ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 17/03/1998

הצעת חוק רישוי עסקים (תיקון מס' 15), התשנ"ח-1997

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס'

מישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה

יום שלישי, י"ט באדר התשנ"ח (17.05.1998), שעה 11:50
נכחו
חברי הוועדה: סאלח טריף - היו"ר

מיכה גולדמן

ניסן סלומינסקי

אברהם פות
מוזמנים
משרד הפנים:

אשר גרנר

שלום זינגר

יונה יצחק

יעקב מרקוביץ
המשרד לביטחון פנים
נצ"מ ישעיהו הורביץ

עופר יצחק

עו"ד רונה קדמי

עו"ד אביטל שטרנברג - משרד המשפטים

עו"ד אילנה מישר - משרד הבריאות

ענת גולדנברג - עיריית תל-אביב

אלחנן משי - מנהל אגף רישוי עסקים, עיריית ת"א

לימור לסטוגזון - התאחדות התעשיינים

אריה נייגר - התאחדות התעשיינים

עו"ד נטע כהן - המשרד לאיכות הסביבה

עו"ד שלומית דותן - משרד העבודה
משרד החקלאות
משה חיימוביץ - שירותים וטרינריים

עו"ד מיכל סגן-כהן - הלשכה המשפטית

ד"ר אבי צרפתי - רופא רשותי, רחובות
יועצת משפטית
מירי פרנקל-שור
מנהלת הוועדה
יפה שפירא
קצרנית
חנה כהן
סדר היום
הצעת חוק רישוי עסקים (תיקון מס' 15), התשנ"ח-1997.



הצעת חוק רישוי עסקים (תיקון מס' 15), התשנ"ח-1997
היו"ר סאלח טריף
אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה בהצעת חוק רישוי עסקים (תיקון מס' 15),

התשנ"ח -1997. אנו בהכנה לקראת קריאה שניה ושלישית ובישיבה קודמת כבר אישרנו

חלק מהסעיפים.
מרים פרנקל-שור
היו מספר דברים בדיון הקודם שלאור הערותיו של חבר הכנסת פוח, משרד הפנים היה

צריך לתת עליהם את הדעת,

שלום זינגר-.

המשרד היה אמור לתת את הדעת בכל מה שנוגע לעבירות עונשיות. נציגת משרד

המשפטים אמרה לי שהסעיף, גם בפי שהוא מנוסח היום מבלי ההסתייגות של חבר הבנסת

פורז, לא נוסח בצורה בהירה מספיק.

לגופו של עניין, כל הדרגה בעונשים וקביעת עונש בחוק, נתון לשיקול הדעת של בית

המשפט וכפי שאנחנו מכירים אותו מבוצע כיום בעונשים שהוא נותן. כפי שאנחנו מכירים

את הדבר גם בתכנון ובניה את סעיפי הרישוי השונים, על מי שעבר על צו, על מי שעבר על

צו הפסקה מינהלי וכד/ לדעתנו זה מיותר. אנחנו חושבים שצריך להיות סעיף עונשין אחד

שבית המשפט מפעיל בו שיקול דעת.
אביטל שטרנברג
בדיון הקודם היו לחבר הכנסת פות ספקות והיו לו הערות לגבי עבירות מתמשכות

ועבירות חוזרות.
שלום זינגר
אני מניח שבית המשפט יעשה את שיקול הדעת שלו, ואם צריך ניסוח, היות שמשרד

המשפטים מצויין בניסוח עבירות פליליוח, שיביאו לנו ניסוח שישמור את מה שהחוק עשה.
אביטל שטרנברג
צריך לדאוג שזה ייעשה, כי בישיבה הקודמת התבקשנו לבוא עם ניסוח.
שלום זינגר
אני מבקש ממשרד המשפטים לנסח את הסעיף הפלילי באופן שיהיה סגור להנחת

דעתם.
אביטל שטרנברג
זה צריך להניח את דעתו של חבר הכנסת פוח שהעלה את הנקודה.



שלום זינגר-.

שמעתי שהם טוענים שהסעיף הפלילי נוסח כך שאין בו מספיק ודאות.
מרים פרנקל-שור
חבר הכנסת פורז רצה שתהיה החלטה עקרונית.
היו"ר סאלת טריף
הוא רצה החלטה עקרונית שאין צורך ושאנחנו נחליט שההחלטה תינתן לשיקול דעתו

של בית המשפט.
מרים פרנקל-שור
בסעיף 23 (א)(2) חבר הכנסת פות חשב שיש מקום להחמיר בענישה. הוא חשב שהקנס

שקבעו עונשים 1ג רבתי שעומד על 50 אלף ש'"ח לא מספיק.
שלום זינגר
אין לנו עמדה, אפשר לקבוע 200 אלף. זה צריך לשקף איזשהו תמריץ שלילי לא לעשות,

זו בעצם המשמעות של העניין. מה שצריר שזה יהיה פרופורציונלי לעסק. סנקציה מסוג

מה בתכנון הבניה צריכה להיות כפל שווי, כלומר, אם בנית משהו בניגוד לתוכנית או ללא

היתר אז יש כפל שווי. אם יש עבירה נמשכת אז בוודאי נצטרך להגביר את הסנקציה כדי

שמישהו לא יעשה. תמיד יהיה עסק מספיק גדול שיעשה.
היו"ר סאלח טריף
בעבירה נמשכת יש סנקציה יותר גדולה? אם יש סעיף מה אז אנחנו נוותר על הבקשה

של חבר הכנסת פוח.
אביטל שטרנברג
חבר הכנסת פורז התייחס לעבירה חוזרת ולא מתמשכת.
שלום זינגר
אם קנס לא מספיק אז אפשר לקבוע גם עונש של מאסר.
היו"ר סאלח טריף
אנחנו מקבלים את העמדה כפי שהיא בחוק היום לפי סעיף 61 (ג) שזה בערך 50 אלף

שקלים. אם יש בחוק התייחסות לעבירה מתמשכת, אז באנו על שכרנו.
מרים פרנקל-שור
סעיף אחרון שהוועדה החליטה הוא הנושא של הוספת סעיף 38ב, כאשר הסעיף קובע

ששר הפנים רשאי להתקין תקנות בדבר קביעת מועדים לטיפול בבקשות לרשיון ולהיתר

זמני. יושב ראש הוועדה סבר שיש מקום שגם המועדים וכל הפרוצדורה תהיה בחקיקה

הראשית ולא להשאיר את זה לשיקול שר הפנים לקביעה בתקנות. בנושא הזה עדיין לא

החלטנו.
שלום זינגר
אני רוצה להסביר מה התפקוד של קביעה בתקנות. הבעיה היא שאנחנו בעצם מבקשים

מגורמים ממשלתיים שונים לתת מענה והסנקציה לאי מתן מענה היא בעצם לא סנקציה,

אלא אישור דה-פקטו של בקשה. היות שאנחנו יודעים שהגמישות שצריך לאפשר לגופים

ממשלתיים להגיב כר או אחרת היא פונקציה של נסיבות, לבן אנחנו תושבים שמתאים

להשאיר את הדבר הזה ואפשר לקבוע שזה יהיה שר הפנים באישור ועדת הפנים של

הכנסת. אין לקבוע את זה קטגורית בחוק שכל שינוי של ארבעה או חמישה ימים יהווה

סנקציה דרמטית, כי זה לא שקובעים בחוקים אחרים 30 יום ואם לא עשית תור 30 יום אז

זה יהיה 45 יום. בעצם אתה לוקח את הציבור כבן ערובה למחדלים של רשות שלטונית. כי

אם נניח צריר אישור של המשרד לביטחון פנים, במידה שהמשרד לא נתן את האישור אז אין

אישור. בעצם לוקחים כבן ערובה את הציבור ולא את המשרד הממשלתי. במקרה הזה צריר

לאפשר יותר גמישויות ונדמה לי גם מעבר לזה.
היו"ר סאלח טריף
איר אתה רואה את הגמישויות.
שלום זינגר
אלה התקנות. התקנות מאפשרות להיות ריאלי. אומרים שקובעים בתקנות 90 יום, ואם

רואים בשטח ש- 90 יום לא עובד, אז משנים את התקנות ל- 120 יום. הליר מה הוא הליר

פשוט ולא הליר של חקיקה שתלוי בפגרות ובדברים אחרים. בסר הכל צריר לזכור פה

שהחוק בא להגן על האינטרסים של כולנו ולהגנתם. יכול להיות שיש רשלנות או שיהוי

במשר זמן התגובה של רשויות השלטון, אך בסך הכל מי שעומד לשלם את המחיך הוא

הציבור. לדוגמה, אם מישהו רוצה להקים חוות מיכלים, הוא שולמ לכמה משרדים

הרלוונטיים לעניין. אם המשרדים לא מגיבים, אותו אחד מקים את חוות המיכלים ומתעלם

לגמרי מחוות הדעת חה יכול להתפוצץ, אבל בגלל שמשרדי הממשלה לא הגיבו אז זה

מספיק.
יעקב מרקוביץ
הנקודה העיקרית היא שעד היום בעצם לא התנסינו בהגבלה מאת. אנחנו מטילים על

מישהו הגבלה ואנחנו חושבים שהיא מוצדקת, 30 יום ועוד 30 יום. אבל רצוי היה שכעבור

חצי שנה או שנה נעשה חשבון ונראה איך העסק הזה עובד. בתקנה יותר קל לעדכן.
היו"ר סאלח טריף
אפשר אולי לעשות את זה כך שהשר יתקין אבל יביא את התקנות האלה לאישור

הוועדה.
יעקב מרקוביץ
השאלה היא לשם מה אישור הוועדה.
היו"ר סאלח טריף
זה לא דבר נורא חו בהחלט בקרה ציבורית על קביעה של השר או של משרדו. היא לא

מזיקה אף פעם ובמשרדי הממשלה מקבלים אותה אף באהבה. זה בדרך כלל לא מתעכב, זה

בא לוועדה, דנים בזה ואין עם כך בעיה.
שלום זינגר
לפחות צריך לקבוע שהתקנות בדבר אישור אוטומטי יובאו לאישור הוועדה.
מרים פרנקל-שור
נקבע שמעל ה- 30 ימים פלוס ה- 30 ימים שהציע חבר הבנסת פורז בזין ח פלילי. מה

קורה אם לא עולים על ה- 30 ימים?
יעקב מרקוביץ
אני אתייחס לעניין הזה שגורם הרישוי, זאת אומרת משרדי הממשלה, צריכים לתת

תשובה תור 30 יום. חבר הכנסת פורז טען שזה לא מספיק, צריר לכתוב להם מכתב שהם לא

ענו בזמן וניתן לכם הארכה לעוד 30 יום.
מרים פרנקל-שור
מה קורה אם בתוך ה- 30 יום הנוספים הם לא עונים?
יעקב מרקוביץ
אז יראו בזה כאילו אישור .
שלום זינגר
אר לאחר מכן לפי סעיף 7 הם עוד יכולים להוסיף תנאים איך שהם רוצים.
יעקב מרקוביץ
כל משרד יכול לעשות לעצמו גם בדיקה וכעבור 30 הוא יתן את המכסימום ואחר כך

יתפשר.
שלום זינגר
האחריות המינהלית אומרת שהם לא יעשו ככה.
ניסן סלומינסקי
רב הפעמים זה בגלל שהם רשלניים.
יעקב מרקוביץ
לשיגרה זה עונה.
אלחנן משי
אני מאגף רישוי עסקים בתל-אביב ובוועדה של מר מרקוביץ הייתי יושב ראש ועדת

המשנה שכתבה את התקנות. להצעת החוק הזו יש הצעת תקנות סגורה לגמרי שכבר נוסחה

על ידי המערכת המשפטית של משרד הפנים ומחכה לאישור הוועדה כדי להתאים אותה.

בהצעה הזו לא הלכו, לאור חששות, מימלא עד הסוף ונקבע שמה שנותנים ללא אישור ולא

עומדים בזמן זה היתר זמני שהוא מימלא זמני לשנה ותמיד ניתן לשלול אותו.
שלום זינגר
החוק קובע שהיתר זמני הוא לשנה ולא התקנות.
אלחנו משי
זה אישור שניתן לתת אותו ללא נותו אישור אם הוא השעה את תשובתו מעל הזמן

שנקבע. הדבר השני שנקבע הוא חידוש רשיון. זאת אומרת, לעסק שהיה לו רשיון ולתקופת

החידוש אחד מנותני האישור השעה את תשובתו מעבר לזמן שבתוב. לגבי רשיון ממש,

הרשיון הסופי, גם בתקנות לא מוצע בשלב זה לתת רשיון אם אין תשובה. פה הוועדה לא

הלכה עד הסוף ואמרה שמכיוון שזה עניין דרסטי, אם אין תשובה סופית לא ינתן לו רשיון,

יהיה לו רשיון זמני עד שיחליטו לכאן או לכאן. התקנות פותרות את החששות שיש פה.
רונה קדמי
אני הייתי מעדנת את ההצעה במספר דברים: א. אני מציעה להוסיף ששר הפנים רשאי

להתקין תקנות בהתייעצות עם נותני האישור לגבי המועדים, על פי סוגי העסקים שקבועים

בצו. יש סוגי עסקים שמטבע הדברים דורשים יותר זמן ויש סוגי עסקים שבוודאי קל לתת

את האישור לגביהם.
היו"ר סאלח טריף
אני מניח ששר הפנים לא יעשה משהו שצריר אישור משטרה בלי להתייעץ איתה ולדעת

עד כמה היא זקוקה לו.
רונה קדמי
בהרבה סעיפים התפיסה בחוק קובעת את חובת ההתייעצות ולכן אני לא רואה סיבה

למה לא לכתוב את זה גם פה.

בהמשך למה שאמר מר משי, אני חושבת שצריך לייחד את ההגבלות האלה לנושא של

היתר זמני וחידוש רשיון ולשקול היטב אם ניתן לתת רשיון לצמיתות במידה שלא התקבל

אישור של נותן האישור ולפעמים יחרוג מהזמן שנקבע בתקנות. מטעמים מוצדקים הייתי

משאירה את זה כן לקביעה בתקנות, בי זה באמת נותן את הגמישות הראויה ולא הייתי

שמה את זה בסד בקביעת המועד לגבי כל סוג עסק בחוק.
אילנה מישר
אני חושבת שצריך לחייב תקנות שייקבעו בהתייעצות עם השר, זאת כדי להבטיח

שהמועדים יהיו מציאותיים ושמשרדי הממשלה לא יקבעו מועדים שהם לא יכולים לעמוד

בהם.
יעקב מרקוביץ
ברור לגמרי שמשרדי הממשלה לא מעוניינים בכלל בקביעת זמנים, כי זה מכביד עליהם.

אני מדבר על הניסיון המעשי, היו לנו מקרים של חצי שנה ואפילו שנה.

יש ועדה בין-משרדית שכל נציגי המשרדים יושבים בה. התקנות האלה נעשו עם הוועדה

ואני לא רואה מדוע צריך לסבך את זה.
היו"ר סאלח טריף
לפי דעתי אין מקום להתייעצויות. באופן עקרוני שר הפנים לפני שיחליט להביא תקנות

לאישור הוועדה, יתייעץ. גם כאשר התקנות יובאו לאישור הוועדה המשרדים יכולים לבוא

לכאן ולומר שיש טעות. אנחנו בוועדה נשלים למעשה את ההתייעצויות אם לא נעשו. אני

מניח שהם ייעשו.
רונה קדמי
אני רוצה להפנות לחוק עצמו. קביעת עסק כעסק טעון רישוי, אין זו קביעת עסק

שהקמתו טעונה התייעצות. אין חולק, לפחות במשטרה, שצריכים להיות מועדים. אנחנו לא

חומקים מהעניין הזה, זה תקין, זה נכון חה ראוי. אני טוענת שיש עסקים שמטבע הדברים

הקביעה של המועד של 30 יום או של 60 יום עלולה להיות בעייתית, כמו בעסקים של

איכות הסביבה. אני תושבת שראוי ששר הפנים הוא גורם העל בחוק הזה, אבל אם יש

למשרדים האחרים תפקיד מאוד מאוד דומיננטי באותם עסקים שהם רלוונטיים, ראוי

לעשות גם את ההתייעצות בוועדה זו ולא רק באופן בלעדי. זאת גם בגלל המהות של סעיף

6 לחוק רישוי עסקים שאומר שבלי אישור לא ינתן הרשיון, כלומר, האישור הוא לא

המלצה, אלא הוא ממש תנאי למתן הרשיון. לכן גם קביעת המועד צריכה לדעתי להיעשות

בהתייעצות חה צריו להיות מובן בחוק.
היו"ר סאלח טריף
הקביעה היא שהתקנות יובאו לאישור ועדת הפנים ואם חלק מההתייעצות לא בוצע או

יש טענה, יכולים המשרדים השונים להביא את זה לכאן חה יותאם בהתאם. מעבר לזה לא

צריך להיות שום סירבול.
אביטל שטרנברג
בצורה זו ההתייעצות תהיה וולונטרית ובעצם אין התייעצות עם השר המיוחד.
היו"ר סאלח טריף
אנחנו אומרים את זה למען הסדר הטוב.
אביטל שטרנברג
אני לא חושבת שזה סדר טוב, משום שישנם עסקים מהסוג שהמשרד לאיכות הסביבה

מטפל בהם, שדורשים לפעמים מומחה מחוץ-לארץ.
מרים פרנקל-שור
משרד המשפטים חילק נוסח אחר לגבי סעיף 6ב שמחליף את האמור בהצעה הכחולה,

את מה שאמור בסעיף 6ב (ד).
אביטל שטרנברג
סעיף 6ב עניינו במסמכי הבקשה. סעיף קטן (א) שלו בעצם לא שונה כמעט. התוספות הן

בהדגשה ומה שנמחק מופיע גם בחוק.

סעיף 6ב. (א)"לבקשה לרישיון ולהיתר זמני, יצורפו תרשים סביבה, מפה מצבית ותכנית

עסק, שייערכו וייחתמו בידי בעל מקצוע, כפי שיקבע שר הפנים.



(ב) "שר הפנים וכן השרים המנויים בסעיף 1(ב), כל אחד לעניו העסקים שקביעתם כעסק

טעון רישוי נעשתה בהתייעצות עמו (בסעיף זה: 'השרים'), רשאים, בהתייעצות עם שר

הפנים, לקבוע מסמכים נוספים, ובכלל זה אישורים, דו"חות, תרשימים, תוכניות וחוות

זעת, שיש לצרף לבקשה לרשיון או להיתר זמני ואת בעל המקצוע שיערור אותם ושיחתום

עליהם; ובלבד שלענין בקשה לרשיון או להיתר זמני לעסק שיש לו השלכה על בטיחות

המשתמשים בדרר או על בטיחות הרכב ייקבע בתקנות כאמור כי יצורפו מסמכים נוספים

לענין זה, כפי שיקבע שר הפנים בהסכמת שר התחבורה.

(ג) "מבלי לפגוע באמור בסעיף קטן (ב) ובסעיף 7, רשאים רשות הרישוי או נותן האישור

לדרוש ממגיש בקשה כאמור בסעיף קטן (א) מסמכים נוספים, ובכלל זה אישורים, דו"חות,

תרשימים, תוכניות וחוות דעת שיערוך בעל מקצוע, הדרושים לדעתם לצורך בדיקת

הבקשה.

(ד) "לצורך סעיפים קטנים (ב) ו-(ג) רשאים השרים לקבוע אמות מידה לענין הכישורים

והניסיון המקצועי הנדרשים מבעל מקצוע ואת הדרישות להוכחתם".

הדגש כאן על העברת שיקול הדעת מאותו בעל מקצוע, אותו בודק מוסמך, לשימוש בו

ככלי עזר.
שלום זינגר
מדוע שונה הנוסח?
אביטל שטרנברג
משום שכשהגענו לדיון כאן הסתבר שמרבית משרדי הממשלה לא היו מעוניינים

בהפרטה מלאה של הבדיקה לבודקים חיצוניים. רצו להשתמש בבודק החיצוני ככלי עזר

ולא כתחליף לשיקול הדעת.
שלום זינגר
אני מבין שבנוסח הכחול מי שהיה יכול לקבוע מסמכים נוספים היה רק שר הפנים.

התקבלה החלטה לשנות את זה?
אביטל שטרנברג
ב- 26 בנובמבר היה דיון שבו התעוררה המחלוקת. משכנו את הקטע הזה בהצעת החוק

לדיון אצל המשנה ליועץ המשפטי לממשלה והסיכום שישנו כאן הוא כבר סבב שני על

הנוסח שעשינו בעקבות הדיון. אחר כך העברנו בין הגופים את הנוסח הנוכחי. למיטב

ידיעתי, על פי בדיקה טלפונית שעשיתי, הנוסח הזה מקובל על המשרדים.
רונה קדמי
תרשים סביבה, מפה מצבית ותכנית עסק, הם מושגים שלא קיימים בחוק רישוי עסקים.

לכן אם יהיה כתוב שהכל כפי שיקבע שר הפנים, השאלה אם זה מספיק שהוא יגדיר את

המושגים האלה גם בתקנות?
שלום זינגר
זה מופיע בתקנות.
רונה קדמי
בסעיף קטן (ב) נאמר: "...ייקבע בתקנות באמור...", זת משהו שאין לו התייחסות קודמת

וצריך לעשות פה תיקון לניסוח .
אביטל שטרנברג
ניתן לקבוע בתקנות שבל מקום שנאמר: "ייקבע", יקבע החוק הראשי.
מרים פרנקל-שור
האם את לא חושבת שסעיף קטן (ב) רק יגביר את הביורוקרטיה, שבל שר יבול לדרוש

עוד ועוד מסמבים?
אביטל שטרנברג
נקודה זו הועלתה, אך העיקר הוא במובן בסעיף קטן (ב) שעניינו בתקנות. הדברים

ידועים, הם בלליים והם חלים באופן אוניברסלי על בל העסקים הדומים. עדיין צריך

להשאיר איזשהו מקום לגמישות. ישנו סעיף בחוק רישוי עסקים שבעצם אומר שהבל הולך

דרך רשות הרישוי. בוודאי שגם באן סעיף זה חל על סעיף קטן (ג), זאת אומרת, שאת בל

הדרישות צריך לעשות דרך צינור הניקח שהוא בעצם הרשות המקומית שהיא רשות

הרישוי.
היו"ר סאלח טריף
בלומר את נותנת למשרדים להבין להם תנאים והתניות.
מרים פרנקל-שור
אנחנו פה במטרה לצמצם את הביורוקרטיה ולהקל על האזרח.
היו"ר סאלח טריף
בוודאי, אי אפשר לתת לבל משרד באן יד חופשית.
אביטל שטרנברג
מה ששולט על הסעיף הזה במו על דברים אחרים שעוסקים בחוק רישוי עסקים הוא

סעיף 6(ב) שקובע: בקשה לרשיון תוגש לרשות הרישוי ורשות הרישוי היא שצריבה להעביר

לבל מי שצריך לאשר את מתן הרשיון. במו שזה נבון בביוון הזה של החוק זה נבון גם בביוון

ההפוך. בשלמשרד יש דרישות מעסק ספציפי, דרישות שהן ייחודיות לאותו עסק, הוא

מעביר אותן באמצעות רשות הרישוי. זה לא שהאיש מתתז בבל אותם משרדים, אלא ישנה

בתובת אחת שהיא רשות הרישוי ואליה המשרד אמור להעביר את הדרישות הספציפיות

לאותו עסק.
אילנה מישר
אנחנו לא מדברים על שינוי המצב הקיים. למשרד הבריאות יש תקנות לבל מיני סוגי

עסקים ובדי להחליט על האישור צריך לבדוק אם התובניות והתקנות קובעות להגיש בל

מיני תובניות בהתאם לסוג העסק.
מרים פרנקל-שור
זה קיים בחוק?

אילנה מישר-.

זה קיים בחוק הרבה הרבה שנים.
מרים פרנקל-שור
אם זה קיים בחוק מדוע צריך להוסיף את זה?
אילנה מישר
בגלל התקנות שהתקין שר הבריאות לפי סמכותו, בסעיף 10.
שלום זינגר
בסעיף 10 יש את התקנות למהות העסק. היום בל השרים נותני האישור יכולים לפי

סעיף 6א להתקין תקנות. אלה לא תקנות ספציפיות לעסק זה או אחר, אלא תקינה בללית.

פה מציעים להרחיב את הדברים לא רק לתקנות המהותיות האלה, אלא גם תקנות לגבי

הפרוצדורות ולמסמבים שכל אחד יצטרך להביא. למשל, לפי זה המשרד לאיכות הסביבה

יוכל לבקש תזכיר אשפה על הסביבה מכל עסק.
מיכל סגו-כהן
חזקה על המימסד שהוא מטפל כראוי בבקשות שמוגשות לו.
נטע כהן
אני חושבת שצריך לזכור שבפועל אי אפשר לתת לסוגי עסקים מסויימים רישיונות בלי

לקבל תוכנית אקוסטית. אם מקימים קניון באזור מגורים, שהוא מוקד לרעש, לריחות וכד/

צריך גם לדרוש תוכניות לדברים האלה.
שלום זינגר
אבל בשלב של אישור תוכניות הבניה, בתב"ע, זה כבר עבר את כל זה.
נטע כהן
אנחנו לא דורשים דברים שכבר יש לנו.
היו"ר סאלח טריף
מדוע שלא תעשו את זה, כי כשתהיה לכם אפשרות להתקין תקנות באותה הזדמנות

חגיגית אתם תבקשו הכל.
נטע כהן
גם היום אנחנו יכולים להתקין תקנות בעניין הזה.
שלום זינגר
לא בדרישה. אתם יכולים להתקין תקנות לגבי איבות סביבה. אתם יכולים להגדיר

מהות, אך אתם לא יכולים להגדיר פרוצדורות ויש הבדל גדול.
נטע כהן
אם אני מקבלת בקשה לעסק ואין לי תוכנית אקוסטית ואין לי תוכנית שפכים ולקליטת

מזהמים, מה אני יכולה להגיד לגבי העסק הזה? התשובה היא שום דבר, פשוט אין לי למה

להתייחס.
מרים פרנקל-שור
מה עשיתם עד היום?
נטע כהן
בפועל אנחנו דורשים מעסקים, וכולם יודעים שזה דבר לגיטימי. גם משרדים אחרים

דורשים השלמות ופרטים טכניים ומקצועיים שדורשים בדיקה, זה דבר אלמנטרי. המעקב

אחרי זה הוא בצורה מסודרת ולא בלי סמכות.
היו"ר סאלח טריף
האם היום אתם לא מרחיבים את העניין הזה, אתם לא נותנים סמכויות יתר?
אביטל שטרנברג
אני לא חושבת שזו הרחבה. אני חושבת שאם הקושי שלך הוא עניין ריבוי החובות

שבעל עסק נאלץ לעמוד מולן, אני חוזרת ומפנה לאותו סעיף 6, סעיף קטן (ב).
שלום זינגר
זה ריבוי מתקיני התקנות.
אביטל שטרנברג
המודל האלטרנטיבי הוא כל פעם "בהתייעצות". אני לא בטוחה שהוא מודל יותר טוב.

הרי התקנות הם אקט חד פעמי ומכאן ואילו הם ירוצו.
אילנה מישר
שר הפנים לא מסוגל לקבוע את התקנות שמשרד אחר צריך.
מיכה גולדמן
אני מבין את הנציגים של משרד הבריאות, המשרד לאיכות הסביבה וכל משרד אחר. אני

חושב שאם אנחנו רוצים להתחיל להתעלל בעסקים במדינת ישראל, זה המירשם שאתם

מציעים.
אביטל שטרנברג
השאלה אם רוצים להתעלל בציבור על ידי עסקים שיפגעו בסביבה.
מיכה גולדמן
השאלה היא אם לא נותנים אמון במערכת שהיא אחראית והיא תחת תמותו של שר

הפנים. אם לשר הפנים יש את היכולת לחתום, זה מחייב את משרד הפנים ובמידה שיש

צורך לעשות בדיקה יותר מעמיקה, הוא יעשה בדיקה יותר מעמיקה. אני מתנגד להוסיף

ביורוקרטיה על העסקים במדינת ישראל וכל מי שמציע הצעות כאלה עושה נזק גם

לעסקים, אר גם לא ישיג את המטרה שלו. או שלשר הפנים תהיה היכולת לתת את האישור

או שכל האישור הזה יהפוך להיות "טופס טיולים".
מיכל סגו-כהו
אני לא חושבת שזו ביורוקרטיה, הרי תקנות יותקנו. השאלה היא מי יתקין אותן, אם

השר שבתחום אחריותו, סמכותו, ידיעתו והמקצועיות שלו ישנו כל המידע, או שאותו שר

יצטרך לפנות לשר הפנים. הרי מימלא התקנות יותקנו פעם אחת ולא כל פעם.
היו"ר סאלח טריף
מדוע שר הפנים שרואה את התמונה הכוללת ומקבל את הדרישות מכל המשרדים. הוא

לא זה שינווט, יכתוב, יבדוק ויראה. לא צריך שכל שר מנקודת ראותו יתקין תקנות.
מיכל סגן-כהו
תקנות מטבע בריאתן לא נכתבות מכוח המילה, מכוח היד או מכוח הנייר, הן נכתבות

מכוח הצורך ומכוח הידע המקצועי. כל תקנה שאני כותבת נעשית לאחר התייעצות עם

הגורמים המקצועיים. אני עוברת איתם שלב שלב וכל דבר לגופו של עניין. אם אני אצטרך

לבקש משר הפנים שיתקין את התקנות, זאת אומרת שאני אצטרך ליצור בין מתקיני התקנות

במשרד הפנים את הקשר עם הרופאים הווטרינריים ועם הרשויות המקומיות ועם הגורמים

המקצועיים שלנו. בשביל מה לסרבל את הדבר הזה שלעולם לא יגמר ולא יהיה תקין, וכל

הזמן יהיו תיקוני תיקונים. כך אנחנו גומרים את זה בצורה נכונה, מרומת, עניינית,

מקצועית ובזמן.
היו"ר סאלח טריף
זה מזכיר לי את ונזכיר האשפה על הסביבה שהמשרד לאיכות הסביבה מבקש, שזה לוקח

שנתיים מכל דבר.
אביטל שטרנברג
זה הצו של עסקים טעוני רישוי. יש פה עשרות רבות של עסקים שטעונים התמחות

ספציפית. אם אני מסתכלת רק על בריאות, רוקחות וקוסמטיקה, אז מדובר בבית מרקחת

ומכירת מוצרים ותמרוקים, חומרים רפואיים והייצור והאחסנה, טיפולים לא רפואיים בגוף

האדם וכוי. אם נושיב היום את משרד הפנים כדי להכין את כל הטפסת שמיועדת מראש

לעסקים כאלה שדורשים התמחות ספציפית, הרי אנחנו ניצור ביורוקרטיה גרועה בהרבה.
היו"ר סאלח טריף
מר מרקוביץ, מה היא תמונת המצב היום?
יעקב מרקוביץ
תמונת המצב היום היא שכאשר יש מפעל מסובך או מורכב אז באופן טבעי בעל המפעל

מדבר עם המשרד הנוגע בדבר, מקבל הנחיות ולפי זה הוא מגיש להם את החומר. כעת כל

אחד מהמשרדים יכול להתקין תקנה על כל פריט. הוא יכול לקחת איזה פריט שהוא רוצה

ולהתקין לו תקנה. להרבה פריטים אין תקנות, אין להם הוראות ואנחנו המלצנו שיהיו

להם.

באופן פרקטי, היום המשרדים עומדים בקשר עם היזמים ועם בעלי המפעלים. יחד עם

זאת יש תלונה של בעלי המפעלים שלא יפנו אותם להרבה מאוד גורמים, כי זה מכביד

עליהם את החיים.
מרים פרנקל-שור
מה אתה אומר לגבי זה, אתה תומך?
יעקב מרקוביץ
אני תומך שרשות הרישוי תהיה המוקד של כל הבקשות.
ניסן סלומינסקי
מצד אחד צריך שלכל מפעל ספציפי יהיו את הדברים הספציפיים שלו כדי שלא יפגע

באוכלוסיה. מצד שני אי אפשר להתעלם ממגישי הבקשות ולכן הפתרון הטבעי הוא ששר

הפנים שהוא הממונה יתן את כל מה שנדרש בהתייעצות עם השרים הנוגעים בדבר. כלומר,

הוא יקיים את ההתייעצות ואם יש מפעל מסובך הוא יפנה נניח לשך הבריאות ויבקש

תקנות לגבי זה. שר הפנים ירמ את הכל ומגיש הבקשה לא צריך לדעת איך זה עבד שם,

הוא יקבל מרשות אחת הכל. שר הפנים בהתייעצות עם השרים הרלוונטיים הוא שיכין את

התוכניות ואת התקנות, אחרת לא נצא מזה.
רונה קדמי
אני רוצה שנזכור שהתפיסה שעומדת ביסוד החוק היום היא תפיסה שאומרת שיש רשות

רישוי, הרשות המקומית, ומתחתיה יש גורמים מאשרים שמוסמכים על פי החוק היום
לעשות כמה דברים
להתנות תנאים לקידום המטרה עליה הם מופקדים ולהתקין תקנות.

זאת אומרת שני הדברים כתובים היום בחוק ולא באים לשנות אותם. סעיף זה מדבר על

מסמכים, אישורים, דו"חות ותרשימים שממילא על פי החוק היום יכולה כל רשות לקבוע

את זה. הסעיף הזה פשוט יעמוד בסתירה לכל התפיסה שיש עכשיו בחוק. אם המחוקק יגיד

שכל התפיסה בחוק היא תפיסה לא נכונה, יכול להיות שצריך לשנות אותה. צריך שתהיה

רשות רישוי או שמשרד הפנים יהיה גורם העל, הוא יתייעץ עם כל הרשויות והכל ינוקז

אצלו. זו תפיסה אחרת ממה שהיה פעם בחוק רישוי עסקים.
מיכל סגן-בהן
כיוון שערכתי לאחרונה תקנות רישוי עסקים - בתי מיון לביצי מאכל, אני יכולה לומר

לכם שכל בתי המיון היו ללא רישוי עסקים. נדמה לי שעכשיו אין אף בית מיון שאין לו

רישוי עסקים. התקנות משתרעות על פני שבעה עמודים, מאוד מפורטות ומאוד ברורות. כל

אחד שרוצה לקיים תחנת מיון לביצי מאכל יודע בדיוק מה הוא צריך לעשות ושם לא כתוב

מה הדרישות למסמכים. כשאני ערכתי את התקנות הסתכלתי על תקנות התכנון והבניה

והתאמתי גם את המידות, כדי שזה יהיה בדיוק כמו בהיתר הבניה, שלא יקשה על המבקש

להגיש את המסמכים.
ניסו סלומינסקי
למי העברת את זה, לשר הפנים?
נזיכל סגן-כהו
לא. שר החקלאות הוא שכתב את התקנות. אני רוצה לראות את הלשכה המרכזית של

משרד הפנים יושבת עם כל הררי התקנות.
ניסן סלומינסקי
תכיני את את התקנות לשר הפנים.
מיכל סגו-כהו
אני לא אכין את זה, אני לא עובדת של שר הפנים.
אלחנן משי
צריך לזכור שלמשרד הפנים אין היום בכלל מערכת רישוי, יש לו אנשים שעוסקים

בטיפול בחוק. הכנסת משרד הפנים לתהליר הרישוי, פירושו אנרכיה במערכת משותפת.
שלום זינגר
לא זה על הפרק.
אלחנן משי
התקנות שנקבעו על ידי שר הפנים מדברות למכנה המשותף הנמוך במרכאות שיתאים

לכל העסקים ללא יוצא מהכלל, כאשר נקבע מראש בתקנות שכל משרד חייב לקבוע תקנות

לעסקים מיוחדים.
נטע כהו
אני רוצה להוסיף שהקביעה של התקנות בעניינים כאלה היא לטובת האזרח והיא לא

לרעתו. היא נועדה לשמש אותו כדי שיידע מה התקנות כאשר הוא בונה עסק מסויים.

אותו אחד יכול לדעת את הדברים האלה מראש ובלי להתרוצץ. הוועדה המליצה על כך

שלכל פריטי הרישוי יהיו תקנות מיוחדות להן שזה אומר מה האזרח צריך להגיש כדי שלא

יצטרך אחר כך לתת השלמות. זה לטובת האזרח חה לא לרעתו.
אביטל שטרנברג
חשוב לזכור שמדובר בתקנות. זה אקט חד פעמי שקובע לבעל העסק מה הוא צריך

לעשות כשהוא מגיש בקשה. אנחנו לא מדברים על טרטור מתמשך, אלא כל משרד יקבע

בתקנות שלו מה נדרש לגבי העסקים שעליהם הוא ממונה. כלומר, זה לא המשרד מול

האזרח, בעל העסק הפרטי, אלא תקנות שחלות על כל בעלי העסק מסוג מסויים. זה

שנעביר את זה למשרד הפנים יצור לדעתי ביורוקרטיה גדולה, משום שזה יהיה תיאום בין

כל משרד למחלקה המשפטית של משרד הפנים. אני לא בטוחה שזה מה שאנחנו רוצים.

יכול להיות אולי קושי בסעיף קטן (ג) כאשר יועלו הדרישות האינדיבידואליות. כאן

הפתרון הוא כמו שאמרתי, שהכל מתנקז לרשות הרישוי, כך שאני לא רואה איפה יווצר פה

איזשהו מבוך ביורוקרטי.
היו"ר סאלח טריף
מר זינגר, איך אתה יכול להתמודד עם העניין הזה שיש הרבה עסקים שצריכים פרטים

מאוד מקצועיים שאתה לא יכול להיכנס אליהם?
שלום זינגר
זה ברור שמי שיכול לקבוע גם את התקינה וגם מה הוא צריך, זה המשרד הייעודי.

השאלה איך מאזנים בין הדרישות של המשרד הייעודי לבין דרישות החוק. נניח שיבוא

משרד פלוני ורשימת המסמכים שהוא ידרוש כתנאי לאישור בתקנות, יהיה בלתי אפשרי.

אם מבקשים לדוגמה רמכיר אשפה על הסביבה ממפעל קטן שלא יכול לעמוד בעניין, כי

ההוצאות לתזכיר אשפה הן גדולות, אין מי שיאזן את התקנות האלה. התקנות האלה הן

מסמך סף ובלי רשימה גדולה של מסמכים אי אפשר לעבור את הסף.

אני חושב שבדרישות סף מסוג מה, בניגוד לתקינות מהותיות, צריך לצמק. אני לא

חושב שמשרד הפנים צריך לצמק ומצידי שכל התקנות מהסוג הזה יובאו לאישור הוועדה

וגם זה בסדר. תקנות שהן בעצם דרישות סף, בלעדן אין. אלה לא תקנות מהותיות, אלה

תקנות שהן בעצם איזשהו סף ביורוקרטי שאותו צריך לעבור. נדמה לי שכנגדן צריך מערכת

מאזנת.
יעקב מרקוביץ
חבר הכנסת גולדמן באמת דאג לכך שכל משרד יכין תקנות ויהיו שם תרשימים, מפות

ומצבים. אם אחד לא מתאם עם השני התוצאה תהיה שעל בעל המפעל יהיה להכין 20

דברים בבת אחת. בתיקון שסוכם עם משרד המשפטים כתוב שהתקנות האלה יהיו

בהתייעצות עם שר הפנים, זאת אומרת, משרד הפנים איננו חלק מתהליך הרישוי, אבל שר

הפנים יוכל לתת את הדעת כדי ליצור איזון.
שלום זינגר
התייעצות לא מספיקה כדי ליצור איזון. צריכה להיות הסכמה.
אביטל שטרנברג
אם זה יהיה "בהסכמה" אז למעשה אתה תקוע, משום שצריך לחכות להסכמה של שר

הפנים. אם זה בהתייעצות זה הליך קצת פחות פורמלי.
ניסן סלומינסקי
האם הכוונה לשלוח לו ולהמשיך, ולקוות שהוא לא יראה את זה?
אביטל שטרנברג
לא. צריך לקבוע זמן סביר לתשובה.
ניסן סלומינסקי
אם כך את יכולה להגביל גם את ההסכמה בזמן. ניתן לכתוב: בהסכמה ותוך פרק זמן של

שלושים יום.
היו"ר סאלת טריף
ההתלבטות נובעת מכך שהמשרדים יגזימו בדרישות שלהם.
ניסו סלומינסקי
אם מכניסים כאן את המילה "בהסכמה", זה נותן זמן והעניין נפתר.
אביטל שטרנברג
אם ההסכמה לא תינתן תוך 30 יום התקנות יאושרו.
מיכל סגן-כהו
הסכמה היא לא התייעצות, מכיוון שאם בסופו של דבר שר הפנים סבור שדרישה

מסויימת מוגזמת, השאלה היא מי מופקד על אותה דרישה, שר החקלאות או שר הפנים.
ניסן סלומינסקי
אז שר הפנים ידבר עם שר החקלאות וישברו את הראש. מה את רוצה שהאזרח הקטן

יעשה?
מיכל סגן-כהו
אנחנו פועלים אך ורק למען האזרח הקטן. לא נעים לי לשבת פה ולקבל טענה כאילו

שאנחנו מתעמרים באזרחים. אנחנו יושבים פה כדי לעשות לאזרח הקטן.
ניסן סלומינסקי
כשאני אומר האזרח הקטן, אני מתכוון לזה שהגיש את הבקשה ולא השכן שגר לידו,

שגם עליו צריך לחשוב.
מיכל סגו-כהו
אנחנו עושים לטובת כל האזרחים, אנחנו משרתי ציבור.
ניסן סלומינסקי
אני חושב שצריך להיות מישהו שיאמר לכם: אתם השתגעתם. אני יודע שתוכניות נדחות

בגלל שיש מישהו שדורש כל מיני דרישות.
מיכל סגו-כהן
אז שתהיה התייעצות. התייעצות היא התייעצות משפטית ולא וטו.

אני מציעה לקבל את הצעת משרד המשפטים כמו שהוגשה. היא נכונה ולכן צריך

להישאר בהצעה הזו.
מרים פרנקל-שור
ההצעה נכונה אולי מבחינת המקצועיות.
ניסו סלומינסקי
אפשר להשאיר את הנוסח שזה יהיה בהתייעצות, אר במקרה של חילוקי דעות בין

השרים, יובא הנושא לוועדה.
מיכל סגן-כהו
אתה כך גורם רק לסחבת ואנחנו לא נגמור מזה לעולם.
ניסו סלומינסקי
יהיה רק פעם אחת דיון וזה יגמר.
היו"ר סאלח טריף
אנחנו לא נבניס את המילה בהסכמה ואתה תובל להגיש הסתייגות.
אביטל שטרנברג
הממשלה מתנגדת להצעות האלה. בישיבה ב- 4 במאי 1997 שר המשפטים קבע שאנחנו

חייבים להמשיך להתנגד להחלטות לא פרסונליות, משום שזו היתה המדיניות מאז ומעולם.
משה חיימוביץ
מה שאתם תחליטו אני, ברופא וטרינר, אצטרך ליישם ולעבוד איתו. אני רוצה לתת

דוגמה למה שהיועץ המשפטי אמר. אם ייבנה בית מטבחיים שיהיו לו בל התרשימים, אך

רק דבר אחד לא יהיה מתואם, במו החיבור למערכת הביוב שצריך להיות באורך של שני

ק"מ. לייצר את אותו קונטקט בין מערכת הביוב וזה בערך פי 3 ממה ששווה בית המטבחיים

ולכן זה לא ייעשה. מזה אני מפחד.
היו"ר סאלח טריף
אם אתה מוציא תקנות וזה מגיע לשר הפנים, ממה אתה מפחד?
מיכל סגו-כהן
משרד הפנים יגיד שזו התעמרות בבעל בית המטבחיים.
ניסן סלומינסקי
משרד הפנים יהיה הגוף שידרוש גם את החיבור.
מיכל סגן-כהן
אנחנו לעולם לא נצליח ליישם את החוק הזה.
היו"ר סאלח טריף
אנחנו בזעה שהעניין הזה צריך להיות מרכז בגוף מסויים, אבל אין להתעלם מכך שיש

הרבה נושאים מקצועיים שצריבים לקבל ביטוי של המשרדים הייעודיים. אין על בך ויבוח

ולבן ההצעה שלנו היא שכל משרד ייעודי יעשה את התקנות שלו בהתייעצות ובהסבמה של

שר הפנים ובלבד שנקציב זמן, שתוך 45 יום נצטרך לאשר את זה. בבך אנחנו גם ניתן ביטוי

שמשרדים ייעודיים יוכלו להביא את התקנות שלהם באופן מסודר ומפורט ושר הפנים

שיכול לאזן יבדוק תוך פרק זמן מסויים אם לא הגזימו או חרגו.
מיכל סגן-כהן
איזה כלים יש לשר הפנים לבדוק?
היו"ר סאלח טריף
אנחנו רוצים להניח ששר הפנים והצוות שעומד לרשותו הוא צוות מקצועי, הוגן והגון.

צריך שמישהו אחד ירכז מכל המשרדים את כל הדרישות, כי יש עסק אחד שצריך דרישות

מ- 5 או 6 משרדים. כך משרד הפנים יראה שלא הגזימו ושזה נורמלי.
החלטה
התקנות יהיו בהסכמת שר הפנים תוך 45 יום.
שלום זינגר
הנוסח יהיה: לא נתן את הסכמתו ולא הביע את התנגדותו התקנות יכנסו לתוקף תוך 45

יום.
היו"ר סאלח טריף
הנוסח הזה מקובל עלינו.
אריה נייגר
מה שאנחנו רוצים שיהיה ברור וזה בעצם עולה בקנה אחד עם הדיון כאן ובטח עם ועדת

מרקוביץ, שיש אי שקיפות של התנאים.
היו"ר סאלח טריף
יפרסמו את התקנות. מדוע אתה חושב שלא תהיה שקיפות?
אריה נייגר
משום שבסעיף הזה לא כתוב שצריכה להיות שקיפות.
היו"ר סאלח טריף
לא תהיה בעיה עם כך, הם יפרסמו. אנחנו בעד זה שתהיה שקיפות מוחלטת ואנחנו לא

מסתירים כלום. אם יש למישהו התנגדות שיגיד.
מיכל סגן-כהן
אני לא יודעת איך אפשר לטעון שזה לא שקוף. אם אני דורשת זה שקוף.
ניסו סלומינסקי
אני מבקש שתהיה התוספת והפעם לא כהסתייגות.
היו"ר סאלח טריף
אם אתה מתעקש אנחנו נצביע.
ניסו סלומינסקי
הוווק הזה וול עלינו ואתה הולך לעשות שינויים, והשינויים לא יתולו עלינו?
היו"ר סאלח טריף
אתה תקבל גם הסתייגות וגם תדבר במליאה, מה רע לך? הממשלה מתנגדת ואני בטח

מתנגד.
מיכה גולדמו
גם אני מתנגד.
ניסן סלומינסקי
למה? לא מדובר על יהודה ושומרון, אלא על היישובים.
היו"ר סאלח טריף
אנחנו עוברים ל- 6ג בהצעה הכחולה.
מרים פרנקל-שור
לא עשינו שום שינוי בסעיף הזה אך לא קראנו אותו אף פעם בוועדה.
שלום זינגר
6ג. "רשות הרישוי או נותן אישור יתנו, לבקשת מי שמגיש תכנית עסק, חוות דעת

מקדמית על תכנית העסק, על התאמתו של העסק המוצע לדרישות החוק והתקנות אשר

בתחום סמכותם של רשות הרישוי או נותן האישור, ועל התנאים המוקדמים שיש לקיימם

לפני שיינתן אישור, רשיון או היתר זמני, לעסק המוצע".

נדמה לי שאין בחוק הגדרה לתכנית עסק. סעיף זה נותן מענה לשאלה של השקיפות.

לגבי סעיף 6ד יש הצעה של משרד המשפטים.
אביטל שטרנברג
היא לא הצעה רק של משרד המשפטים, היא של כל המשרדים.

סעיף 6ד. (א) "רשות הרישוי או נותן האישור רשאים להסתייע ביועצים מקצועיים

ובבודקים, שאינם עובדי מדינה או עובדי הרשויות המקומיות, לענין עמידתו של עסק

בתנאים שנקבעו לפי סעיף 7 ובדרישות החוק והתקנות החלים עליו".
שלום זינגר
מדוע צריך שזה יהיה לפי סעיף 7 ולא לכל דבר.
אביטל שטרנברג
אין לי בעיה שזה יהיה לכל דבר.
שלום זינגר
צריר לנסח: לעניו עמידתו של עסק בתנאים שנקבעו לפי חוק זה.
אביטל שטרנברג
הבעיה היא שכאשר משתמשים במילה "תנאים" והחוק משתמש במקום אחר במילה הזו

שהיא ספציפית, זה יכול ליצור בעיה.
שלום זינגר
אם כר אפשר לכתוב: בתנאים ובדרישות לפי חוק זה, כי אחרת יגידו רק סעיף 7. אני

רוצה שלא יהיו לי אחר בך ספקות. עדיף לנסח: לענין עמידתו של עסק בדרישות החוק

והתקנות החלים עליו.
היו"ר סאלת טריף
הנוסח הזה מקובל.
אביטל שטרנברג
6ד. (ג) -"בסעיף 28(א)(4) אחרי המילים: 'כאמור בסעיף 6/ יבוא:'יועץ מקצועי או בודק

שהוסמכו על ידי שר הפנים או אחד השרים המנויים בסעיף 1(ב) להכנס לחצרים שבהם

עוסקים בעסק טעון רישוי לצורך פעילותו לפי סעיף 6ד (א), ולאחר שהציג את כתב

הסמכתו, אם נדרש לכך/
שלום זינגר
הסעיף הזה הוא לגבי זכות כניסה.
אריה נייגר
יש דבר שמטריד אותנו והוא חשוב. בסעיף 6ב (ג) בהצעה של הממשלה, כל רעיון

השקיפות ניתן להפוך אותו לחלוטין באמצעות הוראות שמוציאה רשות הרישוי.
שלום זינגר
אז תיקח את סעיף 6 (ג) שאומר שאתה תגיש בקשה ולפי כל הפרוצדורה יש שקיפות

לענין. מה שיש בתקנות שקוף לפי הגדרה, כי התקנות מפורסמות.
אריה נייגר
זה דבר שמי שלא הגיש בקשה כנראה לא מבין. הבעיה היא לא בסוף התהליך כשאני

הולך לעירייה.
שלום זינגר
זה לא תכנית עסק, זה PRE RULING.

אני חושב שצריך להגדיר תוכנית עסק ככר כהגדרות החוק, ולא כתקנות. כי אתה לא

מגדיר כחוק מה שיש כתקנות, שיהיה כרור שתכנית עסק הוא שלכ מקדמי וזה חשוכ כדי

שכולם יכינו על מה מדוכר, כי אחרת יגידו מהי תוכנית עסק.
רונה קדמי
אני חושכת שיש מקום להציע פה סעיף הגדרות.
אריה נייגר
אם הלשון של 6כ(ג) לא זהה לחלוטין ל- (ג), אז זה לא אותן דרישות. אם ה- pre

RULINGכולל את כל התנאים שאני אדע מראש כסדר, אכל זה לא כולל. עוכדה שכ- 6כ

(ג) אפשר לדרוש ממני דכרים שלא נכנסים כ- pre rulingואני רוצה לדעת אותם קודם.
רונה קדמי
לא תמיד אפשר לדעת.
מרים פרנקל-שור
יש להעכיר את הגדרת תוכנית עסק לחקיקה הראשית.
היו"ר סאלת טריף
אנחנו עוכרים לסעיף 9 להצעת החוק.
שלום זינגר
תיקון סעיף 7 - סעיף 9. "כסעיף 7 לחוק העיקרי - (1) כותרת השוליים תהיה 'תנאי

מוקדם, תנאי כרשיון ותנאי נוסף'.

(2) "כמקום סעיף קטן (א) יכוא: '(א) רשות הרישוי או נותן אישור רשאים להתנות את

מתן הרשיון או ההיתר הזמני או האישור, לפי העניין, כתנאים שיש לקיימם לפני שיינתן

הרשיון או ההיתר הזמני (כחוק זה - תנאי מוקדם), או להתנות את הרשיון או ההיתר הזמני

כתנאים (כתוק זה - תנאי כרשיון), ורשאים הם להוסיף תנאים לרשיון או להיתר זמני שניתן

(כחוק זה - תנאי נוסף כרשיון), והכל על מנת לקדם את מטרות הרישוי'.

(3) "כסעיף קטן (כ), אחרי 'הרשיון' יכוא 'או ההיתר הזמני', וכמקום 'הפרעה כלתי

סכירה לאדם פלוני' יכוא 'סכנה לפגיעה כאיכות הסכיכה או הפרעה כלתי סכירה לאדם

פלוני או לציכור; רשות הרישוי תשלח הודעה לנותן אישור שקכע תנאי כרשיון או תנאי

נוסף כרשיון לפי סעיף קטן (א), על מועד תחילת תוקפו של תנאי כאמור-,

(4) "כסעיף קטן (ג), כמקום 'תנאי לרשיון' יכוא 'תנאי נוסף כרשיון' וכסופו יכוא 'או

ההיתר הזמני".

את סעיף 10 אני מקריא מתוך הצעת משרד המשפטים.

"החלפת סעיפים 7א ו- 7כ והוספת סעיפים 7ג ו- 7ד" - 'תקפם של רשיון והיתר זמני' -



7א (א) "רשיון יינתן לצמיתות".

(ב) "על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי שר הפנים-

(1) "לקבוע תקופת תוקף לרשיון של סוג עסקים פלוני, דרר בלל או בנסיבות

שיפרש, ובלבד שהתקופה לא תפחת משנה;

(2) "לקבוע סוגי עסקים שבהעברת הבעלות או השליטה בהם לא יהיו טעונים

רשיון חדש לפי חוק זה.

(ג) "על אף האמור בסעיף קטן (א) רשאית רשות הרישוי לקבוע תקופת תוקף לרשיון

לעסק, ובלבד שהתקופה לא תפחת, בבל פעם, משנה-, היה העסק זמני מטבעו רשאית רשות

הרישוי לקבוע לו תקופה קצרה יותר.

(ד) "רשות הרישוי תקבע תקופת תוקף להיתר זמני ורשאית היא להאריבה מדי פעם,

ובלבד שסך התקופות לא יעלה על שנה אחת.

(ה) (1) "היתר זמני יפקע, אף לפני תום תקופת תוקפו, אם לא מולאו התנאים שנקבעו

לפי סעיף 7(א), במועד שנקבע לקיומם.

(2) "נוכחה רשות הרישוי בי פקע היתר זמני, תודיע על בך לבעל ההיתר הזמני.

אולם אין באי הודעה באמור בדי לגרוע מהוראות ס"ק (1)".

7ב (א) "רשות הרישוי רשאית מיוזמתה לבטל רשיון או היתר זמני מיוזמתה היא או מיוזמת

נותן האישור.

(ב) "לא יבוטל רשיון או היתר זמני מיוזמתה של רשות הרישוי אלא לאחר התייעצות

עם נותן אישור המופקד על קיום מטרה מן המטרות האמורות בסעיף 1(א) המשמשת עילה

לביטול.

(ג) "לא יבוטל רשיון או היתר זמני אלא לאחר שניתנה לבעל הרשיון או ההיתר הזמני

הזדמנות להשמיע טענותיו.

(ד) "תוקפו של ביטול רשיון או היתר זמני הוא בתום 60 ימים מיום ההודעה על הביטול.

(ה) "אין בהוראות סעיף זה בדי לגרוע מהוראות סעיפים 16, 17 ו- 20 עד 23.

סעיף 7ג. (א) "החליטה רשות הרישוי לדחות בקשה לרשיון להיתר זמני או לבטל רשיון

להיתר זמני שניתנו (בסעיף זה - החלטה), רשאי הרואה עצמו נפגע לערער על ההחלטה

לבית משפט השלום או לבית המשפט לעניינים מקומיים שבתחום שיפוטו נמצא העסק

(בסעיף זה - בית המשפט).

(ב) "הרואה עצמו נפגע מקביעת תנאי לפי סעיף 7, רשאי להגיש ערעור לבית המשפט.

(ג) "ערעור לפי סעיף זה יוגש תור 60 ימים מיום שהודע למערער על ההחלטה או על

קביעת התנאי; בית המשפט רשאי לבטל, לשנות או לאשר את ההחלטה או את התנאי.

(ד) "הגשת ערעור לפי סעיף זה לא תפגע בתוקפם של ההחלטה או התנאי, אר בית

המשפט הדן בערעור רשאי לתת צו המעבב את המתלה את תוקפם".

סעיף 7ד. (א) "הודיע רשות הרישוי לבעל היתר זמני על פקיעתו של ההיתר הזמני באמור

בסעיף 7א (ה), וחלק בעל ההיתר הזמני על הודעה זו, רשאי להגיש ערעור לבית המשפט

תוך 60 ימים מיום קבלת ההודעה.



(ב) "הגשת ערעור לפי סעיף זה אין בה כדי לפגוע בתוקפה של פקיעת ההיתר הזמני,

כאמור בסעיף 7א (ה)(1).

(ג) "ראה בית המשפט כי מולאו התנאים שנקבעו להיתר זמני לפי סעיף 7(א) במועד

שנקבע לקיומם, יקבע כי ההיתר הזמני עומד בתוקפו". אני מבין שזה בא להגביל את שיקול

דעתו של בית המשפט רק לעילה מאוד מסויימת, כמו שאנחנו מכירים בצו הריסה מינהלי.
מרים פרנקל-שור
בעמוד 2 של הצעת הממשלה יש תיקון סעיפים 13 עד 17 להצעת החוק.
רונה קדמי
דנו בזה בשבוע שעבר.
שלום זינגר
אלה למעשה התקנות שדיברנו עליהן קודם, שכל מי שמנוי בסעיף 6 יכול בתיקונים

שנעשו מאוחר יותר להתקין תקנות מהותיות לקביעת סטנדרטים בנושא עליהם הוא מופקד.

מה שרוצים פה זה להוסיף בין השאר גם תקנות לעניין הדרכת מעסיקים לצורך הבטחת

בריאות הציבור.

יש רשימה של נותני אישור שמנויים בסעיף 6 לחוק. סעיף 10א ו- 11 לחלופותיו השונות

קובע שהוא בעצם מעניק לכל נותן אישור סמכות לקבוע תקנות. אם ניקח את סעיף 10א
לדוגמה
"השר לאיכות הסביבה בהתייעצות עם שר הבריאות רשאי להתקין לכלל העסקים

טעוני הרישוי לסוגים מהם, תקנות להבטחת בריאותה של הסביבה ולמניעת מפגעים

ומטרדים". הממשלה מבקשת בהצעת החוק הזו בין השאר שיוכל להתקין בתקנות האלה,

גם תקנות לעניין הדרכת מועסקים לצורר הבטחת בריאות הציבור. נניח שהמשרד לאיכות

הסביבה אומר שיש מפעל שעוסק בהדברה, המשרד יכול לטעון שבתוך המפעל הזה יהיה

לפחות אדם אחד שיידע לטפל בהרעלות מחומרי הדברה. לי אישית זה נראה סביר מאוד.

(היו"ר מיכה גולדמן)
מיכל סגן-כהן
יש עוד בעיה שאני לא שלמה איתה ב- 100%. סעיף 7ב (ד) בהצעה הכחולה אומר:

"תוקפו של ביטול רשיון או היתר זמני הוא בתום 60 יום מיום ההודעה על הביטול". אחרי
כן נאמר
"אין בהוראות כדי לגרוע מהוראות ...". יחד עם זאת בניסוח שמופיע היום יש

משהו אנומלי, שמצד אחד אומרים שתוקף הרשיון הוא ל- 60 יום מיום ההודעה, אבל על

אף זה שיש רשיון אפשר לבטל אותו לפי סעיפים 16 או 17. בניסוח הזה יש משהו לא נכון

בבסיס. אם אדם יבוא לבית המשפט הוא יגיד שצו הסגירה צריך לחול מעוד 60 יום כפי

שביטול ההיתר יכנס לתוקף רק בעוד 60 יום.
רונה קדמי
אולי צריך להגיד מה תוקפו של ביטול הרשיון הזמני לפי סעיף זה.
יעקב מרקוביץ
מדובר כאן על הערעור שאי אפשר לדחות.
מיכל סגו-כהן
אני מדברת על ביטול רשיון והיתר זמני שאומר: "תוקפו של ביטול או היתר זמני הוא

בתום 60 יום ..." . נניח שיש לי בית שמיטה שרוצים לסגור ורשות הרישוי מודיעה שבית

השמיטה צריך להיסגר. לפי מה שכתוב ב- 7ב (ד), תוקף ביטול האישור הוא 60 יום מהיום

שהרשות הודיעה לו. בנוסף כתוב ב- 7ב (ה) שאיו בזה כדי לגרוע מהאפשרות לבקש סגירה

מיידית, סגירה מינהלית. אותו האיש יבוא לבקש כאשר אני מבקשת סגירה מינהלית והוא

יגיד: כתוב שהביטול נכנס בתוך 60 יום, בסדר אני מסכים לסגירה, אבל בעוד 60 יום.

בינתיים ב- 60 ימים אלה הוא ימשיך.
יעקב מרקוביץ
בעניינים של איכות הסביבה יכול להיות מצב של סכנה.
מיכל סגן-כהו
אני סבורה שלא צריך להשהות את הביטול ל- 60 יום.
שלום זינגר
גב' סגן-כהן מדברת על אי בהירות משפטית. יש להציע נוסח אחר.
נטע כהן
לא יכולה להיות אי בהירות אם ניתן להוציא צו סגירה ל- 30 יום והביטול נכנס לתוקף

כעבור 30 יום.
אביטל שטרנברג
אני לא רואה כל אי בהירות משפטית.
אלחנן משי
יש לזה פתרון אחד. הליקוי נובע פה מכיוון שחיברנו את הרשיון וההיתר הזמני. יש

הצדקה למי שיש לו רשיון לתת לו 60 יום כדי להתארגן ובהיתר זמני הוא היה צריך להיות

יותר זריז. יכול להיות שאפשר לומר שלמי שיש רשיון זה יהיה 60 יום, ולהיתר זמני 30 יום.

בגלל הנוחות של הניסוח חיברו את שניהם יתד.
שלום זינגר
יש עילת ביטול ויש עבירות. מה שנוגע לסעיפים 16 ו- 17 הוא בעיית התערבות בית

המשפט ואין עם כך בעיה. סעיפים 20 עד 23 עוסקים בעילות ביטול בגין עבירות.
מיכל סגן-כהו
ימים יגידו.
רונה קדמי
השאר לא מדברים על ביטול רשיון.
שלום זינגר
הם מדברים על צו הפסקה. צו הפסקה הוא לא ביטול רשיון הוא רק הפסקת פעילות.

הרשיון יכול להיות בתוקף ואם חושבים שנעברה עבירה מוציאים צו הפסקה.
היו"ר מיכה גולדמן
אנתנו נצביע עתה לאישור הצעת החוק בכפוף לשינויים ובכפוף ולהשלמות שסוכם

עליהם במהלך הישיבה לרבות הגדרת תוכנית עסק כפי שתיקבע בתקנות.
החלטה
התקנות אושרו בכפוף לשינויים ולהשלמות ולרבות הגדרת תוכנית עסק

שתיקבע בתקנות.

אני מודה לכל המשתתפים, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:40

קוד המקור של הנתונים