ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 05/01/1998

הצעת חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (תיקון מס' 2) התשנ"ז- 1997

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 170

מישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה

יום שני, ד בטבת התשנ"ח (5 בינואר 1998), שעה 12:30
נבחו
חברי הוועדה: מיכה גולדמן - מ"מ היו"ר
מתמנים
צבי ענבר ' היועץ המשפטי לכנסת

בהן טל ' משרד המשפטים

משה בן-גרשון - מרכז שמורות טבע גנים ואתרים, משרד הפנים

רחל אדם - יועצת משפטית, המשרד לאיבות הסביבה

אמוץ זהבי - החברה להגנת הטבע

יואב שגיא - החברה להגנת הטבע

מדרכי בן-פורת - יו"ר רשות הגנים הלאומיים

אהרון ורדי - מנב"ל רשות הגנים הלאומיים

גדליהו אליהו - יו"ר ועד העובדים, רשות הגנים הלאומיים

שלום בן אבי - הסתדרות הפקידים, ההסתדרות החדשה

יצחק גרוסמן - סמנכ"ל רשות הגנים הלאומיים

סיני בתאני - רשות הגנים הלאומיים

אמיר דרורי - יו"ר רשות העתיקות

קרן טאב - רשות העתיקות

שייקה את - מנב"ל רשות שמורות הטבע

שלמה דולברג - רשות שמורות הטבע

רוני מלבה - רשות שמורות הטבע

אורי ביידץ - יו"ר ונבר העובדים, רשות שמורות הטבע

עו"ד יהודה רווה - רשות שמורות הטבע

גלזמן הלל - רשות שמורות הטבע

עדי גרינבאום - רשות שמורות הטבע

אהרון עתיאלי - סגן הממונה על השבר, נושרד האוצר

1יר ת - משרד האוצר

ציפי רון - ארגון הגג חיים וסביבה

יורם צפריר - האוניברסיטה העברית

דניאל מורגנשטיין
יועצת משפטית
מירי פרנקל-שור
מנהלת הוועדה
יפה שפירא
קצרנית
סיגל גורדון
סדד-היום
הצעת חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה

(תיקון מס' 2), התשנ"ז - 1997.



הצעת חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (תיקון מס' 2) התשנ"ז- 1997
מ"מ היו"ר מיכה גולדמן
אני מתכבד לפתות או1 ישיבת הווערה. לפני שנערוך ריון אני מבקש מהיועץ המשפטי

לכנסת, מר צבי ענבר לומר את דבריו.
צבי ענבר
לכולם ידוע בוודאי, שבמהלך חקיקתו של חוק ההסדרים התקבלה הסתייגות והיא לא

התקבלה במקרה, שעל פיח, בל החוק הזה נכנס תוך כדי היותו בהליכי חקיקה בוועדה זו למסגרת

חוק ההסדרים. ההסתייגות הזו נתקבלה בקריאה שנייה, החוק מרם הפך להיות חוק, רק היומ הוא

יובא לקריאה שלישית. מכל נזקום, ההסתייגות כמו יתר ההסתייגויות במסגרת חוק להגברת

הצמיחה ובשנים הקודמות נקרא, חוק ההסדרים. וכמו הסתייגויות לחוקי תקציב שבאים לוועדת

הכנסת, הנוהג מזה שנים, שחברי הכנסת מצרפים את ההסתייגויות שלהם להצעת החוק והצעת

החוק לא נדונה בכלל בוועדה, כלומר, בוועדת הכספים. וכך יכול לקרוא הדבר, שבהסתייגות יכנס

נושא שהוא בכלל נושא חדש או בלשון התקנון, חריגה מגדר הנושא של הצעת החוק, ופתאום הוא

מגיע בקריאה שנייה-שלישית, מבלי שוועדה של הכנסת נתנה על כך את דעתה. הפתרון בעבר וגס

במהלך החקיקה הנוכחית היה בדרך של סעיף 127 לתקנון הכנסת. כלומר, אם התקבל אחה שהוא

תיקון לחוק שלא היה מתוכנן ושלא דנו בו, היה עולה לדוכן יושב ראש הוועדה ומבקש ממליאת

הכנסת להתזיר את החוק לוועדה ואז לפחות היה מתקיים דיון בוועדה. לפעמים היו מחזירים את

הסעיף כמו שהוא, לפעמים היו מתקנים אותו ולפעמים היו מבטלים אותו. במקרה זה, בעקבות הענין

הרב שהיה לכל נדני גורמים בהעברת החוק, לא נעשה ההליך הזה. כאמור, הצעת החוק לא נדונה

בוועדה ויוצא, שאם הכנסת תקבל את החוק בקריאה שלישית, כאילו יש לנו מצד אחד את החוק

שהתקבל בקריאה שלישית, אבל מאידך, אנחנו יודעים שזה הליך חקיקה שהוא בלתי תקין לחלוטין,

הליך חקיקה שלגביו רמז בית המשפט העליון בפסק דין שנקרא "נמרודי", שבהליך כזה, יתכן

שיכריז על חוק שהתקבל כתוק שבעצם לא התקבל, כלא היה. הגעתי למסקנה ואני יודע שגם במשרד

המשפטים הגיעו למסקנה ולכן היתה גם פניה לחזור ולדון בהצעת החוק, להתזיר אותו על פי סעיף

127, לוועדת הכספים. אני בדעה, שגם אם התוק יתקבל במסגרת חוק ההסדרים, הוא יהיה חוק שאם

תהיה פניה לבית המשפט העליון, יקבעו, שהחוק התקבל שלא כדין. אשר על כן, יעצתי ליושב ראש

הוועדה להמשיך בהליכי החקיקה, שהרי הצעת החוק הועברה לוועדה זו. שלא לדבר על כך, שברגע

זה המצב הוא שהחוק ההוא עדין לא התקבל, כאשר יתווסף להצעת החוק סעיף אשר מבטל את מה

שהתקבל בחוק ההסדרים. לכן, זו הסיבה מדוע ישיבת הוועדה שנקבעה עוד לפני שידעו על חוק

ההסדרים, מתקיימת, ומדוע וטלה זו תמשיך בחקיקה עד להשלמתה.
היו"ר מיכה גולדמו
תודה רבה, אדוני היועץ המשפטי לכנסת. נמשיך לדון בהצעת התוק.
מירי פרנקל שור
הגענו לסעיף 13 בהצעת החוק.
אמיר דרורי
היתה אי הבנה בקשר לסעיפים 11 ו- 12.
מירי פרנקל שור
התקבל מכתב בוועדה ממר אמיר דרורי ולכן, ביקשנו מעורכת הפרוטוקול לשמוע תמליל

מדוייק של הפרוטוקול. מכיוון שעד כמה שזכור לפחות לי, לא התקבלה בוועדה התלטה לקבל את

בקשת רשות העתיקות. למען הסר ספק, ביקשנו לוודא שאכן מה שאנחנו זוכרים הוא הנכון. לכן, אני

תושבת שכדאי להמתין לקבל פיענוח מלא ואז נראה איפה הדברים עונת-ים.
היו"ר מיכה גזלדמן
אני סומך על האמינות של אמיר דרורי, יחד עם זאת, אני מבקש שנקבל את הפרוטוקול.
מירי פרנקל שור
בפרוטוקול שהגיע לוועדה, הנושא לא הוכנס. אנחנו ביקשנו לקבל תמליל מדוייק ורק אז

לקבוע, האם היתה החלמה או לא. ש- כמה שזכור, היתה החלטה ונדמה לי ששוחחנו על כך אחר-כך.

במידה והענין לא התקבל, אפשר להעלות זאת לדיון נוסף בוועדהלפני שאנחנו מסיימים את הקריאה

בחוק.
היו"ר מיכה גולדמו
אני לא רוצה שאמיר ילך בהרגשה שאנחנו מנסים לעשות מעקף. אני מציע שנמשיך, אנחנו

הרי לא מסיימים היומ את הדיון בחוק. התמליל יגיע בינתיימ, לא נסגור את הישיבה לפני שנקבל

את ההערה של אנזיר דרורי.
מירי פרנקל שור
אנחנו נמצאים בסעיף 13 להצעת החוק.

''בסעיף 12 לחוק העיקרי, במקום "לרשות הגנים" יבוא ''לרשות הגנים הלאומיים ושמורות

הטבע", ובמקום "רשות הגנים'' יבוא "הרשות".

סעיף 14 - בסעיף 13 לחוק העיקרי, בסעיפים קטנים (א) ו- (ב), במקום "רשות הגנים" יבוא ''רשות

הגנים הלאומיים ושמורות הטבע".

סעיף 15 - כותרת סימן ג' לחוק העיקרי תהיה: ''סימן ג' - מליאת רשות הגנים הלאומיים ושמורות

הטבע"."
יואב שגיא
יש סעיף נוסף שלא סיכממ אותו, התחלנו בו בדיון בפעם הקודמת, הנושא של הגדרת גן

לאומי, אני מבקש לחזור לזה.
כהו טל
זה כבר סוכמ.
יואב שגיא
זה לא סוכם. סוכם שנשב עם היועצים המשפטיים ונגיע לנוסח מוסכם.
אהרון ורדי
נאמר שלא פותחים הגדרה בתוק הזה.
מירי פרנקל שור
אמתו שנמצא מקום להערה שלך בסעיף אחר ולא לפתוח את הנושא.
היו"ר מיכה גולדמן
חוק ההסדרים שיעבור במליאה, אם הוא יננבור, הוא לנזעשה לא רלבנטי.
מירי פתקל שור
למען הסר ספק, נכתוב בהצעת החוק סעיף שמבטל את הסעיף שהתקבל בחוק ההסדרים.
סעיף 16 - ''במקום סעיף 14 לחוק העיקרי יבוא
4ו(א) לרשות הגנים הלאומיים ושמורות הטבע תהיה מליאה של שבעה עשר חברים שתמנה

הממשלה, בהמלצת השר לאיכות הסביבה, תה הרכבה: (1) שבעה נציגי ממשלה שהם עובדי מדינה
כלהלן
נציג משח- האוצר, נציג המשרד לאיכות הסביבה, נציג משדר החינוך והתרבות, נציג משרד

החקלאות, נציג משרד הפנים, נציג משרד התיירות ונציג המשרד לתשתיות לאומית; (2) שבעה

חברים, שימונו לאחר התייעצות עם מוסדות מדעיים שיש להם ענין בנזדעי הטבע, בהגנה על המבע

ושימורו, וביניהם מומתים מבין התחומים הבאים: זואולוגיה, בוטניקה, אקולוגיה, ארכיאולוגיה,

גיאולוגיה, גיאוגרפיה, היסטוריה, כלכלה, ואדריכלות נוף ושימור; (3) שלושה נציגי ציבור, והם

- נציג הקרן הקיימת לישראל, נציג החברה להגנת הטבע ונציג ציבור שיש לו ענין בתחומי פעילות

הרשות.

(ב) השר לאיכות הסביבה, לאחר התייעצות עם המליאה, ימנה לה יושב ראש מבין חבריה.

(ג) תקופת כהונתו של חבר מליאה תהיה 4 שנים."
יואב שגיא
אני רוצה להתייחס למכו1ב שלנו, עמה- 2 בסעיף 4: הרכב המליאה ותקופת כהונתה: א.

סעיף 16 להצעת החוק משנה את סעיף 14 לחוק העיקרי הקובע את הרכב המליאה. סעיף 14(א)(2)

המוצע קובע כי שבעה חברים במליאה יהיו מומחים "בין התחומים הבאים: זואולוגיה, בוטניקה

ובו". הנוסח המוצע אינו מבטיח ייצוג למומחים מתחומי הידע ההכרחיים של שמירת הטבע והנוף

שהם מומחים מתחום הזואולוגיה, בוטניקה, אקולוגיה, גאולוגיה, גאוגרפיה ונוף. מוצע לנסח את

סעיף 14(א)(2) כדלקמן: '"שבעה חברים, שימונו מתוך רשימת אנשי מקצוע שיגישו המוסדות הבאים,
כל אחד בתתום התמחותו
החברה לזואולוגיה, החברה הישראלית לבוטניקה, התברה לאקולוגיה

ולמדעי איכות הסביבה, האגודה הגיאוגרפית הישראלית, התברה הגיאולוגית הישראלית, החברה

לחקירת אוץ ישראל ועתיקותיה, האיגוד הישראלי של אדירכלי נוף".
היו"ר מיכה גולדמן
במה זה שתה?
יואב שגיא
שונה בעיקר ההמלצה שתבוא מצד החברות המדעיות בהדגשה של הנושאים.
היו"ר מיכה גולדמו
מהי החברה לזואולוגיה?
אמוץ זהבי
אגרדה עותומנית שמטפלת בענינים המדעיים של הזואולוגים ונזקיימת את הכינוסים של

כלל הזואולוגים. כנ"ל הבוטנית, הגיאולוגית, הם האגררות המדעיות.
מירי פרנקל שור
יש גופים נוספים?
אמוץ זהבי
לא במקצועות הספציפיים. אין שתי אגח-ות זואולוגיות או שתי אגת-ות גיאולוגיות

שמתחרות ביניהן.
יואב שגיא
מי שהגיש את המסמך הזה הם פרופסורים מהאתיברסיטה בחברה להגנת הטבע תה על מנת

להבטיח שהרשות הזאת תתנהל בצורה נזקצועית, על פי אמות מידה מקצועיות.



המסגרת הזאת שמוצעת כאן למי שימליץ ויציע מי יהיו אנשי המדע שייכללו במסגרת הזאת

באה כדי להבטיח שאכן יהיו אנשי מדע מתאימים, ובמידה רבה להמנע ממצב שעלול להיווצר,

שבמליאת הרשות, המינויים יהיו מינויים לא מקצועיים. שנית, להבטיח שהמקצועות הרלבנטים יהיו

מיוצגים ולכך מתייחסת -המשך העניה, שאומרת: "בהמשך הסעיף מוצעים שני נוסחים אלטרנטיביים:

1) נוסח התואם את דוח ועדת הרמלך ולפיו יתוקן סעיף 14(א)(2), כך שבמקום הנוסח המוצע,

מהנזילים "וביניהם מומחים" ו3נד לסוף הסעיף יבואו המילים: "ובהם מומחה אחד מכל אחד מן
התחומים הבאים
זואולוגיה, בוטניקה, אקולוגיה, גאולוגיה, ארכיאולוגיה, היסטוריה, אדריכלות

נוף ושימור". הכוונה, שבנוסח המוצע יכולים למנות מספר אנשים מגוף אחד ואז יחסרו אנשים

מגופים אחרים חשובים.

2) לחילופין מוצע הנוסח הבא כדי להבטיח את הענין: "הנוסח המוצע, מהמ-ילים ''וביניהם מומחים"

יוותר כפי שהוא, ובסופו של סעי 14(א)(2) לחוק, לאחר המילים "נוף ושימור'' יוספו המילים "ובלבד

שיהיו חברים במליאה ארבעה מומחים מהתחומים הבאים: בוטניקה, אקולוגיה, וואולוגיה

וגיאולוגיה". שני הנוסחים האלה מבטיחים את מה שהתבקש.

בפניה זו מופיע סעיף ב' נוסף שאומר: סעיף 14(ג) קובע את תקופת כהונתו של תבר מליאה.

כדי להבטיח המשכיות עבודה של המליאה מוצע להוסיף, בסופו של סעיף קטן(ג) את הנוסח הבא:

"ניתן למנות חבר מליאה לתקופת כהונוו אחת נוספת של 4 שנים. מדי תקופה של 4 שנים יוחלפו לא

יותר ממחצית מחברי המליאה.''
מירי פרנקל שור
כל החברות שאתם מציעים הן חברות פרטיות?
יואב שגיא
הן עמותות.
היו"ר מיכה גולדמו
אין ענח-תות מקבילות?
ניר רז
יכול להיות שיהיו. יש שני גופים שהנציגים מוגדרים, החברה להגנת הטבע בסעיף הבא

וקרן קיימת לישראל. כל רשימת המומחים האלה מאפשרת להביא נציגי ציבור מהתחומים הרלבנטים

כולל התחום הכלכלי שמשקף פעילות אמיתית ורצויה של הגוף הזה. מעבר לכך יש גם יצוג של

נציגי הממשלה שהם יכולים למנות מישהו מטעמם.
ציפי רו1
סעיף 16, במקום סעיף 14(3), אני מבקשת לתקן, במקום: נציג ציבור שיש לו ענין בפעילות

הרשות, לקבוע, שנציג הציבור יהיה מטעם ארגון הגג של הארגונים- העוסקים באיכות החיים

והסביבה בישראל.
היו"ר מיכה גולדמן
בשום פנים ואופן, זאת שרלטנות ואני נגד זה.
יהודה רווה
אני מתנגד להצעה של החברה להגנת הטבע למרות הסימפטיה שיש לי לחברה להגנת

הטבע. אבל, ההצעה הראשונה, למנות נציגים על ידי גרפים וולנטרים כולם, לדעתי זה בלתי אפשרי.

היום הגופים האלה קיימים, מחר יכול להיות שלא יתקיימו, אז מה, נשנה את החוק? מן המקובל

שהגופים האלה לא ימנו מישהו שהוא לא חבר שלהם. אני לא חושב שזה נכון להגביל, מינויים על

ידי גופים קיימים. לחברה להגנת הטבע יש ממילא את המשקל הראוי שלה ברשות.
יואב שגיא
הנוסח איננו מדבר על כך שהם ינזנו. מדובר שהמינוי יהיה מתוך רשימה שהם יציעו.
נדרי פרנקל שור
אחה מונח- מדעי? יכול להיות שכל החברות שאתה מציע נכנס תחת גדר מוסד מדעי.

השאלה, למה צריך ללכת דווקא לכיוון של העמדתות האלה ולא להשאיר זאת כפי שהממשלה

מציעה.
יהודה רווה
הנוסח הנוכחי הוא נוסח טוב, הוא נוסח נזצויין. לעומת זאת, התוספת שמבקשים, למשל,
הנוסח החילופי בהערות החברה
"ובלבד שיהיו חברים בנוליאה ארבעה מומחימ מהתחומים הבאים:

בוטניקה, אקולוגיה, זואולוגיה וגיאולוגיה'. אני חושב שזה יכול לכבול.
יהודה רווה
לעניו סעיף גי, אני גם חושב שזה תיקון ראוי, שאפשר למנות חבר במליאה לתקופה נוספת

של ארבע שנים ושלא יוחלפו יותר ממחצית. גם זה חילופי שלא תהיה תחלופה של מאה אחת מחברי

המליאה.
מרדכי בן-פורת
אני מסכים עם הדברים שאמר עורך דין יהודה רווה. אני חושב שצריך להגדיר מוסד אקדמי.

אנחנו רשות ציבורית שצריכימ להתייעץ ולהתיחס למוסד אקדמי ברור, אבל אם אפשר לתקן, תוך

התייעצות עם העמותות האלה.
היו"ר מיכה גולדמן
לא צריך,
מרדכי בו-פורת
לגבי ההערה של ארבעה אנשים בעלי מומחיות מתחום הזואולוגיה, בוטניקה וכוי, אני

מסכים לענין. כך גם לגבי ההחלפה של מחצית נזאנשי הנזליאה.
אידית הוד
בהחלטה לגבי המליאה הקודמת היה יצוג לשלטון המקומי ובהצעה הנוכחית אין נציג של

השלטון המקומי. נציג משרד הפנים לאו דווקא נוייצג את השלטון המקומי. במליאת הרשות של

שמורות הטבע היה נציג הרשויות המקומיות עם נציגי משרדי הממשלה.
אהרון ורדי
השלטון המקומי כתב מכתב ואנחנו השבנו לו, שאנחנו רואים את נציג משרד הפנים כנציגות

של השלטון המקומי. אי אפשר לתת נציג לשלטון המקומי. גם היום אין בנזליאות הקיימות נציג

מהרשות המקומית.
מירי פרנקל שור
מליאת הרשות הגנים הלאונזיים מקרב העובדים של משרדי הממשלה.
אהרון ורדי
זה החוק הישן. יש שינוי לענין. בנזליאה הזו יש 11 אנשים, במליאה החדשה יש 17 אנשים.
היו"ר מיכה גולדמן
אז ודאי שמגיע להם יצוג. אנחנו נתקן, במקום בנזשרר הפנים יהיה הנציג של השלטון

המקומי.
משה בן-גרשון
משרד הפנים הוביל בכל הנושא של שמורות טבע. אני חושב שמשרד הפנים צריך להיות

מיוצג כל הזמן, כפי שהיה כל השנינו.
שייקה ארז
כשהחוק הזה הוחל, לא היתה בעיה עם משרד הפנים. להיפך, כולם ראו שנזשרד הפנים הוא

שמקדם את נושא התכנון של כל הנושא הירוק. אי אפשר להשמיט את משרד הפנינו.
מירי פרנקל שור
למה היום יש נציגות של השלטון המקומי, ובהצעת התוק אין?
שייקה אח
מפני שכל החוק הזה בנוי על הכתות של משרד הפנים על גנים לאומים, שמורות טבע,

אחרים לאומיים ואתרי הנצחה. על כל ארבע פונקציות שקיימות כאן, בסופו של דבר, כל הרשויות

יכולות לפעול רק אם שר הפנים מכריז.

אחת הבעיות של רשות שמורות הטבע ועליו היא נאבקת לאורך כל הדרך היא הכרזה של

שמורות. הגורם שמאשר שמורות טבע בכל התהליך זה שר הפנים. כשיש לנו בעיות עם שמורות טבע

ועם הכרזת שמורות אנחנו פונים לשר הפנים. אני תושב שנציג משרד הפנים חייב להיות בגוף של

רשות שמורות הטבע שכולל את הענין, אחרת נצא נפגעים. אנתנו הולכים להשקיע בשנת 1998 מאות

אלפי שקלים לקידום שמורות. יש אינטרם שיהיה נציג של משרד הפנים.
מרדכי בן פורת
יש שני מוסדות של מועצה. יש מועצת גנים לאונדים שמורות טבע בחוק הישן עם 27 חברים,

והיא עוסקת בנושאים הסטטוטוריים ולא המליאה. יש מליאה, למועצה הזאת פרט לשבעה נציגי

ממשלה יש חמישה נציגי רשויות מקומיות וביניהמ נציגי המועצות האזוריות שהתמנו על ידי שר

הפנים. יש תשובה לנושא הזה ולצרכים שלהם, במועצה שעוסקת בתחום הסטטוטורי.
כהן טל
שוחחתי עם רות רוטנברג שלא נמצאת כאן עכשיו. הכוונה היתה ליצור מליאה שיש לה

מבט כללי על כל הענין של שמורות טבע. לכן, מה שלא היה בחוק הקיים, קיים היום, יש פה נציג

של משרד הפנים וזאת הראיה הכללית. בחוק יש הוראות לענין שמורות טבע בתחום של רשות

מקומית שמחייבות התייעצות עם אותה רשות מקומית. אבל נאמר, שלנציג שלטון מקומי כשמדובר

על משהו כללי, צריכה להיות ראיה כוללת. ברגע שהכניסו את משת- הפנים, יש יצוג לענין.
אידית הוד
גם נציג של מרכז השלטון המקומי יתן זאת בראיה כוללת.
יהודה רווה
בחלק הנושאים שנדונים במליאת רשות שמורות הטבע או עכשיו הרשות המאוחדת, יש

ניגוד עוינים מוסדי. אני לא חשוב שזה ראוי ובריא שהגוף הזה שמחליט על הכתת שמורות טבע,

לפעמים נגד רצונן של רשויות, שיהיה נציג של רשויות. זה דבר שצריך לתקן אותו ולא למנח- את מה

שהיה רע, אלא לעשות משהו טוב יותר. יש נציג של משרד הפנים והוא צריך לדאוג לאינטרסים של

הרשויות.
אידית הוד
אבל הוא לא דואג.
משת בו גרשון
לפני שמשרד הפנים מכריז על הגנים הלאומיים ועל שמורות הטבע, הוא בהחלט מתייעץ עם

רשויות מקומיות לגבי כל שמורה וגן שנמצאים בתוזומה של אותה רשות.
היו"ר מיכה גולדמן
שוכנעתי, נמשיך הלאה.

מירי פרנקל שור

האם התקבלה הצעת התברה להגנת הטבע להוסיף בסעיף הזה, שניתן למנות חבר מליאה

לתקופת כהונה אתת נוספת של 4 שנים, ונזרי תקופה של ארבע שנים יוחלפו לא יותר ממוזצית מחברי

המליאה?
היו"ר מיכה גולדמו
כן, זאת החלטת הווערה.
יואב שגיא
היתה המלצה נוספת, להבטיח את המקצועות.
היו"ר מיכה גרלרמו
זה לא התקבל.
מירי פרנקל שור
לפי הצעת החברה להגנת הטבע, החלטת הוועדה, שתוחלף רק מחצית מהמליאה וחבר נוסף

יובל להתמנות לכהונה נוספת טל ארבע שנים.

"סעיף 17 - בסעיף 15 לחוק העיקרי, אחרי סעיף קטן (ב) יבוא: "(ג) מבלי לגרוע מכלליות

האמור בסעיף 15(ב), תמנה המליאה נוקרב חבריה ועדות משנה כמפורט להלן:

(1) ועדת משנה מקצועית-נזדעית, שרוב חבריה יהיו מקרב הנציגים המפורטים בסעיף

14(א)(2), והם ימנו אחד מהם כיושב ראש שלה, אשר תייעץ ותמליץ למליאת הרשות בנושאי שמירת

הטבע והגנה על ערכי הטבע, ומניעת פגיעה בהם כתוצאה מפעולות פיתוח;

(2) ועדת משנה לנושאי קליטת מבקרים בשמורות טבע ובגנים לאומיים, שתמליץ ותייעץ

למליאת הרשות בנושאי פיתוח לצורבי נופש לציבור: יושב ראש הוועדה יהיה נציג משרד התיירות;

(3) ועדת משנה שתייעץ ותמליץ למליאת הרשות בנושאי חינוך, הסברה והדרכה לשמירת
הטבע, ערכי הטבע והמורשת
יושב ראש הוועדה יהיה נציג משרד החינוך והתרבות;

(4) ונבדת משנה לביקורת, שתהיה בת שלושה חברים לפחות, מבין כל אחד מהנציגים

המפורטים בסעיף 14(א) פסקואת (1), (2) ו-(3), למעט יושב ראש המליאה שלא יהיה חבר בה: ועדת

הביקורת תגיש לנוליאת הרשות דוח ביקורת לפחות פעם בשנה.''
יואב שגיא
אני מבקש להתייחס לסעיף 6 בפניה שלנו לגבי הרכבה ותפקידיה של ועדת המשנה
המקצועית
סעיף 17 להצעת החוק קובע הקמת ועדות נושנה וביניהן הוועדה המקצועית, אך לא

מגדיר את סמכויותיה באופן מספק. אני רוצה להדגיש שהנושא הזה של ועדה נזקצועית הוא חשוב

מאח- על מנת למנוע החלטות שרירותיות שלא עולות בקנה אחד עם תפקיד הרשות.

"סעיף 9 להצעת החוק, המשנה את סעיף 8 לחוק העיקרי קובע את סמכויות הרשות. מוצע

להוסיף בסופו של סעיף קטן 8(1) העוסק בפעולות שימור ושיקום ערכי טבע, את המילים "על פי

הנתייתה או בהתייעצות של ועדת המשנה המקצועית-מדעית".

זה תיקון אחד שמחייתם למתן סמכות לוועדה הנוקצועית. עשינו תיקון בסעיף 8, סעיף קטן

2, אני רוצה לדעת אם הוא נכנס. נווצע להוסיף צורך בהנחייה כח- גם בסעיף 25 לחוק העוסק

באישור פעולות בשטחי גן לאומי/שמורות טבע.
מירי פרנקל שור
ההצעה שלכם לגבי סעיף 8 להצעת החוק: סעיף 7 לחוק, התקבלה רק לגבי פסקה 6: על פי

המלצת ועדת המשנה המקצועית-מדעית.
יואב שגיא
עת- התקבלה בסעיף 9 להצעת החוק: סעיף 8(2).
מירי פרנקל שור
נכון.
יואב שגיא
אני ממשיך הלאה ואני מדלג על סעיף בי שמתייחס ל- 8(2) במכתב שלנו. גס סעיף (ד)

כוסה, על ידי סעיף 8(6). אני מתייחס לסעיף (ו) שלנו: מוצע לשנות את סעיף 5ו(ג)(1) לחוק העיקרי

כך שלאחר הנד-ליס "ועדת משנה מקצועית-מדעית", יבואו המיליס ''שתמנה לכל היותר שישה

חברים". לאחר המלים ''בסעיף 14(א)(2)", יבואו המיליס ''ובלבד שיהיו חברים בה זואולוג, בוסני,

אקולוג וגיאולוג". במקום המילים ''אשר תייעץ ותמליץ למליאת הרשות'' יבואו המילים "אשר תנחה

את נוליאת הרשות''. זוהי ההצעה ואני מבקש התייחסות.
יהודה ורדי
אני מציע על פי אותה מתבונת, לדעתי, במקום "תנחה", אני מציע שנקבל את נזה שקיבלנו

בסעיף 8 או 7 לתוק העיקרי, שתייעץ בלבד, יעל פי המלצה".

זאת ועדה של 7 חברים.
מירי פרנקל שור
איפה זה כתוב?
יואב שגיא
בחוק לא כתוב. כתוב: וננדת נזשנה מקצועית-מדעית, שרוב חבריה יהיו בין הנציגים. לא

כתוב כמה ווברים. לא ברור מלשון החוק. יכולים להיות, שניים שלושה ושיהיה מביניהם. לכן, אני

חושב שאנחנו מסייעים לכוונה של המחוקק.
יהחיה ורדי
זאת ועדה מקצועית-מדעית, שאם לא יהיה בה רוב של אנשי הנוקצוע בתחום המדעי אז היא

לא נחשבת לוועדה רצינית. לכן, צריך להכתיב שבוועדה הזאת המדעית-מקצועית, רוב חבריה יהיו

כפי שהצעת, זואולוג, בוטנאי, אקולוג וגיאולוג. אבל, הייתי רוצה לשנות על פי הצעתו של מוטקה

בן-פורת, במקום גאולוג יבוא ארכיאולוג. זה נותן לתחום- הגנים הלאומיים את ההיבט הנזקצועי.
יואב שגיא
אפשר להוסיף גם גיאולוג וגם ארכיאולוג.
היו"ר מיכה גולדמו
לא, אתה מגדיל לשמונה.
יואב שגיא
דובר על שישה חברים, אפשר להגדיל לשבעה תברים. אנחנו ציינו רק ארבעה מקצועות.
היו"ר מיכה גולדמן
מקובל.
יהודה רווה
אנחנו רוצים להתנגד לשאר התיקון. הוועדה הזאת היא לא ועדה שמנהלת את הרשות אלא

ועדה שמייעצת.
יואב שגיא
הסבמתי להצעה של ורדי, לא תייעץ ולא תנחה אלא תמליץ.
מירי פרנקל שור
המלצה זה מקובל וגם ייעוץ מקובל. מה אתה מרוויח אם אתה מוריד? אנחנו לא מורידים,

אלא משאירים זאת.
יואב שגיא
אני רוצה להעלות את סעיף 5 שלנו. הנושא הוא מדען ראשי שיהפוך למוסד. זה נזקובל וזה

גם תואם את המלצות ועדת הרמלך חה מותק את הצד המקצועי. מוצע לייסד מדען דאשי של הרשות,

על מנת להבטיח ניהול הרשות על פי אמות נדדה מקצועיות נזדעיות. מוצע הנוסח הבא: "מנהל

הרשות ימנה איש מקצוע מתתומי שנדרת טבע כמדען ראשי, מתוך רשימת אנשי מקצוע שתציע וננדת

המשנה המקצועית-נזדעית. המדען הראשי אחראי לפעילות המדעית מקצועית והמחקרית של הרשות,

ויפעל על פי הנחיות מקצועיות של הוועדה המקצועית מדעית." הצעה זו עולה בקנה אודו עם מבנה

הרשות שהציעה ועדת המלך, שיכלול חטיבה מדעית מקצועית וחטיבת שימור.

אני רוצה להבהיר ואני מה-ע לכך, שיש כאן לכאורה בעיה של בעיה ניהולית מבנית.

הבעיה הזו נפתרת בכך שלא יהיה כאן אורגן מעל המנכ"ל. מנהל הרשות הוא שממנה. מרגע שמנהל

הרשות ממנה, ברור שהאיש הזה כפוף למנהל הרשות. אבל כמו שקיים במערכות רבות אחרות,

למדען הראשי יש מנהל אבל יש לו גם גוף מקצועי שנזעוגן בחוק, שמנחה אותו מבחינה מקצועית.

אני חושב שזו בדיוק הכוונה כאן, שיהיה מתח במבנה מינהלי נכון, שבין ההחלטות המינהליות

והחלטות פוליטית שיש לגביהן לחץ לבין החלטות מקצועיות. לשם כך זה נועד.
דניאל מורגנשטיין
כדי להשליס את סעיף 17, יש אה-סימטריה בין סעיפי משנה 2 ו- 3 לבין 1 ו- 4. בוועדת

המשנה לנושא קליטת מבקרים ובוועדת המשנה לנושא מינוך, הסברה והדרכה, החוק קובע, מי יהיה

יושב ראש הווננדה. בוועדה המקצועית שהיא לא פחות חשובה וגם בוועדת המשנה לביקורת, לא

נקבע נד יהיה יושב ראש הוועדה משום שנזליאת הרשות תחליט לפי הענין, לפי האנשים שיש לה.

אני חושב שרשות הגנים הלאומיים ושמורות הטבע, שתוקמ לאחר האיחוד של שתי הרשויות, אנחנו

נותנים לה מספיק סמכוירת ומן הראוי שהיא ונבחר את יושבי ראש שתי הוועדות, השניה והשלישית,

לפי מצאי האנשים שיש לה ולא בהכרח לפי המינויים שיגיעו דווקא ממשרד זה או ממשרד אחר.
אורי ביידץ
חברי מליאה וגם אנשי מדע ומקצוע גם הם בני אדם. לכן, אם מנהל הרשות ואם זה יושב

ראש מליאת הרשות ואס זה כלל המליאה, בוחנים הצעות שמוגשות בצורה ענינית כי זה פתח

לבג"צים ולנוערכות שיסרבלו את העבררה. אני לא מכיר גוף שקובע את ההרכב. זה מונע כל חופש

פעולה וניהול תקין.

שנית, להצעה האחרונה של החברה להגנת הטבע, לא יתכן שגוף שאין לו שום אחריות על

הניהול היום-יומי יקבע מי יהיה המדען הראשי. מנהל הרשות צריך לעבה- איתו ולכן הוא יכול

להתייעץ עם גופים מדעיים וגם עם חברי המליאה אך לא מעבר לזה.
היו"ר מיכה גולדמן
אני דוגל בזה כפי שקיים היום ברוב משרדי הממשלה, שאת המדען הראשי קובע השר ולא

מערכת כזו או אחרת.
אורי ביידץ
השר קובע במשרד שלו. אנחנו לא מחלקה במשרד.
היו"ר מיכה גולדמו
אני אומר, צריך לתת ליושב ראש את הזכות לקבוע. כמו שהשר קובע במשרד, הייתי נותן

ליושב ראש לקבוע את הזכות של מדען ראשי. כמו שיש לשר את הסמכות לקבוע את המדען הראשי,

כאן ליושב ראש תהיה הזכות לקבוע את המדען הראשי.
יהח-ה רווה
יש בעיה ארגונית מבנית לזה, אם הוא יושב ראש שלא מנהל את הניהול היום-יומי והוא

קובע נזי ישרת תחת המנכ"ל, בעצם יש קשר יחיד, הוא ממנה והוא לא מפסה כך היושב ראש גם

עוסק בניהול וזה לא דבר ראוי. לפי חוק החברות הממשלתיות. המגמה היא לנתק. לכן אני חושב

שאורי ביידץ צודק, מי שצריך למנות את המדען הראשי הוא המנכ"ל ולא היושב ראש. המדען יכול

להתייעץ עם כל אחד אבל הוא לא יכול להיות מתחה על ידי החלטות של גוף אחר חיצוני.
אורי שגיא
ההצעה היא, שאכן המנכ"ל ימנה. ההצעה מדברת רק על דבר אתד, שמבחינה מקצועית,

שהמנכ"ל מחר יכול להיות מינוי פוליטי ולא בהכרח מקצועי.
היו"ר מיכה גולדמו
אמרתם לי יושב ראש ולא מנכ"ל, אני מבין. עכשיו לומר, אנחנו לא ירועים מי יהיה

המנכ"ל - - -
אורי שגיא
המנכ"ל ממנה. המנהל צריך למנות ולא אף אחד אחר. כל מה שאנחנו מבקשים לקבוע כאן,

שיהיה ביטחון שהמדען לא יהיה חלילה מינוי פוליטי. אנחנו מבקשים כי זה יהיה על דעת המלצת

הוועדה הנוקצועית. הוועדה המקצועית תיתן רשימה של עשרה אנשים מתאימים, אם לא ימצא חן

בעיני המנכ"ל, הוא יאמר, תן לי רשימה אחרת. אבל שיהיה שלב של ניהול מקצועי.
טל כהן
שתי הערות. האחת לגבי יושב ראש הוועדה שיהיה נציג משרד התיירות ונציג משת-

החינוך. זאת היתה ענזדת הממשלה מכיוון שנת-ובר בשתי ועדות שהענינים הברורים שלהם הם מינוך

ותיירות, ורצו שיהיה נציג ממשלה שיעמרר בראש הוועדה. שנית, לגבי ועדת המשנה לביקורת, אני

יודעת שנעשתה התאמה, יש וננדה לענין גופים ציבוריים שעושה סקירה רוחבית של כל החקיקה

לעניני גופים ציבוריים והסעיף הזה נלקח משם. זאת אומרת, אם משנים, צריך אולי להחייעץ ולראות

איך זה נעשה בגופים ציבוריים אתרים.

לענין המדען הראשי, הפנה את תשומת ליבי נציג הממונה על השכר. בסעיף 20 יש הערות

לענין העסקת עובדים, שם מדובר על תפקידים מיוחדים ואפשרות לקבוע משרות לתפקידים

מינהליים בכירים ובמסגרת זה נכלל גם המדען הראשי. גם כאן הסעיף הזה נלקח לאחר התייעצות

ולאחר בדיקה רוחבית של גופים ציבוריים ולכן, הכנסת הענין של מדען ראשי, אני לא יודעת אם

הדבר - - -
שלום בן-אבי
לקבוע תפקידים ולא למנות.
כהו מל
העניו הוא למנות.
היו"ר מיכה גולדמו
לגבי ההערות שלך: בענין המנכ"ל, זה מקובל על כולם. לגבי נודעו - מדעו הוא לא בשורה

חדשה, גם קודם היה מדעו, זאת לא תוספת של תקו.
מירי פרנקל שור
אם זה היה חלק מהמלצות ועדת הרמלך, למה הממשלה לא הכניסה את זה כחלק מהצעת

החוק? מה היה הרעיון מאחורי זה?
מל כהן
היתה התייעצות בין משרד המשפמים כדי להשוות את כל ענין החקיקה לגבי גופים

ציבוריים. ישבה ועדה והגיעה להמלצות. על פי מיטב הבנתי, הסעיפים הללו נכנסו בעקבות

המלצות הוועדה הזו לענין גופים ציבוריים.
אהרוו ורדי
ועדת הרמלך דיברה על מבנה ארגוני. יש גם חמיבת שימור, אבל, לצורך העניו אני רוצה

לומה הרשות הזו היא לא כמו רשות אחרת, היא רשות מיוחדת, שהאלמנט המקצועי, המדעי, הוא

המוביל את הרשות הזו. הוא נותו לה את הכיוון, הוא נותו לה את האזימוט. לכן אני חושב שהמדען

זה מסר לרשות, נא לפעול על פי אמות מידה מקצועיות מובהקות. אבל, יש בעיה במבנה הארגוני.
יואב שגיא מציע הצעה
''מנהל רשות ימנה איש מקצוע מתחומי שמירת מבע כמדען ראשי, מתוך

רשימת אנשי מקצוע שתציע ועדת המשנה המקצועית-מדעית" ואני מציע להוסיף, לאחר אישור

המליאה. אמ הוועדה הזו תציע הצעות שהמליאה לא מסכימה, יש כאן ניגרר אינטרסים, תמיד

המליאה מעל כולנו.
ניר רז
אין צורך בזה, הוא קיים היום, המנכ"ל אומר שהוא יהיה קיים, זה חלק מהתקן, המנכ"ל

החליט על המבנה הארגוני, כבר היום הוא קובע אותו. יש ועדה נזדעית בחקיקה שיושבת ליד, אז

איו צורך להכניס אותו.
אהרוו ורדי
בחוק הזה יש ערר דבר מיוחד והוא הנושא של התקציב. הואיל ורצינו למסור לכולם שיש

לנו רק ארץ אחת, אתה פוגע פעם אחת בשמורה טבע, אתה לא יכול להחזיר את העניו חזרה, לכן

אמרנו, בואו נייחד תקציב, לא סיכמנו כמה אחתים, אבל רצינו למסור לארגון, למנכל, למליאה, לא

משנה מתי, ששמירת מבע זה דבר עליון ועשינו תקציב מיוחד. המדען שהוא מבמא גם את אתרי

המורשת וגם את שמירת המבע, צריך להיות מסר: בלי מדען - - -
ניר רז
בנוליאה יש בימוי לקמע הנזקצועי. יש גם את הוועדה הנזקצועית שמנחה ומייעצת

וממליצה. זה קטע ארגוני בתוך הארגון עצמו שהמנכ"ל מחליט עליו והמנכי'ל מעלה אותו, הוא

כפוף שלו.
היו"ר מיכה גולדמו
זה לא מצב שיגרום להוצאה של ערר 300 אלף שקל בשנה.
ניר רז
אני מסתכל על כך מבחינת התפיסה.
אהרון ורדי
התיקונים הם כך: בסעיף 5, מנהל הרשות ימנה איש מקצוע מתחומי שמירת טבע כמדען

ראשי, מתור רשימת אנשי מקצוע שתציע וגברת המשנה המקצועית-מדעית, באישור המליאה. אני

מציע שאת החלק האחרון לא לכתוב בגלל שזה ברור, שהנורעו הראשי אתראי לטפל בנושאים מהסוג

הזה.
היו"ר מיכה גולדמן
לא. צריר זאת.
יהודה רווה
אולי כדאי לכתוב, מתוך רשימה שתקבע הנזליאה על פי המלצת הוועדה המקצועית. אחרת

יוצא, שהוועדה המקצועית תגיע למליאה, המליאה תדון. צריך לומר, המליאה תקבע על פי המלצת

הוועדה המקצועית.
אהרוו והיי
יואב שגיא, אני מציע, המדען הראשי אחראי לפעילות הנזדעית מקצועית והמחקרית של

הרשות, ויפעל על פי הנחיות הוועדה הנזקצועית.

אם ההמלצות של הוועדה לא עברו את אישור המליאה, המדען יכול לאמץ את המלצות

הוועדה המקצועית בלי אישור המליאה.
יואב שגיא
לנת-ען אין סמכות ניהול. סמכות הניהול היא של המנכ"ל.
יהודה רווה
לא יכול להיות שאיש שכפוף למנכ"ל יקבל הנחיות ממישהו שלא כפוף למנכ"ל. גם המילה

תאום היא לא מילה ברורה.
היו"ר נדכה גולדמן
את הקמט, ''ויפעל על פי הנחיות מקצועיות של הווננדה המקצועית מדעית/ זה יורד

מהסעיף, למחוק זאת.
ניר ח
אין צורך שהוא יתערב בניהול, אם הוא לא סומך על המדען שהוא יעבוד לפי המלצות של

ראיות מסוימות, בשביל מה יש נת-ען?
מרדכי בו פורת
המדען הראשי הוא במקביל לסגן מנהל חטיבה ולכן הוא מנהל מערכת, הוא לא ישות בפני

עצמה כמו שבמשרדי מנזשלה אחרים שהוא עובד עם צוות מצומצם. יש לו את אחד הגופים הכי

גדולים במנזה.
אהרוו ורדי
אני מבקש להגיע לסעיף 21, 20 להצעת החוק, וסעיף 48 מכיוון שנוכחים כאן העובדים

שלנו מרשות שנזורות הטבע ורשות הגנים הלאונויים.
היו" ר מיכה גולדמן
נעבור לסעיף 20 להצעת החוק: "אחרי סעיר 21 לחוק העיקרי יבוא: 21א. (א) סדרי קבלת

הערבדים לרשות ומינוים, יהיו מתאימים לאלה של עובדי המרינה, בשינויים שתקבע הרשות, באישור
השר לאיכות הסביבה ושר האוצר
(ב) שכרם ותנאי עבודתם של עובדי הרשות ייקבעו בהסכם ביו הרשות לבין ארגון העובדים המייצג

את המספר הגדול ביותר של עובדי הרשות, באישור השר לאיכות הסביבה ושר האוצר;

(ג) המליאה רשאית, מטעמים מיוחדים שיירשמו ובאישור השר לאיכות הסביבה ושר האוצר, לקבוע

משרות או סוגי נושרות לתפקידים מינהליים בכירים או לתפקידים מקצועיים נזיוחדים (להלן -

משרות מיוחדות) שעליהם לא יחולו הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב), וכן לקבוע את שכרם ותנאי

העסקתם של עובדים במשרות מיוחדות.''

יש הערות?
אהרוו ודרי
אתמול התקיים זיון בין העובדים לבין השר לאיכות הסביבה באשר לסעיפים האלה. רות

רוטנברג אמרה את דבריה, העובדים אמרו את דברם. השר לאיכות הסביבה סיכם, שבאופן עקרוני

הדרישה של העובדים נראית לו, אם כי, הוא חייב את העובדים ואת ההנהלה העתידית לכשיהיה

החוק, לנסות לסכם את הדברים בהסכם הקיבוצי. אלה העובדות.
שלום בו-אבי
בסעיף 21 א, השינויים שתקבע הרשות זה פתח לפוליטיזציה מכיוון שהיום יש לנו הסכם עם

הרשות הגנים לגבי אופן קבלת עובדים. אנחנו מוכנים ללכת לקראת החוק ולקבל את מה שמקובל

בנציבות שירות המדינה לגבי קבלת עובדים, בשינויים, הרשות יכולה לעשות כל פעם שינויים. אני

מוכן שיהיה כתוב, ובלבד שהשינויים יהיו מוסכמים ענו נציגות העובדים.
היו"ר מיכה גולדמו
עלי זה מקובל מכיוון שאני קודם כל בעד עובדים. אנחנו ניתן גיבוי למה שאמר נציג האיגוד

המקצועי. כל הדברים האתרים שינסו להעלות, מבחינתי זה לא יעבור.
מרדכי בן פורת
שתי הרשויות התקיימו מצויין עשרות שנים בלי הסעיף הזה. בוזוק הקיים זה לא נזופיע.

הנושאים האלה מכוסים גם על ידי חוקים קיימים אחרים של קבלת עובדים, פיטורי עובדים וכן

הלאה. אני מבקש מהיועצת המשפטית לשקול, האם אפשר להוריד את כל הסנניף ולחיות על פי

הסכמי עבודה.
שלום בן-אבי
אני מעונין שהסעיף לפי נציבות שירות המדינה, יהיה מקובל. אבל לא בשינויים שתעשה

הרשות נדרי פעם.
יהודה רווה
מי שמכיר את ההיסטוריה לפחות של רשות שמורות הטבע, יש ניסיון והיה ניסיון במשך

עשרות שנים והוא נווצלח, לשמור על האיחוד של שני הגופים הללו ולא להפוך אותם למשרד

ממשלתי. לכן, אני מציע אם בכלל, או לא לשנות כלום, או לבטל את הסעיף הזה בולו. צודק מוטקה

בן פורת, שהרשויות התנהלו יפה מאוד בלי הסעיף.
אהרוו ורדי
בהסכמים הקיימים לא כתוב שיש רשות חדשה ולא כתוב שהזכויות שלכם יועברו לרשות

חדשה. ב- 21א כתוב: הגנה מלאה לזכויות העובדים בגין האיחוד. אני משיב לטענה, הסתדרות רג"ל

ורש"ת 40 שנה כך, שייסתדרו גם בלי זה. זה הרי לא סוב לכס כי לא יהיו זכויות לרשות החדשה אם

מוחקים את הכל.
יהודה רווה
אם הסעיף מגן אז הוא טוב, אבל בסעיף עצמו כתוב, שינוהל משא ומתן וכר. לדעתי,

למעשה הסעיף הזה לא מוסיף ולא גורע. הוא רק יכול להוסיף צרות, כי כתוב בסעיף ב: "שכרם

ותנאי עבודתם של עובדי הרשות ייקבעו בהסכם בין הרשות לבין ארגון העובדים המייצג את המספר

הגדול ביותר של עובדי הרשות." זה מה שקורה היום, אין שום יתרון לסעיף הזה ויש רק חסרונות.
היו"ר מיכה גולדמו
אני קורא את סעיף א: סדרי קבלת העובדים לרשות ומינויים, יהיו מתאימים לאלה של

עובדי המדינה, באישור השר לאיכות הסביבה ושר האוצר, ודילגתי, בשינויים שתקבע הרשות.
שלוש בו אבי
כלומר, שהוא יצטרך לאשר, אם הוא מקבל את מה שמקובל במדינה או לא. נניח ושר אוצר

ממפלגה מסויימת מחליט לא לקבל את ההחלטות. לכן אני מציע לכתוב, בשינויים שיוסכמו על ידי

נציגות העובדים.
שלמה דולברג
לפי החוק, הסכמי עבודה ברשות שמורות הטבע נחתמים בין ההנהלה לבין ועד העובדים

ונציגות העובדים כולל ההסתדרות ברפרנטורה מלאה ובאישור הממונה על השכר באוצר. כך אנחנו

חייס כל השנים תה בהתאם לחוק. בהתאם להצעת עורך דין רווה, אני נזציע לבטל את כל סעיף ו2,

דהיינו, 21 (א)(ב) ו-(ג). הוא לא מעלה ולא מוריד.
אהרון עוזיאלי
לממונה על השכר אין בעיה להסכים לזה שסדרי קבלת עובדים לרשות יהיו מתאימים לאלה

הנהוגים בנציבות שירות המדינה. אבל, היה ויווצרו דברים שיותר תואמים לרשות, חבל שהקביעה

של עובדי הנת-ינה תהיה כל כך קשוחה שאי אפשר יהיה לזכות ממנה. לכן, אני תושב שהסעיף כפי

שהוא רשום כאן, הוא נכון וטוב. ממילא לא יעשו דברים בלי התייעצות מוקדמת עם העובדים, אבל

אי אפשר להכניס את העובדים בפרטנר.
טל כהן
ברצוני להאיר את עיניכם שהסעיף הזה נעשה בחוקים אחרים, למשל, חוק רשות הנמלים

והרכבות. כל פעם שהיה איחוד של גופים, הביאו את הסעיף הזה. דיברו על העתקה של הסעיף ולכן

זה הולך לכל אורך החקיקה שמדברת על איחוד גופים.
הירד מיכה גולדמן
בגלל קוצר הזמן, לא נגיע עכשיו לפתרון הסעיף. אנחנו לא מסיימים אותו, קידמנו אותו

כתוצאה מבקשה של אהרון ורדי נזאחר ויש כאן נציגי עובדים ולא רצינו לבטל להם יום עבורה נוסף.

אני נוציע, שנח- הישיבה הבאה, נציג ההסתדרות /7rבנושא הזה, תגיעו להסדר מבלי שנקיים דיון

פנימי תוך כדי ישיבה. אני מבקש שתסיימו את המעיף לפני שמגיעים לישיבה. מועד הישיבה הבאה,

יום שני הבא, בשעה 10:00. תרדה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 14:00.

קוד המקור של הנתונים