ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 20/01/1998

הקמת מרינה בחיפה

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 179

מישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה

יום שלישי. כ"ב בטבת התשנ"ח (20 בינואר 1998). שעה 10:10
נוכחים
חברי הו1עדה: סאלח טריף - היו"ר

דוד אזולאי

רפאל אלול

מ"כה גולדמן
מוזמנים
חה"כ טלב אלסאנע

חה"כ שבח וייס

חח"כ יונה יהב

רוברט ראובן - מנהל מחת חיפה, המשרד לאיכות הסביבה

גליה גולדברג - אגף תכנון, המשרד לאיכות הסביבה

דב סרגייו רוזן - המכון לחקר ימים ואגמים, יועץ למשרד לאיכות הסביבה בנושא

המרינות

אילנה שפרן - הוועדה למימי חופים, משרד הפנים

יחזקאל לביא - משרד הפנים

בלהה גבע11 - החברה להגנת הטבע

יגאל סלע - החברה להגנת הטבע, וחבר ועדת התכנון הציבורית, חיפה

ראובן אורטל - מנהל אגף אקולוגיה, ממונה על שמורות האלמוגים בישראל,

רשות שמורות הטבע

עו"ד דוד מלכוב - החברה הכלכלית חיפה

אקח התרסי - מנהל פרוייקט מרינה חיפה, החברה הכלכלית חיפה

חיים קהת - אדריכל, ממתכנני המרינה, החברה הכלכלית חיפה

אורטל רימר - החברה הכלכלית חיפה

שמואל גנץ - יו"ר לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים חיפה

פרופ' ארזה צירצימן - הפקולטה לארכיטקטורה, הטכניון, ויו"ר ועדת התכנון הציבורית

חיים רז - ועדת התכנון הציבורית, חיפה

יוסי בן-ארצי - ראש החוג למדעי ארץ-ישראל, אוניברסיטת חיפה, וועדת התכנון

הציבורית, חיפה

יאיר שושני - מזכיר ועדת התכנון הציבורית, חיפה

שמואל גלבהרט - אדריכל, ועדת התכנון הציבורית, חיפה

דני מורגנשטרן - פורום משק וכלכלה למען איכות הסביבה

שגית למפרט - "כלבו"

מבהלת הו1עדה: יפה שפירא

רשמה: אירית שלהבת
סדר היום
1. הקמת מרינה בחיפה.



הקמת מרינה בחיפה
היו"ר 0אלח טריף
בוקר ט/ב לכולם. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה בנושא המרינה בחיפה.

היות ואנחנו ועדת הפנים, שגם אחראית על ענייני משרד הדת1ת, אני רוצה להזכיר שנפטר לנו שר, שר

הדתות, השר זבולון המר. כולנו פה אחד מביעים צער רב על הליכתו של מנהיג המפד"ל, מנהיג חשוב, שר החינוך

והתרבות והשר לענייני דתות. אני רוצה להביע את צערי האישי ואת צער חברי בוועדה על הליכתו ומותו הטראגי

של השר זבולון המר זכרונו לברכה.

בנושא של המרינה בחיפה, למעשה הדיון הזה מתקיים על-פי בקשת חברים שלפי דעתם לא התבטאו

מספיק בעניין הזה כשהיינו ב0י!ר בחיפה. האמת היא שאנחנו רצינו לעשות מעקב, ,Follow upעל מה שהולך

בעניין הזה. הבנתי, גם בעקבות שיחתי אתמול עם ראש העיר, שהיו שינויים וגם דברים נוספים שהתרחשו

ומתרחשים בעניין המרינה, שהם מחייבים מעקב, כי הדברים האלה הם מהותיים לעצם העניין.

הייתי מציע קודם כל שנשמע את הסקירה של פרופ' צירצימן ואחריך נעבור לכל הנוכחים כאן.

אולי בכל זאת בהתחלה כדאי שכל אחד מהחברים שנמצאים כאן יציג את עצמו - את חלקכם אני מכיר, ואת

חלקכם לא - כדי שאנחנו נדע עם מי אנחנו נמצאים כאן.

(הצגת המשתתפים בדיון)
היו"ר 0אלח טריף
האם ועדת התכנ1ן הציבורית היא ועדת התכנון המקומית?
שמואל גלבהרט
לא, זו לא ועדה סטטוטורית.
אתה צירצימן
זו ועדה של מתנדבים. אני י1שבת-ראש ועדת התכנון הציבורית חיפה, שכולה מורכבת ממתנדבים, מאנשי

מקצוע שהתנדבו. המטרה שלנו היא לתרום ולשמור על איכות החיים ואיכות הסביבה בחיפה.
אילנה שפרן
אני אילנה שפרן ממשרד הפנים, וגם מייצגת את הו1עדה למימי חופים.
היו"ר סאלח טריף
האם זאת ועדה שהיא בתוך ועדת התכנון והבניה?
אילנה שפרן
היא ועדה שליד המועצה הארצית לתכנון ובניה.
שבח וייס
גם חברי כנסת צריכים להציג את עצמם. אני חבר כנסת שבח וייס, שליח ציבור לא מחיפה, נבחרתי ברשימה

הארצית. אני משוחרר מהאינטרסים של חיפה.
יונה 'הב
אני נמצא פה כיושב-ראש החברה הכלכלית. אני לא הבר הוועדה הזאת.
שבח ו"0
גם אני לא, דרך אגב.
היו"ר 0אלח טריף
אתם מתמנים להשתתף בדיון כאנשים שאוהבים את חיפה.

נמצא פה גם נציג משרד הפנים, הוא הרפרנט של משרד הפנים אצלנו, וחברים נוספים.
ארזה צירצימן
אנחנו הכנו מערך שלם, שאני מבינה שייתנהל בצורה אחרת. על כן אני רוצה להגיד כמה מילים ולבקש ממר

שמואל גלבהרט שייציג את התמונה הרחבה יותר. אנחנו עדים לתהליכים שקורים בעיר חיפה ומרגישים צורך

לבחון אותם ולהתריע כאשר אנחנו מוצאים שהם פוגעים או עלולים לפגוע באיכות החיים ושהם לא תורמים לנו. אין

לנו שום אינטרס אישי, כלכלי או אחר מלבד הרצון לשמור שהעיר שלנו תהיה עיר שלכולם יהיה טוב לחיות בה.

אנחנו באים הי1ם כדי להמשיך את הפע1ל1ת שלנ1 בנ1שא הקרוי תבע המרינה, שם מטעה מא1ד, מפני

שהמרינה היא חלק קטן מאוד מהתוכנית 1השם מסווה את האופי ואת המימדים העצ1מים של התוכנית האמיתית.

לנו יש השג1ת רבות מאוד, גם על תהליך ההכנה והדיון בתוכנית במסגרות השונות 1גם על עצם השכן של

התוכנית. בזמן הקצר - ע1ד יותר קצר עכשיו - שיש לנו ננסה להסביר את עיקר ההשגות שלנו.

חשוב לנו להדגיש שההתייחסות שלנו היא כוללנית מאוד, מבחינות עירוניות, תיכנוניות, כלכליות, סביבתיות

ונופיות, ולא התייחס1ת חד-מימדית להיבט זה אן אחר. מה שאנחנו מבקשים מוועדת הפנים זה שאתם תתערבו

בכל התהליך הזה ותדרשו לעצור את הפרוייקט כרגע, כדי שתתקיים בדיקה חיצונית בלתי תלוייה ומעמיקה של כל

ההיבטים של הפרוייקט הזה. לדעתנו המחיר של ביצוע תוכנית שגוייה הוא הרבה יותר גבוה בשביל העיר ותושביה

מאשר המחיר של השהייה או ביטול של הפרוייקט.
שמואל גלבהרט
אני מבקש להעזר במכשיר השקפים. אני אעשה מאמץ לעבור על כל החומר ב-10 דקות ולכן אני מאוד

מבקש פשוט להקשיב ולתת לזה לזרום.

התמונה הזאת, רבותי, צולמה לא בקלקיליה ולא בחאן-יונס, גם לא התמונה הזאת.
היו"ר סאלח טריף
אבל מה היא קשורה למרינה?
שמואל גלבהרט
גם לא התמונה הזאת. התמונה הזאת כבר מסבירה איפה אנחנו נמצאים. אנחנו נמצאים כעת בשכונה

שנקראת תחנת הכרמל, או חיפה אל ענתיקה, או שכונת תחנת הרכבת, איך שתירצו. מדוע אני מציג את

התמונות האלה, מדוע הן רלוונטיות לדיון שלנו?

א1מר לנו האדריכל רפי לרמן, מי שהכין את תוכנית המיתאר הארצית תמ"א 31, הוא אומר: "מרכזי הערים

במרכז הארץ על1לים להפוך לשכונות עוני אם לא נפנה אליהם את מאמצי התיכנון והפיתוח".

מוסיף ואומר האדריכל פרופ' אריה שחר: "ערים בצפון אמריקה, כמ1 ערים אירופאיות, כמו אנטוורפן בבלגיה,

ליל בצפון צרפת, ניצלו מהתמוטטות בזכות הפעלת מדיניות נמרצת של העדפת העיר המרכזית בהקצאת

השקעות ציבוריות".

אנחנו טוענים שהפרוייקט הזה של המרינה מפנה את תשומת הלב היזמית-הכלכלית-הפיתוחית של חיפה

מאמצע העיר, מהאיזור הרלו1נטי ביותר, אל השוליים שלה, איפה שזה בכלל לא רלוונטי לצרכים האורבניים של

חיפה. ואני אסביר.

אולי נצא יחד עכשיו ל"סיור" קצר בחיפה. אנחנו נמצאים עכשיו לצורך הסי1ר בטיילת "לואי", מתבוננים למטה

אל המיפרץ, על הנ1ף, שהוא מהיפים בעולם. אנו עוברים דרך הגנים הבהאיים, שמתפתחים עכשיו 1הופכים להי1ת

פנינה תיירותית. נמשיך דרך המושבה הגרמנית - פרוייקט של החברה הכלכלית, אני מוריד את הכובע, יופי של



פרוייקט. ממשיכים אל הנמל, שייתפתח ב0ופו של דבר. אנחנו מצפים למצוא בנמל את גולת הכותרת של הביקור

בחיפה, את בתי הקפה, הטיילות, המסעדות, הגלריות, אבל כאשר אנחנו מגיעים הנה אומרים לנו: סליחה,

ההמשך של הסיור הוא פה, בציופצ'יק הזה, לתוך הים.

במילים אחרות, מה שאנחנו אומרים זה שהפרוייקט הזה הוא לא ממש רלוונטי. את האדרנלין הזה של חיים

בעיר ים תיכונית אנחנו מציעים להזריק ישר אל לב העיר, למקום הזה, ולא למרוח אותו שם על קצה האוהל, איפה

שההשפעה שלו תהיה מזערית, אם בכלל.
שבח וייס
מה יש שם עכשיו, במקום שאתם מציעים לפתח אותו? האם אפשר להפוך את החלק הזה של הנמל

למרינה?
שמואל גלבהרט
?P
חיים קהת
זה לא נכון.
שמואל גלבהרט
אנחנו בעד פיתוח יזמי-כלכלי של חיפה. אנחנו סבורים שרובע ימי-חזית, מה שנקרא Water front, הוא נחוץ

לחיפה כאוויר לנשימה. מה שאנחנו אומרים, לשיטתם של היזמים, קחו את הפרוייקט הזה, שימו אותו במקום

הרלוונטי ואז הוא יהיה הרבה יותר אפקטיבי לחיפה, לשיטתכם שלכם.
מילה על תיירות
תמ"א 12 אומרת: "ההבילה התיירותית המשווקת על-ידי ישראל מתבססת על ערכי

המורשת התרבותית, הבנוייה על ערכים רעיוניים ועל הנופים והאווירה הכללית האמורים לאפיין את ארץ ישראל.

התיירות נדרשת בד בבד עם פעילותה לדאוג לשימור, להגנה ולפיתוח נאות ובר קיימא של אתרי הנוף, הסביבה
והמורשת". המהפיכה בתפיסה אומרת
לא עוד פיתוח המנצל באופן מלא וגורף את המשאבים וההזדמנויות אלא

פיתוח מתון המוותר במודע על אפשרויות וניצול מלא של הפוטנציאל. לא לסחוט את הלימון הזה שאלוהים הפקיד

בידינו אלא להשאיר קצת מהעסיס שלו גם לדורות הבאים. לא לקחת תוואי נוף יהודי לישראל ולעשות ממנו

הומוגניזציה, שיהיה דומה לכל מקום אחר ולכל איזור בעולם.

לא במקרה א1מר שר התיירות קצב, זו ביקורת שהוא מסיח על חיפה: "תקציבים שמשרד התיירות היקצה

לפרוייקטים גדולים בעיר בוזבזו".
היו"ר סאלח טריף
מר גלבהרט, אנחנו בכנסת, יגיד לך חבר הכנסת שבח וייס, בקיאים מאוד בקטעי עית1נות. לכן תתרכז

בנקודות ההשובות, אני מבקש שלא תביא את הדברים מפי אחרים.
שמואל גלבהרט
אני אמשיך מהנקודה הזאת ואני עובר ממנה למילים שלי.

לגבי הפרוייקט הזה של המרינה, אני פניתי למשרד התיירות וביקשתי את חוות דעתם. הרי זה מוצג כפרוייקט

תיירותי מספר 1 של חיפה. מר משה ריגל, סמנכ"ל תכנון במשרד התיירות, אמר לי: מה אתה שואל אותי? תשאל

את משרד הדת1ת, זה נוגע להם בדיוק כמו שזה נוגע לתיירות. בין הפרוייקט הזה לבין תיירות כל קשר הוא מיקרי

בהחלט.

אני רוצה לומר מלה או שתיים על הנושא הכלכלי. זה לא תחום התמחות שלי אבל מתוך הידע הדל שיש לי

אני נתקל בנתונים הסותרים זה את זה, שבסך הכל מסתכמים לסימן שאלה אחד גדול. לא יכול להי1ת שהשמאי

של מינהל מקרקעי ישראל קובע כאן עלויות מסויימות של יבוש הקרקע, מ-300 עד 700 דולר למטר, ואילו מר עוזי

וכסלר, שהיה פעם ראש מינהל מקרקעי ישראל, אומר שעלויות יבוש קרקע הן 2,000 דולר למסר.
אקה התרסי
הוא דיבר על אי, תדייק.
יוסי בן-ארצי
אם אתם תפריעו כל שניה הוא לא יוכל לסיים. מספיק, יש גבול.
היו"ר סאלח טריף
חברים, תנו לי לנהל את הישיבה. קריאת ביניים היא מותרת, זח לא נורא.
שמואל גלבהרט
אנחנו סבורים, וכאן אני נשען על ידידי, האינגיינר מר תומר גונן, שלא יכול היה להגיע הנה. הוא עשה בדיקות

מעמיקות, ביחד עם מר אקה התרסי מהחברה הכלכלית, והם נשארו חלוקים בדיעותיהם לגבי כמויות חומר המילוי.

חשוב שהנושאים חאלה ייבדקו על-ידי מישהו בלתי תלוי ולא על-ידי היזמים, שדעתם באופן טבעי, אני מניח,

משוחדת.

זה הפרוייקט של המרינה. אני שם אותו לרגע אחד כאילוסטרציה על מנת להציג מייד אחריו את עשרת

העקרונות לפיתוח בסביבה ימית, שכתב פרופ' מיכה בורט מהטכניון. האם העקרונות האלה מתקיימים בפרוייקט

הנדון? לדעתי רובם לא מתקיימים.

* קודם כל הוא מדבר על תכנון היררכי, מהרמה הארצית דרך המחוזית ועד המקומית. הפרוייקט של המרינה

לא מתחבר לשום תכנון כולל. עכשיו מר יגאל צמיר וגברת אנדה מזור קיבלו לתכנן את מטרופולין חיפה. הודיע!

להם, שהמרינה היא עובדה מוגמרת, שאין להם מה להתייחס למרינה.

* מיזעור המק הסביבתי, על כך ידברו חברי.

* מימוש תועלת הדדית בין פיתוח החוף לבין העורף היבשתי שלו. אין שום קשר בין המרינה ובין העורף

היבשתי שלה. אתם יכולים לראות את זה בשקף, אץ שום השלכה הדדית או זיקה הדדית בין פרוייקט המרינה

לבין כל האיזור הזה בעיר, שנשאר לגמרי לא מחובר לפרוייקט הנדון.

אני יכול להמשיך ולמנות את עשרת העקרונות האלה, חבל על זמנכם. הם לא מתגשמים בפרוייקט הזה.

* אולי רק מכיר את העיקרי שביניהם, שאומר: מינימום שובר גלים ומקסימום שטח מים מוגן. זאת אומרת,

בדרך כלל כשהולכים לפרוייקטים מהסוג חזה מצפים להגיע למצב של מינימום שטח מגע בין מים ליבשה שזה יתן

לך מקסימום שטח כדי לעמוד בערכים הכלכליים הכבדים. כאן יש לנו ההיפך מכך. משיקולים סביבתיים יש לנו

המון המון שטחי מגע בין ים ויבשה, שזה כמובן מעיב על הסיכוי הכלכלי של הפרוייקט.

הנושא הסביבתי יוצג על-ידי החברה להגנת הטבע. רק להדגים מדוע הספקות שלנו כבדים כליך.
היו"ר סאלח טריף
מדוע יש בעיה סביבתית במרינה, בקטע של שמורת הטבע, של הים?
שמואל גלבהרט
אני רוצה להגיד עוד משהו לנושא הימי. זאת מרינה עם מעגנה. יש כאן סקר, שנערך בשנת 79, והוא מצביע

על אנרגיית גלים גבוהה ביותר בראש הכרמל. הגלים הבאים מכיוונים שונים יקשו על הכניסה והיציאה מהמעגנה.

במילים אחרות, בעברית פשוטה, מבחינה ימאית, של שייט ששט בסירה, המקום שנבחר למרינה הוא הגרוע

ביותר. הוא לא נבחר על שום סגולותיו הימיות אלא על שום סגולותיו הנדל"יניות.

אני רוצה להזכיר את האמנה הזאת, שישראל חתומה עליה, אמנת ריו: "סביבה ופיתוח במאה הבאה". יש

כאן עקרונות שמחייבים אותנו. מדובר כאן למשל על פיתוח בר-קיימא. ההגנה על הסביבה חייבת להיות תהליך

בלתי נפרד. מתהליך הפיתוח, אין לראותה כמבודדת ממנו. נושאים סביבתיים מטופלים על הצד הטוב ביותר

בהשתתפות כל האזרחים הנוגעים בדבר ברמה המתאימה, ברמה הלאומית. יש כאן הסבר מפורט על כל

העקרונות שמקובלים היש בעולם לפיתוח בר-קיימא וישראל חתומה עליהם.
ניגש לנושא הסביבתי
קודם כל הנייר הזה אומר דרשני, חתומים עליו המשה- לאיכות הסביבה, רש1ת

שמורות הטבע - !אל תקפוץ - אוניברסיטת בן-גוריון, אוניברסיטת תל-אביב, כמובן עמותת "אדם טבע ודין"

והחברה להגנת הטבע. הם מצביעים על הספקות הסביבתיים של הפרוייקט. הם לא אומרים שהם נגד הפרוייקט.

הם אומרים רק דבר אחד, לאור אי הוודאות באשר להשפע1ת הסביבתיות הם מבקשים לבדוק את זה פעם אחת

בסביבה בלתי תלויה ושלא כל הבדיקות תיערכנה על-ידי או מטעם החברה הכלכלית.

פרופ' מחרז הגיב על כך ודיבר על התנהגות החולות, שנבדקה על-ידי מעבדות בישראל ובאנגליה. התוצאות

הניחו את הדעת. אני, אגב, מוכרח לומר שבתסקיר ההשפעה על הסביבה האנגלי המילה הנפוצה היא המילה

,Likelyכלומר קרוב לוודאי, יש לשער, יש לקוות. אומר כאן פרופ' מחת: "לא ניתן להעריך את ההסעה נטו של

החולות בחוף הכרמל על-פי סטטיסטיקת הגלים המדודה. די בסטייה של מעלה אחת כדי להפוך את כל

התיאוריה." אז על מה אנחנו מסתמכים?

יש כאן דרישה של המשרד לאיכות הסביבה לבדוק מודל של סעירות במצב של גלים ארוכים. תאמין לי שאני

לא יודע מה זה, אבל מדאיגה אותי התשובה של החברה הכלכלית: "דרישה זו יחודית למעגנת חיפה ולא נדרשה

עבור אף אחד מהמעגנות שתוכננו וניבנו בישראל", זאת אומרת במילים אחרות - נטפלים אלינו. יכול להיות

שהדרישה הזאת באה לאור הכשל של המרינה בהרצליה.
שמואל גנץ
יכול להיות שלא.
שמואל גלבהרט
יכול להיות, הכל יכול להיות. אתה איחרת קצת, מר גנץ.

התמונה הזאת צולמה, ואני יכול להביא רבות כאלה, אבל זאת ממחישה די יפה, היא צולמה בפאלמה ...

בספרד. יש כאן חוף ים, יש מים יפים, וחוף ובנייה ובית-מלון. למה אני מציג את התמונה הזאת? תיראו איך זה

נראה לפני כמה שנים, עד שעקשן אחד החליט שהמלון שלו צריך להיכנס דו1קא לתוך המים.
היו"ר סאלח טריף
אבל המלון היה גם קודם.
שמואל גלבהרט
תוך שנים ספורות אחרי שהוא הקים את המלון עברנו למצב הזה. אני חושב שזה אור אדום שמחייב אותנו לא

להסתפק ב-9 בדיקות אלא לגשת לבדיקה עשירית, בתנאי שהבדיקה העשירית תיעשה על-ידי גורם בלתי תלוי,

גורם מחוץ למערכת.
ראש העיריה אומר לנו
"אני שולל לחלוטין את המאבק הציבורי. כל הסקרים מצביעים שהמרינה לא תיפגע

בסביבה".

המשרד לאיכות הסביבה, פהפ' נועם גבריאלי, ראש איגוד ערים לאיכות הסביבה לשעבר, אמר על ...:

"למרות שהיית ער לכך שהקמת המחנה באתר המ1צע בבת-גלים תגרום בסבירות גבוהה להרס הביולוגיה הימית

הייחודית בשמורת שקמונה, לא חדלת מלתמוך בהקמת המרינה". הוא מתח ביקורת אך לא עבר שבוע וזה מה

שנשאר מהביקורת ומהאיש.

המשרד לאיכות הסביבה דווקא מחזק את גירסתו שלו. המשרד לאיכות הסביבה: "המרינה תיגרום להרס של

שמורת הטבע".

יש כאן דרישה של איגוד אדריכלי הנוף בישראל, שאומר: "אנו שוללים מכל וכל תכנון מקומי של פרוייקטים על

קו החוף שלא כחלק מתוכנית נופית או סביבתית כוללת".
תשובת ההברה הכלכלית לדרישה
"הדרישה לכלול במודל פרוייקטים שונים המוצעים לאורך חופי חיפה..."
היו"ר סאלח טריף
מר שמואל גלבהרט, אני מבקש שתסכם את הדברים שלך בנקודות המרכזיות שאתה רוצה להעלות בפני

הוועדה.
שמואל גלבהרט
הם טוענים שכל פרוייקט יבחן לחוד ולא כולם ביחד.

זה הפרוייקט שכולנו מכירים אותו ממבט הציפור.

זה הפרוייקט שאנחנו ניראה אותו מגובה 1.70 מטר, גובה של בן אדם ממוצע, חומה של 1.4 קילומטר לאורך

החוף. מה זה שונה מהפרוייקט של מגדלי חוף הכרמל? את זה אני משאיר לכם להבין.

אני פרסמתי בעיתון של לשכת האדריכלים בזמנו את הציור הזה, תוכנית-אב לפיתוח התיירות לחופי ישראל.

אני חושב שהמרינה בחיפה הולכת להיות נידבך חשוב בתוכנית הזאת.

אני אסכם את דברי כיוון שהזמן מ1גבל.

אולי רק אזכיר נקודה אחת אחרונה, לגבי שיתוף הציבור. שיתוף הציבור היום מקובל בעולם המערבי כאבן

פינה בתכנון ופיתוח. לא רק פעם ב-5-4 שנים בקלפי אלא באופן שוטף, כחלק מצוות היגוי, כשותפים לפרוייקט.
היו"ר 0אלח טריף
הנה, אתם שותפים, אתם מביעים את דעתכם.
ארזה צירצימו
אבל אנחנו צריכים לבוא לכאן.
יונה יהב
למה את אומרת כך? היה Public hearingבבת-גלים ולא ראיתי אותך שם. הציב1ר הוזמן, ישב/ בולם מ-8 עד

4 בבוקר, ואת לא היית שם. כל התושבים היו וועדת התכנון הציבורית נזכרה רק שנתיים אחרי ה- .Public hearing
בלהה גבעון
לא מגיע להם בגלל זה מכות.
יונה יהב
אבל גם לא מגיע להגיד שלא שמעו אותם.
יוסי בן-ארצי
אתה התחלת להילחם על זה 20 שנה אחרי שעשו את זה. מה אתה מתחיל לצע1ק עכשיו? אל תצעק. מה

קרה?
שמואל גלבהרט
פרופ' ארזה צירצ'מן רק עכשי1 הצטרפה לו1עדת התכנון הציבורית.

עכשיו הנושא של ,Public hearingאיך הוא נעשה בבת-גלים: אספו את התושבים, שמו את הפלקטים של

הפרוייקט על הקירות מסביב ואמרו להם: רבותי, זה הפרוייקט, תסתכלו, תתבוננו, אבל אנחנו לא מיז פה אפילו קו

אחד. בבת-גלים קם ועד פע1לה של תושבים להתארגן נגד המרינה, 1י1ם אהד אנחנו התבשרנו שבבת-גלים חל

מהפך ונבחר ועד חדש, והוועד החדש, ראו איזה פלא, תומך במרינה. אני מסיים בהצגת הוועד החדש של
בת-גלים. זה שיתוף הציבור בחיפה, בשכונת בת-גלים
יושב-ראש - ע1בדת עיריה, יונה לקטמן, מרכז קהילתי בת-גלים;

פרידה בורר - עובדת עיריה, מחלקת גבייה;

עוזי נג1ד - מההסתדרות, חבר מועצת המחוז ממפלגת העבודה;

בני דויטש - עובד עיריה ומנהל מחלקת פיקוח;

יצחק ארד - עובד עיריה, מדריך ספורט;

מרגלית כהן - יש גם אחת שהיא לא עובדת עיריה, גימלאית, אבל של עירית חיפה.
היו"ר 0אלח טריף
ת1דה רבה לך. אני מבקש, מי מטעם העיריה והחברה הכלכלית יציג לנו את העניין? אני רוצה לשמוע אותם

כבר בשלב הזה. תשתדל להתייחס לנק!דות שהועלו.
חיים קהת
זה הפרוייקט, כמ1 שמר שמ1אל גלבהרט הציג א1תו.
היו"ר 0אלח טריף
הוא נראה מבהיל בתמונה הזאת.
חיים קהת
אני רוצה להגיד מ0פר מילים, ראשית, הפרוייקט הזה עבר את כל ההליכים הסטטוטוריים של כל ועדות

התכנון והבניה הרלוונטיות במדינת ישראל, מ-א' עד ת'.
יגאל סלע
אין אישור של המשרד לאיכות הסביבה.
היו"ר 0אלח טריף
סליחה רבותי, מי שיש לו משהו לומר, ירשום אותו, ולא ידבר עכשיו.
מיכה גולדמן
זה עניין זמני, מר הברט ראובן, זה גם יהיה.
היים קהת
בשנת 1986 הביאה הוועדה המהוזית לתכנון ובניה בחיפה הצעה כוללת לפיתוח חופי חיפה.

בחודש מרץ 1991, לאחר 6 שנים שהמועצה הארצית לתכנון ובנייה ו1עדות המשנה שלה דנו בפרוייקט, סיירו

בשטח ובדקו, אישרה המועצה הארצית לתכנון ובנייה את הפרוייקט וקבעה עקרונות מנחים לתכנון.
יחזקאל לביא
בהתאם להנחיות.
חיים קהת
קודם קבעה המועצה הארצית כי ת1כני1ת שתיערכנה בהתאם להנחיות איננה מעוטת את אישור המועצה

הארצית.

בראשית שנת 1995 אישרה מועצת העיר חיפה, בישיבתה כוועדת תכנון מקומית, פה אחד את הפרוייקט.

בחודש נובמבר 1996, לאחר שהפרוייקט היה במשך שנה על שולחן הוועדה המחוזית, ועדה אד-הוק

מטעמה בדקה את כל ההיבטים של הפרוייקט. אושר שהפרוייקט עומד בעקרונות המנחים והוועדה המחתית

החליטה להפקיד את התוכנית.

ההפקדה בפועל נעצרה בגלל עתירות של "אדם, טבע ודין" ושל החברה להגנת הטבע, ואז הוועדה המחוזית

דנה פעם נוספת ואמרה שהיא מבקשת חוות דעת של הוועדה למימי חופים, שזו ועדה ארצית עליונה בנושאי תכנון

החוף.

בחודש דצמבר 1997 הפרוייקט אושר על-ידי הוועדה למימי חופים.
בלהה גבעון
אבל בהתנייה.
דוד מלכוב
מר בן-ארצי, אתה לא צועק על האנשים שלך כשהם קוראים קריאות ביניים?
חיים קהת
הוועדה למימי חופים שמעה את כל הגופים שנמצאים פה ואחרים, כולם בא1 לפני ה1ועדה למימי חופים, הציג1

טיעוניהם, בין בכתב, בין בעל-פה ובין בווידיאו.
היו"ר 0אלח טריף
האם היא לא קיבלה שום טענה שלהם?
חיים קהת
לא אמרתי שהיא לא קיבלה שום טענה שלהם. אני אומר שכל האנשים שנמצאים פה, וגם אחרים, הציגו כל

מה שהיה להם להגיד בנושא הזה בפני הוועדה למימי חופים. ב0ופו של דבר הו1עדה סיימה את דיוניה ובפר1ט1קול

הוועדה נרשם בין השאר - אני אומר, בין השאר - "הוועדה קבעה כי תסקיר השפעה על הסביבה הושלם". אני
חוזר על המילים הללו
"הוועדה קבעה כי תסקיר השפעה על הסביבה הושלם".
היו"ר 0אלח טריף
אני רוצה לשאול, האם כתוצאה מהדיונים האלה חלו שינויים בתכנון המקורי עד השלב הסופי של האישור?
חיים קהת
בוודאי. אנחנו היינו בדיונים עם המשרד לאיכות הסביבה, עם מר דב רוזן, שמייצג כאן את הצד הימי, עם

גברת גליה גולדברג, שהיא מרכזת תסקירים, עם אנשים של מר הברט ראובן מחיפה. היו להם הרבה הערות,

חלקן התקבלו, חלקן לא התקבלו, הכל בהתאם לגופו של עניין.
היו"ר סאלח טריף
איו אתה מתייחס לטענה שהמרינה בתכנונה אינה מתחברת עם יתרת השטח? זה מאוד מעניין אותנו.
שבח וייס
אפשר לראות את זה עוד פעם במודל החי, ברשותכם, לגבי החיבור לשטח.
חיים קהת
אני אולי אתייחס. מר שמואל גלבהרט הציג תיזה ראשונה, שהיא מאוד מקובלת על כל מערכות התכנון, כולל

בתב"ע, עם מר רפי לרמן, שאומרת שיש חשיבות עצומה לפיתוח אינטנסיבי מבחינת כמות בניייה ולחזק את

מרכזי הערים, את הערים עצמן, ולא את הפריפריה. הכוונה היא, אם זה חלק מחיפה, אני לקח את השקף שמר

שמואל גלבהרט קודם הראה, זו בעצם חיפה הקטנה. המסגרת המוניציפלית של חיפה היא הרבה יותר גדולה.

הכוונה היא לא שזה מרכז העיר וזה לא מרכז העיר אלא הכוונה שכל זה זה חיפה 1בעצם הוויכוח האמיתי הוא,

ואנחנו נגיע לזה, האם לפתח באופן אינטנסיבי את העיר חיפה ולהקצות 1.5 קילומטר חוף, כי על זה אנחם

מדברים, חוף טרשי שכרגע לא משמש לכלום, האם להקצות את זה לפיתוח אינטנסיבי עירוני, בפירוש פיתוח

תיירותי, מרינה לשימושים עירוניים, במסגרת אותה שאיפה לפתח את מרמ העיר.
היו"ר סאלח טריף
אולי תוכל להראות איפה אולם הקונגרסים והקניון החדש.
חיים קהת
זה למסה, רחוק.

זה החוף שמדובר עלי1. אנחנו לוקחים בלב ליבה של חיפה את קילומטר החוף האחרון שנותר לפיתוח עירוני,

מכיוון שכמות הפיתוח העירוני של חיפה לחוף הים הוא קטן מאוד. בניצה ובמונטה-קרלו, ואפשר להראות ספר

שלם של שקפים על ערים מסביב לים התיכ1ן, אץ עיר ים תיכונית שבצורה כזאת נבנתה הפוכה, שאין לה רחוב

ראשי על הים. יש היום בבת-גלים כ-8 בתים, וזה הפיתוח העירוני של חיפה.

בכובע אחר אני מתכנן את תוכניות פיתוח נמל חיפה, כולל התמ"א, שעכשיו נמצאת בהליכים, של תוכנית

מיתאר ארצית לנמלי חיפה. מר שמואל גלבהרט יודע, ויודעים כולם, שנמל חיפה הולך להישאר נמל חיפה

ל-2020, 2050, ולכל טווח נראה לעין. אנחנו מדברים בעצם על פיתוח מכאן עד לכאן. מתוך ה-1.5 קילומטרים

האלה חצי מזה, 750 מטר, זה כבר היום מבונה. זאת אומרת, אנחנו נוגסים בעוד 750 מטר מחופי הארץ.
מיכה גולדמן
זה השלמה לחוף הכרמל, 750 מטר נוספים?
חיים קהת
זה ה-750 מטר חוף הנוספים שאנחנו ל1קחים. כל אנשי התכנון היום מכים על חטא על כך שאנחנו מפזרים,

שאנחנו לוקחים עוד ועוד שטחים פתוחים במקום לפתח את העיר. מדובר פה בדיוק על המקרה העירוני מכיוון

שאין לחיפה, 1לא תהיה לה, אפשרות אחרת.

מדובר על כך שבעתיד - 1גם את זה אנחנו לא תאים - שבעתיד נמל חיפה, הקטע הזה, י1פעל י1תר לכיוון

נוסעים ויהיו בו פחות כימיקלים ואפשר יהיה לפתוח אותו כדי שאפשר יהיה לנסוע לאורך הרציפים. אבל בין הכביש

לבין זה יהיו רציפים של 40-30 מטר וזה איננו נותן שום מפגש אורבני של העיר לים.
אקה התרסי
יותר מזה, אני רוצה להוסיף שבאיזור הזה נמצא חיל הים. עכשיו מדברים על לפנות את חיל הים. לפנות את

חיל הים זה אפשרי אבל זה חזון למועד.
חיים קהת
אני רוצה להראות לכם על מה מדובר. זה הכביש, זה פחות או יותר רכס הכרמל, ההר שעולה למעלה,

שבקצהו נמצאת סטלה מריס. כל השטח השטוח - חלק אגב שטח מיובש, כל שטח עירוני שיש לנו בחיפה בחוף

עצמו זה שטח שהבריטים יבשו. למה יבשו? כי פה מסביב הים הוא מאוד מתון, בעצם יש מדף רדוד, יש מדף

יבשתי, ובעצם קל 1פשוט 1לא מסוכן. אני לא אכנס כרגע לפרטים אבל זה המקום הכי מתאים לייבוש. יש פה את

השטח השטוח של העיר התחתית, מדובר על הוספת עוד כיברה אחת של כ-1500 או 1600 מטר, להוסיף עוד

750 מטר של ח1ף, שהוא יהיה בפירוש חוף לפיתוח עירוני והציבור יוכל להגיע עד המים. בשפת הים, בגלל

הגליות, יש בעיה להגיע לשפת המים.

אמר ק1דם מר שמואל גלבהרט שאחד הקריטריונים, שצריך לעשות קירות קצרים מטעמים כלכליים. אתם

זוכרים, הוא אמר שצריך לעש1ת קירות ים 1הוא אמר, תיראו כמה שהתוכנית שלכם מפורצת.

במקום ה-1.5 קילומטר חוף, שחצי ממנו כבר מפותח וחצי אנחנו מפתחים, יהיו 7.5 קילומטרים של מיפגש,

שאנשים יוכלו להגיע עד המים.
שבח וייס
מה זה נקרא "אנשים י1כלו להגיע למים"? איזה אנשים? האם תהיה כניסה לרכב? זה יהיה חוף רחצה?
חיים קהת
כולם, הציבור. מייד אני אראה שקף, אני מייד אסביר, זו בדיוק הנקודה שרציתי להציג.
שבח ו"0
השכונות שאונם בונים שם, העיר החדשה, כמה תעלה שם דירה?
מיכה גולדמן
כמה שיותר יהיה יותר סוב.
שבח וייס
אז הבורגנים והעשירים יוכלו להגיע לשם.
מיכה גולדמן
אנחנו מדינה של בורגנים.
שבח ויי0
אתה מייצג את מפלגת העבודה אז בוודאי שאתה סוציאליסט.
יונה יהב
את הסוציאליסט שחל אתה מייצג?
שבח וייס
אני מביא את השקפתי. יש עוד שניים כאלה במפלגת העבודה.
מיכה גולדמן
חבר הכנסת שבח וייס, לפי הפירסום של ערך הדירה שלך אתה באמת שייך לפועלים.
שבח וייס
אני מציע, בלי ביק1רת אישית. אתם הרי מתעתדים לדבר בשם ציבור הע1בדים אז תפסיקו להתגנדר

בבורגנות שלכם.
מיכה גולדמן
זה נאמר בהומור.
הערה
הוא בן של קולקים בכלל.
שבח וייס
איזה ציבור? באמת, אני חצה לדעת על איזה ציבור מדובר.
חיים קהת
אני אענה.

קודם כל מבחינת הבניה, יהיה שם שובר גלים, קיר ים שהולך על הקו הזה, שברגע שהוא עצר את הגלים אז

בפנים כבר אין גלים. הקילומטרים שאני מדבר עליהם, והוועדה המקומית, אגב, וגם המחוזית, עמדו על זה שמתוך

ה-7.5 קילומטרים של המיפגש הזה הכל הוא שטח ציבורי מבחינת מדרחובים, דרכים, טיילות. הציבור יהיה חופשי

להגיע לכל השטחים האלה. בתוך השטח הזה הבניה עצמה, מתוך שטח שמייבשים, 41% הם שטחים ציבוריים

והם כולם נמצאים לאורך ק1 חמים. זאת אומרת, אתה ואני מכל ללכת לשם לטייל.



הבניינים בפנים יהיו בניינים למכירה, חלק יהיו יותר בזול, חלק יותר ביוקר.

אנחנו בונים כאן חוף ציבורי לרחצה, שאורכו כ-600 מסר. הוא יותר ארוך מאותו חוף טרשי שאנחנו לוקחים,

חוף ציבורי.
חיים רז
לא נכון.
חיים קהת
אז 70% מאורכו. בונים חוף ציבורי לרחצה, ואחר-כך יש טיילת, ואחרי הטיילת יש דרך, אחרי הדרך יש

בניינים. הבניינים האלה של בתי המלןן לא מקבלים את
מיכה גולדמן
כמה חדרי מלון מתוכננים פה?
חיים קהת
1,500 חדרי מלון. בחיפה זה מספר גדול מאוד, מכיוון שאין לנו ש1ם דבר בעצם אז זו מהפיכה של אלפי

אחוזים.
היו"ר 0אלח טריף
הבעיה היא שלחיפה לא באים תיירים. אולי המרינה תציל את המצב.
חיים קהת
ההמשך הוא טיילת לכיוון הים.

הוזכר פה העניין אם זה מרינה או לא מרינה. ח1פי המים המושקטים, וכרגע אין הרבה סירות, אני חושב

שכולנו נוסעים ורואים את הכמות האדירה שיש בתורכיה, בקפריסין או בייוון. אם יהיו מריטת בארץ, זה מסוג

הדברים שיש להם ביקוש רק אם יש היצע. הכמות הזאת של המים, שאגב הותנתה על-ידי המועצה הארצית

כתנאי לייבוש שטחים, כי בהחלט מדובר פה
היו"ר סאלח טריף
אני רוצה לשאול שאלה דווקא את חבר הכנסת שבח וייס, חברי הטוב. את חיפה אנחנו מכירים, כמעט כולנו

חיפאים כאן או שבאיזשהו שלב בחיינו היינו בחיפה. אני שואל מה טוב יותר, שחיפה תתפתח לכיוון חוף הכרמל

ולחסל שטחים שהם רזרבה או ללכת לכיוון הים הגדול?
יוסי בן-ארצי
ז1 לא אופציה.
היו"ר סאלח טריף
אני שואל את עצמי שאלה. אין לי פה אינטרס, באמת, כי אני לא אגור שם.
יוסי בן-ארצי
בשביל הפארק צריך אישור של 80 חברי כנסת, אפילו בשביל ביבי אין לכם את זה.
היו"ר סאלח טריף
האוכלוסיה גדלה ומתפתחת, העיר נהיית צפ1פה. יש כאן שאלה, האם המק שנעשה כאן, אין לי ספק שפה יש

נזקים, זה יוצר איזשהי בעיה, כמו המגדל המכוער והמגעיל הזה, שאני לא אוהב אותו, לאורך החוף. נוצרת איזשה'

בעיה. הוא ממש מגעיל.
שבח ו"0
הייתי אומר שזה נראה כמו קסרקטין.
יו0י בן-ארצי
תכפיל אותו ב-30.
היו"ר סאלח טריף
השאלה מה עומד נגד מה.
שבח ויי0
קודם כל אני מתנצל בפני הנוכחים, אני לא חבר ועדת הפנים ואיכות הסביבה, אני לא אצביע פה, ושלא

תפחדו ממני.

אני לא מתכ1ון להתערב בענייני חיפה. אני גמרתי אומר, אחרי שהייתי 12 שנים תם- מועצת העיר, שברגע

שאני הולך לכנסת אני לא אתערב. אני חצה שיידעו על מה מדובר כי יש סיפור גדול. אני לא מתעסק בענייני חיפה.

פעם אחת, לפני שבוע וחצי, הערתי איזה הערה בתחום הציבורי האידיאולוגי לחבר שלי, ראש העיר, שאני מתכוון

לתמוך בו. אני מחזיק בדעתי שמה שהוא עשה זאת היתה טע1ת.
מיכה גולדמן
על זה אין לך חילוקי דיעות איתנו.
שבח וייס
דבר שלישי, בלי שייפגע חברי הטוב, באמת חברי הטוב, חבר הכנסת סאלח טריף, יושב-ראש הוועדה, אני

חצה לומר שלוועדה הזאת אין שום סמכות, שלא תהיינה אי-הבנות. לוועדה יש כוח ציבורי.
הערה
אנחנו מכבדים אותה, רק בגלל זה אנחנו באים.
שבח 1ייס
זה חשוב מאוד. לגבי סמכות - הדברים כבר נפלו. יכול להיות שמחר יתחילו לבנות והוועדה תוציא מסקנות

אחרות ואז יהיה סכסוך עם הוועדה, סכסוך ציבורי. אנחנו לא בשרשרת הפיקוד הסמכותית הפורמלית החוקתית,

שלא יהיו פה אי-הבנות.

חבר הכנסת טריף, שאלת אותי לדעתי, אני באתי לפה בתור מתעניין, לא היתה לי איזשהי השקפה, אבל זה

קשור להשקפה הכללית שלי. אני מודיע לכם, אני מיעוט קטן בכנסת, אולי קצת חבר הכנסת שלמה בן-עמי, קצת

אני ועוד איזה 4 אנשים מ"גשר", לא מהמפלגה שלי. אני מסתכל על הקסרקטין הזה מול נווה דוד כמודל וכל פעם

הלב נחמץ בי. שכובה של עניים, ומולה מקימים דבר - טוב שהוא מכוער, אז הוא קצת מסתדר עם השכונה שלידו,

תתארו לכם שהוא עוד היה יפה - סותמים להם את הים ועושים חומה. אני רוצה להסביר מה המשמעות של חומה.
בלהה גבעון
הוא מגדל אחד מתוך 6.
שבח וייס
זה עולם שהורסים בו חומות.

זאת מגמה ארצית. המסודרים, הוותיקים, שרובם הם חברי מפלגה שלי וחברי מרצ, הצד הזה של המפה

הפוליטית, ובני העשירים, היורשים הגדולים, המרוויחנים הגדולים, שיהיו בריאים - וכולם משלמים מיסים והכל

בסדר - הם זזו או להרים, הם לקחו את ההרים ולציבור השאירו את מורדות נווה שאנן, בתים של 10 קומות בלי

מעליות, 5 עולים למעלה ו-5 יורדים למטה, חוסכים מעליות, ועקרות בית עול1ת בהם עם התיקים האלה.
היו"ר 0אלח טריף
זו דרכו של עולם. מי בונה את המפעלים הגדולים?
שבח וייס
עכשיו לוקחים את הים מהציבור. מה זאת אומרת שמשאירים לו טיילת? שיוכלו להסתכל על ר1בורגנים שברחו

להם לים עם הווילות שלהם. אני מתנגד לזה קטגורית, אידיאולוגית. אני רואה בזה חוצפה בלתי רגילה. לציבור

בארץ אין סיוע בזה. לו היתה פה מפלגה סוציאל-דמוקרטית היא היתה מחסלת את כל התוכניות האלה אבל

מפלגה כזאת לא קיימת בישראל. אני בטוח שזה ייבנה ושתהיה בריאים. זו השקפתי.
מיכה גולדמן
אני רוצה להעיר פה הערה. כולנו חיפאים ולא חיפאים.
שבח וייס
זו הערה לאומית ולא רק חיפאית. בכל מקום שאפשר היה לנהוג כך, כך נהגו.
מיכה גולדמן
אני חולק מאוד על חברי, חבר הכנסת שבח וייס, והוא באמת חברי הטוב, אני חולק עלי1. אני חושב שלהפוך

את הדיון הזה לדיון אידיאולוגי זאת טע1ת בסיסית. זה לא דיון אידיאולוגי.

ישנן כאן עובדות שהוצגו על-'די קבוצת חברים, ואני חושב שיש בדברים שלהם חלק מן הראייה העתידית. אני

לא בא ואומר בצורה כזאת שאני פוסל את הדברים מראש. אבל אני אומר מצד שני, אנחנ1 חיים במציאות

שהתוכנית הזאת חיה על השולחנות, אני חושב, מתקופת תחילת הקדנציה של מר גוראל. התוכנית הזאת היא לא

דבר שנולד לפני 3-2 שנים, וגם לא לפני 4 שנים. גם מגדלי חוף הכרמל.
שבח וייס
אתה רוצה לעצב מציאות שבה אנו חיים.
בלהה גבעון
זה שטעו פעם אחת זה לא אומר שצריך להמשיך לטעות.
מיכה גולדמן
התפקיד של ה11עד1ת, 1בעיקר של החברה הכלכלית, שהיא עובדת מול השטח, 1בוודאי שהאחריות הציבורית

של ראש העיר וסגניו, היא קודם כל לשפר ולעש1ת את המינימום של המק, זה התפקיד שלהם. אנחנו צריכים

לתת גיבוי, להוביל את זה למינימום של מק.

אבל אם מצפים מאחד כמוני להחליט, במגבלה, כחבר ועדת הפנים שיכול לעזור לכאן או לכאן, תפקידנו

להבטיח ולשמור ולתת את הזכ1ת לכל אלה שמייצגים בוודאי ציבור רחב.
היו"ר סאלח טריף
תר/גזה לי לתקן אותך, אני רוצה לתקן גם את חבר הכנסת שבח 1יי0, תפקידנו
שבח ויי0
אם תיראה מה עושים במושבה הגרמנית, זה המודל שצריך לקחת, בתוך העם.
היו"ר 0אלח טריף
הבר הכנסת שבח וייס, אז לא הכל מוצא חן בעיניך ובעיני.
שבח ו"0
אז השקפתי מוזרה, תמהונית, כולם חברים שלי, תסלחו לי, תמשיכו לבנות דירות במיליון דולר, זה בסדר.
מיכה גולדמן
רבות', עיר שאין לה בתים של מיליון דולר היא לא עיר, ולא יכולה להיות עיר. עיר שאין לה אוכלוסיה שמסוגלת

לקנות דירות במיליון ד1לר היא גם לא תהיה עיר.
שבח ויי0
לכן אבחנו מקבלים מה שאנחנו מקבלים, העם הצביע נגדב1.
מיכה גולדמן
רבותי, עיר שאין לה אוכלוסיה שמסוגלת לקנות דירות במיליון דולר ויותר, עיר כזו לא מסוגלת לשמור על חייה

ולא יכולה לשמור על הבסיס שלה, אני אומר לכם את זה. אז נכון שאפשר לבוא ולומר שאני בן למשפחה של

קולקים. אני גאה שהסבא שלי והאבא של סבא שלי באו לפני 130 שנה לראש פינה וצפת קודם וירדו לכפר תבור

לפני 97 שנים.

ראיתי את התוכנית והסתובבתי בחיפה. תאמינו לי שגם לי יש הרגשה איומה כשאני יורד מהמגדל

באוניברסיטה וכשאני יורד מגאולה ואני צריך לראות מצד אחד את המגדל על הכרמל ומהצד השני לרדת ולראות

את המלון הזה של חוף הכרמל. אני יודע שכל אחד מאיתנו זוכר את הרחצה הנהדרת שהיתה פעם בחוף הכרמל,

זו היתה חווייה לא רגילה. יש דברים שהזמן משנה אותם. אני יכול רק להצטער וכל אחד מתגעגע להרבה דברים

של העבר. אבל אנחנו חיים במציאות, בהווה שרוצה לראות את העתיד בצורה הרבה יותר נכונה.

אני א1מר כאן, ל1ועדה הזאת, ועדת הפנים, אנחנו הסתובבנו, היינו בסיור בשטח, ראינו מקרוב את הדברים,

ראינ1 לאן זה מגיע. אני הגעתי קצת באיחור כי הייתי ב1ועדת הכספים, אני אומר שראינו את השקפים שה1צגו כאן.

ודאי שהתמונה שהוצגה לנו לא נותנת 100% של פיתרון לחוף מ1ל מה שהיה קודם, אני מסכים לכך, זה נותן

70%-75%.
חיים רז
לא על זה מדובר. אנחנו רוצים להגיד את שלנו גם.
מיכה גולדמן
האם אנחנו חצים לעכב, לאחר יותר מ-10 שנים שהתוכני1ת האלה רצות בכל המערכות ולכל אדם היתה זכות

לערער לגוף ציבורי כזה או אחר? בסופו של דבר אנחנו מעלים את חיפה 40-30 שנה קדימה. כל הזמן האנשים

שיושבים כאן, מה אנחנו שומעים בקיטורים של ימי שישי? שחיפה היא ישנה, שחיפה היא שמרנית, חיפה היא
יוסי בן-ארצי
לא, אתה לא שומע את זה אצלנו. אתה שומע את זה אצל מר שמואל גנץ ואצל ע1רכי-הדין. הם מיעוט. אנחנו

שומעים זמירות אחרות.
מיכה גולדמן
אני שומע את זה. כל אחד עם הקהילה שלו.
יוסי בן-ארצי
כשאסיים את דברי אני מבקש ברשותך, הכינו פה קלטת וידיאו של 4-3 דקות, אולי תהיו מוכנים לצפות בה.
היו"ר סאלח טריף
אנחנו חצים לשמוע אתכם.
מיכה גולדמן
הם ה0וציאל-דמוקרטים שלו.
היו"ר 0אלח טריף
זה באמת לא הוויכוח, כולם פה החליפו אידיאולוגיות, חבר הכנסת שבח וייס, אין כבר סוציאליזם ואין קומוניזם.
מיכה גולדמן
גם "גשר" דרך אגב אינה סוציאל-דמוקרטית. גם המכוניות של חברי הכנסת של "גשר", כל מכונית עולה 200

אלף שקלים.
יוסי בו-ארצי
אני, ברשותך, רוצה להתחיל מאיזשהו ספר לא מוכר בשם ירמיהו מהתנ"ך. בירמיהו מ"ו, פסוק י"ח, נאמר:

"חי אני, נאום המלך, הי צבאות שמו, כי כתבור בהרים וככרמל בים יבוא". למה אני מביא את הפסוק הזה? משום

שמדובר פה בדבר, אני לא יודע אם חברי הכנסת הנכבדים מכירים את המושג הכל-כך חשוב הזה בחיי החברה

ההיסטוריה, מה שנקרא "סממן תרבות נופי", Landmark באנגלית. יש דברים שגדלים איתם. אני ראיתי את הבית

שאתה גדלת בו, אתה לא תיתן שייהרסו אותו. אנחנו כולנו, החיפאים, גדלנו כשהכרמל "נופל" לנו ככה לים ואין

זכות לאף אדריכל, גם אם אני מאוד מכבד אותו, ולאף ראש עיר, שאני אוהב אותו כמו שאתם אור1בים אותו ואני

חבר שלו בדיוק כמוכם, וגם מתנגד כשהוא טועה, בדיוק כמוכם, אין לאף אחד את הזכות לשנות את אצבע אלוהים

הזאת. זאת אצבע אלוהים, ואין לכם את הזכות לאשר את זה.

וכאן תפקידך הציבורי. זה לא להגיד לי מה אני ש1מע בימי שישי אלא לשמוע את הצעקה הזאת. אני מוכן את

המרינה הזאת לראות רק מחזית הנמל, ובקישון, ובקריית חיים, בכל מקום אחר, אבל לא במקום שה1א הסמל של

חיפה. קח את הציורים של חיפה, את התמונות שלה מספרי נוסעים מהמאה ה-16 ועד ימינו, מה תיראה שם? את

הכרמל - לתוך הים.
מיכה גולדמן
על התבור היתה כנסיה ב-1920.
יו0י בן-ארצי
אתה לא היית נותן היום לבנות על התבור אפילו דבר הכי קטן וגם לא היית נותן להרוס את בית-הכנסת של

כפר תבור, ואנחנו שנינו יןדעים למה. כמו ששמרת על דברים אחרים שם, שקודמיך הרסו בשם המודרניזציה,

אתה כבר דאגת לעשות מוזיאון ולשמור בתי איכרים. למה, חבר הכנסת מיכה גולדמן? כי אתה גדלת על בתי

איכרים. אני גדלתי על הכרמל הזה שבים ואני לא מוכן שייפגעו בזה, בדיוק כמו שאתה לא היית מוכן. והוא לא מוכן

לפגוע בבית שבגיוליס, שכל העדה הדרוזית חיה סביבו. מחר יבואו ויגידו: נקפיץ את הדרוזים אלף שנה קדימה אם

נקים שם את הקניון העולמי של המזרח התיכון, ועל זה חבר הכנסת טריף יגיד "לא", 1אני אתמוך בו.

אני מצפה שאתם תתמכו מוסרית, אבל לא רק מוסרית. יש לנו דבר מאוד מאוד בסיסי להגיד לכם כחברי

ועדת הפנים של הכנסת, אני אומר לכם, אתם צריכים לעזור לנו לשמור על סימן הנוף שהוא הסמל של חיפה, כמו

כל מקום אחר בעולם.

מעבר לזה, מעבר לצד הסימבולי הזה, הערכי הזה, המוסרי הזה, שבאמת אני אומר, הוא לא עולה מיליון דולר

והוא לא עולה חצי מיליון דולר, אין לי כלים להגיד לכם למה הוא חשוב. זה מה שאפשר להגיד.

לכן אני לא מבין את העויינות הזאת של אנשי החברה הכלכלית כלפינו. אנחנו לא עויינים אותם, אנחנו אוהבים

מה שהם עושים בעיר, במידה וזה עונה על הפיתוח שיאפשר לנו לשמור על חיפה שאנחנו חושבים שהחיפאים

אוהבים. וחיפאים לא רוצים להיות תל-אביבים, חבר הכנסת גולדמן, הם לא רוצים להי1ת תל-אביבים.

חבר הכנסת מיכה גולדמן, תיקרא היום איך שאנשי ראש פינה לא רוצים בשינוי, והסבא שלך נולד שם. ולמה?

משום שמעט החורבות האלה של ראש פינה נותנות לראש-פינאים הרבה יותר מאשר עוד שיכון של חבריה

שיבואו מהקיבוצים בסביבה לגור שם.

לכן אנחנו אומרים, המרינה קודם כל זה שם גנאי לפרוייקט נדל"ן. אין כאן מרינה. אם יעשו באמת מרינה, אין
לנו התנגדות. אבל הם אומרים
אין לנו אפשרות לבנות מרינה, לכן הנדל"ן יממן את המרינה. מי יגור בנדל"ן הזה?
מיכה גולדמן
אני וחברי.
יגאל 0לע
גם ראש העיריה, מר מצנע, אמר את זה.
י01י בן-ארצי
תסתכל על המגדלים האלה שבנו לחוף הכרמל. מי גר שם? תסתכל על זה. ב-5 מגדלים, מי יגור שם? מי

יבוא לשם?
מיכה גולדמן
אנשים כמוני.
י01י בן-ארצי
לא. אתה לא תגור שם. לכל היותר אתה תבוא לשב1ע, אתה לא תהיה חיפאי. אתה תיקנה שם דירה ותבוא

לשבוע בקייץ. אנחנו חצים לעצב את העיר שאנחנו רוצים לחיות בה. העיר הזאת היא עיר של ירק, של מים, של

נוף, של שקט, ולא של "הו הא" כלכלי. ותאמין לי, יש ערכים לחיפה שכבר ע1לים מיליונים.
חיים קהת
ובקריית שמונה - שייסעו לתל-אביב.
יוסי בן-ארצי
אל תדאג לקריית שמונה.
דוד מלכוב
אולי אתה מתפרנס מהמדינה, מתקציבים, אז קל לו להגיד.
שבח 1יי0
אין בחיפה אבטלה, תפסיקו עם הטענה הזאת.
יונה יהב
איר אתה מסביר, חבר הכנסת שבח וייס, רק דבר אחד, שהגיעו 55,000 עולים והמספר בחיפה נשאר אותו

מספר? איך אתה מסביר את זה? אין איפה לעבוד ויש 8% אבטלה.
שבח וייס
מספר המובטלים בחיפה לא עלה.
יוסי בן-ארצי
הזוגות הצעירים לא יכולים לקנות בית במרינה, בחייך. יש להם איפה לעבוד.

כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת שיושבים בוועדת הכנסת לענייני פנים ואיכות הסביבה, כמובן שלא כולם

נמצאים פה, להם יש י1תר מאשר תפקיד מוסרי, סימלי 1ערכי. הם צריכים לדאוג לזה, לא בגלל שיש להם 0מכ1ת

סטט1ט1רית אלא דווקא משום שהם שליחי הציבור כולו ולא שליחים של סקט1ר מס1יים ולא שליחים של אינטרס

מסויים. הם צריכים לדאוג לזה שהפרוייקט הזה ייבחן על-ידי גורם בלתי תלוי לחלוטין. חברי מהחברה הכלכלית,

הגורם היחיד הבלתי תלוי עד היום שבדק את זח הוא אגודת האינגיינרים והארכיטקטים.
אילנה שפרן
זה ממש לא נכון.
יוסי בן-ארצי
לא אנשים חיפאים, לא אנשים שמונו על-ידי החברה הכלכלית, לא אנשים שהגן עליהם עורך-דין מלכוב, לא

מי שהסתייע בראש העיר מר מצנע. הם אמרו: פסול מכל צד שלא יהיה. תנו את זה ל-4-3 מומחים, תביאו

מומחים מחוץ-לארץ, תביאו מהארץ מומחים, שאין להם שום קשר לעניין הזה ותציגו להם את זה במובן, לא רק

של ערכים, כפי שאני עשיתי,
מיכה ג1לדמן
יש לזה רשת גדולה.
דני מורגנשטרן
אין מומחים כאלה בארץ.
יוסי בן-ארצי
במובן האורבני, הכלכלי, האקולוגי, הימי, הביולוגי, הארכיאולוגי, הערכי-מו0רי, והתנ"כי ב10ף, ותאמינו לי - מה

שהם יגידו, אני אקבל.
מיכה גולדמן
אתה יודע מה קורה לשפיה היום? את שפיה הקפאנו לפני 20 שנים.

(ויכוח בין מר יוסי בן-ארצי לבין מר דוד מלכוב)
היו"ר סאלח טריף
רגע, אני מבקש ממכם, רבותי, פה כל אחד משמיע את דברי1. אני יודע שיש חיל1קי דיעות אבל בואו נשמע

אחד את השני גם אם יש חילוקי דיעות.
יגאל סלע
אני מבקש מייד אחרי הדברים של מר יוסי בן-ארצי והדברים שלי, אני אדבר הרבה פחות ממר בן-ארצי,

להראות גם את הקלטת כדי שייראו בעיניים על מה מדובר.

אני רוצה להפנות את תשומת לבך, אדוני היושב-ראש, ותשומת לב שאר חברי הכנסת לתהליך שלדעתי הוא

פסול מיסודו. ועדות נכבד1ת מושפעות השפעות קשות מאוד, לעיתים קרובות רחוק מתחום העניין, ומקבלות

החלטות שלצערי הרב, המסקנות שלי ושל רוב רובם של המקצוענים בחיפה ובארץ הן אחרות לגמרי מהמסקנות

שהתקבל1 עד עכשי1 בכל הו1עדות האלה.
יונה יהב
אז מה האלטרנטיבה?
יגאל סלע
האלטרנטיבה היא מה שמר יוסי בן-ארצי אמר קודם, לקחת גוף בלתי תלוי.

אני רוצה לתת דוגמא כדי שיהיה ברור איך עובדים. הדוגמא היא ממגדלי הכרמל הפעם, לא מחוף הכרמל,

ת1כנית שע1ד לא יצאה מהמגירה, שכנית שעוד לא נולדה, בק1שי נולדה, 1כבר מכריזים בעיריה "אין ספק שלא ניתן

לעצור את התהליך". מישהו כבר החליט על כך לפני 3-2 שנים והיום מוכרים את זה לציבור כדבר ערכי.
מיכה גולדמן
איזה גובה?
יו0י בו-ארצי
40 ק1מ1ת. זה לא משנה כרגע. זה לא עבר שום דיון, זה לא עבר שום שיפוט רציני, זה התקבל על דעתם של

קומץ אנשים בעלי עניין. תסלח לי, זו שחיתות.
מיכה ג1לדמן
זו אמירה חריפה מאוד.
שמואל גלבהרט
אני חוזר עליה, שחיתות.
היו"ר 0אלח טריף
סליחה, זה לא ענייננו. כן, אדוני.
יגאל סלע
הדבר הבא שנוגע לענייננו, בפרוייקט המרינה בחיפה לא הוגש תסקיר על הסביבה ראוי ומלא, שלם

ואמיתי. אני מציג את זה כאילוסטרציה. הדבר הזה הוא שערוריה ממדרגה ראש1נה.
היו"ר סאלח טריף
בנקודה הזאת אני רוצה לעצור אותך. האם זה נכון שאין תסקיר מלא?
הברט ראובן
ניתנו הנחיות על המרינה, הוגש תסקיר, הוגשו השלמות, על כל ההיבטים במרינה. קיימו הרבה מאוד דיונים

על ההנחיות האלה, יחד עם המשרד לאיכות הסביבה.
היו"ר סאלח טריף
מי ביצע את התסקיר?
הברט ראובן
היזם ביצע את התסקיר על-פי הנחיות שלנו.
גליה גולדברג
על-פי חוק התכנון והבניה (תקנ1ת תסקירי השפעה על הסביבה) הייזם הוא זה שמכין את התסקיר על-פי

הנחיות של המשרד.
היו"ר סאלח טריף
מי אצלכם שם את ההנחיות על השולחן?
גליה גולדברג
ההנחיות חתומות על-ידי מנכ"ל המשרד לאיכות הסביבה.
היו"ר סאלח טריף
אבל איזה איש מומחה יכול לשים אצבע על הנקודות שמחייבות הבהרה בתסקיר?
גליה גולדברג
יש לנו אנשי מקצוע. אגף התכנון מרכז את אנשי המקצוע בתוך המשרד ובמיקרים כמו המקרה הזה, כשאין

לנו אנשי מקצוע מתאימים, אנחנו שוכרים שירותים מאנשי מקצוע.
רוברט ראובן
שכרנו שיחתים של המכון לחקר ימים ואגמים, שמלווה אותנו לאורך כל הדרך, ונציגו יושב כאן.
יגאל 0לע
התסקיר הזה, שהאופן שבו הוא הוגש הוא שערוריה ממדרגה ראשונה, עבר את כל האינסטנציות המקומיות

העירוניות ואני מודיע לכם, הוא חרפה. התסקיר הזה הוגש תחת לחץ. שנים תכננו את הפרוייקט הזה, כמו את

המרינה, ולא חשבו שצריך להגיש תוכנית. התסקיר חייב להיות ממתי? מ-1984 נדמה לי. האם חשבו על זה

ב-1984? מאז 1977 מדברים על התוכנית הזאת. האם חשבו על תסקיר אז? לא חשבו. וכשהגישו תסקיר, הגישו

מסמך שערורייתי.
דוד מלכוב
זה לא תסקיר מ-1984.
יגאל סלע
ואומרים לנו: רבותי, אין מה לעשות, זה עובדה קיימת. נכון, אישרו את זה.
יונה יהב
אתה מדבר על חוף הכרמל או על המרינה?
יגאל סלע
אני מדבר עכשיו כאיל1סטרציה על מגדלי חוף הכרמל.
יונה יהב
אתה מערבב.
יגאל סלע
אני מערבב, אני יודע. אני מייד אגע בנושא שלנו.
היו"ר סאלח טריף
היות וזמננו באמת דל וקצר, ויש עוד אנשים, אנא תתייחס לעניין.
יגאל סלע
אני מתייחס לעניין כאילוסטרציה.
שמואל גנץ
האיש שערך את זה לא נמצא פה. אני ח1שב שזאת חוצפה.
יגאל סלע
בבקשה, אני מוכן לעמוד למשפט בעניין הזה.

אני מסיים, אני מדבר על תהליך בדיקת המרינה ואני משתמש כאילוסטרציה במקרה הזה.
עכשיו לעניין המרינה
תסקיר המרינה הוא לא הרבה יותר טוב. תראה לי את הדיון האמיתי שהיה שם. אם

תגיד לי שנוף זה לא רלוונטי בכלל בכל הוויכוה הזה, בבקשה. תראה לי את הדיון שנערך בעניין מקורות חומרי

המילוי. האם זה לא רלוונטי לעניין הזה? זו תהיה שערוריה אדירה כשזה יגיע, אבל היום רוצים לסגור את העניין

ולקבור גם את העניין הזה של חומרי המילוי.

אני מציע לראות את הסרט.
היו"ר 0אלח טריף
אני מודה לך. תיכף נשקול את זה. אני רוצה לשא1ל שאלה נוספת, מתי בוצע התסקיר של הסביבה?
אקה התרסי
התסקיר ה1גש בחודש יוני 1995.
גליה גולדברג
ב-1995 הוגש התסקיר הראשון. אני מודה, התסקיר שהוגש כלל לא היה ברמה גבוהה ולכן התבקשו

השלמות.
יגאל סלע
ומה לגבי הרמה של התסקיר השני והשלישי והרביעי?
גליה גולדברג
התסקיר שה1גש בהתחלה באמת לא היה תסקיר כמו שאנחנו דרשנו, ה1א לא כלל את המודלים שביקשם.
היו"ר סאלח טריף
האם יתכן מצב שיאושר פרוייקט מרחיק לכת מה בוועדות מח1זי1ת ללא תסקיר השפעה על הסביבה?
רוברט ראובן
לא. פרוייקטים מהסוג הזה, לפי החוק, חייבים תסקיר השפעה על הסביבה.
היו"ר סאלה טריף
אדוני, אתם מפריעים לנו, אתה רוצה שאני אפסיק את הישיבה?

איך זה עבר איש1רים בלי שהיה תסקיר? האם כשדנו בפרוייקט הזה בהתחלה, האם היה מונח על ר1ש1לחן

של אלה שהחליט תסקיר השפעה על הסביבה?
אקה התרסי
ההליך של תסקיר השפעה הוא כזה: המשרד לאיכות הסביבה מוציא הנחיות. המשרד לאיכות הסביבה מוציא

הנחי1ת רק כשיש כבר תוכנית, לא ת1כנית כללית אלא ת1כנית מאוד ספציפית ואז הם באים לחן בתסקיר השפעה

על הסביבה.
היו"ר סאלח טריף
הראית לנו שבשנת 1986 היתה תוכנית.
אקה התרסי
לא, אמרתי שהיתה תוכנית כללית. בשנת 1991, אחרי שהמועצה הארצית אישרה את התוכנית
היו"ר 0אלח טריף
האם נראה לך שזה דבר נכון לאשר תוכנית כזאת בלי תסקיר?
אקה התר0י
על-ידי מי? על-ידי המועצה הארצית? בפני המועצה הארצית לא מוגשות תוכניות מפ1רט1ת. רק בוועדה

המחוזית, בפניה הוגשה תוכנית מפורטת, רק שם אפשר לדון בתסקיר השפעה על הסביבה, 1זה מה שקרה.

בשנת 1994 קיבלכ1 הנהי1ת לתסקיר. יש דברים שבדקנו כבר קודם. בהודש י1ני 1994 הגשנו את התסקיר.

המשרד לאיכות הסביבה לא היה שבע רצון מהתסקיר. נערכו דיונים, נערכו השלמות, ובסופו של דבר המשרד

לאיכות הסביבה קיבל את כל התסקיר, למעט נושא אהד שבו היו חילוקי דיעות, וזה עניין הסעת החול.

אני מבקש לומר משפט אחד בנושא הזה. הוועדה המחוזית ביקשה את הוועדה למימי חופים לחן בעניין הזה

ולקב1ע את דעתה. ההעדה למימי ח1פים שכרה שירות של המכ1ן להנדסת חופים בטכניון, המכון הזר, בדק וקבע

קטג1רית שהמרינה בחיפה לא תשפיע על תנועת הח1ל בשמורת שקמונה.
ראובן א1רטל
באנו לכאן לבקש את הסיוע של הוועדה מכיוון שבמהלך האישורים
היו"ר 0אלח טריף
מה הקשר שלכם לעניין?
ראובן אורטל
יש שם שמורת טבע, שנמצאת מדרום למכון לחקר ימים ואגמים. מתוך השטח של 4 קילומטר חוף - ולצערנו

אין לנו חוף סלעי אחר, ואני לא רוצה להיכנס לתוך ההיבטים הגיאולוגיים והגיאו-מורפולוגיים של הנושא הזה ושל

שונית הוורמטידים שיש לנו שם - 2 קילומטר, חצי מהחוף, הלך באופן אוטומטי להקמה של המרינה.

אנחנו, מתוך ראיה שצריך ללמוד לחיות עם העיר חיפה ביחד, ויתרנו דווקא על החלק העשיר יותר והחשוב

יותר והמעניין יותר ונשארנו עם השמורה בקטע הפחות עשיר, אבל שניתן לשמור עליו. חשבנו שכאן ניתן יהיה

לעבוד עם אנשי החברה הכלכלית בצורה מסודרת.

אנשי החברה הכלכלית, וכאן זה כתב של "אני מאשים", עשו ככל יכולתם בכדי לא להתייחס לשום דבר,

לעקוף כל סעיף שאפשר לעקוף אותו בכדי לא להוציא הוות דעת. חוות הדעת הגיאולוגית הראשונה שהם עשו

פלסתר בסקר הראשון שהגישה פרופ' גליל מהמכון לחקר ימים ואגמים היה ממש בושה. הם הרשו לעצמם

לעשות השוואה שאין בינה לבין השוואה מקצועית שום דבר. על סמך העובדה הידועה מלכתחילה ששני החלקים

של אותו שטח יש להם מאפיינים רבים שו1ים הם אמרו שאפשר לקחת את החלק הצפוני ולהפוך אותו למרינה וגם

אפשר לפגוע בחלק הדרומי. למה לא?

אני לא הפרעתי לך, אל תפריע לי, אתה תשמע את ה"אני מאשים" הזה עד הסוף.

בסיבוב השני או השלישי של חוות הדעת הצבענו על העובדה שישנן השפעות סנרגיסטיות בין הפרוייקט של

חוף כרמל לבין הפרוייקט של המרינה, ששניהם משפיעים על אותו נושא בשמורה.
היו"ר סאלח טריף
האם אתם בעצמכם הזמנתם תסקיר השפעה על הסביבה אחר?
ראובן אורטל
אנחנו לא הוצאנו תסקיר. הוצאנו חוות דעת מסודרות. הדברים האלה נרשמו כולם. אני ריכזתי, כולל חוקרים
היו"ר סאלח טריף
עם כל הכבוד לך אבל יש מומחים.
ראובן אורטל
זה תחום ההתמחות האישי שלי, עם יצוג של ישראל גם באמנות הבינלאומית בתחומים הללו.
היו"ר 0אלח טריף
אני מבין מדבריו שיש פגיעה לא פשוטה.
ראובן אורטל
אמת.
היו"ר 0אלח טריף
אם יש פגיעה ואתם פשוט נולדתם למען זה, כדי לשמור על השמורה, כדי שלא תהיה פגיעה, למה לא

הלכתם עד הסוף, להוציא תסקיר השפעה על הסביבה מסודר שיתנגש עם התסקיר הקיים?
ראובן אורטל
אנחנו הוצאנו את חוות הדעת האלה. הוויכוח התמצה בדבר אחד. אותו מומחה שבסוף נשכר מהטכניון מדבר

על הסעות חול בקנה מידה של עשרות סנטימטרים שיכולים לפגוע. אנחנו התייחסנו לע1בדה שבתחום הרגיש הזה

כיסוי חול בעובי של מילימטרים ספורים, אם זה מתמשך מעבר למספר שבוע1ת זה גומר את השמורה. כל ניסיון

הידברות שלנו עם אנשי החברה הכלכלית עלה בתוהו מתוך, הייתי אומר, קהות חושים. אין שום דרך אחרת

להסביר את זה.
אקה התרסי
קודם כל אני רוצה להגיד שלא היו דברים מעולם.

קודם כל, אין דבר כזה שמורה ימית של שקמונה. אין שמורה ימית בשקמובה.
רוברט ראובן
היא עדיין לא מוכרזת.
ראובן אורטל
סליחה, יש לה מעמד חוקי.
אקה התרסי
עכשיו אני מדבר.

בחודש אוקטובר 1997 פנתה רשות שמורות הטבע לעיריית חיפה בבקשה להכיר במקום כשמורה. מנכ"ל

רשות שמורות הטבע, במכתבו לראש העיר חיפה, מבקש לקדם את הנושא של השמורה, שזה בחלק הדרומי.

מעולם לא דובר על הקמת שמורה באיזור שנמצא בחלק שבו מתוכננת המרינה.
יונה יהב
הוא לא אומר את זה. מר ראובן אורטל, תתקן א1תי אם אני שוגה, אמר שלפי המימצאים שלו המרינה שלנו

תשפיע בתנועת החול שלה על השמורה הזאת שעליה מדברים מדרום, שבין מלון חוף הכרמל לבין המרינה. נכון,

זה מה שאתה אמרת? לא דובר על הקמת מרינה בשטח של השמורה. הוא אומר שלאלמנטים המקצועיים האלה

החברה הכלכלית לא התייחסה. תענה על הטענה הזאת.
אקה התרסי
ראשית, האדון ראובן אורטל הוא לא סנרגיטולוג אלא הוא בי1לוג.
ראובן אורטל
יש לי תואר ראשון בגיאולוגיה. אני מותקף ללא הרף ולא מבין על מה. האם אני צריך להביא את האסמכתאות

שלי מהאוניברסיטה? באמת, נו. אתה מהנדס? תביא את התע1ד1ת ותראה שאתה מהנדס. אני לא מבין מה קורה

פה. מר אקה התרסי איננו מהנדס.
בלהה גבעון
זה מראה על הדרך שבה אנשי ההברה הכלכלית פועלים.
ראובן אורטל
זה 'הס לא הוגן. עד מתי כל סוהר בלי תעודה יתבטא ככה?
אקה התרסי
אנחנו שכרנו את השירותים
ראובן אורטל
מי זה "אנחנו"?
היו"ר סאלח טריף
אי אפשר כאן לענות לכל אחד, אי אפשר כאן לנהל ויכוחים כאלה. בכל זאת הצד המותקף צריך להשמיע את

דבריו. אני באתי לשמוע גט א1תו. כן, מר התרסי.
בלהה גבעון
הוא הצד המותקף?
אקה התרסי
החברה הכלכלית חיפה שכרה את שירותיהן של מעבדות ימיות באנגליה לבדוק את נושא תנועת הסיווילנטים

באיזור. הוגש דו"ח ראשון. מר דב רוזן חשב שצריך לעשות השלמות לדו"ח הזה. הוגש דו"ח נוסף ולדעתו של מר

דב רוזן, היועץ הימי של המשרד לאיכות הסביבה, גם זה חייב לעשות השלמות נוספות.
ראובן אורטל
כלומר שהדו"ח לא היה מספיק ט1ב.
היו"ר סאלח טריף
אל תענה לו בבקשה.
אקה התרסי
נערך דיון ממצה עם המשרד לאיכות הסביבה, עם המעבדות האנגליות, עם המתכנן הימי מהולנד, ונקבע מה

הם הצעדים שעליהם לעשות.

הדו"ח השלישי בוצע בדיוק על-פי הנחיות המשרד לאיכות הסביבה. הדו"ח הזה נבדק על-ידי המכון לחקר

הנדסה ימית בטכניון, ונקבע שהקמת המרינה בחיפה לא תשפיע על תנועת החול בשמורת שקמונה.
היו"ר סאלח טריף
אני אתן רשות דיבור לכמה אנשים. אני לא רוצה לשמוע עוד פעם חזרה על אותם דברים. אם יש למישהו מה

להוסיף, נקודות שלא הועלו כאן, אני מבקש לשמוע אותו. אחד אחד, ובקיצור.
בלהה גבעון
אני לא רוצה להוסיף כלום מעבר למה שנאמר. אני רק רוצה לציין נקודה אחת. ב0ופו של דבר כשנגמר כל

התהליך נשארה נקודה אהת לא בחרה, וזה הטיפול בהרס שמורת שקמונה. מה שקרה פה, המשרד לאימת

הסביבה הוציא מכתב בנובמבר לפיו אין פיתרון לבעיה ושהשמורה נמצאת בסכנה.

יש לנו פרוטוקול ישיבה של השר לאיכות הסביבה יחד עם ראש עיריית חיפה ובסיכום הישיבה הזאת ביקש

מר מצנע מהשר לאשר את התסקיר ובכך נגמר תהליך האיש1ר. בקיצור, אין כאן ש1ם הליך ענייני, מקצועי. היו

לחצים פוליטיים אחד לאחד לכל אורך הדרך.

אני חוזרת ומבקשת בפעם המי יודע כמה, תעשו לי טובה, תציגו את הקלטת משום שבקלטת שהכנו רואים

את עמדתנו לגבי המעמד של המרינה, ולא ממעוף ציפור אלא מגובה האדם בצ1רה אודיו-ויזואלית.
דני מורגנשטרן
במשך 8 שנים ניהלתי את המחלקה לספטת ולנמלים במשרד התחבורה והייתי חבר בוועדה למימי חופים.

בעיקרון התשובה ביחס למרינות לאורך חופיה של מדינת ישראל היא - לא, פרט למקום אחד, במפרץ חיפה,

משום שלחיפה יש את הנתונים הטבעיים של מפרץ מים טבעי.

אבל המיקום המוצע כאן של המרינה לידתו בחטא. אני לא חיפאי אבל אני א1הב את חיפה ויש לי רק חיפה

אחת. אני בא לשם כל שנה לשח1ת, אני אוהב את הים ואני קשור לים, דווקא לים של חיפה.
היו"ר סאלח טריף
כל אחד והים שלו.
דני מורגנשטרן
אבל החיפאים יש להם מישהו, הם לא מכירים א1תו כניראה, הוא אדריכל לא ידוע, קוראים לו מר מיכה רטבר.

האדריכל מיכה רטנר כשאני עוד הייתי בוועדה למימי חופים הציג תוכנית כללית מפורטת של פינ1י הנמל המערבי

בחיפה, שזו המגמה של רשות הנמלים ושל מדינת ישראל. זה נושא מאוד עקרוני. נמל חיפה, משום שהוא הולך

משנת 1934, עת הוא נחנך, עד שנות ה-2,000 בכיוןן למודרניזציה, הוא חייב שטחי ע1רף. הצביעו קודם על

העובדה שנמל חיפה בחלקו המערבי נמצא על שטחים מי1בשים לא מספיקים, לכן הוא נע כל העת מזרחה, אל

עבר הקישון, ואפילו מעבר לקישון, עד לעבר הקריות. יש שם שטחי עורף מתאימים ולכן הנמל נע לכיוון ההוא. אבל

ה!א נע לכיוון הה!א תוך פינוי מה? תוך פינוי אותו קטע שמר שמואל גלבהרט רצה, הקשר בין הנמל לעיר.
דוד מלכוב
זה איננו נכון ע1בדתית.
דני מורגנשטרן
אני לא הפרעתי לך. יכ1ל להיות שאני טועה. אני מדבר מתוך זיכרון, והזיכרון שלי לא כל-כך בוגד בי.

יש לנמל הישן קשר ישיר אל חיפה אל ענתיקה, אל המושבה הגרמנית, שהיא פרוייקט השיקום מסי 1 של

חיפה, שמנסים להחי1ת אותו, את מה שנותר ממנו, על מנת שזה יהיה החלק התיירותי של חיפה, לא החלק

המסחרי אלא החלק התיירותי והחלק של הקשר בין העם, או בין הציבור, לבין הים. בבת-גלים ישנו הפרוייקט של

הרכבל, שנקרא בשפה גסה "הביצים של גוראל", אבל איש לא מגיע אליו. זה פרוייקט תיירותי זנוח. מה אתם

רוצים, לדחוף את התיירות אל אותו חוף סלעי ובעייתי מאוד?
מיכה גולדמו
"יוטבתה" בעיר שם פ1רח.
הערה
לא, "יוטבתה" הוא ממש מקום "מת".
דני מורגנשטרן
זה בעייתי מאוד מבחינה זו שזה ראש הכרמל. בחופים האלה אסור לגעת.

צריו לחשוב, זה נכון שהעיר חיפה איבדה שנים יקרות משום ששמו את האצבע על פרוייקט נדל"ן ולא על

פרוייקט של מרינה. בזמנו הצענו במשרד התחבורה את הרעיון לפתח את בריכות מי הקירור של תחנות הכוח,

וישנן היום בריכות גדולות כאלה באשקלון, באשדוד, בחדרה ובחיפה, לפתח אותן כמרינות. אפשר לעשות את זה.

זה מתקיים בעולם.

אני גם הייתי חבר דירקטוריון של הרשות לחינוך והכשרת ימאים ואז, בשנות ה-80, חרדנו מה יקרה, איפה

ילמדו בני ישראל את מקצועות הים. אמרו: מרינות, מרינות, רק כדי ללמוד את מקצועות הים.

אני מסיים. המשפט האחרון הוא, לא מא1חר מידי וצריך להציל את ראש הכרמל מכליה אורבנית שרוצים

להביא עליו הנדל"ניסטים. זה ק1רה לכל אורך חופי ישראל. יש לנו רק 180 קילומטרים חוף ים. אני מבקש

שהוועדה הזו תדון בכך בכובד ראש.
חיים ת
אני תושב שכונת בת-גלים. לצערי הרב ועדת הפנים ואיכות הסביבה כשהיתה בחיפה לא ירדה לראות את

הנזקים, או איך בעצם ים ויבשה מתנהגים במק1ם החיבור שלהם. חשוב שהדברים האלה יובנו. אני חי 30 שנה על

שפת הים בבת-גלים ואני לא דו משם כי זו פינת קסם. מדוע הפינה הזאת? משום שזה המקום היחידי שהשכונה

נוגעת בים.
חיים קהת
למה שלא יבנו עוד שכ1נ1ת כאלה?
חיים רז
סליחה, אני לא הפרעתי לך.

בשכונה הזאת, אם אנשים יעברו ויסתכלו על הטיילת, במספר מקומות שהיא נוגעת שם בים כבר תיקנו אותה

להערכתי לפחות 30-20 פעם, חידשו אותה מחדש. זאת א1מרת, השקיעו בטיילת הזאת פי כמה מאשר עלתה

ההקמה שלה. שלא לדבר על כך שכל פעם שישנם גלים אנשים מטאטאים את החול וישנם ימים שהטרקטור

מפנה את החול מהטיילת.

אנחנו ראינו מה ש"יטבתה" היא היום. "יטבתה" הי1ם פורחת כי היא פועלת רק שנה שניה, אבל הרכבל

כשהוא הוקם הוא פרח שנתיים.
היו"ר סאלח טריף
כרגע זה לא מעניין.
חיים רז
זה מאוד מעניין ואני אסביר מה הן ההשלכות. הרכבל הזה במשך 15 שנים היה מאורת סמים ומחראות,

סליחה על הביטוי, משום שמבחינה כלכלית זה קרס. הדבר היחידי שעבד שם זה הרכבל. כל בתי הקפת והחנויות

קרסו. "יטבתה" חידשה והלוואי שהם יחזיקו מעמד; בניין הקזינו, שנה וחצי השלד עומד ללא נגיעה. שם היתה

פשיטת רגל ולא עובדים; יש לנו את האי הזה שבנו לנו מול השכונה, שאמרו שהאי הזה 'שאר אי, והנה הוא

התמלא ח1ל.

למה דברי מכוונים? קודם כל אנשים נוטים לשגות. יושב-ראש הוועדה הסכים איתי שאנשים עושים שגיאות.

באיזשהו מקום זה אנושי לשגות. השאלה שנשאלת היא מה הוא גודל השגיאה ולמה היא תביא. כל הדוגמאות

הללו שהבאתי, אלו דברים שעברו בעצם ועדות סטטוטוריות, תוכניות שעברו עליהן אנשי מקצוע, מהנדסים נגעו

בהן, תכננו א1תן, ובכל זאת זה לא התנהג כפי שציפו בהתחלה.

כל אלה היו שגיאות קטנות אבל פה הולכת להיות שגיאה של 1,300 דונם, לאורך 2 קילומטרים למרחק של

600 מטר. מאוד חשוב שיהיה פה רשום שהוועדות בכל המקומות האלה קיבלו את ההתרע1ת האלה בזמן. משום

שבסופו של דבר אם זה יקום, וכאשר זה יקום, יבואו להצביע על השגיאות, אז שלא יגידו: לא ידענו, לא השבנו. זה



נאמר כאן תה נרשם כאן והבה יש לנו כבר את חבר הכנ0ת יונה יהב, שהיה מספיק ישר להגיד שעם מגדלי חוף

הכרמל לא האמנו מה שייקרה.
אילנה שפרן
אני מייצגת את משרד הפנים ואת הוועדה למימי חופים.
היו"ר 0אלח טריף
האם את תושבת חיפה?
אילנה שפרן
הייתי שנתיים בחיפה כשלמדתי בטכניון אבל אני ירושלמית.

אמרו פה דברים נגד תהליכי האישור של התוכנית. אני לא אדבר על מה שהיה בוועדה המקומית וגם לא

בוועדה המחוזית, אבל אני ישבתי בוועדה למימי חופים וגם במועצה הארצית ותהליכי התכנון כללו כן התייחסות

למומחים. זאת אומרת, לא ישבה איזה קבוצה של אנשים מנותקים.
היו"ר 0אלח טריף
אני מבקש לא להפריע. גברת אילנה שפרן היא לא אינטרסנטית. לא סתם שאלתי אותה אם היא חיפאית או

לא, זה לא כדי לדעת את כת1בתה.
אילנה שפרן
הוועדה למימי חופים לקחה יועצים בלתי תלויים, מומחים בעלי שם. יש אנשים שאומרים שהם ט1בים ויש

אנשים שאומרים שהם רעים אבל הם מומחים בעלי שם, שכן התייחסו לכל הנושאים הפסציפיים והמקצועיים. יושב

פה אחד מהם, שאומנם דווקא המשרד לאיכות הסביבה לקח אותו, אבל הו1עדה למימי חו1פים השתמשה

במומחים הללו.
היו"ר סאלח טריף
האם את שמה את ידך על זה ואומרת שכל הליכי התכנ1ן והבנייה, לא רק כחוק ולא רק למראית עין, עברו

תהליכים של חקירה י10דית? אני שואל על כך היות ומדובר בפרוייקט מאח- משמעותי מבחינת הנוף 1הסביבה.
אילנה שפרן
בהחלט, ההחלטות התקבלו רק אחרי שבאמת הוועדה היתה משוכנעת שהיא יודעת את כל הפרטים ושהכל

לפניה.

יותר מזה, אני חצה להזכיר שבעצם המיקום של המרינה כבר נקבע לפני 15 שנים בתמ"א 13 תה קצת

מאוחר היום לבוא ולהגיד
יוסי בו-ארצי
זה לא מדוייק.
בלהה גבעון
יש על זה דיון משפטי.
אילנה שפרן
היו דיעות ואנחנו שמענו בוועדה למימי ח1פים דיע1ת מכל מי שרצה לשמוע. שמענו את מר ראובן אורטל ואת
ראובן אורטל
אותי שמעת? את לא שמעת אותי.
אילנה שפרן
יש לנו חוות דעת שלך.
ראובן אורטל
לא נתנו לי זכות דיבור בוועדה. אם את מציינת את זה כאן אז לפחות תדייקי, בפרט שלא אמרתי אף מלה. זה

לא נכון, תתנצלי.
אילנה שפרן
יש בתיקים שלי חוות דעת של מר ראובן אורטל.

מניחן שקיבלנו מכל הגורמים חוות דעת, אחת הטענות שעלתה היתה לגבי המיקום של המרינה בתמ"א 13,

ונושאים נוספים, שגם מועלים בחודש הבא למועצה הארצית בגלל חילוקי הדיעות שהתגלעו. כך שקודם תיקנתי

את היזמים ואמרתי שהנושא עוד לא סגור כי עדיין יש לנו דיונים במועצה הארצית בחודש הבא.
היו"ר סאלח טריף
על מה הדיונים במועצה הארצית?
אילנה שפרן
על מספר דברים, אבל זה בעיקר על ההתאמה של התוכנית הזאת לת1כנית מיתאר ארצית לחופים.
גליה גולדברג
היתה עוד נק1דה שהועלתה בו1עדה 1הפנ1 את זה למועצה הארצית, שהעקרונות המנחים בשנת 1991 ניתנו

על סמך תוכנית של מר רטנר והתוכנית שהוצגה עכשיו היא התוכנית של מר כץ, שהיא שונה, ולכן צריכים לראות,

מכיוון שהתוכנית שמוצגת היום היא בעצם על סמך העקרונות המנחים של תוכנית אחרת, אם יש התאמה ביניהם.
היו"ר סאלח טריף
מה השינויים בת1כנית הזאת? רבותי, אני שואל. הכל פה מוקלט ונרשם, אז תפסיקו. זה ישמש כעדויות

נגדכם אחר-כך. באמת, אנחנו לא בית-משפט עליון כאן.
אקה התרסי
המועצה הארצית, באמצעות ועדת המשנה שלה לעניינים תכנוניים עקרוניים, אישרה תוכנית מיתאר מקומית

עם תסריט ותקנןן. ועדת המשנה, שאחר-כך ההנחיות שלה אושרו על-ידי המועצה הארצית, רצתה לעשות מיקצה

שיפורים בתכנון. הם קבעו הנחיות שהן משפרות או משנות את התיכנון על מנת לעמוד בהנחי1ת. לחגמא:

להרחיק את כל הבינוי לשדרות ההגנה. לפיכך נאלצנו לשנות. שובר הגלים שבתוכנית רטנר היה בגובה 5 מטרים

והיום הוא בגובה של 6 מטרים.
היו"ר סאלח טריף
מתי יהיה הדיון במ1עצה הארצית?
אקה התרסי
הוועדה למימי חופים קבעה שהשאלות הן שאלות משפטיות ושצריך לבחון האם צריך לדון במועצה או

במסגרת היבטים משפטיים בעניין הזה.
אילנה שפרן
הדיון יהיה בתחילת הח1דש הבא. אני רוצה לציין שזה לא דיון סופי בתוכנית הזאת. אנחנו שוכחים שבסך הכל

ה11עדה המחוזית רק החליטה על ההפקדה.
היו"ר 0אלח טריף
אני מבין שעל ההחלטה על ההפקדה יבואו התנגדויות ויישבו על זה?
אילנה שפרן
כמובן ששיתוף הציבור צריך להיות עוד לפני שמפקידים את התוכנית אבל בואו לא נשכח הציב1ר ע1ד "שמע

גם בתקופת שמיעת ההתנגדויות.
בלהה גבעון
זו חותמת גומי.
היו"ר 0אלח טריף
גברת גבעןן, אני רוצה להגיד לך משה1, אני אדאג שאתם לא תהי1 חותמת גומי. הוועדה הזאת, 1אני אגיד את

זה גם לחבר הכנסת שבה ויי0, יש לה את המשקל הציבורי וההשפעה על משת- הפנים, כך שהדברים שנשמעו

כאן לא יהיו באוויר. אנחנו נוכל להשפיע על העניין הזה.
שבח וייס
אגב, אם יהיו באוויר אז זה משפיע.
היו"ר 0אלח טריף
נקווה גם שיהיו באוויר, אלה דברים שלא יזהמו.
שמואל גנץ
אני מייצג את המגזר העסקי בחיפה. אני יושב-ראש לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים בחיפה.
שבה וייס
הוא מייצג את התלמידים שלי באוניברסיטת חיפה.
שמואל גנץ
שמעתי שמתקיים פה הדיון הזה ועשיתי מאמץ להגיע כי אני רוצה להגיד שני משפטים.

קודם כל למורי, חבר הכנסת שבח וייס - הוא חצי מורה שלי, אני קורא את הפרסומים ואת הדברים שלו, הם

מעניינים מאוד. אני ר1צה להגיד לך, חבר הכנסת וייס, אני נדהמתי היום מדבריך חשבתי שאתה קראת כמוני

ששיטות כלכליות שאתה מנסה לעורר אותן פה קרסו כבר מזמן.
שבח וייס
תעשו סיור אצל מר טוני בלייר, תילמדו משהו ממנו. אני אגיד לך את זה יותר מרוכז בהמשך.
שמואל גנץ
אני א1הב את ארץ ישראל 1את חיפה לא פח1ת מכל אחד אחר, גם אלה שלובשים מדים. כאשר הי1 לי בגדי

עבודה אחרים - החליפה היא בגדי העבודה שלי לצערי - כשהיו לי בגדי עבודה כמו למר יוסי בן-ארצי או כמו למר

ראובן אורטל אז הרגשתי קצת יותר נוח. אני מכיר את הארץ הזאת, אני אוהב את חיפה ואני אוהב את הים, אני

אוהב כל דבר אחר. אבל אני גם אוהב להיות במדינה שמתפתחת, בעיר שצומחת ולא קופאת על שמריה.

אני מוכן לשלם מחיר בפיתוח, אני מוכן לשלם מחיר י1תר כבד בשביל להתחשב ביופי, בנוף וכדומה. אבל

אתה מוכרח להתחשב בכך שאתה לא יכול להמשיך לגור במקום ש"אל1הים שם בו את האצבע". אתה מצטט

מישהו שכתב פעם את ספר ירמיהו. לא אמרתי שהוא כתב שערוריה. יש שם כמה פרקים שיש בהם שערוריות לא

פחות ממה שהוזכר פה. לא הצגתי את זה כשערוריה.
בלהה גבעון
אפשר למחוק את זה, אין בעיה.
שמואל גנץ
יש כאלה שכבר מהקו. אני לא מוחק.

מה שאני רוצה להגיד, אתם מכירים את חוק התכנון והבניה. החוק הזה הוא אחד מאבות הטומאה של

הביורוקרטיה. אם רוצים לשים פעם אצבע על ביורוקרטיה, שימו את האצבע על החוק הזה ותיפגעו בכל מה שרע

בביורוקרטיה. הוא בודק והופך ויושב רק על מומחים. למה אנחנו כאן מתלהמים, כי הרי ישם אנשים ובדקו את

ההליר הזה. שום דבר ממה ששמענו פה הוא לא חדש, שום דבר לא נעלם מעיני הוועדות שמונו ונקבעו כחוק.

מר שמואל גלבהרט הזכיר פה את ועדת התכנון הציבורית. אני מתנגד לדבר הזה בכל תוקף כי זו לא ועדה,

היא לא נבחרה.
היו"ר 0אלח טריף
בזה נגמר העניין, כל מה שאתה אומר הוא נכון אבל זו זכותם להתאגד. זו מדינה דמוקרטית.
שמואל גנץ
יש ועדה מחוזית וועדה מקומית וועדה ארצית, שהן פ1עלות על-פי חוק.
היו"ר 0אלה טריף
בסדר, הם לא באים להחליף את הוועדות הללו.
שמואל גנץ
אני חושב שפיתוח כלכלי צריך להתחשב בכל הנ1שאים של הסביבה, ולשלם את המחיר, אבל הצד השני לא

יכול לבוא, אחרי שהתקבלה איזשהי החלטה שהיא מנוגדת לדעתו, ולתקוף את זה עוד פעם.
היו"ר 0אלח טריף
אני מודה לך. הערה לעורך-הדין שישב בשקט.
דוד מלכוב
אני מבקש להעיר רק דבר אחד, אני חצה לתמוך בכל מה שאמר משרד הפנים. אני רוצה להפנות את

תשומת לב הוועדה להחלטה של הוועדה למימי חופים. היא התייחסה גם מעבר להחלטות ולדיעות של המומחים

ואמרה ליתר זהירות, למרות שפרופ' ויידה והמומחים האחרים שבדקו טענו שלא תהיה כל פגיעה בשמורה, היא

הכניסה להחלטה שתי הערות על מנת לשמ1ר על השמורה עוד מעבר לדיעת המומחים. זה מתבטא בשני
הסעיפים הראשונים של ההחלטה
1) החלטה על שאיבת חול במידה והוא יצטבר בקטע של חוף הרחצה; 2)

הערה השניה שהכניסה הוועדה למימי חופים, על-פי הצעה של החברה הכלכלית, זה לעשות בחלק הצפוני, שהוא

איננו שמןרה והוא נפגע על-ידי המרינה, לעש1ת כל מיני שינויים ובניה של שוניות מלאכותיות על מנת להחזיר את

הביולוגיה הימית לאותו מק1ם. אפשר לגחך ואפשר לקבל את זה. הע1בדה היא שהוועדה למימי ח1פים - וזה גוף

בלתי תלוי, למרות שאנשים מסויימים חושבים שאולי הם כן תלויים, פה נשמעו כל מיני שמועות כאילו שבוועדה

למימי חופים יושבים אנשים אינטרסנטים. אני חושב שהם התייחסו לדברים שנאמרו כאן. הם לקחו את זה

לתשומת לבם, ולקחו גם במישנה זהירות, מעבר לכל מה שנאמר על-ידי המומחים. צריך לזכור את זה כאשר

מתייחסים לוועדות בכזה חוסר סבלנות ובכזה חוסר אמון, כפי ששמענו.
דב סרגייו רוזן
קודם כל רציתי להתייחס לנקודה של השפעות סביבתיות כתוצאה מתנועת חולות בקטע הנדון. זה החוף

שאנחנו מדברים עליו, כאן איזור השמורה, וכאן המכון לחקר ימים ואגמים.

אני רק רוצה להציג תוצאה אחת. כאן איזור המרינה ופה אחת התוצאות של המחקר שנעשה באנגליה. לפי

דרישה שלי נבדקו מצבים מיוחדים. הבדיקה הצביעה שיש סיכוי של הצטברות שרטון חול באסור הזה. אני הבעתי



את דעתי שבמקרה של סערות כאלה גם יש 0יכוי, אם השרטון הזה ישאר במקום, שהוא יגיע לאיזור השמורה.

אני מבקש לתקן מה שנאמר קודם. הקולגה שלי, דייר בלה גליל, בשלב ראשון בחנה רק את המצב הנוכחי

של איזור המרינה והשמורה. היא לא נתבקשה להמשיך בזה. בהמשך היא נתנה חוות דעת לרשות שמורות

הטבע, שבה היא הצביעה על כך שבמידה ואיזור השמורה יכוסה בחול השמורה תחוסל. אני הצעתי פיתרון לנושא

הזה, שהשרטון הזה, במידה וייווצר, יורחק בפעולה הנדסית של שאיבה.

השוני בין הוות דעתי לזו של פרופ' ויידה נובעת ממצב פשוט. התביעה שלו היתה שמאחר ובאיזור שובר

הגלים הראשי של נמל היפה הצטברו כמה מיליוני קו"ב במשך כמה עשרות שנים, הוא עשה ממוצע על פני כל
השנים ואמר
הכמות השנתית היא קטנה מאוד והיא לא תשפיע על איזור השמורה. זה מקביל למקרה שמישהו

יגיד שבן אדם טבע בנחל שהעומק הממוצע שלו הוא 30 סנטימטרים. זה לא אומר שום דבר מפני שהסחף

העיקרי נוצר בזמן סערות נדירות. ז1 התמונה.

לכן, במידה ויטופל הנושא הזה של שרטון החול, ואני מבין שיש לחברה הכלכלית כ1ונה לטפל בנושא, אנחנו

לא רואים בעיה.

אם תרשה לי להחליף כובע ולהפוך עכשיו לאזרח חיפה, אני רוצה להעיר רק הערה אחת. נאמר פה דבר

שהוא לא מדוייק. נאמר שאין אפשרות לפיתוח העיר לכיוון הים. הוגשו תוכניות אחרות וישנה כרגע תוכנית במינהל

מקרקעי ישראל של פיתוח נרחב בת1ך מפרץ חיפה.
היו"ר סאלח טריף
כמה זמן נמשך הסרט שלכם?
בלהה גבעון
כ-4 דקות.
היו"ר סאלח טריף
ניצפה כעת בסרט ולאחר מכן ניגש לסיכומים.

(הקרנת סרט ה1וידיאו)
יונה 'הב
קודם כל אני חצה ל1מר שהו1יכ1ח הזה בהחלט לגיטימי. הוויכוח הזה נעשה לאורך שנים אבל התחלפו

הנפשות הפועלות. כשהוגשה תוכנית המרינה ב-1984 - ואני מע1רב בזה רק משנת 1994, 10 שנים לאחר כל

התהליכים - החברה להגנת הטבע הגישה את כל ההסתייגויות ברוח של ה"כרמל נושק לים". הכל נדון ונדחה

ואתם ביכרתם לא ללכת לבית-המשפט על הקטע הזה.

אני פתחתי את החברה הכלכלית, שהיא בעצם הגוף המבצע, לא הגוף המחליט, בפגישת של הדירקטוריון

עם המועצה הציבורית. הטענות אז היו לגמרי שונות. הטענות אז התבססו על המעמד הכלכלי של הפרוייקט, אם

הוא נבחן כראוי או לא נבחן כראוי, ולא הובאו בכלל כל הטענות שכרגע הובאו פה על השולחן הזה.

כך שנדמה לי שככל שהתופעה מתמשכת הטענות משתנות לחלוטין ומשתכללות. גם הנפשות הפועלות

משתנות, וככל שהנפש1ת הפ1עלות משתנות גם לפעמים התיזות משתנות. אני חסיד גדול בעבודה הציבורית

בנושא של תכנון ובנייה ל- .Public hearingאני הראשון במדינה שללא שום חובה חוקית ביצע Public hearingעל

שתי תוכניות שאני מעורב בהן, תוכנית המרינה ותוכנית המושבה הגרמנית. אני ביצעתי את זה נגד הרצון של כל

מקבלי ההחלטות בעיר. שלחתי את ההזמנות באמצעות הדרישה לארנונה, הלכנו נענית לבית וביקשנו מאנשים

לבוא והבטחתי, מה שקיימתי ואשר גם בוצע, שלא היה אחד שישב באולם שלא הביע את עמדתו ולא נפגש עם

המומחים. כתוצאה מכך גם הקמנו מינהלת במושבה הגרמנית שתפקידה יום יום לעמוד בקשר עם התושבים

!לשמוע מה שיש להם לומר.
היו"ר סאלח טריף
במושבה הגרמנית, תבורכו.
יונה יהב
אנחנו יושבים בבית המחוקקים. כאן כולם מודים בכך שתוכנית המרינה עברה את כל התהליכים החוקיים כפי

שהמדינה הזאת קבעה מאז ומתמיד. עכשיו מה מבקשים? לבוא ולקהת את כל התהליכים החוקיים, לזרוק אותם

לפח ושהוועדה הזאת בבית המחוקקים תחליט על תהליכים חוקיים חדשים? האם זה יעלה על הדעת? ומה קורה

לגבי פרוייקטים שאתם מעורבים בהם וכן יש לכם להגיד עליהם מילים ט1בות? האם גם אז יבואו כל מיני אנשים
ויגידו
תעזבו את התהליכים החוקיים שבהם הם עברו? האם זה מה שאת מלמדת בטכניון? את הרי בעד ללכת

לפי כל ההליכים החוקיים. אתם כל הזמן דוגמים אותי במחקרים ואתם שואלים אותי על תהליכי קבלת החלטות.

הרי אין חולק על כך שתהליכי ההחלטות התקבלו במסלול לפחות כפי שהחוק מחייב. עכשיו יש לכם טענות לגבי

חלק מהתוצאות של אותם תהליכים. אתם מבררים אותם בבית-המשפט. אנחנו נחכה לפסיקה של בית-המשפט.

אבל באמצע התהליכים האלה לאורך כל השנים החברה להגנת הטבע ואחרים לא הלכו לבית-המשפט כדי

לעצור את התהליכים האלה. היום, 14-13 שנה לאחר מכן, לאחר שכל הדברים נשמעו 1כל הבדיקות נעשו
שמואל גנץ
והם לא הביאו אף סקר מקצועי אחר.
יונה יהב
אנהנו השקענו 10 מיליון שקלים בבדיקות ובהבאת מומחים. תקראו את הפרוטוקולים של החברה הכלכלית,

כל פיפס שאני שומע אני שולח לאנגליה ולכל העולם ואנחנו מוציאים עשרות אלפי דולרים כדי שלא יקרה מצב

שהדברים לא יקבלו מענה. אפילו על הטענה הכי אבסורדית אנחנו עונים.

עכשיו לגבי הלק מהתושבים שגרים על החוף, כולל מר חיים רז, ידידי מקורס קצינים. זה בחר שחלק

מהת1שבים כתוצאה מהבינוי יותר לא יראו את מה שהם הי1 רואים לפני הבינוי, זה הרי ברור. בדיוק כמו שאני היום

גר בשכונה מסויימת, כשמשמאלי ומימיני יש מגרשים פנויים, אבל אני יודע שהם מגרשים המיועדים לבנייה וכשהם

ייבנו הנוף ישתנה.

טענה אחרונה היא, בכלל אני לא מבין כיצד אפשר להתייחס לבינוי כלשהו ולאופן בינוי על-פי מי שייקנה או מי

שייגור שם בעתיד. זו הרי טענה שלא ממין הטענות בכלל. מה זאת אומרת שיש אנשים שאסור להם בכלל לגור

שם? א1 שאני בכלל רוצה סוג מסויים של אנשים בתוך העיר שלי עם משלח-יד מאוד מסויים, ורצוי נמוך?
היו"ר סאלח טריף
זה לא עניין לוועדה הזאת.
יונה יהב
זה בכלל לא ממין העניין. אני נאחז במיוחד במה שאמר בית-המשפט העליון לאורך עשרות שנים. בית

המשפט העליון אמר שכל ועדות התכנון עיקרן בבדיקה תכנונית בלבד, לא בש1ם טענה אחרת, לא חברתית 1לא

סוציולוגית ולא פוליטית. כך אנחנו צריכים להתייחס לעניין וככה גם אתם צרכים להתייחס לעניין.

אתם העליתם טענה כלכלית ואני הוריתי לנציגים שלנו בכל הוועדות, שכאשר הוועדות האלה תחלטנה

שיועמדו מומחים שייבדקו את זה כלכלית באופן בלתי תלוי, שיקבלו את העניין הזה. וככה היה והוועדה החליטה

שמר...., נדמה לי, יבדוק את זה בצורה כלכלית. הוא בדק את זה.
יוסי בן-ארצי
הוא בדק ש: 2+2 זה 4. החישובים הם שלכם. לא העלינו את זה אפילו מרוב בושה.
יונה יהב
מה שקורה זה פשוט לא יאה. כאשר המימצאים האלה תומכים בגישה של החברה הכלכלית, אתם לא

מוכנים לקבל אותם. אתם מ1כנים לקבל רק את המימצאים שאתם אומרים אותם, והם גם לא מבוססים על-ידי

מקצוענים. ככה אי אפשר לבנות וככה אי אפשר גם להתקדם בפיתוח עירוני.
יו0י בן-ארצי
אנחנו מתנגדים לזה עקרונית באמת.
שבח וייס
הוויכ1ח פה הוא אידיאולוגי עמוק, מבחינתי, שלא תהיינה אי-הבנ1ת.
היו"ר 0אלח טריף
אמרנו שהוויכוח האידיאולוגי הוא לא עניין לוועדה הזו.
שבח וייס
אני אומר מדוע זה עניין ל1ועדה הזאת. ראשית, אנחנו 1עדה פוליטית של כנסת פוליטית. שנית, המקצוע שלם

זה פוליטיקה. פה אין אף אחד בעל מקצוע אחר, פרט אולי לעורך-דין שהתחבר לפוליטיקה או פרופסור למדע

הנ?דינה שהתחבר לפוליטיקה.

ועדת התכנון המקומית זה העיריה. זה מב01ס על הרעי1ן ששליחי ציבור הם שליחי אידיאול1גיות. זה גלעין של

כל הכרעה.

בקשר לתורות כלכליות שקיימות היום בעולם: באנגליה ניצח מר טוני בלייר, בצרפת - מר זיוספן, באיטליה -

אדם בעל השקפה דומה, בספרד - הולך לחזור המשטר הסוציאל-דמוקרטי. אירופה בעוד 4-3 שנים תהיה

סוציאל-דמוקרטית. בארצות-הברית מר קלינסון ניסה להכניס יסודות מסוג זה לתכנון ערים. העולם כולו הולך בדיוק

לכיוון של שמאלה מן המרכז. זה לא שייך לבולשביזם הארור. בדיקה מחודשת של כל הרעיונות
היו"ר סאלח טריף
זה נושא נהדר למדע המדינה.
שבח וייס
זה נושא להכרעה פה. אני מבקש שתיתן לי לדבר, פעם אחת באתי לפה.

אני יוצא מתוך הנחה שמה שאושר במילא יתבצע. אני מעלה הרהור שהוא אכן שובלי לעניי). אני לא חצה

"להלביש את התיק" על מר מצנע, זה לא הוגן. זה קיים 15 שנים באוויר. לבוא עכשיו ולהפריע למר מצנע לפתח

את העיר? זה דבר שלא ייעשה. שלא תהיינה פה אי-הבנ1ת.

אני הייתי חבר מועצת עירית חיפה במשך 12 שנים, חבר מאוד פעיל. את ההשקפות האלה ביטאתי שם. כל

עוד הייתי שם בכל הנושאים של תכנון עיר הלכתי לכיוון של שיקום, בוואדי סאליב ובמושבה הגרמנית, שחיפה

עושה דבר מקסים בעניין הזה, ושל חיבורים לאוכלוסיה. הייתי נגד כל ההעברות הקשות משכונת עוני אחת לשניה,

כמו במורד1ת נווה שאנן. היתה לי גם זכות שנתתי לזה ביטוי בכתב, יש לי עדות.
יונה יהב
אבל אתה אישרת את מת"מ על הים. אני לא הייתי שם אז.
שבח וייס
בחייך, בשנת 1981 אני פרשתי מהעיריה, לא אישרתי שום מת"מ על הים. לא משנה.

תיראו, אני מעיר את ההערה הזאת, אולי אפשר לעשות ע1ד שיקול דעת. אני מודע לכל העניין שזה נכנס

במסלול. אני גם מודע לכך שזה לא הוגן לטפס על המסלול כשהוא כבר בסופו, אני מ1דע לעניין הזה. ואבי לא

מזלזל בתהליכים שהתקבלו כאן קודם. אבל אני אומר, אולי אפשר לעשות עוד חשבון. אם אפשר, פה אני חצה

להציע הצעה. אם אי אפשר, אני מוכרח לומר שאני אף פעם לא ראיתי פיתוח, גידול עיר, כמטרה. אני דיברתי על

כך שחיפה תהיה קסומה כשהיא תהיה בת 200,000 איש. מי אמר שהיא בכלל צריכה להיות בת 300,000 איש?

מה איכפת לי שאנשים יבואו מהקריות? אני כל הזמן ראיתי את זה אורבנית. זה פיתוח?

אגב, מגורים לסוג מסויים של אוכלוסיה במקום טיפוח של המגורים הקיימים של סוג אחר, זה פיתוח? פיתוח



זה מת"מ (מרכז תעשיות מדע), זה כל הדברים המדהימים שעושים בחיפה, ועושים. הם ביטלו את האבטלה

בעיר, לשמהתבו ולאושרנו. יש קצת אבטלה בפריפריה של היפה, לא בחיפה עצמה.

זאת היא השקפתי. אני לא חוזר עם זה לחיים העירוניים, אין לי שום כוונות כאלה ואני לא רוצה להתערב שם.

שייעשו מה שהם מבינים. אני את חיי הפוליטיים כבר אסיים פה ואחזור לאוניברסיטה אם יהיה צורך וזהו. אני מביע

את זה כהשקפה של אזרח מתוך ניסיון עירוני ומתוך השקפת עולם.

ה0יפ1ר היה צריך להיות מה, שהי1 משפצים ובונים את שכונת עין-הים ואת נווה-דוד ומשאירים את הטיילת

הפתוחה, את הים הפת1ח הניפלא. אם אפשר היה צריך לחבר - גם אם זה "קח 15 שנים, גם אם זה משא ומתן

עם צה"ל ועם הנמל לפנות שם - לחבר את המושבה הגרמנית, ששם חי עמך. כולם יבואו לשם, גם אנשים

מבוססים, שם יש בתים יפים, תבוא הבוהמה, יהיה שם סוהו. זה מתחבר טבעי בהליכה ואנשים יוכלו לגעת בים

עין בעין, לא מלמעלה, מהשכונות של המסודרים, ולא מלמטה, מן האיים שהמסודרים ברחו אליהם.

זאת היא השקפתי. אין לי ש1ם טענה אליכם. אתם עשיתם את המהלך של פיתוח חיפה וכן הלאה. זאת היא

טעות שאנחנו הולכים איתה 15 שנים. במדינה כולה יש כמה ערים שמנסות לתקן את זה. זה גם חלק מהשקפת

עולם אגוצנטרית, נרקיסיסטית, בורגנית, שלדאבון לבי מפלגתי אימצה אותה והיא חוטפת את זה בבחירות, ומגיע

לה. זה הכל.
היו"ר סאלח טריף
אני מודה לך אדוני. אנחנו מגיעים לסיכום, רבותי.

אני משוכנע שנעשו כל הצעדים הסטטוטוריים החוקיים של אישור בוועד1ת התכנון והבניה. אין לנו ספק שכל

הצעדים החוקיים התבצעו. אלמלא כך, הכל היה נעצר בצו פש1ט של בית-משפט.

אין לנו ספק שקמה מועצה ציבורית כז1 או אחרת, זה דבר לגיטימי כשלעצמו, משום שהם חרדים מפני מה

שהולך להתרחש, שמנוגד להשקפתם. וטוב שיש כאלה אצלנו, טוב שיש כאלה.

הוועדה סיירה במקום משום שיש חשיבות עלי1נה, חיפה היא בירת הצפון, היא עיר מיוחדת במינה, וחשבנו

שצריך לשמור על הנוף ועל הייח1ד של חיפה ולא לעשות א1תה תל-אביב שניה. שמענו דברים גם מראש העיר.
שבח וייס
דווקא בתל-אביב יש טיילת שמחוברת לעם, עז1ב.
היו"ר סאלח טריף
אבל בתל-אביב יש להם טענות אחרות. אם תשמע את תושבי תל-אביב אתה פשוט תגיד שאתה גר בגן עדן,

אם תשמע מה רמת זיהום האוויר והצרות שיש להם אז אתה תחשוב על מה שיש לך.

אנחנו ר1צים מצד אחד לא לעצור את הפיתוח של חיפה. מצד שני, לשמ1ר ככל הניתן על כך שלא "עשו טעויות

ושלו יבוא ראש עיר לשעבר ויגיד לנו: בנו בניגוד למה שסוכם. אני לא רוצה להגיע למצב הזה.

ראיתי את זה בתוכנית. אני חושב שזה בניין מאוד מגעיל, חשבתי כך עוד לפני ששמעתי את האנשים, כי אני

נ1סע בדרך הזאת לפחות 4-3 פעמים בשבוע, בדרך לתל-אביב ולירושלים.
שבח וייס
אני נותן לחברי הוועדה ספר שכתבתי, מסמך לוועדה.
היו"ר סאלח טריף
אני לא רוצה שנחזור על הטעות הזאת, אני לא רוצה שניתקל בזה. ולכן טוב שמסלול של אישור יהיה ארוך

ככל שיהיה ומפותל ובלבד שכל הדברים 'לקחו בחשבון ושתהיה בדיקה מאוד מאוד יסודית ולא שטחית.

אני מודע לזה, כראש מועצה לשעבר, שלראש עיר יש כוח, שלגופים ערוניים יש כוח, והם משפיעים על איכות

הסביבה, הם משפיעים על משרדי הממשלה 1הם משפיעים על ועדות תכנון ובניה. אני מודע לזה שלאנשי עסקים

יש כוח גם על נבחרי ציבור. את כל זה אנחנו י1דעים.



נילחם כדי שיהיה איזון עדין, מקובל ורצוי, בין כל הצדדים האלה. הוועדה תיפנה, כיוון שהנושא הזה לא תם,

זה נכון שזה סוף המסלול אבל מכאן והלאה זה הקטע שבו אתם מתחילים לשמור על העניינים החשובים לכם

בהתנגדויות חוקיות. אני מניח שאנחנו נידאג גם שזה לא יהיה סתם דיונים פורמליים בהתנגדויות אלא שייכנסו

לעומק הבעיה ולעומק העניין.

לכן אנחנו ניפנה כוועדה למועצה הארצית לתכנון ובניה בתביעה שלפני אישור הפרוייקט ולאחר שמיעת כל

ההתנגדויות, הוועדה פונה ומבקשת שהפרוייקט - מכיוון שהוא נושא שנוי במחלוקת, ולגיטימי שיש דיעות אחרות,

של פגיעה בערכי טבע, של פגיעה בחלק מהתושבים, בהיבטים מסויימים רבים - הפרוייקט ייבחן על-ידי צוות

מומהים בלתי תלוי, לא של משרדי ממשלה, צוות מ1מחים חיצוני, לפני שהמועצה הארצית לתכנון ובניה תקבל את

החלטתה הסופית בעניין.
אילנה שפרן
זה לא המ1עצה הארצית שנותנת את ההחלטה אלא הוועדה המחוזית של חיפה.
היו"ר סאלח טריף
אנחנו נפנה את בקשתנו זאת ודרישתנו גם לוועדה המחוזית, זה היינו הך.
אילנה שפרן
זה לא היינו הך.
היו"ר סאלח טריף
אני מניח שדבר כזה, שיש לו משמעות ציבורית רחבה, זה פרוייקט גד1ל, ראוי יהיה לבחון ש1ב. בכל זאת

השקיעו בו, אמר חבר הכנסת יונה יהב, כ-10 מיליון שקל, אז יהיה ע1ד מיליון שקל. אבל כשתתקבל החלטה אני

אהיה רגוע, שבחנו את זה גם אנשים שהם לא בתוך המשרדים, שלא שייכים לעירית ולא שייכים לחברה הכלכלית

- ואני לא מטיל ספק כהוא זה בכנות הדברים שאמר חבר הכנסת יונה יהב ואמרו חברים אחרים, שהם רוצים

לפתח, על-פי תפיסתם. איננו רוצים לסרבל, לעכב או להביא עוד הליך ביורוקרטי. אבל תוך כדי עבודת הוועדות

ושמיעת ההתנגדויות על הליכי התכנון והבניה אנחנו רוצים שגם יונח על שולחן הוועדה המחליטה תסקיר של

מומחים בלתי תלויים.
שמואל גנץ
המומחים הבלתי תלויים יושבים בוועדה.
רוברט ראובן
המעמד הסטטוטורי שלנו מאפשר לנו, כמשרד לאיכות הסביבה
היו"ר סאלה טריף
אדוני הנכבד, אני קצת מכיר ועדות, השתתפתי בוועדות. אם הוועדה חושבת שמה שיש לה זה מספיק, אנחנו

נצטרך לשמוע את נימוקיה. אני הייתי חבר בוועדות מחוזיות וראיתי הרבה תוכני1ת. ראיתי שחברים שמשתתפים

בוועדה הם לא כל-כך בלתי תלויים לפעמים. אני אומר את זה בעדינות רבה. הם שותפים לאותם דיונים, הם

נכנסים לאותם דיונים מתוך כוח האינרציה, נהיים חלק חשוב בו. אינני פוסל את חוות דעתכם, חלילה, אני חושב

שכל מה שאתם אומרים זה באמת האמת. אבל כדי להסיר שמץ של ספק לעניין הזה חשוב מאוד שהוועדה

תבקש חוות דעת חיצונית נוספת. בפרוייקט גדול מה, זה לא מיבנה אחד, זה לא כביש אחד - אפילו בשביל

הרחבת כביש בין בית-ז'אן לפקיעין, שקיים ממילא מימי המנדט, ביקשו תסקיר השפעה על הסביבה, אז מותר לנו

פה לבקש פעם נוספת בחינה של העניין ולשים על השולחן דברים מזו1ית ראיה אחרת.
שמואל גנץ
זאת המלצה לוועדה או זאת הוראה?
היו"ר 0אלח טריף
אני אסביר. לנו מבחינה חוקית אין מעמד חוקי מחייב אבל יש משקל רב, גם לאור פסיקה שהיתה, להמלצה

של ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, גם על החלטות של שר הפנים וגם על החלטות של ועדות במשרד

הפנים, גם במינוי ועדות, מועצות, אפילו מעבר לדברים הקטנים האלה. המלצה של הוועדה, על-פי הפסיקה,

נחשבת כמעט כהוראה. אבל זאת המלצה בלבד. אם "רצו, יילכו לפיה. אם לא יירצו, לא יילכו לפיה. אני מניח שמי

שצריך להחליט יחליט על כך באור הנכון.

אנחנו נישלח לראש העיר את הפרוט1קול של הישיבה הזאת ונבקש את התייחסותו לנקודות שהועלו כאן,

משום שהוא הקברניט של כל העניין הזה. הוא צריך לבוא ולהגיב על הנקוד1ת החשובות. אני מבקש להביא

בהמשך גם את חוות דעתו ותשובתו וניראה אין נתייחס להמשך הסיפ1ר. נעשה מעקב וניראה לאן להתקדם.
יונה יהב
תרשום לפניך שהוועדות לקחו מומחים בלתי תלויים.
היו"ר סאלח טריף
אנחנו שמענו את הדברים ורשמנו אותם לפנים.
ארזה צירצימן
הם לקחו מומחים להביע דיעה בנושאים השונים אבל לא היו מומחים בלתי תלויים שבחנו את כל הפרוייקט.
היו"ר סאלח טריף
אנחנ1 נשמח לקבל ממנהל מחוז חיפה במשרד לאיכות הסביבה את הפירוט של מי עשה מה. תשלחו לנ1 את

זה וזה יהיה חלק מהפרוטוקול של הישיבה הזאת.

אני מאוד מ1דה לכם.

הישיבה ננעלה בשעה 12:15

קוד המקור של הנתונים