ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 16/03/1998

הצעת חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (תיקון מס' 2), התשנ"ז - 1997 (2594)

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 210

מישיבת ועדת הפנים ואיבות הסביבה

יום שני, י"ח באדר, התשנ"ח (16 במרץ, 1998) שעה 10:00
הנוכחים
חברי הוועדה: סלאח טריף - היו"ר

בנימין אלון

אברהם פורז
המוזמנים
אהרון ורדי - מנכ"ל רשות הגנים הלאומיים

שלום בן אבי

רות רוטנברג - המשרד לאיכות הסביבה

עמית שפירא - מנכ"ל אגף שימור סביבה, החברה להגנת הטבע

חגית הרמון - יועמ"ש החברה להגנת הטבע

שרה שלום - עו"ד, רשות שמורות הטבע

הלל גלזמן - יו"ר ועדת העובדים, רשות שמורות הטבע

שלמה דולברג - מנהל חטיבת מנהל וכספים, רשות שמורות הטבע

ציפי רון - ארגון הגג חיים וסביבה

אורלי לייבו - יועמ"ש, תהסתדרות

לימור לסטיקזון- התאחדות התעשיינים

אילן שביט - התאחדות התעשיינים

טל כהן - משרד המשפטים

יעקב מימרן - משרד התשתיות הלאומיות

בידץ אורי

יהודה רווה

אורנה גהל

מירי ורד

משה בוטון - יועמ"ש
יועצת משפטית
מרים פרנקל-שור
מנהלת הוועדה
יפה שפירא
קצרנית
לאה קיקיון
סדר היום
הצעת חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים

ואתרי הנצחה (תיקון מס' 2), התשנ"ז - 1997 (2594)



הצעת חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים

ואתרי הנצחה (תיקון מס' 2), התשנ"ז - 1997 (2594)
היו"ר סאלח טריף
בוקר טוב. אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה, בתקווה שזו הישיבה האחרונה

שלנו בעניין חוק הגנים הלאומיים ושמורות הטבע. מה שנותר לנו הוא לקרוא יחד את

התיקונים שהסכמנו עליהם, ולברר אותם עד תום. יש לתעשיינים הערה אחת או שתיים,

ואני מקווה שנסיים, כי אנו צריכים להביא את החוק למליאה לפני שיוצאים לפגרה בשבוע

הבא.
אילן שביט
בישיבה הקודמת הוצע שנעלה על כתב ליועצת המשפטית של הוועדה את

טענותינו, לפיהן הורחבו סמכויות הרשות מעבר למה שהיו בידיה עד היום. העלנו את

הדברים על הכתב, והיועצת המשפטית של הוועדה מסכימה לדעתנו בדבר אחד, בנושא של

צווי הפסקה מנהליים.
מרים פרנקל-שור
לא אמרתי שאני מסכימה, אמרתי שיש מקום להעלות את העניין לדיון.
אילן שביט
סליחה. יש מקום לעלות לדיון את הנושא של צווי הפסקה מנהליים, במפורש מיתר

הנושאים של ההגדרות האחרות בחוק - הנושא הטריטוריאלי שהעלנו, את סמכויות הרשות

מחוץ לשמורות הטבע, והנושא של אפשרות להתערב בנושא של ערר טבע ומורשת, שכולו

יחד אינו מושג מוגדר, מחוץ לשטח של שמורות טבע. לדעתה, במהות לא הורחבו

הסמכויות. אני רק יכול להפנות למסמך שהגשנו.

נושא קריטי יותר הוא צווי הפסקה מנהליים למניעת פגיעה. אנחנו חשבנו שהגענו

לסיכום לפני שתי ישיבות. חשבנו שהוא לא היטיב עם הרשות דווקא - שתצומצם הגדרת

פגיעה למניעת פעולה שמתבצעת שלא כדין. זה דבר שסוכם להכניס אותו.

אמרתי בשתי ישיבות שכולנו בהתאחדות אזרחי המדינה, המעורבים בשמירה על

הטבע, ותומכים בחיזוק סמכויות הרשות למניעת פגיעות בטבע, ולכן אנו חושבים שהנושא

הזה נותן פתח רחב לאנשים לעשות מעשים לא טובים בשמורות טבע, ולטעון שהדבר לא

אסור על פי חוק. זה לא תחום הטיפול שלי בנושא. אני יכול רק להגיד מה הוא האינטרס

שאנו מבקשים להגן עליו. חלק גדול מפעילות הכרייה בנגב מתבצעת על פי היתרים

חוקיים שניתנו לפי חוק התכנון והבנייה, לפי פקודת המיכרות, ועל פי דיני מנהל מקרקעי

ישראל כדת וכדין.. אנחנו לא יכולים לספוג מצב שבו אפשר להפסיק פעילות כזו על ידי צו

הפסקה מנהלי. הסמכות הזו לא היתה קיימת בכלל. עכשיו מכניסים את זה.

לדעתנו, ניתן היה, אולי, להסתפק בצווים שיפוטיים. זה לא נושא קריטי לגבינו, כי

זה חורג מעניינם של התעשיינים. מה שלא חורג הוא, שאם יהיה צו הפסקה מנהלי -

שאפשר יהיה מכוחו להפסיק פעילות כלכלית, בהיקפים גדולים מאד, ליצור שיבושי ייצור

מאד רציניים בתעשייה הכימית - - -
היו"ר סלאח טריף
האם הרשות תוכל להוציא צו הפסקה מינהלי על עבודה בהיתר?
אילן שביט
אנו יכולים לבחון את המלל יחד.
היו"ר סלאח טריף
מה אומר החוק?
אילן שביט
מה שמזין את הסמכות להוצאת צו הפסקה מינהלי הוא הגדרת הפגיעה, שמכניסים

אותה בסעיף קטן 28 להצעת החוק. הפגיעה היא: "שינוי של פני הקרקע, כולל חפירה,

הקמת מתקן, הכנסת חומר זר..." ועוד כל מיני דברים, שאינם רלבנטיים לנו.

אין מה לעשות. אנו משנים את פני הקרקע. אם אפשר היה לכרות פוספטים ולפרנס

את כל תושבי הדרום בלי להזיז את פני הקרקע זה היה נהדר, אך אין זה כך. זה נושא שהוא

קרדינלי, מבחינתנו. הסמכות הזו, של צו הפסקה מינהלי, לא היתה קיימת קודם. יש לנו

מודוס ויונדי לא רע עם רשות שמורות הטבע - - - יש כאן סמכות חדשה.
בידץ אורי
יש פה אי דיוק מסוים. ברגע שהכרייה מתבצעת לפי חוק התכנון והבנייה, ולפי

היתר של המינהל, אין בעיה. אנו יודעים שחברות עובדות עם קבלנים לפעמים. יש לוח

זמנים ורוצים לעמוד בו. ברגע ש D-9חורג, לא אחכה לפעילות. בנגב, כאשר D-9עובר

בשטח, הנזק הוא בלתי הפיך. לכן, כאשר פקח בא ומגלה את זה, הוא לא יתחיל בתהליך.

זה נכון גם לגבי הצבא. אני רוצה שתדעו שאנו מפסיקים תרגילים. הפקחים מלווים כל

תרגיל. זה עולה כסף רב.

אני לא רואה שום בעיה. ברגע שעובדים לפי חוק התכנון והבניה, וההיתרים

החוקיים של המינהל - אין בעיה. הבעיה היא בחריגות.
היו"ר סלאח טריף
לא מוגדר שאלה חריגות, נכון?
יהודה רווה
אני חוזר על מה שאמרתי בישיבה הקודמת -אין הרחבה של סמכויות הרשות, חוץ

מהמילה "מורשת", אולי. גם קודם הרשות היתה ממונה על ערכי טבע, בכל שטחי הארץ,

וגם היום. אין הרחבה לגבי מה שקורה בגנים לאומיים ושמורות טבע. יש הרחבה לגבי

האכיפה. זה דומה למצב שעבריין, שמתכוון לעבור על החוק, והוא מתנגד לחקיקה

שמרחיבה את סמכויות האכיפה של המשטרה. מה שהרשות צריכה לעשות הוא לאכוף את

החוק.
היו"ר סלאח טריף
אבל גם את המשטרה הגבלנו בחוק המעצרים. זה לא נורא.
יהודה רווה
זה צריך להיות סביר, אני מסכים. כאשר אומרים שרוצים להוציא צו הפסקה

מינהלי על פעולה, שאם היא נמשכת היא יכולה להביא למק בלתי הפיך, הרי שלקחנו

חוקים אחרים במדינת ישראל בהם יש דבר דומה.
היו"ר סלאח טריף
אבל למה צריך לתת את הסמכות הזו בידי פקח, שכאשר העניין לא ימצא חן בעיניו

הוא יוציא את הצו?
אהרון ורדי
המדובר פה על מצב שמאן דהוא נכנס לשטח, ואין לא רשיונות או היתרים כדין. זה

נאמר בפירוש.
היו"ר סלאח טריף
עם זה אין בעיה.
יעקב מימרן
אפשר לדבר על העקרונות הכלליים, אבל צריך להתרכז במלל של - - -
יהודה רווה
אפשר להוסיף את המיים "שלא בהיתר כדין" אחרי המילה - - -
אילן שביט
יש "היתר בכתב מאת המנהל", אבל זה דבר אחר.
רות רוטנברג
אבל עוזר לנו סעיף 62 ב' רבתי. הוא מתייחס לסיטואציה של מי שעושה פעולה

שטעונה רשיון או היתר לפי דין, והוא נותן למנהל סמיכות להפסיק, כאשר מישהו עושה

פעולה כזו בלי היתר או רשיון, ומכלל הן אתה שומע את הלאו: אם מישהו, פועל עם רשיון

ועם היתר, המנהל לא יוציא לו צו הפסקה מינהלי.

אני מבינה שהדאגה שלך היא שהמנהל ישתמש בסמכות שלו להפסקת פגיעה. אני

לא חושבת שהוא יכול לעשות את זה, ברגע שקיים סעיף 62 ב', אבל אנו יכולים לבדוק

אפשרות שנכתוב ב- ד', שלא תיחשב פגיעה פעולה בהיתר או ברשיון כדין.
היו"ר סלאח טריף
בהחלט כן.
רות רוטנברג
אנו יכולים להוסיף את התוספת בשני אופנים: או לכתוב בסוף : "ואולם לא תחשב

פגיעה בהתאם לסעיף קטן זה עבודה המבוצעת על פי היתר או רשיון כדין". זו אפשרות
אחת. אפשרות אחרת
אחרי "בהיתר בכתב מאת המנהל" להוסיף: "או בהיתר שניתן על פי

דין, בידי גורם מוסמר".
ציפי רון
זה יהיה כמו חברת חשמל, או "מקורות" שרוצה להעביר קו, ומוציאה את -

מתחום השטח שלה.
רות רוטנברג
אז מה לא טוב, השני או הראשון?
ציפי רון
השני.
רות רוטנברג
אם כך - בואו ננסה את הראשון. בסיפא של ס' נכתוב: "ואולם, עבודה המתבצעת

בהתאם או על פי רשיון על פי דין, שניתן על ידי רשות מוסכמת - לא תיחשב כפגיעה".
שרה שלום
אסביר מדוע. לא מספיק שרשות מוסמכת אחרת לבד מרשות שמורות הטבע נותנת

היתר. מי שפועל בתחום שמורת טבע או גן לאומי, צריך היתר גם מרשות שמורות הטבע

והגנים הלאומיים. לכן הוגדרה הפגיעה - כל מעשה שמשנה את פני השטח, שנעשה בלי

היתר מרשות שמורות הטבע.

יש פה מצב שצריך לשקול את הנזק הזה מול הנזק האחר. ברגע שמעלים 9-D

לשטח - אין שטח. מה קורה אם מוציאים צו הפסקה שלא היה צריך להוציא אותו? עצרו את

העבודה ליום אחד, נגרם איזשהו נזק כלכלי. ניתן לפנות לבית משפט, שיחזיר את המצב

לקדמותו. אי אפשר לשקול נזק כזה מול נזק ראשון. אי אפשר להעמיד אותם אחד מול

השני.
מרים פרנקל-שור
אבל אם מישהו חושב שהוא מחזיק היתר כדין, ומצד שני יש טענה אחרת, מדוע

שלא יפנו להליך שיפוטי?
יהודה רווה
יש פה הגנה בתוך הסעיף עצמו.
אילן שביט
אני יכול להסביר איך העניין עובד בשטחי הכרייה והחציבה. במכרות של

"כימיקלים לישראל", שמספקים את רוב החומר לתעשייה הכימית בארץ ובחו"ל. אלה

מכרות ידועים, שתוכניות הכרייה שלהם ידועות ומאושרות. המכרות נמצאים בצין, באורון

ובמישור רותם. יש מכרות קטנים יותר במכתש, של "נגב מינרלים". המנכ"ל שלהם היה פה

אתי. כל המכרות האלה לא נעשים בצורה פרטיזנית או פירטית. דרכי הגישה והיציאה

מוכרות. לא מדובר בטרקטורונים - - -
אהרון ורדי
אני מעלה פה נושא מאד טעון וידוע. מינהל מקרקעי ישראל נותנים מטעמם רשיון

לקחת תול, לכרות ולעשות שימושים בקרקע. ברשיון נאמר שעל הקבלן או היזם לדאוג

ליתר הרשיונות. אותו יזם או קבלן בא ויש לו כבר איזשהו רשיון מרשות מוסמכת. הוא לא

מזדרז לקבל היתרים גם מגורמים אחרים. הוא פועל במשך שנה, שנתיים או שלוש - עד
שאיזשהו גורם קם ואומר לו
היית צריך לקבל אישור גם מאתנו. זה הסיפור החמור שקורה

במדינת ישראל, ולכן - בכל מה שקשור לגן לאומי או שמורת טבע, יש בעל-בית אחד. אם

זה הוכרז, על פי כל הכללים, דרך כל המשרדים, וחתמו על זה דרך כל התוכניות

המאושרות - גן לאומי, או שמורת טבע, יש לעניין בעל-בית אחד, שממנו יוצאים כל יתר

ההיתרים. כך לפי דעתי מנוסח החוק הזה.
היו"ר סלאח טריף
ההצעה שלך לא מעלה ולא מורידה.
רות רוטנברג
היא מורידה במובן הזה שהיא מייתרת את הרשיון של מנהל הרשות. אפשר לכתוב -

להוסיף את הרשיון של רשות מוסמכת.
אילו שביט
היא לא מייתרת. אסור לבצע בלי היתר, גם היום.
רות רוטנברג
אבל אם אנו שומעים שהיד מאד קלה במתן רשיונות לכרייה לגורמים שלא כל כך

דואגים לשמירת הטבע, אז אנו צריכים להיזקק למנהל, שהוא באמת היחיד שהנושא מופקד

בידיו.
אילן שביט
אתם גיליתם רתיעה מצמצום העניין לבעיה שמטרידה אותנו. הצעתי את זה לפני

שתי ישיבות. הוצע משהו מאד כוללני, "כדין", ואני חושב שזה פגע בכם. אני מציע, ומוכן

לאזכר חיקוקים. למשל, אם היינו מגבילים את זה לנושא של כרייה וחציבה שמתבצעת על

פי זיכיון לפי פקודת---
יהודה רווה
זה לא מספיק.
אהרון ורדי
הם עושים מה שהם רוצים.
אילו שביט
המינהל ספח אליו הרבה סמכויות שהחוק אינו נותן לו. אם אתה חוזר גם לרשויות

התכנון והבנייה, וגם למפקח על המכרות במשרד התשתיות הלאומיות - ברגע שהמשולש

הזה מתקיים, הרי אתם שותפים להליך של התבנון. אתם יושבים בוועדות התכנון.
יהודה רווה
אתה יכול להגיד את אותם הדברים על מתן היתר בנייה בתוך שמורת טבע. אני

רוצה להוסיף דבר לגבי המצב בפועל. יש לנו משפטים כנגד המפעלים המכובדים ביותר

שכורים בשמורות הטבע. אין מצב באילו המפעלים הגדולים עושים הכל בהתאם לכללים.

יש מקרים שהם כורים בשמורת טבע ללא היתר. לכן, אי אפשר לומר מראש שהמפעלים

הגדולים לא צריכים היתר מרשות שמורות הטבע, והקטנים צריכים, כמו שאומר חברי

המלומד. כולם צריכים אישור.

אם אומרים שלא צריך אישור מרשות שמורות הטבע למה שכבר עבר את חוק

התכנון והבנייה, אז מחר ניתן יהיה להגיש בקשה לבניית גורד שחקים בשמורת טבע, ואם

במקרה הוועדה המחוזית תדחה את התנגדות הרשות, ייבנה גורד שחקים בתוך שמורת

טבע. זה לא מתקבל על הדעת.
אילן שביט
זה מצב שיפוטי, ולא מצב מינהלי.
יהודה רווה
החוק הזה נועד להגן על הטבע, ולכן צריך לבקש היתר מרשות שמורות הטבע כדי

לבצע פעולות כרייה וחציבה - - -
אילו שביט
הנימוק הזה טוב גם לתת למנהל סמכות להוציא להורג גם ללא משפט מי שאינו - -



אנו מדברים על צו הפסקה מנהלי, להבדיל משיפוטי. אף אחד לא יבול לבנות גורד שחקים

בשמורת טבע, בי מייד יתקבל צו מבית המשפט. מה רע בבתי המשפט?
רות רוטנברג
סליחה. אני לא כל בך מבינה. הייתי רוצה שגם יושב-הראש ישמע. לא בתוב שאסור

לגרום פגיעה. כתוב שאסור לגרום פגיעה, אלא בהיתר. אם האנשים האלה שבורים

וחוצבים לצורך בניין הארץ יקבלו את ההיתר - הם יוכלו לעשות את זה. אנו מדברים פה

באנשים שפועלים בלי היתר. הם עבריינים ככל עבריין אחר. לא בתוב שבשום מקרה אסור

לגרום פגיעה. כתוב שאסור לגרום פגיעה, אלא בהיתר בכתב. אם המנהל יראה שניתן

אישור באופן בלתי חוקי לחצוב במקום בו יש ערכי טבע מוגנים - - -
היו"ר סלאח טריף
נניח שמה שאת אומרת הוא נכון, אך זה היה בהיתר, כדין.
רות רוטנברג
אז הוא ייתן.
קריאה
ההיתרים הם לא פרטניים.
היו"ר סלאח טריף
רשות שמורות הטבע לא שותפה באותו תהליר של - - -
רות רוטנברג
לא. אם מקימים תחנת דלק, אם סוללים בביש בשמורה - זה אותו הדבר. הולכים

למשרד התשתיות ומקבלים אישור לתחנת דלק, ואחר כך צריך לקבל עוד היתר.
היו"ר סלאח טריף
אנחנו לא מדברים על ההיתר שצריך לקבל משמורות הטבע. עליו אין עוררין.
אילו שביט
לפי חוק רישוי עסקים, אפשר בצו מינהלי להפסיק בנייה, אם, למשל, דולף ציאניד

מהעסק.
היו"ר סלאח טריף
צו מינהלי להפסקת בנייה יוצא אך ורק על חריגה מההיתר שניתן לו - - -
יהודה רווה
גם פה-- -
היו"ר סלאח טריף
אבל לא הגדרנו את זה כך. אני בעד הצעתה של שרה שלום. אם יש חריגה מאותו

היתר שנתן המנהל---
שרה שלום
אפשר להוסיף: "צו זה לא יינתן אם יש למחזיק היתר כדין" - - -
אילן שביט
זה בסדר. הצו לא יינתן כנגד מי שמחזיק היתר כדין. השאלה אם ההיתר הזה בכתב

מתייחס לפגיעה או לפעילות הבסיסית המתבצעת. זו הבעיה. כתוב שלא יבצע אדם

פעולה, זו לא פעולת הכרייה השוטפת. זו הפעולה הבודדת. אני לא יכול לבוא למנהל על

כל פעולה בודדת, ולבקש היתר בכתב. לדעתי המלל הפשוט הזה נתפר על הפגיעה. הוא

לא נתפר על הפעילות הבסיסית.
שרה שלום
כל פעילות בשמורת טבע היא פגיעה. תסכים איתי. כאשר אתם מבצעים פעילות,

אתם מקבלים היתר מראש מרשות שמורות הטבע, לבצע את הפעילות בהיקף שהוחלט

עליו, וכל עוד אתם פועלים במסגרת היקף זה, יש לכם היתר כדין.
אילן שביט
את זה אני מבקש להבהיר, ואני חושבת שאת הולכת בכיוון הזה. אני מציע שנלר

בכיוון הדה, כפי שהוא עולה מההערה האחרונה שלך.
שרה שלום
אז אין הבדל בין מי שנכנס מבחוץ ביום בהיר אחד, ומבצע איזושהי פעילות

הפוגעת בשמורת טבע, או בין מישהו שיש לו כבר היתר לפעול במסגרת של שמורת טבע,

ומתחיל לחרוג ממנו למקומות שלא אושרו לו. זה מכסה את שני המצבים.
אילן שביט
צריר להבין דבר אחד. פעילות של כל מיני 'מאפרים', כמו גנבי חול ומזיקי טבע,

מזיקה לנו כמעט באותה מידה. לא בגלל החומר, אלא בגלל שמנו הטוב.
מרים פרנקל-שור
מה ששרה שלום אומרת מכוסה כבר ב- 62 ב (א). האם יש לר הצעה אופרטיבית

שאתה היית רוצה להציע לוועדה?
אילן שביט
62 ב בהגדרה לא מגיע אלי בכלל. אני לא בא להגן על מישהו. 62 א הוא לא

הבעיה שלי. מה היה המלל של זה?
מרים פרנקל-שור
תמקד איפה בדיוק יש לר בעיה.
יהודה רווה
אתה מסבים למלל הזה שאומר: לא יוצא צו כאמור כנגד מי שמחזיק היתר מרשות

שמורת הטבע, ופועל על פיו?
אילן שביט
בסדר, אבל מרים פרנקל-שור לא מפנימה את זה. הקטע הוא היתר לפעילות

הבסיסית, לא לפגיעה.
רות רוטנברג
נרשום: לא יינתן צו כאמור כנגד מי שבידו היתר בכתב מאת המנהל - - -
יהודה רווה
לפעולה כאמור.
אילו שביט
לפעילות שמכוחה נעשתה הפגיעה.
יהודה רווה
זה בסדר, אבל זה מסורבל. אין לנו התנגדות, זה רק מסורבל.
רות רוטנברג
אולי - המהווה או עלולה להוות פגיעה, והוא פועל על פיו. אני קוראת שוב, סעיף

62 א' רבתי: "ובלבד שלא יינתן צו כאמור", בעצם קוראים לו - צו מניעת פגיעה, או צו

הפסקת פגיעה - "לא יינתנו צווים כאמור נגד מי שבידו היתר בכתב מאת המנהל, לביצוע

הפעולה" ---
אילו שביט
לא. את לא מבינה, אם כך, את מהות ההערה שלי. לפעילות של הפעלת מכרה

בתוך שמורת טבע יש היתר מאת המפקח, מאת מנהל שמורות הטבע. זה היתר שניתן לפני

חמש שנים, נניח. מתבצעת פעולה ספציפית שטוענים שהיא פגיעה. מה שאני מבקש בנושא

הזה, שלא ניתן יהיה להוציא צו הפסקה מינהלי אם ההיתר הבסיסי לפעילות הזו קיים.
יהודה רווה
מה שאתה אומר נובע מכר שאתה לא מכיר את הפעילות בשטח. זה לא קורה. אין

דבר כזה. ברגע שיש היתר לכרייה, אין בתור השטח הזה פגיעה. כל השטח נפגע. זה ברור.
רות רוטנברג
יותר מזה. חשבתי שהבנו קודם זה את זה, כאשר אמרנו שלא נותנים יד להפרת חוק.

הבנתי שגם אתה הסכמת לזה. בסעיף ד' כתוב: "לא יבצע אדם פעולה המהווה או עלולה

להוות פגיעה בשמורת טבע או בגן לאומי, אלא בהיתר בכתב מאת המנהל". לפעולה כזו

אנו מתכוונים.
אילן שביט
לא כל מי שאמון על המערכת הכובלת במדינת ישראל קיבל את הפריבילגיה של

הוצאת צווי הפסקה מינהליים. עד עכשיו זה היה רק ברשויות מקומיות. אחר כר צמצמו את

זה לדליפת ציאניד מהמרתף.
אורי בידץ
הסעיף הזה לא בא רק לגבי הסעיפים של הנגב. הוא בא לגבי כל מקרה, אם הקבלן

קיבל היתר לכרות חול בואדי מסוים. ברגע שהוא חרג, מבחינתנו - הוא לא יהיה שם יותר.
אילן שביט
לכן הלכתי על הגדרות מצמצמות.
אורי בידץ
בתור שמורת טבע יש גם שטחים חקלאיים. ברגע שאדם חורג מתחום השטח שהוא

מכשיר או מעבד, הוא גמר את העניין. זו לא רק הכרייה שלך.
יהודה רווה
אין בעיה בתוך התחום. הבעיה היא מחוץ לתחום.
רות רוטנברג
הסכמנו. ההליך פה הוא דו-שלבי. אני מסכימה שמדובר בהרבה מאד פעולות, לא

רק מכרות. אנו צריכים לזכור זאת. בא אדם שרוצה לבצע פעולת כרייה. אם הוא רוצה



לעבוד לפי החוק הוא צריך לעבור שני שלבים - ללכת לממונה על המכרות או למינהל,

ולקבל את כל האישורים. אחר כך הוא צריך ללכת למנהל, ולקבל ממנו היתר. זה כתוב

בסעיף 31 ד. את זה הוא צריך לקבל בכל מקרה. כאשר הוא עושה זאת הוא מכוסה לצורך

ביצוע אותה פעולה.

יהודה רווה-.

אי אפשר להוציא צו נגדו אם הוא מקבל את שני האישורים האלה.
רות רוטנברג
כאשר הוא פעל כחוק וקיבל היתר מאת המנהל, כתוב פה: "לא יבצע אדם פעולה".

קיבלנו כאשר אמרת שאם אדם קיבל היתר ורוצה לפעול כחוק, שלא יוציאו נגדו צו הפסקה

או צו איסור פגיעה. זה מה שהוספנו. זה לא נוגע לכל האישורים וההיתרים של הממונה על

המכרות. זה נוגע להיתר של הממונה.
אילו שביט
אני מבין את זה. אך יש גם רגליים לטענה שזה כבר כתוב. בהגדרה של פגיעה יש

הגדרה של היתר בכתב מאת המנהל. דקדוקית, מהותית והגיונית היא תפורה על הפגיעה.

הפגיעה היא מקרה בודד, ספציפי. אנחנו, ויותר מכך - אתם, מכירים את זה מהשטח. אדם

עולה על שדה בולבוסים וזאת פגיעה נקודתית ספציפית, שבסמכותו של המנהל להפסיק

אותה. לפי ניסוח שמחייב לקבל היתר מהמנהל לכל אקט של כרייה או חציבה - אפשר

להוציא צו הפסקה מינהלי ולעצור את העבודה בכל עת.
היו"ר סלאח טריף
אתה הצעת איזושהי הצעה. קיבלנו אותה. אני לא מבין מדוע חרגתם מן העניין

הזה.
יהודה רווה
לא, קיבלנו את ההצעה.
רות רוטנברג
מי שרוצה לקיים את החוק - זה נותן לו הגנה מאד יפה. מי שרוצה להפר חוק -

אנחנו לא נבוא לקראתו.
אילו שביט
הנקודה האחרונה היא הנושא של הייצוג. אמרנו שאם לכם יש ייצוג במליאה שלנו,

אז אנחנו רוצים ייצוג בדירקטוריונים שלכם. נוכח ההערה הזו, אנו מתייחסים יותר לטענות

הכלליות שלנו לגבי הייצוג של משרדי הממשלה השונים. אני מניח שכל משרד ממשלתי -

האוצר, המשרד לאיכות הסביבה, משרד החינוך והתרבות, חקלאות, פנים, תיירות ומשרד

התשתיות הלאומיות - הוכנס מכיוון שהוא מייצג אינטרס מסוים. אנו חושבים שלאור

ההיקף המצומצם מאד של התעשייה הכימית במדינת ישראל, היה ראוי שיהיה גם נציג של

התמ"ס.
רות רוטנברג
התמ"ס לא ביקש את זה, זו הצעת חוק ממשלתית. ההרכב הזה נקבע על ידי

הממשלה, ועם כל הכבוד, אני לא חושבת שהתפקיד של התאחדות התעשיינים לבקש ייצוג

של משרד שלא ביקש זאת.
אילן שביט
זו מדינה דמוקרטית, וכל אחד יכול לבקש מה שהוא רוצה. אנו חושבים - - -
ציפי רון
מנסים לתקן את כל החוק בגלל בעיה פרטית של כרייה וחציבה של כמה גופים

אינטרסנטיים. זה לא יכול להיות.
היו"ר סלאח טריף
אם תפנו למשרד התמ"ס והם ירצו להתחלף עם אחד המשרדים האחרים - אנחנו לא

נתנגד.
ציפי רון
אני סבורה שאנו דנים פה במקרה פרטי של בעיות כרייה וחציבה, ומתוך זה מנסים

לתקן את כל החוק בצורה גורפת לגבי פגיעות אפשריות בגנים לאומיים ובשמורות טבע.
היו"ר סלאח טריף
לא נתנגד להחליף משרד אחר. לפני שנברך על המוגמר - יש לנו תיקונים שיש צורך

לעבור עליהם.
יהודה רווה
יש שלושה סעיפים. אחד מהם, המוסכם גם על משרד המשפטים וגם על יוזמי

החוק, הוא תיקון של סעיף 65 לחוק. על הסעיף הזה לא דובר, למיטב ידיעתי. הסעיף

אומר: "לצורך ביצוע פעולות האכיפה והפיקוח על פי סעיף זה" - מדובר על סעיף 65 -

"תפעיל הרשות יחידה לפיקוח בשטחים פתוחים, אשר פקחיה יפעלו על פי האמור

בסעיפים א' ו- ג'. "
היו"ר סלאח טריף
האם מה שאתה מקריא הוא תוספת?
יהודה רווה
כן. תוספת לסעיף 65.
היו"ר סלאח טריף
זה נושא חדש. אתה פותח עכשיו יריעה גדולה.
יהודה רווה
זה נושא טכני. יש היום יחידה שפועלת כבר למעלה מ- 20 שנה, אבל עדיין אין לה

סטטוס משפטי קבוע בוזוק. מכיוון שהיא פועלת 21 שנה, הוחלט, אמנם באיחור, לתת לה

סטטוס רשמי.
היו"ר סלאח טריף
זה נושא חדש.
שרה שלום
סעיף 65 בזמנו הוכנס לשם זה ממש.
יהודה רווה
אף אחד לא התנגד לזה.
היו"ר סלאח טריף
אתם מכפיפים את הסיירת הירוקה - - -
יהודה רווה
היא פועלת גם היום מתוקף החוק הזה, מזה 20 שנה. היום המצב הוא שיש סיירת

ירוקה, שפועלת בתוך רשות שמורות הטבע. יש ועדת מנכ"לים שהיא ועדת היגוי שלה,

אבל היא פועלת בתוך רשות שמורות הטבע מזה 21 שנה.
היו"ר סלאח טריף
אז מה נותן לך הסעיף הזה?
יהודה רווה
עד היום, כאשר מישהו רוצה לתבוע את הסיירת הירוקה לדין, הוא תובע אישית

את המנהל שלה, כי אין לה סטטוס של יחידת אכיפה. מה שאנו רוצים לעשות פה הוא דבר

טכני בלבד. הדבר אינו חדש. הוא קיים 21 שנה. אנחנו רוצים לומר שבתור החוק הזה - - -
היו"ר סלאח טריף
אני לא רוצה לקלקל את הרשות והסיירת הירוקה. אין לה שם טוב באופן יוצא מן

הכלל.
יהודה רווה
כי אתה אף פעם לא סיירת שם, ואתה לא מכיר אותה,
היו"ר סלאח טריף
אני אומר לך לגבי כל מה שהם עושים.
יהודה רווה
במשך 25 שנה, אף תביעה שהוגשה כנגד הסיירת הירוקה לא צלחה. אף אתר בשום

מקום לא זכה במשפט כנגד הסיירת הירוקה. שמה הטוב נובע מכך שאנשים מתלוננים

כאשר הם עוברים על החוק. פקחי הסיירת עושים עבודה גדולה וחשובה, ללא שום חריגה.

עד היום.
היו"ר סלאח טריף
מדוע עד עכשיו היה לה סטטוס שונה מהאחרים? מדוע היה לה מעמד כזה?
יהודה רווה
הפקח פועל מתוך הרשות, כל הכללים חלים עליהם.
שרה שלום
סעיף 65 שתוקן בשנת 92 הוא סעיף הסיירת הירוקה. מה שאנו עושים פה היום זה

פשוט לקרוא לילד בשמו, לא יותר מכך.
היו"ר סלאח טריף
אני מרגיש לא נוח עם כך שאני לבדי צריך להחליט על העניין הזה, כאשר הנושא

הזה לא עלה מלכתחילה בחוק עצמו. יש לכם הצתה מאוחרת, וגם לי יש בעיה מאוחרת. זה

ברור. יש אנשים שלו ישבו כאן כוועדה היו מעירים הערות על העניין הזה.
מרים פרנקל-שור
יש פה עניינים שהם בהסכמת משטרת ישראל, ואנו רוצים לשמוע את המשטרה. אני

לא יכולה לחוות את דעתי לגבי הדבר הזזה.
שרה שלום
אבל את צריכה לעשות אבחנה - תיקון סעיף 65 (4) הוא רק תיקון טכני.
היו"ר סלאח טריף
בשבוע שעבר היה פה חוק שקשור לביטחון המדינה - חוק הלנה של עובדים

מהשטחים והעסקה בלי היתר. בגלל שהעלו נושא חדש היה חשש לעיכוב החוק, ועשינו את

זה ברגע האחרון, בי העניין אינו פשוט. אני לא רוצה להבניס את העניין של הסיירת

הירוקה עכשיו, כי לא דנו בזה.
יהודה רווה
אפשר לכנס או להזמין מי שרוצה להעיר הערות לגבי החוק לישיבה בשבוע הבא.
היו"ר סלאח טריף
אני, למשל, לא הייתי מוכן להכניס את עניין הסיירת הירוקה מבלי לראות אותם

כאן ולשאול אותם שאלות. מלבד זאת, אני רוצה שגם חברי כנסת אחרים ידעו את זה.
יהודה רווה
אפשר לזמן אותם לשבוע הבא.
מרים פרנקל-שור
אנחנו צריכים להניח את החוק ביום שני.
אורי בידץ
הסיירת קיימת, אבל היום, כאשר ישנה תלונה - - -
היו"ר סלאח טריף
הם עושים פעולות דרסטיות. אי אפשר כך, יש גבול.
יהודה רווה
אם תקרא את התיקון, הרי שבעצם לא אומרים שום דבר לגבי הפעילות שלהם.
היו"ר סלאח טריף
אם אתם רוצים להכניס את זה אין לי התנגדות, ובתנאי שאנו נביא אותם לכאן, ואז

אנו נצטרך להניח את החוק רק בפגרה. יש לחץ גדול של חוקים אחרים. אנו דנים בשישה

חוקים ביום אחד. זה לא אנושי. יש לנו הצטברויות - גם של חוקי ממשלה, וגם של הצעות

חוק פרטיות. אנו לא מצליחים לעמוד בזה.
יהודה רווה
אני מציע שנעבור לדבר אחר, לא פחות חשוב - עניין נאמני שמירת הטבע.
היו"ר סלאח טריף
איפה המשטרה בעניין הזה?
יהודה רווה
אני אייצג אותה כרגע. משרד המשפטים עדיין לא הסכים לכלול את הסעיף כפי

שהוא. מה שהצעתי לנציגת משרד המשפטים הוא שאנו נעכיר את זה, ככפוף לאישור

שלהם, וננסה עד כמה שאפשר - - -
היו"ר סלאח טריף
אבל אי אפשר.
טל כהן
קיבלנו את זה היום בבוקר. העמדה, כפי שנמסרה לי מהמוזלקה הפלילית שעוכדת

עם המשטרה, היא שהם לא מסכימים שאנשים פרטיים יקבלו סמבויות כלפי אנשים אחרים.

הם מעדיפים שסמכויות כאלה יינתנו לאנשים שפועלים תחת כללי דין משמעתי, ותחת

פיקוח.
יהודה רווה
מה עם נאמני ניקיון?
ציפי רון
לנאמן ניקיון אין סמכות כזו.
רות רוטנברג
יש. זה בדיוק אותו סעיף.
היו"ר סלאח טריף
נעבור הלאה, ונקרא שוב, כדי להסיר ספקות שכולם כאן מסכימים עליהם.
מרים פרנקל-שור
בסעיפים 1-6 להצעת החוק לא היו שינויים. אני מדברת על החלטות שהתקבלו

בוועדה.
רות רוטנברג
למען הדיוק, יש רק שינוי נוסח קטן. זה לא שינוי מהותי.
מרים פרנקל-שור
בסעיף 8 להצעת החוק, בנייר הלבן אשר לפניכם, בסעיף 7 בפיסקה 6, יש פה

טעות. במקום פסקה 10 ככתוב, צריך להיות כתוב- פסקה 6.

אני עוברת לסעיף 9 להצעת החוק. סעיף 8 לחוק העיקרי. פסקאות 1-7 יסומנו "א",

כיוון שיש לנו סעיפים קטנים ב' ו-ג', והרישא, מה שמתוח מתחתיו קו - אין בו שינויים
בכחול
" הרשות רשאית לעשות, בהתאם לכל דין, בשטחים שבאחריותה לפי חוק זה, וכן

הלאה, "למילוי תפקידיה ואשר יש בה כדי לקדם מטרות חוק זה". אלה היו התוספות

לכחול.

בפסקה 1 אנו מוסיפים את המילים : "ואתרי מורשת". בסופה של פסקה 2 יבוא:

"בהמלצת ועדת המשנה המקצועית מדעית".

בפסקאות 3 ו- 4 לא יהיו שינויים.

לגבי פסקה 5 אני מפנה אתכם לעמוד 2, לסעיף קטן בי. השאלה היא- לא ברור אם

החלטנו להוסיף את המילה "תכנון", או למחוק את פסקה 5, ובמקומה יבוא סעיף קטן ב'.
טל כהן
למחוק את פיסקה 5 ולכתוב סעיף קטן ב.
מרים פרנקל-שור
אם כך הנוסח יהיה: "הרשות רשאית ליזום, לתכנן ולנהל גנים בתחום רשות

מקומית לבקשתה, או בהסכמתה של אותה רשות". זו חזרה לנוסח שהיה קודם.

בפסקה 6 אין שינוי. בפסקה 7 - הקמת תאגידים, הכל בכפוף לאישור השר ושר

האוצר.
טל כהן
כאשר כתבנו "אתרי מורשת", זה היה לפני שהחלטנו לא למחוק את הסעיפים

שמדברים על אתרים לאומיים. כל עניין המורשת היה כי מחקנו את עניין האתרים

הלאומיים. כעת, ברגע שלא מחקנו, נשאיר את זה "מורשת", כי יש סעיף של אתרים

לאומיים.
מרים פרנקל-שור
אתרי מורשת זה אתרים לאומיים?
טל כהן
כן.
היו"ר סלאח טריף
מה זה יזיק שיהיו "אתרי מורשת"?
טל כהן
אין דבר כזה "אתרי מורשת". בכל המקומות בחוק יש ביטוי "ערכי טבע, נוף

ומורשת".
רות רוטנברג
אז בואו נשאיר "ערכי טבע, נוף ומורשת, ואתרים לאומיים".
טל כהן
אבל לגבי אתרים לאומיים יש סעיף כללי.
היו"ר סלאח טריף
מורשת ואתרים לאומיים. בסדר. אין עם זה שום בעיה.
מירי ורד
בנוגע לסעיף 9 (ב) - האם זה הנוסח שהתקבל? בעמוד 2?
מרים פרנקל-שור
כן.
מירי ורד
הייתי חושבת שראוי להוסיף אחרי המילים "אותה רשות" את המילה "מקומית", כי

הרי "רשות" היא במובן של רשות שמורות הטבע והגנים הלאומיים.
מרים פרנקל-שור
בסדר. למען הסר ספק, נכתוב: "אותה רשות מקומית". אין בעיה.

סעיף קטן (ג), לבקשת רשות העתיקות : "פעולות המנויות בפסקאות (א) (1) עד (א)

(4), ככל שהן נעשות בשטחים שהם אתרי עתיקות, ייעשו בתאום עם רשות העתיקות.

בסעיפים 10 ו- 11 להצעת החוק לא היו לנו שינויים.

סעיף 12 לאור המחיקה, ינוסח כר: "הרשות תערור לכל שנת כספים הצעת תקציב

המראה את אומדן הכנסותיה והוצאותיה. הצעת התקציב תוגש לאישור הממשלה".

בסעיפים 13 עד 15 להצעת החוק לא היו שינויים.
היו"ר סלאח טריף
יש לי שאלה. התקציב של הזו לא קשור באישור ועדת הכספים של הכנסת?
שלמה דולברג
לא. בשום אופן לא. הוא כפוף לאישור הממשלה ולאישור ועדת שרים לענייני

כלכלה.
היו"ר סלאח טריף
כי למשל רשות השידור. ועדת הכספים צריכה לאשר.
שלמה דולברג
אנו עובדים כך 30 שנה. היתרון הוא שנציגי הממשלה יושבים במליאה, מאשרים

את---
היו"ר סלאח טריף
וכר אתם מעלים את אגרות הציד כמה שאתם רוצים?
שרה שלום
אגרות הציד צריכות לעבור אישור.
שלמה דולברג
אישור של ועדת אגרות באוצר.
מרים פרנקל-שור
אם כר נמשיך. בסעיף 16 להצעת החוק, בפסקאות (א) (1) ו- (א) (2) לא היו שום

שינויים.

בפיסקה (3) התווסף נציג נוסף - תהיה רוטציה בין נציג מרכז השלטון המקומי

והמועצות האזוריות. במידה והם לא יגיעו להסכמה יכריע ביניהם שר הפנים.
רות רוטנברג
יהיה מספר זוגי של חברי מליאה. שני נציגי ציבור, ואחר כך- נציג של רשות

מקומית שייקבע בהסכמה. ב- 14 (א) צריך להיות 19 ולא 17.
מירי ורד
יש לי הערה בנוגע למונחים המדויקים. השם הוא: מרכז השלטון המקומי בישראל,

ולא ככתוב. הארגון של מרכז המועצות הוא: מרכז המועצות האזוריות בישראל.
היו"ר סלאח טריף
בסדר, זו הגדרת נוסח.
מרים פרנקל-שור
היתה הערה של חבר הכנסת אברהם פורז, שטען שאין מקום לכתוב "החברה להגנת
הטבע" בגוף החוק, אלא
"נציג הארגון הגדול ביותר שעניינו הגנת הטבע. בדקתי את

העניין, וקבלתי חוות דעת ממשרדו של עורר הדין רנאטו ירק. אמרתי להם שאני לא

מסכימה עם האמור בחוות הדעת, אבל בנסיבות העניין, כיוון שזו היתה הצעה סבירה,

שפורסמה בכחול, ולא עוררה שום התנגדויות ששוללות את זה, זה ממין העניין, וגם כי

לרשות החדשה אין התנגדות - לפיכר אני לא רואה שום מניעה. אנו ניצור בכר תקדים.

לסעיף קטן (ב) לא היו התייחסויות.

לסעיף קטן (ג) - הוחלט כי ניתן למנות חבר מליאה לתקופה נוספת של 4 שנים.

מידי 4 שנים יוחלפו לא יותר ממחצית חברי המליאה.

סעיף -17 בפסקה (ג) (1), התוספת שתהיה מנוסחת כך: "ועדת משנה מקצועית

מדעית, שתמנה 7 חברים מקרב הנציגים " וכן הלאה " ובלבד, שיהיו בה חברים זיאולוג,

בוטנאי, אקולוג, ארכיאולוג וגיאולוג".
טל כהן
יש פה איזו שהיא בעיה. ועדת המשנה המקצועית מדעית חייבת להתמנות מתור

חברי המליאה. לא בטוח שיהיו שם זיאולוג, בוטניקאי וכן הלאה. יש פה, אם כר, דבר

שאינו סגור עד הסוף.
רות רוטנברג
אולי נכתוב: "ובלבד שיהיו בה חברים - - - אחד מאלה, אם הם חברים במליאה".
היו"ר סלאח טריף
אם נוסיף "ככל הניתן" פתרנו את הבעיה. נמשיך הלאה.
מרים פרנקל-שור
פסקאות (ג9 (2) עד (ג) (4). לא היו שינויים.

יש כוונה להוסיף "מדען ראשי", והנוסח יהיה: "מנהל הרשות ימנה איש מקצוע

מתחומי שמירת טבע, כמדען ראשי, בהתייעצות עם ועדת המשנה המקצועית מדעית

באישור המליאה. המדען הראשי אחראי לפעילות המדעית,מקצועית ומחקרית של הרשות".
טל כהן
מה עם ההפניה למשרות מיוחדות?
מרים פרנקל-שור
את זה אולי נכניס לסעיף 21.
טל כהו
או שאפשר להגיד שהתפקיד הזה יהיה משרה מיוחדת, ונפנה לשם.
מרים פרנקל-שור
אז אנו צריכים להסביר מה היא משרה מיוחדת. נחזור לזה אחר כך.

סעיף 10 להצעת החוק, לסעיפים (18) ו- (19) לא היו הערות.

סעיף 20, סעיף העובדים יידון מאוחר יותר.

סעיפים 21 עד 28 להצעת החוק - לא היו הערות.

סעיף 23 להצעת החוק נמחק כולו.

סעיף 29, ננסח אותו כר: "נמצאים גן לאומי או שמורת טבע בתחומה של רשות

מקומית, יהיה כוחם של כללים שקבעה מליאת הרשות יפה מכוחו של חוק שהתקינה

הרשות המקומית".

סעיף 30 - החלטנו שאנו לא נחיל את ההוראות, ננסה לשלב את שמורות הטבע

בתוך הגנים הלאומיים.

סעיפים 31 עד 35 להצעת החוק - לא היו הערות.

סעיף 36 להצעת החוק - החלטנו שאין לבטל את סעיפים 49 ו- 50 ולפיכך, סעיף 49

(א) ינוסח כלהלן - "השר, בהסכמת שר האוצר, רשאי להטיל בצו על הרשות ביצוע הוראות

פרק זה והתקנות על פיו", כאשר סעיפים קטנים (ב) ו- (ג0 נשארים כלשון החוק הקיים.
רות רוטנברג
כן, אבל תרשמי לפנייה שצריר לתקן שם את רשות הגנים.
מרים פרנקל-שור
כן. זה טכני.

סעיף 50 - "הוטל ביצוע הוראות פרק זה, כאמור בסעיף 49, על הרשות, יהיו בידיה

הסמכויות שניתנו לה על פי חוק זה".

סעיף 37 להצעת החוק, סעיף 62. פיסקה 01) - נשארת כהצעת הכחול.
רות רוטנברג
לא, כתוב שם בסעיף קטן (א) במקום המילה "במקום" יבוא: "אחרי".
מרים פרנקל-שור
בסדר.

פיסקה (2) סעיף (א) (1). אני קוראת את הנוסח שיהיה: "העובר על הוראות סעיף

31 (ד) או על תקנות וכללים שנקבעו לפי סעיפים 20, 41 (ב), 57 (ז), 71 וכן על תקנות,

כללים או צווים ווזוקי עזר- - -"
שרה שלום
אמרנו שזה הולך לפי חוק הפרשנות.
מרים פרנקל-שור
בסדר.

פיסקה (3), סעיף קטן (א) (2) יהיה: "מי שאינו מקיים צו לפי סעיפים 62א או 62ב,

דינו- מאסר שנתיים".
רות רוטנברג
לא צריך כאן "הוראה מהוראות אלה"?
מרים פרנקל-שור
לא. מחקנו, כי זה מובן מאליו.

סעיף 38 להצעת החוק - לסעיף 62א אנו מוסיפים את הסיכום שעכשיו סיכמנו.

לסעיף 62ב אנו מוסיפים סעיף קטן (ג) : "לעניין זה, צו הפסקה מנהלי - כמשמעותו בחוק

התכנון והבניה, התשנ"ה- 1965, והוראות סעיף קטן 24 (ב) לחוק האמור יחולו".

לסעיף 39 לא היו הערות.

בסעיף 40 להצעת החוק- בסעיף 64 (א9 לחוק העיקרי, משרד המשפטים ביקש

להוסיף את סעיפים ד6. 69 ו-71 (א) לחוק המעצרים החדש.

סעיפים 41 עד 46 להצעת החוק - אין הערות.

סעיף 47 להצעת החוק-נמחק.

סעיף 48 דן בעובדים, אנו נדון בזה מאוחר יותר.
רות רוטנברג
אני רוצה לערער על המחיקה של 47. הסתכלתי בחוק הפרשנות. הוא מדבר רק על

תקנות, ולנו יש כללים וצווים.
היו"ר סלאח טריף
אני לא רוצה לפתוח את זה מחדש.
בנימין אלון
יש משהו שאת מכירה בשטח שמפריע לך?
רות רוטנברג
זו הוראת מעבר. החוק הפרשנות יש הוראה כללית, אבל לנו יש גם צווים וכללים.

כדי להיות על קרקע בטוחה - למה למחוק את ההוראה הזו?
היו"ר סלאח טריף
אני לא מוכן להיכנס לזה שוב. תשבו על זה עם המשפטנים.
מרים פרנקל-שור
אתה משאיר בידינו להחליט מאוחר יותר על כך.
היו"ר סלאח טריף
כן. אל תכניסו אותנו לעניין הזה.
מרים פרנקל-שור
סעיף 50 בפסקה (5), החלטנו שהנוסון יהיה: "מנהל הרשות או נציגו".

בסעיף 51 להצעת החוק אנו מוסיפים: "לחוק להגנת חית הבר, את סעיפים 67, 69,

ו- 71 (א) לחוק המעצרים החדש. יש בקשה של משרד המשפטים לתת 30 יום לפרסום החוק.
היו"ר סלאח טריף
לכך ורדי מתנגד.
אהרון ורדי
אני אומר שכדי לשמור על הרצף, אנו למעשה כבר הקמנו רשות שאנו מקווים שהיא

תהיה טובה יותר בעקבות התיקון הזה. בשביל מה להמתין 30 יום? צריך שיהיה - עם

הפרסום ברשומות.
מרים פרנקל-שור
אומר לך מדוע. מכיוון שאנו מחוקקים את כל החוק מחדש אנחנו לא יכולים לעמוד

בעשרה ימים של פרסום החוק.
אהרוו ורדי
לא אמרתי עשרה ימים. אמרתי: עם הפרסום ברשומות. זה בדרך כלל כך.
שרה שלום
זה מקרה מיוחד. אנחנו תחת בג"ץ. אנחנו צריכים ליצור את הרצף בין החוק ההוא

לבין - - -
היו"ר סלאח טריף
מדוע את כל חוק ההסדרים פרסמו תוך 10 ימים, והחוק הזה, שעומד בפני עצמו, לא

יכול להיות מפורסם תוך 10 ימים?
טל כהו
זה חוק גדול, הבנתי שיהיה לחץ במדפיס.
היו"ר סלאח טריף
אנחנו נסתדר. הפרסום הוא לא מיידי. נקבע 15 יום.
רות רוטנברג
ממתי?
מרים פרנקל-שור
מיום קבלתו בכנסת? צריך לפרסם אותו תוך 10 ימים.
אהרוו ורדי
15 יום מיום קבלתו בכנסת.
מרים פרנקל-שור
הייתי נותנת זמן נוסף.
טל כהן
הוא ייכנס לתוקף ביום פרסומו, 15 יום מיום קבלתו.
היו"ר סלאח טריף
מה כתוב בחוק? תחולתו של חוק זה מיום פרסומו? נקבע שיש לפרסם תור שבועיים.
רות רוטנברג
תחילתו של חוק זה מיום פרסומו, והוא יפורסם תור 15 יום. האם זה מקובל?
היו"ר סלאח טריף
בסדר. נתקדם הלאה.
מרים פרנקל-שור
אני רוצה לחזור לסעיף 48 להצעת החוק. סעיף זה בחוברת הכחולה מדבר על שני

דברים. היות וחשבנו שזה רק כולל את העובדים לא היתה החלטת ועדה. סעיף 48 כולל
שני דברים
נושא העובדים ונושא הרצף בין שתי הרשויות לרשות החדשה. צריך לקבל את

אישור הוועדה לסעיפים קטנים (ג) ו- (ד).

"(ג) עם תחילתו של חוק זה - (1) נכסי רשות הגנים הלאומיים ונכסי רשות שמורות

הטבע יראו אותם כנכסים של רשות הגנים הלאומיים ורשות שמורות הטבע. לעניין זה

"נכסים" - מקרקעין, מיטלטלין, זכויות וטובות הנאה, חובות והתחייבויות, התקשרויות או

עסקאות מכל סוג שהוא". (2) כל תביעה שהיתה תלויה ועומדת ערב תחילתו של חוק זה

מטעם רשות שמורות הטבע או רשות הגנים הלאומיים או נגדן, לפי העניין, וכן כל עילה

של תביעה כזאת שהיתה קיימת באותה עת, יוסיפו לעמוד בתוקפן מטעם רשות שמורות

הטבע והגנים הלאומיים או נגדה, לפי העניין".

"(ד) כל הסכומים שתוקצבו בחוק התקציב לשנת הכספים השוטפת לפעולות רשות

הגנים ורשות שמורות הטבע, ושלא הוצאו עד יום תחילתו של חוק זה, יראו אותם כאילו

תוקצבו לרשות הגנים הלאומיים ושמורות הטבע. לעניין סעיף זה, "שנת כספים שוטפת" -

שנת הכספים שבה חל יום תחילתו של חוק זה".
היו"ר סלאח טריף
אין שום בעיה. אישרנו.
אהרון ורדי
מבחינה טכנית, אם שינינו את השם - הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים זה

השם, כר כתוב בסעיף 29, האם בהצעת החוק שתוגש לכנסת צריו לעשות שינוי?
מרים פרנקל-שור
בוודאי, אנו עושים.
היו"ר סלאח טריף
נעבור לנושא העובדים. הוא שנשאר על הפרק. סעיף 21 (7) בעניין העסקת עובדים,
משה בוטון
אני מבקש לומר שמה שהנחה אותנו, את היועצים המשפטיים, ואני מוכרח לומר

מילה על שיתוף הפעולה עם האוצר, זה שני עקרונות חשובים שהגענו אליהם, והם מוצאים

את ביטויים בהצעה. העיקרון הראשון הוא שאף עובד לא ייפגע בזכויות הקיימות שלו

מעצם המעבר לרשות, וכל זכויותיו יישמרו עד שייחתם הסכם חדש, אם ייחתם שיחליף את

ההסדר שבחוק. עיקרון שני הוא שהעובדים לא יקבלו איזה שהם תוספות בגלל עצם

המעבר. העיקרון הזה מנחה כאן.

יש עוד נושא, שעלה לראשונה בישיבה אתמול - הנושא של מעמד הארגון היציג

עצמו בתור שכזה, בחוק ובהליכים השונים. בדקנו את העניין, ואפילו שהתבקשתי, הגענו

למסקנה שאין מקום להכניס את זה בחוק. דיברתי עם אורנה וכתחליף לכר אנו נקבל מכתב

מהרשות ומאוצר המדינה, שהם ייקבעו שכל המנגנונים להכרעה בסכסוכים ימשיכו להיות

כפי שהיו קודם. למשל, אם רוצים לפטר עובד, בגלל צמצומים, וביום ההסכמים הקיבוציים

קובעים שזה טעון התייעצות עם ההסתדרות - החובה הזו תישאר. עד לחתימתו של הסכם.

היות וכל ההסכמים הקיבוציים וההסכמים האחרים שיש ביניהם הם במכתב, גם זה יהיה

במכתב.

סעיף 21 (א) - העסקת עובדים: "סדרי קבלת העובדים לרשות ומינויים, יהיו כשל

עובדי המדינה, בשינויים המחויבים". כאן לא היו הערות, ולפי דעתי ניתן לאשר את זה.

"(ב) שכרם ותנאי עבודתם של עובדי הרשות ייקבעו בהסכם בין הרשות לבין ארגון

העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדי הרשות ובאישור השר לאיכות

הסביבה ושר האוצר". גם כאן לא היו הסתייגויות משמעותיות.

"(ג) מליאת הרשות רשאית, מטעמים שיירשמו, לאחר התייעצות עם נציגות עובדי

הרשות ובאישור השר לאיכות הסביבה ושר האוצר, לקבוע משרות או סוגי משרות

לתפקידים מנהליים בכירים או לתפקידים מקצועיים מיוחדים (להלן - משרות מיוחדות),

שעליהם לא יחולו הוראות סעיפים קטנים (א) ו- (ב)". המשמעות היא שהם יכולים לקבוע

סוגי משרות מסוימים, כמו למשל - - -
היו"ר סלאח טריף
למה תפקידים מנהליים?
משה בוטון
ייקבעו למשל שסמנכ"ל, או משנה למנכ"ל - לא יחולו עליהם התנאים שהם צריכים

להתקבל כמו עובדי המדינה, או התנאים שייקבעו בהסכם החדש.
היו"ר סלאח טריף
למה לא הגדירו איזה תפקידים מנהליים?
משה בוטון
אין אפשרות להגדיר כרגע את התפקידים המנהליים.
אורנה גהל
יש מנגנון שנקבע, והוא מליאת הרשות.
היו"ר סלאח טריף
מה המנגנון? איך אני אהיה בטוח שהשר לא ייקבע שורה של תפקידים מנהליים,

וימנה את אנשי שלומו? מטריד אותי העניין של תפקידים מנהליים. אנו באים לאחד כאן

שתי רשויות, וייצרו לנו תפקידים חדשים כדי לפתור בעיות פרסונליות. כבר היו דברים

מעולם.
אורנה גהל
מליאת הרשות היא זו שמציעה את זה, היא תעשה התייעצות עם נציגות העובדים,

ועליה לקבל את אישור השרים לאחר מכן.
רות רוטנברג
מדובר בשני שרים.
אורנה גהל
חייבים התייעצות עם נציגות העובדים.
היו"ר סלאח טריף
ומה הבקרה? השר ממנה את רוב מליאת הרשות. הבקרה היחידה שאני רואה כאן

היא של האוצר, כי לאוצר יש שיקולים כספיים, למרות שלא תמיד מתקבלות החלטות

נכונות.
רות רוטנברג
סליחה, המליאה, שלא כמו בעבר, היא לא ממש מינוי של השר. יש נציגים של

משרדים שונים. לא השר ממנה אותם. יש גם אנשי מקצוע.
היו"ר סלאח טריף
זה עניין עקרוני. אני לא רוצה שבעוד שנה יהיו תפקידים נוספים.
אהרון ורדי
אבל בסעיפים קודמים אתם אישרתם את הפרוצדורה איך ממנים את המליאה. כולל

צוות מקצועי.
היו"ר סלאח טריף
אבל איך אתה תבטיח שלא יימנו 3-4 סמנכ"לים?

בנימין אלוף.

מה זה "מטעמים מיוחדים שיירשמו"?
אהרון ורדי
צריך לנמק את זה בבתב.
בנימין אלון
מי צריך לנמק בכתב?
אהרון ורדי
מליאת הרשות. שבל אחד ידע מה הסיבות שהחליטו דבר מסוים לגבי פלוני זה או

אחר.
היו"ר סלאח טריף
אני מובן לבך, בתנאי שיהיה אישוך של ועדת הפנים ואיבות הסביבה.
אהרון ורדי
לבם מותר להיות פוליטיים, לבן אתה אומר : באישור ועדת הפנים של הבנסת.
אורנה גהל
יש פה עקרון של הפרדת רשויות.
היו"ר סלאח טריף
למה אתה מדבר על פוליטיזציה? יושבים פה 15 ח"כים. בך קורה באשר שר הפנים

בא עם בקשה לוועדה ממונה.
אורנה גהל
מדברים פה על קביעה של משרות. זה תפקיד ביצועי קלסי של הרשות המבצעת.

עם בל הבבוד, זה לא תפקיד של הרשות המחוקקת. צריך לשמור על העיקרון הזה. יש לו

את ההשלבות שלו. במו שרוצים לשמור על הפרדה בין רשויות אחרות.
היו"ר סלאח טריף
האם את יכולה להבטיח לי שלא יהיו שם מינויים אלא רק קיצוצים לצורך

התייעלות? האם נהיה יכולים להצביע על מגמה כזו ברשות החדשה?
אורנה גהל
אני בטוחה ששר האוצר יעשה הכל כדי שמספר המשרות האלה יהיה מצומצם ככל

האפשר.
רות רוטנברג
בעבר היה רוב לנציגי ציבור במליאה - - -
היו"ר סלאח טריף
ברשות החדשה יש אנשים גם מרשות שמורות הטבע וגם מרשות הגנים הלאומיים.

משמעות האיחוד הזה היא פיטוריו, או הפסקת עבודתם של חלק מבעלי התפקידים

הכפולים. אנו מכירים את המצבים האלה. אני רואה מינויים חדשים עוד לפני שהתחלנו.
אהרון ורדי
שלחת אותנו כבר לפני חודשים לעשות עבודה מתואמת בין ההסתדרות, העובדים,

האוצר והרשות החדשה. היו דיונים אצלה דיברת על כניסת ועדת הפנים לתהליך. אחר כך

שקלו היטב את העניין הזה. ביקשת לבוא - - -
היו"ר סלאח טריף
אם תיתן לי הבטחה רשמית, אני יורד מכל הערה.
בנימין אלון
השאלה היא אחרת - כתוב שמליאת הרשות תשב, ותצטרך לרשום טעמים מיוחדים

שיירשמו, מדוע היא מעסיקה סמנכ"ל פלוני בחתה מיוחד. יושב הראש מעוניין במניעת

פוליטיזציה, ככל הניתן. פוליטיקה קיימת בכל המקומות ואי אפשר למנוע את חדירתה

באופן הרמטי. הרבה מינויים הולכים יחד עם שיקולים פוליטיים. ועדת בן דרור היא מנגנון

שתפקידו לבקר את המינויים בדירקטוריונים,
רות רוטנברג
זה קיים גם פה. כל חברי המליאה צריכים לעבור את ועדת בן-דרור.
אהרון ורדי
לא מדובר פה על מינויים, אלא על תפקידים.
בנימין אלון
אם אתם רוצים לשכור מנהל פרוייקט, למשל, ולא לקבוע אתו יחסי עובד-מעביד.

זה בסמכותכם.
אהרון ורדי
כן. זה לא קשור לחוק. יש מדען ויש תפקיד של מנהל היחידה הכלכלית, למשל. לא

הצלחנו לייצר בתוך הרשות החדשה מומחה לנושאים הכלכליים. האוצר דורש מאיתנו

שנביא 80 אחוז מהתקציב מיזמות. החלטתנו על תפקיד מיוחד, התייעצנו עם העובדים,

המליאה אישרה שזה תפקיד מיוחד - - -
בנימיו אלון
מה אתה עושה אתו עכשיו? מכניס אותו לסדר כוח האדם הרגיל שלה עם יחסי

עובד-מעביד?
אהרון ורדי
כן, אבל בשכר אחר, שכר שונה.
בנימין אלון
למה שלא תיקח אותו בחוזה מיוחד?
רות רוטנברג
על זה מדובר.
היו"ר סלאח טריף
אני רוצה לא להעיר יותר שום הערה, בהנחה שאני מקווה שברשות החדשה נשמע

רק על התייעלויות ולא על מינויים חדשים. אנחנו לא מבקשים לתקוע מכשולים, אבל אם

עוד שנה נשמע על מינויים וחלטורות נוספות, זה יכאב לנו מאד.
אהרון ורדי
אני לא יודע מה יהיה בעתיד. מי שרוצה לבחון את ההיסטוריה שלי - יכול. אני לא

אומר שלא מינינו מינויים כאלה או אחרים.
היו"ר סלאח טריף
מזה החשש שלי. זה יישמע לא טוב אם נקים רשות חדשה, ובעוד שנה אשמע על כל

מיני סמנכ"לים חדשים לקראת הבחירות. זה מאד יכאיב לי.
רות רוטנברג
גם לי.
בנימיו אלון
חשוב לי להבין דבר אחד - למה הנחיצות של הדבר הזה? אם אני רוצה לקבוע תקן

לגבי עבודה מסוימת, ואני לא רוצה שזה יעבור דרך ועד העובדים או לפי סעיפים באלה או

אחרים. אני יכול לקבוע את זה כפרוייקט חיצוני. מדוע אני צריך להכניס את העניין

למסגרת של משרות כוח-אדם של תקנים, שמצריכים אישור מליאה?
רות רוטנברג
לא זו הכוונה. הכוונה היא שאתה צריך לעובד, כמו מדען ראשי, שאין חולק על כך

שיש צורך בו, ואתה חושב שהאדם מתוך המערכת אינו מספיק טוב, ואז אתה צריך לתת לו

תנאים מיוחדים. זה נעשה באישור האוצר ובאישור העובדים. אתה קובע שהמשרה הזו

תהיה משרה שלא לפי מכרז.
משה בוטון
נמשיך עם פיסקה (2): "מליאת הרשות תקבע, באישור השר לאיכות הסביבה ושר

האוצר..." יש פה בקרה של שני השרים - גם שר האוצר, שאחראי על הקופה הציבורית, וגם

השר לאיכות הסביבה - "... את תנאי העסקתם של העובדים במשרות מיוחדות".
מרים פרנקל-שור
את הנושא של המדען הראשי אנו נכניס או כאן, או בסעיף הרלבנטי. משרת המדען

הראשי היא משרה מיוחדת.
היו"ר סלאח טריף
צריך לתת למליאה להחליט.
משה בוטון
סעיף 48 (א): "מי שהיה עובד רשות הגנים הלאומיים או עובד רשות שמורות הטבע

ערב תחילתו של חוק זה, יהיה עובד הרשות מיום תחילתו של חוק זה". זו האוטומציה של

מעבר ממעמד למעמד.

"(ב) על אף האמור בכל דין, ובכפוף להוראות סעיף קטן (ג)..." - אחר כך נראה מה

הוא - "לא יהיה עובד רשות הגנים הלאומיים או רשות שמורות הטבע, שנהיה לעובד

הרשות מכוח סעיף קטן (א), זכאי להטבות פרישה בשל המעבר לרשות".

י (ג) (1) הוא הסעיף המרכזי, למעשה: "כל הזכויות, תנאי העבודה והתניות, שהיו

לעובד רשות הגנים הלאומיים או לעובד רשות שמורות הטבע ערב תחילתו של חוק זה

לרבות הזכויות הנובעות מפיטורין או מהתפטרות, יישמרו לו, ויראו אותן כזכויות הנובעות

מעבודתו ברשות". כאן, לפי בקשת ההסתדרות, הכנסנו במפורש גם פיטורין וגם התפטרות,

אם כי "תנאי העבודה" בוללים את שניהם.
מרים פרנקל-שור
יש פה בקשה של משרד המשפטים להסביר לפרוטוקול מה הן "התניות".
טל כהן
זאת מכיוון שזו מילה שלא השתמשו בה. בדקתי בחקיקה. השימוש במילה "התניה"

פירושה שאתה מתנה משהו במשהו אחר. צריך לומר מה מתנים במה. לא ברור פה.
משה בוטון
הכוונה היא שאם יש תנאים מוקדמים לקיום דבר מסוים. לדוגמה, יש התניה

שלצורך פיטורי עובד צריך להתייעץ אם מישהו קודם לכן. זו הכוונה.
אורנה גהל
מה שהסביר דן אורנשטיין זה ש "התניות" פה היא מילה שעומדת בפני עצמה. יכול

להיות ש "תנאים מוקדמים" זה כבר חלק מתנאי העבודה. השאלה היא אם "תנאי העבודה"

לא כולל את העניין הזה?
משה בוטון
המילה "התניות" מופיעה די הרבה פעמים בהסכמים. נכון שהיא לא מופיעה

בחקיקה.
אורנה גהל
לא כשלעצמה, לא לבדה.
משה בוטון
ודאי שלא. רק בהקשרים מסויימים.
אורנה גהל
כפי שהמילה מופיעה כאן, זה כאילו שהתניות הן זכויות שעומדות בפני עצמן.
אורלי לייב
כשאנו הצגנו את זה, הכוונה היתה ל "תניות" ולא "התניות". יש פה אות אחת

מיותרת.
אורנה גהל
"תניות" זה בסדר. נכון שלפעמים כותבים "תנאים ותניות", ואז אין הבדל.
היו"ר סלאח טריף
אם כך, סיכמנו על "תניות".
אורנה גחל
אבל אין מילה כזו. אומרים שהמחוקק לא משחית את מלותיו לריק, וישאלו למה

הכוונה.
משה כוטו1
לאור המכתב שתיראו מייד, שמציין שהמשא ומתן לצורך האישור יהיה אתכם, אולי

המילה הזו בכלל מיותרת.
שלום בן-אבי
אני מציע שאם יש מכתב, שגם המנכ"ל והאוצר יתנו מכתב לגבי כר שהכוונה היא

לגופים סטטוטורים. אם יש מכתבים, לא צריך שהכל ייאמר בחוק.
אורנה גהל
פה כתבנו בחוק, אז אין צורר גם במכתב.
היו"ר סלאח טריף
אנו נשאיר זאת כך - "התניות".
אורנה גהל
"תניות".
היו"ר סלאח טריף
אבל אין מילה כזו.
אורנה גהל
אבל "התניות" זה גרוע יותר. גם "התניות" אין בחקיקה.
משה בוטוו
אנו נמצא מילה.
בנימין אלון
ננסח זאת כך: "כל הזכויות בתנאי העבודה והכרוך בכך".

היו"ר סלאח טריף-.

אתה פותח כאן זיון חדש.
משה בוטון
סעיף קטן (2); "על אף האמור בפסקה (1) נחתם הסכם כאמור בסעיף 21א (ב)..." -

זה ההסכם בין ההסתדרות לבין הרשות - "לחוק העיקרי, המסדיר את שכרם, תנאי עבודתם

לגבי מי שנהיה לעובד הרשות מכוח הוראות סעיף קטן (א).." - כלומר, מי שעבד קודם -

"יחולו הוראות ההסכם.." - החדש שייחתם - "ולא יחולו הוראות פסקה (1),. כלומר,

הזכויות לא יישמרו, ומה שיקבע הוא ההסכם החדש.

היה נושא שהתעורר אתמול - היות ואנו לא בטוחים אם ההסכם הקיבוצי שהיה

קודם ימשיך לחול, הזכויוח של העובדים מוגנות, אין ספק, אך יש מנגנוני הכרעה

במחלוקות, שההסתדרות היא צד להן. ביקשו מן ההסתדרות לשמור על כך, עד שייחתם

הסכם חדש. הגענו למין פשרה כזו יחד עם האוצר, שהם יכתבו מכתב, שייאמר בו שכל

המנגנונים לחילוקי דעות שהיו קיימים ערב החוק ימשיבו לחול עד שייחם הסכם חדש. על

זה יחתום יושב ראש הרשות. מצד האוצר ייחתם מכתב שאומר שהמנגנונים להכרעה

במחלוקות לא יחולו על עניינים חדשים שיתעוררו. זאת אפילו אם זה נוגד את סעיף 29

לחוק יסודות התקציב, שאוסר לגוף לפעול בניגוד להסכמה של שר האוצר. יהיה כתוב

שהסכמה שלו לא תהיה הסכמה לפי סעיף 29 לחוק יסודות התקציב, לחרוג, אלא אם כן

הזכות הזו היתה כבר נתונה להם.
אהרון ורדי
אני חושב שצריך שעורך-דין ינהל את הרשות.
שלום בן אבי
אני רוצה להודות למירי ולאורנה, ולכל עובדי הוועדה. הם עזרו לנו רבות. תודה

גם ליועץ של הוועדה. נותרו שני נושאים פתוחים, למשל נושא קבלת העובדים. החוק הזה,

שנותן את כל הזכויות לעובדים, דומה לחוק שמתקבל בכנסת, מורים לצו להתקין תקנות,

והוא לא עושה כך. יישוב חילוקי דעות הוא אחד הסעיפים החשובים ביותר - - -
היו"ר סלאח טריף
אתה לא מסכים עם מה שאמר משה בוטון?
שלום בן אבי
לא.
היו"ר סלאח טריף
מה אתה רוצה בדיוק?
שלמה בו אבי
אני רוצה שיהיה כתוב: "הליכים ליישוב חילוקי דעות". אם יש בעיה לעובד - - -
משה בוטוו
אנחנו לא נכניס את זה בחוק, אבל אם אתה רוצה שנפרט זאת במכתב - אפשר

לעשות זאת. יש לו את אותו תוקף משפטי.
שלמה בן אבי
לגבי סעיף 21 (2) - גם שם אנו מבקשים שיינתן מכתב שאומר שעובדים יתקבלו רק

לפי התאגידים הסטטוטורים, ולא נותנים לנו. קיבלנו את דעתר שבעניין סעיף 21 הולכים

לקראת ההנהלה. בסעיף 48 הולכים לקראת העובדים. זה מה שסוכם, נכון? ויתרנו הרבה

מאד בסעיף 21, כולל בנושא קבלת העובדים. החשש של יושב הראש הוא מוצדק.
היו"ר סלאח טריף
האם אתה מוכן לנסח את הבקשה שלך במכתב, ולהעביר אותו אלינו? אני לא רוצה

להכריע כאן. אבקש מחברי הוועדה לבוא עוד השבוע. אנו נחשוב ונחליט, כי העניין מאד

חשוב לנו.
משה בוטון
הוא רוצה מכתב מהם שהם ינהגו לפי כל התאגידים האחרים גם בעניין הזה. אני

חושב שאין בעיה לתת מכתב כזה.
היו"ר סאלח טריף
הוא רוצה שזה יהיה בחוק. אני במפורש לא רוצה להכריע עכשיו לבד בעניין הזה,

יחד עם חבר הכנסת בנימין אלון. אנו צריכים לחשוב מחשבה נוספת, ולכן אנו נחליט בינינו

עד יום רביעי, בישיבה בה ישתתפו מספר חברי ועדה.
שרה שלום
ממילא התיקון ב- 48 (ג) (1) שומר על חובותיה והתחייבויותיה של הרשות,

שהרשות החדשה תמשיך למלא אותם, הווה אומר - גם התחייבויותיה על פי הסכמים

קיבוציים שנחתמו עם העובדים. לכן אני לא רואה את הסיבה לדאגה.
אורנה גהל
אני רוצה להזכיר שהשכר של המשרות המיוחדות ותנאי העכודה נקבעים, כמו

שציינתי בוועדה הקודמת, בוועדה לסיווג תאגידים סטטוטורים. אין שכר אחד בתאגיד אחד

למשרות מיוחדות, ואחר בתאגיד אחר. תאגידים מסווגים ברמה, לפי דירוג של 1 עד 8,

ולמשרה מיוחדת בתאגיד ברמה מסוימת יש אותו שכר.
היו"ר סלאח טריף
הם אמרו שהם רוצים לקבוע בחוק את מה שהם מבקשים, ולא במכתב, שאתם

מוכנים לתת.
אורנה גהל
לגבי המנגנון פתרנו את העניין - - -
היו"ר סלאח טריף
לא פתרנו. הם רוצים ציון לכך בחוק, ואתם נותנים זאת בכתב.
משה בוטון
אבל זה בסדר. הבעיה היא רק אם ינהגו לפי התאגידים הסטטוטורים.
אורנה גהל
יש בקשה נוספת. רוצים להבטיח שברשות הזו לא ימונו אנשים בתנאי שכר חריגים

מול תאגיד סטטוטורי אחר. כדי להרגיע את העובדים אני אומרת, שכאשר נקבעים תנאי

שכר למשרות מיוחדות בתאגידים סטטוטורים, זה עובד לפי הוועדה לתאגידים סטוטורים.

יש לוועדה זו סיווג של תאגידים. אם הס יהיו בסיווג מספר 6, למשל, ויש תאגיד אחר

בסיווג כזה, לא יקרה מצב שהמשרה המיוחדת בתאגיד האחד תהיה שונה בשכרה מהמשרה

בתאגיד המקביל.
בנימין אלון
אני אגיש בעניין הזה הסתייגות. הם יכולים לקחת פרילנסרים לצרכים מיוחדים.
אורלי לייב
אנו מבקשים לראות את נוסח המכתב.
הלל גלזמן
רציתי לומר תודה רבה לצוות, לתברי הכנסת של הוועדה, ליושב הראש שלה,

סלאח טריף, למשה בוטון, למרים פרנקל-שור, לכל עורכי הדין של ההסתדרות שעזרו לנו,

וכן ליועצים שלנו. עברנו תקופה מאד לא קלה. אהרון ורדי מנהל את העניין עכשיו ברוח



טובה מאד, ברצון ובמגמה לקדם את העניינים. אני רוצים לדעת מה לוח הזמנים לקריאה

שנייה ושלישית, בתקווה שהכל יסתיים לפני פגרת הפסח.
היו"ר סלאח טריף
אנו מאשרים את החוק הזה, כפי שהוא הוצע. אם יש הערות, או הסתייגויות

נוספות אנו נביא אותם. אנו מתכוונים להביא את החוק לקריאה שנייה ושלישית ביום שני

הבא.
מרים פרנקל-שור
ביום שני הוא יונח.
רות רוטנברג
למען הסדר הטוב, אני רוצה להביא לכנסת חוק חדש שלם, לא תיקונים וטלאים.

אני מבקשת שתהיה המלטה של הוועדה, ושנביא את החוק כשהוא משולב, ושהוא יבטל את

החוק הקודם.
היו"ר סלאח טריף
תודה לך, ותודה לכולכם. עשיתם עבודה נאמנה כדי להגיע לתוצאות טובות, ואני

אכן מקווה שאכן כך יהיה. נותר לנו לקיים רק ישיבה ולקבל החלטה של חברי הוועדה.

נשמח לראותכם במליאה בשבוע הבא. תודה לכולם, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:15

קוד המקור של הנתונים