הכנסת הארבע-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא נזתוקן



פרוטוקול מס' 169

מישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה

יום שני, זי בטבת התשנ"ח (5 בינואר 1998), שעה 10:30

חברי הוועדה: אברהם פורז - מ"מ היו"ר

אברהם הירשזון

בינה בראון - המשרד לאיכות הסביבה

שמואל שפט - המשדר לאיכות הסביבה

עו"ד נעמי וייל - לשכת עורכי הדין

ציפי רון - ארגון הגג חיים וסביבה

דה- פילזר - מינהל התכנון, משרד הפנים

יהודה חזן - משרד הפנים

אביטל שטרן - משת- המשפטים

שרון הברמן - מרכז השלטון המקומי

תמי רווה - התאחדות הקבלנים

דניאל מורגנשטיין

מירי פרנקל-שור

יפה שפירא

סיגל גורדון

הצעת חוק התכנון והבניה (תיקון - זכות עיון במסמכים), התשנ"ז - 1996, של

חברי הכנסת שאול עמור, אברהם הירשזון (פ/ 748) - הכנה לקריאה ראשתה.



הצעת חוק התכנון והבניה (תיקון - זכות עיון במסמכים), התשנ"ז - 1996,

של חברי הכנסת שאול עמור, אברהם הירשזון (3/ 748) - הכנה לקריאה ראשונה

בוקר טוב לכולם, אני נזתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה בנושא, הצעת חרק התכנון והבניה

(תיקון - זכות עיון במסמכים) של חבר הכנסת הירשזון. זהו נוסח מתוקן, אנחנו נמצאים בשלב

הקריאה המוקדמת.

ולמרות זאת יש לנו הערות. חלק מההערות הן לא עמדת המשרד, הן עולות מהדברים

שנאמרו בדיון הקודם.

סעיף 48ב רבתי, סעיף קטן א/ בישיבה הקודמת מר שולמן העיר, שגמ לנציג בעל דעה

מייעצת ראוי שתהיה לו זכות עיון, כדאי לחשוב על זה. אין לנו עמדה בענין אבל הוועדה לא דנה

בענין.

אנחנו בעד. אני מבקש מהיועצת המשפטית לוועדה להוסיף זאת, אנחנו בעד.

הניסוח הוא: "או בפני חבר רשות מקומית המיוצגת במוסד תכנון." נציגי רשויות מקומיות

יושבים גם בוועדה מחתית וגמ במועצה ארצית, אני לא חושבת שלזה התכוונתם, התכוונתם לוועדה

לפי סעיף 19 וצריך לסייג ולומר זאת בסעיף.

לא צריו להיות רשות מקומית, אלא רשות מקומית שבמרחב התכנון של אותו מוסד.

המטרה שלנו, שיש ועדה מרחבית לפי סעיף 19, תברי המועצות של הרשויות המקמויות שהן מאותו

מרחב תכנון, יוכלו לעיין כאילו היו חברי הוועדה הנזקומית.

למה אין הגדרה של מסמכי מוסד תכנון. מה זה מסמכי מוסד תכנון? כל מה שנמצא בתיק

רלבנטי, תכתובת, פרוטוקולים, חוות דעת?

מסמכי מוסד תכנון מופיעים בסעיף 48ב. סעיף (ג).

סעיף קטן ב', מי מחליט?

מי שמחליט, יושב ראש מוסד התכנון.

לגבי סעיף א/ מה זאת אומרת: רשאי להכין לעצמו העתק או תקציר מהם? השאלה היא,

הוא צריך לבוא ולהעתיק זאת ביד?

לא, זה לרבות העתק צילומי.

לרבות העתק צילומי. נכתוב: להכין או לקבל העתק צילומי.

על חשביו מי יהיו צילומי המפות?

על חשבון המבקש.

לעיין הוא יכול חינם. לצלם, הוא צריו לשלם, אחרת כל אחד יכול לומר, צלמו לי את כל

הארכיב. מירי, אני נזציע שתכתבי, כנגד אגרה ששר הפנים יקבע בתקנות.

צריך לשמוע מה אומרים אנשי הרגליים שעושים זאת לא אנשי הממסד הממשלתי שלא

עושים את העבודות האלה. אני מדברת בשם עורכי הדין. כשאנחנו באים לקבל העתק צילומי, יש

מקומות שהמכונה יכולה לצלם לך מסמכים כתובים, מסמכים גרפיים אתה לא יכול לקבל, אתה

צריר להוציא זאת החוצה לצילום. כלומר, יש הבדל בין מסכמים רגילים לבין מסמכים גרפיים.

שר הפנים יתקין תקנות בענין הזה. באותו מקרה שהאיש יוציא זאת החוצה ויצלם על

חשבונו, הוא לא ישלם אגרה.

אבל יש הגבלה של הסיפא, שלא יוצא מסמך למטרה כאמור ממשמורת מוסד התכנון אלא

בהסכמתו בכוזב של יושב ראש מוסד התכנון.

נכון, אחרת מה את רוצה, שיקחו את המפה ויעלמו איתה?

צריו לקבוע בתקנות את ההסברים.

לא נקבע זאת בתקנות. יושב ראש מוסד התכנון יקבע נוהל פנימי איך עושים זאת.

למה מתכוונים בסעיף 48 (ג), מסמכי מוסד תכנון? יש חסרון בלכתוב רשימה. ברגע

שכותבים רשימה, אז מה שלא ברשימה לא נכלל. צריך הגדרה ברורה יותר מה זה מסמכי מוסד

תכנון. האם אלה מסמכים שמוסד תכנון מכין או תכתובת פנימית?

יש החלטה של ועדת שרים.

אבל זה לא כתוב כאן. לנציגי המשרדים הממשלתיים יש מרות של ועדת השרים, אותי

ההחלטה לא מהייבת ואני אפילו לא יררעת מהי. אני תושבת שהיה צריך לטפל במושג הזה באופן

יותר בהיר.

אני תושב שחברי מוסד התכנון וחברי מועצה או רשויות מקומיות רשאים לקבל כל מסמך.

אז אל חגדיר זאת, מסמכי מוסד תכנון אלא מסמכים הנמצאים ברשותו של מוסד התכנון.

כשאומרים מסמכי תכנון, זה מסמכים שמוסד התכנון ערר אותם או הכין אותם.

בסדר, נבהיר זאת, מסמכים שבידי מוסד התכנון והנוגעים לענין.

לגבי: "רשאי להכין לעצמו העתק", שיהיה כתוב: "רשאי לקבל העתק צילומי".

זה בסדר, דיבתו על כך.

אני חושבת שאם קובעים זכות עיון כל כך רחבה לחברי מועצה וחברי מוסד תכנון, צריך

מנגד לקבוע הרראה שאומרת, שהשימוש במסמכים האלה יהיה מוגבל רק למילוי תפקידם על פי חוק

כדי שיעשו במסמכים האלו שימוש בתום לב למטרה שלשמה נועדה הזכות הזאת.

גם משח- הפנים ביקש שזה י-היה לצורך מילוי תפקידו, שלא יהיה אדם, שלצורך אינטרסים

פרטיים שלו כקבלן - - -

או לנגת את חברי הקואליציה ברשות המקומית או כל אינטרסים אישיים, פוליטיים

וכדומה.

מקובל. נא להכניס את המילים: לצורך מילוי תפקידו.

לצורך מילוי תפקידו במוסד התכנון.

למה? אם נתנו זאת לכל חבר מועצת רשות מקומית שכלולה במרחב התכנון, הוא לא חבר

מוסד תכנון.

יש כאן שאלה של זמן שהיא לא ברורה. לפי תיקון 43, תוכנית שהופקדה ואין לה התנגדות,

יכולה לקבל אישור אוטומטי. מצד שני, הוספנו בתיקון 43 שצריך לתת את התוכניות תחיש קרונו

מתי קמה זכות העיון, האם רק אתרי ההפקדה או לפני

ההפקדה, זה לא ברור.

ברגע שלא הגבלנו, אפשר בכל עת.

איך הוא יודע על זה?

זאת שאלה אוזרת. אנוזנו אומרים שהוא רשאי ללכת לבדוק.

צריך להיות ברור שזה בכל עת. לדעתי, מכאן זה לא ברור.

ברגע שלא מגבילימ, המשמעות, בכל עת. הם יועמדו לרשותו לפי בקשתו, לא הגבלנו, לכן

זה בכל עת.

יש שלב מבויים שמגישים טיוטות למוסדות תכנון, מנהלים מגעים פנימיים, מפיצים טיוטא

מס' 1, טיוטא מס' 2, חברי מוסד תכנון יקבלו בשלב שעדיין אי אפשר לראות הכל.

אנחנו מאפשרים לחבר מועצת רשות מקומית שיודע שדנים בתוכנית, להתענין בגורלה,

ולראות מסמכים הנוגעים אליה.

אנחנו סוברים שראוי להוסיף בהקשר הזה במקביל לחברי מועצת הרשות המקומית וחברי

מוסדות התכנון המקומית, גם את נציגי הגופים הירוקים שמנועים לפי סעיף 100 לחוק התכנון

והבניה, הם לא תברים בגופי התכנון.

אני לא יכול לפתוח לכל מי שרשאי להגיש התנגדות לפי סעיף 100, זאת פריצה.

למה זכותם עדיפה על כל אזרח?

זכותם לא עדיפה על כל אזרח. אחרי הפקדה ממילא כל אזרח יכול לעיין במסמכים, אבל

בשלב הזה הפנימי, אני חושב שרק לחברי מועצת רשות מקומית אחרת אנחנו פורצים זאת.

שמענו הערות כלליות. נננבור סעיף סעיף.

"(א) מסמכי מוסד התכנון יהיו פתוחים לעיון ולבדיקה לפני כל תבר מוסד התכנון או בפני

חבר רשות מקומית המיוצגת במוסד תכנון."

כאן אנחנו מתקנים: בפני חבר רשות נזקומית הכלולה באותו מרחב תכנון וכן נציג בעל דעה

מייעצת.

מירי פרנקל שרת

"הם יועמדו לרשותו לפי בקשתו לא יאוחר משלושה ימים מיום פנייתו אל יושב ראש מוסד

התכנון או אל מי שהוא הסמיך לכך, והוא רשאי להכין לעצמו העתק או תקציר מהם."

נוסיף: והוא רשאי לקבל העתק צילומי כנגד אגרה ששר הפנים יקבע בתקנות או בצו.

"אך לא יוצא מסמך למטרה כאמור ממשמורת מוסד התכנון אלא בהסכמתו בכו1ב של יושב

ראש מוסד התכנון או מי שהוא הסמיכו לכך."

יש להוסיף: לצורך מילוי תפקידו.

"(ב) זכות העיון במסמכים לפי סעיף קטן (א) אינה חלה על מסמך שגילויו או פרסומו אסור

על פי דין או עלול לפגוע בביטחון המדינה או בביטחון הציבור, ועל רישום או מסמך הנוגעים

במישרין בזכויותיו של פרט, זולת אם משמשים נושא לדיון במוסד התכנון או בוועדה מוועדותיד

שמבקש התבר עיון בה או שגילויו עשוי לפגוע באכיפת החוק."

צריך לקבוע מי קובע זאת. לדעתי, צריך לאפשר ליושב ראש מוסר התכנון לקבוע, שהוא

רשאי לשלול אפשרות עיון ממסמך אם לדעתו גילויו או פרםומו של אותו מסמך אסור על פי דין

ועלול לפגוע בביטחון המדינה וביטחון הציבור. יש להוריד את המשפט: "רישום או מסמך הנוגעים

במישרין בזכויותיו של פרט."

אם משאירים את המשפט שמתחיל במילה "זולת'', זה מסייג את כל הרישא ולא רק את

המסמכים.

מה שנשאר: "שגילויו או פרסומו אסור על פי דין או עלול לפגוע בביטחון המדינה או

בביטחון הציבור, או שגילויו עשוי לפגוע באכיפת החוק."

השאלה היא, נניח שיושב ראש הוועדה המחחית או יושב ראש הוועדה המקומית קבע

כאמור, האם נאמר לעותר שיפנה לבג"צ או נקבע ועדת ערר?

אני חושבת שכדאי ללכת לפי המוצע בהצעת חוק חופש המידע.

אני לא חושבת שכדאי, החוק הזה בנוי מכל מיני איזונים ולא כדאי לאמץ איזה שהוא

מנגנון.

אם זה ענין של ביטחון המדינה, הענין לקבוע הוא לא של ועדת ערר, לכן הוא יכול לעתור

לבית המשפט המתתי, או בית משפט אחר, תראי בחוק התכנון איך זה מוגדר בדיוק.

"(ג) מסמכי מוסד תכנון יועמדו על פי דרישה של יושב ראש מוסד תכנון לרשותו של מוסד

תכנון אחר בזמן ישיבתה, במידה שהמסמכים נוגעים לנושא שעל סדר יומה.''

זה לא קורה ממילא? הסעיף מיותר.

הסעיף מיותר והוא לא היה בהצעה הנזקורית.

נא למחוק את סעיף ג.

"(ד) האמור בסעיף זה בא להוסיף על זכויות אחרות לגילוי מסמכים ולא לגרוע מהן.

(ה) בסעיף זה - מוסד תכנון למעט מוסד חכנון לפי פרק ר."

לסעיף ג, יש ועדות תכנון ששותפים בהן כמה רשויות מקומיות ויש ויכוח על תוכניות ועל

שימושי קרקע ולא העבירו חומר. זאת היתה הטיבה לסעיף הזה.

יש ועדה מחתית מעל כולם, אפשר לא לתת חומר?

''48ג פרוטוקול תיהולו - (א) בכל דיון של ישיבה בפומבית של מוסד תכנון ירשם פרוטוקול.

מזכיר מוסד התכנון יהיה אחראי לניהולו התקין."

מר חזן, מה עושים בדרך כלל במוסדות תכנון של ועדה מחתית, רושמים פרוטוקול?

רושנוים פרוטוקול.

מכות מה רשמתם עד שהחוק הזה יצא?

מכוח הסעיף שאומר, שמוסד תכנון יקבע את סדרי עבודתו וסדר הדיון.

לדעתי פרוטוקול צריך להיות תקציר עיקרי הדברים ולא פרוטוקול מלא, אוזרת צריך להביא

הקלטה ולפענח.

זאת לא סטנוגרמה, זה פרוטוקול החלטות.

לסעיף קטן ב', עתירה לבית משפט תוגש תוך פרק זמן שיותאם לתקנון, מיום ההחלטה של

יושב ראש מוסד התכנון. סדרי הדין יקבעו בתקנות.

גם את סעיף 48ג צריך לסייג כך שהוא לא יותל על ועדה למתקנים ביטחוניים, הסייג קיים

רק לגבי הסעיף הקודם.

לא מפריע לי שייאמר, שניתן לנהל פרוטוקול מוקלט ובלבד שההחלטות ירשמו. מי שרוצה

יפענח את ההקלטה.

יש מקרים שעורכים סטנוגרמה ולאחר מכן מעבדים אותה לפרוטוקול.

לדעתי לא צריך סעיף את בי, כי ברגע שאומרים שיש פרוטוקול הוא צריך לשקף את הכל.

לדעתי סעיפים 5,6,7 חשוביס.

אני עוקבת אוזר גילוי פרוטוקולים. יש טענה אחת שאם יהיה פרוטוקול מילולי, זאת אומרת

שהתמליל יהווה פרוטוקול, זה יגביל את חופש ההתבטאות של חברי מוסד התכנון. מצד שני, חשוב

מאוד לגבי מי שמקק לפרוטוקולים שלא כל מילה שנאמרה וכל הערה לא לפרוטוקול תופיע.

ההקלטה קולטת כל דבר, אבל מה שמהווה פרוטוקול ומועבר מהחלק המוקלט לחלק הרשום, לא

צריך להרשם כל מילה ומילה אבל חשוב שהדברים העיקריים ירשמו ואז הנימוק, מדוע לא לחשוף

פרוטוקולים בעצם מתבטל. יש מאבק גדול מאוד בין הממסד שרוצה להחזיק את הפרוטוקולים שלו

חסויים מעין כל לבין האינטרס האמיתי של חברי מוסד תכנון להתבטא באופן חופשי. לכן, אני

בהחלט מבדילה בין שני סוגי רישומים: חייב שהקלטה תהיה כל הזמן, מה שעובר אחר כך לכתוב

הוא העיקר.

מקובלים עלי הדברים שאת אומרת. השאלה היחידה שמטרידה אותי, האם לא צריך לתת

לשר הפנים לקבוע בתקנות, מה יהיה בפרוטוקול? אנחנו צריבים בחקיקה ראשית לכתוב שאילתות

ותשובות? נראה לי משונה שנגיד, שצריך לרשום את שמות חברי מוסד התכנון הנוכחים בישיבה.

אני חושבת שצריך שתהיה סטנוגרמה של כל מהלך הדיון. פרוטוקול זה כבר הסינון של

הדברים.

אני מציע ששר הפנים יקבע בתקנות מה צריך להיות כלול בפרוטוקול.

אני חושבת שמתוך סעיפים 1-7 חשובים הסעיפים 6 ו- 7.

אני סומך על שר הפנים. לדעתי, זה לא ענין לחקיקה ראשית. שר הפנים יקבע מה יהיה

בפרוטוקול. אני מציע ששר הפנים יתן דעתו בתקנות איך צריך להיות פרוטוקול.

לו היינו כל-כך מתוקנים וכל-כך מסודרים, יכול להיות שכל הצעת החוק הזאת היתה

מיותרת. אנחנו מדברים על סיטואציה שברשויות תכנון מסוימות שוליות כאלה ואחרות, הדברים לא

מסודרים ולא תקינים.

אנחנו קובעים ששר הפנים חייב לקבוע זאת והוא יסדר את הבלתי מסדרות.

מה לגבי ההערה, שיתנהל רישום מלא של ניהול הישיבה?

יהיה פרוטוקול ושר הפנים יקבע איך עושים פרוטוקול. שר הפנים יתן את דעתו ויקבע את

הכללים לרישום הפרוטוקול ועריכתו.

בכל דיון של ישיבה פומבית יתנהל פרוטוקול. שר הפנים יקבע את הכללים לרישום ועריכת

הפרוטוקול.

לישיבה פומבית יש נוהל, לדיון פומבי מזמינים מתנגדים.

נוריד את המילה פומבית ויהיה כתוב: "בכל ישיבה של מוסד תכנון."

כשהסכמנו להצעת החוק, הרעיון היה לישיבות פומביות ולא ישיבות לא פומביות. שר

הפנים הוא מוסד תכנון, הממשלה היא גם מוסד תכנון. בישיבות פומביות אפשר להטיל את החובה

הזאת. להתקין תקנות ולקיימ אותן. איך מוסדות תכנון ינהלו ישיבות פנימיותי שר הפנינו שהוא מוסד

תכנון בפני עצמו, ינהל ישיבה פנימית שלו? אין לזה טעם, ברגע שעורכיס ישיבה פנימית, יש מקרים

שאנשים לא ינהלו פרוטוקול ומשום מה הם לא כונבו לפי הנהלים.

יש ישיבות נוספות שהן לא ישיבות פומביות למשל בישיבת התנגדויות, שומעים את כולם

בישיבה הפומבית ואז אומרים לכל הדוברים לצאת החוצה ונשארים רק חברי הוועדה, זה החלק

הקריטי ביותר.

גם אני תושבת שצריך להשאיר בכל ישיבה.

השתכנעתי להשאיר: כל ישיבה. לאחר הקריאה הראשתה נחשוב שנית בענין.

לסעיף גי צריך לעשות שיפור, שיושב ראש מוסד תכנון יאשר את הפרוטוקול ואם יש מזכיר,

גם הוא יאשר את הפרוטוקול. לא תמיד יש מזכיר. נמשיך לסעיף די.

סעיף ד' לא דן בענין של פרוטוקול, הוא שייך לחשיפת מסמכים של מוסד תכנון אבל הוא

לא נוגע לפרוטוקול.

סעיף די לא שייך לענין.

הוא שייך ל- 48ב.

מה יקרה אם נוריד את סעיף ד'?

הוא שייך להחלטת הממשלה מינואר 1997 לגבי החוק הזה. יש ועדות מקצועיות

שההחלטות בהן הן קריטיות.

סעיף ד' בעצם מגדיר מהו מסמך של מוסד ולכן זה מתאים להיות בסעיף הקררם, הוא מתאים

להיות סעיף קטן בי בסעיף הקודם.

לגבי סעיף די יש לומר: מסמכי מוסד תכנון יהיו פתוחים למעט אלה.

מה זאת אומרת התייעצויות פנימיות? אם יועץ סביבתי נותן תוות דעת לוועדה, זאת

התייעצות פנימית או שזו לא התייעצות פנימית? על פי החלטת הממשלה, צריך להיות כתוב

שהמנזשלה הסכימה להצעת החוק. נאמה ''הצעת התוק תקבע כי מסמכי מוסד התכנון יהיו פתורים

לעיון לרבות תזכירי השפעה לסביבה, תוות דעת... ומסמכי מידע שנדרשו לפי סעיף 83א. כל אלה

נכנסימ כאן בהתייעצות פנימית.

מה שאומרת הגברת בראון, זה לא יהיה תלק מהתייעצות פנימית. היועצת המשפטית שלנו

תנסה באופן מה, שכל תזכירי השפעה על איכות הסביבה לא יחשבו כהתייעצות פנימית אבל שיחה

רגילה של יושב ראש הוועדה עם נציג השר לאיכות הסביבה בוועדה היא פנימית.

לגבי טכניקת הניסוח של התייעצות פנימית, אני יושבת עם הטיוטא של הנוסח שמדברים

עליו בענין חוק חופש המידע. הייתי מעדיפה להשתנזש בכמה נזילים נרדפות כדי לסמן פרשנות

עתידית תה הענין של דיונים פנימיים, חוות דעת, תחקיר פנימי, עצה אר המלצה שזה הניסווו שאנחנו

הולכים עליו לענין חוק חופש המידע והייתי שמחה אם זה יופיע גם כאן כדי לכוון בתי משפט לצורך

פרשנות בעתיד.

נעזוב זאת כרגע, נתקדם הלאה.

סעיף הי יכנס לתקנות שיתקין שר הפנים, זה לא ענין לחקיקה ראשית.

פרוטוקול של ישיבה פומבית יהיה פתוח לעיון הציבור.

דיון בהפקדת תוכנית הוא לא דיון פומבי ודיון בהכרעה בהתנגדויות הוא גם לא דיון פומבי.

החלטות של מוסד תכנון גס פתוחות לעיון הציבור.

החלטות של מוסדות תכנון יהיו פתוחות לעיון הציבור. אם כך

"פרוטוקול ישיבה פומבית והחלטות של מוסד תכנון יהיה פתוח לעיון הציבור."

אני תושבת שאם הכל היה כל כך טוב, לא היה צריך את הצעת החוק הזו. הצעת החוק

הזאת באה לפתור איזה שהיא בעיה שהתעוררה. נכון להיום, גם אנשים שמתנגדים לתוכנית וגם

גופים ציבוריים על פי חוק התכנון והבניה שרשאים להגיש את ההתנגדות, לא מקבלים את החומר,

לא מקבלים פרוטוקולים, לא מקבלים דיונים שקשורים בהתנגדויות. למשל, אם לאחר הדיון הוגשה

חוות דעת סביבתית מטעם היזם, לא נותנים זאת לעיון הציבור, לא מאפשרים עיון בפרוטוקולים. יש

לנו דוגמאות לכך מחיי היום-יום. לכן, סגירה של האפשרות לקבל את הפרוטוקולים כולל של ועדות

מקצועיות - - -

נתנו זאת רק לחברי מועצת הרשות המקדמית מכיוון שהם נציגי הציבור. כדי לא ליצור מצב

שאפשר לשגע את מוסדות התכנון בכל האינפורמציות האלה, במקום לעסוק בתכנון הנו יעסקו רק

בחלוקת מסמכים, מצאנו פתרון ביניים, נתנו נגישות בחומר מסויים לחברי מועצת הרשות המקומית.

במקרים רבים, הרשות המקומית היא גם יזמת של תוכניות. יכול להיות גם ניגרר אינטרסים.

יש להוסיף את אותם גופים לפי סעיף 103 לחוק התכנון והבניה וגם לפתוח את הדיונים המקצועיים.

אי אפשר לשגע את כל המערכת הזאת על ידי אין סוף פניות לקבלת מסמכים שתשתק להם

את העבודה.

הכוונה להקל על הציבור בקבלת האינפורמציה וזאת מטרת החוק. במידה וזה לא קורה,

דוחפים את האנשים להיות זקוקים לבתי משפמ ובן הלאה.

זה קורה בשני שליש מהדרך, לא צריך לעבור את כל הדרך.

מחוק ליברלי שבא להקל אנחנו חחרים למשהו שלא נותן את התמונה.

אנחנו נותנים הרבה יותר ממה שהיה בעבר, אולי לא מספיק, אבל, אני חושש שמתנגדים

ינצלו זאת כדי לעשות פיליבסטר תכנוני, כל פעם יבוא אחר ויבקש את כל התוכניות.

זה יכול להיות סעיף נהדר לאיזון התקציב של הרשות המקומית.

יש נציגי ציבור, זה תפקידם, לא צריך להרחיק לכת.

אני חושבת שבסעיף 48ב, נתנו זכות מעבר לנציגי הציבור, לחברי מוסד ותכנון ולמועצת

הרשות המקומית, מה שבסעיף 48ג שמתייחס לפרוטוקול, אני לא חושבת שצריך להסדיר את הנושא

של מסירת חומר כלשהו לעיון הציבור כי הנושא יוסדר בהרחבה בחוק חופש המידע.

אנחנו נבקש מהיועצת המשפטית לוועדה, מירי פרנקל שור, להביא לנו נוסח מתוקן, זה יקבע

בישיבה קרובה.

אני מבקשת לקבוע סייג נוסף שזה הגנת הפרטיות, לא רק ביטחון המדינה וביטחון הציבור

אלא גם הגנת הפרטיות.

חוק הגנת הפרטיות חל ממילא. מה בעניני תכנון יכול לפגוע בפרטיות? אני לא חושב

שהחוק הזה פוגע בחוק הגנת הפרטיות.

אולי זה לא שייר לגופו של עניו, אבל עצם העניו שאותו אדם מעלה את הנימוקים האלה.

לא משנה שלא נתייחס אליהם לגופו של עניו לקבלת החלטה כי זה לא רלבנטי לשיקולים תכנוניים,

אבל עצם הענין שהוא העלה טיעונים מסויימים והוא לא רוצה שכל העולם יראה את הנימוקים שלו.

איו ברירה, גם לבית המשפט מגיעים אנשים למשפט בנושאים אזרחיים, ויושבים אנשים

כולל עיתואים ורושמים את הסכסוך ביניהם. איו מה לעשות.

סעיף זי: יושב ראש מוסד תכנוו רשאי לאסור עיוו פרוטוקול של כל ישיבה.

בסעיף קטו ז' נתתם אפשרות ליושב ראש מוסד תכנוו לאסור פרסומר של מידע שהוא פומבי.

האם אתם רוצים ליצור מצב הפור' שתהיה לו סמכות להתיר מידע פנימי?

יצאנו מתור הנחה שישיבה פומבית היא פומבית. אנחנו רוצים שליושב ראש מוסד תכנוו

יהיה שיקול דעת לאסור על פרסומים מטעמי ביטחוו המדינה וכדומה. היה והוא החליט לעשות

זאת, זה ניתן לערעור בפני בית המשפט.

לא צריר ללכת לבית משפט על מנת שיושב ראש הוועדה יהיה מוסמר לחשוף התלטה.

אנחנו מבקשים להוסיף שיושב ראש מוסד תכנוו מוסמר להתיר מסירת מידע לדיונים

פנימיים.

מסדר. למעשה, סיימנו את הטיפול בחוק. בשלב זה לא נעלה אותו להצבעה מכיווו שאנחנו

ערר לא יודעים את הנוסח הסופי. היועצת המשפטית לוועדה, הגברת מירי פרנקל שור, תביא לנו

נוסח עדכני על פי ההחלטות שקיבלנו היום. אני מודה לכולם, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:30.