ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 17/03/1998

תשלום ארנונות על ידי בתי מלון

פרוטוקול

 
הכנסת האובע-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס'

מישיבת ועזת הפנים ואיכות הסביבה

יום שלישי, י"ט באדר התשנ"ח (17.03.1998), שעה 10:00
:
כמו
חברי הוועדה: סלח טריף - היו"ר

בנימין אלון

מיכה גולדמן

ניסן סלומינסקי
מוזמנים
לאה ענתבי - משרד הפנים

פיני שני - משרד התיירות
התאחדות בתי המלונות
אבי רוזנטל - מנכ"ל התאחדות המלונות בישראל

יונתן הרפז - מנכ"ל התאחדות בתי המלונות בירושלים

דן ירדן - כלכלן ראשי בהתאחדות המלונות

מתניה הכט - התאחדות המלונות בישראל

אריאל הירט - התאחדות המלונות בישראל

רוני אלוני - מנכ"ל הולידיי-אין

חסיד קלמנט - התאחדות המלונות בירושלים

יצחק הירשוביץ- התאחדות המלונות בירושלים

משה לוי - הממונה על הארנונה בעיריית ירושלים

יוסי כהן - ריפרנט, משרד האוצר
יועצת משפטית
מרים פרנקל-שור
מנהלת הוועדה
יפה שפירא
קצרנית
חנה כהן
סדר היום
תשלום ארנונות על ידי בתי מלון.



תשלום ארנונות על ידי בתי מלון
היו"ר סאלח טריף
בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה בנושא הארנונה על בתי מלון

בירושלים. חבר הכנסת מיכה גולדמן ואני לנים בירושלים ולדאבוני אנחנו רואים יום-יום

מה קורה בעיר ומה קורה עם התיירות בארץ בכלל. ירושלים שהיתה אמורה להיות

מוצפת בימים אלה בתיירים, ריקה. זאת בגלל המצב המדיני והפוליטי שפוגע בתיירות

לישראל באופן קשה. הפגיעה הזו גורמת לכר שבבתי המלון יש תפוסה נמוכה הרבה יותר

מהמצופה וכמובן שהרווחים הם מאוד מאוד קטנים או שיש בכלל הפסדים. אני יודע

שבכמה בתי מלון המצב ממש בכי רע.

לכן נשאלת השאלה, מה מחירי הארנונה שצריכים לגבות מהם. בוועדה זו כבר התערבנו

פעם אחת בגובה הארנונה לבית חולים בנהריה והורדנו שם באופן משמעותי את גובה

הארנונה, בכ- %40. זאת משום שלא עולה על הדעת שעל בית חולים בקו העימות תוטל

ארנונה של מיליונים. נוח מאוד לעיריות להטיל ארנונה גבוהה, כי הן רוצות לכסות את

הגירעונות שלהן.

זה צריך להיות אינטרס של עיריית ירושלים שבתי המלון בעיר יפרחו ולא ישקעו. לפי

הנתונים שקיבלתי מסתבר שהארנונה גבוהה מאוד יחסית לכל הארץ. נשאלת השאלה

למה. על פניו נראה שיש כאן בהחלט בעיה.
חסיד קלמנט
אני מודה לך על ההזדמנות שניתנת לנו להשמיע את דברינו. אני רוצה לתקן שני דברים

שנאמרו על ידי היושב ראש.- אין חלק שמרוויחים. בשנתיים האחרונות בענף המלונאות אין

שום רווח ואני אחראי למה שאני אומר. אני מנהל את מלון שרתון בעיר ובשנת 1997

הפסדנו 600 אלף דולר, קרי 50 אלף דולר לחודש. המילה רווחיות בענף הזה כבר לא

קיימת.
ניסן סלומינסקי
לאור הדברים הללו, אם זה באמת לא רווחי, איר זה .שממשיכים לבנות בתי מלון

בירושלים?
היו"ר סאלח טריף
בחיפה אין בכלל תיירות ובכל זאת בונים והורסים את החוף.
ניסן סלומינסקי
בחיפה מי שבונה הם אנשי עסקים ולא הממשלה.
חסיד קלמנט
אתה הרי יודע שברגע שמתקבל אישור ולא מתחילים את הבניה בפועל אז יש לכר

השלכות. יש כל מיני שיקולים ואת החשבונות האלה אנחנו לא יודעים ולא מסוגלים

להיכנס אליהם.



דובר כאן על יחסיות של יוקר הארנונה. אין יחסיות של יוקר הארנונה. אנחנו באופן

מוחלט משלמים ארנונה יקרה יותר מבכל מקום אחר במדינת ישראל, כולל אילת.
מיכה גולדמן
מהו המחיר של הארנונה בירושלים?
יונתן הרפז
93.65 שקלים למטר מרובע.
חסיד קלמנט
הארנונה היא רק חלק מהבעיה שלנו. כשאנו מדברים על ארנונה ועל מיסוי הרשויות

מתנהגות אלינו כאילו ששום דבר לא קורה בארץ ושום דבר לא קורה בירושלים. המצב

בירושלים הוא החריג ביותר ורמת התיירות בעיר ירדה בלמעלה מ- -22% יש גם בעיות של

נתונים ותפיסות עולם שמוטעות ביסוד. היו לנו שנים מצויינות בירושלים ובשנים אלה

התפוסה במלונות היתה בין 65 ל- %68 .
מיכה גולדמן
באיזה שנים מדובר?
חסיד קלמנט
ב- 1995 לדוגמה שהיתה שנה מצויינת היתה התפוסה בשיא. בשנת זו שהיא שנת ה- 50

למדינת ישראל צפוי שהתפוסה עד 31 בדצמבר 1998 תהיה בין 40 -45% . מיצינו את כל

האמצעים שהיו ברשותנו ואף למעלה שה, עברנו כבר מזמן לארבעה ימי עבודה בשבוע,

נפרדנו מכ- 1,500 עובדים מתוך כ' 6,500. אנחנו עומדים בפני שוקת שבורה ויש עלינו לחץ

אדיר לפטר עוד עובדים.

הארנונה שמוטלת עלינו היא בין 5% מהמחזור במצב הטוב ביותר לכ- 8% מהמחזור

במלונות אחרים. שכר העבודה במקרה הטוב ביותר כמו שאצלנו הוא כ- %50 ובמלונות

אחרים טוענים שזה כ- 80% . אני לא רוצה להגזים עד כדי כר אר השכר מהווה לפחות כ-

%75 מהוצאות.
היו"ר סאלח טריף
האם זה החתך לכל המלונות בכל הדרגות?
חסיד קלמנט
כן, אני מייצג את כל המלונות וזה החתר. מה שהזכרתי זה רק חלק מהדברים שאנחנו

משלמים. אנחנו נקנסים על כל דבר, משלמים ארנונה, משלמים לחוד אגרת אשפה, משלמים

לכל מקלט טלוויזיה אגרה נפרדת ומשלמים לאמ"י. אנו משלמים כל דבר ומאיפה שניתן

לחלוב אותנו, אנחנו נחלבים.

כמלונאי ותיק אני רוצה לומר שאני רוצה לשוב לאותם ימים שבהם שילמנו בלי לקטר.

היום אנחנו לא מסוגלים יותר. כדי להמחיש את הדברים, המלון שלי ישלם השנה ארנונה

בסר 2.2 מיליון שקלים לשנה. מר אריאל הירט משלם ארנונה בסכום של קרוב למיליון

שקלים לשנה.



כולם, מלל ראש הממשלה, מדברים על כך שאנחנו הולכים לקראת תיירות אלפיים, אך

אני חושש שעד שנת 2000 לא יהיו בכלל מלונות.
היו"ר סאלח טריף
האם אין מדיניות של משרד הפנים בנושא? האם נבחרי הציבור שיש להם רצון לגבות

כספים לא רואים את הנולד? אני לא יודע איך אפשר לתכנן את התיירות לשנת 2000 לאור

המצב הזה.
לאה ענתבי
מן הראוי לומר שהמלונאים של ירושלים קיימו לפני כחודש ישיבה אצל שר הפנים

בהשתתפות המנכ"ל וכל הטענות והבעיות שלהם הועלו בפני שר הפנים. שר הפנים לא

ראה אפשרות הן מבחינה תקציבית והן מהראיה לטווח ארוך על עוד מגזרים שהם בבעיה

דומה, לעזור לחם. עם כל האהדה והרגישות לירושלים שר הפנים לא ראה שום אפשרות

לעזור בנושא.

לא ניתן מבחינה תקציבית להיענות לבקשת המלונאים, כי יהיה חוסר שאין מי שישלים

אותו. השר הפנה את המלונאים לשר האוצר ולשר התיירות כי קודם כל אנחנו מדברים על

כסף.
היו"ר סאלח טריף
אנחנו נוכל להפיל על האוצר מכה, כי לא יעלה על הדעת שמלון מפסיד ישלם ארנונה

גבוהה. אפשר לקבוע חוק ולהטיל סנקציה על העניין הזה. אנחנו נוכל להוביל חקיקה

שאם מלון מפסיד הוא לא ישלם ארנונה לעירייה והאוצר יכסה את זה.
לאה ענתבי
ההיבט המשפטי הוא לא כזה. בעסקים אלה אין שום קשר בין ההכנסה לגובה הארנונה,

בניגוד למס הכנסה ולמס ערך מוסף או מיסים אחרים שם יש קשר בין הרווחיות לבין

הגביה. המס מוטל על המבנה כמבנה, לפי השימוש והגודל ובפירוש לא לפי מצב הרווחים.

אנחנו לא חיים בואקום. יש לנו מערכת של חוקים ושל חקיקה בעניין הזה. יש את חוק

ההסדרים במשק המדינה שהסמיך את שרי הפנים והאוצר להוציא תקנות באישור ועדת

הכספים ומדי שנה אכן יוצאות תקנות באישור ועדת הכספים. העיקרון שנקבע בתקנות הוא

לשמר את המצב הקיים ולא לאפשר לרשויות מקומיות להעלות את המסים בלי הגבלה.

העיקרון הוא שהמס מוטל על בסיס שנה קודמת פלוס שיעור העידכון. שיעור העידכון

השנה היה %8.9, במלונות ובכל שאר העסקים. במגורים איפשרו עידכון של 5%

במקרים חריגים יכולה הרשות המקומית ליזום החלטה מעבר לעקרונות שציינתי, היינו,

שיעור העדכון פלוס הבסיס של השנה הקודמת הן לגבי העלאה חריגה והן לגבי הפחתה.

עיריית ירושלים לא יזמה דבר כזה וכך גם עיריות אחרות. אין הפחתות ואם יש כאלה זה

מאוד בעייתי לשרי הפנים והאוצר לאשר, כי הרי מיד אנחנו צריכים לפרוע את השטר. זה

ההיבט החוקי ואנחנו לא יכולים לדון באפשרויות שהחוק לא מאפשר לנו. הדברים אינם

מוסדרים בחקיקה מעתה ועד עולם, אלא מדי שנה ועדת הכספים יושבת ושומעת את נציגי

המלונות ושאר המגזרים ומחליטה את מה שהיא מחליטה. השנה הוחלט על עידכון של

%8.9 זאת על מנת לשמר את התקציב הקיים של הרשות המקומית, כי ברגע שמורידים

למלונות ולמגזרים אחרים שעומדים בפתח, לא ניתן לקיים את הרשות המקומית.



היו"ר סאלח טריף"

מי גובה ארנונה ממפעל כושל?
לאה ענתבי
בהחלט שגובים.
ניסן סלומינסקי
את השירותים המונציפליים צריך לתת גם אם המפעל כושל וגם אם לא.
חסיד קלמנט
שואלים מה יותר גרוע לטבוע בחצי מטר או לטבוע בשני מטר. זאת טביעה, לא משנה

איה התוצאה היא אותה תוצאה סופית. זה שנציגת משרד הפנים טוענת שהמשרד הגביל

את העיריות להעלות את המס רק במינימום ההכרחי לא פותר את הבעיה. אצלנו שיעור

הארנונה עלה מ- 86 שקלים בשנה שעברה ל-כ 94 שקלים השנה ואת קוראת לזה מזערי?
משה לוי
שיעור העדכון היה כפי שהתקנות איפשרו בלי העלאה חריגה.
חסיד קלמנט
השנה אני אשלם 2.2 מיליון שקלים לעומת 2 מיליון בשנה שעברה. זו תוספת של 10%
משה לוי
ההעלאה ב- 98 לבתי המלון היתה 8.9%
לאה ענתבי
אם אתה יכול להוכיח שיש כאן טעות, אפשר לבדוק את זה.
חסיד קלמנט
אני לא יכול לשלם את 2.2 מיליוני השקלים שאני צריו לשלם וזה לא משנה אם אני

אצטרך לשלם רק 2.1, זה לגמרי לא משנה ולא על זה אנחנו מדברים. אנחנו מיצינו את כל

מה שעומד לרשותנו מבחינת החוק, עשינו את כל מה שאנחנו יכולים לעשות.

להזכירכם ב- 1991 היה מצב דומה, אבל הוא היה מצב נקודתי. ידענו שאנחנו נמצאים

בעין הסערה, ידענו מה גורם למשבר ומתי הוא יסתיים. ראינו את התסריט, זה יקח חודש

או חצי שנה או יותר, אר הוא יסתיים. היום אנחנו לא נמצאים בלב הסערה, אלא ישנו מצב

שהמשבר הפר אצלנו לשיגרה. בשיגרה הזו אין לנו זכות קיום.

אנחנו לא רוצים שחרור מארנונה ואני לא בעד זה. אנחנו רוצים לשלם ארנונה, אר

מבקשים להתאים את הארנונה למצב שלנו. חלילה לא לקבע את ההסכם הזה, תנו לנו

אוויר לנשימה. תנו לנו לעבור את המשבר הזה בשקט, כי הבעלים לוחצים ואנחנו מפטרים.

הדרר היחידה שנותרה לנו היא להיות מיליטנטיים ואנחנו לא רוצים להיות כאלה. אנחנו

מייצגים את הוויכוח הרציונאלי במדינת ישראל.
ניסן סלומינסקי
הטיעונים של המלונאים צודקים, אך מצד שני אני מבין את עיריית ירושלים שהיא

צריכה כסף. אני חושב שצריך לנסות משהו שונה שיכול להיות הפתרון: לקבוע לגבי בתי

המלון ארנונה יחסית. אם המלונאים יסכימו לפיקוח של מבקר שיוכל לבדוק לפי תפוסה או

רווח ולקבוע שבשנים שמרוויחים פחות הארנונה תהיה פחות, אבל בשנים שמרוויחים

הרבה הארנונה תהיה יותר. כלומר, יש לקבוע מדד מסויים של ארנונה יחסית ואז בשנים

קשות הארנונה תהיה נמוכה ובשנים טובות הם ישלמו יותר. יכול להיות שבסך הכל הכללי

הממוצע יהיה אותו הדבר, אך לפחות בשנים הקשות יהיה להם יותר קל.
היו"ר סאלח טריף
אני מבקש לשאול את נציג עיריית ירושלים. בכל זאת אלה המלונות של העיר, מה

עושים עם הבעיה?
משה לוי
עיריית ירושלים לא נגד בתי המלון, אלא בעד בתי המלון בעיר ובעד תיירות. כשהיו

שנים שהיה ניתן לשור על פי חוק, ב- 1991, אז עיריית ירושלים עזרה ונתנה הנחות לבתי

המלון לפי התפוסה.

לגבי המצב החוקי. ארנונה לא מחושבת לפי רווחים או הפסדים. זו הקביעה של צורת

הגביה של המס הזה ולכן זה לא כמו מס הכנסה ומע"מ. זה הולך לפי תעריף למטר כפול

שטח המלון. את זה החוק קבע וזו לא קביעה פרטנית של עיריית ירושלים.

כמו כן, יש את חוק ההסדרים במשק המדינה, אנחנו חייבים לפעול לפי חוק זה ובאמת

שיעורי ההעלאה בבתי מלון בשנים האחרונות היו לפי מה שנקבע בוועדת הכספים ובלי

חריגה ממה שנקבע ואף לא היתה בקשה לחריגה.
יונתן הרפז
זאת משום שהארנונה היתה הכי גבוהה מימלא ולא יכלו לחרוג.
היו"ר סאלח טריף
זו אטימות. לדבר על העלאת מחירים בשעה שהם קורסים, זו אטימות.
משה לוי
בירושלים יש 6 תעריפים שונים לארנונה לבתי מלון. יש שתי קבוצות: בתי מלון מעל

2000 מטר ובתי מלון מתחת ל- 2000 מטר ובחלוקה לשלושה אזורים. התעריף שהוצג פה

הוא באמת התעריף הגבוה ביותר בירושלים לבתי מלון מעל 2000 מטר שהם במרכז העיר.

בתי המלון שבפריפריה או בתי מלון שמתחת ל- 2000 מטר, משלמים תעריף נמוך יותך פר

מטר.

אם אנחנו מסתכלים על כל חלקי העיר כעיר אחת, אז יש גם בתי מלון במזרח העיר

ובמערבה והבעיה של התיירות לא מתרכזת בצד אחד של העיר אלא בכל העיר. לכן יש

מגוון של תעריפים. בתי המלון הגדולים עם השטחים הגדולים משלמים תעריף גבוה יותר.
בנימין אלון
מה הכוונה כשאתה עושה את האכחנה בין מלונות במזרח ירושלים, האם מדובר

במלונות קטנים יותר?
משה לוי
אם בתי המלון במזרוז ירושלים קטנים בשטחם, אז הם משלמים פחות.
מיכה גולדמן
חבר הכנסת בנימין אלון מתכוון שבמזרח ירושלים מתחשבים במצבם הקשה של המלונות

עקב בעיות של אינתיפאדה ובעיות מיוחדות אחרות וצריך לעזור להם.
בנימין אלון
במכתב של דן ירדן שמונח לפנינו נאמר-. "...אחד הגורמים שהנמיכו את ההכנסה

הממוצעת למטר מרובע בירושלים היא ההכנסה הנמוכה המתקבלת ממלונות מזרח

ירושלים..." - למה הכוונה, האם זה רק עניין של גודל?
משה לוי
כשאנחנו מציגים את החיוב, אנחנו מדברים על התעריפים ולא על גביה. במסגרת החיוב

יש שישה תעריפים לפי חלוקה של בתי מלון קטנים וגדולים ולפי האזור של בתי המלון.
בנימין אלון
האם הבעיה היא בגביה?
יונתן הרפז
המכתב הזה של דן ירדן נכתב בתגובה למה שאהוד אולמרט אמר לנו בלשכת התיאום

של הארגונים הכלכליים. אהוד אולמרט לקח ממוצע של הגביה בעיר והביא בחשבון את

מערב העיר ואת מזרחה ולכן יצא לו מספר יותר נמוך ממה שאנחנו טענו. לכן הפיסקה

הזאת לא מתייחסת לדבריו של מר משה לוי.
משה לוי
כשעושים תעריף משוקלל לבתי מלון פר מטר ממוצע, אז בוודאי שהתעריף הוא לא 93

שקלים אלא פחות. 93 שקלים זה תעריף למטר מרובע לבתי המלון שהם מעל 2000 מטר

ושהם מרכזיים לפי ההגדרות של העירייה.

עיריית ירושלים יחד עם משרד התיירות משקיעה בתיירות והיא רואה בענף התיירות

ענף חשוב מאוד. העירייה משקיעה בפיתוח של כל מיני אטרקציות תיירותיות ובפיתוח

תשתיות וכו' בלי קשר לבתי המלון.
היו"ר סאלח טריף
כל ההשקעה ההיסטורית הגדולה של 4000 שנה זה לא עוזרת לתיירות בירושלים.
משה לוי
עיריית ירושלים איננה הגורם לזה שיש מעט תיירים או הרבה תיירים. לעיריית

ירושלים יש תקציב מסויים שלקח בחשבון גם את ההכנסה שהעירייה צריבה לקבל

מארנונה.
היו"ר סאלח טריף
באשר יש מצב קשה של הענף, אתם לא עושים שום בדיקה ודיון בקשר לבך?

בנימין אלון-.

במענק הבירה אין כסף שמיועד למטרה הזו?
משה לוי
לפי מיטב ידיעתי לא. המענק לא בא לכסות ארנונה אלא לכסות מטרות אחרות של

פיתוח.
בנימין אלון
אני לא מדבר על ארנונה, אלא על כסף שמיועד לעזור לתיירות בירושלים שאפשר

בחשיבה משותפת להבין תוכנית לקראת שנת 2000 שבה יהיה להם מצב רווחי יותר.
משה לוי
אני יודע שלנציגי התאחדות התיירים היה דיון עם ראש העיר על העניין הזה והיו גם

הצעות של ראש העיר שהעירייה וההתאחדות ישקיעו בקרן מסויימת לדברים מסוג זה. לפי

הבנתי ועד כמה שאני יודע ההצעות האלה לא התקבלו.
יונתן הרפז
אנחנו משתתפים בקרן לשיווק.
בנימין אלון
אני מציש שלגבי מענק הבירה, שהוא סכום גדול מאוד שעובר לעיריית ירושלים דרך

משרד הפנים, נבקש גם לדעת אם יש אפשרויות להקל בארנונה מכיוון זה.
היו"ר סאלח טריף
אני מסתכל בנתונים ואני ממש נחרד. באילת שהיא עיר תיירות מלאה הארנונה נמובה

מאשר בירושלים באחוזים גדולים מאוד. במה עיריית ירושלים שונה מתל-אביב ומדוע היא

צריבה לגבות יותר? מה עוד שבתל-אביב הרווחים גדולים יותר. מדוע בעיר הקודש צריכים

לגבות עבור קודש עוד תוספת של מסיס מבתי מלון שקורסים? אם לא ישלמו לבם, אז

תסגרו את כל בתי המלון בירושלים? אני לא רוצה לומר לנציגי בתי המלון לעבור על

החוק, אך יהיה מצב שהם לא ישלמו לכם, יעשו מרד מסים, מה תעשו אז ?
אריאל הירט
זה מה שעשו במזרח ירושלים.
משה לוי
השיטה של חישוב השטח בירושלים בהגדרה של מטר מרובע, היא שיטה מקילה. אנחנו

הולכים על מטר נטו ולא גובים על מחסנים, חדרי הסקה, בריכות וכוי. בעניין הזה אם

לוקחים את אותו מלון ושמים אותו בתל-אביב, בירושלים או באילת ובודקים מה השטח

שלו לעניין הארנונה, יתברר שהשטח בירושלים לצורך החישוב קטן ב- 15 עד 20% . כמובן

שהשטח הוא הפרמטר שקובע בסוף את החיוב. בתל-אביב לוקחים את השטח הכולל עם

המחסנים וגם שטח הבריכה והחצרות והוא מחושב לפי תעריף של בתי מלון ולא לפי

תעריף של קרקע תפוסה, שהוא תעריף נמוך יותר. לכן אם עושים את ההשוואה, צריך

לעשות אותה לפי הפרמטרים האלה.

עיריית ירושלים היא לא נגד בתי המלון. במצב הנוכחי, מבחינה חוקית ומבחינת

התקנות שיש, אין לעירייה את העניין של הנחה מארנונה ואת כל קביעת התעריף לארנונה.

עיריית ירושלים איננה יכולה להעניק, על פי חוק, הנחה לבתי המלון. זה גם נאמר על ידי

ראש העיר לנציגי התאחדות המלונות ששוחחו עימו מספר פעמים בשנה וחצי האחרונות.

אנחנו לא נגד לתת הנחות, אבל מישהו ברמה הממשלתית צריך לדאוג לכיסוי התקציבי

שיהיה לעיריית ירושלים בעקבות אותן הנחות שיינתנו.

אמרנו גם להתאחדות בתי המלון, ומר הרפז יודע את זה, שאם ברמה הפרטנית יש בתי

מלון שהם בקשיים מרובים, שהם הבעייתיים ביותר שיש, אנחנו מוכנים להגיע איתם

להסדר פריסת החיובים, פריסה מקילה וארוכה יותר. מבחינת החוק אנחנו לא יכולים

להעניק הנחה גם אם אנחנו רוצים להעניק ועל אף שאנחנו מודעים שהמצב שלהם חמור.
היו"ר סאלח טריף
מי אמר שאסור?
משה לוי
לפי תקנות הנחה בארנונה שמוצאות על ידי שר הפנים, העירייה לא רשאית לתת הנחה.
היו"ר סאלח טריף
אז אין לכם מוטיבציה לכך.
רוני אלוני
אני עובד בחברה שיש לה גם מלון בתל-אביב ובלי להיכנס כרגע לפרטים טכניים,

האחוז מן המחזור העסקי שמשולם לארנונה ביחס לאחוז מהמחזור העסקי בירושלים הוא

שונה באלף מונים, כך שזה לא משנה לפי מה מודדים. האחוז שאנו משלמים בירושלים מסך

המחזור הכספי הוא אחוז מכאיב ביותר, גם ביחס לתל-אביב. לכן אני חושב שהדברים

הוצאו מהקשרם.



לי יש תחושה שהעניין עם עיריית ירושלים הוא שולי ואני לא חושב שלא האיש ולא

עיריית ירושלים הם הכתובת. אני חושב שאנחנו צריבים להגיע לפאזה הרבה יותר גבוהה

ולקבל פתרונות ברמה של משרד האוצר ומשרד הפנים. יש לי תחושה שיש עיוורון מוחלט

של כל הגורמים, כי לא מדובר במלון אחד שיש לו איזושהי בעיה שיווקית. מדובר בבעיה

עירונית קשה ביותר. מדובר פה בבעיה מתמשכת, בבעיה שאין לה פתרונות. אם לא נמצא

פתרון בטווח המיידי אנחנו לא נוכל לשלם. זה לא איום, אך לא יהיה לנו מאיפה לשלם.

אני מעדיף לשלם משכורת לעובדים קשיי היום אצלנו, מאשר לשלם ארנונה. אני חוזר, יש

פה אטימות מתמשכת ואנו בשנת 1998 לא מסוגלים, דה-פקטו, לשמור נומינלית על

המחירים של שנת 1997. אנחנו נסוגים לאחור במחזור העסקי ועושים לנו טובה במרכאות

שמעלים לנו אך ורק ב- 8.9% זה פשוט עיוורון, בריחה מהמציאות ואי אפשר להמשיך

בדרך הזו.
אבי רוזנטל
אני מנכ"ל התאחדות המלונות בישראל, אך אני מוליך את המהלך הזה בירושלים

ובצדק, גם בגלל החשיבות של ירושלים וגם בגלל שהם מובילים במחירי הארנונה.

הנושא של ארנונה במלונות ובמלונות ירושלים בפרט נמצא על המדוכה. היתה ועדת

גפני שהגיעה להמלצה שהארנונה תהיה לפי המחזור או התפוסה, אך כשזה הגיע לידי

האוצר זה כמובן התפוצץ. עדיין, גם היום לפי החוק, לפי החלוקה שנציג עיריית ירושלים

ציין, שיש שש דרגות למלונות, הרי הכנסת לא קבעה שמלון צריך להישאר בל החיים שלו

בדרגה המסויימת ואני גם לא מבין את הטיעון שאם מישהו יש לו יותר מטרים אז הוא

מקבל עונש ומשלם יותר. מדוע? היום בכל דבר שהוא תחרותי, ככל שיש יותר, נותנים יותר

הנחה. נציג העירייה מקריא לנו את החלוקה כאילו שזה חצוב בסלע. נכון שוועדת הכספים

קבעה את הפרמטרים, אך כל ראש עיר או ראש מועצה מקומית יכול היה לוותר על

ההצמדה של 8.9% אם הוא היה מבקש היתר חריג משר האוצר ושר הפנים. יכול להיות

שבנושא ירושלים היו כן מאשרים, אך העניין הזה לא הובא אף פעם לדיון. זו לא החלטה

טכנית, אלא החלטה של הנבחרים במועצת העיר, שלאור המצב המסויים הזה מורידים או

לא מצמידים את הארנונה.
היו"ר סאלח טריף
האם בהתאחדות המלונות דנתם בעניין הזה? האם לא ניסתם לנקוט בצעדים נגד זה?
אבי רוזנטל
יש לנו סוללת יועצים משפטיים שיכולים לשלם חופשי את הארנונה שלהם רק מהטיפול

בעניינים האלה.
היו"ר סאלח טריף
לפי דעתי זה לא עניין משפטי. הרי התביעה העירונית לתשלום ארנונה גבוהה על מלון

במטרג' יותר, גבוה, היא טיפשית, כי כשאין תפוסה זה שיש לו יותר חדרים נפגע יותר, כי

הוא גם צריך לשמור על האיכות שלהם.
אבי רוזנטל
חבר הכנסת גולדמן נמצא גם בוועדת הכספים והוא יודע שלתעשיינים יש מפעל וזהו,

אך במלונות יש שטחי ציבור ושטחים גדולים שלא נמצאים בשימוש וגם עליהם משלמים

ארנונה. יכול להיות שאם היינו משלמים רק על חדרים תפוסים או על שטחים שכן

בשימוש, הכל היה נראה אחרת. אם מלון הולידיי-אין בירושלים משלם 2.5 מיליון שקלים

ארנונה ולרשת יש שבעה מלונות בישראל , הם משלמים כ- 15 מיליון שקלים רק ארנונה.

אם אין תפוסה מלאה במלונות אזי הבעלים חושבים על המשך הדרך. בינואר התפוסה

בבתי המלון בירושלים היתה בממוצע 37% כאשר לפני שנתיים התפוסה היתה מלאה.

אפשר לחלוב כמה שרוצים אך רק עד שהסוס לא יתן יותר.
אריאל הירט
אנחנו מנהלים מלונות במקומות שונים ואנחנו יודעים מה קורה במקומות אחרים. בכל

מקום עושים את החישוב על כל השטחים ובמלון מקביל שניהלתי בים המלח לפני תקופה

מסויימת שילמתי בדיוק חצי ממה שאני משלם בירושלים. זאת למרות שהמלונות באזור ים

המלח פורחים והם בתפוסה של 80%
היו"ר סאלח טריף
אני חושב שלהתאחדות המלונות כדאי לבקש משר הפנים להקים מועצה תיירותית

למלונאות, כמו שיש מועצה תעשייתית.
אריאל הירט
כאשר אני שומע את דברי נציג עיריית ירושלים התחושה שלי היא שזה מין הסתתרות

אחרי החוק. נכון שזה החוק, או להערכתי בשנת 2000 נוביל כמה פגרים של מלונות לבית

קברות וכולנו נעמוד מאחורי החוק, כי רק העלנו ב- 8.9% או באחוז אחר. אז כולם יהיו

מאושרים כי ביצענו את החוק כמו שצריך.

להערכתי הגמישות שצריכה להיות פה היא מעבר לחוק וזה מה שעיריית ירושלים

צריכה לעשות. אם נתנו לנו סיוע ב- 91, עתה זה בדיוק אותו מצב חירום, רק מתמשך. אז

חישבו לפי תפוסות וזאת על פי החלטה של עיריית ירושלים. אין שום סיבה שגם הפעם לא

יחליטו כך. העירייה צריכה לחשוב קדימה על שנת 2000, כי אני חושש שהרבה מלונות לא

יגיעו לשנה הזאת.
דן ירדן
אני לא רוצה לבזבז את הישיבה הזו שמתכנסת בתקופת חירום כדי לספר על הצעדים

לטווח ארוך שאנחנו עושים. כי על כך הקימו מספר ועדות ציבוריות שנכון להיום לא נתנו

פרי. באופן קונקרטי אני חושב שאם הוועדה הזו מחפשת דרך איך לפתור את הבעיה, היא

חייבת ליזום אפשרות כלשהי תחת בקרה פרלמנטרית לחייב את שר הפנים ושר האוצר

במצב החירום הנוכחי לתת הנחות משמעותיות כמתחייב מהמצב. במצב הנוכחי מתבקש

שהארנונה תהיה מותאמת לרמת ההכנסות, רמה שמסוגלים לשאת בה. זו צריכה להיות

הקריאה של ועדת הפנים כדי ליצור איזשהו מצב חוקי שיאפשר לתת את ההנחה.
לאה ענתבי
התייחסתי בדבריי לנושא החוקי, אך הפתרון שמר ירדן הציע הוא נושא תקציבי. גם אם

לשר הפנים יש את כל הרגישות ועם כל הרצון הטוב הוא לא יכול לעשות דבר, כי לרשויות

המקומיות יש תקציב מוגבל, שמוגבל לשיעורי העדכון והמדד וכל חסר כזה מישהו יצטרך

לשאת בו. אם האוצר ימצא דרך לפצות את משרד הפנים לא תהיה בעיה.
חסיד קלמנט
מה עם ייחודה של ירושלים?
לאה ענתבי
אז אולי צריו לפנות לאוצר כדי להגדיל את מענק הבירה.
היו"ר סאלת טריף
מדוע הממשלה דואגת לעצמה בחוק ההסדרים בכל הקשור לארנונה שמשרדי הממשלה

צריכים לשלם? זה אומר שכשהממשלה רוצה היא יכולה לדאוג לעצמה.
לאה ענתבי
היתה כאן קריאה לשר הפנים להתקין תקנות, אך צריך להיות לכך כיסוי תקציבי, כי

מדובר פה בכסף ולא יהיה אחר כך מי שיפצה את הרשויות המקומיות.
יונתן הרפז
אני מבקש שלא יוטל עליכם הפחד של גודל התקציב שהאוצר יצטרך לשאת בו. אם נכנס

לעומקם של מספרים ויוחלט על הנחה של אחוז מסויים לענף המלונאות, הסכומים לא

יהיו בשמים.
דן ירדן
כל הארנונה שבתי המלון משלמים לרשויות המקומיות מסתכמת בכ- 125 מיליון שקלים.
יונתן הרפז
בתי המלון בירושלים משלמים כ- 35 מיליון שקלים.
בנימין אלון
מה היה אחוז הגבייה מסך כל החיובים?
משה לוי
הגביה מסתכמת בכ- 85% מכל החיובים.
יונתן הרפז
בתי המלון במערב העיר שמשלמים את רב הסכום משלמים 100% מהחיובים המוטלים

עליהם.
בנימין אלון
אם יחליטו לא לגבות מכם את שיעור העדכון, האם אז תהיו מרוצים?
חסיד קלמנט
בהחלט לא. אנחנו דורשים הנחה הרבה.יותר משמעותית.
מיכה גולדמן
הם רוצים להתיישר עם הקו של תל-אביב.
דו ירדן
אם יוחלט שהמלונות בירושלים ישלמו כמו בתל-אביב, זה כבר נותן להם כ- 0/"25 הנחה.
מיכה גולדמן
אני לא רוצה לאכזב אף אחד מהנוכחים, אר מוועדת הפנים לא יצא היום שום פתרון

מבלי שתהיה מעורבות של שלושת הגורמים יחד: האוצר, משרד הפנים ועיריית ירושלים.

בלי שיהיה פורום בו יקחו חלק כל הגורמים, התאחדות המלונות מצד אחד ומשרדי

הממשלה מצד שני ועיריית ירושלים יחד עם ועדת הפנים מצד שלישי, אין שום יכולת

לשנות את ההחלטה. אנחנו יכולים להיות נחמדים והפרוטוקול יוכל להכיל כל מילה

שתאמר מכל הצדדים. אנחנו לא יכולים להחליט לגבי שינוי גובה וגבייה של ארנונה.

לראש העיר אין אפשרות להחליט שהוא לא גובה ארנונה. לדוגמה, מנכ"ל "זוגלובק" אמר

לי שהוא רוצה להקים מפעל נוסף בשלומי, אך בתעשייה גובים 84 שקלים למטר בו בזמן

שבמעלות גובים רק 30 שקלים ובכרמיאל 28 שקלים. ראש מועצת שלומי היה מוכן להוריד

את הסכום לגובה של כרמיאל ומעלות אך הוא לא יכול לעשות את זה. מי שיכול לשנות

את ההחלטה הזו הוא רק שר האוצר.

יש תהליכים שהחוק נתן לתם הסברינז ותשובות ובלי שתהיה ישיבה שבה ישתתפו כל

הגורמים, אין שום סיכוי לשנות את המציאות. שום דבר לא יעזור משום שראש העיר יבוא

מצד אחד ויאמר שדורשים ממנו איזון תקציבי ושר האוצר יגיד שהוא לא מוכן להוסיף

למשרד הפנים על מה שהוא נותן למענק הבירה. היו כבר שנים שהממשלה כתוצאה

ממציאות כואבת החליטה להקפיא למשר מספר שנים את הארנונה.

במקרה הזה יש בעיה רטרואקטיבית, היא לא רק בעיה להווה ולעתיד. היום המציאות

בכל בתי המלון קשה ופי כמה קשה בירושלים. גם אנשי עסקים שהיו ממלאים את בתי

המלון לא מגיעים לשם. ביקרתי לפני שבועיים באילת ומנהל מלון סיפר לי שמה שמציל

אותם זה סופי השבוע בהם הישראלים מגיעים מה גם שהם עובדים במחירי 1996. ישנה

היום בעיה אמיתית וכואבת בכל הארץ וירושלים היא המובילה בכאב. צריר לזכור שכל

עיכוב בהחלטה לגבי המלונות יביא לקיפאון ולפגיעה בעתיד, כי אם הייתי בעל הון

שחושב להשקיע הייתי חושב שלוש פעמים אם להשקיע בתיירות בירושלים.

יושב ראש ועדת הפנים יזום ישיבה משותפת של כל הגורמים כדי לנסות לפתור את

הבעיה.
ניסן סלומינסקי
נציגי המלונאים מתלוננים על כר שהתפוסה כל הזמן יורדת, אר מצד שני אני רואה שכל

הזמן ממשיכים לבנות ומוסיפים עוד ועוד חדרים. כלומר, אתם בעצמכם, מכל מיני סיבות,

מגדילים את הבעיה יותר ויותר.
מיכה גולדמן
אז מה אתה מציע, להקפיא את הבניה?
ניסן סלומינסקי
דבר שני, אני שומע אמירות כמו-. למה אתם לא הולכים לבתי מלון בישראל, בלומר

תיירות הפנים יורדת בהתמדה. אומרים שיומיים בבית מלון בישראל שווה לשבוע במקום

אחר בחוץ-לארץ.
מיכה גולדמן
זה כבר לא נכון.
ניסן סלומינסקי
אם זה לא נכון, אז הפשע עוד יותר גדול.
מיכה גולדמן
אתה שוכח שגם לאנשים במצב הכלכלי שישנו בארץ אין כסף לדברים האלה. האבטלה

גדלה ויכולת רוב האנשים קטנה.
ניסן סלומינסקי
צריך לחשוב איו מגיעים לאיזון כדי לאפשר גם לישראלים לבלות בבתי מלון בישראל.

האפשרות היחידה שיש לראש רשות לתת הנחה בארנונה, זה מצב סוציו-אוקונומי. אם

אני רואה שמשפחה נמצאת במצוקה יש לי כראש רשות את היכולת לתת הנחה של עד

%70. יכול להיות שגם לגבי עסקים כושלים ניתן להחיל את הראיה הסוציו-אוקנומית

שחלה על משפחות. אם זו תהיה הראיה אז לעירייה תהיה היכולת, דרך ועדת תמיכות,

לתת הנחות בארנונה.
אבי רוזנטל
ענף התיירות הוא ענף אופטימי שמשקיעים בו לטווח ארוך. כשחבר הכנסת סלומינסקי

טוען שכל הזמן בונים, צריך לזכור שמהיום שיזם חושב לבנות מלון ועד שהוא מקבל את

האישורים עוברות למעלה משמונה שנים עד שהמלון עומד. יבול להיות שאם אותם היזמים

היו חושבים היום הם לא היו בונים, אך כל הבניה שיש הי ום זה מחשבות שלפני למעלה

מחמש שנים, שאז התיירות היתה בגידול של 10% לשנה ועשו חשבון שהיום צריכים להיות

3.5 מיליון תיירים.

כל אלה שמדברים על מחירי המלונות בארץ הם אלה שממלאים את המלונות בישראל,

ויש עליה מתמדת בתיירות פנים למרות הקשיים של המיתון.

לגבי הבעיה התקציבית ועל כך שחוששים ששר האוצר לא יאפשר את ההנחות כי זה

יהיה חור של 50 מיליון שקלים בתקציב, אני אומר שאם לא יתנו את ההנחה הם יפסידו את

הכסף הזה במענקי אבטלה לעובדים שיפוטרו. יש בענף שלנו 30 אלף עובדים ואם תמשיך

המגמה לעבור לארבעה ימי עבודה בשבוע או שלושה ימים, מספר העובדים ירד ל- 20 אלף

ובעיית האבטלה בירושלים ובפריפריות תלך ותחמיר.
יוסי כהן
הארנונה מהווה נדבך מרכזי בהכנסות של הרשויות המקומיות. הארנונה אמורה לממן

שירותים מונציפליים וממלכתיים ביחד. אף אחז לא חושב ולא מעלה בדעתו שיפחיתו

מחינוך ורווחה, אלא אם כן רוצים לעשות התאמות ואז יש כלים לבצע את ההתאמה

הזאת. תחת הנחה שזה לא מתבצע, אז אין שום מקום להפחתה בארנונה למגזר עסקי זה או

אחר, במקרה זה, מלונות. צריו לזכור שאם אני צריו לתת התייחסות נפרדת למפעלים שהם

בקשיים, לטעמי לא צריו לעשות את זה מהסיבה שזה ניתן דרו פקודת מס הכנסה. בסופו

של דבר הארנונה זה חלק מההוצאות של העסק, ככל הוצאה אחרת.
היו"ר סאלח טריף
או כשהעסק מפסיד, איזה מס הכנסה יש?
יוסי כהן
כי ההכנסה החייבת שלו הולכת וקטנה ולכן מס ההכנסה המוטל על העסק גם הולו

וקטן.
היו"ר סאלח טריף
אבל מדובר בעסק מפסיד שבכלל לא מרוויח.
יוסי כהן
גם כאשר הוא מפסיד, בסופו של דבר הוא משלם מס.
מיכה גולדמן
אתה נותן יד לאבטלה של עוד אלף איש בירושלים. אתה תוציא מקופת האוצר על

אבטלה.
היו"ר סאלח טריף
אני מבקש לשאול את נציגי המלונאים בירושלים מדוע הם לא מעסיקים חיילים

משוחררים כמו בבתי המלון באילת?
יוסי כהן
מר רוזנטל אמר שהראייה של המלונאים היא ארוכת טווח. לכן, אם נסתכל על תזרים

ההכנסות, רווחים והפסדים, שיש להם לאורו זמן, הוי בשנים שהם מווויחים יותו הם לא

מתחלקים עם הרשות המקומית ברווחים שלהם. אנחנו מדברים עתה על כללים של ארנונה

שלא מתחשבים בערו המוסף של העסק. צריו גם לזכור שעל ידי הארנונה אנחנו מספקים

שירותים מונציפליים וממלכתיים שאף אחד לא מתכוון להפחית אותם. דרו המנגנון של

העלאה חריגה בארנונה יש אפשרות של הפחתה, אבל תחת כללים מאוד מאוד חמורים.

במידה שרשות מסויימת חושבת שצריו להפחית את האונונה שלה יש כללים לזה והם

מאוד מאוד נוקשים ועדיין לא ראיתי אף רשות שעומדת בכללים האלה ואף אחת לא

הגישה לנו בקשה כזו.
בנימין אלון
אני סבור שצריך להתרבז בעניין הירושלמי, כי להתחיל להיכנס לנושא היחס של

השלטון המקומי והארנונה וכוי, זו בעיה, כי חוק ההסדרים עוסק בזה. לירושלים יש מעמד

מיוחד שמוכר גם על ידי האוצר ומבוטא על ידי מענק הבירה, שהוא מענק משמעותי ביותר.

אין שום סיבה שהדברים לא יהיו ברורים יותר, כדי שהמענק הזה לא יגיע בסופו של דבר

רק לפרשנות של העיר. אם ראש העיר, שר הפנים ושר האוצר יירדו לשורש העניין הזה, זה

יבוטא ביחס לארנונה, מה גם שהתרשמתי שמדובר בחיוב לא גדול, אלא רק 35 מיליון

שקלים שמתוכם רק 85% גבייה. אני חושב שצריך להעמיק את הגביה במזרח ירושלים או

לבדוק מה קורה שם, אם יש מלונות שלא יכולים לעמוד, שלא יעמדו.
היו"ר סאלח טריף
האם אתם מוכנים לערוך לנו סיור בעיר?
חסיד קלמנט
ברצון רב.
בנימין אלון
בפגישה הזו אני מציע להתמקד גם במספרים ולבדוק אם מדובר רק בהיתר החריג שהוא

פחות מ- 10% או אם זה צריך להיות מקביל לתל-אביב. צריך לבדוק מה האפשרויות

החוקיות לשינוי בארנונה ואז להצמיד את הדברים. כלומר, אם יש התייחסות לשנת 2000

כשנת תיירות אדירה וזה עניין גלובלי לאומי-ירושלמי. גם בנצרת התייחסנו לזה כך וגם

שם היתה תוכנית מיוחדת שעוזי ברעם התחיל בה ושתמומש. גם כאן אני סבור שזה מה

שצריך להיות. צריך להתרכז בבעיה המיוחדת של ירושלים שלדעתי יש לה פתרון עם כלי

מעשי.
יונתן הרפז
איו לנו ויכוח עם הצד החוקי. אבל גם אם אנחנו מסתכלים על הצד הזה, אנחנו

הירושלמים לא מבינים מדוע אנחנו צריכים לשלם 20% יותר מאשר מקבילנו בתל-אביב

והרבה יותר מאשר מקבילינו באילת שמרוויחים עוד יותר. אני לא מבין מדוע אנחנו

בירושלים צריכים לשלם כ- 25% יותר מאשר בתעשייה, האם אנחנו בנים חורגים?
יוסי כהן
הארנונה היא צילום מצב של מה שהיה בעבר. אין ספק שיש בארנונה עיוותים ונעשו

במשך השנים נסיונות לשפר. בעצם הכללים באו לנסות ולעשות את השינוי. באותה מידה

ניתן לשאול מדוע התעריפים לחדר בבית מלון בירושלים הם פי 2 מאשר חדר בנהריה.

שאלת השונות יכולה להישאל לגבי שני הצדדים ואין רק צד אחד למטבע.
היו"ר סאלח טריף
לפי דעתי אתם המלונאים פריירים, "נרדמתם בשמירה", העלו לכם ושתקתם כל הזמן

וזה לא בסדר. לא הגון מה שעשתה עיריית ירושלים ואין הצדקה למחירים כאלה. אני אומר

את זה כראש עיר 10 שנים. המלונאים שהיו להם שנים טובות חשבו שככה זה יימשך ועתה

הם תקועים במצב קשה, עם תפוסה נמוכה, ללא רווחים ועם ארנונה גבוהה.



הייתי בכמה בתי מלון וראיתי שחלק מהם לא במצב טוב, וזה כנראה בגלל המצב הכספי

הקשה. אני לא רוצה שבתי מלון בירושלים יהיו בצורה כזו, אני לא רוצה להזכיר שמות כי

זה יפגע בהם.

אני אזום סיור בבתי המלון בירושלים יחד עם עיריית ירושלים ונציגי משרדי הפנים

והאוצר, כדי לבדוק את התפוסות בכמה בתי מלון. אני חושב שהסיור בבתי המלון בעיר

צריך להדליק אור אדום לראש העיר כדי שיתוזיל לחשוב שיש לו בעיה. אין לי גם בעיה

לקיים ישיבה אצל ראש העיר בהשתתפות נציגי משרדי הממשלה ובלבד שאתם תציגו את

הנתונים בצורה האמיתית וגם תחליטו החלטות שיבינו שיש בעיה. כשאין כסף אז לא

משלמים, האם במצב כזה העירייה תסגור את כל בתי המלון של ירושלים? היא תצטרך

להתחשב במצב הנתון הקיים.

אני חושב שהתאחדות בעלי המלונות צריכה להתכנס כדי לקבל החלטות ואנו בוועדת

הפנים עשויים לתת לכם גיבוי.
ועדת הפנים תעשה שני דברים
1. נקיים באופן דחוף מאוד את הסיור בבתי המלון, כדי

שתהיה תהודה ציבורית למצב.

2. אנחנו ננסה להביא את בעלי ההכרעה בעניין, נעניין את שרי האוצר והפנים וגם את

ראש העיר שתמיד מגלה פתיחות רבה לישיבות של הוועדה, כדי לדון במצב ולקבל

החלטות.

בשבוע הבא הכנסת יוצאת לפגרה ואנחנו נקיים את הסיור בזמן הקרוב. הוועדה תקבע

ישיבה עם שר הפנים, ראש עיריית ירושלים וראש אגף תקציבים באוצר.

אני מודה לכל הנוכחים, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:30

קוד המקור של הנתונים