ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 30/06/1998

הצעת חוק הרשויות המקומיות ( הסדרי בחירות) (תיקוני חקיקה), התשנ"ח - 1998

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 259

מישיבת ועדת הפנים

שהתקיימה ביום שלישי, ו' בתמוז התשנ"ח (30 ביוני 1998) שעה 9:50
נבחו
חברי הוועדה: סאלח טריף - היו"ר
מחמנים
אהוד שילת - המפקח הארצי על הבחירות, משרד הפנים

סיגל קוגוט - משרד המשפטים
מנהלת הוועדה
יפה שפירא
קצתית
סיגל גורדון
סדר-היום
הצעת חוק הרשויות המקומיות (תיקוני חקיקה), (הסדרי בחירות) (מס' 2),

התשנ"ח - 1998, של חבר הבנסת סאלח טריף.



הצעת חוק הרשויות המקומיות ( הסדרי בחירות) (תיקוני חקיקה), התשנ"ח - 1998
היו"ר סאלח טריף
בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הפנים בנושא; הצעת חוק הרשויות

המקומיות, תיקוני חקיקה, הסדרי בחירות, התשנ"ח - 1998.

בישיבה קודמת עברנו על כל הסעיפים, אני מציע שלא להתעכב על הנושאים אלא

אם יש דברים שצריך לחשוב ולדון בהם פעם נוספת.
אהוד שילת
מצידי איו, אבל הייתי רוצה לעבור בקצרה על הסעיפים. התיקון הראשון הוא

תיקון טכני, לפני יותר מעשר שנים, נדמה לי בשנת 1982, קבעו שהקדנציה תהיה חמש

שנים. סעיפים 1 ו- 2 לחוק הם מכלול אחד. סעיף 5 לחוק העיקרי, בעקבות הבג"צ על

קביעת מועדי בחירות ברשויות שלא היו יחד עם כולם, הבג"צ יצר מצב, שתוך 15-20 שנה

כמעט כל הרשויות לא יהיו ביחד. הצענו את השיטה שהייתה קיימת עוד לפני הבג"צ

בסעיף 5 לחוק העיקרי, דהיינו, סעיף 2 להצעת החוק. אנחנו אומרים: קוימו בחירות

למועצה מסוימת שלא ביום הבחירות הכלליות, מתי המועד הבא? אם הבחירות שהתקיימו

היו שנה או פחות לפני המועד הכללי, המועד הבא יהיה בבחירות הכלליות לא הקרובות

אלא הבאות אחריהן, כלומר, קדנציה של 6 שנים.

האופציה השניה, אם הבחירות באותה רשות קוימו יותר משנה לבחירות הכלליות

ופחות מארבע שנים לפני יום הבחירות הכלליות הקרוב, לוקחים את התאריך של הבחירות,

הבחירות הכלליות לא הקרובות אלא הבאות, מחלקים את הקדנציה לשתיים וכל אחת מהן

תהיה שש וחצי או שבע שנים, ולכל קדנציה יהיו שלוש או שלוש וחצי שנים, ובבחירות הם

כבר נכנסים לפול הכללי. כך משת הפנים נהג במשך כל השנים עד שהבג"צ אמר אחרת.

האופציה השלישית, אם הבחירות האלה היו ארבע שנים או יותר לפי יום הבחירות

הכלליות, הבחירות יתקיימו בבחירות הכלליות הקרובות. כלומר, קדנציה של 4 שנים או

קצת יותר, או קצת פחות מחמש שנים.
היו"ר סאלח טריף
במקרה אחד, הבחירות יתקיימו לאחר 6 שנים אם זה "נופל" בשנה שאחרי. אם

בשנה שלפני, יכול להיות 4 שנים, ומה קורה אם הבחירות התקיימו באמצע התקופה?
אהוד שילת
אם הבחירות התקיימו באמצע התקופה, אנחנו מחלקים לשניים. למשל, בשנת 1994

היו לנו בחירות בשני ישובים, זה נכנס לפסקה 2, כלומר, הבחירות היו פחות מארבע שנים

לפני הבחירות הכלליות של שנת 1998. אם היו באמצע 1994 או לקראת סוף 1994, כמעט 4

שנים, אנחנו מחשבים 4 שנים עד שנת 1998 ועת- חמש שנים עד 2003, ביחד זה 9 שנים,

ומחלקים זאת לשניים.

סעיף 1 בהצעת החוק מדבר על סעיף 4, שקובע, שהבחירות לכלל הרשויות יהיו כל

5 שנים, אנחנו אומרים: בכפוף לאמור בסעיף 5.

סעיף 3 בהצעת החוק, מדבר על התיקון של סעיף 25 לחוק העיקרי, אנחנו מציעים

לעשות בחוק מה שהיה בפועל ב- 50 שנה האחרונות, שבקביעת סיעות המועצה, ההזדהות

תרשם ולא תאושר. היום בחוק כתוב: תאושר, ולמעשה למועצה אין שום יכולת או סמכות

לא לאשר את ההזדהות של חבר המועצה.



הוספנו שני סעיפים קטנים בעקבות שאלות רבות בנושא ההזדהות: מה קורה אם

ההזדהות היא לא ביום ה- 66 וחבר מועצה נעדר מסיבה כלשהי והוא רוצה להזדהות עד

היוס ה- 66. קבענו מדיניות מתקבלת על הדעת, שעד אותו יום אחרון, חבר המועצה יודיע

לראש המועצה, לחברי המועצה ולפקיד הבחירות, כל עוד זה עד היוס ה- 66, ההזדהות

מתקבלת.

נתקלנו במקרה אתד או שניים, שראש מועצה עשה חוכמות וסירב לכנס את הישיבה

הזו. כלומר, היה יוצר מצב שאין סיעות יוצרות במועצה. לצורך זה, הכנסנו סעיף, שאם

המועצה לא כונסה, רשאי כל חבר מועצה להודיע בכתב לפקיד הבחירות.

סעיף 4 להצעת החוק, מדבר על תיקון שהיה צריו להיעשות בשנת 1982, כשקבעו

את הקדנציה ברשויות המקומיות לחמש שניס. סעיף 26 לחוק העיקרי מדבר על ועדת

בחירות ממונה בישוב שאין בה מועצה נבחרת. כלומר, בישוב שיש בו מועצה ראשונה או

ועדה קרואה והולכים לבחירות, שס השר ממנה את ועדת הבחירות. בסעיף כתוב, שהשר

צריך להתחשב בתוצאות הבחירות האחרונות למועצה או לכנסת, ואולם, אם חלפו יותר

מארבע שנים מאז הבחירות האחרונות למועצה, יש להתחשב בתוצאות הבחירות לכנסת,
היו"ר סאלח טריף
במה הוא מתחשב, בהרכב הפוליטי?
אהוד שילת
בהרכב הסיעתי שהיה במועצה. אם מדובר במועצה חדשה, הולכים לפי התוצאות

של הכנסת האחרונה, אבל אם מדובר בישוב שכבר התבצעו בו מספר פעמים הבחירות,

פיזרו את המועצה, יש להתחשב בתוצאות הבחירות לכנסת.
היו"ר סאלח טריף
אם מתחשבים בתוצאות הבחירות לכנסת, אין כמעט זהות.
אהוד שילת
אין דרך אחרת, זה ישוב חדש, כך המחוקק קבע. בדרך כלל אנחנו לא נתקלים

בבעיות מיוחדות.

סעיף 5 בהצעת החוק, קרי, סעיף 31 לחוק העיקרי מדבר על הסמכות לקבוע את

מקום הקלפי, אנחנו מציעים להעביר זאת לפקיד הבחירות בהתייעצות עם ועדת הבחירות.

סעיף 6 בהצעת החוק, קרי, סעיף 32 לחוק העיקרי הוא הסעיף שעוסק בהרכבת

ועדות הקלפי. את ועדת הקלפי מרכיבים מהסיעות היוצאות של המועצה. השאלה, מה

קורה כשיש מועצה חדשה וועדת הבחירות מורכבת מנציגי מפלגות הכנסת, ולרשימות

הללו אין יצוג אמיתי? במצב כזה אנחנו מציעים, שרשימות המועמדיס שהוגשו ואושרו, מהן

תורכבנה ועדות הקלפי ולא מנציגי ועדת הבחירות.

סעיף 35 לחוק העיקרי, עוסק בהגשת רשימות מועמדים והוא אומר, מי רשאי

להגיש רשימת מועמדיס, שהם שלושה גופים: סיעת כנסת, סיעה של המועצה היוצאת,

וקבוצת בוחרים שהם תומכים של רשימה חדשה.

החוק אוסר על אדם לתמוך ביותר מרשימת מועמדיס חדשה אחת. היה נסיון

שהצליח של סיעת חד"ש, בבחירות האחרונות, באחד הישובים, הם הגישו שתי רשימות

מועמדיס ובית המשפט אישר זאת מכיוון שלא היה כתוב רשימה אחת. אין שום הגיון,

שסיעה של כנסת תגיש יותר מרשימה אחת באותו ישוב. אנחנו רוצים להגביל זאת.



סעיף 9 בהצעת החוק, קרי, סעיף 38 לחוק העיקרי מדבר על הערבון שרשימה

חדשה מגישה. אנחנו מבקשים שני תיקונים: האחד, שהערבון יימסר רק בצ'יק בנקאי כמו

בכנסת, וכדי להקל על האנשים, הערבון לא יהיה חייב להימסר במעמד הגשת הרשימות

אלא עד יום אחד לפני אישור הרשימות. נמסר הערבון ואין בעיה אחרת ברשימה, הרשימה

בסדר. אם לא נמסר הערבון, כאילו שהרשימה לא הוגשה מלכתחילה. ההוראה של החוק

היום אומרת, שללא ערבון, פקיד הבחירות לא מקבל את הרשימה, הוא דוחה אותה. אנחנו
באים ואומרים
תקבל, ואמ מגישים עד יום לפני האישור, דהיינו, יום אחד לפני יום

העשרים שלפני יום הבחירות, זה בסדר, ואם לא, כאילו שלא הוגשה הרשימה.
היו"ר סאלח טריף
מה גובה הערבון הכספי?
אהוד שילת
זה נע לפי גודל הרשות. בפעם הקודמת, בישובים הגדולים הערבון היה 11,200

שקל.

סעיף 10 בהצעת החוק, קרי, סעיף 45 בחוק העיקרי מדבר בנושא מסירת ההודעות

להתקשרות בין רשימות. החוק קובע שלפחות עשרה ימים לפני יום הבחירות תימסר לפקיד

הבחירות הודעה על התקשרות בין רשימות.

במשך כל השנים פרסמו פקידי הבחירות הודעה על לוחות המודעות ובה קבעו את

השעות, שעתיים לפחות, והמקום שבהם יקבלו הודעות על התקשרות ביום העשירי שלפני

יום הבחירות. מתוך הניסיון, התברר כי במקרים רבים אנשים באים כמה דקות לפני חצות

הלילה של אותו יום לביתו של פקיד הבחירות, למסור לו הודעה על התקשרות.

אני מציע, כמו בהגשת רשימות מועמדים, אפשר לקבוע את השעות ואלה יהיו

שעות מחייבות כמו שיש ברשימות מועמדים.

סעיף 11 בהצעת החוק, או סעיף 51 לחוק העיקרי מדבר על אחת הבעיות הקשות
בבחירות לרשויות המקומות שהיא
הרשימות המכינות לעצמן את פתקי ההצבעה, מייצרות

מספר רב של סוגי פתקי הצבעה לכל רשימה. כל סוג וכל פתק בפני עצמו הוא כשר, אולם

באופן זה אפשר לזהות הצבעה של כמעט כל בחור באופן אישי.

נסיונות של משת הפנים לכוון את הרשימות לפתק אחיד לכל רשימה נכשלו ובחלק

מהישובים עברו לשימוש מסיבי ביותר של פתקי הצבעה בכתב יד. גם הפתקים בכתב יד

הוכנו בקבוצות קטנות לפי אותה שיטה. דיברנו על כך בהרחבה בפעם הקודמת.

סעיף 61 לחוק העיקרי, או תיקון סעיף 12 בהצעת החוק מגדיר את אופן ההצבעה

לגבי נכים. מגדירים שזה אכן מום פיזי ולא רוחני, ולכן, מי שמחמת מחלה או מום אינו

מסוגל לבצע את הפעולות המעשיות בתא ההצבעה לבדו, רשאי להביא אתו מלווה כדי

לעזור לו. ואולם, הלווה לא יהיה מנהל מוסד או בית אבות ששוהה בו המצביע. למלווה

אסור ללוות יותר משני בוחרים. ההוראות לגבי נכים נקבעו גם בבחירות האחרונות לכנסת.

סעיף 13 בהצעת החוק מדבר על סמכויות מיוחדות. החל משנת 1971, בכל מערכת

בחירות הכניסו אותו מחדש בהוראת שעה. אני מציע לקבע אותו בחוק. אין טעם בהצגה

החתרת ערב כל בחירות ולהכניס אותו בהוראות שעה, יש להכניסו בחלק מהחוק.

סעיף 14 מדבר על קולות פסולים. בפעם הקודמת דיברנו על כך בהרחבה.



סעיף 15 בא בעקבות הערה של מבקרת המדינה, פקיד הבחירות שמקבל את החומר

מוועדות הקלפי במוצאי יום הבחירות, בדרר כלל הוא מקים צוותים שעוזרים לו בבדיקת

הפרוטוקולים. מבקרת המדינה ציינה שזה תהליך טוב, אבל בחוק כתוב, שיימסרו לפקיד

הבחירות ולא לצוות. לכן, הכנסנו לכאן את האופציה החוקית, שהוא יכול למנות צוותים

לקבלת החומר.

סעיף 16; בחוק יש פרוצדורה של ערעור על בחירות. תוך 30 יום אפשר להגיש

ערעור על הבחירות. בית משפט יכול לבטל תוצאות בחירות בהליכים אחרים, למשל,

בהליכים פליליים וזה קרה כשהאשימו כעבור שנתיים ראש מועצה שנבחר על סמך שוחד.

אין הוראות בחוק, כיצד עושים בחירות לאחר שבוטלו כעבור שנתיים או שלוש. קבענו

הוראות מינימליות איך עושים את הבחירות החדשות כי בדרך כלל הן לא בסמוך לבחירות

שהיו אלא יכולות להיות לאחר שנתיים או שלוש לאחר הבחירות, ולכן, זה לא אותו פנקס

בוחרים ולא אותם מצביעים, אנשים מתו ונוספו בני 18, לכן, צריך הוראות בחוק כדי לקיים

את הבחירות הללו.

סעיף 17, 18, כנ"ל, הוראות שעה שנחקקו מחדש שצריך לקבע אותם. לגבי חיילים

יש הוראות בחוק, אבל עיקר נוהל ההצבעה נעשה בהוראות שחותמים עליהם שר הפנים

ושר הביטחון.

בסעיף 19, אנחנו מציעים להגדיר מה זה 25 מטר משטח הקלפי. סעיף 95 לחוק

קובע כי אסור לנהל תעמולה ביום הבחירות במקום הקלפי ובמרחק של עשרים וחמישה

מטרים ממנו.

רוב הקלפיות ממוקמות בבתי הספר. במקרים רבים במרחק של עשרים וחמישה

מטרים מהחדר שבו נמצאת הקלפי עדיין נמצא במסדרונות בית הספר או בחצר בית הספר.

רשימות מועמדים מקיימות תעמולה בתוך תחומי בית הספר. לכן מוצע לקבוע כי

יימדדו עשרים וחמישה מטרים החל מהקיר החיצוני או הגדר החיצונית של המבנה שבו

נמצאת הקלפי.

סעיף 20 מדבר על עיון במסמכים. הנושא הפך לשגרה מעיקה מארר. כל מי

שמעוניין זכאי לעיין במסמכים הנוגעים לבחירות וכן זכאי לקבל, תמורת תשלום, צילומים

מאותם מסמכים.

סעיף 21 מדבר על הסמכת שר הפנים בהתייעצות עם שר הביטחון, להתקין תקנות

לשמירת סדר במבנה בו נמצא הקלפי. התקנות מתייחסות לחדר הקלפי, והבעיה היא, מה

קורה במבנה, בחצר ובמסדרונות. חסרים כלים נאותים להתמודדות עם תופעות של הפרעה

לבוחרים ושיבוש סדרי הבחירות התקינים במסדרונות שבהם ממתינים הבוחרים להצבעתם

ובכלל במבנה שבו נמצא מקום הקלפי. לכן, מוצע להסמיך את שר הפנים להתקין תקנות

לענין שמירת הסדר ומניעת פגיעה בהליכי ההצבעה התקינים במבנה שבו מתקיימת

הצבעה.

סעיף 22 מדבר על תיקון בפקודת המועצות המקומיות. בסעיף 9 לפקודת המועצות

המקומיות נאמר כי פסק דינו של בית המשפט המחחי בערעור על תוצאות הבחירות

למועצה מקומית או לוועד מקומי הוא סופי.

מוצע להשמיט מהוראה זו את המילים "למועצה מקומית", שכן באשר לזו ניתנה

כבר זכות ערעור בשאלה משפטית בסעיף 73(א) לחוק הרשויות המקומיות ויש למנוע

סתירה בין שני הסעיפים. אנחנו מציעים להתאים את שתי ההוראות בשני סעיפי החוק.

סעיף 23 מדבר על תיקון בחוק הבחירה הישירה לראשי רשויות, בעיקר בנושא

פתקי הצבעה, לשם התאמת ההוראות של חוק זה לחוק הבחירות למועצות הרשויות ולחוק

הבחירות לכנסת. למשל, פסקה 3 מדברת על אותם פתקי ההצבעה אבל שם מדובר בפתק

הצבעה לראש רשות.



פרט לסעיף 1 שנוצר בעקבות הערה נכונה של מבקרת המדינה, כל יתר הסעיפים

באו כתוצאה מלקחים מהשטח. אני מקווה שבבחירות הללו התיקון הזה יעזור לנו.
היו"ר סאלח טריף
אני מוזה לאהרר שילת. אני חושב שהתיקונים חשובים מאוד על שמירת ההגינות

והדמוקרטיה של הבחירות. על כן, נאשר את הצעת חוק הרשויות המקומיות, תיקוני חקיקה,

הסדרי בחירות (מס' 2), התשנ"ח - 1998, הכוללת את התיקונים ההיקפיים, פקודת

המועצות המקומיות, חוק הרשויות המקומיות, בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם,

התשל"ה - 1975. אנחנו מעבירים את הצעת התוק למליאה לקריאה שנייה ושלישית.

תודה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:15.

קוד המקור של הנתונים