הכנסת הארבע-עשרה

מושב שלישי



נו0רו לא מתוקן



פרוטוקול מסי 231

מישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה

יום שלישי. ט"ז באייר התשנ"ח (12 במאי 1998) ,שעה 13:10

חברי הוועדה: סאלח טריף - הי1"ר

אברהם פורז

חה"כ אליעזר זנדברג

חה"כ יהודה לנקרי

חה"כ מיכאל קליינר

עו"ד סיגל קוגוט - משרד המשפטים

אהוד שילת - מפקח ארצי על הבחירות, משת- הפנים

איטה וצלר - ממונה על אגף, משרד מבקר המדינה

הי1עצת המשפטית: אנה שניידר

יפה שפירא

רשמה: אירית שלהבת

1. הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירות) (תיקון - השוואת מעמד מפלגה המהווה חלק

מסיעה בכנסת), התשנ"ח-1998 (של חה"כ אי זנדברג ושל חה"כ מי קליינר).



הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירות) (תיקון - השוואת מעמד מפלגה המהווה חלק מסיעה

בכנסת). התשנ"ח-1998

אנו פותחים את ישיבת הוועדה בדיון בהצעת הרווק של חברי הכנ0ת מיכאל קליינר ואליעזר זנדברג:

הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירות) (תיקון - השוואת מעמד מפלגה המהווה חלק מסיעה בכנסת),

התשנ"ח-1998. חבר הכנסת קליינר, אני מבי1 שאתה חצה להציג לנ1 את הצעת הח1ק.

סליחה, לפני כן יש לי הצעה לסדר. יש הצעת חוק נוספת, שעוסקת באותה מאטריה ובאותה מהות, של

חברי הכנסת זנדברג וקליינר. אני לא יודע האם לפי התקנון אפשר לאחד שתי הצעות לח1ק אחד אבל אני

מציע לפח1ת לדון בהן ביחד כבר כעת.

שתי ההצעות הן שלנו. אני חושב שאולי היתה תקלה טכנית ולכן הן הופרדו. הצעת חוק אחת נוגעת

למועצות מקומיות 1השניה נוגעת לעיריות.

לא, אחת נוגעת לרשימות המתמודדות בבחירות והשניה למימ1ן.

אני מתקשה להחליט בהיעדר היועצת המשפטית. אולי חבר הכנסת פות יסייע לי.

אני מוכן לסייע אך אני רוצה שתדע שאני בעל עניין, למרות שזו לא הצעת חוק שלי, אז אל תסמוך עלי.

ל"ישינוי" יש אותה בעיה כמו שיש ל"גשר" ול"צומת", לכן אני לא אובייקטיבי.

היועץ המשפטי לכנסת תומך, או רצה להציע ביוזמתו הצעה בעניין. כאשר סיעת "מרצ" בזמנו היתה

מורכבת מנציגי 3 מפלגות שונות היא הסדירה את עניין המימון של המפלגות. לפי הסדר זה ההתייחס1ת

למפלגות המהוות את סיעת "מרצ" היא כאילו הן סיעה לצורך עניין מימון המפלגות. משום מה לגבי הנושא

המוניציפלי העניין הזה לא הוסדר וזה יוצר לגבינו, למשל לסיעת "גשר", מצב בלתי אפשרי.

מה זאת אומרת? האם "מרצ" מקבלת תיקצוב נפרד של כל הסיעות שלה או שיש לה תיקצוב כולל?

ברגע שהן היו 3 מפלגות המימון היה הולך לכל מפלגה בנפרד. גם "גשר" ו"צומת" כתוצאה מהסעיף

הזה מקבלות מימון כמפלגה על-פי חוק מימון מפלגות, שאמר שלצורך חוק מימון מפלגות מתייחסים אל

מפלגה שהיא חלק מסיעה כאילו היתה סיעה, מימון ש/טף.

במישור המוניציפלי לא הוסדר העניין ונוצרה לקונה, שמפלגה שהיא חלק מסיעה איננה יכולה בעצם

לה1ות סיעת-אם לבחירות לעיריות. זה יוצר מצב בלתי נסבל.

שלא יכולים להגיש מועמדים מטעמכם.

לא רק שאנחנו לא יכולים להגיש מועמדים אלא גם שאם יש סיעה שמזוהה איתנו, אנחנו לא יכולים

להעביר לה כסף כי מבקר המדינה רואה בזה תרומה מתאגיד. אם אני צריך לתת לסיעת "גשר" ברשות

מקומית כסף, מתוך מימון המפלגות שלי, אני לא יכול מכיוון שמבחינה פורמלית אני תאגיד ואז אם אני ארצה

לתת כסף לסיעה המקומית זה יהיה תרומה מתאגיד.

לכן גם, אני מבין, זה עבר פה אחד. היתה פה איזשהי תקלה טכנית כי אנחנו הגשנו שתי הצע1ת חוק,

אחת לצורך הגשת רשימות והשניה לצורך המימון. אנחנו למעשה באים להסדיר נושא. הכנסת נתנה את

דעתה לנושא הזה, שצריך לאפשר למפלגה שהיא חלק מסיעה להגיש ...

נכון, שני הדברים הולכים יחד וצריכים לדון בהם ביחד, אחרת חבל על הזמן. אנחנו בהכנה לקריאה

ראשונה.

נכון, לכן אפשר לאחד את זה כאן - להגיש סיעה כמתמודדת בבחירות לרשויות המקומיות ולהיות

סיעת-אם לגביה, כפי שמקובל. אני חושב שזה יתקבל פה אהד, הן בתמיכת הקואליציה והן בתמיכת

האופוזיציה. אני חושב שזה גם הגי1ני, כל עוד המפלגה היא מפלגה נפרדת, שהיא תוכל להגיש סיעה

לבחירות ברשויות המקומיות. העובדה שהיא התאחדה עם מפלגות אחרות לצורך סיעה לכנסת איננה

אומרת שזה צריך למנוע ממנה לפעול במיש1ר המוניציפלי. אחרת אם אני רוצה להיות סיעה אני אולי צריך

לבקש מ"הליכוד" שייתן לי אישור להגיש סיעה לבחירות המקומיות, ונדמה לי שגם "הליכוד" לא יוכל כי הוא

לא יכ1ל להריץ שתי סיעות במקביל, כך שזה פש1ט מצב בלתי נסבל.

אדוני היושב-ראש, מה שאמר חבר הכנסת קליינר הוא נכון, אם כי הקונספציה התיאורטית היתה

ש0יעת-אם בכנסת יכולה להריץ י1תר מסיעת-בת אחת, זה אפשרי.

לא יותר מרשימת-בת אחת אבל יכולה להריץ יותר מסיעת-בת אחת.

לכאורה יכולה סיעת "הליכוד" לתמוך גם ב"גשר" וגם ב"צומת". אבל מה קורה? יש פה אחר-כך בעיה

של התחשבנ1ת כספית, מי נושא במק. נניח שהיא לא עברה וצריך להפחית את המימון כי סיעה מוניציפלית

שיש לה סיעת-אם לא צריכה לתת ערבות על הכסף, נניח שהיא נכשלה או שהיא הצליחה, למי מחזירים את

הכסף? כל הסיפור הופך למעשה להיות בלתי אפשרי. לכן לדעתי באמת צריך להשוות, לראות לצורך חוק

מימון הבהירות ברשויות המקומיות במפלגה...

האם עניין ההשוואה פה נעשה מתוך שכחה או מתוך רצון וכוונה?

התופעה הזאת לא היתה כל-כך רווחת בכנסת הקודמת. אז לא היה הסיפור הזה של שלושת

המרכיבים של "הליכוד". "מרצ" באותה תקופה התמודדה בכל הרשויות המקומיות ממילא ביחד, לא היה



פיצול, אני יודע את זה.

נדמה לי שמפ"ם היתה אז נפרדת.

לא, הפיצול בפתח-תקווה היה עוד קודם. חוק הבהירות לרשויות המקומיות זה חוק שלי, זה הצעת ה1ק

פרטית שלי ושל הבר הכנסת אלי דיין. אז "מרצ" הלכה ביהד. ב"ליכוד" לא היתה אז בעיה ולכן לא השבנו על

הבעיה הזאת. זה לא היה שההלטנו על הסדר שלילי, זאת אומרת שהשבנו וההלטנו. לכן לדעתי הצעת

החוק שעומדת בפנינו היא במקומה.

אני גם רוצה להציע עוד דבר. הבר הכנסת קליינר הצביע על העניין הזה שאתה לא יכול לתמוך בסיעה

אפילו אם היא שלך. אני הושב שזה דבר לא נכון. אני אתן לכם דוגמא. נניה שבאיזשהו מקום רצה סיעה

מקומית של אזרהים ואני, "שינוי", הושב שמטעמים אידיאולוגים אני רוצה לעזור להם. אני לא יכול לעשות את

זה, ואני הושב שהעובדה שאני לא יכול לעשות את זה היא פס1לה. אני לא רואה סיבה שאני לא אוכל לעזור

להם. כשדיברו על תרומה מתאגיד לא התכוונו שמפלגה לא יכ1לה לתמוך אלא התכוונו שפירמה לא תתמוך

כי זה אינטרסים כלכליים אישיים. נניח שלי יש אינטרס פוליטי.

האם אתה לא עובר ככה על ההוק?

אני עובר על ההוק, לכן אני רוצה לתקן את ההוק.

קרה לי פעם דבר כזה מוזר וחקרו אותי במשטרה. משרד החוץ שלה אותי לאיזה שליהות והעבירו דרך

עמותה.

לי אין טענות למשרד מבקר המדינה ולאף אהד כי ההוק אומר ככה וככה הם עושים. לכן מה שאני הייתי

מציע, שאנהנו נשפר את ההצעה של הבר הכנסת קליינר ושל הבר הכנסת זנדברג. בנוסף לזה שנאמר

שמפלגה תוכל לסייע לסיעה אהרת בהשגת ערבות בנקאית או בפירסום הודעת תמיכה.

עוד לא נכנסנו לחוק.

יכול היום להיות מצב, אתן לך דוגמא, ש"שינוי" למשל לא מתמודדים בירושלים בכלל. נניה שבירושלים

מתמודד מר שמעון שטרית ברשימת העבודה. נניה שאני נגד הבר הכנסת אולמרט, אני לא אוהב אות1, ואני

רוצה לקרוא לתמיכה במר שטרית - אני לא יכול. ברגע שאני אפרסם מודעת תמיכה, שאני קורא למצביעי

"שינוי" לתמוך במר שמעון שטרית, יגידו שזה תרומה מתאגיד. זה גם בלתי אפשרי. אני הושב שכל פעילות

פוליטית של מפלגה שנעשית לצרכים פוליטיים לא יכולה להיהשב כתרומה מתאגיד.

למה אתה צריך את זה כאשר אתה מביא לידי התיקון ההקיקתי של הש1ואה?

זרו סיפור אחר. אני אתן לך דוגמא קונקרטית. בבחירות חקרובות לעיריית ירושלים חמפלגח שלי...

אתה לא רוצה להקים שם סיעת-בת נוספת שלך אלא אתה רוצה סתם לתמוך.

אני רוצה לפרסם מודעת תמיכה במר שמעון שטרית או אני רוצה לפרסם למצביעי "שינוי". בבאר-שבע

למשל אנחנו לא נתמודד. נניח שיש לי עניין שייבחר פלוני לרשות העיר כי הוא נניח קרוב אלי בהשקפתו. לי

א0ור לפרסם מודעה לאנשים שלי שייצביעו עבורו.

אבל למה אתה רוצה להכניס את זה לחוק הזה? תשנה את זה בח1ק הבחירות. תתקן בסעיף הנוגע

לדבר.

זה אותו חוק. זה הכל הולך בחוק המימון לרשויות המקומיות. אם אנחנו כבר מתקנים, צריך לתקן גם

את זה. זה הזמן לתקן, שאתה יכול להגיע לקריאה ראשונה עם דבר כזר,.

אני מציע שנעבור עכשיו על ההצעה, שמובאת על-ידי חברי הכנסת קליינר וזנדברג. מר אהוד שילת, מה

עמדתנו בעניין?

אני מסכים עקרונית לזה. יש לי רק הערות טכניות. החוק הוא שטוח מידי, הוא כללי מידי, אי אפשר

לפעול לפיו, לא בחוק המימון ולא בחוק הבחירות. אני חושב שצריך להוסיף לו כמה סעיפים, קצת לפתח

אותו, כדי שנוכל גם לחיות איתו בשטח.

למשל צריך לתקן בח1ק הבחירות בסעיף 35(א), שא1מר מי זכאי להגיש רשימת מועמדים, כתוב שם

"קבוצת בוחרים - זה מה שאנחנו קוראים לרשימה חדשה - סיעה י1צאת וסיעת כנסת", 1אני מציע להוסיף גם

"מפלגה שרש1מה אצל רשם המפלג1ת". בזה אין בעיה.

אחר-כך יש שם באותו סעיף תת-סעיף נוסף 35(ז) שאומר מי בפועל חותם על רשימת המועמדים.

נאמר שם "בא-כוח של סיעה", ובאי-כוח של הסיעות מפורסמים על-ידי יושב-ראש הכנסת ברשומות. אין

מושג כזה כמו "בא-כוח של מפלגה". לפיכך צריך להוסיף פה תיקון "בא-כוח מפלגה יחתום", וצריך להוסיף

גם אצל רשם המפלגות תיקון.

אני לא י1דע אם עכשיו הזמן להיכנס לזה. אלה סוג הדברים הטכניים שצריך לתקן.

זה מאוד חשוב, צריך להכין את זה לקראת הקריאה הראשונה. לי יש בעיה, שאין לי יועצת משפטית.

גברת אנה שניידר היתה צריכה להיות כאן כדי לטפל בזה.

מר שילת יוכל לנסח את זה, הוא ס1פר-מומחה.

חבר הכנסת פות, אני אשב יהד איתך, אנחנו נשב יחד, כמו בחוק המימונה, עד אמצע הלילה.

אין לי בעיה, בסדר.

יש בעיה נוספת, יש סעיף נוסף בחוק הבחירות, סעיף 39, שעוסק באותיות ובכינויים וזכויות הקדימה

שלהם. המבנה של הסעיף הזה אומר שזכות הקדימה העליונה ביותר היא לסיעות הכנסת; מתחתיה -

הסיעות של המועצה היוצאת; וזכות הקדימה האחרונה היא למי שהקדים להגיש, גם בין רשימות חדש1ת.

מכיוון שמכניסים רשימח שמוגשת על-ידי מפלגה, צריך לסווג אותה בזכויות הקדימה של האותיות.

אין לה אותיות כי היא רצה בנפרד. "הליכוד-גשר-צומת" רצים עם "מחל" אבל לסיעה הנפרדת אין

אותיות.

צריך בחוק לסווג. נניח שמישהו ירצה את ה"ץ" של צומת.

אם "מרצ" תרצה את מפ"ם נניח.

האותיות של מפ"ם, ברגע שהן נזנחו - הן מנהו. למשל "שינוי" פעם היתה "הן" אבל כבר 3 מערכות

בחירות אנחנו לא משתמשים באותיות הללו. יכול להיות שמישהו אחר כבר משתמש בהן מאז. אני לא יכ1ל

לבוא היום ולהגיד שלפני 10 שנים אלה היו האותיות של "שינוי".

יש פה תשובה אחרת, למשל ניקח את "צומת", כי זה מצב ביניים. יש "צומת" בחיפח שהתמודד עם

"ץ". אם "צ1מת" בחיפה קש1ר, בעקב1ת התיקון, ל"צומת" בכנסת אז לדעתי הגי1ני לתת אולי קדימות,

שנמצאת בין הסיעה בכנסת לבין הרש1ת המקומית.

צריו לשקול את זה. אי אפשר להשאיר את זה פתוח כי כשיבואו מקרים, ופה מדובר על 180 ישובים,

ויהיו מקרים...

אני לא הייתי נותן, עם כל הכבוד למפלגות, מי שלא התמודד בבחירות האחרונות עם האותיות הללו אין

ל1 קדימה.

בבחירות הקודמות לעיריה או לכנסת?

אז לסיעה במועצה היוצאת יש במילא יתרון.

השאלה איפה אתה מדרג אותה.

היום ה0דר הוא פשוט: 0יעה בכנסת ראשונה, סיעה יוצאת במועצה שניה, וסיעה חדשה שלישית. זכויות

הקדימה הן לא על כל אות אלא על האות שבה נבחרה הסיעה בכנסת או נבחרה הסיעה היוצאת בבחירות

האחרונ1ת.

ואם היא לא נבחרה?

אם היא לא נבחרה באותה האות אז אין לה זכות קדימה ומי שהקדים להגיש יזכה באותיות.

האם אתה יכול ליצור לה כאן בחוק זכות קדימה?

אני מעלה את זה לשיקולכם.

אם היא לא התמודדה אז זה לא הגון.

בכל זאת היא סיעה בכנסת, היא מפלגה גדולה.

אבל האותיות הן לא שלה. אין לה אותיות. אתה נותן לה סתם יתרון על פני אחרים.

לא, אגיד לך למה, כי נניח של"צומת" למשל יש איזה אות ידועה ומוכרת ארצית והסיעה בחיפה רוצה

ללכת לפי האות הזאת כדי שהיא תהיה מזוהה עם סיעת-האם.

אם יש לו עדיין מישהו שנבחר בתור "צומת" בחיפה אז ממילא יש לו יתרון בחיפה על האותיות.

אני רוצה את זה ארצי, לא רק בחיפה.

בוא נשאל אחרת, מפלגת "צומת" יש, מפלגת "שינף" יש, עזוב את האותיות, נניח שאין להם אותיות.

האם יש להם שם, כינוי? האם רשימה מקומית תוכל להשתמש בזה? צריך להתייחס לכך.

גם א0ור לרשום מפלגה שסותרת את שם מפלגה אחרת. לגבי זה אני מסכים איתך, לשם בוודאי שיש

חשיבות.

אבל סיעה מקומית היא לא מפלגה.

צריר גם בסעיף הזה איזשהי התייחסות לעניין.

הפריט הנוסף, אני עובר לחוק הבחירה הישירה של ראשי רשויות, בסעיף 5, שיש לו שני סעיפי משנה:

1) מי זכאי להגיש מועמדות; 2) מי חותם כבא-כוח. שם צריך לעשות את אותם תיקונים בהתאמה.

המקום השלישי שצריך לתקן תיקונים זה כמובן בחוק המימון, זה החוק השני שלכם, ששם צריך להכניס

בסעיף ההגדרות הגדרה של "מפלגה". יש הגדרה של "סיעה" ואין הגדרה של "מפלגה". פה צריך להכניס

הגדרה של "מפלגה".

וגם "נציג".

יש עוד בעיה אחת והיא בסעיף המקדמות בחוק המימון. הרי שם נאמר שסיעת-אם יכולה לבקש

מקדמות לפי אחת משתי א1פציות: או לפי יחס של חברי כנסת או לפי מה שיש בשטח. מה שיש בשטח, אין

בעיה לספור ולבדוק. לפי הכנסת, למשל בעניין של "הליכוד", מראש הרי לא הוגדר מי שייך למי.

זה כן הוגדר, להיפך, בחוק מימון המפלגות.

מר שילת צודק, סיעת "הליכוד" לכאורה יכולה לבוא למשרד הפנים ולהגיד שהיא חצה מקדמה לפי 32

חברי כנסת. כרגע כן, לפי חוק המימון המקומי. היום לסיעה בכנסת יש שתי אופציות לבחור את המקדמה: או

שאתה לוקח את החלק שלך בכנסת, 32 חלקי 120...

סליחה, מתוך ניסיון, בחח כולם בא1פציה הזאת ולא בחרו בכלל באופציה השניה כי כך קיבלו יותר כסף,

לכן צריו לדעתי לפרט את זה ולהגיד שהזכות היא למפלגות. ואז אם "הליכוד" בא גם בשם "גשר"

ו"צומת" אז הוא מקבל לפי 32. אם הוא בא רק בשביל "גשר" הוא מקבל פחות.

בוודאי צריך לפרט מי יהיה הגוף שיגיד לי, כדי שאני אפעל בשטח?

בא-כוח המפלגה.

יושב-ראש הכנסת.

לפי סעיף 10(1) כתוב שיושב-ראש הכנסת יודיע לי כמה חברים יש בכל סיעה. אז צריך להטיל עליו אולי

את החובה להודיע לי לגבי כל מפלגה. השאלה אם הוא יסכים לזה.

יש פרוצדורה, צריר להסמיך את זה לחוק מימון המפלגות. יש פרוצדורה של חוק מימון המפלגות. אם

אתה לצורך מימון מפלגה נפרדת מודיע מראש מי חברי הכנסת שלך ויש לך גם באיוח כ"גשר" ו"צומת"...

לא כל-כך. פה יש בעיה, כי יש נציגים ל"ליכוד" עצמו, אין נציגים למרכיבים.

לצורך חוק מימון המפלגות...

יש בעיה עם זה.

השיטה צריכה להיות פש1טה, המימון הוא עכשיו לא לסיע1ת הכנסת אלא למפלגות.

יש גם סיעות.

בסדר. אז אם שתי מפלגות שמקיימות סיעה רוצות להתמודד על בסיס הסיעה, הן יכולות. אם הן רוצות

בנפרד, הן בנפרד. תן להן את האופציה.

בסדר, אבל מישהו צריך להגיד לי כמה חברים יש בסיעת המפלגה.

זה יושב-ראש הכנסת.

יש לי הצעה יותר סובה, כל הבר כנסת הוא הבר במפלגה. יש פה שתי מערכות נפרדות. לכן אני הושב

שהמפתה צריך להיות כמספר הברי הכנסת החברים באותה מפלגה. המפלגה תמציא לך את שמות הברי

הכנסת ההברים בה ואז אתה יודע בדיוק כל אהד למי הוא שייך. אני לא יכול להיות הבר בשתי מפלגות.

תטיל חובה על הבר כנסת להזדהות בהשתייכותו המפלגתית.

לא, זה מסובך.

בחוק מימון מפלגות הרי זה מוסדר. הרי כל סיעה צריכה להודיע ליושב-ראש הכנסת ולהשבות הכנסת,

אהרת איך היא משלמת את המימ1ן הש1טף? לפי מה שנציגי הסיע1ת ה1דיעו לי1שב-ראש הכנסת לגבי

ההלוקה בתוך הסיעה בין המרכיבים.

אני פה ש1אלת את עצמי שאלה פרקטית, שלא השבתי עליה קודם. אנחנו מבהינת משרד מבקר

המדינה, הרי זה ההלטה פוליטית, אנהנו לא מתערבים בזה. מה יקרה אם נניה "הליכוד" או "מרצ" יתמודדו

גם הסיעה הכוללת 1גם המרכיבים?

זה יהיה א1 ...או.

בכל הארץ זה יהיה או... או, או שבכל ישוב?

ההלוקה תהיה לפי מפלגות. אם נניה "הליכוד" ירצה ללכת במקום מסויים עם "צומת" אז יאחדו

משאבים, זה אותו דבר גם אם "הליכוד" 'רצה ללכת עם המפד"ל.

זה כמו אם "העבודה" ו"מרצ" יילכו באיזשהו מקום יהד.

אתם צריכים להיות ערים לכך שבאיזשהו מקום יכול להיות פלונטר.

ההשיבה היא שנקודת המוצא היא מפלגתית ועליה יש קומבינציות של שיתוף פעולה שיכולות להיות

חמות לסיעה-האם.

צריו פשוט להעביר את המשקל למפלגה ולא לסיעה.

אלא אם כן בא-כוח המפלגה הודיע שזה "ליכוד-צומת", או "ליכוד-גשר".

כשחלק אהד יוצא אז יתר החליקים צריכים להגיש רשימה.

לא הלק אהד, לא. צריך להבין שיש הסכם בין "הליכוד-גשר-צומת" רק לדבר אהד, להליכה משותפת

לכנסת, ובכל דבר אחר אנחנו מפלגות. אם במקרה בפתח-תקווה "הליכוד" ירצה ללכת עם "גשר" דינו...

בדיוק כמו ש"העבודה" והמפד"ל יילכו יהד במקום אחר.

היהידות תהיינה יחידות של מפלגה ולא של סיעות.

יצטרכו להגיש לי רשימת מועמדים בחתימת שני באי-כוח של שתי המפלגות.

דיברנו עכשיו ברמת הקונספט. אנחנו רוצים להיכנס לפרטים, לקרוא את החוק ולראות מה עושים.

הגיעה גברת אנה שניידר. יש איזה הצעה גם של היועץ המשפטי של הכנסת, מר צבי ענבר, בעניין מימון

מפלגות, שמציע איך לכתוב את זה. אנהנו הלכנו לצלם את ההצעה, נחלק אותה לנוכהים וגם נדון בה.

השאלה העקרונית היא האם נוכל לצרף את שתי הצעות החוק שלכם, גם של המימון וגם של הרשימות,

ביחד. השאלה באיזה שלב שתיהן נמצאות.

אחת עברה קריאה טרומית והשניה לא.

אם אחת לא עברה קריאה טרומית אז היא לא קיימת. באופן ענייני זה נושא חדש.

לקראת קריאה ראשונה אתה יכול להעביר את זה. לפני קריאה ראשונה אין נושא חדש.

נכון, אתה צודק, זאת הצעת חוק פרטית לפני קריאה ראשונה, בסדר, אז אפשר להרחיב. אנחנו רוצים

להסדיר את זה עד הסוף, לא להשאיר זנבות, ולכן גם נביא את העניין השני.

בחוק אחד נגמור את הכל. הרי יש גם בחירות עוד מעט ואין זמן.

זה, אגב, גם השיקול שהסבירו לי למה לא העבירו את שניהם, כי הרי הם היו שניהם ביהד. אז אמרו לנו

שמספיק להעביר אחד, הרי בלאו הכי זה לפני קריאה ראשונה.

זה ישנה את הכותרת של הצעת החוק.

גם ההצעה של מר צבי ענבר משנה את הכותרת כי בכלל היא הולכת לחוק אחר, היא הולכת לחוק

הרשויות המקומיות (מימון בחירות). זה לא משנה.

יש עוד חוק אחד שצריך לגעת בו ולתקן אותו, זה חוק המפלגות, סעיף 19ב רבתי, שהוא נכנס ערב

הבחירות האחרונות לכנסת. שם נקבע מנגנון שמפלגה תודיע לרשם המפלגות מי זה בא-הכוח הזה, שהוא

מגיש את הרשימה. אני מציע להוסיף שם סעיף משנה נוסף, לכתוב שמפלגה תודיע לרשם המפלגות מי הוא

בא-כוחה לעניין הגשת רשימות מועמדים, וכן הלאה. רק שההודעה בכנסת די שתינתן יום אחד לפני הגשת

הרשימות ואילו אני צריך 10 ימים כי אני צריך להפיץ את המידע הזה בארץ. סעיף מקביל, כסעיף משנה

נוסף, אלו התיקונים הטכניים שאני מבקש כדי שנוכל לבצע את הדברים.

אולי תזכיר את התיקון הראשון מכיוון שגברת אנה שניידר לא היתה נוכחת כשהזכרת אותו. היה עוד

תיקון אחד שביקשת לתקן בחוק הבחירות.

ביקשתי בחוק הבחירות לתקן את סעיף 35(א), ששם נאמר מי זכאי להגיש, ולהוסיף את המילה

"מפלגה". אני לא מנסח, אני אומר רק את הרעיונות.

בסעיף 35(ז) - מי זה האיש שחותם בשם המפלגה על רשימת המועמדים - במקביל לסיעה זה צריך

להיות אותו בא-כוח שלפי מה שאמרתי עכשיו בחוק המפלגות אמרו את שמו.

לפי סעיף 39 צריך לקבוע את זכויות הקדימה לגבי אותיות ו/או כינויים וכן הלאה, בין סיעת כנסת,

מפלגה, סיעה יוצאת ורשימה חדשה.

בסעיף 36 בחוק הרשויות המקומיות (בחירות) מוגדר מה זה "סיעה של כנסת" וצריך להוסיף...

זה התיקון שמר צבי ענבר הציע. יש התייחסות לכך.

כן, אבל זה לא הכל. יש מערכת שלמה.

אולי אפשר לשכלל.

שם מוגדר מה זה "סיעה של כנסת", זה "סיעה שהיושב-ראש פירסם עליה ברשומ1ת". אני מציע

שתיכנס הגדרה דומה של "מפלגה". אני לא יודע אם זה דווקא יושב-ראש הכנסת, אולי צריך לקבוע שרשם

המפלגות יתן לנו, לשר הפנים, רשימה של המפלגות שיש בידו עד יום איקס, שזה 10 ימים לפני הגשת

הרשימות, כדי שנוכל לטפל בזה, כי יושב-ראש הכנסת לא מתעסק ככזה עם מפלגות.

אבל זה עניין שתמיד תוכל לקבל מרשם המפלגות. למה צריך בחוק להזכיר את זה?

אני צריך לדעת האם הסיעה מבקשת ללכת בנפת- וכדומה. אני צריך מנגנון חד וברור.

אני מבקש גם להוסיף את העניין הזה שתמיכה של מפלגה בגוף פוליטי אחר לא תיחשב כתמיכה

מתאגיד.

זה נושא נוסף.

הדבר הנוסף שאמרתי זה חוק הבחירה הישירה, סעיף 5, שהוא תואם את סעיף 35(א) ו-(ז), זאת

אומרת איזה גופים זכאים להגיש הצעת מועמד לראש רשות, לה1סיף גם את המילה "מפלגה". וסעיף קטן

(ב), מי חותם, שוב בא-כוח המפלגה, כפי שהוגדר בחוק המפלגות.

אברהם פורץ;

אני מוכן לעזור בניסוחים. אם אתם לא רוצים אני לא חייב להשתתף.

אני רוצה שתעזור.

אבל אני מודיע שאני בעל עניין, לא עניין אישי אבל אני בעל עניין מפלגתי.

כמובן שההגדרה של "מפלגה" בנושא הזה זה לא רק מי שרש1ם אצל רשם המפלגות, את זה אמרה

גברת איטה וצלר וזה תיקון נכון מאוד, אלא מפלגה שרשומה אצלו ושיש לה חברי-כנסת. לא כל מפלגה.

ברור, אחרת אין עם מי להתחשבן.

"אשר מיוצגת בכנסת".

צריו לכתוב את זה כמו שגברת איטה וצלר אמרה.

צריו לכתוב את זה כי אחרת לפי חוק המפלגות "מפלגה" היא....

אני מציע שנעבור על הצעת החוק. קודם כל אולי כדאי שנעבור על הצעת החוק שהוגשה לנו עכשיו,

שניסח מר צבי ענבר. בבקשה.

אנחנו נמצאים בהצעת חוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות) (תיקון), התשנ"ח-1998. בחוק הזה

בסעיף ההגדרות ישנה הגדרה של "סיעת אם", שאומרת "סיעה מסיעות הכנסת..." - "סיעה" בחוק הרשויות

המקומיות (מימון בחירות), התשנ"ג-1993 מוגדרת כ"סיעה במועצת הרשות המקומית שבה יערכו בחירות

ואשר אושרה כסיעה כאמור בסעיף 25(א) לחוק הבחירות". ההצעה של מר צבי ענבר היא שבמקום

ההגדרה "סיעת אם" יבוא "סיעה מסיעות הכנסת וכן סיעה הזכאית למימון הוצאות שוטפות לפי סעיף 12 (א)

לחוק מימ1ן מפלג1ת, התשל"ג-1973".

זה מכסה את ה"מפלגה"?

יחד עם חוק המפלג1ת אני ח1שבת שזה מכסה. אני לא בדקתי את זה לעומקו.

אי אפשר לכתוב את המילה "סיעה", זה דבר מטעה. צריך לומר "סיעה מסיעות הכנסת וכן מפלגה".

"סיעה" זה "סיעה שנתנה הודעה מראש על כך שהיא הולכת להיות סיעה עצמאית", אם אני לא טועה,

תבדקי את זה.

סעיף 12(א) לחוק מימון מפלגות זה סעיף הכאילו, שאומר שמפלגה שהיא חלק מסיעה היא סיעה לצורך

הסעיף.

אחת ההגדרות של "סיעה" בחוק מימון מפלגות זה "מפלגה שוועדת הכנסת הכירה בנציגה או בנציגיה

בכנסת כסיעה". ההמשך של זה הוא המימון השוטף.

יש שני סוגים. יש כאלה שמסרו ליושב-ראש ועדת הבחירות שהם סיעה פדרטיבית. אבל לדעתי המונח

לא צריך להיות "סיעה", הוא צריך להיות "מפלגה" והיא זכאית למימון הוצאות שוטפ1ת.

תחושת הבטן שלי היא שחבר הכנסת פות צודק.

האם יש למישהו את זה פה?

אני אקרא:

"(א) לא ישולמו סכומים לרשימה על פי סעיפים 9,7 ו-10(ב), אלא בהתקיים תנאים מוקדמים אלה:

(1) לא יאוחר מהיום ה-21 שלפני יום הבהירות מסרה הרשימה לשר הודעה כאמור סעיף 11(א) (2),

(3), (4) ו-(5), בשינויים המחוייבים.

(2) את ההודעה האמורה בפיסקה (1) ימסור מי שצויין א1 שיצויין כבא כ1ח הרשימה או ממלא מק1מו לפי

סעיף 38 לחוק הבחירות.

(ב) הוראות סעיף 11(ב) יחולו על רשימה בשינויים המחוייבים. את ההודעה ימסור האמור בסעיף קטן

(א)(2)."

עכשיו תסבירי לי את זה. לדעתי זה שייך ל...

אתה קורא בח1ק המימון לרשויות ואנחנו עוסקים בח1ק מימון מפלגות.

סעיף 12 (א) בחוק מימון מפלגות אומר כך:" דין מפלגות המקיימות סיעה אחת -

(א) אם סיעה היא צירוף של שתי מפלגות או יותר המקיימות בכנסת סיעה אחת יראו א1תן מפלגות בכל

הנוגע למימ1ן הוצאות ש1טפ1ת כאילו הי1 סיע1ת נפרדות."

זאת אומרת שזה מכסה אתכם. עכשיו באה ההגדרה כאן וא1מרת ש"סיעת אם" תהיה "סיעה מסיעות

הכנסת", מה שהיה עד עכשיו, "1כן סיעה הזכאית למימון הוצאות שוטפות לפי סעיף 12(א) לחוק מימון

מפלגות".

הניסוח נותן את התשובה, זה רק לא אלגנטי.

אז אפשר לנסח את זה יותר אלגנטי.

בהסכם שלך עם "הליכוד" כתוב שלא רואים אותך כמשהו נפרד. תבדוק את זה.

אתה מערבב בין שני סעיפים. יש סעיף אחד שאומר שכאשר אתה רץ יכ1לה להיות רשימה שמורכבת



מכמה מפלגות והיא צריכה להודיע ליושב-ראש ועדת הבחירות המרכזית. את זה לא עשינו.

בנוסף לזה בחוק המימון אמרו תיקון אחר, גם אם אתה סיעה אחת ולא יכול להתפרק אבל אתה מורכב

מנציגי מפלגות שונות אז אתה זכאי למימון. בתוקף זה אתה מקבל את המימון. ולכן הוא מצמיד את זה

לסעיף הזה.

בסדר, אבל בשביל להסיר כל ספק וכדי שיהיה ברור צריך לכתוב "מפלגה".

ההגדרה נמצאת בסעיף ההגדרה של "סיעה".

אדוני היושב-ראש, חוק המימ1ן לרשויות המקומיות קש1ר בטבורו לחוק הבחירות. אני מציע שהמושגים

יהיו ככל שניתן זהים. מכיוון שבחוק הבחירות אי אפשר לכתוב שיגיש רשימה בא-כוח של סיעה שהוכרה לפי

סעיף 12 לחוק מימון, זה אבסורד גמור. אני מציע שמכיוון ששם משתמשים ב"מפלגה", רק לסעיף הזה, אם

אפשר, להגיד "וכן מפלגה שהוכרה כסיעה הזכאית למימון לפי סעיף 12 (א)". כל ההמשך נשאר. ואז אנחנו

עדיין משתמשים בא1תה מילה, "מפלגה", ואנחנו יודעים מה זה הברווז הזה.

אז אותו דבר בתיקון לסעיף 3-12 גם.

סעיף 2 מתייחס לסעיף 10 (ד) לחוק העיקרי. הסעיף מדבר על מקדמות. כתוב שם כך: "יושב ראש

הכנסת יודיע לשר על ההרכב הסיעתי של הכנסת ביום הקובע". עכשיו מר צבי ענבר מציע להוסיף בסופו:

"ועל הסיעות הזכאיות למימון הוצאות שוטפות לפי סעיף 12 (א) לחוק מימון מפלגות, התשל"ג-1973". גם על

זה הוא יצטרך להודיע.

אז צריך להשתמש שוב באותה טרמינולוגיה, "מפלגות המוכחת כסיעות".

עוד תיקון אחד, תרשמי לך, גם בסעיף 10 (א) צריך לכתוב "סיעה או מפלגה זכאית לקבל מאוצר

המדינה", כלומר צריך לקבע את הזכות. זה לא רק ההודעה ליושב-ראש הכנסת. זה נכון מה שאמרת, צריך

רק לקבע את הזכות, שזה גם מפלגה. גם בסעיף 10(א) להוסיף את המילה "מפלגה".

"מפלגה שיש לה יצוג בכנסת", לא מפלגה סתם.

"שיש לה לפחות חבר כנסת אחד". "יצוג בכנסת" זה לא ניסוח טוב, "שלפחות נמנה עליה חבר כנסת

אחז", או משהו כזה. אין מושג מה "יצוג בכנסת". "שיש לה נציג בכנסת", אולי. צריך לכתוב "שלפחות חבר

כנסת אחד נמנה עליה".

אנחנו לא מנסחים כרגע.

מה זה "יצוגיי?

המונח הוא מתוך חוק המפלגות. ההגדרה של "מפלגה" זה "חבר בני אדם שהתאגדו כדי לקדם בדרך

חוקית מטרות מדיניות או חברתיות ולהביא לייצוגן בכנסת על-ידי נבחרים". אפשר בטרמינולוגיה הזאת

להשתמש.

כן, נשתמש בהגדרה של "מפלגות".

ודבר נו0ף זה סעיף 26, שמדבר על דין סיעת-אם. בסעיף קטן (ד) היום כתוב "הודעות מטעם סיעת אם

ימסור בא כוחה על פי סעיף 25 לחוק הבחירות לכנסת או ממלא מקומו". ההצעה אומרת שבסופו יבוא

"הודעות מטעם סיעת אם - בהגדרה החדשה - שהיא סיעה הזכאית למימון הוצאות שוטפות לפי סעיף

12 (א) לחוק מימון מפלגות, התשל"ג-1973, ימסור חבר הכנסת שהוא נציגה של אותה סיעה, על פי סעיף 6

לחוק האמ1ר".

אבל פה גם בסעיף 26(א) שוב יש להוסיף ש"הוראות סעיפים אלו ואלו לא יחולו על סיעת-בת של

מפלגה אלא יחולו על סיעת האם". סעיף 26 זה "דין סיעת אם". עכשיו אנחנו באים ואומרים שסיעת-אם זה

סיעה או מפלגה, אז צריך להחיל את הדברים האלה בכל מקום בסעיף הזה, לא רק בסעיף קטן (ד).

לכן, אגב, מר ענבר הלך למילה "סיעה" המושאלת של סעיף 12(ב), כדי להתחמק מהתיקונים האלה.

כן אבל אם מכניסים את זה ב"סיעת אם" אז לא צריך לפרט הלאה.

אסור ליצור סיטואציה שאי אפשר יהיה להבין על מה מדובר בכלל.

מה עוד יש לנו, מר שילת? האם זה כל מה שאנחנו צריכים להכניס בחוק המימון?

כן. כמובן הערתי הערות על חוקים אחרים.

גברת שניידר, אני מבקש בכל זאת להכניס את הדבר הזה. יש לפעמים מפלגה שרוצה לתמוך בסיעה



בשלטון המקומי, בין על-ידי עזרה כספית או בין על-ידי פירסום מודעות תמיכה. היום זה דבר אסור. אני

הסברתי את זה. נניה ש"שינוי" רוצה לקרוא למצביעי "שינוי" בירושלים לתמוך במר שמעון שטרית לראשות

העיריה, אני לא יכול.

איך אתה ניסהת את זה?

זה לעניין סעיף 16. סעיף 16 מדבר על הגבלת הכנסות. סעיף קטן (א) היום אומר "לא תקבל סיעה או

רשימה במישרין או בעקיפין כל תרומה מתאגיד, בארץ או בחוץ לארץ" - זה מקביל לחוק מימון מפלגות -

ואתה מציע להוסיף "סיוע בהשגת ערבות בנקאית כאמור בסעיף 13, או פירסום תמיכה בסיעה או ברשימה

הנעשים על ידי מפלגה הרשומה לפי חוק המפלגות, התשנ"ב-1992, לא ייחשבו כתרומה מתאגיד".

מתי ניסחת את זה, עכשיו תוך כדי דיבור?

לא, אני הגשתי את זה כהצעת חוק.

מה זה "סיוע"?

חבר הכנסת אברהם פורז, אני אומר לך דוגרי, אנחנו מסדירים נושא מסויים שהיה באמת בקונצנזוס

והוא עבר פה אחד בכנסת. כאשר אנו מחברים לזה גם את נושא המימון אז ברור שרצו להסדיר את העניין

של סיעת-אם. אבל נזה שאתה מעלה זה באמת נושא אחר.

אני אתן לך דוגמא. לנו יש כניראה איזה "דיל" בפתח-תקווה, "שינוי" יחד עם "גשר". נניח שהם יחליטו

לרוץ בתור סיעה מקומית כי יש להם נציגים במועצה היוצאת. גם אני וגם אתה לא נוכל לתת להם אפילו כוס

מים.

על כוס מים לא נלך לרבנות.

אם אני אכיר בו כסיעת-בת זה אולי יקלקל לו.

חבר הכנסת קליינר, אני אגיד לך איפה יש לך אינטרס. למשל כשאתה תומך במועמד אחר לרשות עיר,

אפילו כשאתה רץ למועצת העיר, אתה לא יכול לתמוך בו.

אתה לא יכול לפרסם אפילו מודעת תמיכה.



אני מציע, כדי שלא יטענו שזה נושא חדש, להעביר את זה לקריאה הראש1נה.

בקריית שמונה ההצעה הזאת פותרת לך את הבעיה לגבי העתיד.

למשל מר חולדאי רץ עם רשימה עצמאית ומשלב נציגי "גשר" אך המפלגה הזאת לא נקראת "גשר".

אני חושב שחבר הכנסת פות צודק.

אגל אז אתם הולכים אולי ל0יעה מאוחדת, זה משהו אחר.

נניח שאני במקום מסויים מתמודד רק למועצת הרש1ת. אני רוצה למשל לקרוא לתומכים שלי לתמוך

במועמד העבודה לראשות העיר. הי1ם אני אפילו לא יכול לפרסם מודעה כי אז י1צא שנתתי תרומה לתאגיד.

השאלה היא איפה הגבול.

הגבול הוא שמפלגה היא לא תאגיד לצורך תמיכה בסיעת-בת. כשדיברנו על איסור תרומה לא התייחסנו

לגופים פוליטיים אלא לתאגידים כלכליים.

אבל אם הוא רוצה להשתמש בכספים שלך כדי לעשות לעצמ1, אז זה יהיה חוקי מעכשיו.

הדבר היחיד שהוא פרובלמטי, שאם אני אתמוך בו אז אולי הוא יעבור על תקרת ההוצאות, זה הבעיה

היחידה והיא אכן בעיה. אבל אני חושב שלא יתכן לראות מפלגה שעוזרת בפוליטיקה למישהו כתאגיד.

הכוונה היתה שגופים כלכליים לא יתנו תרומות.

אני אגיד לך מה הבעיה שלי. אדוני היושב-ראש, אני חושב שאני בעד החוק, אלא מה, פה הלכנו על דבר

שהוא באמת נקודתי, שהוא גם נתמך בכנסת על-ידי סיעה שאולי היום היתה רוצה להצביע אחרת אבל יש

לה הסכם שגם הוצג בפני שולחן הכנסת.

אף מפלגה לא תתנגד לזה.

אני אומר ש"הליכוד" תמך בהצעה הזאת בעל כורחו מכיוון שיש הסכם. אנחנו צפינו את הבעיה הזאת

כאשר הקמנו את "הליכוד-גשר-צומת", כשהיה ברור שאנחנו לא הולכים לה1דעה ליושב-ראש הכנסת

שאנחנו מפלגות נפרדות. אז אמרו לנו שעניין מימון המפלגות נפתר ואילו עניין ה...

יש לנו אורחים בלתי קרואים אבל רצויים. אתם יכולים לשבת איתנו.

עניין מימון מפלגות מוסדר ואם יש צורך תהיה לנו זכות להעביר שם...

אברהם פורץ;

"הליכוד" או "גשר" לא יכולים למשל לקרוא לתומכיהם לתמוך בחבר הכנסת אולמרט בירושלים כי חבר

הכנסת אולמרט מתמודד בסיעה עצמאית.

אלא אם הוא סיעת-בת.

אני מציע לכלול את זה בקריאה הראשונה.

זה עלה בחוק מימון מפלגות ואמרו שזה בעייתי.

יש דבר שיש עליו קונצנזוס אז בואו נעביר את זה.

מה דעתך שנכניס את הנושא רק בתמיכה במועמד ולא בין סיעות? זו יכולה להיות פשרה.

יש היגי1ן גם בהצעה הרחבה של חבר הכנסת פורז.

אני מבטיח להוריד את זה אם תהיה התנגדות.

עוד לא הספקנו לחשוב על ההצעה.

הצעת החוק שלנו מוסכמת על דעת יושב-ראש הכנסת והיועץ המשפטי של הכנסת. אני לא רוצה

שנעכב את העניין של הקריאה הראשונה. אני מציע שאם תהיה הסכמה עד הקריאה הטרומית, שזה ייכנס

ואם לא תהיה הסכמה אז זה ישאר מחוץ להצעת הח1ק.

לא ככה זה עובד. אנחנו צריכים לקבל החלטה.

אני מציע שנצרף את זה להצעת החוק ואני מבטיה להוריד את זה אם לא תהיה תמיכה. אם אהרי

הקריאה הראשונה תהיינה בעיות, אני אסיר את זה.

זה נושא שאי אפשר לענות עליו מהשרוול.

אני חייב לאשר את זה לקראת הקריאה הראשונה. לא נקיים עוד ישיבה בעניין הזה. ננסה עכשיו לנסח.

אם תוכל לסכם מה סוכם עד כה.

נקרא את החוק.

אני מציע שזה יהיה כשם החוק שהציע מר צבי ענבר.

היועץ המשפטי של הכנסת תיקן רק חלק מסויים ולא את הכל. אני מציע לכתוב "הצעת חוק הרשויות

המקומיות (תיקוני חקיקה) (בחירות)".

למה כאן לא להשתמש בשם החוק כפי שהציע מר ענבר?

כי מכניסים עוד דברים. כמה שהשם פחות יומרני כך הוא יותר טוב.

אנחנו לא צריכים כרגע לאשר אף ניסוח, רק עקרונות.

אבל היושב-ראש לא מתכוון לעשות ישיבה נוספת, היום צריכים לסיים.

היום נסיים את העקרונות.

בסעיף 1 יהיה שינוי בהגדרה של "סיעת אם". הדברים הנוספים הם נלווים לתיקון העיקרי. יש פה

הגדרה של "סיעת אם" - "סיעה מסיעות הכנסת וכן סיעה הזכאית למימון הוצאות שוטפות לפי סעיף 12(א)

לחוק מימון מפלגות, התשל"ג-1973".

אז את לא צריכה את התיקון שלי לסעיף 36א?

אני אבדוק.... אני לא בטוחה שצריך תיקון.

בוודאי שכן, אנחנו צריכים לעש1ת תיקונים עקיפים ב-4 חוקים עקיפים.

התכוונתי שאני כרגע לא יודעת אם צריך תיקון בסעיף 36א. ברמה העקרונית, יהיה תיקון.

האם עדיין צריך את התיקון שתבר הכנ0ת זנדברג מציע?

מה שהצעתם זו בעצם הצהרת כוונות. אנחנו צריכים לפרוט את זה לפרטים.

העיקרון הראשון הוא שלמפלגה יש נציג שהוא חבר כנסת.

העיקרון השני הוא רישום בא-כוח של מפלגה אצל רשם המפלג1ת.

וההרכב הסיעתי של המפלגה.

אהוד שילת: בחוק הרשויות המקומיות (בחירות) בסעיף 35(א) - צריך לקבוע שגם מפלגה רשאית להגיש רשימה

(מפלגה שיש לה נציג בכנסת).

בסעיף 35(ז) צריך להוסיף שמי שחותם על זה הוא בא כוח של המפלגה.

כלומר זה מפלגות שיש להן רק עבר, לא מפלגות שיש להן עתיד.

מי שחותם זה בא-כוח מפלגה שהודיעו עליו לרשם המפלגות.

האם הוא חייב להיות חבר-כנ0ת?

לא. הוא צריך להיות מוגדר כבא-כוח אצל רשם המפלגות.

סעיף 39 קובע אותיות לסיעות המתמודדות בבחירות. זכות הקדימה היא לסיעת כנסת, מתחתיה סיעה

של המועצה היוצאת, ואחר-כך רשימה חדשה לפי סדר ההגשה, מי שהקדים להגיש. זה דומה מאוד למה

שיש בחוק הבחירות לכנסת. לא מכרת שם מפלגה מכיוון שמתירים למפלגה להגיש ...

לעני/ח. דעתי צריך לתת לה סדר עדיפות וקדימות בעניין של אותיות, אחרי סיעות.

בין סיעת כנסת לסיעה מקומית.

גם לגבי האותיות? זאת הבעיה, את זה צריך לקבוע.

אם הוא השתמש בעבר באותיות אז יש לו קדימה עליהן, זה ברור. הבעיה היא מה קורה אם הוא לא

השתמש בהן.

אז אין לו קדימה.

יש מדרג ביניים. אני מחלק את זה לשני סוגים של מפלגות: מפלגה שיש לה באיזשהו מקום בארץ

נציגות ברשות מקומית ומפלגה שאין לה. זאת שאין לה לדעתי צריכה להיות מתחת לסיעה המוניציפלית,

יחד עם רשימה חדשה. זאת שיש לה ולו במקום אהד, דינה מתחת לסיעה בכנסת ומעל רשימה מקומית.

אני רוצה להסביר למה, כי יש מיקרים למשל שביום ההכרזה מישהו מהסיעה שלך במקום מסויים מחליט

שהוא לוקח את האות איתו. אני רוצה שלמפלגה במקרה הזה תהיה בכירות עליו. אבל אם המפלגה הזאת

היתה חדשה ולא היתה בשום מקום, דינה מתחת לסיעה המקומית.

אני חושב שזה מסובך. אתה נותן למפלגה את הזכות. אם אין למפלגה אות קודמת אז אין לה מה

לעשות עם הזכות הזאת.

אחרת יוצא שהוא יכול לבחור אותיות לפני אחרים וזה לא הגיוני. אם אין לו אותיות ואתה נותן לו קדימה

הוא פשוט בוחר ראשון. זה לא בסדר.

חבר הכנסת מיכאל קליינר, אני אתן לך דוגמא, נניח שאני לא מתמודד בשום מקום בארץ בבחירות



המוניציפליות. באה "גשר", ויש לי "צומת" מקומי בחיפה. אם הבחור בחיפה רוצה להמשיך עם ה"ץ" שלו

ו"צומת" לא מתמודדת בשום מקום, לגיטימי שהוא ימשיך. תבוא אתה, אם יש לך עדיפות, למרות שאתה לא

קיים בשטח ואתה יכול לומר שאתה לוקח לו את ה"ץ". או רשימות מקומיות, כל מיני "צעירים למען חיפה",

"אזרחים למען עכו", כל מיני דברים כאלה, אתה לא יכול לגנוב להם את האות.

יש גם רשות שופטת במדינה הזאת. אני לא צריך כל דבר לקבוע עד הסוף. אתה קובע את העיקרון, למי

יש זכות קדימה על בחירת האותיות. למשל לצורך השם, כי יש אינטרס של אחידות. בניגוד ל"צומת", ל"גשר'

לא היתה רשימה בעבר. נדמה לי שחבר הכנסת דוד מגן באיזשהו שלב כן לקח אותיות, אני אפילו לא יודע

אם היתה לזה משמעות, כי הרי "גשר" היתה סיעה יוצאת בסוף הכנסת ה-13 שכללה את חברי הכנסת

דוד לוי ודוד מגן. אני לא יודע אם הם לקחו אות או לא לקחו אות אבל זה עניין עובדתי.

אין לזה משמעות.

אם כך אז בחר שלעניין האות אין לזה משמעות. לעומת זאת לעניין האחידות אתה קובע את העיקרון

שהמפלגה הזאת היא אחרי סיעה ולפני סיעה מקומית. בחר שאם תהיה התנגשות אז יש מפקח על

הבחירות והוא יחליט בהתאם לחוק.

לא, הוא לא יכול להחליט, אין לו סמכות.

אבל החוק עוד לא אומר כלום.

מה שחבר הכנסת זמ-ברג אמר זה הדבר הכי הגיוני.

יכול להיות שאפשר ללכת גם לשיטה הזו אבל צריך להכניס לזה הוראה בחוק ולקבוע מה, כלומר על מה

זכות הקדימה היום. אין לסיעת כנסת זכות קדימה על כל אות וכינוי שבעולם אלא על אותו כינוי שבו היא

נבחרה לכנסת.

ואם היא לא נבחרה לכנסת ואין לה אות?

אם היא לא נבחרה, כמו "גשר" שלא היתה לה בכלל אות, או "צומת", שהיתה להם אות בכנסת

הקודמת ולא בכנסת הנוכחית, ולכן אין להם זכות לזה, אז ראשית אפשר להחיל את הכלל שחבר הכנסת

זנדברג הזכיר. שנית, אם רוצים ללכת לפי השיטה הזו אפשר לבוא ולהגיד בחוק שעד יום איקס לפני

הבחיחת - לא עד יום הגשת הרשימות - מפלגה שיש לה נציגות בכנסת תודיע לרשם המפלגות או למישהו

מה האות שהיא בוחרת ורק לגבי האות הזאת תהיה לה זכות קדימה. גם זו אופציה וצריך לכתוב אותה,

זה ההסדר שנקבל.

הוא צודק, שיהיה רק על אות אחת, שיהיה אהיד.

הסעיף הבא זה סעיף 36 בחוק הרשויות המקומיות (בחירות), שמגדיר מה זה "סיעה". צריך להכניס

שם, בדומה להגדרה של "סיעה" (שהיא "משהו שיושב ראש הכנסת פרסם ברשומות שהיא סיעה"), שהיא

תלויה בהודעתו ברשומות של יושב-ראש הכנסת, כמקובל מזה עשרות שנים, צריך פה להכניס הגדרה של

"מפלגה". לגבי מפלגה צריך לעשות משהו שדומה למה שיש בחוק הבחירות לכנסת ולכתוב ש"מפלגה" זה

"מפלגה שיש לה יצוג של לפחות אחד, שנרשמה אצל רשם המפלגות ושהוא הודיע לשר עליה לא יאוחר

מהיום העשירי שלפני המועד הסופי להגשת הרשימות".

למה אתה צריך להגדיר "מפלגה" פה?

אני צריך לדעת לקבל ממנו רשימה של מפלגות ומי באי כוחם. אני רוצה שייתן לי רשימה מסודרת 10

ימים לפני הגשת הרשימות.

הוא צריך להיות רשום כמפלגה אצל רשם המפלגות. או אולי בילקוט הפירסומים.

אני לא יכול לחפש 20 שנה אחורה.

הגישה של מר אהוד שילת היא הגישה הנכונה. זה פרטים ברורים.

זה מה שיש לי בחוק הבחירות לרשויות המקומיות.

עכשיו צריך לתקן עוד חוק אחד והוא חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש רשות וסגניו וכהונתם),

שאנחנו קוראים לו "חוק הבחירה הישירה" בקיצור. שם צריך לתקן סעיף אחד.

אנחנו לא מתקנים בחוק הבחירה הישירה הכללי.

צריך לתקן את סעיף 5 ואת סעיפי המשנה שלו. בסעיף קטן (א) נקבע איזה גוף רשאי להגיש מועמדות

לראש רשות ואילו סעיף קטן (ב) אומר מי רשאי לחתום. זה בהתאם למה שאמרנו בסעיף הקודם, שרשאי

להגיש גם מפלגה, ולחתום - בא-כוח מפלגה. זה התיקון המקביל. צריך להוסיף בסעיף קטן (א) - "מפלגה",

ובסעיף קטן (ב) - "בא כוח מפלגה", כפי שמנסחים את זה בסעיף 35(ז) לחוק הרשויות המקומיות (בחירות).



על חוק המימון דיברנו.

התיקון האחרון שצריך להכניס זה בחוק המפלגות עצמו בסעיף 19ב רבתי. צריך להפוך אותו לסעיף קטן

(א) ולהוסיף סעיף קטן (ב) מקביל-תואם, שאומר שרשם המפלגות יודיע לשר מי הוא בא-כוח של מפלגה.

כלומר, המפלגה צריכה להודיע לרשם והרשם יודיע לשר לא יאוחר מ-10 ימים לפני מועד קבלת הרשימות.

לא יום אחד כמו בכנסת אלא 10 ימים.

ושהוא יבדוק בכל רשות מקומית אם חתם מי שצריך לחתום.

אלו הקטעים שאנחנו אישרנו אותם. חוץ ממה שדיברנו לגבי הצעתו של חבר הכנסת אברהם פות,

שסיכמנו שאם תהיינה בעיות אז הוא יוריד את העניין. אנחנו אישרנו את העקרונות. גברת אנה שניידר תנסח

לנו את זה להכנה בקריאה ראשונה.

אני חושבת שצריך לחשוב על עוד תיקון לעניין של נציגים של מפלגות כי לא בהכרח יש לכם נציגים לפי

חוק המימון. הסיעה לא יכולה לקבל מימון לרשויות המקומיות אם אין לה נציג. לגבי סיעות-אם הרי יש להם

את הנציגים בכנסת.

אז זה הולך עם נציג הסיעה אצל רשם המפלגות. מה שהולך אצל רשם המפלגות זה מקביל.

לרשם המפלגות אין נציגים. זה נציג לצורך סעיף 26.

אני רק אכניס, כדי שיהיה ברור לצורך הפרוטוקול, את מה שהציע חבר הכנסת אברהם פורז לנושא

מימון הבחירות,שסיוע בהשגת ערבות בנקאית כאמור בסעיף 13, או פירסום תמיכה בסיעה או ברשימה

הנעשים על ידי מפלגה הרשומה לפי חוק המפלגות, התשנ"ב-1992, לא יחשבו כתרומה מתאגיד". אנחנו

נאשר את זה ובתנאי שלא תתעורר התנגדות.

בסדר, אחרי קריאה ראשונה נחזור ונדון בזה. אם יהיו חילוקי דיעות מהותיים והתנגדות גדולה אז...

אם יהיו חילוקי דיעות בזמן ההכנה לקריאה ראשונה אתה תחזור בך.

זה בידי הוועדה. אני מסכים לכך. מה, אני בעל הבית של הוועדה?

לא, אבל אני רוצה שזה יהיה מוסכם עליך היות ויש לי יחס חיבה מיוחד אליך.

אני מאוד מודה לך, אדוני היושב-ראש.

רבותי, אני מאוד מודה לכם.

אנחנו מודים לכבוד היושב-ראש.

הישיבה ננעלה בשעה 14:15