הכנסת הארבע-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 178

מישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה

יום שני, כ"א בטבת התשנ"ח (19 בינואר 1998). שעה 12:00

חברי הוועדה: סאלח טריף - היו"ר

דוד אזולאי

ניסן סלומינסקי

חה"כ טלב אלסאנע

יחזקאל לביא - משרד הפנים

איילת פישמן - משרד הפנים

עמי בן-דרור - מרכז השלטון המקומי

מירי פרנקל-שור

יפה שפירא

רשמה: אירית שלהבת

1. הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירות) (תיקון - בחירות למועצה ממונה), התשנ"ז-1996

(של קבוצת חברי כנסת).



הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירות) (תיקון - בחירות למועצה ממונה). התשנ"ז-1996

אני פותח את הישיבה הבאה בנושא הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירות) (תיקון - בחירות למועצה

ממונה), התשנ"ז-1997 של קבוצת חברי כנ0ת. בין יוזמי החוק נמצא חבר הכנסת טלב אלסאנע. אני מבין שהחוק

עבר בקריאה טרומית והועבר לוועדה. בבקשה, בוא תגיד לנו על מה מדובר.

הצעת החוק מתייחסת לנושא עקרוני, שקשור לשלטון המקומי. על-פי החוק נקבע שהבחירות במועצות

איזוריות ממונות תיערכנה בתוך 4 שנים. כשמדובר במועצה שנבחרה ונכשלה, אז מקימים ועדה קרואה שתכהן

במשך שנתיים או עד הבחירות הקרובות ביותר. לגבי רשויות מקומיות ממונות, החוק קובע מינימום 4 שנים. אפילו

אם שר הפנים יגיע למסקנה שבישוב הזה הגיע הזמן להכריז על בחירות, הוא לא יכול להכריז על כך כי החוק

קובע שהבחירות יהיו בתום 4 שנים. לשר אין במקרה זה שיקול דעת, אלא בחלוף 4 שנים יש אפשרות לערוך

בחירות, או לפנות לוועדת הפנים ולדחות את הבחירות. המצב הזה הוא אבסורדי והוא לא יכול להמשיך הלאה.

למה לא טוב ש-4 שנים תהיה מועצה ממונה?

חבר הכנסת אלסאנע מציע לתת לשר שיק1ל דעת. לא לחייב אותו אבל לתת לו שיקול דעת.

חבר הכנסת סלומינסקי הבין את קו המחשבה שלי. אני רוצה לפתח את זה. העניין הוא מה, כבוד

היושב-ראש, בנגב היו לנו 2 מועצות איזוריות ובשתיהן היו מועצות ממונות. אחת היתה ממונה במשך 7-6 שנים

והשניה היתה ממונה במשך 5-4 שנים. כאשר הגיע זמן הבחירות, פירקו את המועצות ושוב חזרו לתופעה של

מינויים. זאת אומרת, יוצא שבכל ישוב ויש1ב היתה

הפירוק היה על-פי בקשת התושבים. אתה יודע את זה היטב.

זה פרט קטן, אך משמעותי.

את מוכנה להקשיב לי? מה שאמרתי הוא נכון עובדתית. מי, מה, מי פנה, מי לא פנה, בודאי שאתם לא

פניתם ל-100% מהתושבים ושאלתם את דעתם. פנו אליכם מספר עסקנים ואמרו לכם שהם מייצגים את

על-פי בקשת התושבים. אז אני אומר לכם, האנשים שפנו אליכם לא מייצגים את

התושבים. מדובר רק ב-5% או ב-10%.

אני רוצה להגיד לך בכל הכנות, אני הייתי מאוד בעד מועצות ממונות באותם מקומות שלא יכלו לנהל את

עצמם, אבל מאוד צרם לי שמשרד הפנים, אפילו כשהיה מקום כמו זרזיר, שסא"ל .... היה צריך להתמנות, הוא

עמד מנגד בבג"ץ ונלחם על חייו.

אז נכשלנו בבג"ץ אבל שם היו נימוקים אחרים.

העובדה שנכשלנו היא תעודת עניות.

בכל מקרה, שלא השר ימנה את הממונה.

יש לי בעיה עם זה. אני בעד זה, לא סתם מצאו את המנגנון של מועצה ממונה בהתחלה כדי להריץ מועצה

ולבנות אותה נכון. בצדק, כי אם הכל יתחיל עם משחקי הפוליטיקה ישר מהתחלה, זה בעייתי. אבל הניצול לרעה

של המנגנון הזה הפך להיות למחלה, והיא מתמשכת וממארת כבר. אסור לנו לתת לזה להימשך. אני אומר את

זה כהערה, כדרך אגב.

אדוני היושב-ראש, מותר לי להעיר הערה על ההערה? הארה, ב-אי. אתה בוודאי יודע שאני לא צעיר במשרד

הפנים

אתה צעיר, אבל לא במשרד הפנים.

עברתי הרבה מאוד שרים במשרד הפנים. כל השרים נקטו את א1תה המדיניות כפי שנוקט השר הנוכחי.

אבל מה אנחנו אשמים? אנחנו קורבנות של זה. אנחנו לא שרים. לא יכול להיות דבר כזה.

אם יורשה לי להעיר את ההערה הזאת עד הסוף. המטרה האמיתית שלנ1 - אני מדבר כרגע על אלה שהם לא

נבחרי ציבור - היא להביא לידי כך שהניהול של אותה רשות יגיע למצב שבו היא תוכל להתחיל לרוץ בצורה

עצמאית לחלוטין, זאת המטרה.

כדי לנהל את הרשות ממנים מישהו שבחיים לא ראה מה זה רשות מוניציפלית.

אנחנו כבר דנו בעניין הזה, היו שאלות שאני ביקשתי להעביר לשר הפנים והוא ביקש ממני לבוא ולתת

תשובות. אני שאלתי, ואני חוזר על זה: "מה עמדתכם בעניין בקרה ציבורית לאחר שנתיים, ששר הפנים יצטרך

לפנות לוועדת הפנים של הכנסת ולבקש אישור? יתכן שמועצות ממונים לא יכינו את תוכניות המיתאר ואת כל מה

שצריך תוך שנתיים כי הם ירצו להיות 4 שנים, אז הם יזיקו פעמיים" - זה מה שאני אמרתי אז. אני ביקשתי את

התייחס1תכם לעניין הזה, כי זה באמת עניין חשוב ביותר. לא נחזור על הנקודה הזאת. מה עמדת השר בעניין

הזה, שהמועצה הממונה תתמנה לשנתיים והשר יוכל להאריך ל-4 שנים - כמו שיש בקרה לאחר 4 שנים - 1אז

השר יחליט בהתייעצות, באישור ועדת הפנים?

למיטב ידיעתי בנושא הזה שר הפנים טרם גיבש סופית עמדה. הוא ירצה לשמוע גם את ההערות שיהיו

לאותה ועדה שעוסקת באיחוד של רשויות מקומיות וגם ועד1ת אחרות, בכל מקרה, יש לזה קשר כי זה פירוק של

רשויות.

זה היה ב-25.11, עברו מאז כבר 3 חודשים.

אני זוכר מתי זה היה, אדוני. אם יורשה לי אני מוכן לברר אצל השר עוד פעם.

תברר, זה יהיה כבר אחרי הקריאה הראשונה.

להצעה בנוסחה הנוכחי השר מתנגד.

אני א1מר לכם, אי אפשר שאתם לא תבואו מוכנים לישיבה. אנחנו קובעים זמן, יש לנו עומס גדול מאוד. אני

יכולתי להחליט בפעם הקודמת אבל על-פי בקשתכם הסכמתי לדחות את זה כדי לקבל את תשובת השר. אי

אפשר שהשר יחכה לוועדות. יש כמה נושאים שנירצה להפנות אליהם את תשומת לבך, כולל טשא שעון הקייץ,

שאנחנו צריכים לקבל תשובות מוועדות שמונו כבר על-ידי השר. אבל בעניין הזה אני מציע, אנחנו נעביר את זה

לקריאה ראשונה.

קו המחשבה הזה מקובל גם עלי.

אנחנו תיכף נעבור על הצעת החוק. אחרי הקריאה הראש1נה, כשהעניין הזה כבר ירוץ, השר יביא דברים

לתיקון, אחרי שייגבש עמדה, ואז אנחנו נוכל להתייחס 1לתקן. אי אפשר לעכב עוד ועוד.

אני רוצה שנעבור על הצעת החוק. כתוב כאן: "הבחירות הראשונות למועצה לאחר כינונה ייערכו תוך שנתיים

מיום כינונה או במועד הבחירות הכלליות לרשויות המקומיות, לפי המוקדם".

אם הוועדה רוצה ללכת לקראת הצעתו של חבר הכנסת טלב אלסאנע, אני בדיעה שלא כדאי להפחית את

המועד למחצית, לשנתיים. הייתי מתחילה בהפחתה של שנה, הייתי מורידה את זה ל-3 שנים.

למה?

+ אפשרות של הארכה, באישור ועדת הפנים.

+ אפשרות של המנגנון שקיים היום בחוק, של פניית השר לוועדה. אני לא אוהבת ש1ם דבר דראסטי.

היו רשויות מקומיות שהבחירות שבהן היו אחרי שנה או אחרי שנתיים, הכל בשיקול דעת. למה להגביל רק 3

שנים? יכול להיות שזה היה מצליח. אז אנחנו נעשה את המינימ1ם שנתיים עם שיקול דעת לשר, שהוא יכול

להאריך את זה לאחר מכן לעוד שנתיים, לתקופה שמופיעה בחוק. כשמדובר בוועדה קרואה או במועצה שנבחרה

ונכשלה, אז מופיע בחוק שנתיים. שנתיים זו תקופה סבירה. מקובל עלי שתהיה בקרה ציבורית בתום שנתיים.



תהיה אפשרות ויהיה שיקול דעת ואם יהיה צורך וייראו שזה מצליח, אז אהרי שנתיים ועדת הפנים תאשר את זה.

מה את אומרת, גברת איילת פישמן?

אני אומרת, כפוף כמובן להסתייגותי העקרונית להצעה, ראשית יש לי בעיה עם הסיפא: "או במועד הבחירות

הכלליות לרשויות המקומיות, לפי המוקדם" - כי זה יכול להיות גם אחרי חודשיים.

את זה אני מוכן להוריד.

השאלה היא מה היא ברירת המחדל. אנחנו פשוט יכולים להפוך את ברירת המחדל. ברירת המחדל יכולה

להיות שהבחירות תתקיימנה אחרי שנתיים אלא אם כן מחליטים אחרת; וברירת המחדל יכולה להיות הפוכה,

שהבחירות הן אחרי 4 שנים, אלא אם כן מחליטים אחרת.

לא לא, אני מציע שזה יהיה שנתיים אלא אם כן מחליטים אחרת.

אני כמובן מעדיפה את האפשרות השניה.

הכלל הוא קיום בחירות, החריג הוא מינוי. החריג הזה יפעל אלא אם יש פסיקה אחרת.

אבל זה חריג שיש בו טעם 1יש לו סיבה מכי11ן שזו מועצה חדשה. זה לא מעשה שנעשה בשרירות לב של

מישהו.

תמיד אפשר להגיד שיש בו טעם או סיבה. מזמן אבד הכלח על הטעם והסיבה הזאת.

אני חושבת שאדוני לא צודק, הואיל 1יש מועצות חדשות.

אל תגידי שאני לא צודק. אני יודע את זה, אני חש את זה, אני מרגיש את זה, אני יודע טוב מאוד. אני לא

קורא על זה בספרים.

אתה חש את זה ואתה יודע. אם יורשה לי להעיר הערה, שמר שילת העיר בישיבה הקודמת 1חש1ב לזכור את

זה. החוק שאנחנו מחוקקים עכשיו לא נעשה, וסליחה שאני מזכירה שמות, לא נעשה בשביל חורה ולא בשביל

ל'גיה ולא בשביל ערערה, הוא נעשה בשביל כל הארץ וכל הרשויות המקומיות.

זה טוב בשביל כל הארץ.

אני לא משוכנעת שפיתרון ספציפי לבעיה של מישהו מתאים לכולם. כשיש מועצה שהיא חדשה

תני לי דוגמא של מועצות הדשות, שהי! לפני כן במועצות אחוריות במשך 7 שנים ואחר-כך התפרקו, או

מועצות הדשות שלא רוצים לעשות בהן בהירות אחרי שנתיים, אם יש שיקול דעת?

אני אומרת שרוב המועצות המקומיות הממונות החדשות הן לא כאלה שהיתה להן מועצה איז1רית ממונה

אלא הן מועצות חדשות באמת. למועצות האלה לא מספיק שנתיים.

יש מועצות שהיום הן מועצות ממונות, שכבר היו לפני כן מ1עצות איזוריות והיום הופכות למועצות ממונות.

זה מה שהיא מתכוונת.

גברת פישמן אומרת שזה לא קיים.

היא אומרת שזה קיים, אבל היא אומרת שהרוב המכריע הוא לא מה.

הרוב המכריע של המועצות המקומיות החדשות הן חדשות לגמרי.

לא אחזור על דברים שאמרתי כבר בישיבה הקודמת. אני מל1וה הרבה מאוד ועדות ממונות מטעם משרד

הפנים ומכל גוף אחר. אני נוכח לראות את הקושי של תקופת המעבר הזאת, אם ממצים את הזמן הזה או לא

ממצים אותו. הוא צודק וגם היא צודקת, כאן כולם צודקים. חסרה כאן חוליית קישור בשלב המעבר הזה בגלל שאי

אפשר לקבוע חוק אחד לכולם. לכן חשוב מאוד שהליווי שניתן היום למועצות האלה יחוזק כמוסד קבע ותינתן לו

ההכשרה המתאימה.

אתה מדבר מבחינתך כמלווה. בפעם הקודמת אתה הצעת שלוש שנים.

אבל אין לי אינטרס שלי. אני בא מתוך ניסיון אישי.

אבל איך אתה מונע ניצול פוליטי, גם של השר חיים רמון, שהיה שר הפנים, גם של השר סויסה, גם של שרי

המפד"ל? נציג משרד הפנים צודק במאה אחוז, אני עד לכך שבאמת היה ניצול כדי לקבל פיתרונות מפלגתיים.

אני לא חצה להיכנס לתחום הזה. אדבר על הצד המקצועי בלבד. מה שמדאיג אותי זה רק הצד המקצועי

מכיוון שאני רוצה מועצות חזקות. ניתן לעשות זאת אם באמת הכשרת השטה תיעשה בצורה נכונה. זה לא שאלה

של שנתיים או 4 שנים, אפשר גם להוביל את המקום במשך 4 שנ'ם ולהביא לכישלון אחרי 4 שנים.

והיו דברים מעולם.

והיו דברים מעולם. אתה יודע שאני נקראתי גם בעניין זה. לכן אני חושב שבחוק צריך להיות גם ביטוי לצורך

אני לא פוסל שהמועצה הממונה תכהן 5-4 שנים אבל אני רוצה שהשר ידע והמשרד יידע שזה לא טאבו או

שאין לו בקרה ציבורית על כך. אני רוצה שאחרי שבתיים יהיה שיקול נוסף של השר. כמו שקבענו באבו-גוש - וחבר

הכנסת דוד אזולאי היה שותף להחלטה - יכולנו להכריע שיהיו בחירות אחרי שנתיים אך ראינו שיש שם עוד

עבודות, שהכל מתנהל כשורה, ולכן הארכנו בעוד שנה. למה שהשר לא יהיה תחת הבקרה הציבורית הזאת, כד'

שהוא יידע שהוא נדרש לתת דין וחשבון? אנחנו לא באים ואומרים שהמועצה הממונה תכהן רק שבתיים.

אתה מחזק את מה שאני אמרתי, בגלל שכך צריך להיות התהליך.

אני חושב שהבקרה הזאת מאוד חשובה. לדוגמא, בישוב שלי יש אבשים מוכשרים, ביניהם גם עורכי-דין, והכל

טוב ויפה, אבל מדובר על כפרים. המועצה הזו מונתה לפני פחות משנה וכבר התחלפו 3 ראשי מועצות. מביאים

אנשים שאין להם שום רקע בשלטון המוניציפלי. זה מראה שלא הכל הולך בדיוק כמו התיאוריות הטובת והיפות.

אתה יודע למה בליגיה זה לא החזיק מעמד.

זה לא החזיק בשום מקש. לכן אני מציע שבתיים, ואז יבדקו אם יש צורך בהמשך עבודת המועצה הממונה,

יבדקו שהמועצה רצת כשורה, ואז ועדת הפנים.תחליט אם לאשר. אף אחד לא בא להתווכח ואף אחד לא בא

להאשים דבר מצליח. כולנו באים כדי לשבות דבר נכשל, או להאיץ בו או לנסות לקיים עליו ביקורת. אבל אי אפשר

לתת שם איזשהו תפקיד לעסקנים בלי שתהיה על כך ביקורת ציברית ושבינתיים אנשים יסבלו.

מנהל טוב במינהל ציבורי יכול לנהל כל גוף שהוא, ולא משבה אם היה לו רקע באותו תחום, בתבא' שהוא

מנהל טוב מבחינת מינהל ציבורי. אתה יכול לראות מנהלי חברות בעלות הון עתק, איך שהם עוברים מביהול חברה

שעוסקת בהייטק לניהול חברה שעוסקת בתכנון ובנייה או במזון או בדברים כגון דא ובסופו של דבר הם מנהלים

טובים. הווה אומר, אין פה בעיה של הניסיון הספציפי של אותו אדם שבא כממונה לליגיה, אם הוא היה מה או

אחר. תרשה לי, חבר הכנסת אלסאנע, אתה מחייך, שבינו מחייכים.

שולחים לנו ילד בן 20 שאין לו שום רקע ושום דבר. מה שאתה אומר זה נכון, זה מקובל עלי, אדם שמצליח

כאן יכול להצליח גם שם, הוא יכול להצליח בכל מקום. אדם שהיה אלוף בצה"ל גם יכול לנהל מערכות ויש לו ניסיון

גם אם הוא לא היה ראש מועצה. זה מקובל עלי. אבל אני מדבר על משהו אחר, שמביאים אנשים בני 20,

שההכשרה היחידה שלהם היא קרבה מאת או אחרת שלהם.

לא כולם בני 20.

אתה רוצה שנביא את הרשימות של כל האנשים? אני פשוט לא רוצה לפתוח תיבת פנדורה כאן.

אני בכל זאת השבתי, בהצעה שהצעתי מלכתחילה לא חשבתי שאנחנו נגביל את הכהונה רק לשנתיים. יש

מקומות שאכן יש בהם בעיות של תוכניות מיתאר וכדומה וצריך הכנה מתאימה לפני שמקיימים שם בחירות. אבל

השר יהיה חייב לפנות לוועדה ולהתייעץ. כמו שיש מנגנון התייעצות במיקרים של מעל 4 שנים. התייעצות, זה מה

שאנחנו אומרים, זו פררוגטיבה של השר.

יש הבדל בין התייעצות לבין אישור.

אבל את הבקרה הציבורית אתם צריכים לקבל, כדי למנוע אפילו מראית עין של ניסיון לנצל את זה לצרכים לא

ראויים.

אני מציעה שהמטרה תהיה התייעצות ולא אישור.

זה סמנטיקה. אנחנו לא באים פה לנהל מאבק סמנטי.

זה לא סמנטיקה. אני רוצה להסביר.

אני מציע שזה יהיה אישור. אם זה יהיה רק התייעצות אז השר יעשה את זה כאילו באופן אוטומטי, הוא יבוא

אני התייעצתי ומילאתי את חובתי.

אם הוועדה תגיד "לא" אז השר יצטרך להתייחס לעמדת הוועדה.

החוק שלנו הוא לא אפס. אם זה רק התייעצות אז המשרד יוכל לומר שהוועדה יכולה להגיד מה שהיא חצה

אבל שזה לא מקובל על המשרד.

אני רוצה להסביר מה ההבדל בין התייעצות לבין אישור. זה לא לגמרי סמנטיקה, יש הבדל בחוק. החוק היום

אומר: מינימום 4, עד 5 - התייעצות, אחרי 5 - אישור. מה זה אומר? בכל מקרה השר צריך לבוא לוועדה.

ההתייעצות אומרת שפורמלית יש לשר סמכות להחליט גם בניגוד לעמדת הוועדה אבל מן הסתם הוא יצטרך

נימוקים מאוד טובים להסביר למה לא. בשלב השני, שלב האישור, השר לא רשאי בכלל לפעול בניגוד לעמדת

הוועדה.זה ההבדל בין התייעצות לבין אישור.

אני מקבל את מה שאת אומרת.

אני לא מקבל את הטענה שאין בקרה על המועצות הממונות. אני חושב שקיימת בקרה, בדיוק אותו דבר כפי

שקיימת על כל רשות מקומית אחרת. כל רשות מקומית כפופה לממונה על המחוז, היא כפופה לקצין המחוז, היא

כפופה למנכ"ל המשרד, לשר הממונה. לכן אי אפשר לבוא ולהגיד שכל אחד יכול לעשות מה שהוא רוצה.

זה לא סוד, מותר לשר למנות אנשים המקורבים אליו. האם בגלל שהוא איש ש"ס אז הוא לא יכול למנות?

דווקא אנחנו מעדיפים אותם.

אני אומר לך, חברי, חבר הכנסת טלב אלסאנע, אני יודע, כל החברים שמונו, ובמיוחד עכשיו בליגיה, מונה

איש מקצועי עם ניסיון רב ועשיר. אתה יכול לבדוק את הדברים האלה. עובדה שהדברים הם בתחילת הדרך.

הדברים האלה לא זרים לי ואני שומע הדים ממקומות אחרים וגם שמעתי אותם בעבר כשהייתי ראש מועצה

ממונה. אני שומע מהחברים שלך את הפידבק החיובי שיש מהתופעה של המועצות הממונות.

אבל זה לא מבטל את הזכות לבחירות.

מישהו קבע שיש 4 שנים מועצה ממונה. הוא לא קבע את זה בצורה שרירותית, הוא לא בא וקבע 4 שנים

ובזה נגמר. יש איזשהו היגי1ן בהחלטה הזאת, כי בשנתיים נורא קשה להגיע לאיזשהן תוצאות רצויות.

באישור ועדת הפנים. ה11עדה תישק1ל ואם היא תאשר אז יאריכו.

אני בעד ללכת על הצעה שהמנגנון הקיים ישאר 1בלבד שאנחנו נוריד את זה לשנתיים. משנתיים ומעלה יהיה

מחוייב השר בהתייעצות עם ועדת הפנים. היום החוק קובע שנדרש אישור של ועדת הפנים רק אחרי 4 שנים.

רק אחרי 5 שנים.

בסדר, אנחנו נתקן את החוק.

זה 4 שנים מהיום. בין שנתיים לשלוש - התייעצות, ובין שלוש לארבע - אישור.

אחרי השנה השלישית תהיה התייעצות, ואחר-כך אישור.

כלומר ההצעה היא למעשה להזיז את הבל קדימה.

אני חושב שזה צריך להיות שנתיים, ואחרי שנתיים יצטרכו את אישור הוועדה. על-פי החוק אם זה התייעצות

אז אפילו אם הוועדה כולה פה אחד תגיד שאנחנו לא מסכימים, השר יכולה להחליט כרצונו ולהגיד: אני התייעצתי.

שום שר לא יקח על עצמו אחריות ללכת נגד הוועדה.

אז זה יפול בבג"ץ, הוא לא יכול. אם ועדה פרלמנטרית, ועדת הפכים ואיכות הסביבה, ממליצה והשר פועל

אחרת, הוא לא יעמוד בבג"ץ.

וגם הוועדה לא תבוא ותמליץ בצורה שרירותית על הדברים.

מה מפריע לנו לדרוש אישור של הוועדה אחרי שנתיים?

זה לא יעמוד בבג"ץ. אנחנו לא רוצים לעבור לניהול ענייני משרד הפכים על-ידי ועדה פרלמנטרית.

כאן יושבים אכשים אחראיים. יבואו לכאן כציגים של

אני מציע שתקבל את ההצעה של חבר הכנסת דוד אזולאי, שהיא הצעה טובה. שעד 3 שכים - התייעצות עם

הוועדה, ולאחר מכן - אישור ועדת הפכים.

עד 3 שנים התייעצות, אנחנו פשוט חוזרים אחורה שנה אחת, שנה שלישית - התייעצות, שנה רביעית -

אישור ועדת הפכים.

השכה השלישית לכהוכת ועדה ממונה תהיה אך ורק בהתייעצות עם ועדת הפכים. משכה שלישית ומעלה - זה

באישור ועדת הפכים. זו ההצעה. אנחנו מעבירים אותה.

זה לא מקובל עלי.

דרך אגב, יש אמות מידה, בדיקה מדוייקת של כל המרכיבים של תיפקודה של מועצה. עברנו איתכם על כל

הפרמטרים. זה כלי יעיל ביותר.

זה טוב, זה יטיל סייגים חשובים מאוד.

לראש המועצה הממונה חייבת להיות תקופה מסויימת כדי שהוא יוכל להוכיח את עצמו. בשנתיים זה נורא

קשה.

זה מה שנעשה. נעביר את הצעת החוק לקריאה ראשונה.

אני לא יכול להצביע בעד זה.

אתה תצביע בעד זה. אני חושב שכדאי לך לרוץ עם הצעת החוק הזאת, שהיא מרחיקת לכת. משרד הפנים

עוד יתנגד לזה. מה שעשינו כאן זה שינוי מרחיק לכת.

מה הניסוח הסופי?

"הבחירות הראשונות למועצה לאחר כינונה ייערכו תוך שלוש שנים מיום כינונה".

"תוך שנתיים".

אני אומרת לך רק מה היא החלטת הוועדה.

"תוך שנתיים", זה מה שהציע חבר הכנסת אזולאי.

לא, לא, אני מבקש לשמוע את הניסוח של היועצת המשפטית.

אתה דיברת על שנתיים. אחרי שנתיים צריך התייעצות בשביל להאריך לשנה השלישית, ואחרי 3 שנים -

אישור.

אני אומרת מה שחבר הכנסת אזולאי אמר.

ראש הממשלה נתניהו היום בראש וועדת השרים החליט על בחירות. האם אנחנו בוועדת הפנים מפגרים

אחרי ראש הממשלה? באמת, איזה מין הצעה זאת?

גם אין תוקף להחלטה של ראש הממשלה, מר נתניהו, אתה יודע את זה?

אני לא מבין מה זאת אומרת. אתה דיברת, וזה מקובל עלי, שיהיה שנתיים, ואחרי שנתיים יהיה מה שהציע

חבר הכנסת אזולאי, שהשנה השלישית תהיה בהתייעצות והשנה הרביעית באישור. לפיכך נקודת הזינוק היא

אחרי שנתיים, לא שלוש שנים.

חבר הכנסת אזולאי הציע 3 שנים.

הוא הציע שנתיים, את אמרת 3 שנים ואז הוא חזר על 3. גברת פרנקל-שור, את הצגת את ההצעה שלך

בהתחלה, 3 שנים, ונשארת על 3 שנים.

סליחה, אני מבקשת ממך לחזור מדבריך מכיוון שאני אמרתי בדיוק מה שחבר הכנסת אזולאי אמר.

תבדוק בפרוטוקול מה אני אמרתי. אני יודע מה שאני אמדתי, אמרתי שאחרי 3 שנים - התייעצות.

אני אחראי לכל מלה. אתה אמרת: שנה שלישית - בהתייעצות, שנה רביעית - באישור. זה מה שאמרת. אני

בטוח שזה מופיע בפרוטוקול.

בין שלוש לארבע, אתה צודק, זה מה שחבר הכנסת אזולאי אמר.

אמרתי שאחרי שלוש שנים זה התייעצות.

השנה השלישית - בהתייעצות, השנה הרביעית - באישור: זה מה שאמרת. עכשיו היא באה להכניס לנו את

זה ככה.

בין שלוש לארבע - התייעצות, מעבר לארבע - אישור. זה מה שהוא אמר. אני אומרת מה שחבר הכנסת

אזולאי אמר. אני לא המחליטה. יושבים פה חברי כנסת והם המחליטים.

אבל את לא מדייקת.

אתה יודע מה, יש פרוטוקול, תבדוק את זה אחר-כך.

אני אבדוק את זה בפרוטוקול ואני אחראי לכל מלה. אתה לא הצעת את זה.

אני כן הצעתי.

אתה לא הצעת את זה. היתה הצעה: שנתיים, שנה שלישית בהתייעצות, שנה רביעית באישור. גם לזה אני

לא מסכים אבל זה מה שהבר הכנסת אזולאי הציע.

חבר הכנסת אלסאנע, עזוב, תקדם את זה ככה, כמו שהוא הציע, ותביא את זה בהסתייגות אחר-כך.

אז נרשם שיש לי הסתייגות לעניין. אני מציע שנתיים לכהונה. לצ1רך הארכת הכהונה לשנה שלישית יצטרכו

התייעצות, ולצורך הארכה לשנה רביעית - אישור.

לא, שנה שלישית התייעצות ושנה רביעית אישור.

קיבלנו את ההצעה של חבר הכנסת אזולאי, 3 שנים.

אז זה בעצם 4 שנים. מה זה "בהתייעצות"? זה 4 שנים.

אחרי 3 שנים מגיעים להתייעצות לוועדה והוועדה תחליט.

התייעצות זה שטויות.

למה אתה מזלזל בוועדה?

התייעצות זה ממש לא שטויות הואיל ואם ה1ועדה מתנגדת הסיכויים שהשר יפעל בניגוד לעמדת הוועדה הם

קלושים. ההתייעצות היא באמת לא שטויות.

היום חבר הכנסת סאלח טריף הוא יושב-ראש הוועדה. אני לא יודע מי יהיה מחר יושב-ראש הוועדה, אני לא

יודע מה תהיה המדיניות שלו.

אבל אתה חבר ועדה. האם רק היושב-ראש קובע?

טוב, אנחנו נועלים את הישיבה. זו היתה ההצעה שהתקבלה והיא תועבר לקריאה ראשונה. תודה רבה לכם.

אני מצביע נגד הצעת הוועדה, באמת, אני מתנגד לזה.

בסדר, התט;דת, רשמנו בפרוטוקול את ההסתייגות שלך. ברור לנו שהתנגדת.

בעצם לא שינינו כלום. אז אני מושך את הצעת החוק.

אנחנו הזזנו הכל שנה אחורה. אם לא קיבלנו את ההצעה שלך אז כאילו לא עשינו כלום? הגענו פה לאיזשהי

פשרה שהיא סובה לכולם.

זה צריר להיות שנתיים ובקרה.

הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:30