הכנסת הארבע- עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 236

מישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה

יום שלישי. כ"ג באייר התשנ"ח (19.05.98). שעה 00;13

נכחו: חברי הוועדה;

סאלח טריף - היו"ר

מיכה גולדמן

המשרד לאיכות הסביבה: עו"ד נס כהן

אורי ליבנה

רינה צ'רני

אידית הוד - יועצת איכות הסביבה

אורי עלוני - סגן מנהל המהלקה לבריאות הסביבה

אנה שניידר

יפה שפירא

חדוה בנקין

א. הצעת תיקון תקנות החומרים המסוכנים (רישום תכשירים להדברת מזיקים

לאדם), התשנ"ח-1998.

ב. הצעת תקנות רישוי עסקים (תחנת מעבר לפסולת), התשנ"ח-1998.



א. הצעת תיקון תקנות החומרים המסוכנים

(רישום תכשירים להדברת מזיקים לאדם). התשנ"ח-1998

היו"ר סאלח טריף;

אני פותה את הישיבה.

נפתה בהצעת תיקון תקנות ההומרים המסוכנים (רישום תכשירים להדברת מזיקים

לאדם), התשנ"ה-1997. האם נמצא כאן נציג משרד הבריאות?

נטע כהן;

אתמול דיברה אתי אילנה מישר, ואין בעיה בענין זה.

היו"ר סאלח טריף;

אם כן, תציגי בפנינו את התיקון המתבקש.

התיקון מתייחס אך ורק לנושא של סעיף העונשין בתקנות. כאשר תוקן חוק

ההומרים המסוכנים לפני שנה, נעשה תיקון של סעיף העונשין בחוק. הסעיף הקודם אמר

שדינו של העובר על הוראה מהוראות ההוק והתקנות שהותקנו על פיו יהיה כך וכך.

הסעיף המתוקן הוא סעיף הרבה יותר מפורט, ובמקביל נדרש תיקון של סעיף העונשין

בתקנות, שהפנה לסעיף העונשין בחוק. סעיף העונשין הקיים היום בתקנות אומר:

"העובר על ההוראה מהוראות תקנות אלה, דינו כאמור בסעיף 15 לחוק", ומה שכתוב

היום בסעיף 15 לחוק כבר לא רלוונטי לענין זה. לכן אנחנו צריכים לתקן את סעיף

העונשין בתקנות, היינו, את תקנה 17.

אמרת שסעיף העונשין תוקן בהוק עצמו. מה הוא אומר היום?

נטע כהן;

העוסק ברעלים ללא היתר, דינו כך וכך, מי

שאינו מנהל פנקסי רעלים, דינו כך וכך. יש הוראות עונשין מפורטות.

האם כללתם הוראות עונשין לגבי מי שאין לו קצין בטיחות ומכשירי קשר ודברים

מהסוג הזה?

לא, הדברים האלה מצויים בתקנות אחרות שהוצאו מכוח חוק החומרים המסוכנים

וגם מכוח פקודת הבטיחות בעבודה, אבל סעיף העונשין הקיים היום בחוק הוא מאוד

מאוד מפורט.

הענישה שאתם מציעים בתקנות תהיה כמו זו שקבועה בחוק?

היא נמוכה יותר מזו שקבועה היום בחוק.

תסבירי לנו באיזו רמת ענישה מדובר.

נטע כהן;

רמת הענישה נשארת זהה למצב הקיים. ההבדל היחיד הוא הבדל ניסוחי. סעיף

"העובר על הוראה מהוראות תקנות אלה, דינו כאמור בסעיף 15

לחוק". סעיף 15 לחוק תוקן, ועכשיו הנוסח שלו לא מתאים לעבירות שבתקנות. לכן

מוצע כאן שבמקום תקנה 17 לתקנות החומרים המסוכנים (רישום תכשירים להדברת

"(א) העושה אחד מאלה, דינו - מאסר ששה חודשים או קנס כאמור בסעיף

61(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977:" - זו רמת הענישה כיום, אין שום שינוי -

(1) מפר הוראות תקנה 2(א), 6 או 15". תקנה 2(א} אומרת: "לא ייצר אדם, לא

ישווק, לא ייבא ולא יחזיק תכשיר אלא אם כן הוא תכשיר רשום ונתקיימו התנאים

שבהם הותנה הרישום והוראות תקנות אלה". תקנה 6 אומרת: "(א) לא ישתמש אדם

בתכשיר בניגוד להוראות השימוש המפורטות בתווית או בניגוד למטרות השימוש. (ב)

לא ישנה אדם את נוסח התווית אלא על פי היתר מראש ובכתב מאת הממונה".

אם אתם רוצים, אני יכולה להסביר את הנושא של מנגנון הרישום של תכשירים.

יש שלושה מנגנונים שונים לטיפול במכשירים להדברת מזיקים: תכשירים לשימוש על

גוף האדם, שהם באחריות משרד הבריאות; תכשירים חקלאיים ווטרינריים, שהם באחריות

משרד החקלאות, ותכשירים תברואיים לשימוש בבתים, במחסנים, במקום מגורי האדם,

שהם באחריות המשרד לאיכות הסביבה.

לנו יש תקנות חדשות יחסית, משנת 1994, שמסדירות את כל מנגנון הרישום של

התכשירים להדברת מזיקים תברואיים, ובעצם מפעילים חובת רישום, פרוצדורות

מסויימות. יש ועדה מקצועית שמורכבת מטוקסיקולוגים שמומחים לנושא ויושבים

ובוחנים, וכל תכשיר הדברה תברואי בארץ צריך לעבור את אישורם, ואני חייבת לציין

שזו מערכת שעובדת בצורה מאוד מאוד יפה, ובעקבות מבצע אכיפה שנעשה לפני שנתיים

- שנתיים וחצי, כל החברות שעוסקות בתחום הזה מכירות את המערכת, פונות אליה,

וההערכה אצלנו במשרד היא שהיום אחוז זניח מהתכשירים שמסתובבים בשוק הוא לא

רשום, זאת אומרת, שהמערכת הזאת מוצלחת, ומספר החריגות ממנה הוא יחסית קטן.

כיום הבעיה היא שלמעשה אין לנו סנקציה כאשר יש בכל זאת חריגה.



אנה שניידר;

פה אני רוצה לשאול. תקנה 6 לתקנות הקיימות אומרת: "לא ישתמש אדם בתכשיר

בניגוד להוראות השימוש המפורטות בתווית או בניגוד למטרות השימוש". האם הסעיף

הזה חל גם במקרה שאדם הולך לסופרמטרקט וקונה תכשיר נגד ג'וקים ומרסס לתוך

עינו? לכאורה יוצא שהוא עבר עבירה. איך יאכפו את זה? אתם קובעים את זה כעבירה

פלילית, וברור שאי אפשר יהיה לאכוף את זה אלא אם אותו אדם יבוא, על פי הדוגמה

שנתתי, לטיפול רפואי בבית חולים ויגיד: השתמשתי בתכשיר בניגוד להוראות וקרה לי

מה שקרה. קביעת הדבר כעבירה תמנע מאנשים ללכת לטיפול.

יש שני סוגים של תכשירים, וכיום אנחנו עובדים על תיקון בתקנות שימסד את

ההבדל העקרוני ביניהם. הסוג הראשון הוא של תכשירים לשימוש מקצועי, לצורך

הדברה, ואלה תכשירים מרוכזים, והסוג השני הוא של תכשירים לשימוש הציבור הרחב,

שיחסית, נזקם והסיכון שבהם קטנים. הכוונה כאן, למשל, למקרה כזה: תכשיר שמיועד

לעכברים ושמכיל ספציפיקציות שאמורות לפגוע בעכברים, אדם מפזר אותו בצורה

פתוחה, בלי קופסאות ההכלה, כדי להדביר יתושים. הדבר הזה עלול לגרום סיכון

לאנשים שהוא עושה את זה בסביבתם. בנסיבות מסויימות זה עלול לגרום נזקים

אם יש תכשיר שמיועד לשימוש רק במחסנים, במקומות סגורים, והוא

משתמש בו בחוץ, בנחלים או במקומות מעין אלה, הוא עלול לגרום סכנה לכל הסביבה

הטבעית במקום, והסעיף מכוון למטרה זאת.

בתקות היום עדיין לא נעשה הסיווג הזה, שכאמור, אנחנו כבר עובדים עליו,

היינו, הבחנה בין סוגי תכשירים.

למה צריך להביא את התקנות לאישור דווקא היום, ולא להמתין שלושה-ארבעה

שבועות עד שתשלימו את ההבחנה האמורה? עדיף להמתין, כי אם את משאירה אחוז של

סיכוי של פגיעה בנפש, בלי שתהיה הבחנה ברורה, אני חושב שזה מוקדם מדי לאשר את

התקנות. זה גם יהיה זרז עבורכם להשלים את המלאכה תוך מספר שבועות.

העבודה לא תושלם תוך מספר שבועות, מכיוון שהיא עבודה מקצועית שמחייבת- -

אבל אם לא נעכב היום את אישור התקנות, אילו כלים יש לנו כדי להבטיח שאתם

תקחו על עצמכם, תוך תקופה עד 60 יום, להשלים את הענין?

ההשלכה של המצב הקיים, שבו כבר שנה אין לנו הסעיף הזה, היא שעבירות על

התקנות, מהן עבירות חמורות שעלולות לסכן את הציבור ואת הבטיחות של המשתמשים,

אין לנו היום דרך להעמיד עליהן לדין.



היו"ר סאלח טריף;

מה, למשל, יכול לקרות?

למשל, היה לנו מקרה של שיווק תכשיר לא רשום בצורה מתוחכמת על ידי החברה,

ונאלצנו לסגור את תיק החקירה, כיוון שלא היה לנו סעיף מתאים לגבי החברה הזאת.

ברגע שגילינו שבעצם היתה איזו שהיא טעות שהדברים לא נעשו במקביל, רצנו מיד

לתקן את סעיף העונשין בתקנות . כל התיקונים הנוספים שמתחייבים מהתקנות ושיש

לנו מחשבות עליהם - עלולים לקחת זמן. אני לא צריכה לספר לכם שכל שינוי כזה

בתקנות מחייב התייעצויות, מחייב את אישור משרד המשפטים. כאן אני באופן אישי

ממש רדפתי אחרי אנשים כדי שיתנו לנו את הסכמתם לתיקון התקלה בהליך מזורז.

משרד המשפטים מסכים לתיקון?

משרד המשפטים מסכים לתיקון, משרד הבריאות מסכים לתיקון. אין פה שינוי

מהותי של המצב הקי ים.

היו"ר סאלח טריף;

אם כן, אנחנו מאשרים את התיקון. אנחנו מקווים שזה יסייע לכם.

לאשר את הצעת התיקון לתקנות ההומרים המסוכנים (רישום תכשירים להדברת

מזיקים לאדם), התשנ"ח-1998.



ב. הצעת תקנות רישוי עסקים (תחנת מעבר לפסולת). התשנ"ח-1998

היו"ר סאלח טריף;

אנחנו עוברים לנושא השני בסדר היום: הצעת תקנות רישוי עסקים (תחנת מעבר

לפסולת), התשנ"ח-1998. למה נועדו התקנות האלה?

מדובר בעסק טעון רישוי, תחנת מעבר לפסולת, שהמשרד לאיכות הסביבה נותן

אישור לגביו. כיום, כאשר אדם או רשות באים להקים תחנת מעבר כזאת, אין הסדר

סטטוטורי ברור, גלוי וידוע לכולם איך התחנה צריכה לפעול ולהיראות, למשרד יש

תנאי מסגרת שעבדו עליהם במקביל להכנה של התקנות.

היו"ר סאלח טריף;

במסגרת ועדות תכנון ובנייה אתם יכולים לקבוע כל מיני הסדרים.

לא, קביעת התנאים אם צריך להתקין שם, למשל, ברז מים כדי לשטוף את המיכל

או אם צריכה להיות שם נקודת קשר - היא לא באחריות ועדת התכנון והבנייה. כאן

צריך להיות שיתוף פעולה של הרשות המקומית עם המשרד לאיכות הסביבה.

הסיכונים העיקריים בתחנות מעבר הם בנושאים של ריחות, רעשים, זבובים,

יתושים, מכרסמים, וכאשר המקום מטופל בצורה מאוד חמורה, יש גם שריפות.

אני מבקש להעיר כאן כראש רשות לשעבר. הלא מה הבעיות שראשי מועצות או ראשי

ערים ייתקלו בהן? מכיוון שהמשרד לאיכות הסביבה יצר עכשיו תנאים מגבילים

נוספים, ובצדק, פירוש הדבר שהעלויות מחייבות את משרד הפנים להגדיל את התקצוב

לטובת הרשויות המקומיות, להגדיל את נפח ההשתתפות במענק מיוחד של משרד הפנים

בתחנות מעבר. הנושא הזה חייב להיות מובטח, כחלק מהענין, בין השר לאיכות הסביבה

לבין שר הפנים ובין המנכ"לים. צריך להבטיח שמשרד הפנים, שמתקצב את הרשויות

המקומיות בנושא תחנות המעבר, יבנה את התקציב כך שהוא יביא בחשבון גם את

המגבלות והתנאים החדשים בעקבות התקנות החדשות. אני מציע שתרשמו את זה בפניכם

ושייצא מכתב בענין זה.

היו"ר סאלח טריף;

נשמע קודם מה הם רוצים, אילו מגבלות ואילו תוספות הם מבקשים.

אני רק מבקשת להעיר, ראשית, שהמשרד לאיכות הסביבה הרבה פעמים מסייע

לרשויות המקומיות, גם באלמנטים של תקצוב. אני אישית מכירה יותר ממקרה אחד כזה.

זו טיפה בים.

זה בשוליים.

היו"ר סאלח טריף;

התקנות האלה תופסות מבחינת המשרד לאיכות הסביבה גם לגבי תחנת המעבר של

חיריה?

תחנת המעבר של חיריה תצטרך להיות מוכרת על פי אותם סטנדרטים בדיוק. זה

אמור לגבי כל תחנת מעבר.

ותחנת המעבר בדודאים?

דודאים זאת לא תחנת מעבר, אבל תחנת המעבר בכפר תבור, אם תקום, תצטרך

לעבוד לפי אותם קריטריונים.

בתקנות יש הגדרה של "תחנת מעבר": "תחנת מעבר לפסולת ותחנת מעבר לפסולת

בנין, שהיא מיתקן נייח וקבוע שבו נעשה אחד מאלה: (1) העברה של פסולת או של

פסולת בנין, במהלך פינויה וסילוקה מכלי קיבול אחד, לרבות רכב להובלת אשפה,

לכלי קיבול אחר; (2) מיון של פסולת או של פסולת בנין לרכיביה לצרכי מיחזור או

שימוש חוזר".

צריך גם לציין שלא הכל מופעל דווקא על ידי רשויות מקומיות.

אני מבקש שתציגו לנו בקווים כלליים על מה אתם מדברים.

ראשית, יש הבחנה בין תחנת מעבר שמטפלת בפסולת לבין תחנה שמטפלת בפסולת

בנין. שנית, נקבעו דרישות לגבי הקמת התחנה. היא צריכה להיות מגודרת בגידור

היקפי אטום בגובה שני מטרים לפחות, בשער הכניסה יוצב שלט ובו יפורט שם המפעיל,

מענו, מספר טלפון שבאמצעותו ניתן להשיגו וכוי.

הייתי מציע לכם להוסיף משהו לעתיד, היינו, שזה יחייב גם נטיעת עצים, כדי

לתת גם קצת צבע למקום, ולא שיראו רק מתכת. הייתי מציע שמסביב לגדר תהיה גם

נטיעה של עצים, כדי שניראה מדינה מתקדמת.

נטע כהן;

בנושא הזה אנחנו בהחלט מתייחסים ברמה של תנאים לרשיון עסק. כאשר אנחנו

מטפלים בעסק ספציפי, אנחנו רואים מה - - -

מיכה גולדמן;

אבל תנו עצה לראשי המועצות ולראשי ערים. אני עובר בארץ ורואה את תחנות

המעבר. כדי שזה יהפוך למקום יפה, שאפשר לעבור על ידו ולא לראות בו רק תחנת

ביניים לריכוז פסולת, אפשר לטעת עצים מסוגים שונים מסביב לגדר.

בהחלט.

אנה שני ידר;

אבל זה לא נושא שצריך להסדיר בחקיקה.

אני, דרך אגב, הייתי מסדיר אותו בחקיקה. לגבי חיבור חשמל, למשל, כל עוד

אדם לא קיבל טופס 4, הוא לא מקבל היתר.

עורכת דין נטע כהו, את אמרת שברשיון אתם קובעים פיתוח סביבתי כתנאי?

כמובן, לא בכל רשיון. זה על פי מה שמתאים באותו זמן.

רבותיי, זה לא קיים. אני הגשתי הצעת חוק פרטית שאומרת שכל קבלן שבונה

בית חדש, כמו שהוא מבטיח לעשות פיתוח, מדרכה וגדר, כך הוא צריך לתת גם גינה.

זה כמו שבמבנה ציבור, שמעסיק מעל 100 עובדים, הגג לא יהיה לא יהיה לתליית

אנטנות, אלא יהיה גג שאפשר יהיה לעשות בו מגרש לכדורעף, כדי שהגגות יהיו שטח

ציבורי מוגבל.

נטע כהן;

אני לא חושבת שיש לנו סיבה להתנגד לתוספת כזאת. אני פשוט חושבת שזאת לא

המטרה שלנו.

אבל זאת מטלה חיובית. קחו את זה כרעיון ותעודדו את הרשויות המקומיות

בכיוון זה.

בהחלט.

אני ממשיכה בהצגת התקנות. סעיף קטן (2) בתקנה 2 ברור. מדובר בשילוט

שיבהיר גם מי אחראי למקום.

לדעתי, צריך להוסיף בסעיף קטן (2) גם שילוט לגבי איסור הכנסת פסולת חומר

מסוכן.

היו"ר סאלח טריף;

בהחלט.

נטע כהן;

רשמנו לפנינו את הנקודה הזאת.

סעיף קטן (3) בתקנה 2 אומר: "תותקן בה מערכת כיבוי אש לפי דרישות רשות

הרישוי". בהקשר הזה אני חייבת לציין שיש תופעה לא זניחה של תחנות מעבר שיש בהן

בערות כתוצאה מטיפול לקוי, והבערות האלה גורמות לפעמים לזיהום אוויר. כאשר יש

שריפה במקום מסויים, מריחים את הריחות למרחקים, ואנחנו מקבלים תלונות.

אם יש שריפה בירכא, מריחים את זה בג'וליס.

סעיף (4) אומר: "בשטחה ייבנה בנין למשרד ובו שירותם ומקלחת, שיחוברו

למערכת הביוב של הרשות המקומית". אני חושבת שזה נובע מתוך ספציפיקציות של

השלטון המקומי דווקא.

סעיף קטן (5} אומר: "בשטחה תיבנה מערכת לשטיפת רכב להובלת אשפה וכלי

קיבול לאשפה; מי השטיפה יועברו באמצעות תעלות ניקוז אל מיתקן הטיפול

בתשטיפים". אם יש צורך, אני ארחיב.

הענין ברור.

אלה דברים מקובלים.

סעיף קטן (6) אומר שתחנת מעבר תצוייד במיתקני תשתית, מתוך התחשבות באופן

הטיפול בפסולת באותה תחנת מעבר, המרחק של תחנת המעבר מאזורי מגורים וכו', כמות

הפסולת שמטופלת בתחנה, והמיתקנים הם בעיקר מיתקנים של קירוי ותת-לחץ, שהמטרה

שלהם היא מניעה של ריחות, של זיהום אוויר, וכמובן, מטרה אסתטית.

סעיף קטן (7) אומר: "שטח תחנת מעבר יהיה אטום לחלחול ובנוי בשיפוע כדי

שתשטיפים יזרמו לתעלות ניקוז ודרכן למיתקן לטיפול בתשטיפים". זה ברור, מדובר

במניעת זיהום מהתשטיפים.

סעיף קטן (8} אומר: "סביב תחנת המעבר תיחפר תעלת ניקוז, עשויה בטון

ומכוסה ברשת קשיחה, שתמנע חדירת נגר עילי מהסביבה אל שטח תחנת המעבר". המטרה

היא למנוע זיהום של מי גשם נקיים בתשטיפים.

אני עוברת להוראות המשלימות. תקנה 3 אומרת: "(א) מפעיל יתקין בתחנת מעבר

מיתקן לטיפול בתשטיפים, מצויד במערכת סינון למוצקים מרחפים בקוטר העולה על

סנטימטר אחד ומיתקן לשיקוע מוצקים; (ב) בתחנת מעבר הקולטת יותר מ-75 טון פסולת

ליום יתקין מפעיל, נוסף על האמור בתקנת משנה (א), גם מערכת למדידה ותיקון של

ערך ההגבה (PH)".

להערכתנו, הסעיף הזה מוגזם. אני לא יודעת אם הכוונה היתה ממש לטיהור. מה

שדורשים כאן זו רמה של מכון טיהור. אני חושבת שהרמה צריכה להיות כמו של מכון

שאיבה.

מיתקן לטיפול בתשטיפים.

נכון, צריך מיתקן לטיפול בתשטיפים, אבל השאלה היא איזה מיתקן. יש פה גם

בעיה עם מונחים מקצועיים, ואני בטוחה שהם לא התכוונו לרמה של מכון טיהור. אני

מציעה לכתוב בסעיף 3, ותשקלו את הצעתי אהר כך: מפעיל יתקין בתחנת מעבר מיתקן

לטיפול בתשטיפים, מצויד במערכת כבירה - זה המונח המקצועי ל- SCREENING

סינון...

הכוונה דווקא לשיקוע, ולא לסינון.

לפי מה שאני יודעת, המונח הוא "כבירה". אני חוזרת להצעתי לגבי סעיף 3:

מפעיל יתקין בתחנת מעבר מיתקן לטיפול בתשטיפים, מצויד במערכת כבירה לגופים

מוצקים - ולא מרחפים, כי מערכת כזו לגופים מרחפים כרוכה בכל מיני חומרים

שצריכים להוסיף למים - בקוטר העולה על 85 מילימטרים. להערכתנו, אין לכתוב

"בקוטר העולה על סנטימטר אחד", כפי שכתוב בתקנה המונחת לפנינו, כי מה שאנחנו

זורקים באסלה שלנו הוא מעל לסנטימטר אהד. ובהמשך יבוא: ומיתקן לשיקוע גרוסת,

ולא "מוצקים", כפי שכתוב כאן. "גרוסת" אלה דברים ששוקעים, כמו חול. הרי אנחנו,

כשלטון מקומי, רוצים שהמים שיגיעו למערכת העירונית יהיו ברמה כזאת שלא תפגע

במכוני טיהור או במערכת העירונית. אין לנו שום סיבה לדרוש יותר. לדעתנו, זה

ייקר את התהליך, ועל אחת כמה וכמה סעיף קטן (ב).

לא התייעצתם קודם בענין זה?

לא, זה עבר לשלטון המקומי ביום חמישי.

אתם מוכנים להידבר עוד פעם ביניכם ולחזור אלינו עם התקנות?

גם לגבי סעיף קטן (ב) אני מבקשת להעיר לגבי המילים "גם מערכת למדידה

ותיקון".

אנחנו לא רוצים להיכנס עכשיו לפרטים, שיכול להיות שהם חשובים. תשבו

ביניכם ותחליטו.

אם אישור התקנות יתעכב בעוד שבוע, לא יקרה שום דבר.

נרמז פה או הובן פה כאילו שאנחנו לא התכוונה למה שכתבנו. אני משוכנעת

לחלוטין שאנחנו כן התכוונו למה שכתוב.

היו"ר סאלח טריף;

כך הבנו, וזו הסיבה שאנחנו מציעים שתשבו יחד בענין זה.

אנחנו לא יכולים לשפוט.

היות שאנחנו לא יכולים להיכנס לפרטי פרטים, כדאי שתשבו ביחד ותשתכנעו

ואחר כך תבואו אלינו שוב עם התקנות. טוב שתשקלו את ההערות שהושמעו כאן, ותחזרו

אלינו אחר כך. תביאו את התקנות עוד פעם, מה לעשות.

האם אפשר לסיים את ההתייחסות לשאר הסעיפים, או שגם זה יידחה לפעם הבאה?

היו"ר סאלח טריף;

אני מציע שתבואו אלינו אחר כך עם הכל, לאחר שתעברו יחד על כל הסעיפים

והכל יהיה מובן ומוסכם.

אידית הוד;

האמת היא שאין לנו בעיה עם שאר הסעיפים.

היו"ר סאלח טריף;

עדיף שתביאו את הכל לאחר שתגיעו לסיכום.

לצורך הפרוטוקול אני רק מבקשת לחזק את דבריו של חבר הכנסת ג ולדמן. לגבי

תחנות מעבר חדשות, אפשר גם להפריט אותן, והרשויות המקומיות יהיו כפופות לרישוי

העסקים, אבל לגבי תחנות שצריך לשדרג אותן, משרד הפנים, האוצר ואיכות הסביבה

יצטרכו לשבת ולראות מאיפה מתקצבים את הנושא הזה.

היו"ר סאלח טריף;

מדובר בתחנות שפועלות, וזו הכמות הגדולה.

זה שדרוג .זאת לא הכמות הגדולה, כי חלק ניכר הוא בידי אזרחים פרטיים.

היו"ר סאלח טריף;

היום כמעט לכל מי שצריך תחנה יש תחנת מעבר.

חלק גדול מתחנות המעבר הן בידי יזמים פרטיים. עם זה אין לנו בעיה. יש לנו

בעיה עם תחנות שמופעלות על ידי רשויות מקומיות ושצריך לקרות אותן, לעשות מערכת

של תת לחץ, וזה יקר מאוד.

יש לנו עוד זמן כניסה לתוקף של שנה שמאפשר היערכות מתוך התחשבות בנושא

הזה. כפי שאמרתי קודם - על אף שאת סבורה שזו טיפה בים - המשרד לאיכות הסביבה

כן נותן מה שהוא יכול לתת, כאשר הוא יכול.

בפעם הבאה תצביעו בפנינו מה אתם בכל זאת יכולים לתת, איך אתם רואים את

הפתרונות, כי אחר כך יבואו מהשלטון המקומי לבכות בפנינו, וגם כך יש עכשיו

בעיות אחרות.

גם אנחנו יכולים לבכות.

אם כולכם תבכו ויחיה טוב לציבור, מילא. עד כניסת התקנות לתוקף תהיה תקופת

מעבר ארוכה דיה שתאפשר להיערך. יש משמעויות תקציביות.

שנה זה בהחלט מספיק זמן. אנחנו עשינו הערכה שזו תקופה ממושכת.

כשמדובר בתחנות שמופעלות על ידי יזמים פרטיים, אין בעיה, דהיינו, רוצים

לנצל את פרק הזמן הזה כדי להיערך, כדי שהרשויות המקומיות אכן יוכלו להוציא את

התקנות לפועל.



היו"ר סאלח טריף;

אני חושב על אותן תחנות מעבר שאינן מופעלות על ידי יזמים פרטיים, ויש

הרבה רשויות מקומיות, מועצות מקומיות, שיש להן תחנות מעבר.

אני רוצה להוסיף שכיום יש כבר תחנות שעובדות לפי הסטנדרטים האלה, כי

אנחנו כבר דוחפים לכיוון הזה, ואנחנו חייבים לוודא שהטובים לא יסבלו רק משום

שאין לנו יכולת לאכוף, כלומר, אנחנו צריכים להבטיח שלא ייווצר מצב, שרק מי

שעומד בדרישות שלנו, כי הוא מתחשב בדברים האלה והוא עומד בסטנדרטים סביבתיים

גבוהים - יפסיד. אנחנו צריכים לעודד את כל הנושא הזה של טיפול איכותי בפסולת,

כי על שירות טוב יותר אנחנו משלמים יותר. זה נכון גם לגבי הסופרמרקט וזה נכון

גם לגבי הפסולת.

אידית הוד;

לגבי הרשויות המקומיות, אין ספק שגם אם רשות מקומית תפעיל תחנת מעבר,

שהיא לא מזבלה קטנה, ערך הקרקע מסביב יעלה, ואין לנו ספק שרשויות מקומיות

רוצות בזה. שוב, השאלה היא לגבי השדרוג, מאין ניקח את האמצעים, כי כמו שאתם

רואים, 3 מיליון שקל לכל תשתיות פסולת מוצקה במדינת ישראל, כולל אתרי סילוק

פסולת וכולל שיקום מזבלות ישנות - זו טיפה בים. זה לא יעזור, צריך לשבת ולבדוק

את הענין הזה.

זה לא נותן מענה. אחרי שתשבו, תבואו אלינו שוב ותגידו לנו בדיוק מה אתם

יכולים לעשות, מה אתם נותנים לטובת הענין, גם כעידוד וגם כתמיכה וסיוע לרשויות

המקומיות. עורכת דין כהן, אם תוכלי להביא נתונים, זה יעזור.

אני מאוד מודה לכם. הישיבה נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 13:45)