הכנסת הארבע-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 163

מישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה

יום שלישי. י"ז בכסלו התשנ"ח (16 בדצמבר 1997), שעה 15:25

חברי הוועדה: סאלח טריף - היו"ר

דוד אזולאי

רפאל אל1ל

זאב בוים

ניסן סלומינסקי

חה"כ משה גפני

חה"כ עמיר פרץ - יו"ר ההסתדרות החדשה

יעקב אפרתי - מנכ"ל משרד הפנים

אלכס וייסמן - אגף התקציבים, משרד האוצר

נגה בוטנסקי - ראש לשכת הקשר, ההסתדרות החדשה

חוה פרס - לשכת הקשר, ההסתדרות החדשה

יפית שמואלי - עוזרת של יו"ר ההסתדחת החדשה

יפה שפירא

רשמה: אירית שלהבת

1. המשבר באופקים.



המשבר באופקים

אנחנו מקיימים ישיבה מיוחדת בעניין המצב באופקים. התקשר אלי עכשיו ראש העיר, שנמצא במשטרה שם.

בגלל המהומות נעצרו מספר אנשים, ראש העיר מספל בשיחרור העצורים ולכן הוא לא יכל להגיע לכאן. חברי

הכנסת הנכבדים, חבר הכנסת זאב בוים, שהיה היום באופקים, יושב-ראש ההסתדרות, חבר הכנסת עמיר פרץ,

חבר הכנסת גפני, חבר הכנסת אלול וחבר הכנסת דוד אזולאי, כולבו כאיש אחד נזעקנו לנוכח הזעקה האיומה

והקשה באופקים. מצד אחד האבטלה באחוזים גבוהים ומצד שני איך ניתן לקיים מועצה מקומית כשיש אחוזי

אבטלה כל-כך גדולים, כשלאנשים אין איך לחיות ואיך להשיג את מחייתם והם לא יכולים לשלם ארנונה.

אנחנו רוצים לשמוע ממכם מה קורה. התחלנו לדבר באופן לא פורמלי עם מר אלכס וייסמן. השאלה, אדוני

מנכ"ל משרד הפנים, מה עושים כדי שקודם כל הרשות המקומית תיפעל במקום, כדי שתהיה תשובה לאזרח

הפשוט בדברים בסיסיים. אני אודה לך אם תגיד לנו מה קורה שם, מה נעשה מבחינתכם.

חבר הכנסת דוד אזולאי ואני היינו צריכים עכשיו ללכת ללובי הדתי אך באנו לפה מפאת חשיבות הנושא.

אני רוצה קודם כל להביא את הנשנים. לצערי הרב עיריית אופקים, כמו עוד כמה רשויות מקומיות, פועלת

שלא בתקציב מאוזן. הן מוציאות לפי מה שהן חושבות שצריך להוציא. בדרך הטבע בשיטה הזאת בשנה ראשונה

זה עובד אבל אחרי שזה מצטבר אז זה עוצר את כל הפעילות.

לעיריית אופקים ב-31.12.96 על-פי הדו"ח המבוקר יש גרעון של 19.5 מיליון שקל. כלומר היא התחילה את

שנת 1997 בגרעון של 19.535 מיליון ש"ח. כל זה לא היה כל-כך נורא אילו השוטף שלה לא היה ממשיך לייצר

עוד גרעונות. התקציב של עיריית אופקים נכון ל-1997, לאחר שהיא עשתה את תוכנית ההתייעלות, התקציב

המאושר שלה הוא 91 מיליון שקל.

כמה הכנסות עצמיות היו לה?

היא מייצרת סדרי גודל של כ-9 מיליון שקל גרעון שנתי.

מתי היה הסדר כיסוי גרעון?

קודם אני אמסור את כל הנתונים ואז תשאלו שאלות. לפחות שתימסר איזשהי תמונה.

בסך הכל התקציב הזה של 91 מיליון שקל שוטף, לאחר התייעלות, זה אומר סדרי גודל של 3,900 שקל

הוצאה לנפש. זה מאוד גבוה. אם אתם רוצים אני אתן לכם סדרי גודל, רק כדי לסבר את האוזן. עיריית שדרות -

20,000 תושבים בשנת 1996, גמרה את ההוצאה שלה ב-71 מיליון שקל.

מה תקציבי הרווחה? אולי יש להם מיליון עניים שם, אולי הכל שם זה סעד ורווחה?

שדרות, אופקים ונתיבות הן בערך באותו סדר גודל. בשדרות, אופקים ונתיבות יש סדרי גודל של 20,000



תושבים. לשדרות יש הוצאה של 71 מיליון שקל בשנת 1996; לנתיבות יש הוצאה בסדרי גודל של 57 מיליון שקל

בשבת 1996; ולאופקים כפי שאמרנו סדרי גודל של 94 מיליון.

כמה החזר הלוואות יש לכל אחת מהרשויות?

לאופקים יש הכי פחות, מצבם בהחזר הלוואות הוא דווקא לא רע. סך הכל עומס המלוות שיש לאופקים זה 30

מיליון שקל, שהם 36% מהתקציב שלה, ורמת ההחזר שלה הוא מאוד נמוך - 5.6%. הבעיה שלהם זה לא החזר

הלוואות. אם יש הרבה רשויות מקומיות שהבעיות שלהן זה נפח ועומס המלוות שיש להן ורמת ההחזר, פה זה

דווקא לא כך. כלומר זה לא חלק מהמחלות שיש באופקים.

מה היה תקציב 96?

94 מיליון שקל. אנחנו אומרים שכאשר היא מתייעלת היא יורדת ל-91 מיליון שקל. התקציב שלה היה 86

מיליון, ההוצאה בפועל היתה 91 מיליון.

מה ההתפלגות הפנימית?

מה ההכנסות העצמיות שיש שם?

ההכנסות העצמיות פה הן לא משמעותיות. מתוך ה-91 מיליון שקל יש להם סדרי גודל של 13 מיליון שקל

ברוטו בהכנסות עצמיות, ועל זה באות הנחות. כלומר בפועל הם לא גובים יותר מאשר 8 מיליון שקל.

הארנונה לנפש, לפני הנחה, זה 590 שקל, ואחרי הנחה זה 360 שקל. אנחנו מדברים פה על הארנונה

ברמה הכי מינימלית. על זה בא מיבחן ההכנסות ורובם זוכים במיבחן ההכנסות.

איזה אחוז מהתושבים נמצאים בלישכת הרווחה? הם מדברים על למעלה מ-40% מהתושבים.

40% מהתושבים זה לא חריג.

הפער בין המענק שלו לתקציב שלו: תפחית את הארנונה, תפחית את תקציב החינוך שלו ותדע כמה יש לו.

מה המענק של משרד הפנים לבד?

משרד הפנים נותן 27 מיליון שקל, ונותן עוד כמיליון שקל לקליטת העלייה.

27 מיליון זה כולל חב"ר ופיתוח?

לא, זה רק שוטף.

במסגרת תוכנית ההבראה אנחנו גם הבטחנו שאנחנו נגדיל את המענק במינימום מיליון שקל בשנה. כלומר

אם השנה הוא גומר ב-27 מיליון אנחנו ב-1998 ניתן להם מינימום 29 מיליון, וב-1999 ניתן להם מינימום 30

מיליון. זה נמצא במסלול של עלייה. זה מינימום. יכול להיות שניתן להם יותר. כלומר אנחנו צריכים לעשות חשבון

ולראות מה יש לנו בשנת 1996 ולראות מה נותנים ב-1998.

כמה כוח אדם יש לו ברשות?

פה הבעיה האמיתית שלו. אפשר להגיד שאם יש מובטלים נפתור את זה באמצעות זה שנעסיק אותם

ברשות המקומית אבל אם ככה אז למה רק הכמות הזאת? תיקח את כל המובטלים. לכן אין לנו בחרה, אנחנו

צריכים להחליט, אם אנחנו אירגון אנחנו חייבים לעבוד לפי כללי היעילות. לגבי כל ה"תר, מה ההבדל אם הוא

מקבל הבטחת הכנסה בלשכת התעסוקה או עובד בעיריה?

יש הבדל. לקום בבוקר וללכת לעבודה זה משהו אחר. אבל נכון שזה לא תפקיד של משרד הפנים.

אלא אם כן עכשיו הממשלה תחליט שהיא רוצה לעשות פעולה יזומה, להפריח את השממה ולקחת את

העובדים האלה ולמצוא להם תעסוקה.

אבל אני חושב שצריך להפריד בין התיפעול השוטף של אירגון שנותן שירותים מוניציפליים לתושבים, שחשוב

שהוא יהיה יעיל ושייפעל באופן סביר, ולא נערבב פה פיתרונות שאי אפשר לעשות בתוך האירגון הזה, של פיתרון

בעיות תעסוקה ביישוב.

כמה ע!בדים יש בעיריה, בערך?

יש בעיריה 500 עובדים.

כמה תושבים?

24,000.

28 מיליון שקל מענק זה רק ממשרד הפנים.

שדרות. ואופקים תוקפים אותי, הם רוצים להיות כמו אופקים. הם הורגים אותי. אנחנו מדברים עכשיו רק על

התקציב הרגיל, על השוטף.

מה תקציב הפיתוח של אופקים?

זה סדרי גודל קטנים, זה לא משמעותי. תקציב הפיתוח בכלל בשלטון המקומי הוא קטן.

בשלטון המקומי אין תקציב פיתוח. הם אומרים לך ללכת למשרד הבינוי והשיכון או למשרד התשתיות

הלאומיות, אני לא יודע למי.

אבל הגרעון שלו נ!בע לא בגלל כוח-אדם אלא הגרעון הגדול שלו הצטבר בגלל שהוא עושה פיתוח כי אין לו

תקציב פיתוח.

חבר הכנסת אלול, אתה טועה.

רק בשוליים.

אני תושב אופקים לשעבר. אני עוד זוכר את חבר הכנסת עמיר פרץ כראש מועצת שדרות, שם הוא התחיל

את הקריירה.

אבל אני עדיין שם.

אני מודיע לך שהרבה יותר טוב לגור באופקים מאשר בבני-ברק, מכל בחינה אפשרית, וגם יותר זול.

אני מוכרח להגיד לכם שחבר הכנסת הרב גפני הוא לוחם בלתי רגיל למען הנגב, בלי קשר להשקפות שלו.

הוא נחשב אצלנו איש של כבוד.

בעיריה יש 508 עובדים, מתוכם 54 פנסיונרים, ועוד 70 עובדי קבלו.

אם אתה רוצה להסתכל מנקודת ראותך כמנכ"ל משרד הפנים, שהמערכת והמנגנון יפעלו ביעילות, אתה

צודק לחלוטין. כל מה שאמרת הוא אמת ואני מסכים עם זה לחלוטין. מספר העובדים הוא גדול מידי, ההוצאה

לנפש היא גבוהה מידי.



אבל אתה צריך לזכור דבר אחד, אתה לא מייצג רק אירגון שצריך להפעיל את הרשויות המקומיות. אתה

מייצג את הממשלה. הממשלה עשתה בעניין של אופקים כמה דברים בשנים האחרונות שכתוצאה מזה נוצר מצב

נתון שבעצם יסגור את ה...

קרו כמה דברים. הדבר הראשון, קודם כל המיקום הגיאוגרפי של אופקים לעומת שדרות ונתיבות, השכנות

שלה. המיקום הגיאוגרפי של אופקים לא מאפשר להביא אליה מיפעלים מכיוון שאתה צריך להיכנס כמה

קילומטרים בכביש נידח, שאין את זה בשדרות ואין את זה בנתיבות שנמצאות על כביש ראשי. אם אט חם ואני

רוצה להקים מיפעל תעשייה אני אעשה חשבון שאני מקבל את אותן הטבות בשדרות, נתיבות ואופקים, ואז אני

לא אגיע לאופקים. זה עוד 4 קילומטר בכביש הפנימי, בכביש באר-שבע עזה, זה עוד הוצאות.

יש לו יתרון אחד באופקים, שהוא משלם חצי ארנונה מאשר בשדרות. לתעשייה זה משמעותי. הטיעון

שהעלית נלקח בחשבון ולכן המענק שלהם יותר גדול.

שלא תחיה באשליות. אם מחר יגיע מיפעל, הרי בתוך עמנו אנחנו יושבים, לכל עיריה כדאי שייקום מיפעל

אפילו רק ל-5 שנים, מכיוון שרק הארנונה שהם ירוויחו מהתושבים שייתחילו לעבוד שווה את זה.

קודם כל ניתן להם על-פי דין. רשות מקומית שיש לה שיעור אבטלה יותר גבוה מ-8% רשאית לתת הנחה

נוספת בארנונה לעסקים.

הפקטור הזה לא ישמש כלי שיימשוך יזמים לבוא לאופקים, אבל זה יסייע.

הממשלה היתה אמורה להביא לשם את מיפעל "/יש"", שהיה איכשהו מעלה את אופקים על דרך המלך.

בגלל משרד המסחר והתעשייה - ואני לא הולך להאשים אף אחד, אני אומר עובדות, אנחנו צריכים להסתכל על

nrכשלטון מרכזי ואתה מנכ"ל משרד הפנים, אתה עכשיו מייצג את הממשלה - המיפעל הזה לא הגיע לאופקים,

בגלל מחדל של הממשלה, שאנחמ כולם עכשיו המייצגים שלה.

עכשיו מה אתה הולך לעשות? אתה עומד בפרשת דרכים. אחד מהשניים הולך לקרות: אתה יכול לעשות

תוכנית התייעלות, כמו שאמרת, לפטר 90 עובדים. המשמעות של זה היא שיתווספו לכמעט 15% אבטלה

באופקים עוד 90 מובטלים.

תיראו, יש פה את ההסכם. תבינו איך עושים תוכנית הבראה. אני לא אומר לאף רשות מקומית מה לעשות.

אני אומר לה לאזן את התקציב. כל רשות מקומית תיפעל לפי האופי שלה, לפי המחלה שהיא מאפיינת לעצמה, כי

אני לא מתיימר להבין בכל רשות מקומית. אני מאמין שכל ראש רשות יודע בדיוק איפה נקודות התורפה שלו, מה

הוא יכול לעשות ומה הוא לא יכול לעשות.

מר מיכה הרמן, ראש העיריה, הציע לנו פה הצעה. הוא חתום עליה. אנחנו קיבלנו את ההצעה. לפי דעתי אם

הוא יילר לכיוון הזה אנחנו נעזור לו להשתקם בשתי דקות. בהצעה של מר מיכה הרמן עקב הרגישות שלו

לאבטלה הוא לא מציע לפטר 80 עובדים, הוא אומר שהוא רוצה לפטר בסך הכל 24 שבדים: מהמצבה הכללית

15 מישרות ומתוך ה...

אתם מקבלים את זה?

אני תמיד מקבל מה שהוא מציע ובלבד שהוא מאזן. אני לא כופה עליו שום דבר.



מרגע שהוא מבצע את זה הרי אני מתחייב אוטומטית לתת לו לכיסוי גרעון 9.7 מיליון שקל, זה לא מעט כסף.

9.7 מיליון שקל "ירים" אותו. היום הוא נמצא בבור תה יישר אותו. אני לא אומר שזה מביא אותו לאיזשהי פריחה.

אני לא אומר שאם לממשלה יש עור קצת כסף והיא חצה לעזור לו ולתת לו עוד קצת זה יהיה נזק איום. on

וחלילה. זה מקום דפוק, שאפשר לעזור לו. כל שקל שנשקיע שם הוא לטובה. אין לי יסורי מצפון להשקיע שם.

אני רק רוצה להשלים את הקטע הזה. תדע לך ששליש מהעיר זה עולים הדשים ומצבם מאוד קשה. יש שם

בעיות קשות ביותר. הטובים בורחים למרכז הארץ והחלשים נשארים. העיריה קיבלה על עצמה עול כתוצאה

מקליטת העליה, בעידוד של המדינה, והיא קלטה שם משפחות בסדר גודל יותר גבוה מאשר שדרות.

הם הלכו לשם בגלל המגורים הזמינים והם נתקעו שם.

אתה לא יכול בעיר שכמעט חצי מהתושבים שבה מטופלים על-ידי רווחה, עיר שלא יוצאת ממכת האבטלה

הזאת, לנהוג כבשאר הערים.

מר וייסמן, מה אתם עושים?

אני חצה שתבינו, אנחנו חצים לעזור להם.

בסדר, אז זה מה שצריך לעשות.

ראש העיר חתם לך על הסכם ההבראה. כמה הוא קיבל בעקבות זה?

הוא יקבל 9.7 מיליון שקל. אבל הוא לא חצה את זה. הוא היום אומר שהוא עושה מאבק ציבורי והוא רוצה

להשיג יותר מזה. אני אומר לו שזה לגיטימי. אני לא יכול להגיד לו לא לעשות מאבק ציבורי. אני פקיד, הוא נבחר,

זכותו לעשות מאבק ציבורי. אני לא כועס עליו. אני עוד פעם חוזר ואומר, לא יקרה שום דבר רע אם המדינה תעזור

לו עוד קצת.

היא חייבת לעזור.

זה לא איזה מקש במרכז המדינה. אני מבחינתי יכול לפתור את הבעיה תוך שתי דקות אם הוא יישב איתי.

ואם הוא לא יישב איתך? אז מה, העובדים הם בני ערובה?

הוא לא רוצה, בלי עוד 5 מיליון שקל הוא לא מדבר.

הוא רוצה לעשות מאבק ציבורי ופעם אחת לספל בזה בצורה הרבה יותר בסיסית. הוא לא חצה רק לעבור

את החודש הזה. הוא לא רוצה להישאר באותה רמה.

הוא עושה בדיוק את מה שחבר הכנסת עמיר פרץ עשה במאבק על הנושא הזה של העיקרון: "אני לא

אשבית את כל המדינה ואצא עם ידי על ראשי רק כדי לעבור את החודש". הוא עושה מאבק ציבורי.

בואו נפריד. יצטרכו לעשות טיפול מול הממשלה. שמעתי שראש הממשלה מקים צוות. צריך ללחוץ שם

באמת כדי לעשות את זה.

אנחנו עכשיו מדברים רק על המערכת המוניציפלית, שהיא מרכיב אחד, עכשיו זה הכי קריטי, כי בכל זאת הוא

המעסיק הגדול ביותר שיש במקום שם. אז בואו נדבר רק על זה עכשיו לצורך העניין, למרות שאחד קשור בשני.

לפי הערכתי מר מיכה חרמן לא בא לכאן כי הוא יודע את הנתונים האלה. אם הוא היה יושב פה הוא היה

מרגיש לא נוח. כולנו מבינים את זה, רוב האנשים שיושבים פה עסקו בשלטון מקומי פעם.

לפי דעתי, כיוון שצריך פה התייחסות מיוחדת לאופקים כאופקים, אני מציע מין נוסחה כזאת. אני לא מציע,

דרך אגב, לקרוא לזה תוכנית הבראה. בניגוד לכל הרשויות האחרות תיקרא לזה בשם אחר, בטרמינולוגיה אחרת.

ההבראה היום יש לה פרשנות אחת חד-משמעית: פיטורי עובדים. בואו נעזוב את העניין הזה.

אני אומר ככה, בואו קודם כל לא נתלה. אני מציע שיהיה הסכם שבו יהיו 3 סעיפים:

א) אנחנו לא מתלים את עניין המשכורות של העובדים היום. אני מציע שמשרד הפנים ישחרר היום וייתן לו

אפשרות לשלם משכורות.

ב) אבל באותה נשימה, כחלק מתוכנית חבילה, המשרד יסכים לחזק את אופקים ולהעביר לה, אתה אמרת 9

מיליון, תוריד את המשכורות, אני לא יודע, סכום שאתם תימצאו לנכון כרי לסייע לאופקים להתגבר, תמורת הסכם,

אני לא קורא לזה תוכנית הבראה, שהוא יחתום עליו, כלומר את אותה תוכנית שראש העיר הגיש בעצם. אני קורא

לזה הסכם.

ג) אני אומר למר מיכה הרמן: בוא, אנחנו עכשיו רוצים לפתור מיידית את בעיית תשלום משכורת נובמבר של

עובדי העיריה, כדי שהם לא יהיו שבויים בידי אף אחד, לא בידיך ולא בידי משרד הפנים. נשלם להם משכורות אבל

במקביל לזה בוא נעשה את ההסכם.

יש לנו כאן הסכם חתום.

הוא אמר לי שהוא לא חתם.

הוא ביקש ממני לא להכניס אותו לתוקף, זה משהו אחר.

אז בוא נעזור לו שייכנס לתוקף.

הבעיה שלי זה שאני את כל המענק שלו הקדמתי לו, לבקשתו. יותר מזה, נתתי לו גם סעיף תכנון עצמי(?),

מתוך מגמה לעזור לו כמה שאפשר. לכן היום נשארתי מקורקע. זה החודש האחרון של השנה, את תקציב 1998



כמובן אני ע1ד לא יודע, אני עדיין לא יכ1ל לגעת בו. אם אנחנו לא הולכים במסלול הזה אז אץ לי יכולת לעזור לו.

מר אפרתי, כולם מבינים את הצד שלך כי אתה עובד לפי התקנון ואתה חושש שאם תחרוג כאן אז יבואו אליך

בטענות כל הרשויות המקומיות האחרות. האם עד כאן אני צודק?

הלכתי איתו מעבר לתקנון כי זו רשות שנמצאת בבעיות של אבטלה.

הוא הגיש תוכנית הבראה אבל הוא אומר שהוא לא יכול לעמוד בה. אני מציע שוועדת מנכ"לים תשב רק על

עניין חברתי....

הקמת צוות וכדומה זה לא להיום. אבל פה אנחנו מנ0ים למצ1א פיתרון מיידי. אני הייתי עוד מעיז להרחיק לכת

ולומר שלפי דעתי הוא יוכל לקבל את העניין הזה. ב1או נוותר ל1 עכשיו ברגע זה על פיטורי העובדים.

אני לא מתנה את זה. מרגע שהתגבשה תוכנית לא התליתי את זה בפיטורי ע1בדים.

תיקרא לו מחר 1תציע לו לחתום.

אני חצה להגיד לכם, מרגע שהתגבשה ת1כנית אנחנו לא מחכים עד שמפטרים את אחרון העובדים ורק אז

מבצעים אותה. כשמגבשים תוכנית נותנים שליש מיקדמה.

קודם כל לגבי ההצעה שחבר הכנסת זאב בוים העלה פה לגבי תוכנית הבראה, או הסכם: נקבעו כללים

מסויימים שעל-פיהם עובדים מ1ל אותן רשוי1ת שמופיע1ת ברשימה הזאת. עובי הח1ברת מצביע על כמ1ת הרשויות

שאיתן אנחנו עובדים. יש הרבה מא1ד רש1יות מקומיות.

אני חושב שבקונסטלציה שקיימת היום לבוא ולהציע פיתרון ברמה המוניציפלית שהוא שונה מהקונספציה

הכ1ללת רק בגלל איזשהי סיטואציה שמישהו מנסה להוביל אותנו אליה, אני חושב שזאת תהיה טעות.

אין זה נכון שמישהו מנסה להוביל אל הסיטואציה הזאת אלא היא תצלום מציאות.

המציאות הקשה לא קיימת רק באופקים. לדעתי זה גם לא תלוי כל-כך אם בלוח זמנים מסויים יבנו איזשהי

תוכנית כלכלית לטפל באותה בעיה. אני חושב שהסוגיה המוניציפלית לא קשורה בכלל לבעיה הכלכלית שקיימת

באופקים או קיימת בערי הפיתוח.

אני מציע שהסדר ההבראה הזה, כמו שהוא, שאושר, ייחתם א1 יאושר על-ידי הרשות. אם הוא לא יאושר

על-ידי הרשות אז לא יעבור לרשות שקל אחד. אם הוא יאושר על-ידי הרשות אז צריך להתמיד ולעמוד בכל מה

שהיא חתמה. אם היא לא תעמוד במשהו אחד היא תצטרך למצוא חלופה. זה ההסכם.

המשמעות של ההסכם הזה הוא העברה של כמה מיליונים?

העברה של שליש.

כשהוא חותם על זה הוא צריך להעביר על זה החלטה גם במועצה?

כן-

אני שמעתי היום באופוזיציה שהם מוכנים ללכת איתו ולתמוך בזה.

אם כעביר היום איזשהו סכום לרשות שהוא מחוץ להסדר הזה אז זה סכום מסף, בסדר.

אני חייב להגיד שאני לא יודע איך מטפלים בסוגיה הזאת. יש כל מיני כיוונים שבהם

ניס1 לספל ויכול להיות שיינסו גם בעתיד. אני מניח שגם תקום איזשהי ועדת מנכ"לים שתטפל בזה.

לפני קצת למעלה משנה כשסגרו את את מיפעל אומן אז עשו טיפול נקודתי ברשות הזאת. היתה ועדת

מנכ"לים שביקרה באופקים ועשו מספר מהלכים. זה הצליח במידה מסויימת, טיפלו בתשתיות וברווחה.

מר אפרתי, האם יש לכם הרגשה שראש העיר שם צריך איזשהו מומחה מלווה? אני לא מדבר על חשב

מלווה.

אנחנו חושבים שלא. אם ה1א רוצה יש לו יכולת מקצ1עית רבה. הוא היה גזבר 1חשב ויועץ כלכלי.

בסיכומו של דבר אנחנו תקועים עם החתימה על ההסכם הזה. אם היא תאושר נוכל להתקדם.

כבר נתתי לו את המענק. זאת הבעיה שלי. עכשיו אנחנו בסוף השבה.

ראש העיר מניח שאולי בקונסטלציה אחרת הוא יקבל הסדר טוב יותר. אני חושב שהוא שוגה בזה.

אנחנו נבקש ממר הרמן לחתום על ההסכם.

לפני כן בואו נשמע את חבר הכנסת עמיר פרץ.

אני לא יכול, חברים, אני לא שמעתי את מר הרמן, לא שמעתי את ההשגות שלו. אני חושב שבשיטה שבח

מחתימים ראשי ערים תחת אילוצים של משבר ו-4-3 חודשים לאחר מכן מסתבר שחם חתמו כדי להוציא את

חראש מהאדמה, אנרונו עושים חטא כפול. אני לא יודע, יכול להיות שמר מיכה הרמן יגיד דברים שלא נקבל אותם

אבל יכול להיות גם שהוא יוכיח שאם הוא יחתום הוא לא יהיה מסוגל לעמוד בהסכם ולקבל את מה שמציעים לו,

בגלל אילוצים שאנחנו אולי לא מודעים אליהם. אז מה החוכמה להחתים אותו? אני לא יודע, יכול להיות, לא

שמעתי אותו עדיין.

קודם כל אני מציע לכם לא לפסוק אף פעם בלי לשמוע את הצד השני.

האם ניתו להביא אותו מחר למשרד הפנים או לוועדת הפנים של הכנסת?

אני חושב שחייבים לשמוע אותו כיוון שהוא יכול לבוא פיתאום עם דברים שאולי לא הציגו בפנינו בצורה

מפורשת. כולנו היינו פה ברשויות מקומיות ואנחנו יודעים מה באמת קורה. לכן אני חושב שעדיף שאופקים תשבות

עוד יום אחד אבל אנחנו ניפתור את הבעיה פעם אחת בצורה יסודית.

אני מקבל את זה. אנחנו ממין את מר הרמן לדיון כאן מחר.

הישיבה ננעלה בשעה 16:00