ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 10/03/1998

הצעת חוק קביעת איזור עדיפות. התשנ"ז-1997

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 206

מישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה

יום שלישי. י"ב באדר התשב"ח (10 במרץ 1998). שעה 12:00
נוכחים
חברי הוועדה: סאלח טריף - יו"ר ועדת הפנים ואיכות הסביבה

מיכה גולדמן - מ"מ הי1"ר

ד1ד אזולאי

בנימין אלון

זאב ב1ים

סאלח סלים

ניסן סלומינסק'
מוזמנים
חה"כ טלב אלסאנע

חה"כ אחמד סעד

חה"כ מיכאל קל"נר

עו"ד חנה מרגליות - יעוץ משפטי, משת- התעשיה והמסחר

אביקם בלר - אגף התקציבים, משרד האוצר

דהר זרם - סגן ראש אגף תיאום, משת- ראש הממשלה

עו"ד מיכאל אטלן - יעוץ משפטי, משת- העבודה והרווחה

יהודה קלימ' - לשכת השר, משרד העבודה והרווחה

יוסף גיברין - י1עץ לתכנון ערים ואזורים במגזר הערבי, עיריית נצרת

איהאב סבאת - עיריית נצרת

עדנה הירשמן-פרי - מתאמת פע1לות מרכז השלט1ן המקומי
היועצת המשפטית
מרים פרנקל-ש1ר
מנהלת הוועדה
יפה שפירא

רשמה: אירית שלהבת
סדר היום
הצעת חוק קביעת איזור עדיפות, התשנ"ז-1997 (של קבוצת חברי-כנסת).



הצעת חוק קביעת איזור עדיפות. התשנ"ז-1997
היו"ר מיכה גולדמן
אני פותח את ישיבת הוועדה. יושב-ראש הוועדה, חבר הכנסת סאלח טריף, הודיע שיאחר וביקש ממני

להחליף אותו בתחילת הישיבה. אנחנו נדון פה עכשיו בהצעת החוק של קבוצת חברי כנסת, שחבר-הכנסת

אחמד סעד עומד בראשה. אני מבקש מחבר הכנסת סעד להציג את הצעת החוק.
אחמד סעד
אני מציע את הצעת החוק הזאת במטרה לתקן את העוול שנעשה כלפי הערבים. בשנת 1998 נקבעו

איזור' עדיפות לאומית חדשים שהפלו לרעה את האוכלוסיה הערבית, כאילו הם מחוץ לתחום. לפי

הקריטריונים הקיימים לא יכולים הישובים הערביים להיות במסגרת איז1רי עדיפות לאומית.
היו"ר מיכה גולדמו
ואין ישובים ערביים במסגרת זאת?
אחמד סעד
יש 5, שהם נמצאים על הגבול.
היו"ר מיכה גולדמו
'?

הם נכנסו לא בגלל שהם ערבים אלא בגלל שהם נמצאים באיזור של קו העימות.
אחמד סעד
אף כפר ערבי לא נחשב לעיירת פיתוח מכיוון שלא קם אף כפר מאז קום המדינה ועד היום.
זאב ב1ים
תשאל את חבר הכנסת אלסאנע כמה כפרים קמו באיזור שהוא גר ב1.
טלב אלסאנע
אף אחד מהם לא מוגדר כאיזור עדיפות אי.
זאב בוים
האם ישובים ערביים לא קמו מאז קום המדינה?
אחמד סעד
הם היו קיימים אבל זכו להכרה רק יותר מאוחר. על זה נתווכח אחר-כך.
היו"ר מיכה גולדמו
אנחנו רוצים להתקדם.
בנימיו אלון
חבר הכנסת ד"ר סעד מבין בדברים האלה גם ככלכלן, א1לי תוכל להסביר, אני רוצה להבין ברמה-



העקרונית, אתה חצה שיהיה קריטריון בחר בחוק שקובע מה זה איזור עדיפות, על-פי עקרון סוציו-אקונומי

של 60% וכולי, שבעצם ישמיט מהממשלה - מכל ממשלה, ממשלה של שמאל כמו ממשלה של ימין -

ישמיט ממנה את היכולת לההליט מה הוא איזור עדיפות לפי המדיניות שלה.
זאב בוים
בשכונת התקווה שיהיה איזור עדיפות לאומית.
טלב אלסאנע
בלי שיקולים פוליטיים. השיקול יהיה כלכלי-חברתי ולא פוליטי.
אחמד סעד
אני מציע קריטריון שיש בו משהו מהצדק החברתי, שבאמת לא יפלה. לפי דעתי רוב ההחלטות של

הממשלה מבוססות על עמדה פוליטית ולא עניינית.
בנימיו אלון
זה לא לגיטימי לדעתך?
היו"ר מיכה גולדמן
במשטר דמוקרטי זה לגיטימי.
טלב אלסאנע
אבל יש גם החלטות ענייניות.
אחמד סעד
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה חילקה את הישובים בארץ ל-10 קבוצות על-פי המצב הסוציו-האקונומי.

בקבוצה הכי נמוכה מבחינה סוציו-אקונומית יש 14 ישובים, מהם 12 מקומות ישוב הם כפרים ערביים. אפילו

אלה שהיו באיזור עדיפות בי לפני ההחלטה החדשה של הממשלה הוצאו משם. אני יכול לתת לך כמה

דוגמאות כאלה.

דבר שני, יש טענה שהחלוקה היא למשל על-פי קריטריון גיאוגרפי. ניקח לדוגמא את נצרת ואת נצרת

עילית שנמצאים מבחינה גיאוגרפית על אותה אדמה, באותו איזור. למה מתנים תמיכה רק לנצרת עילית ולא

לנצרת?
בנימין אלון
שלא תהיה אפל"ה, אתה צודק. אבל אני שואל אותך שאלה חוצת מפלגות כעת, שלא קשורה לשמאל

וימין. אם נגיד נבחרת ממשלה, כמו שהיתה ממשלת רבין המנוח, ויש לה השקפת עולם מסויימת, שהיא לא

רוצה לתת להתנחלויות והיא רוצה לקדם את איזור הנגב. זו החלטה פוליטית שלה. גם בלי בעיות

סוציו-אקונומיות. ומצד שני אם נגיד נבחרת אחרי זה ממשלת ימין, שמבטיחה לבוחרים שלה לקדם את

יהודה ושומרון, לדוגמא. האם לדעתך זה פסול? כי החוק הזה פוסל את זה.
אחמד סעד
עניין השטחים הכבושים זה עניין פוליטי.
בנימיו אלון
עזוב, נדבר על הנגב.
אחמד סעד
נתנ1 זכות לממשלה לתת עדיפות לנגב, אני לא אתנגד לזה. הנגב מבחינה 0וציו-אקונומי זה המקום

הפגוע ביותר במדינה.
בנימיו אלון
לפי ההצעה שלך זה יהיה אסור.
ני0ו 0לומינ0קי
למה אתה הושב שעדיפות לאומית קשור תן למצב כלכלי קשה? את זה יתן לך מישהו אחר. כשאתה

מתגמל בבית-0פר ילד שנניח הגיע ממצב כלכלי קשה, זה לא נעשה במסגרת איזורי עדיפות אלא במסגרות

אחרות.
היו"ר מיכה גולדמן
רבות', נעשה דיון מסודר. אני מציע שנאפשר לו לדבר מהתחלה ועד הסוף. כל אחד ירשום בצד את

ההערות שיש לו ויתייחס בתום דבריו של חבר הכנסת אחמד סעד. בבקשה.
אחמד סעד
הקריטריון שאותו אני מציע הוא הקריטריון הס1ציו-אקונ1מי. ה1א יהיה קריטריון שיעז1ר מאוד לצדק חברתי.

כל המפלגות אומרות שהן חצות לגשר על הפער, היתה אפלייה מצטברת במשך 50 שנה נגד האוכל1סיה

הערבית ויש פער עצום. אם אני אקח את הקריטריון הזה זה יאפשר גם עיד1ד השקעות הון, זה יאפשר גם

לתת יותר בתהום הר1והה, הפיתוח 1התיעוש בכפר הערבי. בלי זה הממשלה למעשה אומרת שעמדתה

היא לא לפתח שום דבר. זה א1מר שהפער ילך ויתרחב במקום להצטמצם.

לכן אני חושב שההצעה הזאת היא לא פוליטית. בס1ף כל דבר הוא פוליטי, אבל זה יתרום משהו לעניין

הצדק החברתי נגד האפלייה שמופנית נגד האוכלוסיה הערבית. אם אנחנו באמת חצים שהמדינה הזאת

תהיה מדינה דמוקרטית, היא אף פעם לא תהיה דמ1קרטית כל זמן שיהיו בה חוקים שמפלים לרעה חלק

מהאזרחים. החוק הזה בא לעזור לכך שתהיה באמת מדינה דמוקרטית שיש בה צדק, שלא מפלה באופן

שיטתי בחוקיה נגד הלק מהאזרחים.
היו"ר מיכה גולדמן
תודה רבה. רשות הדיבור לחבר הכנסת בנימין אלון, בבקשה.
בנימיו אלון
אני מסכים שאנחנו כמחוקקים צריכים להקפיד מאוד שלא תהיה שום אפל"ה כלפי אזרחים. זה אס1ר,

לא משנה אם ערבי או יהודי, לכולם. אם יש חוק שמפלה אזרח כאזרח אנחנו צריכים לעמוד על המשמר,

למרות ההשקפות הפוליטיות שלי שהן שונות לגמרי מההשקפות של חבר הכנסת סעד,

אבל אי אפשר להתעלם מזכותו של משטר לקבוע לפעמים, ובעיקר בבעייתיות של מדינה יהודית

דמוקרטית, עם כל מה שקשור בזה, לקבוע אפליות קונסטיטוציוניות, שהן קיימות למשל בחוק השבות. זו

מדינה שהיא מדינת העם היהודי, שחצה שהעם היהודי יעלה לארץ. ברור שזה מפלה בין אזרחים ערביים

לבין אזרחים יהודיים. האומנות הזאת, איך לא להפלות ברמה של הפרט וכן לאפשר שיקולים כאלה ברמה

של הכלל, היא אומנות קשה 1לפעמים אכן אפשר לשמוע צעקות מכאן או מכאן.

פה לדעתי יש משהו אחר בכלל, אפילו יותר פשוט. כאן לדעתי מה שהמציעים חצים זה שהשיקול

היחידי לקביעת עדיפות לאומית יהיה סוציו-אקונ1מי בחר, מוגדר, מוצע 60%, ושלא יוכח העדפות לאומיות

של איזורים שונים, של גיאוגרפיה, של מצבים לאומיים. זה יכול להיות היום יהודה ושומחן, מחר זה יכול

להיות הנגב, מחרתיים זה יכול להיות הגליל, וזה יכול להיות כל מיני דברים במקומות שאין בהם בעיות

ס1ציו-אקונומיות רציניות.



אני אתן לך דוגמא באמת חוצת מפלגות. אם תגיע ממשלה מסויימת למסקנה שהתפוצצות האוכלוסין

בשפלה היא מופתת וצריך לקבוע מדיניות שיטתית לפיזור אוכלוסין, לא בכות אלא על-ידי העדפות, שצריך

לפזר אנשים מאיזור תל-אביב לאיזור הנגב, זה זכותה. זכותה של הממשלה הזאת להגדיר ל-4 שנים את

איזור הנגב כאיזור מועדף לאומית בשיקולים שלה ולהפלות את הנגב לטובה מול תל-אביב, אם זו תהיה

השקפתה הלאומית, ולתת לזה ביטוי כלכלי.
אחמד סעד
זה מתאים. שר הא1צר ושר העבודה והרווחה יהיו ממונים על ביצ1ע חוק זה והם יוכלו להתקין תקנות אם

הם ירצו.
בנימין אלון
אבל זה רק לפי העיקרון של 60% מההכנסה הארצית, שזה עיקרון סוציו-אקונומי שהוא נותן לי דבר

אהד. אז ברור שאני כאיש יהודה ושומרון חצה ממשלה לאומית שתטפח את יהודה ושומרון ותשקיע שם

בתשתיות, כי אני מאמין שעתיד המדינה תלוי בזה שמיליון יה1דים לפחות יגורו שם בקרוב.
טלב אלסאנע
אבל החוק הזה לא מונע את זה. הוא בא לה1סיף. זאת אומרת, אם הממשלה רוצה להיטיב עם ישוב

מסויים, היא רשאית להיטיב איתו. החוק הזה לא מונע מהם להיטיב אבל הוא מונע מהם לקפח. כלומר, אם

יש ישוב שצריך לקבל, הם יהיו חייבים לתת לו, וכמו כן אם הם חצים לתת פריבילגיות תכויות יתר, אז שייתנו.
בנימיו אלון
אני קורא את החוק ואני לא חושב שכאן כתוב מה שאתה מציע, חבר הכנסת אלסאנע. אני חושב שכאן

מציעים דבר מאוד פשטני, שהוא סותר את התפיסה שלי על העדפה לאומית.
היו"ר מיכה גולדמן
תודה רבה. רשות הדיב1ר לחבר הכנסת אלסאנע.
טלב אלסאנע
אני הושב שבהצעת הח1ק הזאת יש צדק, היגיון טעם רב. אני סבור שהמצב הקיים הי1ם ה1א מצב

אבסורדי. יוצא שהיום מחליטים האם לכלול ישוב באיזור עדיפות לאומית אי א1 לא לכלול א1תו על-פי שיקולים

זרים, פסולים, א1לי על-פי הגובה של התושבים או על-פי צבע העיניים שלהם, ממש ללא קשר למציאות

הכלכלית והחברתית.

אני אתן לכם דוגמא, הישוב רהט, שהוא עיר במדינת ישראל, יש בו 30,000 תושבים, זה ישוב חז-ש

יחסית - הוא איננו מוגדר כאיזור עדיפות לאומית אי. אין שם תעשייה, יש אבטלה ועוני.
היו"ר מיכה גולדמן
וכתוצאה מזה יש פשע.
טלב אלסאנע
בין הישוב רהט לבין הישוב שובל יש רק כביש מפריד אך שם מקבלים איז1ר עדיפות אי.
דרור זרם
הוא מוגדר כאיזור עדיפות אי לצורכי חוקוהוא מוגדר כאיזור בי לעניין כל ההטבות של כל המשרדים.
טלב אלסאנע
הוא לא מוגדר כאיזור עדיפות לאומית אי לצורכי חינוך, לצורכי רווחה, לצורך השקעות הון. רק לתעשיה

ומסחר הוא מוגדר כאיזור אי. מה זאת אומרת מסחר ותעשיה? הרי אין שם תעשיות, אין כלום. הייתי קונה

את כל התעשיה של קריית-גת ומוותר על הכל, שיעבירו את המפעלים של קריית-גת לרהט ושלא יתנו שום

דבר נוסף.
זאב בוים
אבל אנשים מרהט עובדים בקריית-גת.
טלב אלסאנע
זה יוצר אבטלה ועבריינות. יש פה אבסורד. הם אמה שהם מכירים בישוב רהט כאיזור עדיפות אי לצורכי

מסחר ותעשיה, אבל זה יכול לתפוס רק כאשר יש מסחר וכאשר יש תעשיה ואילו ברהט אין תעשיה כלל.

בישוב רהט צריך לטפח את החינוך ואת הרווחה. ללא חינוך אי אפשר לפתח תעשייה, אי אפשר לפתח

היי-טק, אי אפשר לעשות כלום - ואת זה לא עשו.

ליד רהט נמצא הישוב שובל, רק כביש מפריד ביניהם. הישוב שובל קיים ומבוסס והוא חזק כלכלית, והוא

מוכר כאיזור עדיפות לאומית אי. גם ערד מוכרת כאיזור עדיפות לאומית אי.
יהודה קלימ'
סליחה, שובל הוא לא איזור עדיפות לאומית אי. הוא גם לא איזור עדיפות לאומית בי.
טלב אלסאנע
ערד זה כן איזור עדיפות אי. מדוע למשל כסייפה, שזה ישוב בדואי שתופס מקום ראשון באבטלה בארץ,

הוא עומד עוד לפני אופקים (וצריך לתת לו את ה"קרדיט" הזה, שמשום מה נשלל ממנו). הישוב כסייפה לא

מוכר כאיזור עדיפות לאומית אי ולעומת זה ערד כן מוכרת.

מה שמציע חברי, חבר-הכנסת אחמד סעד, הוא אומר דבר פשוט: אם הממשלה חצה להיטיב עם

למשל הישוב עכו, שתיטיב עם עכו, אבל הצעת החוק הזאת באה להבטיח מינימום לגבי ישובים חלשים,

שצריך לתת להם את התמיכה הראויה על מנת שלא תהיה סטיה חברתית, עבריינות ופשע.
זאב בוים
אני רוצה לומר, חבר הכנסת טלב אלסאנע, אתה נתת את הדוגמא של כסייפה ושל רהט: תיראה,

ברהט יש איזור עדיפות לאומית אי למסחר ולתעשייה ואין שם תעשייה, זה נכון. אבל אותו דבר קיים בירוחם

ובאופקים. ככה שאני לא חושב שעניין של איזור עדיפות לאומית א' כבר פותר את כל הבעיות.
טלב אלסאנע
אז למה אתה מתנגד להצעת החוק?
אחמד סעד
אם זה יוכרז כאיזור עדיפות אי אז לפי חוק עידוד השקעות הון זה יביא משקיעים. אם הישוב לא נכלל

באזורי עדיפות א' אז לא יהיה לייזמ'ם תמריץ להגיע לשם ולהשקיע.
זאב בוים
אני נותן לך דוגמאות שגם כשישוב נכלל באיזור עדיפות לאומת א' זה לא בהכרח מביא משקיעים. זה

דבר ראשון, אבל לא זאת הנקודה.



הנקודה העקרונית היא פה החשובה. הרעיון שמאחורי איזור עדיפות לאומית זה לתת לממשלה באשר

היא ממשלה מכשיר כדי להחליט על-פי תפיסת עולמה לתת העדפה לאיזורים מסויימים, לתחומים מ0ו"מים.

החוק הזה בעצם עומד בסתירה לרעיון הזה. זה שיש בעיה סוציו-אקונומית של אוכלוסיות - אני מניח שיש

כלים ממשלתיים אחרים כדי לספל בדברים האלה. למשרד הפנים ולרשויות המקומיות יש כלים משלהם. אני

לא חושב שיש שם הבדל בהתייחסות על-פי קריטריונים אחידים לישוב הערבי או לישוב היהודי.
טלב אלסאנע
באמת?
זאב בוים
כן, באמת, באמת, אני אומר לך באמת.
טלב אלסאנע
60% אצל הישובים הערביים ו-80% אצל הישובים היהודיים.
זאב בוים
ועדת סוארי קבעה את הכללים והיא לקחה בחשבון את המרכיב הסוציו-אקונומי. הוא מופיע בתוך

החישוב של הקריטריונים, זה הכל.

אני אומר לך כראש רשות לשעבר בקריית-גת, אני נלחמתי נגד הממשלה הקודמת, שהיה לה סדר

עדיפויות שלא מצא חן בעיני. הם בבת-אחת הורידו את קריית-גת ממפת איזורי העדיפות הלאומית. הלכתי

בנושא זה לבג"ץ נגד הממשלה והבג"ץ הכריע בעניין, בעצם הוא נתן תשובת ביניים לפיה זכותה של

הממשלה לקבוע. נקבעו קריטריונים בתוך החוק הזה אבל זה מתנגש עם התפיסה שזה מכשיר בידי

הממשלה לקבל החלטות איפה היא רוצה לעשות עדיפות לאומית ואיפה לא, וממשלות משנות. אני רוצה

לומר לך שבממשלה הקודמת, ועל זה היו לי טעמת קשות, היתה העדפה אחרת, את קריית-גת הורידו

והכניסו לתוך עדיפות לאומית רשימה של כ-40 ישובים ערביים.
טלב אלסאנע
כשהורידו את קריית-גת מרשימה איזורי עדיפות אתה התקוממת.
זאב בוים
כי באה ממשלה אחרת. בואו נקבע את כללי המשחק.
טלב אלסאנע
למה אתה מצדיק את העוול, אותו עוול שנעשה לך, כאשר זה נעשה לאחרים?
זאב בוים
אתה קורא לזה עוול. כשאתה תהיה חבר בממשלה שזה יהיה תפיסת עולמה, אז תהיה לה זכות

לעשות את זה. זה כבר קרה וזה יכול גם להיות בעתיד. זו המערכת הדמוקרטית. מוכרחים לתת לממשלה

כלים לבטא את מדיניותה.
טלב אלסאנע
למה לא אמרת את זה כשהורידו את קריית-גת מרשימת הישובים? אז לא אמרת: זאת החלטת

ממשלה, אני מקבל אותה. למה נלחמת אז?
זאב בוים
אני לא אמרתי את זה כי אדם קרוב אצל עצמו ואין לי טענות נגד העניין שמציעים את זה פה. אבל אני

אומר גם איזה תשובות אני קיבלתי על זה. זה המצב, שלכל אחת מהממשלות שמשתנות יש תפיסת עולם,

אחרת לא היו משתנות הממשלות בכלל. אני אומר עוד פעם, ממשלה בראשותו של מר רבין ז"ל בסדר

העדיפויות שלה שינתה את כל המפה. היא אמרה במפורש: אנחנו נייבש ישובים ביהודה ושומרון ואנחנו

נפריח ישובים ערביים. היתה תוכנית שבס הידועה. אני התקוממתי נגדה, כאב לי מאוד על הישוב שלי, כי היו

לו תנאים מיוחדים, כמו שאנשים פה מתקוממים עכשי1 על התנאים שיש להם, אבל בסופו של דבר אני

קיבלתי את התפיסה הזאת, לא היתה לי ברירה בעצם.

הדרך היחידה שנשארת היא לשכנע נקוד-תית את הממשלה לגבי יש1ב כזה או אחר, למשל נצרת,

שצריך לתת ל1 תמיכה. צריך ללכת לממשלה ולנסות להשפיע, זה הכל.
טלב אלסאנע
אבל פה ניפגע מיגזר שלם.
זאב בוים
אין דרך אחרת. יש כלים בידי הממשלה ובמשרדים השונים שהם שווים בכל וצריך להשתמש בהם, אם

זה בחינוך, אם זה במשרד הפנים 1אם זה במשרד הבינוי והשיכון וכדומה. שם יש קריטריונים לפי מצב

סוציו-אקונומי, נקודות זיכוי ודברים כאלה.
סאלח סלים
לפני שאני מדבר הייתי הצה לדעת מי האנשים שיושבים פה, את מי הם מייצגים?

(הנוכחים מציגים את עצמם)

הסתכלתי על הצעת החוק הזו וראיתי שלא כתובות בה המילים "ערבים" או "יהודים". בחלק ממה

שהחברים אמה פה, חבר-הכנסת זאב בוים וחבר-הכנסת בני אלון, הם צודקים. נכון שלכל ממשלה יש את

האפשרות לבחור מה סדר העדיפויות שלה. זה מה שראינו בזמן ממשלת רבין ז"ל, שהיא בחרה כך וכך,

ומה שאנ1 האים בתקופת הממשלה הזאת, שהיום בוחרת סדר עדיפות לאומי אחר, לעידוד ההתנחלויות. זה

המישטר שלנו, שבו הממשלה בוחרת בעצמה לפי השקפת עולם פוליטית, וזה נכון. על זה אין ויכוח.

אבל אני חושב שעלינו כפוליטיקאים, ולפני זה כבני-אדם, שאנחנו אחראים במדינה הזאת, עלינו גם

להסתכל על המינימום. החוק הזה לא מונע מהממשלה לתת כל מיני העדפות לכל מיני תחומים ולכל מיני

איז1רים, זה לא מונע ממנה. מה בא החוק הזה להציע? הוא בא להציע משהו בדומה לחוק שכר מינימום,

כדי שלא יהיה לנ1 יותר 1יותר עוני. אני השכן שלך ואם אתה חצה שאני אהיה י1תר עני וחלש, אז אני אבוא

לגנוב ממך, לא יעזור לך, אני לא אתן לך לשבת בשקט. הדברים קשורים זה בזה. העניין הוא לא רק פוליטי.

אבל בתוך הפוליטי הוא גם צריך להיות אנושי.

אני עד לכך שיש ויכוח על שיריון פה ושם, אני גם תומך בזה. אבל יש מקומות מסויימים שאנחנו רואים

בשנים האחרונות שהמצב בהם הולך ומחמיר, שיותר עניים יורדים למטה ויותר עשירים ע1לים למעלה, גם

בין היהודים, לא רק בין הערבים. האם הדבר הזה מוצא חן בעינינו? אנחנו כקברניט' המדינה, כחברי כנסת,

האם אנחנו מסכימים לכך? לי כואב לא פחות כאשר יש יהודי עני, בדיוק כמו כשיש ערבי עני, זה בן אדם

שנולד לחיות בכבוד ולעבוד. אבל יש מקומות שבהם המצב קשה. גם יהודים צועקים, לא רק ערבים.
בנימין אלון
בשביל זה צריך חוקים ס1ציאליים צודקים. אבל זה לא קשור לחוק הזה.
סאלח סלים
אבל פה החוק מדבר על מקומות מסויימים, שלא לרדת מהמינימום. לצערי זה מה שקיים היום. זה לא



בא לבטל החלטות ממשלה ולשנות את סדר העדיפות שלה. אם החליטה הממשלה הזאת לתת עדיפות

עליונה בשטחים הכבושים, בהתנחלויות, זה לא מבטל את ההעדפה שלה, זה לא במקום. הרי במילא היא

תעשה את זה, לא יעזור לאף אחד, בין אם קיים חוק מה ובין אם הוא לא קיים. מה שטוב בהצעת החוק

הזאת, שהיא מנסה לשמור על מינימום כדי שלא ניהפך להיות מדינה כמו בארצות אחרות, כמו

בארצות-הברית, שם יש עשירים מאוד עשירים ועניים מאוד עניים. החוק הזה טוב ליהודים כמו שהוא טוב

לערבים, אין פה יתרון לערבים בחוק הזה על היהודים.

לכן אני חושב שאין כל סיבה להתנגד. ניתן לבוא בהצעות לשינויים פה ושם לקראת הקריאה השניה

והשלישית. חשוב ליהודים להסכים לדבר כזה קודם כל כדי שהם יוכלו לחיות בשקט בלי שיהיו סביבם הרבה

גנבים.
דוד אזולאי
הקביעה האחרונה של ממשלת ישראל לגבי ישובים בעלי עדיפות לאומית במדינת ישראל לצערי הרב

מלכתחילה היתה שגוייה. עובדה היא שמאז שיצאה ההכרזה הראשונה היו שינויים בכל מיני ישובים. אני

חושב שהממשלה שגתה לגבי הרבה ישובים. האמת היא, לכאורה צריך לתמוך בחוק הזה. הבעיה היחידה,

אני חושש שאנחנו כאן חולכים להשמיט מידי הממשלה את הקביעה לגבי ישובים בעדיפות כזו או אחרת. פה

הייתי מעדיף להיות יותר זהיר. אני אומר שבכל זאת הממשלה היא שצריכה לקבוע את הדבר הזה ולא

אנחנו כאן בכנסת.

יחד עם זאת, אני אומר שיש הרבה דברים שצריך לשנות. אם אני לוקח כדוגמא, הרי המטרה של נתינת

עדיפות כזו או אחרת לישובים, זה בא כדי לחזק את אותם ישובים חלשים ולהביא אותם לאיזשהו מצב

נורמלי, שממנו הם יוכלו להמשך את דרכם. אני לוקח את הישובים במשולש של עכו-נהריה-רמיאל. לצערי

הרב נעשה שם עיוות קשה מאוד כאשר העיר נהריה קיבלה, וממשיכה לקבל, לדעתי היא הגיעה לקו הרצוי,

העיר כרמיאל - אותו דבר, ואילו העיר עכו משום מה החליטו להשמיט אותה מהרשימה.
היו"ר מיכה גולדמו
כמה קילומטרים יש ביניהם?
סאלח סלים
ביניהם יש 10 קילומטרים בסך הכל.
דוד אזולאי
הבעיה שלי שאחר-כך התחילה שיטת הסאלאמי, כל פעם הוסיפו: עדיפות לאומית אי בחינוך, עדיפות

לאומית אי בתעשיית ההיי-טק, עדיפות לאומית אי במסחר ותעשייה. אני שואל, למה מלכתחילה אי אפשר

לחשוב על מיכלול הבעיות? נותנים לעיר כמו עכו להתמודד מול שכנותיה.
היו"ר מיכה גולדמן
להתמודד ולהתמוטט.
דוד אזולאי
התוצאה הסופית תהיה שהעיר עכו תתמוטט, מול כרמיאל ומול נהריה, ואילו העיר נהריה תמשיך

לפרוח. ולא שעיני צרה בנהריה או בכרמיאל, אין עיני צרה בהם, אבל לא יתכן שאתה בא וממשיך לתת איזור

עדיפות לאומית אי באותם ישובים שהם פורחים ובאותה עת אתה פוגע בישובים החלשים.

אני חושב שיש מה לתקן בחוק עצמו אבל חשוב מאוד שהממשלה תדע שבעניין הזה אין הסכמה ויש

מה לתקן.
היו"ר מיכה גולדמן
תודה רבה. אני אבקש ממר אביקם בלר להתייחס להצעת החוק.
בנימיו אלון
אחרי שכל המומחים ידברו אני מבקש לקבל שוב את רשות הדיבור.
היו"ר מיכה גולדמו
חבר הכנסת אלון, בוא נשמור על המסגרת. לכל אחד נתנו אפשרות לדבר, לא הגבלתי. נשמע את מר

אביקם בלר מהאוצר ואחרי זה את נציג משח- ראש הממשלה.
בנימיו אלון
אתה רוצה להביא את זה להצבעה היום?
היו"ר מיכה גולדמן
עוד לא החלטתי. גם אני עדיין לא דיברתי.
בנימיו אלון
בסדר, אז אחרי המומחים אני מבקש שתעשה סבב נוסף.
סאלה סלים
כניראה שחבר הכנסת בני אלון שינה את דעתו, לכן אני מסכים לתת לו לדבר.
אביקם בלר
הכלי הזה שנקרא "איזורי עדיפות לאומית" זה לא כלי שהמטרה שלו לטפל בכל מיני בעיות ס1ציו-

אקונומיות כאלה ואחרות אלא זה כלי של הממשלה בעיקר לפיזור אוכלוסין.
אחמד סעד
או לפיתוח.
אביקם בלר
אני אומר, לפיתוח של איזורים שהממשלה רוצה להביא לשם אוכלוסיה. המטרה באיזורי עדיפות היא לא

לתת הטבות כאלה ואחרות לישובים בגלל המעמד הסוציו-אקונומי של הא1כלוסיה שגרה בהם.
טלב אלסאנע
האם המטרה היא לגרש אותם מאותם ישובים חלשים? שייעזבו את הישובים?
בנימיו אלון
אדוני היושב-ראש, מי ייגן על הפקידים האורחים שלט?
אביקם בלר
יש בידי כל אחד מהמשרדים את הכלים של1 כדי לטפל בדיוק בבעיות האלה. תסתכל למשל במשרד

החינוך והתרבות. בישובים שיש בהם בעיות כאלה ואחרות במערכת החינוך אז למשרד החינוך והתרבות יש -



כלים, כמו תוספת שעות שהוא נותן, יש לו תקציבים כאלה ואחרים שניתנים לישובים מסוג אחד ולא לישובים

מסוג אחר. יש את הכלים בכל אחד מהמשרדים כדי לטפל במצוקות האלה.

למעשה הצעת החוק מכניסה לתוך נושא פיזור האוכלוסין את העניין הסוציו-אקונומי ולמעשה היא הופכת

את זה מכלי שהיום מספל בפיזור אוכלוסין לכלי שהולך לטפל בבעיות סוציו-אקונומיות. אני מבין מה עומד

מאחורי זה, העניין של תחושה של איזשהי אפליה, אבל אני אומר שהצעת החוק לא משיגה את המטרה

שלה. היא פשוט משנה את הייעוד של הכלי הזה ואת התוצאות שהוא אמור להשיג. המטרה של הכלי הזה

היא להשיג תוצאות מסוג אחד ובפועל מה שכתוב בהצעת החוק ישיג תוצאות מסוג אחר.
היו"ר מיכה גולדמן
תודה רבה. רשות הדיבור למר דרור זרם, שהוא סגן מנהל האגף לתיאום במשרד ראש הממשלה.
דהר זרם
אני חצה להמשיך את מה שמר אביקם בלר אמר, שבעצם ההצעה כאן מערבבת שני תחומים שונים

לחלוטין. אחת המטרות של איזורי עדיפות לאומית היא, במקור זה היה פיתוח התיישבות חדשה תה נהפך

למפה שמעודדת את פיזור האוכלוסין. כמו כן יש לזה מטרה נוספת. כשדיברנו על זה בוועדת הכספים חבר

הכנסת חיים אורון, שאני רואה שהוא חתום פה על הצעת החוק, נתן את הדוגמא הכי טובה. בישוב שם הוא

גר, בקיבוץ להב בדרום, וזה נכון גם לישובים בצפון, כאשר תושב שובר את המשקפיים שלו הוא צריך לנסוע

יום שלם בשביל לתקן את המשקפיים האלה. יוקר המחייה שם גבוה יותר, וזה לא משנה אם זה ישוב חזק

או ישוב חלש. המטרה השניה שהזכירו כאן היא מטרה של פיזור אוכלוסין ולשם כך באה המפה הזאת של

איזורי עדיפות לאומית.

אני רוצה להתייחס לכמה טענות שעלו כאן. אין כאן אפלייה בין ישובים יהודים לערבים במובן הזה שלקחו

איזשהו ישוב, הוציאו אותו מאיזור עדיפות לאומית והכניסו ישוב שלא באיזור עדיפות לאומית.
אחמד סעד
הוציאו כעת 4590 מהכפרים שהיו קודם באיזור עדיפות לאומית בי.
דהר זרם
הממשלה החליטה על מדיניות. בהחלטה האחהנה למשל היא החליטה להרחיק את איזורי העדיפות

הלאומית. כל הישובים שהיו באיזור שהורחק, בין ישובים יהודים ובין ישובים ערבים, היו שם כמה מיצפים

חדשים וגם ישובים ערבים, כל הישובים האלה יצאו מהגדרת איזורי עדיפות. לא קרה מצב שנשארו ישובים

יהודים באיזור הזה בעת שהוציאו ישובים ערבים. לכן אני חושב שהטענה שהיתה כאן אפל"ה היא לא

במקום.

כמו שמר אביקם בלר אמר, המשרדים הממשלתיים מטפלים בבעיות ספציפיות בכלים שיש להם.

הזכירו כאן את רהט. אין ספק שיש בעיות קשות ברהט, אבל הבעיות האלה מטופלות על-ידי המשרדים

השונים. אני אתן דוגמאות ספציפיות. יש שיקום שכונות עכשיו ברהט, הכריזו על שכונה חדשה שנכנסה

לשיקום שכונות. ההטבות שניתנות בשיקום שכונות עולות על ההטבות שניתנות באיזור פיתוח אי.
טלב אלסאנע
למה לא הוחלט על רהט כאיזור עדיפות לצורכי חינוך ורווחה? מה הבעיה עם זה? אני מסכים עם הרעיון

של מר דרור זרם, שזה צריך להיות מטופל על-ידי משרדי הממשלה, אבל אני רוצה ללכת בקו המחשבה

שלו. כשאנחנו יודעים שהעניין של החינוך הוא מרכיב מאוד חשוב...
דהר זרם
תראו איפה מתחיל יום לימודים אהך, דווקא ברהט. יש בעיה ברהט אז נתנו לזה פיתרון על-ידי זה

שנותנים להם את כל ההטבות הספציפיות. בכל הישובים הבדואים התחילו.
היו"ר מיכה גולדמן
בקטע של יום לימודים ארוך אני מכיר את זה מקרוב, זה לא שרצו לתת לערבים ולדרוזים קודם אלא

כתוצאה מכך שבישוב היהודי היה קשה להיערך ליום לימודים ארוך וראשי הערים וראשי המועצות רצו

להעסיק מורים שלא היו פנויים, ואלה שהיו פנויים היו מורים פחות טובים, אז מנהלי המחוזות, כדי לא

להפסיד את התקציבים, נתנו למקומות שבהם אפשר להיערך מהר, למשל לישובים ערביים.
טלב אלסאנע
זו לא הסיבה. זה לא שהישובים הערביים יכלו להיערך מהר, סתם דחפו להם.
זאב בוים
אני לא מבין, אדוני היושב-ראש וחבר הכנסת אלסאנע, כבר יש איזה מכשיר שמפעילים אותו עם גישה

שוויונית למגזר הערבי אז באים ומחפשים ...
דרור זרם
יש גישה מועדפת אפילו.
זאב בוים
אז באים לחפש בנימוקים כאלה ואחרים וטוענים שזה יצא במקרה, לא כמדיניות מכוונת. זה לא נכון גם

לגבי היערכות הישובים היהודים.
טלב אלסאנע
יום חינוך ארוך זה מרכיב אחד מאיזור עדיפות לאומית לגבי חינוך. איזור עדיפות בחינוך זה גם פטור וגם

וותק למורים וגם כל מיני תוספות. אז מדוע לא נותנים למשל תנופה לישובים הערביים במערכת החינוך?
דרור זרם
כי זה כלי אחר. הכלי של איזורי עדיפות לאומית מטרתו לבטא את המדיניות של הממשלה.
טלב אלסאנע
אבל המדיניות צריכה להיות סבירה, היא צריכה לעמוד בקריטריונים של סבירות.
דרור זרם
מדיניות של פיזור אוכלוסין, למשל. הממשלה הנוכחית החליטה שישובי יש"ע הם בעדיפות גבוהה והיא

הוסיפה אותם לאיזור עדיפות לאומית.
בנימיו אלון
אחרי שהורידו אותם בממשלה הקודמת.
דרור זרם
הממשלה היתה מודעת, ובהחלטה האחרונה זה בא לידי ביטוי, לפערים שקיימים באיזורי עדיפות

לאומית בין ישובים מסו"מים שמקבלים הטבות, ישובים חזקים מאוד כמו עומר, להבים ומיתר, שהם נמצאים

באותו איזור עם ישובים חלשים. לכן היא החלה בתהליך של הוצאה של ישובים חזקים שנמצאים באיזורי

עדיפות לאומית ומניעת ההטבות הניתנות אישית לאנשים שם, כמו מענק בהלוואת מקום, כמו פטור

מתשלום לגני ילדים, לישובים חזקים. הממשלה מודעת להבדלים האלה. יש לה מדיניות של ישוב הנגב

למשל, אז רוב הנגב נמצא באיזור עדיפות לאומית, אבל ישובים חזקים לא מקבלים שם.



אבל אני חוזר לנקודה ההתחלתית, הכלי הזה שהוצע כאן בהצעת החוק לא שייך לאיזורי עדיפות

לאומית. פשוט מקומו במקום אחר.
מרים פרנקל-שור
אני רוצה לשאול, אני לא יודעת אם את נציג האוצר או את מר דרור זרם, אבל אני הבנתי שקמה איזשהי

ועדה בראשות השופט טל, שהגישה את מסקנותיה לשר האוצר בנושא הזה.
דרור זרם
זה נושא נפרד. יש הטבות במס הכנסה שניתנו במשך השכים בצ1רה מפוזרת בארץ. ועדת טל כיסתה

לקבוע קריטריונים אך ורק לגבי מס הכנסה.
יוסף גיברין
כנציגי עיריית נצרת אנחנו הצגנו למר דרור זרם במשרד ראש הממשלה את הטיע1נים של כצרת בקשר

לכך שנצרת עילית כן נמצאת באיזור פיתוח אי, מגדל העמק כן כמצאת באיזור פיתוח אי, ואילו כצרת לא.

הבהרנו שזה ברור שלפי הטיעון הסוציו-כלכלי נצרת אמורה להיכלל וגם לפי העיקרון הגיאוגרפי שהציג משרד

ראש הממשלה נצרת אמורה היתה להיכלל ולפי כל עיקרון של צדק בסיסי. בסוף ההצגה במשרד ראש

הממשלה מר דרור זרם אמר שאנחנו צודקים ושזה עניין של מדיניות ממשלתית. ההחלטה ברורה. מה

שמסוכם בכל נושא איזורי העדיפות איננו מבוסס על קריטריוכים צודקים. אתה אומר שזה לא מבוסס על

הרמה הס1ציו-כלכלית ולא על העיקרון הגיאוגרפי.
דרור זרם
רק על העיקרון הגיאוגרפי.
יוסף גיברין
זה מבוסס רק על העיקרון הלאומי, אם אתה ערבי או שאתה יה1די.

אנחנו רואים שהפערים באיזור כצרת למשל הולכים ומתרחבים. הפערים בכל תחומי החיים: בתעשייה,

ברווחה, בחברה, בכל. יום אחד זה יתפוצץ בפנים של כולם. רק כדי לסבר את האוזן, בתח1ם התעשייה

למשל בנצרת עילית יש 5,000 דונם של תעשייה, שהם באיזור עדיפות לאומית אי; ואילו בכצרת יש 84 ד1כם

של תעשייה.
זאב בוים
אבל מי עובד שם באיזור התעשייה בכצרת עילית? האם אכשים בכי כצרת לא עובדים באיזור התעשייה?
סאלח סלים
אבל למה זה צריך להיות רק בכצרת עילית ולא בכצרת?
זאב בוים
זה גם לא בנצרת עילית. "ציפורית" זה בכצרת עילית? זה 8 קילומטר מהישוב.
טלב אלסאנע
זה בתחום השיפ1ט של כצרת עילית. ארנונה ומיסים משלמים לעיריית כצרת עילית. זה הככסה לעיר. אז

למה לא מחזקים את העיר כצרת, כדי שיהיה לה מקורות הככסה גם כן?
אביקם בלר
אבל אתה לא מקים איזור תעשייה על מנת ליצור מקור הכנסה לרשות המקומית. אתה מקים אחור

תעשייה על מנת ליצור מקום תעסוקה לתושבים.
טלב אלסאנע
גם וגם.
בנימיו אלון
הבר הכנסת מיכה גולדמן, כסגן שר לשעבר תסביר שאם לממשלה לא יהיה את הכלי הזה, היא לא

תתקצב אותו.
סאלח סלים
הכלי הזה ישאר, הוא רק יורחב.
היו"ר מיכה גולדמן
רבות', אני מבקש שתאפשרו לו לסיים את דבריו. בבקשה.
יוסף גיבריו
הנושא של איזורי תעשייה ותעסוקה: הרוב המוהלט של העובדים באיזור התעשייה של נצרת, באלפי

הדונמים, לא בא מנצרת ולא מכפר כנא ולא מישובים בסביבה זה בדוק במאה אחוזים.

הנושא האחרון, לאחר שעשינו בדיקה בשם יותר מ-40 מועצות ערביות וישובים ערביים, האגודה לזכויות

האזרח הערבי בישראל פונה בימים האלה לבג"ץ נקודתית בנושא הזה. הטיעון שלנו הוא שיש כאן גזענות

גדולה ורדיקלית אפילו בנושא של איזורי עדיפות לאומית.
זאב בוים
למה אתה אומר גזענות? תגיד אפלייה.
היו"ר מיכה גולדמן
רבותי, אני רוצה בכמה משפטים להתייחס. אני גם אאפשר לחבר הכנסת בכי אלון שביקש לומר כמה

משפטים לדבר ואם מר דרור זרם ירצה להוסיף אחרי זה כמה משפטים נאפשר גם לו לדבר.
לגבי החוק עצמו
בחוק הזה יש כמה נקודות שאני חושב שיש בהן יתרון ונכונות גדולה מאוד. אני שייך

לאלה שאומרים שלממשלה יש את הזכות להחליט לגבי סדר העדיפות הלאומי, והציבור בישראל אחת ל-4

שנים, ועל זה אין מחלוקת, יש לו את הזכות הדמוקרטית להחליט באיזו עמדה הוא חצה לבחור ולאיזו דרך

הוא רוצה ללכת. לכן יש בחירות דמוקרטיות אחת ל-4 שנים שמאפשרות לציבור לבחור. מפלגה אי מציגה

מצע א' ומפלגה שניה מציגה מצע בי וכן הלאה לגבי מפלגות נוספות.

לגבי הנושא הזה של שינוי החלטת סדר העדיפות: הוויכוח שלי כרגע עם הממשלה הוא לא אם החליטו

להחזיר את העדיפות ליהודה ושומרון או לא החליטו להחזיר את העדיפות ליהודה ושומרון. הוויכוח שלי הוא

לגבי אותה מדיניות של פיזור אוכלוסין, שרוצים לתת עדיפות לאיזורים מרוחקים ממרכז הארץ כדי להתמודד

עם אותן בעיות אמיתיות, קשות וכואבות. זה לא במחלוקת רק בין האופוזיציה לקואליציה, הם במחלוקת גם

בתוך הקואליציה, ובעיקר בתוך האופוזיציה.

מה אני בא ואומר? כשנותנים העדפה לנצרת עילית ולמגדל העמק - בכוונה אני נותן את הדוגמא הזאת

- אז נצרת עילית ומגדל העמק מתמודדות גם עם קליטה של עשרות אלפי עולים, מעבר לבעיות נוספות

אחרות. אבל במקביל אנחנו צריכים להתייחס בצורה הרבה יותר מרחבית והרבה יותר נקודתית.



אני התייחסתי לזה הבוקר בוועדת הכספים, לנושא נצרת בשנת 2000. הממשלה הקודמת קבעה, וכל

ממשלה היתה מחליטה כך, שאנו נמצאים לקראת שנת 2000, שזאת שנה שיכולה לאפשר למדינת ישראל

לעלות כיתה בנושא של מספר התיירים שמגיעים לארץ. במקום 2.2 מיליון אפשר לעלות כיתה ל-4 מיליון

תיירים המגיעים למדינת ישראל כתוצאה משנת 2000. הממשלה קבעה לתת העדפה כדי שאנחנו נוכל

לראות את מדינת ישראל במוקד התיירות, לפחות התיירות הצליינית. התיירות היהודית היא תיירות שאנחנו

יודעים שהיא בעייתית, היא לא קלה, אבל יש פוטנציאל לקראת שנת 2000 ולאחריה להעלות את מספר

התיירים משנה לשנה במיליון תיירים ולהגיע עד שנת 2010 לעד 8-6 מיליון תיירים בשנה. ישנה תוכנית

כזאת של משת- התיירות, אני לא רוצה עכשיו לפרט אותה, מר אביקם בלר מכיר אותה מצויין.

באיזור נצרת הכינו תוכנית מסודרת שהיתה צריכה להביא לבנייה של כמה אלפי חדרי מלון ובמקביל

להשקיע בתשתיות, בכבישים, בביוב, במערכות של איכסון וקליטה ובנפח תחבורה גחל מאוד. כתוצאה מכל

השינויים האלה בהחלטות, דווקא מבחינה כלכלית לאומית של מדינת ישראל נוצר מק מפני שיש רק תקציב

אהד. ברגע שתקציב התיירות ירד אז גם התוכניות ירדו לטימיון. אני מביא את זה כדוגמא. כשאני אומר

תקציב התיירות זה לא רק תיירות, זה מחייב משרדי ממשלה נוספים שהם שותפים לאותו דבר, כמו משת-

התשתיות, משרד הפנים, משרדים שיש להם קשר ומעורבות לאותו פיתוח.

יש דברים שהם צורמים לפעמים. נקבע למשל שמבחינת מצב ס!ציו-אקונומי מדינת ישראל מחולקת לפי

10 קבוצות, מקבוצה 1 שהיא החזקה ביותר. את הקבוצה של כפר תבור, הישוב שבו אני גר, הוציאו בגלל

שהמצב הסוציו-אקונומי שם הוא טוב. את כל הסביבה הקרובה לכפר תבור השאירו. אותו דבר שלפו פתאום

את ראש-פינה החוצה והשאירו את צפת ואת חצור. לפי דעתי זה דבר מעוות, משום שההסתכלות על

ראש-פינה לא צריכה להיות רק מההיבט הזה אלא יש גם את השיקול לשמור שם על גרעין חזק. כמו שאתה

רוצה את קר"ת-שמונה לחזק ואז אתה צריך לתת שהגרעין החזק לא יפגע ולתת את התנאים האלה כדי

שיהיה שלד לישוב שיוכל סביבו לבנות חברה יותר בריאה ויותר חזקה.

לגבי הצעת החוק שעומדת בפנינו, תיראו, הכי קל זה לבוא ולעשות הצבעה, מי בעד ומי נגד, ולעשות

את זה בצורה היבשה. אני רוצה לפנות לחבר הכנסת אחמד סעד, שהוא הציע את הצעת החוק עם קבוצת

חברים שחתומה כאן, משום שאנחנו לא חצים לעבור רק לדרך ההצבעה. אני בטוח שבהצבעה האופוזיציה

תגייס את האנשים שלה, הקואליציה תגייס את האנשים שלה, ובסופו של דבר פיתרון לא יהיה מזה. לנו יש

עניין שגם משרד ראש הממשלה וגם משת- האוצר, ומשרדי הממשלה השותפים האחרים, יגיעו למצב

שנוכל לתקן חלק מהעיוותים. אני לא נאיבי.
סאלח טריף - יו"ר ועדת הפנים ואיכות הסביבה
אדוני היושב-ראש, אפשר להפריע לך רגע לפני שת0כם? תיראה, אין לי ספק שהאוצר מתנגד,

שהממשלה מתנגדת, ואין לי ספק שהקואליציה תתנגד. אבל אני רוצה שכולם יבינו שהגיעה השעה, 50 שנה

אחר קום המדינה, שהמיגזר הערבי יזכה לאיזשהי עדיפות. זה בנפשנו כולבו, כאיש אחד. הגיעה השעה.
בנימיו אלון
הממשלה הקודמת לא נתנה להם עדיפות?
טלב אלסאנע
היא התחילה בסגירת הפערים. זה היה צעד חשוב.
סאלח טריף - יו"ר ועדת הפנים ואיכות הסביבה
היא נתנה עדיפות ותיקנה. אני מבקש להשלים שני משפטים ולא יותר. אם יש משהו במדינה מתוקנת

שבה על בסיס נכון, צודק והוגן - זה הבסיס הסוציאלי-לכלי. אם תינתן עדיפות, רבותי פקידי האוצר, לכל

אזרח באיזורים שהם בעייתיים מבחינה כלכלית-סוציאלית - זה המדד ההוגן והנכון.
זאב בוים
העדיפות היא לא לאזרח, אדוני, אתה טועה בקונספציה.
סאלח טריף - יו"ר ועדת הפנים ואיכות הסביבה
עדיפות לאיזור. לא משנה.
בנימיו אלון
אנחנו פוליטיקאים. אתה כפוליטיקאי משופשף יודע שאם המיגזר הערבי יהיה חכם לחלק את הצבעתו

בין ימין לשמאל לעולם לא יקרה כדבר הזה.
סאלח טריף - יו"ר ועדת הפנים ואיכות הסביבה
אל תעוץ עיצות לאף אחד. אתה כמתנחל אם היית מחלק את קולותיו בין ימין לשמאל אולי חיית זוכה.
בנימיו אלון
אז ייבשו אותי במשך 4 שנים.
זאב בוים
הוא היה סגן שר הפנים, ה1א ייבש אותך וע1ד איך.
סאלח טריף - יו"ר ועדת הפנים ואיכות הסביבה
אני לא ייבשתי אף אחד. אני הייתי סגן שר הפנים לדאבוני בסוף התקופה, לא הספקתי לייבש כמו

שצריך.

הצדק וההגינות מחייבים שאזרחים יהיו שווים בפני החוק, שווים לכל הכיוונים. חבר הכנ0ת בני אלון,

האם יש לך ספק שהדרוזים הם חלק מאזרחי המדינה, כמו היהודים? גם בדפוסי ההצבעה שלהם. נו, אז

מה?
בנימיו אלון
בי1 הדרוזים יש ממצביעי "מולדת" ועד מצביעי חד"ש וכולם מפנקים אותם וכולם דואגים להם. ככה

עובדים.
טלב אלסאנע
יש פה הצעת ח1ק בעניין קביעת איז1רי עדיפות לאומית ואני מבקש שתהיה הצבעה.
סאלח טריף - י1"ר ועדת הפנים 1איכות הסביבה
אני מבקש התייעצות סיעתית בעניין הזה. אנחנו רוצים לחשוב מה לעשות בעניין הזה. לפי דעתי הצעת

החוק ביסודה היא חיובית.
היו"ר מיכה גולדמן
רבותי, תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:00

קוד המקור של הנתונים