשת הפנים, אבל ברור הוא, שיד

אחת צריכה לדעת מהיד השניה ויש לעבוד בהרמוניה ובשיתוף פעולה. לא יתכן שאנחנו

קוראים למישהו לתת את חייו ואנחנו לא בוחנים את מה שקורה איתו.
מלכה סאן
אין ספק, שלגבי המקרים הבעייתים יש הסדרים. השאלה שעומדת כאן היא שאלה

כללית. חלק מהחבות של האזרח, לשרת בצה"ל. השאלה היא, באשר הוא נישא, האם

הזכות שלו לקבל אזרחות אוטומטית או שזה יהיה הליך מדורג.
יוסי שריד
למה שיהיה הליך מדורג? ואם הוא בינתיים יהרג?
מלכה סאן
גם אם חלילה קורה אסון, לפי שיקול הדעת שלנו, בין הזוג יוכל להישאר בישראל.
יוסי שריד
אני לא רוצה שיקול דעת שלכם.
מלכה סאן
אין שום מדינה בעולם, כאשר אזרח מתחתן עם זר, האזרח מקבל מידיית אזרחות. כך

גם חייל.
ניסן סלומינסקי
אפשר לחוקק חוק, שנותן לכל אישה של חייל תנאים כספיים, בלי שום קשר

לאזרחות, אפשר לעבור חצי מהדרך.
רפי כהו
יש כאן בעיה אמיתית ריש כאן הצעה לפתרון. אני לא רוצה להצכיע, האם זו בעיה

של הצבא או של משח הפנים, אבל כמדינה, הבעיה קיימת, וכשהאדם מגיע לבית הקברות

לא שואלים מה הכתובת.

הסיטואציה הקיימת, שחיילים מסויימים, על פי חוק השבות הקיים, הם לא זכאי

עלייה. בצורה כזו או אחרת הם הגיעו לשירות בצבא. הפתרון המוצע, שמי שהתגייס

בטעות לצבא, מכורח זה, תינתן האזרחות לו ולבני משפחתו.
יוסי שריד
המקרים שאני מדבר עליהם לא גוייסו בטעות לצבא, הם גוייסו על פי כל אמת

מידה. לא מדובר בטעות. מדובר בבחורה יהודיה שעלתה כדת וכדין והיא בישראל על פי

כל הכללים והיא משרתת בצה"ל. אמא שלה לא על פי הכללים שלכם. לא מדובר

בטעויות.

שמחתי לשמוע, שיש צוות משותף לצבא ולמשר דהפנים, ובכך יצמצמו את מספר

הטעויות. אבל הדוגמאות שאני מביא הן לא טעויות.
היו"ר סאלח טריף
אני מייצג אוכלוסיה שמשרתת בצבא ומשרתת את המדינה. יש מקרים, בעקבות

השלום, שחייל מתחתן עם אישה מירדן. היא לא מקבלת אזרחות. כדרוזי, אני לא נהנה

מחוק השבות. אני רוצה לדעת, איזה זכות אתה נותן לי על מנת להיות אזרח המדינה? לא

תיתן לאשתי או לאמא שלי אזרחות? למה צריך לעבור מצעד בושה? אני רוצה לבשר

בשורה לאוכלוסיה שלי. למה משרד הפנים עושה סיבוכים?
ראובן ריבלין
בדיון שנערך במליאה הבעתי זעם רב בקרב חבריי בקואליציה, בנושא שהוא עקרתי

ממדרגה ראשונה, הצבעתי בעדו ובאתי להביע את עמדתי פעם נוספת גם כאן.

חייל בצה"ל, גויים לצה"ל, שירת את מדינת ישראל והזדהה עימה בדרך שאין בה

סייג, זו ההזדהות היותר גדולה שאדם מזדהה עם מדינתו. כאשר הוא אינו זכאי להיות נכלל

בחוק השבות, אני חושב שלא צריך להשאיר זאת לשיקול דעתו של שר זה או אחר, שהוא

שר הפנים. היום אני סומך על שר הפנים. מה יקרה כאשר מישהו אחר יהיה שר פנים? לכן,

אני חושב, שלא צריך להשאיר לחוות דעתו ולשיקול דעתו של שר הפנים את האפשרות

לדחות אדם ששירת בצה"ל.
יצחק וקנין
בהצעת החוק כפי שמוגשת לנו, אנחנו בעצם מאפשרים לכל קרובי המשפחה שלו

אזרחות. אני לא חושב שאנחנו יכולים לעשות סחף. אין לי ספק שאשתו צריכה לקבל

אזרחות.
בני אלון
מה הקריטריון של שירות, איזה סוג של שירות?
היו"ר סאלח טריף
שירות מלא בצה"ל. קרוב ממדרגה ראשונה, בן או בת זוגו, או בתו משרתים בשירות

סדיר בצבא הגנה לישראל.
יוסי שריד
אגב שירות מלא, יש תלמידי ישיבות הסדר שלא משרתיס שירות מלא.
היו"ר סאלח טריף
שירות מלא בצה"ל.

"תיקון סעיף 6 - בסעיף 6 לחוק האזרחות, התשי"ב - 1952, בסעיף קטן (א) אחרי

פסקה (2), יבוא: (3), מי שבנו או בתו או בן או בת הזוג משרתים בשירות סדיר בצבא הגנה

לישראל פטורים מהתנאים שבסעיף 5(א), פרט לתנאי שבסעיף 5(א)(4)". שירות סדיר מעל

18 חודש. אנמנו עוברים להצבעה.
ניסו סלומינסקי
אני מבקש התייעצות סיעתית.
היו"ר סאלח טריף
בעקבעות התייעצות סיעתית שמבקש חבר הכנסת ניסן סלומינסקי, נקייס את

ההצבעה בערר ברבע שעה. ההצבעה תתקיים בשעה 13:50.

הישיבה ננעלה בשעה 13:30.

קוד המקור של הנתונים