ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 29/06/1998

הצעת חוק הרשויות המקומיות (משמעת) (תיקון מס' 2) התשנ"ח-1998

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 259

מישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה

שהתקיימה ביום ב', ה' בתמוז התשנ''ח, 26.9.1998. בשעה 40;11

נכחו;

חברי הוועדה; היו"ר סאלח טריף

מוזמנים; בני יערי, אב בית-הדין למשמעת של הרשויות המקומיות, משרד

הפנים

עו"ד אפרת דון יחיא-סטולמן, משרד הפנים

ישראל שפיצר, מנהל אגף כוח אדם ושכר ברשויות המקומיות,

משרד הפנים

עמיחי בן-דרור, מנהל היחידה למדיניות מוניציפלית, מרכז

שלטון מקומי

אלי שהרבני, מתמחה בלשכה המשפטית של הכנסת

מנהלת הוועדה; יפה שפירא
נרשם על-ידי
חבר המתרגמים בע"מ

סדר היום

הצעת חוק הרשויות המקומיות (משמעת) (תיקון מס' 2)

התשנ"ח-1998



הצעת חוק הרשויות המקומיות (משמעת) (תיקון מס' 2)

התשנ"ח-1998

היו"ר סאלח טריף; אני פותח את ישיבת ועדת הפנים ואיכות

הסביבה.

הצעת רווק הרשויות המקומיות (משמעת) (תיקון מס' 2), התשנ"ח-1998. החוק

עבד את המליאה ואנחנו בהכנה לקריאה שנייה ושלישית.

בני יערי; מזה כשנתיים אני משמש כאב בית-הדין למשמעת

של הרשויות המקומיות. חוק הרשויות המקומיות,

הוא ממש במתכונת של חוק שירות המדינה. החוק כמעט זהה. כשנחקק חוק

הרשויות המקומיות (משמעת), חוקקו אותו כחוק מסגרת. זאת אומרת, את

הדברים העקרוניים, העיקריים של הרכב בית-הדין, איך מורכב בית-הדין, מי

ממנה את בית-הדין, מה זו עבירת משמעת, מה הסנקציות המותרות על-ידי

בית-הדין, את זה קבעו בחוק העיקרי. לעומת זאת, כל הדברים שלכאורה הם

יותר משניים, שנוגעים בציבור העובדים, קבעו סעיף סל ואמרו שיחולו

בעניין הזה הוראות חוק שירות המדינה (משמעת) בשינויים ובתיאומים ששר

הפנים יחליט עליהם באישור ועדת הפנים של הכנסת. באמת שר הפנים עשה

בזמנו שינויים ותיאומים.

החוק נחקק בשנת 1978 ומאז הוא עבר תיקון אחד פעם אחת בשנת 1982 ויותר

לא נעשו בו תיקונים, כשבפועל בחוק המשמעת של עובדי המדינה, שעל-פיו הוא

נגזר, נעשו כמה תיקונים עקרוניים ואילו כאן הם לא הוחלו. נוצר מצב שכל

הדברים המשניים כן מוחלים על חוק הרשויות המקומיות מכוח החקיקה, כי הרי

יש סעיף שאומר שהם חלים בשינויים ובתיאומים הנדרשים, אבל הדברים

העקרוניים לא הוחלו. אני בעיקר מדבר על תיקון שנעשה לפני שש שנים, ואני

מתכוון בחוק שירות המדינה (משמעת), בו נעשו כמה שינויים שלא הוחלט

עלינו על חוק המשמעת של עובדי הרשויות המקומיות, ואנחנו מאוד מרגישים

בחסרונם.

הצעת החוק הזו באה לסגור את הפער הזה. זאת אומרת, היא באה להחיל גם על

חוק המשמעת של עובדי הרשויות המקומיות את אותם תיקונים שהתקבלו לפני שש

שנים בחוק המשמעת של עובדי המדינה.

הדבר העיקרי שבהם, שמאוד הטריד אותנו, זה הנוהל של דיון בהרכב חסר.

כלומר, בית-הדין מורכב כך שבכל ישיבה יושבים שלושה חברי בית-דין, כשהם

באים משלוש רשימות. כולם עובדי רשויות מקומיות שמתמנים על-ידי שר

המשפטים. הרשימה האחת היא רשימה של משפטנים, כאשר בכל דיון של בית-דין,

היושב-ראש הוא משפטן מהלשכות המשפטיות. זה יכול להיות יועץ משפטי או

עובד אחר של הלשכה המשפטית והוא צריך להיות עורך-דין. יש רשימה של

מומלצי מועצות ורשויות המקומיות, שאותם אנחנו מקבלים ממרכז השלטון

המקומי. רשימה שלישית היא רשימה של העובדים שהיא באה מהסתדרות עובדי

הרשויות המקומיות.

כאשר מתאמים ישיבה, וזה לא קל, בכל-זאת החברים עושים זאת בהתנדבות,

וקורה שחבר לא מופיע. אז אין מנוס אלא לדחות את הדיון ולתאם ישיבה

אחרת, דבר שגורם לסחבת רבה.



אנחנו כאן מציעים - שוב, בעקבות מה שנקבע לגבי עובדי המדינה - שאם נעדר

חבר צוות מישיבה, למעט היושב-ראש, כי אין לו תחליף, הוא המשפטן, על-פיו

צריך להתנהל הדיון, יתקיים הדיון. אם חבר אחר של הצוות נעדר, יוכל

הדיון להתקיים לפני שני החברים האחרים אם הנאשם מסכים לזה, אלא אם כן

ראש הצוות חושב שדוחים את הדיון. אם הוא חושב שאפשר לדון בפני שני

החברים והנאשם הסכים, אפשר לקיים את הדיון גם בהרכב כזה, דבר שאני חושב

שבאמת יחסוך סחבת מיותרת.

הדבר הנוסף הוא שקורה שחבר צוות של בית-הדין חס וחלילה נפטר או שכהונתו

מופסקת או שהוא הועבר מכהונתו, שזה דבר שאני לא זוכר שבכלל קרה, או

שהוא נעדר לעתים תכופות.

היו"ר סאלח טריף; רשאי אב בית-הדין למנות לצוות חבר אחר

במקומו.

בני יערי; נכון, מאותה רשימה שיש לו. יש רשימה קבועה

שפורסמה ואושרה. מהמאגר הזה תמיד אנחנו

שולפים לקראת כל דיון הרכב של צוות. אב בית-הדין יוכל למנות לצוות חבר

אחר והם יוכלו להמשיך בדיונים מהמקום אליו הגיע הצוות הקודם.

סעיף 2 מדבר על אב בית0-הדין שהורשע בעבירה פלילית ואז שר המשפטים יהיה

רשאי להעביר אותו מכהונתו לאחר שנתן לו הזדמנות להביא את טענותיו

בפניו.

בסעיף 3 מוצע שמי שמגיש את הקובלנה לבית-הדין זה ראש הרשות המקומית,

ואז יש תובע שמגיש את כתב התובענה, אבל לפני כן יש חוקר שחוקר את

התובענה של אב בית-הדין ומוצא אם באמת יש מקום להגיש כתב אישום

לבית-הדין. קורה שתוך כדי החקירה מתבררות עובדות חדשות שלא היו כלולות

בקובלנה העיקרית של אב בית-הדין. כאן מוצע שבתובענה שמגיש בסופו של דבר

התובע, הוא יוכל להאשים בעבירת משמעת את העובד אף אם הוא לא צויינה

בתובענה. כלומר, אם יתבררו תוך כדי החקירה עובדות שלא היו בתובענה

המקורית, יהיה רשאי התובע להגיש גם בגינן כתב אישום לבית-הדין והוא לא

יצטרך לחזור עוד פעם לראש הרשות המקומית כדי שיגיש קובלנה חדשה.

סעיף 4 נוגע לסנקציות. מוצע לפטר עובד עם פיצויים או בלי פיצויים.

כלומר, הוא יכול להורות גם על פיטורים ללא פיצויים. בסעיף -4 מוצע

שבמקרים המתאימים בית-הדין יוכל להורות לשלם את פיצויי הפיטורים למי

שהעובד חייב בפרנסתם. כלומר, אם יתברר לו שכתוצאה משלילת הפיצויים

תגרום למשפחה להימצא ללא שום מקורות פרנסה אחרים, אפשר יהיה לשלול את

הפיצויים לעובד ולהעבירם למי שאותו עובד חייב בפרנסתם. זה קיים לגבי

הגמלאים, כאשר אפשר לשלול את הפנסיה ולהורות לשלם אותה למי שהגמלאי

חייב בפרנסתו.

התיקון האחרון שמוצע כאן הוא לאפשר לבית-הדין, כשהוא כבר מרשיע נאשם

ונוקט באמצעי משמעת, להורות לנאשם להחזיר למעביד שלו את מה שהוא לקח

בעקבות המעשה שלו שבגינה הוא הורשע בעבירת המשמעת.
היו"ר סאלח טריף
היום זה לא קיים?



בני יערי; היום אין הוראה כזאת. בהעדר הוראה, זה דבר

שלא ניתן לעשותו. בבית-הדין למשמעת של עובדי

המדינה זה כבר קיים שש שנים ואנחנו מבקשים גם כאן אפשרות לחייב אותו

להחזיר את מה הוא לקח, אם הוא גנב משהו ממחסני העירייה לדוגמה, או לתת

את התמורה של זה. זה כמובן לא מונע מהרשות להגיש תביעה אזרחית להשבת

הנזק שלה, ואז, במקרה שהיא מגישה תביעה כזאת, יקזזו את מה שכבר

בית-הדין הורה להחזיר.
היו"ר סאלח טריף
יש הערותי אין.

הצעת החוק אושרה לקריאת שנייה ושלישית.

התיקונים הם חשובים וטובים, וטוב שאתם עושים יישור קו לטובת העניין

ולטובת המערכת.

תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:50

קוד המקור של הנתונים