ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 10/06/1998

תקנות התכנון והבניה (שיעור אגרות להגשת עררים בפני ועדת ערר לפי סעיף 12א, לחוק), התשנ"ה-1998; תקנות למניעת מפגעים (מניעת זיהום אוויר ורעש ממחצבה), התשנ"ח-1997

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע-עשרה

מושב שלישי



ניסח לא מתוקן



פרוטוקול מטי

מישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה

יום רביעי. ט"ז בסיון התשנ"ח (10 ביוני 1998). שעה 09:00

נכחו: חברי הוועדה; סאלח טריף - היו"ר

אברהם פורז

מוזמנים; דוד פילזר - משרד הפנים

יהודה פתאל - מרכז השלטון המקומי

דני איציקזון - מנהל אגף ראש איכות אוויר -

המשרד לאיכות הסביבה

עו"ד איילת בן-עמי-הלשכה המשפטית - המשרד לאיכות

הסביבה

יצחק גורן - סמנכ"ל בכיר לחומרים מסוכנים -

המשרד לאיכות הסביבה

אורי אלוני - משרד הבריאות

אילנה מישר - " "

מאיר בראל - מנהל אגף כללי-התאחדות התעשיינים

אורי אשכולי - יו"ר איגוד יצרני חומר מחצבה -

התאחדות התעשיינים

עו"ד משה קורנהאוזר- איגוד המחצבות

עו"ד דורון טישמן

חזקיה ישראל - התאחדות התעשיינים

רן גלעד - מנכ"ל חב' פוניר מחצבות

יעוץ משפטי; מיכל דויטש - מתמחה

מנהלת הו ועדה; יפה שפירא

קצרנית; מזל כהן

סדר-היום; 1. תקנות התכנון והבניה (שיעור אגרות להגשת עררים בפני ועדת ערר

לפי סעיף 12א. לחוק), התשנ"ח-1998.

2. הצעת תקנות למניעת מפגעים (מניעת זיהום אוויר ורעש ממחצבה),

התשנ"ח-1998.



תקנות התכנון והבניה (שיעור אגרות להגשת עררים בפני

ועדת ערר לפי סעיף 12א. לחוק). התשנ"ה-1998

היו"ר סאלח טריף;

אני פותח את ישיבת הוועדה.

אנחנו דנים בנושא תקנות התכנון והבניה (שיעור אגרות להגשת עררים בפני

ועדת ערר לפי סעיף 12א. לחוק), התשנ"ח-1998.

מר דוד פילזר, בבקשה.
דוד פילזר
היום זו פעם שלישית שאנחנו בפני הוועדה. החוק קבע סמכות לשר הפנים להתקין

את התקנות האלו באישור ועדת הפנים של הכנסת. חוק התקציב מחייב אותו באישור שר

האוצר וחוק התכנון והבנייה מחייב אותו בהתייעצות עם המועצה הארצית לתכנון

ולבניה.

יצאנו עם ארבע הצעות שונות ואכן עוד לא סיימנו את ההליך הזה. פעם אחרונה

שהיינו כאן, עמדת הוועדה היתה שאגרות על ערר על תביעת פיצויים תהיינה אחוז

מסכום התביעה. בעקבות אותו דיון, היועץ המשפטי של המשרד, עורך-דין שלום זינגר

ואנוכי נפגשנו עם חבר-הכנסת פורז ועל דעתו סוכם שנחזיר את התקנות האלו לוועדה,

כאשר עמדתנו, כפי שהבנתי שהיה מקובל בסוף על חבר-הכנסת פורז, שאחוז התביעה הוא

לא כל כך מציאותי מפני שבעצם כולנו יודעים שנכנסים למין מיקח ומימכר ויש

אינטרס של מוסד התכנון לקבוע סכום נמוך להליך הזה.

אברהם פורז;

אבל אז אפשר לחייב בהוצאות.
היו"ר סאלח טריף
מה המצב הנוכחי?

אברהם פורז;

המצב הנוכחי הוא שלא גובים שום אגרות. זה חינם על חשבון המדינה.

יהודה פתאל;

לפחות שייקבעו אגרות בשלב זה.

אברהם פורז;

בסדר, שייקבעו אגרות, אבל יש תביעות כספיות של כמה אלפי שקלים ויש של

מיליונים. בבתי המשפט מקובל שתביעות כספיות הן לפי הערך. תאמצו את תקנות בתי

המשפט (אגרות).



דוד פילזר;

זה נאמר על ידך בדיון בוועדה ואפילו אמרת שבהמשך תהיה מוכן להציע שינוי

החוק.

אברהם פורז;

תדרשו שינוי חוק.
היו"ר סאלח טריף
זה לא יכול להיות בתקנות?
אברהם פורז
לדעתי אין שום סיבה שזה לא יהיה בתקנות. אני חושב שההגיון הוא שבתביעה

כספית זה יהיה כמו בבתי המשפט, לפי הערך. אתם רוצים לפשט, הכל טוב, אבל לא

יכול להיות מצב שבו נניח אדם מגיש לוועדה המקומית תיקון שני מטר קו בנין, הוא

ישלם אלף שקל, ואדם שהגיש תכנית לכל העיר ישלם אלף שקל.
דוד פילזר
לא מדובר על שינוי תכנית.

אברהם פורז;

למה? "ערר על החלטה ועדה מקומית או רשות רישוי מקומית לדחות בקשה במלואה

או בחלקה לאישור תכנית - - -". אדם מבקש באותה תכנית שיתנו לו שני מטר קו

בנין, ואדם אחר מגיש תכנית לבניית רובע שלם.

אם אתם חושבים שהחוק לא בסדר, תיזמו תיקון חוק, תבואו לפה ונאשר את החוק.

אי-אפשר להתקין תקנות עקומות.
היו"ר סאלח טריף
למה בינתיים לא נאשר להם?

אברהם פורז;

אם תאשר להם זה יישאר כך לעילם. שיהיה בינתיים חינם, אם זה טוב להם כך.

תיקון 43 התקבל לפני שלוש שנים. שלוש שנים אתם לא גובים מאף אחד שום דבר.

דוד פילזר;

מפני ששלוש שנים אנחנו מסתובבים עם התקנות האלה.

אברהם פורז;

אם תנהלו את זה ככה אז גם בעוד שלוש שנים לא יהיו לכם תקנות.



היו"ר סאלח טריף;

למה אתם הולכים בדרך הזאת, יש סיבה?

דוד פילזר;

היינו בפני הוועדה כמה פעמים. פעם ראשונה היה ויכוח על הסיכום. אנחנו
היינו סבורים שאמרתם
אנחנו מאשרים לתקופה מוגבלת.

אברהם פורז;

אני מוכן שנאשר אגרה אחידה 500 שקל לתקופה של חצי שנה.

היו"ר סאלח טריף;

למה 500 שקל?

אברהם פורז;

אלף שקל לתקופה של חצי שנה ותוך כדי זה תביאו תיקון חוק.

דוד פילזר;

לוקח שלוש שנים לאשר את התקנות האלו.

אברהם פורז;

למה?

דוד פילזר;

מפני שהיתה חובת התייעצות עם המועצה הארצית.

אברהם פורז;

בישיבה הקרובה תתיעצו איתה.

דוד פילזר;

התייעצנו, עשינו את כל ההליך הזה. קיבלנו ארבע הצעות שונות. כל גוף דעתו

שונה מאחרים. אנחנו לא יוצאים מזה. תנו לנו לפחות שנה.

אברהם פורז;

הסמכות היא של השר באישור ועדת הפנים. כל היתר הם גופים מייעצים.

דוד פילזר;

שר האוצר זה לפי חוק תקציב המדינה.



אברהם פורז;

מה שאני מציע לכם, שר האוצר ישמח לקבל. הרי ברור שנקבע מינימום. נניח שזה

יהיה כמו שאתם אומרים 300 שקל או 400 או אלף, רוב התכניות יהיו באלפי שקלים.

אני לא רואה מדוע אדם שמערער על תכנית בנין עיר גדולה של מיליונים ודנים בה,

ישלם אלף שקל, כאשר עורך-דין עולה לו עשרת אלפים דולר. אני רוצה שתקחו יותר.

דוד פילזר;

לא בהכרח יזם התכנית מערער, אולי זה האדם הקטן, הנפגע.

אברהם פורז;

הנפגע לא יכול לערער על הפקדת תכנית. הנפגע יכול להתנגד.

היו"ר סאלח טריף;

יהיה הבדל בין יזם לבין אדם שנפגע כתוצאה מתכנית כוללת.

דוד פילזר;

יש היום ערר על דחיית התנגדות.

אברהם פורז;

תעשו שערר על דחיית התנגדות זה 300 שקל. זה בסדר. אתן לך דוגמה. יכול

להיות אדם שיש לו מגרש לא נוח והוא לא יכול לקבל הקלה, הוא מבקש שינוי קווי

בנין או התכנית נותנת לו עוד 100 מטר לבנות וסרבו לו; ואחד הגיש ערר על רובע

שלם. אתה רוצה לקחת מהם אותו מחיר? זה לא הגיוני.

היו"ר סאלח טריף;

אם אנחנו מאשרים את זה היום מתי תחולת התקנות?

דוד פילזר;

עם הפירסום בקובץ התקנות.

אברהם פורז;

אדוני היושב-ראש, אני מציע שנאשר אלף שקל וכל זה לשנה. ה-300 נשאר 300.

האלף הראשון נאשר להם למרות שזה לא הגיוני. הערר לפי סעיף 198 נקבע אלף. פה

צריך הרבה יותר כסף. אלה עררים על תביעות פיצויים. זה יכול להיות מליונים.

בסדר, אלף שקל מינימום רק לשנה כדי שתביאו דבר יותר טוב.

היו"ר סאלח טריף;

מה זה ערר על החלטת מוסד תכנון לפי סעיפים 98,97,78 ו-184?



אברהם פורז;

אלה דברים לא רציניים. רצו לעשות פטור זה בסדר.

נאשר לכם את זה לשנה כדי שלא תגידו שיצאתם בלי כלום.

היו"ר סאלח טריף;

מה זה נציג מוסד תכנון?

דוד פילזר;

מתכנן המחוז.
אברהם פורז
למתכנן המחוז יש אפשרות להתנגד לתכנית של הוועדה המקומית. זה פטור.

דוד פילזר;

אם תאשרו את זה במתכונת הנוכחית זה יחסוך לנו זמן.

היו"ר סאלח טריף;

אנחנו נאשר את התקנות לשנה.

אתה מציע להוריד את ה-1,500 ל-1,000 שקל?

אברהם פורז;

נאשר את זה כמו שזה לשנה.

העניין של משרד הפנים צריך להיות שבגופים האלה תהיה גבייה עצמית. כך

תוכלו לפתח ולהשיג משאבים. כשאתה בא לאוצר ומוכיח שהגוף הזה מפסיד, זה לא טוב

לכם. אדם שמגיש תביעת פיצויים על מיליונים, שיהיה כמו בבית משפט. אם הרשות

המקומית הפסידה בתביעה, הוועדה תטיל עליה את ההוצאה.

היו"ר סאלח טריף;

נגד מי הוא מגיש פיצויים, נגד הוועדה?

אברהם פורז;

לא בהכרח, זה יכול להיות נגד היזם.

דוד פילזר;

נגד הרשות המקומית שיש לה אינטרס לקבוע סכום נמוך. כולם יודעים את המשהק

הזה.

אברהם פורז;

הוא צריך לשלם אגרה לפי התביעה שלו. אם יסתבר שהרשית המקומית הפסידה

בתיק, הוועדה תחייב אותה לשלם את האגרה.



דוד פילזר;

זו היתה השיחה בינך לבין שלום זינגר ובסוף הסכמתם שנכון להיום אין סמכות

לוועדה.

אברהם פורז;

אני לא זוכר שאמרנו שאין סמכות, אבל יכול להיות שזה היה ככה. אז תתקנו את

החוק.

דוד פילזר;

היה סיכום בינך לבין זינגר, אני לא זוכר את הסיבות הטקטיות, שאתה מגיש

תיקון חוק.

אברהם פורז;

אבל אתם לא נותנים לי לתקן שום דבר. כל דבר שאני מגיש לכם אתם מתנגדים.

היו"ר סאלח טריף;

מה קורה עם אדם שהגיש תכנית מפורטת ישר לוועדה המחוזית?

אברהם פורז;

אין לו בעיה כזאת. היא לא ועדת ערר. אבל לא כדאי לו כי יש תכניות שהן

בסמכות ועדה מקומית בלבד.

היו"ר סאלח טריף;

אתה יכול להגיש את התכנית ישר לוועדה המחוזית.

אברהם פורז;

זה אם הם לא עונים תוך 60 יום. בדרך כלל לא כדאי לו ללכת לוועדה המחוזית

ישר, כי יש לו תכנית בסמכות הוועדה המקומית, תכנית מצומצמת. הסיכוי שזה יהיה

מהר בוועדה המקומית הוא הרבה יותר גדול. הוועדה המחוזית עמוסה עד מעל לראש.

היו"ר סאלח טריף;

ממילא זה צריך להגיע לוועדה המחוזית. במחוז הצפון הכל מתנקז בוועדה

המחוזית.

יהודה פתאל;

היושב-ראש צודק. היום מינהל התכנון מתערב למרות החוק ואומר; זה לא בסמכות

הוועדה המקומית.



אברהם פורז;

היום יש תכניות בסמכות הוועדה המקומית. יש לשר הפנים סמכות בשלב ההפקדה

לבקש שתכנית תובא לאישורו. אם מינהל התכנון עושה שימוש לרעה ומבקש להביא

לאישורו כל תכנית, זה לא בסדר.

יהדה פתאל;

עכשיו אני אוסף רשימה.

אברהם פורז;

תאסוף רשימה ואם נראה שבתכניות כאלה משרד הפנים מתערב, אנחנו נבטל את

סמכות שר הפנים להתערב אם יהיה צורך.

היו"ר סאלה טריף;

זה מה שקרה עכשיו במחוז הצפון. בדיוק אתמול, בגלל נושא זה או אחר ביקשתי

מיפה להביא אותם לדיון. פיצלנו שם ועדות כדי לייעל. מה עשו? שני דברים. קודם

כל פיצול הוועדות הביא להגדלת משכורות ולהבאת עובדים של ש"ס.

אברהם פורז;

זה חיובי.

היו"ר סאלח טריף;

זה הצד החיובי. הצד השלילי, כל אלה שהגישו תכניות הלכו לוועדה המחוזית,

הכל התנקז שם וזה אורך הרבה זמן.

יהודה פתאל;

אפילו כרמיאל שפעם לא היו לה בעיות בכלל, מהנדס העיר פונה אלי בצעקה

ואומר; יהודה, תציל אותנו.

אברהם פורז;

מאז תיקון 43 עברו ארבע שנים. תאספו לקחים. אם משרד הפנים מתנכל לכם, יש

לנו דרכים.

דוד פילזר;

אם מותר לי, נכנסנו לדיון אחר, אבל נתון מהימים האחרונים. בין 40%-50%

מהתכניות המוגשות היום אלה תכניות בסמכות הוועדה המקומית. המשרד היה סבור

שבמקרים מסויימים יש שימוש מופרז לא חוקי - -

אברהם פורז;

אתם יכולים להביא לנו נתונים לגבי תיקון 43 בעניין הזה?
דוד פילזר
כן.



אברהם פורז;

תביאו גם אתם נתונים ונראה אם הם תואמים.
יהודה פתאל
מחוז הצפון עבד פעם טוב ותכנית היתה מאושרת בקלות. עכשיו הכל תקוע.
אברהם פורז
אין סיבה, גם אם הולכים למסלול הארוך,

אולי נקיים דיון בוועדה על לקהים מתיקון 43?
היו"ר סאלח טריף
בסדר. נזמין שני מתכננים של ועדות מרווזיות, תל-אביב וצפון.
אברהם פורז
תזמין את ראשי הוועדות המחוזיות של כל הארץ יחד עם המתכננים, תזמין את

ראשי הרשויות המקומיות ונציג מאגודת המהנדסים ונשמע.

היו"ר סאלח טריף;

אנחנו מאשרים את התקנות ובתנאי שבעוד שנה לא תביאו את אותן תקנות אלא

תביאו הצעה מתוקנת, אם זה תיקון חוק או תקנות חדשות שלוקחות בחשבון את מה

שדיברנו.

דוד פילזר;

אישור מיום הפירסום או מיום הכניסה לתוקף?

היו"ר סאלח טריף;

מיום האישור.
אברהם פורז
אנחנו בסך הכל רוצים שיהיו לכם הכנסות עצמיות יותר גדולות.
דוד פילזר
האישור הוא לשנה במתכונת כפי שהוגשה?
היו"ר סאלח טריף
כן.
אברהם פורז
למרות שדעתנו- אינה נוחה. יהיה פה דיון על תיקון 43.



תקנות למניעת מפגעים (מניעת זיהום אוויר

ורעש ממחצבה). התשנ"ח-1997
היו"ר סאלח טריף
אנחנו עוברים לנושא הבא: תקנות למניעת מפגעים (מניעת זיהום אוויר ורעש

ממחצבה), התשנ"ח-1997.

איילת, תציגי לנו את התקנות, על מה הן מדברות בעיקר ומה הן באות להסדיר.

בבקשה.

איילת בן-עמי;

התקנות האלה באות למנוע מפגעים של זיהום אוויר ורעש ממהצבות, מפגעים

שהציבור מאוד סובל מהם. זה אחד הנושאים שאנחנו מקבלים עליו תלונות רבות מציבור

שגר בשכנות למחצבה ובגלל הצפיפות שקיימת אצלנו במדינת ישראל, אין לנו אפשרות

לשלוח את המחצבות לאזורים מרוחקים. יש גם צורך שמחצבה תהיה בסמוך לקליינטים

שלה, אי-אפשר לשנע חומרי חציבה למרחקים גדולים.

בתקנות אלה אנחנו בעצם מבקשים לחוקק אמצעים למניעת מטרדים שהם אמצעים

ידועים, אנחנו לא המצאנו את הגלגל, מחצבה זה לא מתקן מאוד מסובך והאמצעים

שננקטים הם אמצעים פשוטים. זאת אומרת, צריך להרטיב את הדרכים, צריך להרטיב את

כל המתקנים ומקורות האבק באופן שימנע פיזור של אבק במידת האפשר.

היו"ר סאלח טריף;

כיום אין תקנות כאלה בשטח?
איילת בן-עמי
היום אין תקנות כאלה בשטח.

היו"ר סאלח טריף;

זאת אומרת, ברגע שמאשרים מחצבה, אין שום מיגבלות של עבודה, רק במסגרת חוק

התכנון והבנייה?

אי ילת בן-עמי;

היום יש מיגבלות במסגרת חוק התכנון והבנייה. למספר מחצבות הוצאנו צווים

אישיים, אלה מחצבות שממש סמוכות למגורים. הצווים האישיים בעצם חייבו את אותן

מחצבות בהוראות שאותן אנחנו רוצים עכשיו להתקין כתקנות כלפי כלל המחצבות, כי

ראינו שצו אישי זה לא כלי שטוב לטיפול במיגוון כל כך גדול של מטרדים שקיימים.

יש פה הוראות של מניעת זיהום אוויר, שהן שונות באופן שמחצבה שסמוכה

למגורים נדרשת לנקוט באמצעים יותר מחמירים. לכן גם נתנו להם שלוש שנים עד

לתחילת התקנות הללו.

היו"ר סאלח טריף;

כל המחצבות משלמות ארנונה, למעט אהת ליד טורען שלא רוצה לשלם ארנונה,

למה? היא מזהמת את הישוב והיא לא רוצה לשלם ארנונה. זו המחצבה היחידה בישראל

שלא משלמת ארנונה. בהזדמנות הגיגית זו רציתי לשאול.
איילת בן-עמי
בנוסף יש פה הוראות בנוגע למניעת רעש ממהצבה והגבלה של זעזועי קרקע

שנעשים על ידי הפיצוץ שהמחצבות עושות.

היו"ר סאלח טריף;

האם תקנות אלה הן בתיאום עם משרד הבריאות, מרכז השלטון המקומי ונציגי

המחצבות?

איילת בן-עמי;

תיאמנו עם כל משרדי הממשלה הנוגעים בדבר וגם עם איגוד יצרני חומר מחצבה.
היו"ר סאלח טריף
נציגי המחצבות, אתם יכולים לחיות עם התקנות האלה?

אורי אשכולי;

בקושי. נצטרך להשקיע הרבה כסף אבל אנחנו מבינים שיש גבול מסויים שאי-אפשר

להמשיך להתנגד ואנחנו נחיה עם זה.

דורון טישמן;

אני רוצה להוסיף משהו. אנחנו חגענו להבנה, שאני מברך עליה, עם המשרד

לאיכות הסביבה, שלאחר כניסת התקנות לתוקף או למעשה לאחר שהוועדה תאשר את

התקנות, נשב וניצור איזושהי הבנה בינינו עם ועדת יישום שתיישם את התקנות האלה

בצורה מושכלת ובהבנה הדדית. זאת אומרת, כל הגורמים מבינים שהיישום של התקנות

זה תהליך לא פשוט ויקר, אבל אנחנו מודעים לכך שצריך לפעול כדי לשמור על איכות

הסביבה ואנחנו נעשה את זה יד ביד ולא כאיזה מין אכיפה של דרישה.
היו"ר סאלח טריף
מה זאת אומרת יד ביד?
דורון טישמן
הכל מוגדר וקבוע, אבל אמרנו שניצור איזושהי אמנה ונקים ועדת יישום לבעיות

חריגות, כי יש בעיות חריגות. יש מחצבות שנמצאות באזורים מסויימים גם מבחינת

טופוגרפיה, אקלים, חול, קרבה של ישובים, בתים חוקיים, בתים לא חוקיים. אנחנו

נעשה את זה בצורה מושכלת ובהבנה ולא בכוח. אני חושב שלאור זאת נוכל לחיות עם

התקנות האלה.
היו"ר סאלח טריף
אבל זה לא רק עניין שלכם ושלהם. מבחינת יישום התקנות כל גוף יכול ללכת

לבג"ץ.
דורון טישמן
נכון.



היו"ר סאלח טריף;

נציג משרד הבריאות, בבקשה.
אורי אלוני
אנחנו מקדמים בברכה את התקנות האלה ומצטרפים לשאיפה לאשר אותן במהירות.

למרות שאנחנו לא אחראים על התהום הזה, מבחינת הציבור הרחב אנחנו מקבלים הרבה

תלונות על המפגעים האלה ואנחנו מעבירים אותן למשרד לאיכות הסביבה. התקנות האלה

הוכנו בתיאום אתנו. אנחנו תומכים בהן. כשנגיע לגוף התקנות יש לנו הערה שהיא גם

מקובלת על המשרד לאיכות הסביבה. בסיכומו של דבר אנחנו תומכים באישור התקנות.
היו"ר סאלח טריף
ניגש לעניין ונראה על מה אנחנו מדברים. אני מציע לדלג על השלב של

ההגדרות. אני מבין שההגדרות הן הגדרות טכניות. נלך ישר לסעיף 2 ונדבר על זיהום

אוויר.

אי ילת בן-עמי;

(קוראת סעיף 2(1) }.

היו"ר סאלח טריף;

מאיפה לקחתם למשל את הכמות הזאת? זה תקן אירופאי, בן-לאומי?
אי ילת בן-עמי
זה תקן שמקובל באירופה ואנחנו מיישמים אותו פה בארץ, למשל באותם צווים

אישיים שהוצאנו. זה התקן שהמחצבות למעשה התחייבו לעמוד בו, ואנחנו גם יודעים

שהטכנולוגיה מאפשרת לעמוד בזה.

(קוראת סעיף 2(2} }. פה אנחנו מקילים בדרישות במחצבות שהן יותר מרוחקות

ממגורים.

(קוראת סעיף 2(3)(4) ). אלה תקנים שמבוססים על תקנים קיימים שנקראים תקני

איכות אוויר שקובעים בעצם תקן שמעליו האוויר כבר נחשב למזוהם מבחינת האדם

הנושם.

היו"ר סאלח טריף;

מה זה אבק שוקע?

יצחק גורן;

אבק שוקע זה אבק שמשקל גרגיר בו הוא גבוה מ-30 מיקרון ואז הוא לא מרחף,

הוא פשוט שוקע.

איילת בן-עמי;

כיוון שמחצבה היא בעיקר מקור לאבק מפוזר מצאנו לנכון להתייחס פה גם

לזיהום אוויר ממקורות כאלה.



היו"ר סאלח טריף;

מה הם האמצעים שיש לנקוט?

איילת בן-עמי;

האמצעים מופיעים בשאר הסעיפים.

(קוראת סעיף 3(א) (ב) (ג) ).

אורי אלוני;

פה ההערה שלנו. ,/'2 מ-12 חודשים, בחישוב פשוט זה שבע יממות. שבע יממות,

לפי בסיס של שעות עבודה ממשלתיות, שמונה שעות ליום עבודה, אנחנו מגיעים בחישוב

אמנם קצת מאולץ ל-21 יום. זאת אומרת, שלמפעיל מותר לפי התקנות להמשיך את מצב

התקלה 21 יום. אני בטוח שאף אחד לא התכוון לזה.

אנחנו מציעים להוסיף בסעיף קטן (ג) את הפיסקה הבאה: "ולא יותר משמונה

שעות לאירוע בודד". זאת אומרת, למפעיל מחצבה שיש תקלה, שמונח שעות זה זמן

מספיק בשביל להפסיק את זה, אולי גם לתקן.

היו"ר סאלח טריף;

התיקון הזה מוסכם על המשרד לאיכות חסביבה?

איילת בן-עמי;

הוא מוסכם עלינו.
אורי אשכולי
לנו זה עשוי ליצור קושי כי לפעמים יכול להישבר איזה פילטר וצריך להביא את

זה מחוץ לארץ.
היו"ר סאלח טריף
אז תחכו.
אורי אשכולי
מה השוק יגיד?

היו"ר סאלח טריף?

אתם מחצבח יחידה? זה יתקלקל בכל המחצבות?
אורי אשכולי
זה עשוי לקרות כל פעם במקום אחר. אני לא מדבר דווקא על המחצבה שלנו.
אורי אלוני
ממילא סעיף 4 מחייב להפסיק אם יש תקלה חמורה.
איילת בן-עמי
אם זה באזור רגיש.

אורי אלוני;

אני לא רוצה להתעקש על שמונה שעות או עשר וחצי שעות, אבל אני הושב

שלאירוע בודד המונח הזה מקובל בתקני זיהום אוויר.
היו"ר סאלח טריף
חוץ מזה, במחצבות צריכים לדעת איזה ציוד יכול להתקלקל וממנו יהיה רזרבה.
אורי אשכולי
זה הפילטרים בארובות.

היו"ר סאלח טריף;

את הפילטרים לא צריך לשמור במקרר. אתם יכולים להחזיק מלאי כזה שאם יתקלקל

אתם מתקנים כדי שלא יהיה זיהום.

אני מקבל את התיקון הזה.

דורון טישמן;

אם אפשר בתיקון הזה להוסיף יותר משמונה שעות.

אורי אשכולי;

אני אגיד למה. אנשים עובדים בלילה ועובדים לפעמים 24 שעות.

היו"ר סאלח טריף;

אנחנו נגדיל את זה ל-12 שעות. זה בהחלט סביר.
יצחק גורן
אני חושב שההערה של משרד הבריאות היא נכונה במהותה אבל יש לנו בעיה עם

ההצעה או לשמונה שעות או לשתים-עשרה שעות. אם אנחנו מקבלים שההערה הזו נכונה,

היא לא תשנה את מהות הסעיף. אם ניקח את החשבון של משרד הבריאות, לא יותר

משמונה שעות, 2% ושבעה ימים נגיע בדיוק לאותם 21 יום.
היו"ר סאלח טריף
זה לאירוע בודד.
יצחק גורן
אירוע בודד ייפסק אם יסגרו את המתקן לשעתיים ואז ימשיכו להפעיל אותו.
אורי אלוני
אם זו תקלה של הפילטר, הוא לא יכול לעשות תרגיל כזה כי זה אותו אירוע.

יצחק גורן;

יש סוגים שונים של תקלות במתקנים שיכולים להיות מטופלים בזמנים הרבה יותר

קצרים או בזמנים יותר ארוכים, תלוי בסוג התקלה ובסוג המתקן. באמת יכול להיות

מצב שבפילטר של מפעל לייצור אספלט התקלה היא כזו שמחייבת 12 שעות או יותר מזה.

לעומת זאת, יכולה להיות תקלה בשרוול שדרכו נופל החומר הדק לתוך הערימה, שאותה

אפשר לתקן בחצי שעה ואין הצדקה לזה.

לכן, נדמה לי שבהגדרה אנחנו צריכים לקצוב זמן מינימלי או זמן מקסימלי

לאירוע בודד כאשר את סוגי התקלות נגדיר בוועדת היישום.

היו"ר סאלח טריף;

הקצבת הזמן היא קריטית. תקלה יכולה להימשך מספר ימים והזיהום יכול להיות

קריטי באזורים מסו י ימים. לכן חשובה מאוד ההערה שהעיר נציג משרד הבריאות.

אורי אשכולי;

יש על המסועים חלק מהמטלות שהוטלו פה עלינו, זה שאתה מקרה את כל אזור

הנפות והמסיעים של האבק הדק ואתה שואב אותו כי אחרת הוא יכול לברוח. זה בקלות

מתקלקל. זה לא אחד, זה חמישה-שישה.

היו"ר סאלח טריף;

אם אני לא מטיל עליך מגבלה של זמן, מה זה שווה? מה שתלכלך ביומיים לא

תוכל לתקן בשנה.
יצחק גורן
אני מציע להוסיף פה: "ולא יותר משעתיים ועד שתים-עשרה שעות מותנה בסוג

התקלה. בוועדת היישום נדע לתרגם את זה לסוגי תקלות.
היו"ר סאלח טריף
לא צריך להגזים, משום שאם יש תקלה קטנה שיכולים לתקן אותה, אני מניח

שיתקנו אותה ואנחנו לא צריכים לקצוב זמן. אני חושב שהזמן הסביר הזה ניתן במקרה

שיש בעיה יותר חמורה. לכן צריך לקצוב זמן מסוים שבו ניתן לסבול את התקלה,

ומעבר לזמן הזה אם לא מתקנים צריך לסגור את העסק עד שיתקנו את התקלה. לכן, לפי

דעתי 12 שעות זה זמן סביר.

אורי אשכולי;

12 שעות יום.

היו"ר סאלח טריף;

רצופות. למה יום?



אורי אשכולי;

אנחנו מבקשים יממה. זה גם כן לחוץ מאוד.
יצחק גורן
אם אנחנו מדברים פה על היבט משפטי, זה פתח לכך שתקלה שאפשר לתקן בחצי שעה

הופכת להיות תקלה של 24 שעות.

אורי אשכולי;

בניטור זח יבוא לידי ביטוי אם לא תיקנו מיד.

יצחק גורן;

אפילו הסברתי לכם את זה אתמול, שהסבירות הסטטיסטית שפלומה של אבק תגיע

למערכת ניטור קבועה בשטח, שהיא לא זזה ימינה ושמאלה, במשך שנה הוא בערך שלושה

ימים בשנה נדמה לי, אולי שלושה ימים יותר, אבל זה סדרי הגודל. נדמה לי שיש עם

זה בעיה. אם יוסיפו פה כפי שאתה מציע 12 שעות ובלבד שהתקלה היא תקלה משמעותית

ומהותית, אז אני יכול לחיות עם זה, או 24 שעות. 12 שעות נראה לי סביר לגמרי.

היו"ר סאלח טריף;

אני מוכן לקבל את ההצעה שלך, 24 שעות ובלבד שהתקלה היא קשה ומהותית.

הגענו לנושא אזור רגיש. מה ההגדרה של אזור רגיש?

איילת בן-עמי;

"אזור רגיש" - אזור המשמש או המיועד לשמש אזור למגורים, למבני ציבור,

לתיירות או לנופש, לרבות 1000 מטרים מקו בנין כהגדרתו בתקנות התכנון והבנייה

(בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), התשייל-1970, שבקצה אזור כאמור.

בלומר, כל אזור שמשמש למגורים, תיירות ונופש ועוד רדיוס של 1000 מטרים

מסביבו הוא נחשב לאזור רגיש. מחצבה שממוקמת בתוך האזור הזה, כלומר סמוכה

למגורי בני אדם היא תצטרך לפי התקנות לנקוט באמצעים יותר מחמירים מאשר מחצבות

אחרות.

יצחק גורן;

במקרה הזה דווקא מאוד חשובה ההגדרה. בהגדרה הזו אנחנו מחילים אזור

מגורים.

היו"ר סאלח טריף;

1000 מטרים מקו בנין זה מרחק? אם יש קצת רוח אין משמעות למרחק של קילומטר

כשיש זיהום אוויר על ידי אבק.
דני איציקזון
החישוב הוא שרוב האבק הגס שוקע בתחום של קילומטר מהמחצבה ומה שנשאר זה

אותו אבק המרחף שהוא בסדר גודל הרבה יותר קטן. אותו אנחנו גם מנטרים ואנחנו

יכולים גם להתריע. אבק מרחף יש לו גם מקורות אחרים, מקורות כימיים, תעשייתיים,

רכב, אבל חגורת הביטחון של קילומטר היא בעיקר לטובת הנושא של חאבק הגדול, הגס,

שהוא זה שגורם למטרדים.

היו"ר סאלח טריף;

קילומטר זה מרחק סביר?
דני איציקזון
לשקיעה של אבק שוקע כן, בהחלט.

היו"ר סאלח טריף;

האבק שמרחף מגיע לבתים באיזשהו שלב.

דני איציקזון;

האבק המרחף הוא לא שוקע, הוא לא מהווה מטרד ויזואלי. הוא יכול להוות מטרד

נשימתי אבל האחוז של האבק הזה הוא הרבה יותר קטן.

היו"ר סאלח טריף;

אם יש תקלה סביר להניח שהוא יהיה מטרד גדול.
אי ילת בן-עמי
אני חושבת שלאבק מרחף אי-אפשר לקבוע מרחקים, כי אם הרוח נושאת אותו היא

יכולה בעצם להעביר אותו קילומטרים רבים.

דני איציקזון;

נכון. אין משמעות לחגורת ביטחון לאבק מרחף.

יצחק גורן;

דרך אגב, הגדלנו פה את טווח הרגישות. על פי התמ"א זה 500 מטר מגבולות

המחצבה, ואנחנו הגדלנו את זה לקילומטר. אבל יותר מזה ושוב אני מחזיר אתכם

להגדרות של אזור מגורים. פה אנחנו מדברים על אזור שנקבע בתכנית לפי חוק התכנון

והבנייה כאזור מגורים או כאזור המיועד למגורים, וכן אזור המשמש אזור מגורים

למעשה. זאת אומרת, שגם אם יש בנייה שהיא בלתי חוקית לצורך העניין, אני לא מדבר

על מבנה בודד, אם יש שכונה זה חלק מאזור רגיש.

היו"ר סאלח טריף;

בסדר.
איילת בן-עמי
(קוראת סעיפים 4, 5 ו-6).
היו"ר סאלח טריף
סעיפים 7 עד 17 אלה סעיפים יותר מקצועיים. האם יש למישהו הערה לגבי

סעיפים אלו? אם אין הערות, ובהגהה שעברתם עליהם והם מקובלים על הצדדים, נעבור

לסעיף 17 - שמירת דינים.

איילת בן-עמי;

(קוראת סעיפים 17 ו-18).

היו"ר סאלה טריף;

מה זה סעיף 11 לחוק?
איילת בן-עמי
סעיף 11 להוק למניעת מפגעים קובע שמי שעבר על תקנה שהתקין השר, הקנס

המירבי הוא 150 אלף שקלים, ואם זה תאגיד 300 אלף שקלים.

היו"ר סאלח טריף;

ועבירה מתמשכת כמה?
איילת בן-עמי
קנס נוסף בשיעור של 5% לכל יום שבו נמשכת העבירה.
היו"ר סאלח טריף
פה אתם יכולים להורות על סגירת העסק.

איילת בן-עמי;

בית משפט יכיל להורות. ברישוי עסקים יש לנו סמכות להורות על סגירה ל-30

יום. אנחנו יכולים להוציא צו מינהלי לנקיטת אמצעים.

היו"ר סאלח טריף;

מה זה 11(ב)?

איילת בן-עמי;

רשאי השר לפי 11(ב} לצוות להפסיק את המפגע או לסלקו. לא נאמר פה במפורש

לסגור את המחצבה או העסק.

היו"ר סאלח טריף;

להפסיק משמעותו סגירה.



יצחק גורן;

אנחנו יכולים להוציא צו לסילוק המפגע ולהורות על סגירת המתקן הספציפי.

היו"ר סאלה טריף;

להפסיק את המפגע זה לסגור.
איילת בן-עמי
אפשר לפרש כך.

(קוראת סעיף 19). תקנות שהן רלבנטיות לאזור רגיש, כיוון שהן מצריכות לוח

זמנים ארוך יותר להיערכות, שלוש שנים. שאר התקנות שישה חודשים.

היו"ר סאלח טריף;

שלוש שנים, לא הגזמתם?

יצחק גורן;

אני לא כל כך מוטרד מזה. היום הרבה מחצבות כבר פועלות תחת צווים אישיים

או הוראות כאלה ואחרות במסגרת חוק רישוי עסקים. המסמך המקורי דיבר על שנתיים.

כתוצאה מבעיות שהוצגו לנו אתמול על ידי אנשי המחצבות, שקשורות למינהל מקרקעי

ישראל וחוק חובת המכרזים, הסכמנו להאריך את זה בשנה, למעט מחצבות חדשות שזה חל

עליהן מיידית.

אני מציע שיסבירו את בעיית המכרזים.

דורון טישמן;

ב-1993 נחקק חוק חובת מכרזים והותקנו תקנות פטור מחובת מכרז לגבי מחצבות

למשך חמש שנים. התקנות האלה פקעו במאי, לפני חודש בערך.

מה המצב בעצם? בחוזה הרשאה של המחצבות עם המינהל, כתוצאה מבעיה היסטורית

בחוק נכסי המדינה, ההתקשרויות נעשו לתקופות של שנה עד שליש שנים. כשנכנס חוק

חובת מכרזים לתוקפו, בא מישהו ואמר שברגע שנגמר לך הסכם הרשאה של שלוש שנים,

צריך להוציא את המחצבה למכרז, אפילו אם המחצבה הזאת מופעלת על ידך ארבעים,

חמישים ושישים שנה. ואז רצו כל המומחים ועשו את תקנות הפטור לחמש שנים. עכשיו,

כשהתקנות האלה פקעו, אנחנו מנהלים מגעים להאריך אותן, אבל מינהל מקרקעי ישראל

מגבש לו איזושהי מדיניות שאנחנו כבר עדים לה בחוברת שקיבלנו השבוע, שאומרת

שבהדרגה, בחמש עד עשר השנים הקרובות כל המחצבות הקיימות היום ייצאו למכרזים.

אני לא רוצה להיכנס לדיון פה מה זה מחצבה, מה ההשקעות במחצבה ואיך עושים

מחצבה. אנחנו טוענים שמחצבה והמפעלים ששם, מפעלי בטון, אספלט, בלוקים וכו' זו

תעשייה לכל דבר ועניין וצריך לעשות חוזים של 49 שנה. אבל המשמעות המעשית היא

שהיום יש אי-ודאות ואף אחד מבעלי המחצבות לא יודע מה יהיה גורל המחצבה שלו.

היו"ר סאלח טריף;

מה זה משנה לעצם העניין?



דורון טישמן;

זה משנה מפני שהתקנות האלה דורשות השקעות מאוד גדולות, בסדר גודל של מאות

אלפי דולרים למחצבה ממוצעת. אף אחד לא ישקיע את ההשקעות האלה, מה שהוא לא עשה

עד היום, אם בעוד שנה, שנתיים, שלוש לוקהים לו את המהצבה.

היו"ר סאלח טריף;

אם אתה תיתן לו שלוש שנים, הוא יפעל שלוש שנים ויגיד להתהאות. זה שיבוא

אחריו יעשה אותו דבר.

דורון טישמן;

הוא לא יכול לעשות אותו דבר מפני שאז התקנות כבר בתוקף. הוא לא יוכל

לעשות אותו דבר. זה לא ענין אישי, שכל אחד מקבל פטור.

היו"ר סאלח טריף;

אני לא חושב שדרך הענין הזה תפתרו את הבעיה.

דורון טישמן;

את הבעיה בוודאי שלא נפתור. אבל היום לבוא ולדרוש מבעלי מחצבות, שלא

יודעים מה עתידם - - -

היו"ר סאלח טריף;

אני מבין את המצוקה, אבל השאלה היא אם זו סיבה מספקת להאריך לשלוש שנים.

מר גורן, אולי תבואו בדברים עם מינהל מקרקעי ישראל ותאמרו להם שיש בעיה

כזאת, כי תיווצר כאן בעיה. אנחנו נתקין תקנות והן לא יבוצעו. אדם שיזכה במכרז

לחמש שנים ויצטרך להשקיע מאות אלפי שקלים או דולרים, הוא יחשוב פעמיים.

אורי אשכולי;

עכשיו מדברים על הוצאת מכרזים בין חמש-עשרה לעשרים שנה למחצבות חדשות.

היו"ר סאלח טריף;

דרך אגב, המחצבות הקיימות הן משתנות, הן נודדות.

אורי אשכולי;

אתן לכם דוגמה חיה. ב-1 בינואר 2000, מחצבת כפר גלעדי בתיאוריה יוצאת

למכרז. אמרנו; נחכה ליום הזה. אם באמת המחצבה תישאר בידינו, יש לנו עוד שנה

לעשות את ההתקנות האלה. במקביל, אמר נכון מר גורן, נגדנו יש צו אישי ואנחנו

מטפלים רבות. אנחנו כבר עושים בדיקות יותר משנה ואין אבק לא בכפר גלעדי ולא

במכללה החדשה שהוקמה. יש קצת אבק בתל-חי, בתל-חי בונים. זאת אומרת, גם בלי

התקנות, בלי האכיפה היקרה הזאת שאנחנו מדברים עליה, לכסות את הכל ולשים

שואבים, יש דרכים נוספות שנותנות פתרון.



יצחק גורן;

ראשית, אני רוצה לציין שכניסת התקנות לתוקף, זה אומר שמה שמוכתב פה באותו

יום צריך להיות ממומש כבר, לא שאז הולכים לממש.

דבר שני, כל מחצבה חדשה, ואת זה צריך לתקן פה, זו טעות שלנו, התקנות הלות

עליה מי ידית.

היו"ר סאלה טריף;

אתם יודעים כמה מהצבות קיימות היום לפי סעיף 6(ב}, באזור רגיש?

דורון טישמן;

יש לנו בעיה עם הגדרת אזור רגיש. לאור ההגדרה הקשה הזו, למעשה כמעט כולם

באזור רגיש. אין כמעט אבהנה.
היו"ר סאלח טריף
למעשה כל התקנות האלה כוחן יהיה יפה בעוד שלוש שנים.

דורון טישמן;

חוץ משלושה סעיפים, כל ההוראות הן תוך חצי שנה.

רן גלעד;

הסעיפים הכבדים של ההתקנות הגדולות בתשתית, כשרובם כבר נעשו בפועל.

הזכירו פה את הוק רישוי עסקים. אתה חייב לקבל רשיון עסק למחצבה. יש תקנות

דומות שהרשויות מתקינות.

היו"ר סאלח טריף;

אתם אומרים שכמעט הכל מוסדר היום בלי תקנות. אם אנחנו מתקינים תקנות זה

כדי לעמוד על אותן בעיות של סעיף 6(ב). אנחנו מציבים רף חדש יותר גבוה של

סינון במחצבות. עכשיו אתם אומרים רק בעוד שלוש שנים. אנחנו לא יכולים לאשר

תקנות שבעוד שלוש שנים נחשוב על ביצוען. אני מציע לכם לשבת עם מי נהל מקרקעי

ישראל ולהציג בפניכם את הבעיה הזאת.

צבי גורן;

אני מסכים להערה שלך, רק שיש לנו סיכום איתם ויש לנו בעיה לחזור מסיכום

זה. אם נלך עכשיו למינהל מקרקעי ישראל אנחנו לא נצא מזה גם בעוד שלוש שנים.

אורי אשכולי;

הם בעצמם לא יודעים מה הם רוצים. הם רק לא מחדשים רשיונות.

יצחק גורן;

אני רוצה להציע את ההצעה הבאה; תוקף התקנות יחול תוך שנה וחצי למעט

המחצבות שתוקף חזכיון שלהן פג עד שנת 2000 או 2001. לגביהן זה יחול תוך שלוש -

שנים.



דורון טישמן;

זה לא טוב גם לך. א. לא נדע. ב. ההרשאות הן קצרות. יש לי אחד שנגמר באמצע

2000 אבל אולי יחדשו לי באמצע 2000 לעוד שלוש שנים, איך תדע?

אורי אשכולי;

אי-אפשר לדעת מה יקרה.

היו"ר סאלח טריף;

כמה מהצבות יש היום?

אורי אשכולי;

40 מחצבות מוסדרות.

אורי אלוני;

לטעמי שלוש שנים נראה זמן מאוד ממושך. מר גורן לא רוצה לחזור מסיכומו.

אני מציע שהיושב-ראש יפסוק ויחליט על שנתיים.

דורון טישמן;

יש הרבה גלולות מרות שאנחנו בולעים פה בתקנות. מר גורן והיועצת המשפטית

יכולים להעיד שהיו לנו הרבה מאוד השגות וטענות. אם פותחים את זה, אולי נתייחס

לכל הסעיפים שיש לנו בעיות איתם. יש פה כמה סעיפים שהם ממש קשים. דורשים מאתנו

פה לעשות ניטור, לשמור את הנתונים שלוש שנים ולהעביר אותם למשרד לאיכות

הסביבה. כולנו יודעים שיש חסיון להפללה עצמית. אי-אפשר לדרוש ממני לאסוף

נתונים ולמסור אותם כשהם יכולים לשמש בהליך פלילי לדין. זאת טענה

קונסטיטוציונית בסיסית, אבל מהטענה הזאת ירדנו והגענו לסיכום שאפשר לחיות אתו.

אם משנים את הדברים האלה אז יש לנו הרבה דברים. הגדרה של אזור רגיש שונה

מהגדרה של תמ"א 14.

היו"ר סאלח טריף;

אני כאן כדי להגן על האזרח ועל הטבע ולא עליכם. אני עכשיו שומע שבתפן

פותחים מחצבה, אזור הכי יפה. אני נחרד. לא עניין אותי עכשיו מה שאתה אומר עם

המינהל. זו בעיה. אנחנו בעולם אחר. מה שפעם יכול היה להתרחש במפרץ חיפה היום

לא יכול להתרחש. אתם צריכים להבין שאתם צריכים להתאים את עצמכם לעידן חדש. אם

אתם באים להגיד לי עלויות הכל טוב ויפה. אני מניח שאתם גם לא מפסידים. אני לא

הולך לעשות לכם הנחות. אתם רוצים, אנחנו לא נאשר את זה עכשיו. אתם רוצים מחשבה

נוספת, בבקשה. אבל שלוש שנים, אני לא מקבל את זה.

איילת בן-עמי;

אני הצעתי להם אולי את תקנה 7 להעביר לתקופה של שישה חודשים, ותקופה יותר

ארוכה למתקנים קיימים. להשאיר רק את 6(ב) ו-13.



היו"ר סאלח טריף;

לא אנחנו קובעים את הקנסות, יש בתי משפט. כל מה שאנחנו עושים פה זו קריאת

כיוון לאותם מזהמים. יש פה רצון לשפר את המצב. אנחנו רוצים לקדם את התעשייה.

אם היום אנחנו שואפים שהתעשייה לא תהיה מזהמת, מחצבה זו לא תעשייה נקייה.
משה קורנהאוזר
יחד עם זאת היא פעילות חיונית למשק.

היו"ר סאלח טריף;

אין ספק, אבל פעילות חיונית למשק זה גם בריאות הציבור ונקיון האוויר.

משה קורנהאוזר;

אדוני צריך לאזן בין האינטרסים. כאשר לבעל מחצבה אין ודאות כלכלית לגבי

המשך הפעילות של המחצבה, יש מקום להפעיל את האיזונים הראויים. ישבנו אתמול עם

המשרד לאיכות הסביבה, חם הבינו את הבעייתיות שכרוכה בעניין.

היו"ר סאלח טריף;

אני רוצה לשאול אותך בכל הכנות. למחצבה יש רווחים לא מעטים.

משה קורנהאוזר;

הי ו. זאת תדמית.

היו"ר סאלח טריף;

יש לי חבר שזכה למחצבת חול בדרום.
דורון טישמן
חול זה משהו אחר.

היו"ר סאלה טריף;

הבנייה במדינה ממשיכה לעבוד. זה לא עסק של טקסטיל ששכר המינימום יכול

לפגוע בבעל העסק קשות. עד כמה שאני יודע יש לא מעט רווחים למחצבות. ברור שזה

לא מה שהיה, כי קודם זה היה זהב, עכשיו זה לא זהב זה שקלים.

אורי אלוני;

אני חוזר להצעה שלי והיא שנתיים.
היו"ר סאלח טריף
אני נוטה לא לכפות כי אני רוצה שיבינו שצריך לעשות משהו. אנחנו לא חייבים

לקבל עכשיו החלטה. אני מוכן שתחשבו על זה, תבואו אלינו בעוד שבועיים-שלושה עם

הצעה ואנחנו נשקול אותה. אנחנו לא מוכנים לקבל את העניין של שלוש שנים. תבינו

שאנחנו רוצים פה לשפר את המצב.



יצחק גורן;

תן לנו שתי דקות הפסקה, ננסה להגיע להסכמה.

היו"ר סאלח טריף

בבקשה.

יצהק גורן;

יש הצעה ואני מקווה שהיא מקובלת. אנחנו נוריד את התהילה לשנתיים וניתן

סמכות למנהל, שעל פי התקנות ממנה השר לאיכות הסביבה, במקרים הריגים לשחרר

לשלוש שנים.

היו"ר סאלח טריף;

אני מבקש לא לקבל החלטה היום. אני רוצה לחשוב על זה. אני מבקש שתשלחו לי

בכתב את הנימוקים להצעה שלכם בנושא התחילה, כי זה משמעותי לגביי. אני רוצה

לקיים ישיבה נוספת תוך שבועיים ונהליט בעניין.

אני מאוד מודה לכם. ישיבה זו נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:00

קוד המקור של הנתונים