ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 22/12/1997

בעיותיהם של יישובי הבדואים הלא מוכרים בצפון

פרוטוקול

 
הכנסת השלוש-עשרה

מושב שלישי



נוסה לא מתוקן



פרוטוקול מס' 167

מישיבת ועדת הפנים

יום שני. כ"ג בכסלו התשנ"ח (22.12.97). שעה 12:00

נכחו; חברי הוועדה; סאלח טריף - היו"ר

דוד אזולאי

עבד אלמלכ דהאמשה

טאלב א-סאנע

סאלח סלים

ניסן סמילנסקי

מוזמנים; יגאל שהר - ממונה מחוז צפון - משרד הפנים

נאוה מגן - מתכננת המחוז - משרד הפנים

נעמי פלט - ראש אגף תכנון במשרד הפנים

עמרם קלעג'י - יו"ר המועצה לתכנון ובניה במשרד

הפנים

יהודית קרפ - משרד המשפטים

יואב נדב - עוזר סגן השר לעניני ערבים במשרד

השיכון

נהום פלד - משרד השיכון

גלעד אלטמן - מפקד הסיירת הירוקה במשרד החקלאות

ארז קרייזלר - ראש מועצת משגב

צבי שקולניק - מהנדס מועצה ארצית

סואד עזי ז - נציג הפזורה במועצה

מחמד נעים - כפר אל נעים

נעים הוסיין

סואעד מהמוד - כאמנה

נמר מהמד סואעד - כפר אל נעים

טאהא פעור - חוסנייה

חסן אלהייב - ראש מועצת זרזיר

אלקססי ג'ומה - מזב"ל הרשימה הערבית

סמיר והבה - עוזר השר לתשתיות לאומיות

יפעת רווה - משרד המשפטים

מוטי זקן - משרד ראש הממשלה

אבו אלהיג'ה

מנהלת הוועדה; יפה שפירא

קצרנית; יפעת שפרכר
סדר-היום
בעיותיהם של ישובי הבדואים הלא מוכרים בצפון



בעיותיהם של ישובי הבדואים הלא מוכרים בצפון

היו"ר סאלח טריף;

אנחנו מדברים על הישובים הבדואים המוכרים בצפון, שהממשלה החליטה עליהם

מזה שנים, והיא עדיין לא הכירה בהם. בישיבה הקודמת דיברנו על בעיות החיים

שלהם, ועל מה שקורי; במשרד הפנים ובמשרדי והממשלה השונים.

בישיבה היום נטפל בישובים הלא מוכרים, כמו הישוב עין חוד. בחלק מהישובים

האלה יש תוכניות מתאר שעברו למעשה כבר ועדה מקומית ושנמצאות בוועדה המחוזית

כבר חודשים רבים. התוכניות האלו לא עוברות ולא מקבלות אישור, ובינתיים חיים שם

אנשים שמטבע הדברים מתפתחים. כנגד האנשים האלה מוציאים צווי הריסה לבתים

ומנסים לאכוף את החוק. לפי דעתי משרד הפנים אינו עושה מספיק כדי להביא לסיום

הליכי התיכנון והבנייה. אותם אנשים בונים ולאחר מכן מקבלים צווי הריסה. הם

חיים בתנאים לא תנאים וללא שום הצדקה.
ניסן סמילנסקי
אם הם היו בונים באותן חלקות שמותר להם אז זה היה בסדר.
היו"ר סאלה טריף
זה היה המצב לפני עשרים ושלושים שנה. העניין הזה הוא לא פוליטי. העניין

הזה כואב לי מאוד, והוא לא יכול להמשך. הייתי רוצה לשאול את הממונה על המחוז,

למה מתעכבות תוכניות מתאר? למה אתם לא מאפשרים לאנשים לבנות לפי איזה שהוא

היתר? למה אתם מתנהגים ביד קשה כנגד אותם אנשים על ידי כך שאתם מוציאים כנגדם

צווי הריסה עם קנסות ועיקולים?

הייתי בבית המשפט בעכו וראיתי שלשופט אין ברירה והוא חייב להטיל קנסות.

הוא אמר שזה בניגוד למצפונו, מכיוון שאנשים לא ממלאים את תפקידם כראוי בגלל

בירוקרטיה והוסר אנושיות.

הבדואים בצפון הם אזרחי המדינה והם ראויים לטיפול טוב יותר. גברת שטרנברג

היתה כאן ואמרה לנו שמשרד המשפטים בוחן באיזה שהיא דרך משפטית איך להתגבר על

כך שיש הכרה ואין היתרים. המצב הוא שאין הכרה, אין החלטה ולא יודעים מה לעשות.

יגאל שחר;

במחוז הצפון חיה אוכלוסייה של 3000 בדואים, שאין לה עדיין כתובת קבועה.

כל השאר או רוב רובם של 40 אלף הבדואים חיים בישובים מוכרים ומוסדרים, שאני

חושב שמדינת ישראל השקיעה בהם מאמצים לא קטנים. לא צריך לשכוח את זה וצריך

לשמור על הפרופורציות. יש כ-50 פזורות, שכרגע אנחנו מטפלים בהן.
טאלב א-סאנע
האם הכוונה של המילה פזורות היא שהישובים לא קיימים או שהם לא מוגדרים?

יגאל שחר;

כן. יש 50 פזורות, שהן משתי משפחות שגרות בבתים זמניים. בפזורה של כפר אל

נעים חיים כ-400 נפש. אותם 3000 בדואים, שחיים במח שאנחנו מכנים פזורות, אינם

גרים בישובי קבע לא מוכרים. מי שצריך להחליט על אותם ישובים זה ממשלת ישראל.



במחוז הצפון יש חמישה ישובים, שרובם נמצאים במועצה האיזורית משגב. בסוף

1995 הוחלט שהם ישובים לכל דבר, ומאז אנחנו עוסקים בתכנון שלהם. חמשת הישובים

כוללים את דמיידה, כמאנה, חוסיינה, ראס אל עין וסוואעד חמירה.

התכנון נעשה במקומות שאין בהם שום הגיון תכנוני. התכנון הוא דבר לא פשוט

והוא לוקח הרבה מאוד זמן. כל התוכניות נמצאות במועצה הארצית ולא בוועדה

המחוזית.

היו"ר סאלח טריף;

האם תוכניות המתאר עברו את אישור הוועדה המחוזית?
י גאל שחר
הן עברו, אבל חן חייבות לעבור למועצה הארצית.
היו"ר סאלח טריף
למה אחרי שהן עברו את הוועדה המחוזית אי אפשר לתת להן אישור?
יגאל שחר
מי שנמצא מחוץ לקו הכחול לא מקבל אישור.
היו"ר סאלח טריף
אני יודע שאף אחד לא מקבל, כולל מי שנמצא בפנים, למה?
יגאל שחר
כי זה לא עבר אישור של מועצה ארצית.
היו"ר סאלח טריף
אתם לא יודעים את החוק. אני רוצה להזכיר לך שכל המצפים בגליל נבנו ללא

אישור. תוכנית שעברה את הוועדה המחוזית יכולה לקבל אישור.
יגאל שחר
בעיית הבדואים לא כואבת לי פחות מלאחרים. כדי לפתור את הבעיה צריך לראות

איפה זה תקוע. הוועדה המחוזית דנה דיון ראשוני בהפקדה, והמלצותיה עברו למועצה

הארצית. ברגע שהמועצה הארצית תתן את ההיתר אז נפקיד את התוכנית. רק כאשר

התוכנית תהיה מופקדת, עוד לפני מתן תוקף, ניתן היתרי בנייה. זאת על סמך הפקדה

בלבד.
היו"ר סאלח טריף
האם הוועדה המחוזית המליצה בפני הוועדה הארצית להפקיד? האם זה נוסח

ההחלטה שלה?
יגאל שחר
עוד אין נוסח החלטה. ברגע שהמועצה הארצית תאשר לוועדה המחוזית להפקיד את



התוכנית, אנחנו נפרסם את הנוסח בעתונות ואנו נפקיד את התוכנית.
נעמי פלט
כאשר ועדה מחוזית ממליצה בפני מועצה ארצית להפקיד תוכנית, היא ממליצה

בשני דרגים. יש דרג של שינוי מתאר מחוזית, ויש את השלב של תוכנית מתאר מקומית,

הוועדה המחוזית יכולה להמליץ בפני המועצה הארצית לדון בשינוי תוכנית מתאר

מחוזית בלבד, שהיא רק כתם קטן על המפה.
היו"ר סאלח טריף
האם המועצה הארצית דנה בתוכנית על-מנת להגיע להחלטה בנוגע לתוכנית מתאר

מאושרת?

נעמי פלט;

לא. הוועדה המחוזית לא יכולה לאשר לפני שהמועצה הארצית תחליט.

היו"ר סאלח טריף;

האם המועצה הארצית תוכל להתייחס לאיזה שהוא שינוי של הוועדה המחוזית, ללא

כניסח לפרטי התוכנית המאושרת?
נעמי פלט
כן.
ניסן סמילנסקי
האם כבר דנו בתוכניות הספציפיות הללו?
היו"ר סאלח טריף
מתי דנתם בתוכניות, ומה ההחלטות שהתקבלו?
נעמי פלט
כאמנה עוד לא עברה למועצה הארצית.
ארז קרייזלר
לגבי כאמנה, התוכנית אמורה להידון בוועדה המחוזית, והיא אמורה להיות

מופקדת ב-7 בינואר 1998. התוכנית התעכבה זמן מה בוועדה המחוזית, מכיוון

שהוועדה המחוזית דרשה תסקיר השפעה לסביבה. התסקיר הזה הוגש ולפי דעתי הוא לא

רלוונטי. הייתי מבקש שהוועדה המחוזית תסיר את הבקשה.

יש הנחיה של דינה רצ'בסקי ומר עמרם קלעג'י להפקיד את התוכניות האלה

במקביל. זאת אומרת שכאשר זה יופקד במועצה הארצית ניתן יהייו להפקיד את זה גם

בוועדה המחוזית. כל בקשתי, כדי להקל על מהלך התוכנית, שהוועדה המחוזית בישיבתה

ב-7 לינואר תבטל את הדרישה לתסקיר השפעה ותמליץ למועצה הארצית להפקיד.
היו"ר סאלח טריף
כמה זמן עוכב העניין הזה בוועדה המחוזית?



ארז קרייזלר;

לפי דעתי מדובר על סדר גודל של חצי שנה.

היו"ר סלאח טריף;

מה קורה עם ראס אל עין ודמיידה?
ארז קרייזלר
בדמיידה התוכנית עברה את המסלול הסטטוטורי וצריך להשלים דברים קטנים.

לגבי הוסנייה וראס אל עין, אין הגיון תכנוני במקום. כינסנו את ועדת ההיגוי כדי

להקל על המהלך הסטטוטורי. ועדת ההיגוי סיימה את דיוניה. הדיון בנוגע לראס אל

עין והוסנייה יתקיים בוועדה המחוזית בתחילת ינואר. מקיימים את הדיונים בוועדה

המחוזית ובוועדה המקומית במקביל, והתוכנית עוברת למסלול הסטטוטורי. אם הוועדה

המחוזית תעזור לנו בדיונים אז זה יתנהל ביתר קלות.
היו"ר סאלח טריף
רק ההגיון התכנוני, לדאבוני הרב, נופל על אנשים כאלה.

ארז קרייזלר;

כאשר מכנסים ועדת היגוי אז יש ריבוי אנטרסים. יש ויכוחים בין התושבים

לבין עצמם ולכן זה לוקח זמן עד שהתוכנית מבשילה. יש בידי מסמך שהוצג בפני מר

עמרם קלעג'י ב-25.05.97 על נייר פירמה של הוועדה המקומית לתכנון משגב, שאני

שותף לה גם כחבר אבל גם כשותף לכתיבה.

אמרו פה אנשים, שבתקופת הביניים הזאת נוצרים צרכים ואין פתרונות. כתוב פה

שחור על גבי לבן ש"כדי להקל על התושבים יש מספר פתרונות זמניים א. בתוך הקו

הכחול המוצע לתושבים של 4 הפזורות, דמיידה, כאמנה, הוסנייה וראס אל עין, אשר

בתיהם נמצאים בתוך הקו הכחול המוצע באיזור שיעודו מגורים, ואשר יוכלו להוכיח

כי להם בעלות על הקרקע ואין התנגדות של השותפים בקרקע, להקים מבנה מגורים זמני

תמורת התחייבות לפנותו במקרה שהתוכנית תדחה תשונה או מכל סיבה תכנונית אחרת.

לתושבים אשר אין להם קרקעות בתהומי הקו הכחול יש לאפשר הקמת מבנים זמניים על

קרקעות המדינה בייעוד המוצע למגורים, בכפוף לאישור ועדה מיוהדת שתשקול את

הכל."
היו"ר סאלח טריף
המצב הזה זועק לשמיים. מדוע העיכוב הגדול הזה? למה אי אפשר ללכת במסלולים

מקבילים בנושא כל כך חשוב? בנגב יש בעיה גדולה וקשה, שאי אפשר לפתור אותה כל

כך מהר. פה מדובר על 3000 תושבים. מה זה ביננו 3000 תושבים?, זה מספרם של

העולים בחצי חודש. לו היינו רוצים כמדינה לפתור בעיה ולא להנציחה, זה היה נפתר

בשישה חודשים. יש מספיק כלים שהמחוקק נותן על-מנת לפתור את הבעיה. הבעיה שלי

היא הפקידים.

יהודית קרפ;

הבעיה היא לא בעיה חדשה, אלא היא בעיה שנוצרה במהלך הרבה מאוד שנים.

היועץ המשפטי לממשלה רק לאחרונה התחיל ללמוד אותה. בשלב הזה אני באה לשמוע

יותר מלהשמיע, כי בשלב הזה אין לי מה להשמיע. אני בהחלט רושמת לפני את הדברים

שמועלים כאן. אני רוצה להסביר שלא כל. הבעיות נפתרות באופן משפטי, הבעיות



מורכבות, והשאלה של אכיפת החוק והשאלה של התכנון מצביעים על הקשר שבסוגיית

והזאת. אני לא יכולה לשלוף איזה שהוא פתרון משפטי וכמובן אהר. הפתרונות הלא

משפטיים הם לא בתחום היועץ המשפטי לממשלה.

אני שומעת שיש בעיות שעיניינן הוא משך הזמן של הליכי התכנון המתמשכים. מה

אפשר לעשות בתקופת הביניים? אני חושבת שקשה לתת תשובות בלי לקבל את המידע ואת

הנתונים של לוח הזמנים לגבי תוכניות הפעולה. השאלה היא איך אנחנו מגדירים

תקופת ביני ים.

היו"ר סאלח טריף;

אני מבין שאת לא מרוצה מהמצב הקיים.

יהודית הרפ;

אני מאוד לא מרוצה מהמצב הקיים.

היו"ר סאלח טריף;

למה האצבע הקלה על ההדק של פרקליטות המדינה?

יהודית קרפ;

בסוגייה הזאת יש אצבע קלה על ההדק של פרקליטות המדינה. אני מבקשת לומר

שבעניין של צווי הריסה, המדיניות של הבקשות לבית משפט הן לא של פרקליטויות

המדינה. אומנם הם נציגי היועץ המשפטי לממשלה והם אנשים שפועלים מטעם המדינה,

אבל הם פועלים מטעם משרד הפנים. השאלה של מדיניות הבקשות, היא באמת שאלה

שצריכה להלמד.

מה שאנחנו ניסינו לראות זה באיזו מידה פרקליטות המדינה מעורבת בישובים

שבצפון. מה שהסתבר לנו, שהפרקליטות ככזאת לא עוסקת במדיניות של אכיפת החוק.

לכן השאלה היא שאלה של מדיניות הפקחים, מדיניות משרד הפנים ומדיניות אותם

אנשים שבאמת יש להם יפוי כוח של היועץ המשפטי לממשלה.

היו"ר סאלח טריף;

האם את יודעת כמה כסף משקיע משרד הפנים בטיסות צילומיות, בפיקוה בגי יפים,

ולא משקיע את אותו כסף בבינוי, בתכנון בנייה ובפתרון בעיות?
טאלב א-סאנע
גם אם לוקחים עורכי דין ומייפים את כוחם, אז כל אחד פועל לפי שיקוליו.
היו"ר סאלח טריף
אני מוחה, כוועדה פרלמנטרית המפקחת על משרד הפנים, על העניין הזה. אני

מוחה על כך שלמשרד המשפטים אין עמדה בעניין הזה. אי אפשר לעמוד מנגד אל מול

בעיה שכזאת. יש כאן פגיעה כל כך בוטה בזכויות אזרח בסיסיות. בגלל תסקיר

סביבתי, לא רציני ולא יעיל מעוכבת תוכנית. אי אפשר לקבל את זה, ואי אפשר לעמוד

מנגד.

מוטי זקן;

ביולי 1997, גם היועץ המשפטי וגם עבדכם הנאמן כתבו מכתבים לנוגעים בדבר



בנושא של הבנייה הלא חוקית. בעניין הזה צריך לפעול בצורה הכי חזקה מול הגורמים

הכי בכירים במשרד הפנים. האנשים עושים, אבל הם מוגבלים על ידי כל מה שנאמר פה.
טאלב א-סאנע
כאשר היתה העלייה של העולים ההדשים מרוסיה, תוך שישה חודשים פתרו את כל

הבעיות של הקליטה, התכנון והבנייה. ישנה ההלטת ממשלה, ואפשר להריץ את העניין.

יהודית קרפ;

היועץ המשפטי לממשלה לא עומד מנגד. הוא קיים כמה ישיבות, כאשר דיון מיוחד

עסק בנושא הצפון, והוא גם כתב מכתבים. הפנייה של היועץ המשפטי לממשלה למשרד

הפנים היתה למצוא את הפתרונות היצירתיים בתכנון מהיר, כך שניתן יהיה להגיש

שירותים של מים, השמל, וכו'. יש דברים שהם לא בידיו של היועץ המשפטי לממשלה

ולא בידיו של משרד המשפטים. הבסיס של העניין זה הנושא התכנוני. אם נשאלות

שאלות על משך הזמן שבין ההכרה לבין המצב שבו אנחנו נמצאים היום, שהוא די

התחלתי, אז אני מצפה שהתשובות תנתנה מהגופים שאחראים על התוכנית.
ארז קרייזלר
בנייר שהעברתי לך מתואר התהליך התכנוני של דמיידה. בין שתי ההחלטות הנ"ל

עברו 9 חודשים. זאת בירוקרטיה בלתי נסבלת. אני דורש שההפקדה של דינה רציבסקי

במועצה הארצית ובוועדה המחוזית תבוצע מיידית.

יגאל שחר;

איפה שלא היינו בסדר אז נהיה בסדר.

היו"ר סאלח טריף;

לג'וליס היתה תוכנית מתאר שלא אושרה 10 שנים, ואנחנו גמרנו את זה בשלושה

חודשים. האם היית מאמין?

יגאל שחר;

יש הבדל בין ישוב חדש לבין ישוב כמו ג'וליס. זה לא צריך לקחת כל כך הרבה

זמן. כל מבנה זמני שיוקם בתוך קו כחול רעיוני של אישור ותיכנון, גם אם הוא לא

נכנס להפקדה, הוועדה המחוזית לא תעשה שום דבר כנגדו. כל עוד זה לא מפריע

לתכנון, אנחנו לא נפעל בכלים משפטיים נגדו.

יהודית קרפ;

זאת הצהרה של מדיניות. למרות שלגבי הקו הכחול עדיין לא היתה תקנה כבר

מתנהלת מדיניות של אי קביעה.

יגאל שחר;

כל עוד האדם לא בונה בית חדש והוא נמצא במצוקה אנחנו לא נהרוס לו. זאת אם

אנחנו יודעים שאותו קו כחול נמצא בתחום שמוגדר למגורים. אנחנו לא נעשה מזה

תוכנית, אבל אין מדיניות של הריסה בקטעים האלה.

היו"ר סאלח טריף;

יו"ר הוועדה לתיכנון ובנייה המחוזי אמר שכל מי שישים לידו קראוון כפתרון,



או ירחיב חדר לצורך קיומי, לא תוגש כנגדו שום תביעה.

ארז קרייזלר;

העסק הזה דורש איזה שהוא תיאום ואיזה שהוא מכתב של התחייבות. לא יעלה על

הדעת שמישהו יציב קראוון על כביש שאמור להיות מתוכנן, או במקום שלא נועד לזה.

היו"ר סאלח טריף;

משרד הפנים יתאם בין יד ימין ויד שמאל. אנחנו קבענו מדיניות וקיבלנו

החלטה. כל מי שיבנה משהו זמני או יביא קראוון לצורך פתרון קיומי מיידי לא תהיה

נגדו שום תביעה.
טאלב א-סאנע
לפני ההכרה בישובים אמרו שהממשלה צריכה לקבל החלטה במישור העקרוני כדי

להכיר בישובים. היתה החלטה במישור העקרוני מלפני שנתיים. במקום לטפל בהכרה,

לממש אותה ולתת לה את המשמעות המעשית שלה על ידי הרצת התוכניות, המשיכו להתעסק

עם התושבים כמו שהיה קודם לכן. אנשים שחיכו להכרה ממשיכים לסבול על ידי

ההליכים המשפטיים. לא יכול להיות שאנשים אלה צריכים להענש.

בין ההלטה להחלטה עברו 9 חודשים. מי שמתעצל במימוש ההחלטות הממשלתיות

צריך להענש, ולא התושבים הם אלה שצריכים להענש. אינני מאמין שבמשך שנתיים אי

אפשר לפתור את הבעיות האלה. כאשר הגיעו העולים החדשים, כל הממשלה התגייסה,

ואפילו הקימו כפרים וישובים בצורה לא מתוכננת על-מנת לאשר לאהר מכן בדיעבד את

הקיים.

כאן יש אנשים שהם ממושמעים. הם אמורים לבנות במסגרת תוכנית המתאר שאמורה

להיות מתוכננת בעתיד. אז מדוע להרוס להם את הבתים ומדוע להמשיך להעניש אותם

כאשר הם הקורבן במשך שנים?

לפני זמן קצר העליתי את העניין בכנסת, ולפעמים יש לי הרגשה שאנחנו מקבלים

אינפורמציה לא מדוייקת מהשרים. העליתי את העניין בפני השר שרון. הוא טען

שבישובים דמיידה, ראס אל עין, כאמנה וחוסנייה הכל רץ בתוכניות מתאר, והוקמה

ועדת היגוי בשיתוף המועצות האיזוריות. בנוגע לדמיידה, מע"צ תכנס לביצוע סלילת

הכביש הראשי בתוך הכפר, וחברת מקורות תכנס לתכנון חיבור המים לרשת המים.

מצד אחד אנשים לא יכולים לבנות בתים באופן זמני, ומצד שני מציעים להם

לתכנן את התשתיות. אני מבין שיש קשר הדוק בין שני הדברים. מכיוון שתוכניות

המתאר מתעכבות במשך שנתיים, אז גם הקצאת התקציבים מתעכבת. לא רק שאנשים לא

יוכלו לבנות, אלא כל הקיום שלהם על המפה התקציבית של המדינה לא קיים. כל

התקציב מתעכב בגלל שהתכנון מתעכב.

אילו התוכניות היו מאושרות, היה אפשר לדעת מה הסכום התקציבי, ואפשר היה

לנהל מלחמות על-מנת שיקצו תקציבים. בנוסף להכרה, אנשים היו יכולים להנות

משירותים בסיסיים. משרד המשפטים בשם של המדינה ובשם של היועץ המשפטי נותן

ייפוי כוח לעורכי דין פרטיים. עורכי הדין הפרטיים מנותקים מכל המדיניות

הממשלתית. הם מנותקים בכלל מהחלטות הממשלה, וכל מה שמעניין אותם זה כמה הם

מרוויחים. הוא מופיע ברשימה ואיכפת לו שיהיה לו כמה שיותר תיקים. אין כאן

מדיניות כוללת של משרד המשפטים בעניין הזה. זה צריך לעבור לפיקוח של הפרקליטות

או לפיקוח של משרד המשפטים. לא יכול להיות שהוא יחליט למדינה מה הוא רוצה ומה

הוא לא רוצה.



סאלח סלים;

יש 6,7 בתים של אנשים שגרים כבר עשרות שנים בין שפרעם לעדי. לפני שבוע

הודיעו להם שבאים להרוס את הבתים שם. זו לא פעם ראשונה. הם גרים שם עשרות

שנים, והם לא יכולים לבנות שם אפילו חדר אהד. לא נותנים להם מטר אחד לבנות.

הייתי רוצה לדעת מתי המשטרה תפסיק לבוא ולאיים על האנשים האלה. איך אנחנו

יכולים לפתור את הבעיה של 15 אנשים בתוך 100 מטר? למה 10 מטר על יד האנשים

האלה כן בונים, האם זה בגלל שהאחד מוחמד והשני חיים? האם נפסיק את האיומים על

האנשים?

עבד אלמלכ דהאמשה;

הטיפול בישובים האלה מתבצע בשלושה שלבים. ישנם כפרים, וישנם כאלה שלא

הוכרו ולא נמצאים על המפה למרות שהם קיימים עשרות שנים. הבעיה בשלושת השלבים

היא בעיה של בירוקרטיה נוראית, של פקידות ושל שרירות לב.

הפתרון הוא לא להחליף את הפקידים, אלא הפתרון שנדרש הוא פתרון ענייני.

למה אתם לא עושים את המלאכה? למה בוואדי סלאמה לא מקבלים שירותים? הם רוצים

להפרד מהמועצה. איפה שהמפות וההפקדות האלה נמצאות זה חייב לזוז. אחרי שנתיים

זה כבר זועק לשמיים. לא מדובר פה בשניים שלושה בתים שהתחלתם, אלא מדובר בכפרים

ערביים של 200,300 תושבים. צווי הריסה חייבים להפקיד כי הריסה היא לא הדרך.

היו"ר סאלח טריף;

יש נתונים מאוד קשים על כך שבחלק מוועדות התכנון והבנייה הכפופות למועצות

האיזוריות לא מוציאים צווי הריסה. מדובר גם על בנייה חריגה בתוך המושבים

והקיבוצים.

עבד אלמלכ דהאמשה;

זאת היתה אטימות לב כאשר פסחו על מאות תושבים כאילו הם לא קיימים כאשר

תכננו את כאמנה מזרח וכאמנה מערב. כאשר תכננו את כאמנה היו צריכים לחבר את

כולם יחד. הייתי מציע להפקיד את התוכנית ולא לעכב אותה. אפשר שיוגשו

התנגדויות, אבל ששני הדברים ירוצו במקביל. יש לפתור את הבעיה מבחינת ההרכבה

וגם שזה יהיה כלול בתוכנית.

היו"ר סאלח טריף;

הייתי רוצה לשאול את עוזר השר לתשתיות לאומיות, האם אתם באמת מנסים,

בנושא התשתיות, לעשות משהו בישובים האלה? האם יש תוכניות מתאר?
סמיר והבה
הגיע הזמן שיימצא פתרון הולם לאוכלוסייה שסובלת כל כך הרבה שנים, הכל זה

פונקציה של תקציב. אני לא יודע אם אתם יודעים כמה פזורה בדואית יש היום בצפון.

יש היום 102 פזורות בצפון. אתם מדברים על ריכוז של 4 ישובים, שכמעט פתרתם את

הבעיה לגביהם. הלוואי ונגיע עם שאר הפזורות למצב של ה-4,5 ישובים שהוכרו. יש

בעיות ומצוקות אמיתיות. בפועל היום קיימות 71 פזורות. כאשר מדברים על בית או

שני בתים בשבילי זה מצוקה.

הי ו"ר סאלח טריף;

אני בכוונה לא התייחסתי ל-102 ולא ל-71 על-מנת שלא נטעה. התייחסתי לאותם



ישובים שהממשלה החליטה עליהם. מדובר על אותם ישובים שיש ברום 500 ,1000 אנשים.

סמיר והבה;

הגורמים הממשלתיים מגיעים עם התושבים להסכם, ואומרים להם לא לקבל את אותו

הסכם. הכוונות של הממסד טובות. יש אנשים שמבטיחים הבטחות סרק, ויש אנשים

שתולים תקוות ובסוף הכל באוויר. אני אישית הלכתי עם בל מנהלי המחוזות של משרד

התשתיות הלאומיות וביקרנו ישוב ישוב. אם אין תוכנית מתאר אנחנו על פי חוק לא

נוכל לאשר תקציב ביצוע.

היו"ר סאלח טריף;

הבנו שקשה להם בגלל שאין אישורים ואין תוכניות וכו'.

חסן אלהיב;

הפורום שנמצא כאן עומד לצידה של האוכלוסייה. כל פעם מישהו מטיל את

האחריות על השני. האחריות היא על ממשלת ישראל לאורך כל הדרך, אם זה ממשלת

המערך ואם זה ממשלת הליכוד. הם לא שמים לב, והאנשים האלה לא מעניינים אותם.

הישובים הבדואים נמצאים על צומת. אוי ואבוי להם ואוי ואבוי למדינה אם הם

יסתו ימינה ויעזבו את הצומת הזאת. לאנשים האלה כואב מאוד וקשה מאוד. בזרזיר יש

כ-35 משפחות שאין להם חשמל, אין להם דרך וגישה לבתים שלהם. במושב נהלל שבמרחק

50 מטר או 100 מטר יש לול של עופות עם חשמל. לעופות יש חשמל ולבני אדם אין

חשמל.
סמיר והבה
האם לבתים האלה יש רשיון לתוכניות מתאר?
חסן אלהיב
יש מדיניות מלוכלכת ביותר, וזאת על-מנת להוציא את האנשים האלה מהשטח

שלהם. זה לא יכול להיות שזה ימשך בצורה כזאת. יש 3000,3500 בדואים בצפון שמצבם

קשה מאוד. אנא מכם, שכל אחד במשרד שלו יעזור לאנשים האלה. כולם מתנשאים ואף

אחד לא מסתכל להם בגובה העיניים.

היו"ר סאלח טריף;

אני מבין שהבעיה בעין חוד נשארה בעיה של המשרד לאיכות הסביבה ובעיה של

משרד הביטחון בקשר לשטחי אימון.
אבו אלהיג'ה
התוכנית שלנו אושרה בממשלה הקודמת לא עד הסוף. התוכנית הכילה עד 170

דונם. הישוב יכול להתפתח ולהיות ישוב במדינת ישראל, אבל התחילו לקצץ, והיום

מדברים במחוז חיפה על משהו כמו 60 דונם על שטח של הבתים הקיימים היום. הם דחו

את התוכנית הזאת, הם קיצצו אותה כמה פעמים וגררו אותה. היום מדברים על לשלוח

את זה לוועדת היגוי, ולתכנן את זח על 60 דונם על הבתים הקיימים.

הבתים הקיימים היום נמצאים על בערך 60 דונם, והלחץ של הבנייה בתקופה של

15 השנה האחרונות לא נותן לאף אחד יכולת לקנות מגרש בתוך ה-60 דונם. הם מנסים

לחנוק אותנו בתוך השטח הזה, בטענה שהמשרד לאיכות הסביבה מתנגד ובטענה שגם הצבא

מתנגד.



היו"ר סאלח טריף;

השר- לאיכות הסביבה מתנגד.
אבי אלהיג'ה
על הדרך המובילה לישוב כולם הסכימו וכולם התמו בממשלה הקודמת. התוכנית

מאושרת, והיא נמצאת בוועדה המקומית. הוועדה המחוזית לא מאפשרת לוועדה המקומית

להוציא היתר. מה שצריך הוא להוציא היתר לביצוע.
היו"ר סאלה טריף
יש אצליכם צווי הריסה על הפרק ויש בג"ץ שמנע את זה.
אבו אלה'גיה
יש בג"ץ שבינתיים מקפיא, אבל יש כמה צווי הריסה. הייתי מבקש את אותו

פתרון לגבי הצפון. זה פתרון שיכול להיות טוב אם יש רצון לעזור למי שנמצא בקו

הכחול.

בממשלה הקודמת אושרו 50 מיליון שקל תקציבים לישובים הלא מוכרים לתכנון

ולתשתיות, ו-5 מיליון אושרו לעין הוד ולכביש החלומי שהיה צריך לקום בממשלה

הקודמת. אנחנו לא יודעים אצל מי נמצא הכסף.

אני רוצה לבקש מהוועדה הזאת ומכל נציגי הממשלה לתת לנו לוח זמנים לאישור

התוכנית של עין חוד, ולתת הוראה לוועדה המקומית לתת חותמת להיתר על הכביש

שמוביל לעין הוד. הייתי מבקש להקפיא את צווי ההריסה שדיברנו עליהם, לתת לנו

לנשום, ולבוא בדיאלוג עם משרדי הממשלה השונים.

סאלח סלים;

אני מקווה שיגאל יוכל לעמוד בהבטחה בנוגע לתוספת של הקראוונים בצפון. אני

חושש שהוא לא יוכל לעמוד בהבטחה ובסופו של דבר ירדו על התושבים.

יגאל שחר;

אם לא יתפשו על מה שאמרתי טרמפ אז לא יהיה שום דבר. מי שנמצא בתוך קו

כחול עתידי, בישובים המוכרים במחוז הצפון, ויש לו צרכים שהוא צריך לתת להם

פתרונות, אז אנחנו ניתן לו אישור. אנחנו לא נהרוס לו אם הוא ישים שם מבנה

זמני, וזאת בתנאי שזה לא ישב על כביש שעובר שם.

נאוה מגן;

החלטת הממשלה להקים ישוב היתה בינואר 1995. בעקבות ההחלטה הזאת משרד

הפנים הקים ועדת היגוי. הזמנו מתכנן והתחלנו לעבוד. באותה ועדת היגוי הגענו

למסקנה שתיכנון הכפר בעייתי בגלל שהוא יושב בתוך פארק הכרמל ובתוך שטה

אימונים, וחלק מהשטח עובר בשטח של עתיקות. עשינו מאמצים גדולים והגענו

לתוכנית.

היו"ר סאלח טריף;

את העתיקות תפשו האומנים. את כל הבתים שלהם תפשו אומנים.



נאוה מגן;

השטח התפוש היום הוא לא 60 דונם אלא 36 דונם. גרות שם 35 משפחות ב-30

מבנים. בוועדת ההיגוי החלטנו שדרוש שטח של 80 דונם כדי לתת איזה שהוא פתרון.

במסגרת דיון במועצת גנים לאומיים ושמורות טבע התבקשה המועצה להתייחס לשטח

מוגדל כדי לאפשר בין היתר תעסוקה במקום, כמו הצימרים לתיירות. 170 דונם זה שטח

שאושר לגריעה מהפער על ידי מועצת גנים לאומיים ושמורות טבע. הוכנה תוכנית

שתואמת ומראה רזרבות ותוכניות בעתיד. הבאנו את התוכנית הזאת לסדר היום של

הוועדה.

היו"ר סאלח טריף;

אז הונחה ההתנגדות של משרד הביטחון.

נאוה מגן;

עוד לא. זה היה לפני הבחירות. אז היתה שביתה וכל הדיון גלש לאחרי

הבחירות. בדיון הראשון התבקשנו לנסח הצעות החלטה כי אצלינו אין תוכנית מתאר

מחוזית וזה צריך לעבור כתוכנית מתאר מחוזית חלקית, ובמקביל כתוכנית מתאר עם

הוראות של תוכנית מפורטת כדי לחסוך בזמן.

הדבר הזה הובא סוף סוף לדיון, ואז נציגי המשרד לאיכות הסביבה ונציגי משרד

הביטחון בוועדה הביעו הסתייגויות שלא נראו לנו. הוועדה החליטה לפנות רשמית

לשרים כדי לקבל את דעתם.

היו"ר סאלח טריף;

כאשר לא מניחים את דעתכם בהתנגדויות, למה אתם לא דוחים אותם ומחליטים

החלטה?

נאוה מגן;

הדרך עוברת בתוך שטח אימונים והוועדה השתכנעה.

היו"ר סאלח טריף;

למין נציגי משרד הביטחון מתנגדים?

גלעד אלטמן;

מדיבר בשטח אש 111, כאשר מדובר על הגבול הצפוני של שטח אש שהולך ממזרח

למערב באיזור הכפר עין חוד. השטח הזה הוא שטח אימונים יעודי של פיקוד הצפון.

משפכי בטיחות נופלים על איזור הדרך שהולכת ממזרח למערב, קרי, הדרך המבוקשת, או

התוכנית המבוקשת מהדרך הצפונית.

היו"ר סאלח טריף;

אם לא מאשרים את התוכנית אז הבתים זזים משם?
גלעד אלטמן
להיפך, לא מדובר על הזזת בתים.



היו"ר סאלח טריף;

האם מפסיקים אימונים בגלל הבתים?
גלעד אלטמן
יש הבדל בין הבתים ואיפה שהם מונחים היום לבין הדרך המובילה.

היו"ר סאלה טריף;

אני מדבר על התוכנית ולא על הדרך. מדובר על התוכנית שהוצאה במשרד הפנים.

גלעד אלטמן;

התוכנית הזאת נכנסת למשפכי הבטיחות שצה"ל הניח על המפה.

היו"ר סאלח טריף;

משפכי הבטיחות האלה הם צו פועל בניגוד לכללי הבטיחות.

גלעד אלטמן;

לא מדובר על הבתים הקיימים. תוכנית ההרחבה של 170 הדונם הולכת מהמבנים

הקיימים מזרחה והשטח הזה נופל על משפכי הבטיחות.

נאוה מגן;

הדרך הארוכה, שעכשיו לא רוצים לאשר אותה, נבהרה בגלל שיקולי נוף ואיכות

סביבה והיא צמודה לקרקע. היא עוברת בתוך השטח של המשפכים, ולכן משרד הביטחון

והמשרד לאיכות הסביבה דרשו לעבור לדרך שתחצה את הוואדי.

היו"ר סאלה טריף;

במשרדים השונים יש התנגדות לתוכנית הזאת.

גלעד אלטמן;

לא מדובר על איפה שהמבנים היום.
היו"ר סאלח טריף
יש תוכנית שהוגשה לעין חוד והיא מונחת בוועדה המחוזית, ויש שם מכתבי

התנגדות של המשרד לאיכות הסביבה ומשרד הביטחון.
נאוה מגן
הוועדה המחוזית השתכנעה מהמכתבים של משרד הביטחון והמשרד לאיכות הסביבה

וביקשה להכין תוכנית מצומצמת רק לפי אותן ההנחיות, עם דרך שחוצה את הוואדי.
היו"ר סאלח טריף
האם אנחנו רשאים לערער לוועדה הארצית על מה שנדון בוועדה המחוזית? אני

מבין שלא התקבלה החלטה, ואני מבין שיש עיכוב של התוכנית בגלל ההתנגדויות האלה.

אני מבקש ממך לחזור לממונה על המחוז ולהגיד לנו במפורט על מה בדיוק ההתנגדות?



נאוה מגן;

הוועדה קיבלה את ההסדרים שלה בעל פה בזמן הישיבה.

היו"ר סאלח טריף;

אני מבקש לקבל בכתב את מהות ההתנגדות של המשרד לאיכות הסביבה ומשרד

הביטחון לתוכנית המוצעת. אנחנו נפנה לשני המשרדים ואנחנו נבקש הסברים. אנחנו

את התוכנית הזאת נדחוף ונגמור.

נאוה מגן;

אנחנו כבר התחלנו ועשינו ישיבה של ועדת ההיגוי ויש לנו החלטות איך להתקדם

עם התוכנית, רק שאנחנו צריכים להתחיל מהתחלה בשלב הזה.
היו"ר סאלח טריף
במה שקשור לישובים המוכרים והלא מוכרים נשאלו פה שאלות. למה כל כך הרבה

זמן התושבים צריכים לסבול בישובים שהממשלה החליטה לגביהם ובישובים שהממשלה עוד

לא החליטה לגביהם? למה הבירוקרטיה הגדולה הזאת?

נאמר כאן שדינה רצ'בסקי החליטה על כך שירוצו התוכניות במקביל כדי לחסל כל

מיני פרוצדורות בירוקרטיות, שיאושרו בוועדה המחוזית, שיאושרו בוועדה הארצית

ושאנשים יוכלו לקבל היתרים.

גם במצב הביניים הזה, שתוכנית לוקחת משלב לשלב 9 חודשים, למה היד הקלה על

ההדק? בינתיים את צווי ההריסה פתרנו, ובינתיים הממונה על המחוז התחייב שכל מי

שיבנה באותם אי זורים בתוך הקו הכחול לא יוצאו נגדו צווי הריסה ולא יוגש נגדו

משפט.

מדוע זה לוקח כל כך הרבה זמן? ביקרתי ביום שישי בוועדה לתיכנון ובנייה

בבית הכרם. ראיתי מכתב תמוח שמאיים על ראש הוועדה להוציא צווי הריסה. כל אותם

צווי הריסה נמצאים באותן תוכניות מפורטות שהוגשו ושעברו אישור ועדה מקומית

ושנמצאים בוועדה מחוזית. לא רק שאנחנו עושים פשע על חטא, שלא מעבירים תוכניות

מפורטות ודנים בהן, אלא אומרים לראש מוועדה שיקרעו לו את הצורה אם הוא לא

יוציא צווי הריסה ואם הוא לא יבצע אותם.

אנשים עשו תוכניות מפורטות ולא קיבלו תשובה ולפן התחילו לבנות. לאחד כזה

לפני זמן מה הרסו את היסודות. ראיתי מכתב של הממונה על המחוז. תיתכן שלגבי

אותן תוכניות מפורטות שהוגשו לכם ושעברו דיון ראשוני, שאני מניח שהם ביוזמתכם

וביוזמת הרשויות שמעוכבות ואין עליהן החלטה, יוצאו הנחיות שאומרות לראש הוועדה

להרוס?

למה באופן קונספטואלי לא מאשרים לוועדות תיכנו ן ובנייה ליזום הרחבות

מסודרות של המתאר? יש לפעמים שאין בעיות לא של פארק ולא של שמורת טבע.

אוכלוסייה צריכה להתרחב. למה אי אפשר לסגור את כל הבעיות של הקווים הצהובים

האלה, ובמקום לחפש צווי הריסה לחפש את הפתרונות.

אני חושב שזרז לא תפקיד הוועדה לחפש קודם כל את צווי ההריסה. מטרתן של

הוועדות היתה לשרת את האוכלוסייה יותר טוב. מטרתן היתה לעשות סדר בתיכנון

ובנייה. מטרתן הוא לא רק לתת צווי הריסה. בשביל זה הקימו ועדת פיקוח מחוזית עם

גי יפים, עם מטוסים ועם מח שאתם רוצים. מדוע הגענו למצב הזה?



צבי שקולניק;

גילינו שיש באיזור בעיה ייחודית, שלא הכרתי קודם, וזה המורכבות של אדמות

פרטיות. יש בעיה של קרקעות פרטיות. הקו האדום מראה את תחום השיפוט, כאשר 20%

מתוכו בממוצע הוא בתוך תוכנית המתאר.

היו"ר סאלח טריף;

מה קורה בכרמיאל אם אתה משווה?
צבי שקולניק
כל תוכנית המתאר בכרמיאל היא בתחום השיפוט ובתוך תוכנית מתאר. אנחנו

נמצאים במצב של תהליך אורגניזציה מואץ של הישובים הערביים. אנהנו לא מדברים על

כפרים. האנשים הם לא כפריים, הם לא חקלאיים והם לא מתפרנסים מהקלאות. הם אנשים

עירוניים לכל דבר, והצפיפות של הדיור הופכת להיות יותר ויותר עירונית. יש בעיה

של מעבר עם מכונית ולא מעבר עם חמור.

אם ניקח את כרמיאל כעיר מתוכננת, אז על פר שטח מתוכנן בתוכנית המתאר יש

היום שלושה וחצי בני אדם. אני לא מדבר על משפחות, כי יש הבדל בגודל של משפחה.

אני מדבר על בני אדם. יש פה שלושה וחצי אנשים פר דונם תוכנית מתאר, כאשר פה יש

מעל לשישה אנשים פר דונם תוכנית מתאר. מזה אפשר להסיק שצריך להגדיל את תוכניות

המתאר. צריך להגדיל אותן כך שהן תהיינה על שטח השיפוט.

אנחנו מדברים על טאבו ארצי של 35, ובינתיים מעריכים את הטאבו על 31, שהוא

כבר מגביל. מדברים על הגדלה של ישובים עירוניים ב-25%. צריך להגדיל את זה פי

שניים, ואז לפתור באותה הזדמנות את העניין של אדמות פרטיות.

בתוך תוכנית המתאר הקיימת יש קרקעות לא מנוצלות וזאת מפני שהן פרטיות. יש

אנשים שיש להם 30 דונם, כאשר על ה-30 דונם עומד רק בית אחד. האדם לא מוכר את

זה לשכן, שאין לו איפה לגור, כי זאת אדמה פרטית שלו.
היו"ר סאלח טריף
ליד איילון, במקום וזכי צפוף במדינת ישראל, יש קרקעות פרטיות.
צבי שקולניק
אם אתה מחזיק 10 דונם בחיפה או בתל אביב ואתה לא בונה עליהם ויש לך

זכויות בנייה אז אתה משלם מס רכוש. פה לא משלמים מכיוון שזה שטח חקלאי. כל

התוכניות הצהובות מאושרות בנוסף לתוכנית המתאר.

היו"ר סאלח טריף;

הוצא צו הריסה בתוך תוכנית מפורטת שעדיין לא אושרה. היא הועברה למחוזית.
צבי שקולניק
זה נכון. כל עוד שהיא לא מופקדת במחוזי אנחנו לא יכולים להוציא היתר

בנייה. יש צורך בשינוי החוק. אם תיקון 43 נועד לזרז יוזמה אז לא הוכנו הכלים

על-מנת לקלוט את החוק הזה.



היו"ר סאלח טריף;

האם אתם, כוועדה מקומית, יכולים ליזום?
צבי שקולניק
כל אדם יכול ליזום. כל בעל עניין בקרקע יכול ליזום. היא יכולה ליזום אבל

היא לא יכולה לאשר. היום הוועדה המחוזית עמוסה וקורסת. אין לה את כוח האדם. לא

נתנו לה את הכלים להתמודד עם זה. כל בעל עניין בקרקע מגיש ישירות לוועדה

מהוזית. ישנן תוכניות שלא הייבים להגיש לוועדה מקומית. אני לומד על יוזמות

שמגיעות לדיון בוועדה מהוזית. שואלים את החוות דעת שלי ואז אני לומד את

התוכנית.

היו"ר סאלח טריף;

בתיקון 43 צריך לאפשר דיונים בוועדה מקומית ולא לעשות צוואר בקבוק היישר

לוועדה המחוזית. צוואר הבקבוק של הוועדה המחוזית לא מאפשר דיון מהיר וטוב

בתוכניות. לפי דעתי יש לפתוח את הפלונטר בוועדה המקומית רק אם יש בעיות בוועדה

המחוזית. מי שמומחה בתכנון ובנייה לא צריך לרכז את הכל בוועדה המחוזית אלא אם

יש בעיה.

נאוה מגן;

כאשר תיקון 43 יצא לדרך, כל התוכניות המפורטות היו בסמכות ועדה מקומית

וכל המתאר בסמכות ועדה מהוזית. אחר כך ניסו להגדיר מה זה מתאר, כי היום כל

תוכנית היא שינוי מתאר. בסופו של דבר צימצמו את הסמכויות שניתנו לוועדה

המקומית.

צבי שקולניק;

גם ב-9 הדברים שיש סמכות לוועדה המקומית, כמו להרחיב דלת או לשנות חלוקה,

אנחנו צריכים לקבל את אישור משרד הפנים שזה אכן בסמכות הוועדה המקומית. זה

לוקח יותר זמן מאשר לרדת למחוזי.

נעמי פלט;

לא צריך לקבל את אישור של מינהל התכנון אם זה בסמכות הוועדה המקומית.

התוכנית עוברת לעיון שר הפנים על-מנת לראות אם היא טעונה אישור או לא. במסגרת

הוועדה שלנו אנחנו רואים אם הוועדה המקומית, שמעבירה לנו תוכניות, פעלה בהתאם

למה שמותר לה בחוק.

בנוגע להנחיה של דינה רציבסקי להפקיד במקביל תוכניות לשינוי מחוזית

ותוכניות מקומיות, כבר לא בכל הישובים זה רלוונטי. בדמיידה התוכנית לשינוי

במחוזי כבר מאושרת. לכאמנה זה יכול להיות רלוונטי ויעשו את זה. חוסני יה, ראס

אל עין וחואד אל סמייה עוד לא עברו דיונים בוועדה המחוזית. קודם כל זה צריך

לעבור בוועדה המחוזית ולאחר מכן זה עובר למועצה. כאשר המועצה תחליט להפקיד את

התוכנית המחוזית, הוועדה המחוזית תוכל להפקיד את התוכנית המקורית.

היו"ר סאלח טריף;

אולי הוועדה המחוזית תוכל לזרז את הוועדה המקומית.
נעמי פלט
זה עדיין לא הגיע למועצה הארצית בכלל. זה עוד לא עבר דיון פורמאלי בוועדה

המחוזית. בעין חוד שמענו את הבעיה.
ארז קרייזלר
נקבע דיון ב-7 בינואר בנוגע להמלצת הוועדה המחוזית להפקיד במועצה הארצית

את תוכנית כאמנה. לגבי ראס אל עין וחוסנייה נקבע דיון לינואר שיערך בוועדה

המחוזית.

עלוונ הקמת ישוב היום מוערכת בין 40-60 מיליון שקל. דמיידה סיימה את המהלך

שלח. מכל ההחלטות של הממשלה, המועצה האיזורית משגב ראתה 300 אלף שקל לתכנון

חוסנייה וראס אל עין. אם לא יהיה כסף בתקציב המדינה ל-98 גם לדמיידה וגם

לכאמנה, אני כמועצה אשמע את כל התושבים זועקים שיש להם היתר בנייה אבל אין

כביש וביוב וכו'.
טאהא פעור
יש צווי הריסה שנמצאים בבתי המשפט, הייתי רוצח לדעת מה גורלם? גרעין נוסף

שהוא רציני זהו כפר אל נעים.

מחמד נעים;

הישוב שלי מונה כ-500 משפחות והוא עוד לא הוכר. כפר אל נעים מונח 500

משפחות ללא שום שירותים וללא מים. איפה יש מקום בארץ שאין מים. יש 90 משפחות

שאין להם מים בבית והן גרות בתנאים הכי קשים. זה לא קיפוה אלא זה עינוי.

סואעד מחמוד;

מה בנוגע לבתים שמחוץ לקו הכחול ושמעוניינים מהרגע הזה לעבור לתוך

התוכנית? אם פורצים את הבית אז לאן הוא ילך? הייתי רוצה שההסדר הזה גם יחול

עליו ללא שום תוספת. יש לתת לו ארכה של כמה חודשים עד שהתוכנית מאושרת, והוא

יתחייב לפרק את הדבר הזה שהוא מחוץ לתוכנית.

נאוח מגן;

אם באמת יש אפשרות כזאת, אז בתי המשפט נותנים תקופה מאוד סבירה של דחיית

ההריסה.

היו"ר סאלח טריף;

לגבי עין חוד לא ינתנו צווי חריסה עד שלא תהיה החלטת בג"ץ. במצב הביניים

הזח אפשר לאמץ את אותו פתרון שהוצע כאן.

נאוה מגן;

עוד אף בית לא נהרס שם. יש הרבה צווי הריסה.

היו"ר סאלח טריף;

האם אתם מוכנים להציע לממשלה איזה שהוא פתרון לגבי כפר אל נעים?



יגאל שחר;

הממשלה צריכה להחליט, וברגע שהיא תחליט אז אנחנו נבצע. זה לא דבר שאנחנו

מחליטים בו. לא גיבשנו עמדה בנושא הזה. את הנושאים של התכנון אנחנו נבדוק ומה

שאפשר לזרז אנחנו נזרז. לעניות דעתי הבעיה של המגזר הבדואי בצפון היא תקציבי

הפיתוח. תקציבי הפיתוח שמוקצים למגזר הבדואי בצפון הם 0. סאלמה צריכה השקעה של

20 מיליון שקל או של 15 מיליון שקל. בחוסנייה צריך להשקיע 60 מיליון שקל על-

מנת שהוא יתחיל להראות ככפר.

אנחנו נגמור את התהליכים, ודברים שבהם אנחנו לא בסדר אנחנו נתקן. אם לא

יוקצו למגזר הבדואי תקציבים אז לא יצא מהם שום דבר. המגזר הבדואי צריך לקבל

טיפול נקודתי על-מנת שיצא מהמצוקה שהוא נקלע אליה. אני מאמין שבעוד כמה חודשים

לא תהיה לנו בעיה של תכנון. הבעיות של התכנון הן מאוד קשות. צריך שתהיה החלטת

ממשלה שתתן עדיפות לאומית למגזר הבדואי בצפון. אסור לתת לאנשים לחיות בצורה

כזאת.
ארז קרייזלר
בהחלטת השרים ניתנת עדיפות לאומית לדרוזים, ולעומת זאת לבדואים אין

עדיפות לאומית והם בתוך המועצה האיזורית. אנחנו באיזור עדיפות לאומית בי.
יגאל שחר
את צווי ההריסה אני רוצה לבדוק. יש אלפי מבנים לא חוקיים. ההריסה האחרונה

שלנו היתה דווקא בשלומי. זה לא פשוט להרוס. יש לנו בעיה עם צווי הריסה. יש לנו

פתרונות לגבי סועאד עדי.

היו"ר סאלח טריף;

מה אתה יכול להגיד לנו לגבי תוכניות המתאר, איך אפשר להריץ אותם ולגמור

אותם?

יגאל שחר;

אנחנו עובדים במקביל איפה שאפשר לעבוד במקביל. אנחנו נותנים היתרי בנייה

בשטח שהייעוד של השטח מתאים לזה.

מוטי זקן;

אני מצטרף לדבריו של הממונה על המחוז. המדיניות של הממשלה היא לפתור את

הבעיות הן בנושא של הישובים הבדואים בדרום כולל בפזורה והן בישובים הבדואים

בצפון.

יש הצעה של השר קצב שאומרת לכלול את אותם שיבעת ישובים בדואים באיזור

עדיפות אי. בישובים של הפזורה אנחנו נעשה את המקסימום. יש סיור ב-31 של הממונה

על חמחוז ושלי כדי לנסות לקדם את הנושא הזה. בדיבורים לא עושים הרבה דברים אלא

במעשים.

עמרם קלעג'י;

נוצרו שינויים אמיתיים בישובים לא מוכרים במחוז חיפה. חלק מהבעיה שנוצרה

בנוגע לישובים המוכרים בצפון ובחיפה נפתרה. סאלמה הוא הישוב הראשון שהגדלנו

אותו. אני מבקש שהנושא של סאלמה יבדק.



על שאה הישובים במחוז הצפון ובמחוז חיפה סיכמו בהחלטת הממשלה הקודמת

שהיתה. ביקשנו שבתוכנית המתאר המחוזית ובתוכנית המתאר הארצית ילכו הדברים

במקביל. לאט לאט אנחנו מגיעים לשלב שיש תוכנית מתאר. כל שינוי בתוכנית מתאר

מקומית מצריכה ועדה מחוזית. שינוי בתוכנית מחוזית מצריכה ארצית. זה הדרג

שישנו.

הוועדות המקומיות המרחביות שקמו זה עתה קמו ביוזמה של כבוד יו"ר ועדת

הפנים. התפקיד של הוועדות המרחביות האלה הוא ליזום תוכניות מתאר של הישובים.

בשביל זה נבחרו הוועדות המרהביות האלה. אני מאמין שתוך חצי שנה נהפוך את תחום

הישוב לתחום בנייה. אנחנו נהפוך קרקעות חקלאיים לשטח בנייה.

בתוך אותו קו כתום יש שטחים חקלאיים שאותם תהפוך לשטחי בנייה. על אותו

בעל קרקע יוטלו היטלים גדולים מאוד. אני מציע שתידברו עם האוכלוסייה. אין לך

שטחים של מינהל שתוכל לשחק איתם. אלה הנתונים שיש לך. אני מבקש מכם כוועדה

לתכנון מרחבי לבוא בדברים עם האוכלוסייה ולנסות לתפור חליפה שתתאים לאוכלוסייה

שם. גם הוועדה המחוזית וגם הוועדה הארצית יעמוד על-מנת לתת פתרון. היוזמה

צריכה להיות של הוועדה המרחבית שישנה שם.

יש כאמנה מזרחית ומערבית. היתה הצעה לרכז את הכל בכאמנה המערבית אחר כך

במזרחית, באו ואמרו שניקח גם את זה וגם את זה. להחליט החלטה כזאת זאת היתה

החלטה קשה. היתה הסכמה של תושבי כאמנה. אני מבקש שתבואו ותקחו את התוכנית כדי

שנוציא את זה לפועל. תעשו טובה לאוכלוסייה ותלכו במקביל.

יהודית קרפ;

יש דברים שרלוונטים למדיניות של נציגי היועץ המשפטי לממשלה. אני מקווה

שהמדיניות שהוצהרה כאן היום, מבחינת תופעת צווי הריסה או אי הוצאתם, תבוא לידי

ביטוי בהנחיות כתובות כך שכל חגורמים הפועלים בשטה יוכלו לתאם את עצמם לפי

המדיניות המוצהרת הזאת. אני מבינה שיש מדיניות לזמן ביניים עד שהתוכניות

יגיעו להפקדה. הייתי שמחה אם הממונה על המחוז יוציא את הדברים בצורה של הנחיות

כדי שנוכל להתייחס לעניינים מבחינת מדיניות.
עמרם קלעג'י
רצוי מאוד שהממונה על המחוז והיועץ המשפטי של המשרד ישבו ביחד ויוציאו את

המדיניות.
היו"ר סאלח טריף
השאיפה שלנו היא שעד מרץ 1998 לתוכניות המתאר בישובים המוכרים ימצא

פתרון. זה מה שאנחנו מצפים שיהיה. בינתיים מי שפועל בתחום הקו הכחול של אותם

ישובים מוכרים בהתאם לכללים לא יענש ולא יוצאו נגדו צווי הריסה. לא יהיו צווי

הריסה באותן תוכניות מפורטות שנמצאות בצינור של הדיונים בוועדות התכנון

והבנייה השונות. צריך לשאוף שלא יוצאו צווי הריסה כאשר יש תוכניות מפורטות

שהדיון בהן מתקיים.

עמרם קלעג'י;

אחרי שתקיימו ישיבה ביחד עם משרד הפנים בנושא הזה, אז תתנו לנושא הזה

הגדרות מדוייקות יותר.
היו"ר סאלח טריף
אני מקווה שמשרד המשפטים יעביר לנו את עמדתו כמה שיותר מהר לגבי פתרון



ביניים ולגבי ההתייחסויות שהועלו. אני מאוד מקווה שאכן תהיה תשובה מה מדיניות

הממשלה בשנת 1998 לגבי הבעיה בצפון, ואיך משרד ראש הממשלה רואה את העדיפות

הלאומית של אותם ישובים על-מנת להביא אותם לאיזה שהוא קו משווה באיזה שהוא

זמן.

אני מבקש ממשרד הפנים ומהממונה על המחוז לתת פתרונות לאותם ישובים לא

מוכרים. אם זה לפי דעתם אותם הישובים, אז איך ניתן לקיים אותם? מה צריך לעשות

בלבד שתהיה עמדה. לפי דעתי חוסר עמדה זאת בעיה.

אני מבקש להעביר לוועדה מה מצב תוכנית המתאר של עין חוד, הסבר לגבי

ההתנגדויות, ואיפה זה עומד. האם יש החלטה מחוזית לגבי זה או אין החלטה מחוזית?

נאוה מגן;

יש החלטה של הוועדה המחוזית לחזור ולתכנן, וזאת בהתאם להסתייגויות של

משרדי הממשלה.

היו"ר סאלח טריף;

אני מבקש לדעת מהן ההסתייגויות, כמה הן מהותיות, וכמה זה יפגע בתוכנית?

נאוה מגן;

לוועדה המחוזית יש בעיה מכיוון שהיא לא יכולה לדחות התנגדות שאומרת

שאנחנו מסכנים חיי אדם.

היו"ר סאלח טריף;

אני מבקש לקבל את זה, ואני יתחשבן עם משרד הביטחון על סיכון חיי אדם.

בנושא תיקון 43 ובנושא של התכנון והבנייה אנחנו נבקש לעשות דיון נפרד איך

לפתור את הפלונטר, שבמקום לפזר סמכויות קיבלנו סמכויות ויצרנו את צוואר

הבקבוק. פתרנו היום חלק מהדברים, לא את כולם, אבל אנחנו נמשיך לעקוב כדי למצוא

פתרון.

הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 14:15

קוד המקור של הנתונים