ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 25/05/1998

הצעת חוק הסדרים ברשויות המקומיות (תיקוני חקיקה), התשנ"ו-1995

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע-עשרה

מושב שלישי



נ וסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 238

מישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה

יום שני, כ"ט באייר התשנ"ח (25 במאי 1998), שעה 10:00

נכחו;
חברי הוועדה
היו"ר סאלח טריף

רפאל אלול

בנימין אלון

טלב אלסנע

זאב בוים

רפיק חג' יחיא

מיכאל נודלמן

ניסן סלומינסקי

סלח סלים

גדעון עזרא

ראובן ריבלין
מוזמנים
יעקב אפרתי - מנכ"ל משרד הפנים

משה שמעוני - סמנכ"ל משרד הפנים

שלום זינגר - יועץ משפטי, משרד הפנים

אביטל שטרנברג, עו"ד - משרד המשפטים

דוד מילגרום - הממונה על השכר באוצר

איתי אייגס - סגן הממונה על התקציבים, משרד האוצר

דרורה ליפשיץ, עו"ד - הלשכה המשפטית, משרד האוצר

שי ו י נר - משרד האוצר

עדנה הירשמן פרי - רכזת קשרים לכנסת

עדי אלדר - יו"ר מרכז השלטון המקומי

גיורא רוזנטל - מנכ"ל מרכז השלטון המקומי

נתן מאיר, עו"ד - יועץ משפטי, מרכז השלטון המקומי

יחיאל גולדשטיין - דובר מרכז השלטון המקומי

דוד עמאר - ראש מועצת נשר

יעקב סנדלר - ראש עיריית רחובות

בני שרעבי - סגן ראש עיריית רחובות

עזרא בנימיני - ראש עיריית הוד השרון

רון חן - מנהל היחידה הכלכלית, מרכז השלטון המקומי

ישראל חרוש - ראש מועצת בית אריה

רמז ג'רייסה - ראש עיריית נצרת

אמנון עינב - בנק הפועלים

יוסי גולדברג
יועצת משפטית
אנה שניידר
מנהלת הוועדה
יפה שפירא
קצרנית
שלומית כהן
סדר-היום
הצעת חוק הסדרים ברשויות המקומיות (תיקוני חקיקה), התשנ"ו-1995.



הצעת חוק הסדרים ברשויות המקומיות (תיקוני חקיקה), התשנ"ו-1995
היו"ר סאלח טריף
אני פותח את ישיבת הוועדה.

אנחנו ממשיכים לדון בחוק ההסדרים ברשויות המקומיות (תיקוני חקיקה),

התשנ"ו-1995. אני מבקש להדגיש, שכל התיקונים שסוכמו והוחלט עליהם בישיבה הקודמת

שרירים וקיימים, ללא כל שינויים. היועצת המשפטית, גברת אנה שניידר, היא שתבדוק

ותוודא שהכל תקין ומאושר כפי שסיכמנו.

הגענו עד סוף עמוד 6 ואנחנו מתחילים מעמוד 7.
אנה שניידר
כדאי לציין שיש כאן נוסח חדש, שהוכן על-ידי משרד הפנים ומשרד האוצר.
עדי אלדר
איך ייתכן שיש נוסח חדש בלי שנתנו לנו לראות אותו?
אנה שניידר
אני מציעה שנמשיך לדון על גבי הנוסח החדש, ובחלק הקודם ניתן למעשה ביטוי למה

שסוכם בישיבה הקודמת. אני אבדוק אם כל מה שכתוב בנוסח החדש תואם לפרוטוקול.
היו"ר סאלח טריף
כל מה שהחלטנו עליו בוועדה, זה הנוסח.
אנה שניידר
אבל מכאן והלאה כדאי ללכת כבר על פי הנוסח החדש.
היו"ר סאלה טריף
אם הם באים ביחד, אין בעיה.
עדי אלדר
אולי מי שכתב אותו יסביר מה כתוב שם.
שלום זינגר
אנחנו נעבור על הדברים. אין כל נוסח חדש. יש שינויים כמו "שלוש" במקום

"שלושה".
עדי אלדר
פקיד לא יצעק פה על נבחר. אני לא מייצג פה את עצמי, אלא את כל ראשי הערים

במדינת ישראל. היועצת המשפטית אמרה שיש נוסח חדש.
בנימין אלון
אני מציע שתהיה הבהרה, שמה שאמרה אנה זה לפרוטוקול, כך שלא נהפוך עניין

פרוצדורלי לעניין מהותי.

אנה שני ידר;

קיבלתי ליד כרגע נוסח, שהוא בעיני נוסח חדש, לא ראיתי אותו. אני מאמינה

שכל מה שהיה בישיבה הקודמת קיבל ביטוי בנוסח הזה. אני מציעה שאת המשך הישיבה

נקיים על פי הנוסח הזה.

היו"ר סאלח טריף;

אני מבקש להחזיק את הנוסח הקודם במקביל, כדי לדעת אם יש פערים.
ראובן ריבלין
הכנסת מופקדת על הנוסחים, ולא ייתכן שהממשלה תביא לנו כל פעם נוסח אחר.

אני מאמץ את מחאתכם. מצד שני, אנחנו שומרים על זכותו של עובד המדינה.

בנימין אלון;

חשוב להבהיר, שהיועצת המשפטית של הוועדה, מירי פרנקל-שור, היא בחופשת

לידה, ולכן יש קצת בעיות.
ראובן ריבלין
כפי שאמרח הגברת שניידר, אנחנו אחראים על הנוסח ואנחנו נבדוק. היא לא

אחראית על מה שכתוב פה.
היו"ר סאלח טריף
אם יש שינוי שלא תואם את החלטות הוועדה, כל החוק לא תקף.

אנחנו מדברים על סעיף 146(ב)(1). לגבי כל התיקונים שהוחלט עליהם, יש

פרוטוקול, יש יועצת משפטית והיא תבדוק את הדברים.
שלום זינגר
אנחנו עומדים בסעיף 146, סעיף 4 לחוק שלנו. קראנו את הכל, והשינוי היחידי

שעשינו הוא, שבעבר היה כתוב בסעיף קטן 4: "ביטול פטור עם הנחות מארנונה"
והוספנו לכך
"בכפוף לכל דין", כדי שאי אפשר יהיה לבטל דברים שניתנו בעבר. זה

אומר, שאם הרשות המקומית נתנה כבר פטור או אם הרשות המקומית התחייבה כבר

להנחות, היא לא תוכל לבטל. גם תוכנית ההבראה לא תוכל לבטל את זה. זו היתה הערה

של השלטון המקומי.
ראובן ריבלין
למה צריך להיות כתוב "בכפוף לכל דין"? הרי ברור שזה בכפוף לכל דין.
היו"ר סאלח טריף
אני רואה שהוספתם כמה דברים. למשל, סעיף 12 בנוסח החדש.
שלום זינגר
"דיווח על מצבן של קרנות מיועדות של הרשות, לרבות קרנות היטלי השבחה".
הוספנו בו
"כמשמעותם בפרק ח", כי אחרת זה רק תוספת. הוספנו פה שורה שמסבירה

מה זה היטלי השבחה.
היו"ר סאלח טריף
אבל אתה לא יכול להוסיף. אם הוספת פסיק, תודיע על כך לוועדה.
אנה שני ידר
מדובר בנוסח, זו רק הבהרה מה זה היטל השבחה.
שלום זינגר
אם אני כותב "היטלי השבחה" ואני מפנה לחוק, כדי להבהיר מה הכוונה "היטלי

השבחה", אין עם זה בעיה.
ראובן ריבלין
אני ממליץ לוועדה, למרות החלטתה הקודמת, להכניס בכל זאת פסיק, כי זה נותן

את המשמעות האמיתית.
היו"ר סאלח טריף
סעיף (9): "המלצות לאיחוד או מיזוג העיריה עם רשות מקומית אחרת". למה

אנחנו מתכוונים?
שלום זינגר
אנחנו אומרים, שרשות מקומית נמצאת היום בגרעון גדול ומתחילה לעשות תוכנית

הבראה, ומתברר לך שיתרון או חסרון הקוטן של הרשות המקומית הוא כזה שהיא לא

יכולה להמשיך להתקיים. בין השאר בתוכנית ההבראה צריך זה שמציג אותה להמליץ לשר

האם יש צורך לשקול מיזוג של הרשות המקומית הזאת עם רשות מקומית אחרת.
היו"ר סאלח טריף
זאת אומרת, שבכותרת "תוכנית הבראה" תתייחס בין השאר לעניינים אלה.
שלום זינגר
כן.
היו"ר סאלח טריף
אבל זה עניין אחר, זה בוועדת חקירה, איך זה קשור כאן?
שלום זינגר
זה לא במקום ועדת חקירה. הממליץ היום בא לשקף את מצב הרשות המקומית ואת

הדרכים להבריא אותה. יכול הממליץ לומר לשר, שיחשוב האם יש סיכוי שרשות מקומית

כל-כך קטנה תוכל בכלל להתקיים, או שהיא עתידה תמיד להיות עירונית. זה חלק

מתוכנית ההבראה.
בנימין אלון
אני חושב שזה אפילו מחויב. כמו שהוא צריך לדווח בתוכנית ההבראה על כמה

השתתפויות יש, הוא חייב לדווח שיש ועדת חקירה.
גיורא רוזנטל
שלא יהיה מצב, שעל הרשות האחרת, שבכלל לא בתוך כל הסיפור הזה, פתאום תנחת

המלצה לאחד אליה רשות אחרת.
היו"ר סאלח טריף
זה לא מה שהוא אומר. הוא אומר אחרי שאתה ממליץ.
בנימין אלון
אין לו סמכות להמליץ. יש לו רק חובה לדווח שישנה ועדה.
היו"ר סאלח טריף
הוא ממליץ עליה כעל רשות גרעונית. מכיוון שהוא לא רוצה שהיא תחזור לאותו

מצב, הוא מצרף אותה לרשות אחרת. מה רע בזה?
שלום זינגר
כל ההמלצות פה לא מייתרות. לא נתנו סמכות כלשהי לוועדה הקבועה. הוא כותב

תוכנית לשר והוא מסביר שיש פה בעיה, לא רק שהיא קטנה, אלא שלמשל אין לה תעשייה

בכלל. לכן היא תמיד תהיה גרעונית. זה לא סותר ועדת חקירה אחר-כך ולא את הצורך

ללכת בכל הדרכים האחרות.

סעיף 146ב(1).
היו"ר סאלח טריף
האם זה אותו נוסח, כמו בישן?
שלום זינגר
זה תיקון שלא הוכנס עכשיו: "השר יעביר את אישורו לתוכנית ההבראה תוך 45

יום מיום שהוגשה לו, ואולם רשאי הוא תוך המועד האמור שלא לאשרה או להתנותה

בתנאים אם נוכח כי התוכנית כפי שהוגשה אינה ניתנת לביצוע, לרבות מהיעדר תקציב,

או שאין בה כדי להביא להבראת חעיריה. עד לאישור תוכנית ההבראה תפעל הוועדה

במסגרת התקציב הקיים ותפעל להתאמת תוצאותיה למקורות העומדים לרשותה".

פה הפנמנו את ההערה, שבשעתו כתבנו שהשר יאשר.

סעיף 146ג(1): "תוכנית ההבראה שאושרה תחייב את הוועדה". החלפנו את המילה

"עיריה" במילה "ועדה", כי אין עיריה יש רק ועדה, "והיא תבוצע ע"י הוועדה

הממונה". בשעתו היה כתוב "ע"י המועצה", וכאן מדובר על מקום שבו יש ועדה קבועה,

וזה שינוי שהעירו לנו עליו תוך כדי קריאה.

(2): "הוועדה הממונה רשאית במהלך ביצוע התוכנית לפנות.לשר בבקשה לאשר

שינויים בתוכנית, ובלבד שלא יהיה בהם כדי לפגוע בהבראת העיריה". הורדנו פה את

מועצת העיר, כי היא לא קיימת.



סעיף (5) נוסף לפי דרישת השלטון המקומי: "יו"ר הוועדה הממונה יגיש לשר

הפנים אחת לששה חודשים דיווח על פעולות הוועדה הממונה ועל התקדמות העיריה

ביישום תוכנית ההבראה ובהשגת מטרותיה". בצדק אמרתם, השר לא יוכל לומר שהוא לא

ידע.

סעיף 146ה הוא דבר שהוכנס בצדק, גם על ידי השלטון המקומי וגם אחר-כך על

ידי יושב-ראש הוועדה. פה יש שינוי קטן לעומת מה שאמרנו קודם. בגרסה הקודמת
התוספת היתה
"חשב ממונה וחברי ועדה ממונה לא יהיו מועמדים בבחירות לעיריה

במועד כהונתם או במועד הסמוך לכך". לבקשת יושב-ראש הוועדה הוספנו גם "חברי

מועצה ראשונה". הנוסח הקיים היום הוא אפוא: "חשב מלווה, חברי ועדה ממונה וחברי

מועצה ראשונה לא יהיו מועמדים בבחירות לעיריה שהתקיימו במועד כהונתם או במועד

הסמוך לאחר מכן".
היו"ר סאלח טריף
האם זה כולל גם כאלה שבוועדה הממונה, שלא עקב גרעון?
שלום זינגר
כן, זה חברי מועצה ראשונה.

נפנה לחוק הרשויות המקומיות כדי שיובהר מה זה חברי מועצה ראשונה. חברי

מועצה ראשונה זו מועצה שמכוננת לראשונה, ולכן אין בה נבחרים. הוספנו שגם להם

יהיה אסור לרוץ ברשות המקומית. אני מבקש את הסמכת הוועדה להפנות בחוק לסעיפים

שמבהירים מה היא מועצה ממונה.
היו"ר סאלח טריף
האם "חברי מועצה או חברי ועדה ממונה" כולל את היושב-ראש?
שלום זינגר
זה כולל הכל.
היו"ר סאלח טריף
יש רק בעיה אחת, כאשר יש חברי מועצה ממונה למשל בדואים ויש נציגים

מהמקומי ים.
שלום זינגר
אז הם לא יהיו. זה הסיכון שהוא לוקח.
היו"ר סאלח טריף
העניין הזה חשוב, כי הובא לידיעתי שיש כאלה שמונו, ואנחנו מינינו אנשים

כדי לנהל מועצה תקינה ולא שיכינו את עצמם לבחירות על גבי המועצה.
עזרא בנימיני
אני מבקש ללכת אחורה באותו הקשר. יש סעיף בחוק, שכאשר ראש רשות נבחר

לכהונה חדשה, נותנים לו תקופה של שנה. לעומת זאת, ראש רשות שבא מקדנציה קודמת

ונבחר מחדש, אין לו פסק הזמן הזה. החוק הזה הוא חוק דרקוני. יו"ר מרכז השלטון



המקומי בדעתי בעניין הזה, וצריך להעלות את זה ולחדד את הנקודה. לפי נתונים של

מרכז השלטון המקומי, כבר היום יש 25 ראשי רשויות שהולכים הביתה, חבל להם ללכת

לבחירות.

היו"ר סאלח טריף;

כשנגמור את הסעיפים, תוכל להעלות את כל הנקודות האלה. אנחנו דנים עכשיו

רק על הסעיף.

עזרא בנימיני;

אבל זה הבסיס של כל החוק הזה. זה הלב שלו.

שלום זינגר;

נוסיף פה "יושב ראש" באופן מפורש ונפנה לסעיפים בחוק האחר, שמדברים על

חברי מועצה ממונה.
היו"ר סאלח טריף
אני רוצה לחזור על השינויים שחלו בסעיפים הקודמים.

גיורא רוזנטל;

יש שני סעיפים שאנחנו רוצים להוסיף, שהם נובעים בעצם מההסכמים שקיימים.

הסעיף האחד מדבר על נושא המטלות, וביקשנו שיהיה כתוב כך; "שלאר תבצע העיריה כל

מטלה שלא היתה קיימת ערב תחילתו של חוק ההסדרים ברשויות המקומיות והנובעת

מחיקוק או מהסכמי שכר שנחתמו על ידי הממשלה או מהחלטת ממשלה, אלא אם יועמדו

לרשותה על ידי הממשלה המקורות הכספיים הדרושים לביצוע המטלה האמורה".

ברוח זו היה הסכם. אנחנו לא רוצים, שגרעון שייווצר כתוצאה ממטלות מהסוג

הזה יהיה אותו גרעון שעל פיו יחליטו לפטר ראש רשות ולפזר מועצה. לכן אנחנו

אומרים, שמטלה מהסוג הזה היא לא תבצע, וזה גם מעוגן בהסכם שנחתם.

ראובן ריבלין;

צריך להיות ברור האם הגרעון הוא רק גרעון שוטף.

גיורא רוזנטל;

בהסכם שנחתם ביוני 1997 כתוב; "כל מטלה חדשה שתוטל על השלטון המקומי

כתוצאה מחיקוק, הסכמי שכר, יוזמת הממשלה או החלטת ממשלה הדורשת תוספת תקציב -

יוסדר הנושא התקציבי במלואו. במסגרת זו תיבחן אפשרות למימון ממשלתי. ואולם

בהיעדר הסדר כאמור, לא תבצע הרשות המקומית את המטלה החדשה". אנחנו רוצים שהדבר

הזה יעוגן בחקיקה.

בנימין אלון;

מה זאת אומרת לעגן את זה בחקיקה?

גיורא רוזנטל;

שיהיה חלק מהחוק, שרשות מקומית לא תבצע מטלות.



בנימין אלון;

מטלות בגין החוק?
גיורא רוזנטל
נניח שמחר יציע חבר-כנסת הצעת חוק שפוטרת את הגמלאים הוותיקים מארנונה,

דבר שהיה. הפטור הזה יגרום לגרעון, וכתוצאה מהגרעין הזה גם ראשי רשויות

מקומיות יהיו מיועדים לפיטורים. אנחנו רוצים שלרשות המקומית יהיה מותר לא לבצע

מטלה כזאת.
זאב בוים
הממשלה מוציאה עכשיו חוק למען תושבים ותיקים. מדובר בשורה של הנחות

והקלות, בארנונה ובדברים אחרים. מי שצריך לבצע את זה היא הרשות המקומית. אומר

השלטון המקומי, אם הממשלה מוציאה חוקים כאלה, לא יכול להיות שהגורם המבצע,

מרכז השלטון המקומי, יבצע את זה, כאשר זה יוצר גרעון בתקציב, והוא לא מתכסה על

ידי השלטון המרכזי. אבל העניין הוא לא להגדיר בחוק, שבמצב כזה המשמעות היא

שהעיריה לא מבצעת את החוק, כי ראשי הרשויות לא יעמדו בזה. יבואו הזקנים וידרשו

את מה שמגיע להם. הסעיף צריך להיות אחר, שאם יווצר גרעון בגין מטלה כזאת של

השלטון המרכזי, לא ייחשב הדבר במסגרת הגרעון.
גיורא רוזנטל
זה הסעיף הבא.
בנימין אלון
הנושא שמועלה עכשיו הוא אולי הדבר המרכזי שזעקתם עליו, בצדק, לאורך כל

הזמן. יש כאן מצב שאתם צריכים לשלם על חקיקה נחפזת ולפעמים פופוליסטית או של

הצעות חוק פרטיות או של ממשלה, שנופלת על השלטון המקומי ויוצרת גרעונות. השאלה

היא טיפול השורש הנכון בנושא.

אני חולק על חברי, חבר הכנסת בוים, כי אנחנו לא יכולים כחברי-כנסת להגיד,

שנרשה שיהיו חוקים ואתם לא תבצעו אותם. לא ייתכן שיתקבל חוק ללא שאומרים

בפירוש מה מקור המימון שלו. זה ביסודות החקיקה וזו חובתנו כמחוקקים.

מה שקורה בפועל הוא, שכאשר זה נוגע לשלטון המקומי, אומרים שמקור התשלום

יהיה השלטון המקומי. לכן הדרישה שלכם היא מאוד צודקת. אבל היא צריכה להיות

ברמה הקונסטיטוציונית. לא שזה יהיה חלק מהגרעון ולא שזה לא יוכר כגרעון, כי אז

אנחנו לא נרוויח כלום. נפגש כאן עוד שנה.
אנה שני ידר
הם מציעים את זה בדרך הזאת.
בנימין אלון
אני מציע לצרף את זה לעניין חוק יסוד החקיקה, שיהיה ברור שהכנסת לא תרשה

כל חקיקה שיש בה הדבר הזה.
זאב בוים
אתם גוזרים גזירה שלא יעמדו בה.
ראובן ריבלין
בדרך כלל המחוקק מצווה לחוקק חוקים שכל האזרחים, כולל הרשויות השונות,

יוכלו לבצע אותם. פעמים קורה, שבגלל ריבוי החוקים, ריבוי המטריות, יש מצב של

קונפליקט בין שני חוקים. לצורך זה יש כללי פרשנות, למשל 146ב(4) - ביטול טובין

או הנחות מארנונה בכפוף לכל דין. זאת אומרת, קובעים מה הוא החוק הספציפי,

שיהיה גובר על חוק אחר.

פה אנחנו רוצים להקנות לחוק תוקף חוקתי. יש שאלה מרכזית האם חוק התקציב

הוא חוקתי או לא, והאם יכול להיות חוק בניגוד לחוק התקציב. ואם חוק הוא בניגוד

לחוק התקציב, האם הוא בטל מעיקרו או הוא בטל רק לעניין מסוים או במקום מסוים.

אנחנו פה לא עושים שום חוק חוקתי. החוק הזה הוא טוב בדיוק כמו חוק אחר. לא

ייתכן לקבוע פה אמות מידה שלא יוכלו להעמיד את אחד מהמוסדות השלטוניים, שהם

אמנם לא השלטון המרכזי, אבל הם על פי חוק נבחרים באופן ישיר, במצב בלתי אפשרי.

למשל, יש ראש עיר שהוא הכתובת לפניות הציבור, כאשר צריך להפעיל חוק שנוגע

לנושאים העירוניים שלו. למשל חוק האזרחים הוותיקים, שאומר לתת הנחה של 60% על

הארנונה. אומר האוצר, אם יש לכם חוק שכתוצאה ממנו יש לכם גרעון בתקציב, אל

תבצעו אותו. זה מצוין, אם נותנים לרשות את הכלים לומר שהיא לא מבצע אותו. אבל

את האזרח לא מעניין למה בתל-אביב התנאים הם כאלה ובהוד השרון התנאים אחרים.

לכן אסור שיהיה חוק כזה.

חבר הכנסת בוים הציע הצעה, שאתם כמובן לא מקבלים אותה, האומרת שאם יש חוק

במדינת ישראל המחייב ראש מועצה מקומית לבצע אותו, קודם כל יבצע אותו. אנחנו

בחוק הזה לא נראה את אותו הביצוע, אם הוא יוצר גרעון, כגרעון.
היו"ר סאלה טריף
ואז איבדנו את כל האפקט של החוק.
ראובן ריבלין
הדבר הזה הוא בלתי אפשרי מבחינה חוקתית. אנחנו יוצרים פה מצב בלתי אפשרי,

אלא אם כן אנחנו אומרים שזה חוק שיש לו תוקף חוקתי מבחינת חוקי היסוד.
עזרא בנימיני
או לקבוע קביעה מכיוון אחר, שכנסת ישראל לא תחוקק שום חוק שמחייב במטלה

את השלטון המקומי ללא כיסוי תקציבי לאותו חוק. בצד החוק צריך לקבוע, שסכום

מסוים עובר לטובת השלטון המקומי.

יעקב סנדלר;

מה שאתם אומרים פה נוגד את חוק יסודות התקציב. אתם דורשים מאיתנו למלא את

חוק יסודות התקציב, ומצד שני אתם אומרים לנו לבצע את חוקי המדינה בניגוד לחוק

יסודות התקציב.

גיורא רוזנטל;

ברגעים אלה יושב עמיר פרץ עם שר האוצר אצל השופט אדלר, והם דנים בפנסיה

צוברת. מה שהם יחליטו יחייב אותנו מיידית. הם יגיעו להסכם שיכול לחייב את

השלטון המקומי ב-3.5 מיליארד שקלים. מאיפה נשלם את זה? יבואו הסכמי השכר שדנים

עליהם, שיעלו אחוזים אלה ואחרים. כל אחוז תוספת שכר זה מאה מיליון שקלים

למועצות המקומיות.
דוד מילגרום
בהסדר שהיה בנושא הרשויות המקומיות ביוני אשתקד, בשונה מהנוסח שכאן מוצע,

נקבע נוסח שלדעתינו הוא חשוב ואנחנו מתכוונים לקיים אותו, שבצד כל מטלה חדשה

שתוטל על השלטון המקומי כתוצאה מחיקוק בהסכמי שכר ביוזמת הממשלה, או החלטת

ממשלה הדורשת תוספת תקציב, יוסדר הנושא התקציבי במלואו. במסגרת זו תיבחן

האפשרות למימון ממשלתי. זה לא בהכרח מימון ממשלתי.

הכוונה כאן היא למנוע מצבים שבהם יהיו מטלות שיגרמו לבעיות כספיות בהמשך

לרשויות המקומיות. אם כי צריך להבין, שיש פה גבול מסוים. כולם חיים במערכת

רגולטיבית, כולם חיים במערכת חוקים. גם כל המגזר העסקי והציבורי. יכולה להיות

חקיקה בנושא איכות הסביבה, שהכנסת מחוקקת, שמשפיעה. גם הרשויות המקומיות

צריכות להתאים את עצמן למערכת החקיקה.

אנחנו מבחינתנו מוכנים לעגן בחקיקה את מה שכתוב בהסדר הזה, מילה במילה.

אבל אם באמת יש כאן בעיה חוקתית, שנוצרת כאן בעיה קונסטיטוציונית עם סתירה

לחוקים אחרים. כרגע קיים ההסכם, וההסכם הזה מחייב אותנו. למשל בנושא האזרחים

הוותיקים אנחנו אומרים שחייב להיות לזה פתרון, על פי הסיכום הזה. בנושא

האזרחים הוותיקים, בוודאי על פי הסעיף הזה, חייבת להיות תשובה.
ראובן ריבלין
נניח שאני מוציא חוק, שלא תהיה רשות מקומית שבה יהיה כביש בלי מדרכה.

יבואו אנשים ויבקשו מדרכה.

היו"ר סאלח טריף;

יש חוקים בלי סוף שאין להם פתרון.

בנימין אלון;

הסעיף הזה צריך לבוא כהצעה שלך או כהצעה של הוועדה או כהצעה של הממשלה

כתוספת לחוק יסודות התקציב, שלא תהיה מטלה שלא מגובה בתקציב.

עדי אלדר;

החוק הזה שמונח לפניכם הוא חוק אכיפה, דהיינו שאם ראש עיר נקלע למצב של

גרעון מסוים, מדיחים אותו ומפזרים את מועצת העיר. יכול להיות שהכנסת סבורה שלא

צריך שלטון מקומי במדינת ישראל. שכר המינימום, שהיתה הצעת חוק פרטית שעברה,

עולה לשלטון המקומי מאה מיליון שקלים בשנה. מאיפה נביא את הכסף הזה? יוצא שכל

ראש עיר במדינת ישראל יגיע תוך שנתיים-שלוש למצב שאם הוא מקיים את החוקים,

ואנחנו מקיימים חוקים, הוא יודח. כבר אמרתי לשר הפנים, שיכין 50 איש ממפלגתו

וילמד אותם להיות ראשי ערים, כי הוא ימנה את כולם.

אני חושב שאתם הולכים לפגוע באחד מהיסודות הדמוקרטיים של המדינה. אתם

גומרים את השלטון המקומי. נכון שהסכמנו לחוק, אבל לא ייתכן שתקבעו פה חוק אחד

או פסיק של חוק שמחייב אותנו בחישובי הגרעון לצורך החלפה שלנו. אם הממשלה לא

עומדת בתשלומים שלה, אני צריך לתת את הראש שלי על זה? אם עושים פה חוקים

בכנסת, שמחייבים אותנו, אנחנו ניתן את הראש שלנו על זה? תחליטו מראש שאין

שלטון מקומי, לא צריך לעשות בחירות בנובמבר, תמנו פקידות וזהו.



נתן מאיר;

התרופות שמציעים כאן הן תרופות רולקיות בלבד. כולנו יודעים שאם יש חוק

שהוא הצעה של חברי כנסת, זה לא מכוסה בהבטחה שלכם, ואז מתייחסים לחוק כאילו

שזו תופעת טבע. גם אם הממשלה תקיים את כל מה שהיא מבטיחה, זה פתרון חלקי.

הפתרון של חוק יסודות התקציב גם הוא פתרון חלקי, כי החיקוקים הם שני סוגים. יש

חיקוק שמטיל הוצאה נוספת, ואז חוק יסודות התקציב יכול לפטור אותו. יש חוק

ששולל הכנסה, ואז חוק יסודות התקציב לא עוזר. חוק אזרחים ותיקים הוא הוק ששולל

הכנסה, ואז חוק יסודות התקציב שעוסק בהרשאה להוצאה לא פותר את הבעיה.

גם אם ההצעה שלנו היתה מיותרת מבחינה עיונית, לפעמים יש הצעת חוק שמבחינה

פרקטית פותרת את הבעיה. לדוגמה, לפני כעשרים שנה היתה הצעה של משה קצב, בהיותו

ראש המועצה המקומית קרית-מלאכי, למנוע חיבורי חשמל ומים לבניין שסוטה מהיתר

בנייה. זאת הצעה שמבחינה עיונית היתה מיותרת, כי יש בחוק תכנון ובנייה סעיף 04

שאומר, שללא תעודת גמר אסור לאכלס בניין. אבל זו אחת ההצעות הטובות בתחום

השלטון המקומי, הצעה פרקטית שהוכיחה את עצמה. אותו הדבר כאן. אנחנו לא יודעים

דבר בתחום העיוני, אנחנו רוצים סעיף שיראו אותו בעיניים.

אני מסכים עם חבר הכנסת בוים, תהיה לנו בעיה עם הסעיף הזה. אבל כשאני

צריך לבחור בין לשלם כספים שאין לי להם מקור או להתמודד עם האי-נעימות שיבואו

אלי, אני בוחר להתמודד עם האי-נעימות. אני רוצה סעיף כזה שאוכל להראות אותו

לאזרח שבא.

ישראל חרוש;

יושבים פה חכמי דור ואתם הולכים לחוקק חוק, ואף אחד מאיתנו לא מתנגד

שיהיה חוק אכיפה, אבל לא יעלה על הדעת שאנחנו לא אנשים מוסריים ושומרי חוק.

אתם הולכים לחוקק חוק יקר, תעשו אותו כמו שאתם רוצים, אבל אל תכשילו אותנו. אל

תצרו מצב שאנחנו לא נוכל לעמוד בו, ואתם תצטרכו לתקן אותו עוד חודשיים ולהגיד

שטעיתם.

יעקב אפרתי;

סעיף החוק הזה נהדר, משום שלפי דעתינו אף אחד לא רוצה לנהל רשויות כמו

שפה הוצג. רוצים להסדיר כללי משחק הוגנים בין מערכת שלטון מקומי לבין השלטון

המרכזי. אני חושב שזה דבר שמסביר את העניין, וצריך להיות הוגנים. אי אפשר

להטיל מטלות ללא מימון, אנחנו עומדים מאחורי זה, אנחנו תומכים בזה ואנחנו

צריכים לתמוך בזה, שאם יש כאלה מטלות צריך לראות איך משחררים את הרשות המקומית

עד שיסדירו את נושא המימון.

היו"ר סאלח טריף;

שהקואליציה תתגייס כמו שהיא מתגייסת לנושא של אי-אמון. זה עניין מהותי.

ראובן ריבלין;

מה שאמר היועץ המשפטי, נתן מאיר, זה המוקש הגדול ביותר של החוק הזה. הוא

אומר, שהוא רוצה את הסעיף הזה כדי להראות לאזרח מדוע הוא לא מקיים דבר. מדוע

לא יבוא אזרח ויאמר לו, במקום לקיים חגיגות יום העצמאות וזיקוקי דינור תן לי

קודם את מה שאני מבקש? תהיה אנדרלמוסיה. אם הסעיף הזה יבוא כדי להראות שאי

אפשר לקיים את החוק כי אין כסף, יבקש האזרח את מה שמגיע לו על חשבון דבר אחר.



רפי אלול;

למה לא נקבל את ההצעה שלהם באישור ועדת הפנים?

הי ו"ר סאלח טריף;

אנחנו דנים בעניין הזה, זה לא הנושא כרגע.

אנה שניידר;

אני מסכימה עם חבר הכנסת אלון, שזה למעשה סעיף קונסטיטוציוני. מקומו של

סעיף כזה, אם בכלל, הוא בחוק יסודות התקציב. היום יש בחוק יסודות התקציב סעיף

שאומר, שאין להעביר הצעת חוק בלי שיש לה מקורות מימון. ברגע שהצעת חוק כזאת

עוברת בכנסת, ונניח שזו הצעה ממשלתית, אגף התקציבים נערך לעניין ועושה את

התקצוב המתאים להצעה הזאת. למשל, אם מחליטים לתת פטור ממס הכנסה, ויודעים שזה

עולה סכום כסף מסוים, אגף התקציבים צריך לקחת את זה בחשבון כאשר הוא עורך את

התקציב השנתי. אני מדברת מן הבחינה המשפטית ועל הצד התיאורטי.

להכניס כאן סעיף שאומר, שהעיריה לא תבצע חוק שיתקבל בכנסת, לא נראה לי

תקין. מעבר לזה, מבחינה משפטית, יש פה בגדר נושא חדש, כי הדבר הזה לא היה

בהצעת החוק המקורית, ואם מעלים את זה היום, במיוחד כשמדובר בתיקון עקיף לחוק

יסודות התקציב, אנחנו נמצאים בדיון אחר, בנושא חדש.

גיורא רוזנטל;

זה הסכם מהשנה שעברה.

אנה שני ידר;

להביא סעיף כזה בחוק ההסדרים לגבי רשויות מקומיות נראה לי לא

קונסטוטציוני, ומעבר לזה אני מסכימה עם חבר הכנסת ריבלין. מה יעשה אותו אזרח

מסכן? יש לו חוק שנותן לו איזושהי זכות, יש חוק אחר שאומר שהעיריה לא תבצע את

הדבר הזה, כי אין לה כסף. מה האזהח אשם בעניין הזה? אם מדובר פה על הסדר חוזי

בין אגף התקציבים לבין הרשויות המקומיות, לא צריך לתת ביטוי להסדרים חוזיים

בחקיקה.

יש אולי מקום לומר, שאם מדובר במטלה שלא הועבר בעבורה כסף כדין או כפי

ההסכם על ידי אגף התקציבים, זה אולי לא צריך להיחשב כחלק מהגרעון. זה נשמע

הגיוני. אבל לא נראה לי שאפשר לומר שהמטלה הזאת לא תבוצע.

דרורה ליפשיץ;

אני מסכימה עם מה שאנה שניידר אמרת עד השלב האחרון. מה שבעצם יש היום,

ואולי כן צריך לחדד אותו במסגרת החוק הזה, זה הסעיף שקיים בחוק יסודות התקציב.

נכון שעד היום לא נבחן האם הוא סעיף קונסטיטוציוני או לא, אבל סעיף 39 לחוק

יסודות התקציב, שמדבר על לא להציע הצעת חוק שלא מצביעים על המקור למימון, אני

לא בטוחה שמתייחס גם למקומות שאנחנו מדברים עליהם עכשיו על הרשויות המקומיות.

יכול להיות שצריך במסגרת החוק הזה לעשות תיקון לחוק יסודות התקציב.

ראובן ריבלין;

אתם צריכים לבוא אלינו עם עמדה ברורה, ולא לומר "יכול להיות".



דרורה ליפשיץ;

אם זו תהיה החלטת הוועדה, נבצע את זה.

דוד עמאר;

הכל בעורמה. אם היו שמים ארבעה מיליון שקלים ומקיימים מה שהתחייב לנו

רבין זכרונו לברכה, לא היה צריך חוק בכלל.

היו"ר סאלח טריף;

לא ייתכן שהממשלה תדאג רק לעצמה ותגן על עצמה, כשיש חקיקה שיכולה לפגוע

בתקציבה. כאילו שהשלטון המקומי הוא לא חלק מאותה מערכת שהממשלה מופקדת עליה.

זאת אומרת, כאשר יבוא חוק שמשמעותו תשלום תקציבי או פגיעה תקציבית ברשויות

המקומיות, מדובר בחוק פופוליסטי ויש מי שיסבול. שיגבו מהאזרחים, שיסגרו, שיעשו

גרעון. זה לא ייתכן. כשעושים כאן חקיקה מוסדרת, אנחנו צריכים לראות איך אנחנו

פותרים את העניין הזה וסוגרים את המעגל.
עזרא בנימיני
צריך להתנות את זה בתשלום.

דוד מילגרום;

ערב הסיכום בהסדר שנערך עם הרשויות המקומיות הנושא הזה עלה במלוא עוזו על

ידי השלטון המקומי. אנחנו עמדנו על כך, ובסופו של דבר זה התקבל, שלא נסכים

בשום אופן לכך שנעשה פטורים לגרעון, ונגיד זה גרעון מוכר וזה גרעון שבאשמתכם,

זה נאפשר לכם וזה לא יהיה גרעון לצורך הסנקציה. ברגע שנעשה את זה אנחנו ניצור

אנרכיה. לכן בסופו של דבר התקבל העקרון, שלא ניתן פטורים כי לא נצא מזה ו נחטיא

את מטרת החוק, אלא קבענו באותו סיכום הסדר לגבי מטלות חדשות.

על מה שכתוב כאן היו הרבה ויכוחים. אני לא יכול להגיד שאני לא מוכן שמה

שכתוב בסעיף שהוסכם עליו יהיה בחקיקה. אני רק אבקש לא לתקן אותו, לא להוסיף

עליו, כי זה מה שסוכם פה. בהסכם נאמר: "כל מטלה חדשה שתוטל על השלטון המקומי

כתוצאה מחיקוק והסכם שכר ביוזמת הממשלה, או החלטת ממשלה הדורשת תוספת תקציב,

יוסדר הנושא התקציבי במלואו".
ראובן ריבלין
זה הסכם פסול על פניו.
רפי אלול
נניח שעובר מחר חוק בכנסת, מה נעשה איתו?
בנימין אלון
אנחנו יושבים פה כדי לעגן בחוק את מה שאתם ביקשתם.
ראובן ריבלין
האם אפשר להבחין בין חוק שהתקבל ביוזמת הממשלה לחוק שהתקבל ביוזמת

חברי-כנסת?



דוד מילגרום;

"במסגרת זאת תיבחן האפשרות למימון ממשלתי. ואולם בהיעדר הסדר כאמור לא

תבצע הרשות המקומית את המטלה ההדשה". לסעיף הזה כלשונו אנחנו מסכימים. כמובן

שלא הסכמנו לכלול הצעות חוק פרטיות, שלא כתוב בהן שיוסדר הנושא המימוני, משום

שאז צריך להסתכל גם על הצד השני. אם היתה הוראת חוק כזאת, כל חבר-כנסת יודע

שהוא יכול להציע איזו הטבה שהוא רוצה בשלטון המקומי.
ראובן ריבלין
אדוני היושב ראש, שנינו חברי-כנסת. אתה מבחין בין שני חוקים שהתקבלו על

ידי הכנסת, באותה הצבעה. חוק אחד שהתקבל ביוזמת הממשלה וחוק אחר שהתקבל שלא

ביוזמת הממשלה. ואתה אומר שחוק שהתקבל ביוזמת הממשלה, למרות שתמכו בו 7 נגד 5

הברי-כנסת, הוא עדיף על חוק שהתקבל בהצבעה של 80 חברי-כנסת בלי מתנגדים. אתה

אומר לשלטון המקומי, שאותו חוק שהתקבל ביוזמת הממשלה יזכה למימון. כל חוק אחר

של הכנסת - הם ידאגו לו בעצמם. הדבר לא מתקבל על הדעת. זה לא הגיוני.

היו"ר סאלח טריף;

לא מתקבל על הדעת להבחין בין חוק לחוק. חקיקה היא חקיקה.

ראובן ריבלין;
חוק יסוד
חופש העיסוק התקבל בהצעת חוק פרטית של חברי-כנסת.

בנימין אלון;

חבר הכנסת ריבלין, אתה נוגע פה בהערה שולית שאמר אותה דוד עמאר, ואני

מסכים איתה, וזה שההסכם מתייחס רק לחוקים ממשלתיים ויש גם חוקים פרטיים. אבל

לא זה מה שהיושב-ראש סאלח טריף ביקש.

מבחינה משפטית אני מבין, שיכולה להיות בעיה בעיגון כמוצע בחוק פה. יכול

להיות שהמקום צריך להיות חוק יסודות התקציב, או מקום אחר. אבל כשרוצים להעביר

את החוק, השאלה היא האם יש אפשרות חוקית לעגן את ההסכם כהוראת שעה, ובמקביל

ללכת להוספת סעיף קטן בחוק יסודות התקציב, שיבהיר שצריך לקחת בחשבון את מקור

הכספים. לגבי השלטון המקומי זה לא קיים, יש לקונה או ספק אם יש לקונה.

אנה שני ידר;

אפשר רק בדרך פוזיטיבית לומר, מטלה שהוטלה על עיריה מכוח חיקוק או מכוח

הסכמי שכר, תכוסה במידה זו או אחרת על ידי הממשלה. זאת אומרת, המימון יינתן.

כלומר אני יכולה לומר באופן פוזיטיבי, שהממשלה צריכה להשתתף במימון אותה מטלה.

אבל אי אפשר להגיד שהמטלה הזאת לא תבוצע.
היו"ר סאלח טריף
אולי על ידי סעיף שאנחנו כאן מדברים עליו נשים קץ לכל הפופוליסטיות.

שהממשלה תקח ברצינות כל חקיקה בכנסת, וכך גם הכנסת. יש חקיקה פופוליסטית בנוגע

לאזרחים ותיקים, ואני התנגדתי לזה.
נתן מאיר
אני מציע הצעת פשרה. לכתוב "לא תבוצע" זה בניגוד לחוקים. אבל לכתוב

שהביצוע יעוכב עד שיהיה המימון - זה לגיטימי, זה יפה, זה לא נגד חוקים

ממלכתי ים.
היו"ר סאלח טריף
אני מקבל את ההצעה שלך. אני חושב שזה הוגן.
אנה שני ידר
לכמה זמן יעוכב?

היו"ר סאלח טריף;

עד שיוסדר המימון.
ראובן ריבלין
זו הצעה איומה ונוראה. כל ראש רשות יאמר שאין לו מימון.
היו"ר סאלח טריף
זו הצעה שתתבקשו להצביע עליה בישיבה שתתקיים ב-14:00.
ראובן ריבלין
אני מבקש חוות דעת של אנה שניידר בעניין זה.
היו"ר סאלח טריף
אנה תתן חוות דעת לפני ההצבעה.
עזרא בנימיני
אחרי הבחירות הדמוקרטיות, ב-10 בנובמבר 1998, כ-60 ראשי ערים ייאלצו ללכת

הביתה. חבל לכם על הזמן.
בנימין אלין
לכן רצוי שיידעו את זה לפני הבחירות, גם הבוחרים.
עזרא בנימיני
צריך לחוקק חוקים שאפשר לעמוד בהם. צריכה להיות הגינות.
היו"ר סאלח טריף
אתה מגיע בסוף הדיונים, מעיר הערות שהושמעו כאן וחוזר על אותם דברים כמה

פעמים. נדמה לי שלא קראת את כל התיקונים לחוק שהובא על ידי האוצר, לא ראית עד

הסוף מה אנחנו מנסים להסדיר, לא שמעת אפילו את ההצעה האחרונה של היועץ המשפטי

של השלטון המקומי.
עזרא בנימיני
תחולת החוק אמורה להיות מ-1999, ואני דיברתי על ראשי ערים שמכהנים

וימשיכו לכהן לאחר הבחירות. דיברתי על זה, שכאשר אתה מכין חוק אתה צריך בסיס,

מאיפה אנחנו מתחילים. אם רשות נמצאת היום ב-40% גרעון, אז מה מועילים חסמים



בתקנתם? בשביל מה אתה עושה את החוק הזה? אתה צריך או למחוק להם את הגרעון או

להגיע איתם להסדר.

היו"ר סאלח טריף;

גם לזה יש לנו התי יחסות.

דוד עמאר;

בישיבה הקודמת סוכם, שראש עיר חדש מקבל שולחן נקי.

עזרא בנימיני;

אבל אנחנו מדברים על הוותיקים. לשישים ראשי ערים מכהנים יש היום גרעונות

של 33%, נכון ל-1997. ב-1998 הם הגיעו כבר לגרעון של 42.5%. זאת אומרת, תודיע

להם כבר היום שחבל להם ללכת לבחירות. צריך דין אחד לגבי כולם. מה שאתה נותן

מתחולת החוק לגבי ראשי ערים חדשים, תן גם לגבי הוותיקים. תן להם פרק זמן שהם

יכולים לתקן. לא ייתכן שהם נבחרים ב-10 בנובמבר 1998, וב-1 בינואר 1999 הולכים

הביתה. תמחק את הגרעונות או תתנה את החוק הזה.

לצורך העניין של חישוב ה-42.5% צריך לצרף את שני התקציבים, גם את הפיתוח

וגם את השוטף. אם לרשות יש בשוטף מאה מיליון תקציב שנתי ובביטוח מאה מיליון

תקציב שנתי, צריכים לחבר את מאתיים המיליון ומזה להחיל את ה-42.5%, בתקציבי

פיתוח אני ביתרון זכות של עשרות מיליוני שקלים. בתקציב שוטף, כיוון שאני לא

יכול להגיע להסדר עם משרד הפנים, אני בגרעון. אני לא יכול להעביר מכיס אי לכיס

ב'.

היו"ר סאלח טריף;

נשמע את הסעיף השני של השלטון המקומי.

גיורא רוזנטל;

סעיף 146(ב): "בחישוב גרעון של עיריה על פי חוק זה לא יובאו בחשבון סכומי

גרעון שנוצרו במישרין או בעקיפין עקב אי קיום או איחור בקיום התחייבות של

הממשלה כלפי העיריה, או עקב מטלות שהוטלו על העיריה הנובעות מחיקוק או מהסכמי

שכר, שנחתמו על ידי הממשלה או מהחלטת ממשלה בנסיבות בהן לא העמידה הממשלה

לרשות העיריה את המקורות הכספיים הדרושים לביצוע המטלות האמורות. או גרעון

שנוצר במישרין או בעקיפין, עקב מתן שירותים ממלכתיים על ידי העיריה, מעבר

לחובתה".
היו"ר סאלח טריף
נתן מאיר, האם בהתחשב בהצעה שלך, יש מקום לסעיף הזה?

נתן מאיר;

יש בהחלט מקום. אלה שתי הצעות שמשלימות זו את זו.

ניסן סלומינסקי;

יש דברים שאפשר לעכב, אבל משכורות אי אפשר לעכב.



נתן מאיר;

חשבתי שעל ההצעה הזאת יש קונסנסוס. זה ברור שכאשר אתה בא לחשב גרעון

ולהפעיל סנקציות על רשויות שנובעות ממנו, זה צריך להיות גרעון שהוא באשמתה.

גרעון שהממשלה יצרה אותו זה כמעט "הרצחת וגם ירשת" - קודם אתה גורם לרשות

להיות בגרעון, אחר-כך אתה נוקט נגדה סנקציות ומפזר את המועצה.

זה שאתה לא מחשב לה בגרעון, זה עדיין לא יוצר לה את המקורות הכספיים

מאיפה להתמודד עם הבעיות. לכן בא הסעיף השני, שאומר שהביצוע של חוקים כאלה

יעוכב עד שלא יהיו המקורות הכספיים.
עדי אלדר
אני מבקש לצטט: "תקצוב נמוך מהנדרש של השירותים הממלכתיים, בגלל חוסר

בהירות מספקת לגבי היקף ואיכות שירותים אילו שעל הרשות המקומית לספק לתושבים,

משפיעה באופן שלילי על הניהול הכספי ולעתים מהווה עילה להריגה, קרי גרעון,

ממסגרת התקציב וליצירת גרעונות". כתב את זה משרד הפנים, האגף לביקורת הרשויות

המקומיות. לא אנחנו אומרים את זה. לכן אני חושב שהסעיפים האלה שאנחנו מציגים

הי יבים להיות בפנים.
בנימין אלון
בסעיף הזה יש שני חלקים. חלק אחד הוא המשך למה שדיברנו עד עכשיו, גרעונות

שנוצרים כתוצאה מחוקים או מהחלטות ממשלה שאין להן כיסוי ואתם מבקשים לא להכיר

בזה כגרעון.

יש חלק אחר, שלדעתי הוא כבר קיים בחוק, וזה קשור להגדרת גרעון. בהגדרת

גרעון מדובר על נכסים מול התחייבויות. בנכסים צריך להיות ברור, שכל התחייבות

ממשלה היא נכס. זה חייב להיות בעצם העקרון, אחרת אין לכם שום נכס. החלק הזה

חייב להיות ברור בסעיף ההגדרות. אנחנו צריכים לדעת מאיזה שלב של התחייבות של

הממשלה זה כבר נחשב לנכס של העיריה, גם אם הכסף לא בבנק. אם הממשלה לא שילמה,

בוודאי שהם צודקים. אף אחד לא חולק על זה.
רפי אלול
בתוך עמינו אנהנו יושבים. כראש רשות מקומית לשעבר, אני חש אותה תחושה של

הרשות היום. הם רוצים להבטיח ולשים עוגנים בהגדרות ובחוק, שאם יש מטלה מסוימת

היא לא נופלת עליהם. הבסיס הוא שהם לא משוכנעים שמובן בכל החוק הזה, שלא יקום

מישהו מהר בבוקר, יחליט החלטה והם ישלמו את המחיר.

יכול להיות שהאווירה היום היא קשה והיא חמה, ובצדק. אני מציע שאנה שניידר

תבדוק, איך מעגנים שיהיה ברור לכל בר דעת, שהם לא ישלמו את החשבון על החלטה של

מישהו. יכול להיות שזה צריך להיות בהגדרה או בחוק.
אנה שניידר
זו הפשרה שהוצעה, שהביצוע יעוכב.
רפי אלול
אתן לך דוגמה פשוטה, החליטו לתת תוספת שכר למורים בבתי-הספר

העל-תיכוניים, וחייבו את ראשי הרשויות לשלם בעבור הדבר הזה. הפעם הראשונה שדנו

איתם היתה תשעה חודשים אחרי שהם התחייבו. כשנתנו להם את הכסף בסוף, אף אחד לא

בדק כמה עלה המימון של זה, מאיפה השיגו את הכסף הזה. לכן אני סבור, שאם נעגן

את הדבר בצורה מסודרת וחוקית שתניח את דעתם, הם יסכימו לבטל את הסעיף הזה.



אנה שניידר;

לכן הוצע עיכוב ביצוע.

רפי אלול;

עיכוב ביצוע אינו מקובל. אם מחר בבוקר מורה יגיד שהוא לא ילמד, כי הוא לא

קיבל משכורת, זה לא יעזור.
ניסן סלומינסקי
זה שנעכב את הביצוע עד שיגיע הכסף זה דבר טוב ויפה, אבל יש נושאים שאנחנו

יודעים שאי אפשר יהיה לעכב, וזה בעיקר הנושא של משכורות. אם תהיה החלטה כוללת

של העלאה במשכורות, לא תוכל לעכב לעובדי הרשויות את המשכורת, בגלל שלא הגיע

הכסף. לכן הפתרון הוא לשלם את המשכורות ולהכנס לגרעון. לכן אני חושב שמצד אחד

צריך את העיכוב, ומצד שני, אם אין ברירה וצריך לבצע את זה, שזה לא ייחשב

כגרעון לגבי הנושא הזה.

ראובן ריבלין;
פעם היינו אומרים
"תחילתו באונס וסופו ברצון", שזה דבר שהוא מקובל. בית

המשפט העליון, על פי השופט חיים כהן, קבע בעניין זה שלפעמים יש "תחילתו באונס

וסופו בייאוש". אסור שנגיע למצב כזה.

ברור לי שקיים חוזה בין הרשויות המקומיות ובין הממשלה, ואנחנו צריכים לתת

לו ביטוי חקיקתי וחוקתי. אנחנו לא יכולים להכנס פה למצב שניצור אבסורדים

חוקתיים. אני סבור כחבר הכנסת אלון, שצריך להמשיך בהליך החקיקה ולהגיע למצב

שבו יהיה רצון, תוך הבנה שיש פה דברים שעד היום היו ולא יכולים להמשיך להיות.

יחד עם זאת, חלילה שלא נשפוך את הרשויות המקומיות עם מים לא כל-כך נקיים,

שנוצרו כתוצאה מהבעיה בין השלטון המקומי לשלטון המרכזי. כי אם נעשה את הדבר

הזה יהיה גרוע מאוד.

אני מציע לראות דרך, שאנחנו נחוקק חוק שיהיה עם הרבה פחות סעיפים ועם

הרבה יותר עקרונות. חוק שיקבע את אותו יחס שבין השלטון המרכזי לשלטון המקומי

בכל מה שקשור לאכיפת השלטון המקומי, להיות במסגרת אותם תקציבים שהוא צריך

לפעול על פיהם. אני חושב שנכנסנו פה לפירוט יתר.

זאב בוים;

מצד אחד, ראשי הרשויות חתמו על הסכם, מקבלים את העניין הזה של חוק

האכיפה, שהוא פוטנציאל של גליוטינה שיושבת על צווארם. מצד שני, אנחנו מכירים

מצבים, שבהם גרעון נוצר שלא באשמת הרשויות. נכון, יש פה מצבים שראשי רשויות,

במדיניות לא זהירה, הביאו לכך שעלה הרעיון של חוק האכיפה. אבל יש גם מצבים שזה

לא בידיהם, בבחינת "תבן אין נותנים לעבדיך, ולבנים אומרים לנו עשו".

פה צריך למצוא את הדרך הנכונה איך לנצל את זה כמנוף נכון לתיקון המצב

ברשויות על ידי ניצול המצב שראשי הרשויות מודעים לעניין החוק הזה, ומצד שני

הצד של הממשלה. אולי אם פיגור בהעברת תשלומים ייעודיים של הממשלה ייחשב כמו

פיגור בתשלום משכורות של הלנת שכר, למשל, עם כל המשמעויות של זה. אבל העמדה

כזאת בלי לבדוק אם זה ריאלי או לא ריאלי, מחדדת את הבעיה שאנחנו יכולים לתת לה

פתרון.



היו"ר סאלח טריף;

הישיבה בנושא חוק האכיפה תתחדש בשעה 14:00. אני מבקש שהיועצים המשפטיים

של השלטון המקומי, כולל גיורא רוזנטל, יישבו עם היועצת המשפטית של הוועדה ועם

היועץ המשפטי של האוצר, ויעשו השוואה של הסעיפים וניסוחים. בשעה 14:00 נבקש

לראות את כל חילוקי הדיעות, ואז נצביע על הקביעות הסופיות. תודה רבה.

(הישיבה הופסקה בשעה 11:35 וחודשה בשעה 14:00).
היו"ר סאלח טריף
אני מחדש את ישיבת הוועדה.

הצבעות יהיו בשעה 15:00. נעבור עם אנה שניידר על הדברים שכבר סיכמנו

אותם, ואם נראה ששונו דברים שלא כפי שהחלטנו, נצביע עליהם.
אנה שני ידר
מצוי בפניכם הנוסח שהכנו בין הישיבות, וזה הנוסח שעליו צריך להצביע.

"1. חוק זה בא לתקן חוקים שונים ולקבוע הוראות נוספות בשלטון המקומי החל

משנת הכספים 1999".
"פרק בי
עיריות. 2. בפקודת העיריות בפרק שביעי, סימן די, לפני סעיף 141
לפקודה יבוא
הגדרות 140ג . בסימן זה - 'התחייבויות' - התחייבויות שוטפות

וקרנות, וכן עודפים בתקציב הבלתי רגיל, במאזן שנערך לפי פרק 11 לפקודה.

'נכסים' - רכוש שוטף והשקעות, וכן גרעונות בתקציב הבלתי רגיל למעט

גרעונות סופיים, במאזן שנערך לפי פרק 11 לפקודה.

'גרעון מצטבר' - עודף התחייבויות על נכסים.

'גרעון שוטף' - עודף הוצאות על הכנסות בהתאם לדוחות שנערכו לפי פרק 11

לפקודה בארבעה רבעונים אחרונים רצופים בתקציב הרגיל".
ראובן ריבלין
מה עם תקציב פיתוח?
היו"ר סאלח טריף
זה כולל.
ראובן ריבלין
אני אומר שזה לא כולל.
רון חן
יש לנו בעיה עם זה. סיכמנו שנחליט עליהם רק השבוע.



היו"ר סאלח טריף;

אני מבקש שמי שיש לו בעיה עם ההגדרות שיתן לי הגדרות ארורות בהמשך.
ראובן ריבלין
היועץ המשפטי צריך להכניס בתוך ההגדרה, שיהיה ברור שזה גם נושא של פיתוח.

יעקב אפרתי;

הבלתי רגיל זה הפיתוה.

אנה שני ידר;

"'שיעור גרעון שוטף' - היחס שבין הגרעון השוטף לבין הכנסות הרשות המקומית

בארבעה רבעונים אחרונים רצופים, לאותה תקופה בה חושב הגרעון השוטף; 'שיעור

גרעון מצטבר' - היחס שבין הגרעון המצטבר לבין הכנסות הרשות המקומית בארבעה

רבעונים אחרונים רצופים, לאותה תקופה בה חושב הגרעון המצטבר; 'עובד עיריה' -

לרבות עובד ארעי, עובד זמני ועובד על פי חוזה מיוחד; 'תקציב בלתי רגיל' -

תקציב הכולל אומדן תקבולים ותשלומים לפעולות חד פעמיות;

'פרסום בעתון' - כל אחד מאלה: 1) פרסום בשני עתונים יומיים בשפה העברית,

שלפחות אחד מהם הוא עתון נפוץ כאמור בסעיף 1א(ב) של חוק התיכנון והבנייה

ובעיריה שבה מופיע עתון מקומי לפחות אחת לשבוע (להלן - עתון מקומי) - פרסום גם

בעתון המקומי; 2) בעיריה שבה האוכלוסיה שדוברת ערבית מהווה לפחות עשרה אחוזים

מכלל האוכלוסיה - פרסום אחד בעתון המתפרסם בשפה הערבית, אחד בעתון בעברית

ובעתון מקומי; 3) בעיריה שבה, לדעת השר, קיים מספר ניכר של תושבים שאינם

קוראים אף אחד משלושת העתונים הנפוצים - פרסום בעתון מתוך רשימה שקבע השר

לאותה רשות מקומית, וכן פרסום בעתון בעברית ובעתון מקומי".

ההגדרה "מענק" נמחקה, כי לא צריך אותה.

"'תמיכות ו'הקצבות' - סכומים שהועמדו לרשות גופים שונים שהעיריה משתתפת

בתקציביהם לאחר שאושרו על ידי ועדת התמיכות של העיריה".

"(2) אחרי סעיף 142 לפקודה יבוא: - מינוי חשב מלווה: א) ראה השר שענייניה

הכספיים של העיריה מנוהלים באורח בלתי תקין על פי כל דין - יתרה בראש העיריה,

יתן לו הזדמנות נאותה להשמיע טענותיו ויורה לו בכתב לתקן את הליקויים שנתגלו.

ב) לא תוקנו הליקויים כאמור בסעיף קטן (א) תוך חודשיים מהיום שבו קיבל ראש

העיריה את ההתראה, רשאי השר למנות חשב מלווה לעיריה. הודעה על המינוי תפורסם

בעתון וברשומות. ג) בתקופה של 180 ימים לפני מועד הבחירות לרשות המקומית לא

ימונה חשב מלווה לאותה רשות אלא לאחר שהשר התייעץ עם ועדת הפנים ואיכות הסביבה

של הכנסת בדבר הצורך במינוי. הוועדה תדון בפניית השר תוך שבועיים מיום הגשתה".
אביטל שטרנברג
בתחילת סעיף (ג) צריך להיות לעיריה ולא לרשות המקומית.
אנה שני ידר
בסדר. פעמיים באותו הסעיף,



"ד) חשב מלווה ימונה לתקופה של שנתיים; השר רשאי להאריך את תקופת המינוי,

ובלבד שסך כל התקופות לא יעלה על שלוש שנים. ה) שכרו של החשב המלווה ישולם על

ידי משרד הפנים. ו) השר רשאי להפסיק את כהונתו של החשב המלווה ולמנות אחר

תחתיו, אם ראה כי הוא לא ממלא את תפקידו כראוי, ובלבד שנתן לו הזדמנות נאותה

להשמיע את טענותיו. ז) על אף הוראות סעיף קטן (ד), רשאי השר להביא לסיום

כהונתו של החשב המלווה אף בטרם חלפו שנתיים מיום תחילת כהונתו, אם נקבע

בתוכנית העבודה שהוכנה לפי סעיף 142ג(8) שכהונת החשב המלווה תגיע לסיומה במועד

האמור.

"כשירות לכהונה - כשיר לכהן כחשב מלווה מי שנתקיימו בו כל אלה: 1) הוא

אזרח ישראל; 2) הוא בעל תואר אקדמי מוכר בכלכלה או במינהל עסקים או בעל רשיון

לעסוק בראיית חשבון; 3) הוא בעל נסיון מצטבר של שלוש שנים לפחות בתפקיד ניהולי

בכיר בתחום הכספים; 4) אין ניגוד עניינים בין עיסוקיו האחרים לבין כחונתו כחשב

מלווה.

"סמכויות החשב המלווה - מונה לעיריה חשב מלווה, יחולו על אף האמור בכל

דין, הוראות אליו - 1) החשב המלווה יהיה הממונה על גביית הארנונה, האגרות

והתשלומים המגיעים לעיריה על פי הפרק החמישה עשר לפקודה זו ועל פי כל דין,

ויועברו לו כל הסמכויות הנתונות בעניין זה, על פי כל דין, לעיריה ולראש

העיריה; 2) החשב המלווה יעביר לממונה על המחוז במשרד הפנים אשר בתחומו נמצאת

העיריה דיווח רבעוני על הפעולות שבוצעו על ידו..."

ראובן ריבלין;

אני חושב שאת סעיף 142ג לא צריך לקרוא, כולנו הסכמנו עליו.

אנה שניידר;

אני עוברת לסעיף קטן (8): "החשב המלווה יגיש לשר, תוך 3 חודשים ממינויו,

תוכנית עבודה למשך תקופת כהונתו בהתאם לסמכויותיו, לרבות שלבים לשיפור תפקודה

של העיריה והמועד שבו תסתיים כהונתו; השר יהיה רשאי להורות על ביצוע תיקונים

בתוכנית העבודה. לא הורה השר כאמור תוך חודש מיום שהוגשה התוכנית, תיחשב

התוכנית כמאושרת".

סעיף 142ד: "מונה אדם לעובד עיריה בניגוד להוראות סעיף 142ג(6), רשאי

החשב המלווה לפעול לסיום העסקתו".

"מינוי ועדה ממונה - השר ימנה ועדה, כמשמעותה בסעיף 143(א), למלוי תפקידי

העיריה (להלן - ועדה ממונה) בהתקיים אחד מאלה: (1) היה לעיריה שיעור גרעון

מצטבר של 42.5 אחוזים או יותר; (2) היה לעיריה גרעון מצטבר של 35 אחוזים או

יותר, מהם שיעור גרעון שוטף של 15 אחוזים או יותר בארבעה רבעונים אחרונים.

"(ב) לא תמונה ועדה ממונה בשנה הראשונה שלאחר הבחירות לרשות המקומית אם

ראש הרשות המקומית שנבחר בה אינו זה שכיהן בה לפני הבחירות.

"(ג) על ועדה ממונה יחולו הוראות סעיף 145 וסעיף 146 לעניין סמכויותיה.

"(ד) תקופת כהונתה של ועדה ממונה לפי סעיף זה לא תפחת משנתיים ורשאי השר

להאריכה בשנה נוספת. ביקש השר להאריך את הכהונה לתקופה העולה על שלוש שנים,

יביא את בקשתו כאמור לאישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, ובלבד שסך כל

התקופה לא תעלה על 4 שנים.

"(ה) מינוי הוועדה הממונה יפורסם על ידי השר ברשומות ובעתון.



"(ו) לא ימנה השר יושב ראש ועדה ממונה אלא אם אין ניגוד עניינים בין

ענייניו האחרים לבין מינויו כיושב ראש הוועדה הממונה, ונתקיים בו אחד מאלה:

(1) הוא בעל תואר אקדמאי ובעל נסיון של שלוש שנים בניהול ציבורי בכיר; (2) הוא

בעל נסיון ניהולי או נסיון צבאי בתפקיד פיקודי של 6 שנים לפחות".
דוד עמאר
מה הקשר בין תואר אקדמאי לבין נבחר ציבור?

אנה שנ י ידר;

הוא יושב ראש ועדה ממונה, הוא לא נבחר ציבור.

היו"ר סאלח טריף;

הגבלנו כמה שיותר, כדי שיהיה איש מקצוע.
אנה שניידר
"(3) כיהן במשך 5 שנים לפחות כראש רשות מקומית או כסגן ראש רשות מקומית

שלא בעיריה שבה הוא ממונה.

"(ז) יושב ראש הוועדה לא יעסוק בעיסוק אחר אלא באישורו של השר.

"(ח) נוצר גידול בגרעון השוטף של העיריה בעת כהונתה של הוועדה הממונה

ועקב כהונתה, ימומן הגידול מתקציב המדינה, בתום תקופת כהונתה של הוועדה".

עדי אלדר;

זה לא היה כך. היתה החלטה אחרת. בישיבה הקודמת סיכמנו, שוועדה ממונה

וקרואה אלה שני מונחים שונים. ועדה ממונה זו ועדה שמקימים אותה כאשר מקימים

מועצה חדשה. ועדה קרואה זו ועדה שבאה אחרי שפיזרו את המועצה הנבחרת. אמרנו

שכאשר הוועדה הממונה והקרואה מסיימות את תפקידן, חובה על המדינה להביא את

התקציב לאיזון מלא. שראש העיר הנבחר יקבל לידיו קופה מאוזנת, ללא גרעון.

איתי אייגס;

נניח לצורך העניין, שרשות מסוימת הגיעה לגרעון של מאה מיליון שקלים

ונכנסה ועדה ממונה, ובשנתיים שהיא עבדה היא עשתה כמיטב יכולתה והצליחה להוריד

את הגרעון רק לחמישים מיליון. האם זה אומר שמחר בבוקר צריך למחוק את החמישים

הנותרים?

עזרא בנימיני;

הדבר דומה לאותו ראש רשות שאתם אומרים שהוא נבחר ואתם נותנים לו שנה פרק

זמן. נניח שהשארתי 45% גרעון ואתה נבחרת במקומי, אדוני היושב ראש, והצלחת

מ-45% גרעון בשנה הראשונה שלך להוריד 2%. אם לא הגעת ל-42.5% אתה מפוטר. למה

אתה צריך להיענש במקומי?

דוד עמאר;

את הסעיף הזה כבר סיכמנו. אמרו שראש רשות שנבחר יתחיל עם שולחן נקי. חברי

הכנסת אלון וריבלין ואחרים הסכימו, שראש מועצה חדש מקבל שולחן נקי.



עזרא בנימיני;

לא, הם לא אומרים כך.

בנימין אלון;

אתם מדברים על שני דברים שונים. עמאר מדבר אחרי ועדה קרואה או ממונה

ובנימי ני מדבר על משהו אחר.
היו"ר סאלח טריף
כאן מדובר על כך, שמינוי ועדה ממונה יביא ליישור קו.
איתי אייגס
זו משימה בלתי אפשרית.
עדי אלדר
אז אל תעשה את החוק הזה אם זה בלתי אפשרי.

היו"ר סאלח טריף;

אז תשאיר ועדה ממונה, עד שייפתר העניין.

בנימין אלון;

יש פה דבר שלדעתי הוא הפילוסופיה של ועדה קרואה וועדה ממונה. כשהמדינה

מתערבת ומפריעה למהלך הדמוקרטי ואומרת לאזרחי העיר שהם לא בוחרים, אלא אנחנו

ממנים להם, המדינה נכנסת במקום האזרחים והיא אחראית על כל מה שקורה. היא

אחראית על העיריה, ולאחריות הזאת יש מחיר, שלא תתפזר הוועדה הקרואה ולא יינתן

לאזרחים לבחור עד שיגיע השולחן למצב מאוזן. אני חושב שזה הגיוני וזה יהיה החלק

המעשי. אני לא רואה כל סיבה, שהדברים ייעשו בלחץ פוליטי, כמו שהיה בהסכם

הקואליציוני עכשיו שהיה בו סעיף "בני ברק", שהממשלה מתחייבת לעשות בחירות בבני

ברק לא יאוחר מתאריך מסוים, ולא משנה אם נשאר שם גרעון. זה לא ייתכן. מונתה

ועדה קרואה, היא לא תפוזר עד שהם יגיעו ליישור קו.
אביטל שטרנברג
יעשו ועדה קרואה לעשר שנים?
בנימין אלון
לא, לפי החוק זה עד ארבע שנים.

איתי אייגס;

בואו נחשוב בצורה ההפוכה. מה שאמר חבר הכנסת אלון הוא, שראש רשות שנכנס

אחרי ועדה קרואה צריך לקבל שולחן נקי. למה?

דוד עמאר;

הנושא הזה סוכם לגמרי, שראש עיר חדש יקבל שולחן נקי.



איתי אייגס;

אין כל סיבה בעולם, שיהיה הבדל בין ראש רשות שהגיע אחרי ועדה קרואה, לבין

ראש רשות כמו בנימיני.

דוד עמאר;

לזה אנחנו מסכימים.

בנימין אלון;

הם רוצים שגם אחרי ראש עיר יהיה שולחן נקי.
איתי אייגס
גם אם נבדוק על מי מוטל הנטל, בין אם זה בתוספת תשלומי מיסים ובין אם זה

בהורדת רמת שירותים, האם יש הצדקה, כתוצאה מזה שמונתה ועדה קרואה, להטיל את

הנטל של יתרת החוב שנותרה? נניח שהוועדה הקרואה עבדה בסדר והצליחה אפילו

להקטין את הגרעון אבל לא חיסלה אותו והשאירה עדיין גרעון נכבד, כי ראש הרשות

היוצא השאיר שם חוב שקשה להתמודד איתו. אם צריך להחליט מי צריך לממן את זה

מבחינת נטל מיסים או בהורדת רמת שירותים, כמובן שאם הגרעון נבע מזה שהיה ברשות

עודף שירותים, אזרחי הרשות נהנו מכך והם צריכים לממן את זה. בכל מקרה הפוקוס

יישאר על הרשות ולא על המדינה.

הסכמנו, וזה הניסוח שיש פה, שאם נכנסה ועדה קרואה והתרשלה בתפקידה

והצליחה אפילו להביא להגדלת הגרעונות...

היו"ר סאלח טריף;

זה לא הגיוני. כשאתה מביא ועדה קרואה ואתה עוקב אחריה וכל שלושה חודשים

היא צריכה להגיש דוח, סביר להניח שלא יהיה גידול. הייבת להיות ירידה. לכן כל

הסעיף הזה לא אומר כלום, כי הנחת היסוד שלך היא מוטעית. לא יכול להיות גידול

כשאתה ממנה ועדה קרואה. גם בבני-ברק זה היה. השאלה היא אם אתה רוצה ליישר קו

פעם אחת ולתמיד, או שאתה רוצה להשאיר את אותה רשות במצב, שכל כמה שנים תצטרך

לעשות לה ועדה ממונה.
איתי אייגס
אתה לא יכול ליישר קו בבת אחת. נניח רשות מקומית שיצרה גרעון של מאה

מיליון שקלים. אתה ממנה ועדה לארבע שנים, אתה מצפה שהיא תגמור בעודף של 25

מיליון שקלים בשנה כדי לגמור את זה. בשביל זה צריך להיות קוסם.
עזרא בנימיני
אז איך אתה מצפה שראש רשות חדש שנבחר יכסה את הגרעון?
איתי אייגס
יש הבדל בין רמת הגרעון שצריך להגיע אליה ראש רשות כדי שהחוק לא יתפוס

אותו, ובין ליישר קו ולהוריד את הגרעון לאפס.
ראובן ריבלין
הגענו לנקודה שאין בה מקום לפשרות, אלא היא קונספציה, ואם אנחנו לא

מגיעים להסכמה ולמפגש רצונות בעניין זה, חבל על הזמן. בדיוק כמו שבסעיף

ההגדרות עדיין לא הגענו להסכמה מה הוא חוב, מה הוא גרעון, ואנחנו עוד נצטרך

לחזור לזה, כי אחרת אנחנו יכולים לדבר בשתי רמות שונות.

אם היית אומר, שראשי ערים הם גילדה והם שומרים על עצמם, אני מבין איך

אנחנו צריכים להתייחס לחוק בעניין זה וגם לתת להם תשובות כשלטון מרכזי. לעומת

זאת, פה מדובר באדם שעוד לא נכנס לגילדה הזאת. אולי הוא יכנס אליה רק בגלל

שאחד מחברי הגילדה כבר עבר את כל מה שהציבור מוכן לסבול ממנו ומעיף אותו

בבחירות, או שהוא בעצמו יודע שהוא הגיע למצב של שוקת שבורה, שהוא לא יכול

להמשיך ולתפקד. אולי החוק הזה ימנע הרבה דברים שאנחנו היום עדים להם אם נגיע

להסכמה מה הם הדברים שבגללם מגיעות הרשויות המקומיות לשוקת שבורה. לפעמים יכול

להיות שזה לא באשמתן. יש מקומות שבהם מקפידים על קלה כבחמורה על כל עקרונות

התקציב, והם נמצאים במצב שבו המדינה לא הזרימה להם כספים, או שקרה שטפון או

קריסה של מערכת הביוב.

אבל בעניין זה אנחנו באים למצב שבו יש קטסטרופה. אתה שולח אדם שהציבור

בוחר בו, על מנת שהוא יתקן את הקטסטרופה. אם בעבר היו כל-כך הרבה גרעונות, הוא

צריך להביא למצב שמבחינתו לא יהיו גרעונות שיעלו כדי אותה קטסטרופה שבגינה

מוציאים אדם מתפקידו. זאת אומרת, אתה צריך להעמיד אותו במצב של אפשרות לבצע את

המשימה שמוטלת עליו, שכן אם אתה עושה אחרת אתה מגיע למצב של חוק שאי אפשר

לעמוד בו, שהוא לא הגיוני, כי אם אדם יפחית מאותו גרעון, במקום לחרוג הוא יפעל

לפי הגרעון. את חובות העבר לא מבטלים.
איתי אייגס
צריך להבחין בין השוטף לבין הנצבר, אלה שני דברים שונים.
ראובן ריבלין
הנצבר נלקח על ידי המדינה, על זה אין ויכוח. אם הבנתי אותך נכון, שהחוב

הנצבר גם הוא מוטל על כתפי העיריה, הרי צא ולמד כמה צריך אדם מתקציבו השוטף

כדי לשלם את הריבית של הגרעון הנצבר, ותמצא את עצמך שאם הוא נותן רק את

השירותים, לא יותר, ובקמצנות רבה, אם הוא צריך לתת על חשבון חובות העבר רק

ריבית, הוא כבר עבר את התקציב לו. אם אנחנו רוצים לקבוע דבר שהוא בלתי אפשרי,

נבוא ונאמר זאת. אם אנחנו באים לעשות פה חוק שיסדיר את העניינים, אנחנו צריכים

לתת את הדעת בצורה הרצינית ביותר, כי פה ראשי הרשויות לא מגינים על עצמם, אלא

על אדם אחר שיבוא במקומם.

בנימין אלון;

אני חושב שהפחד של איתי אייגס הוא בגלל שהוא רואה את המציאות. אני רואה

את החוק, ואני רואה חוק שעומד להתחיל ב-1999, חוק קשוח שאומר לעיריה שאם היא

מגיעה ל-42% גרעון, ראש העיר יפוטר, בלי שיקול דעת של השר. כשאני נמצא כל-כך

רחוק מהתהליכים האלה, החוק יתחיל רק ב-1999, זאת תהיה הסנקציה וזה גם מה שמשרד

האוצר צריך לדעת מראש שזה מה שהוא עומד לשלם. זאת אומרת, החוק נועד לזה שלא

יצטבר כזה גרעון כמו שדיברת עליו.

איתי אייגס;

למה עולה על דעתך שנעשה למישהו יישור קו ונחכה שיגיע ל-42.5% גרעון כדי

לפטר אותו?



בנימין אלון;

החוק לא דורש עכשיו יישור קו מכל העיריות. החוק אומר שמרגע תחילת החוק,

כשהמנגנון הזה עובד, אנחנו דואגים שלא יצטבר כזה גרעון שבהבראה של ארבע שנים

אי אפשר יחיה להבריא אותו. לכן החוק הזה נועד, שלא יווצר כזה מצב. אחרת לעולם

לא נצא מדבר כזה.

גדעון עזרא;

אני מבקש לעשות רביזיה על ההחלטה.

לדעתי הגענו בישראל לרגע האמת. רגע האמת מבחינתי הוא בכך, שאנחנו מדברים

על חשב מלווה כאשר יש צרות, ואני חושב שבראש ובראשונה מדינת ישראל צריכה לדאוג

שלא נכנס לצרות ולא נגיע למצב של חשב מלווה. אני חושב שמצב של חשב מלווה הוא

מצב שכבר קשה לפתור את הבעיות. לראשי הרשויות תפתרנה גם הרבה בעיות משום שבגלל

התחייבויות כאלה ואחרות הן נמצאות כל הזמן במצב שמישהו צריך לשים יד על הברז.

הדבר השני בחוק הזה שלא נראה לי, שיש סמכות לשר הפנים למנות או לא למנות.
היו"ר סאלח טריף
בקטע של חשב מלווה בלבד.
גדעון עזרא
לא, כתוב שיש לו שיקול דעת. אני מדבר כאן בשם סיעת הליכוד ואנחנו מבקשים

רביזיה על החוק הזה.
היו"ר סאלח טריף
עוד לא היתה הצבעה.

גדעון עזרא;

אנחנו רוצים התייעצות סיעתית בשלב הזה, לפני המשך הדיון בעניין.
בנימין אלון
חבר הכנסת זאב בוים הוא רכז הליכוד בוועדה.
היו"ר סאלח טריף
חבר הכנסת בוים, האם אתה מבקש התייעצות סיעתית לפני ההצבעה או אחריה?
זאב בוים
אנחנו עולים עכשיו לסיעה ונקיים התייעצות סיעתית.
היו"ר סאלח טריף
ההתייעצות הסיעתית היא לא לגבי הדיון, אלא לגבי ההצבעה. לא תתקיים הצבעה

עד לאחר ההתייעצות הסיעתית.
ראובן ריבלין
אני מבקש לעדכן את חבריי מהסיעה, שבשלב זה עוד לא קיבלנו החלטות והכרעות.

אני בעמדה ברורה, אבל אולי הממשלה תגיע אלינו ותגלה הבנה.
היו"ר סאלח טריף
הדיון נמשך.

זאב בוים;

יש התחייבות מטעם ראש הממשלה בעניין הזה, לקדם את החוק ולהעביר אותו. יש

הסתייגויות, בסדר.

רפיק חגי יהיא;

אחרי מה שביקשה סיעת הליכוד, אני מציע להפסיק את הדיון, כי גם במפלגה שלי

יש קולות שקוראים היום לעשות התייעצות. זה נושא כבד מאוד, שיש לו השלכות על כל

אוכלוסיית מדינת ישראל. אני מציע ליושב ראש לדחות את הישיבה בעוד שבוע, לא

יקרה דבר, כי אין טעם להעלות הצעות לפני ששמענו מהסיעה הגדולה מה עמדתה. אני

לא יכול לדבר בשם סיעת העבודה, אבל יש כמה קולות שמבקשים לדון, הם לא מבינים

מה זה חוק אכיפה, כי כל מי שלא שימש כראש עיר לא יודע על מה מדובר. הם לא

יודעים איך מתפקדת עיריה ומה עושה ראש עיר.
ראובן ריבלין
אני מבקש להזכיר לכולם, שיותר ממה שהעגל רוצה לינוק הפרה רוצה להניק. אם

לא נסיים את העניין הזה, הוא מעכב להם 600 מיליון שקלים.
דוד עמאר
הוא לא מעכב שום דבר, הוא לא יכול לעכב. מה הקשר?

ראובן ריבלין;

הוא מעכב בלי שום קשר.

היו"ר סאלה טריף;

זה חוק שהובא על ידי הממשלה. אין לנו כל בעיה לדחות את ההצבעה, ואני דוחה

את ההצבעה. אני אקבע מועד אחר להצבעה. כל סיעה שרוצה לעשות התייעצות תעשה.

רציתי לגמור את הדיון בסעיפים ששנויים במחלוקת. יש נקודות שאין לנו

מחלוקת בהן, ויש נקודות שיש מחלוקת, כמו הסעיף המרכזי של הוועדה הממונה ליישור

קו. לכן היה כדאי לעשות התייעצות סיעתית על הסעיפים השנויים במחלוקת.

אני מבקש מאנה שניידר להמשיך ולקרוא את התיקונים, ואני מודיע שבהצעה של

האוצר בעניין התיקון לגבי ועדה ממונה יש חילוקי דעות. רוב חברי הכנסת לא

מסכימים עם מה שאתם מציעים.

אנה שניידר;

זה אומר, שסעיף קטן (6) הוא במחלוקת.



דוד עמאר;

היתה כאן קריאת ביניים של חבר הכנסת ריבלין בנושא הפסקת הזרמת הכספים.

היתה החלטת ממשלה, ואני מקווה ששר האוצר יעמוד בהחלטת הממשלה.

זהו חוק שמדבר על עתיד השלטון המקומי. מדאיג אותי, שהסעיף הזה סוכם

ופתאום האוצר החליט לחזור בו, אז איך אני אאמין לו?

בנימין אלון;

הוא יובא להצבעה.
אנה שניידר
בסעיף קטן (12) הוספנו הפניה לחוק התכנון והבנייה. זה טכני, אין בעיה.

"(12) דיווח על מצבן של קרנות מיועדות, לרבות קרנות היטלי השבחה כמשמעותם

בפרק ח1 לחוק התכנון והבנייה".

"146ב. אישור תוכנית ההבראה - השר יאשר את תוכנית ההבראה תוך 45 ימים

מיום שהוגשה לו, ואולם רשאי הוא תוך המועד האמור שלא לאשרה או להתנותה בתנאים,

אם סבר שהתוכנית כפי שהוגשה אינה ניתנת לביצוע, לרבות מהעדר תקציב, או שאין בה

כדי להביא להבראת העיריה; עד לאישור תוכנית ההבראה תפעל הוועדה במסגרת התקציב

הקיים ותתאים את תוצאות העיריה למקורות העומדים לרשותה".

דוד עמאר;

נניח שהגענו למסקנה ולהסכמה שיש גרעון בעיריה מסוימת וצריך תוכנית הבראה.

מי קובע את תוכנית ההבראה?

ראובן ריבלין;

העיריה, כתוב פה.

דוד עמאר;

נאמר כאן; "ואולם רשאי הוא, תוך המועד האמור, שלא לאשרה או להתנותה

בתנאים, אם סבר שהתוכנית כפי שהוגשה אינה ניתנת לביצוע, לרבות מהעדר תקציביי.

מראש נאמר, שגם אם לא יהיה תקציב הוא יקבל תוכנית ההבראה שכופים עליו. ראש

העיר בא לשר ומגיש לו תוכנית הבראה.

זאב בוים;

זה לא ראש עיר, זה הוועדה.

היו"ר סאלח טריף;

החשב מגיש לשר, והשר רשאי להגיד לו לפטר יותר עובדים, לצמצם יותר

שירותים, לגבות יותר מסים.

זאב בוים;

זה לוועדה הממונה, לא לראש העיר.



ראובן ריבלין;

הפרק הזה לא צריך לעניין אתכם. זה "אחרי מות קדושים אמור".

גיורא רוזנטל;

צריך להיות כתוב כאן "קרנות בלתי מיועדות" ולא "קרנות מיועדות". מיועדות

הן אלה שנלקחו למס ספציפי. זה לא נועד לכיסוי גרעון. יש כאן טעות.

דוד עמאר;

קרנות מיועדות הן לצורך מסוים, נניה לסלילת כביש.

אנה שני ידר;

כרגע בסעיף קטן (12) כתוב כך: "צריך לדווח על מצבן של קרנות מיועדות של

העיריה, לרבות קרנות היטלי השבחה. על אף האמור בכל דין, השר רשאי לאשר במסגרת

תוכנית ההבראה שימוש בכספי קרנות כאמור, דהיינו מיועדות".

דוד עמאר;

לא ייתכן שאני אקח כסף לסלילת כביש ואקנה בזה דבר אחר.
ראובן ריבלין
זו הפרת נאמנות.

דוד עמאר;

גם בהסכם שנחתם בין הרשות לבין משרד הפנים והאוצר כתוב בפירוש; "בכל רשות

מקומית... יוטל על הרשות לממן את יתרת הגרעון בדרך של מיסוי וגבייה, מימוש

קרנות פיתוח בלתי מיועדות". מכיוון שמה שמיועד הוא לא שלי.
היו"ר סאלח טריף
צריך להיות אם כך "בלתי מיועדות".

עזרא בנימיני;

נניח שהיו לי מאה מיליון שקלים ופיתחתי בשמונים מיליון ונשאר לי עודף של

עשרים מיליון שקלים. כדי להעביר אותו כהכנסה לשוטף אני צריך את אישורו של שר

הפנים, וברוב המקרים שר הפנים לא מאשר, כי זו הלוואה קופתית. אני מציע שנתקן

את הסעיף ונרשום "עודפים קבועים בתקציבי פיתוח".

היו"ר סאלח טריף;

זה לא עניינינו בחוק. אני לא דן בעניינים שיש בהם בעיות בין השר לרשות

המקומית.

ראובן ריבלין;

נניח שהאוניברסיטה העברית חייבת לעיריית ירושלים מאה מיליון שקלים על

ארנונה כללית. העיריה אומרת לה, שהיא לא חייבת לה מאה מיליון אלא 250 מיליון,

כי היא אמרה שיש לה 16 אלף מטר מרובע, והעיריה גילתה שיש לה 3kאלף מטר מרובע.



אומרת האוניברסיטה, עד שיתברר מה אני חייבת אני לא נותנת כלום. העיריה נותנת

מאזן ורושמת בהערה, שיש עוד מאה מיליון שצריכים להכנס מהאוניברסיטה. איפה זה

יכנס? אני העיריה בגרעון.

יעקב אפרתי;

זה לא נרשם כגרעון.

היו"ר סאלח טריף;

בסעיף 12 יש מהלוקת. השלטון המקומי יגיש את הצעתו ותהיה על כך הצבעה.

זאב בוים;

בסעיף 146ב כתוב: "ואולם רשאי הוא, תוך המועד האמור, שלא לאשר את תוכנית

ההבראה או להתנותה בתנאים, אם סבר שהתוכנית כפי שהוגשה אינה ניתנת לביצוע,

לרבות מהעדר תקציב או שאין בה כדי להביא להבראת העיריה". מה החוק מציע במצב,

שהשר אומר שהתוכנית לא טובה, לרבות מהעדר תקציב?
אנה שניידר
יבואו עם תוכנית חלופית. אם היא תאושר, אפשר יהיה גם לבקש שינויים, כפי

שכתוב ב-146ג.

"146ג. (א) תוכנית ההבראה שאושרה כאמור בסעיף 146ב תחייב את הוועדה

הממונה והיא תבוצע על ידה. (ב) הוועדה הממונה רשאית, במהלך ביצוע תוכנית

ההבראה, לפנות לשר בבקשה לאשר שינויים בתוכנית, ובלבד שלא יהיה בהם כדי לפגוע

בהבראת העיריה; השר רשאי לאשר את השינויים (להלן - התוכנית המתוקנת) ויחולו

עליה הוראות סעיפים 146א ו-146ד, בשינויים המחוייבים".

יש עוד שני עמודים עד סוף החוק. ויש הסעיפים של תיקון חוק יסודות התקציב

והאלטרנטיבות השונות.
היו"ר סאלח טריף
בשני הדפים שנותרו היו שניים או שלושה סעיפים שהיו בהם הוספות ותיקונים.

אני מבקש מאנה שניידר לקרוא אותם.

עדי אלדר;

על עניין יישור הקו אני מבקש שייכתב בחוק, שהכספים ליישור הקו לא יינתנו

על חשבון התקציב השוטף של הרשויות.
אנה שניידר
הסעיף קיים. עוד לא הגענו אליו.

בסעיף 146ג יש תוספת: "(5) יו"ר הוועדה הממונה יגיש לשר הפנים אחת לששה

חודשים דיווח על פעולות הוועדה הממונה ועל התקדמות העיריה ביישום תוכנית

ההבראה ובהשגת מטרותיה".

בסעיף 146ד לא היו שינויים עד לסעיף האחרון, ב-146ה: "חשב מלווה, חברי

ועדה ממונה וחברי מועצה ראשונה, לרבות יו"ר המועצה הראשונה, לא יהיו מועמדים

בבחירות לעיריה שיתקיימו במועד כהונתם או במועד הסמוך לאחר מכן". יש כאן שלושה
סוגי גופים שלא יהיו מועמדים
חשב מלווה, חברי הוועדה הממונה...
היו"ר סאלח טריף
אני רוצה לתקן, כך שיהיה: "יושב ראש וחברי הוועדה הממונה", כדי להסיר

ספק.

אנה שני ידר;

אם כך, יושב ראש והברי הוועדה הממונה ויושב ראש מועצה ראשונה והברי

המועצה, ואנחנו נוסיף הגדרה מה זו מועצה ראשונה. אין לי כרגע ההפניות לסעיפים

הספציפיים מה זו מועצה ראשונה.

היו"ר סאלח טריף;

תחולתו של סעיף זה לאלתר, נכון?
אנה שני ידר
זה צריך לבוא בסעיף התחילה בסוף.
היו"ר סאלח טריף
אני מבקש שתרשמי את זה כהערה טכנית, שתחולתו של סעיף זה לאלתר.
אנה שני ידר
למעשה סיימנו הכל, למעט הגדרות. מה שיש כאן זה מה שהאוצר ומשרד הפנים

הסכימו עליו.
היו"ר סאלח טריף
בנושא ההגדרות יש נושאים שקיבלנו עליהם החלטה. היתה בעיה אחת, בנושא

הגרעון.
בנימין אלון
גם בהגדרת נכסים העליתי הצעה, שנדמה לי שהיתה מקובלת על כולם, שיוגדר

בחוק מאיזה שלב של התחייבות הממשלה זה מוגדר נכס.
ראובן ריבלין
יש לקונה בשני עניינים. האחד זה נושא גרעון שבא כתוצאה מתקציב פיתוח,

שהוא דבר חשוב מאוד לרשויות המקומיות.
היו"ר סאלח טריף
תקציב בלתי רגיל זה הגדרה גם של תקציב פיתוח.
ראובן ריבלין
הדבר השני, חובות שלא מסופקים, חובות בטוחים שלא נכנסים במסגרת תגמולים

ונכנסים במסגרת הערות בתקציב.
בנימין אלון
חבר הכנסת ריבלין מדבר על נכסים, על חובות שחייבים לעיריה. זה משהו אחר.

לדעתי בערך "נכסים" בהגדרה צריך להבהיר דברים כמו ארנונה או דברים אחרים

שמגיעים לעיריה ומורידים מן הגרעון שלה. ויותר חשוב, התחייבות ממשלתית, לפחות

מהשלב שהחשב והמנכ"ל חתומים, שזה ייחשב כנכס. אחרת לא עשינו כלום.
דוד עמאר
בהגדרות אנחנו מבקשים: "התחייבויות - התחייבויות שוטפות, קרנות וכן

עודפים בתקציב הבלתי רגיל, למעט עודפים סופיים בקרנות לא מיועדות במאזן שנערך

לפי פרק 11".

וכן: "נכסים - רכוש שוטף והשקעות, לרבות חובות ארנונה, היטלים ותשלומי

חובה אחרים הניתנים לגבייה, וכן גרעונות בתקציב הבלתי רגיל, למעט גרעונות

סופיים במאזן שנערך לפי פרק 11".
ראובן ריבלין
אני מציע שיהיה כתוב "לפי הערות רואה החשבון בדוח". שלא יופיע לעולם בדוח

החשבונאי, בחייבים או בהכנסות.
שי וינר
יש כאן שלוש נקודות, שתיים הוכנסו מצד ההתחייבויות ונקודה אחת מצד נכסים,

שבעצם מפחיתות את הגרעון. נקודה אחת מצד נכסים שהכניסו היא התייחסות לחובות

שלא נמצאים במאזן. אני לא חושב שיש אפשרות להתייחס לחובות. אם יש חייבים

קיימים, הם נמצאים במאזן בנכסים השוטפים. כל חוב ארנונה או אחר מעבר לזה, לא

יכול להכנס ואי אפשר להתייחס אליו.

שתי נקודות נוספות שהכניסו בצד של ההתחייבויות, האחת זה קרנות והאחרת זה

עודפים סופיים בתקציב הבלתי רגיל. עודפים סופיים בתקציב הבלתי רגיל זה מקובל

והכנסנו את זה כבר בישיבה שישבתי עם רון חן. בנקודה הזאת הבנתי שההגדרות

סוכמו, אבל מאז היו הערות נוספות.

נקודה נוספת שהועלתה כאן, להוריד מהגרעון המצטבר את הקרנות הבלתי

מיועדות. הוא הכניס את זה כבר דרך ההגדרות.
איתי אייגס
זה יכול לרדת מגרעון ברגע שיש אישור לבטל את הקרן ולקחת אותה לתקציב. אי

אפשר לחשב את זה כאילו העברת אותה ולא להעביר. לכן זה תלוי באותו סעיף של שר

הפנים שמאשר להעביר מאחריות.
בנימין אלון
השר יאשר רק אחרי שראש העיר יילך.
שי וינר
לאפשר מעבר כזה בהגדרה ולא בסעיף שבאישור שר הפנים יביא לזרימה של

תקציבים מתקציב הפיתוח לתקציב השוטף.



דוד עמאר;

למה אתה מדבר עכשיו ככה? כשישבנו לחלק את מיליארד השקלים בתוכנית ההבראה,

אחד הקריטריונים היה שיש רשויות שיש להן הרבה מיליונים בקרנות פיתוח, אבל

מדווחים על גרעון. למה שלא יקחו מקרנות הפיתוח? אז היה טוב? אני בעד לא לנגוע

בקרנות פיתוח. פיתוח רק לפיתוח.

עזרא בנימיני;

לי יש בעיה עם תע"ש, שרוצה להקים מפעל בטחוני בתחום השיפוט שלי. קיבלנו

אישור מבית המשפט למדוד להם, ומתברר שהם רימו אותנו בשבעים אלף מטרים. הם

משלמים לנו עשרה מיליון שקלים בשנה. כבר שנה וחצי הם מעכבים לנו את התקציב ולא

נותנים לנו 15 מיליון עד שנוותר להם על המדידה הנוספת. אצלינו גרעון נחשב לפי

הכנסה בפועל. לכן 15 המיליון שתע"ש חייבת לי יצרו לי גרעון. מכיוון שאני מפחד

להגיע לגרעון של 42.5% אני צריך להגיע למנכ"ל תע"ש ולהגיד שאני מוותר לו על

שבעים אלף המטרים, שיתן לי מזומן.

מנכ"ל תע"ש טען שהוא מוכן לתת לי 15 מיליון בתנאי שאמחק לו את המדידה

הנוספת. לסיים את הדיון הזה בבית משפט יקה לי שנים, ובינתיים זה רשום לי

כגרעון. וזה נכס שמגיע לי, וכולם מסכימים שמגיע לי, רק לא נותנים לי אותו. זה

גם חייב כבד. הרי ברור שתע"ש לא יכולה לשלם אפס ארנונה.

לגבי הפיתוח, הוד השרון גובה הרבה מאוד היטלי השבחה. לי יש בעיה בשוטף,

כיוון שיש לי 8000 בתי אב. אני נמצא בעודף של עשרות מיליוני שקלים, אחרי

שפיתחתי. לא שאני חייב. אתם רוצים שנכסה את הגרעונות, אני מוותר על המענק, רק

שיתנו לי לכסות את הגרעון מהכיס שלי.

נתן מאיר;

אני חושב שהתשובה פה מערבבת נושאים טכניים בנושאים מהותיים. בכל עולם

העסקים חובות זה נכס, כמו כל נכס אחר. ברשויות שיש שיטת המזומנים המתוקנת,

שיטה מוזרה שלא שמעתי מילה טובה עליה, ממילא יש ועדות שמשנות אותה, חובות לא

נרשמים כנכסים. האם בגלל הנושא הטכני הזה לא ניקח חובות ארנונה שניתנים לגבייה

כנכסים? אני לא מבין את הלוגיקה העקומה הזאת. אני מבין שאומרים לא לקבל הערכה

סובייקטיבית של רשות מקומית.
יעקב אפרתי
כשמביאים מקרים קיצוניים כמו שהביא עזרא בנימיני, אז יכול להיות שהוא

צודק. בהגדרה אנחנו לא רושמים חובות ארנונה. אבל מצד שני כולם צריכים לדעת מה

הכלים שעומדים לרשותינו כדי לגבות כספי ארנונה, ויש סמכויות אדירות. עזרא

בנימיני יכול להכנס לחשבון הבנק של תע"ש ולקחת את הכסף.

עזרא בנימיני;

בית משפט עצר לי את העיקול, עד לבירור סופי.
יעקב אפרתי
אתה יכול להכנס לכיסו של תע"ש ולהוציא את הכסף. אם בית משפט נותן צו

מניעה מלעשות את זה, כנראה שיש סיבה. לכן אלה מקרים מאוד קיצוניים.

אין דבר שמעביר אותך מגרעון שמביא אותך לוועדה ממונה. אתה נותן פה מספרים

שאנחנו לא מכירים אותם וקשה לנו בדרך הסבירות להאמין בהם. אתה אומר שאתה בא



לתע"ש, שמשלם לך כל שנה עשרה מיליון שקלים, ועכשיו בית משפט מונע ממך אפילו

לגבות את עשרה המיליון האלה. אני לא יודע להגדיר מקרים כל-כך קיצוניים שיש להם

הצדקה.

היו"ר סאלח טריף;

בעניין ההגדרות, בשני הנושאים שדנו הוזכרו החובות שניתנים לגבייה כשלא

נרשמים. תעבירו את ההצעה שלכם מול ההצעה שהתגבשה כאן.

יעקב אפרתי;

חובות ארנונה שיש היום לשלטון המקומי שקולים להיקף הגרעון שיש לשלטון

המקומי. מי שיוצא מנקודת ההנחה הזאת, הרי שאין בעיה בשלטון המקומי, תמשיכו.
דוד מילגרום
בהגדרת הגרעון רבים מחברי הכנסת קבעו 42.5% ,שהוא יחסית גבוה. אנחנו

התבססנו על ההגדרות הנוכחיות, לא המצאנו הגדרות חדשות. מי שרוצה הגדרות חדשות

צריך לשנות את ה-42.5%.

היו"ר סאלח טריף;

בישיבה הבאה נצביע על סעיף ההגדרות, על סעיף קטן (ח) בעמוד 6, גידול

הגרעון השוטף של העיריה כתוצאה ממינוי ועדה קרואה. וסעיף שלישי ואחרון שנצביע

עליו הוא נושא הקרנות המיועדות של השלטון המקומי.

אנה שניידר;

בעקבות הדיון שהיה בבוקר אנחנו, היועצים המשפטיים שדנו, מציעים תיקון

עקיף לחוק יסודות התקציב.

גיורא רוזנטל;

בין שתי הישיבות היתה ישיבה, ולא הגיעו לסיכום. עכשיו יש להם הצעה שלהם.

אנה שניידר;

הנושא מתייחס למעשה למטלות של העיריה, כאשר אין לגביהן מימון.

דוד מילגרום;

אני מבקש להבהיה שזאת לא הצעה שלנו.

היו"ר סאלח טריף;

היות שמה שאנה שניידר מציגה אינו על דעת השלטון המקומי ולא על דעת

הממשלה, אנחנו נשמע את ההצעות בפעם הבאה. ארבע הנקודות יוגשו לוועדת הפנים

בכתב לפני הדיון, כדי להיות מוצגים לחברי הוועדה.

הישיבה נעולה. תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 15:40.

קוד המקור של הנתונים